ד-צא

אֶחָד מִגְּדוֹלֵי אַנַ"שׁ אָמַר פַּעַם בְּדֶרֶךְ צַחוּת, "עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יָקוּם דָּבָר", שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִשְׁמֹר זְמַנּוֹ כָּל כַּךְ עַד שֶׁיִּהְיֶה נֶגֶד עֵינָיו שְׁנֵי שְׁעוֹנִים, כִּי לִפְעָמִים יָכוֹל לְהִתְקַלְקֵל שָׁעוֹן אֶחָד וְעַל יְדֵי זֶה יַפְסִיד מִזְמַנּוֹ הַיָּקָר, עַל כֵּן צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים, הַיְינוּ שְׁנֵי שְׁעוֹנִים, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִשְׁמוֹר הֵיטֵב הֵיטֵב עַל הַזְּמַן הַיָּקָר מִכֹּל.