ו - רצא

הָיָה אוֹמֵר רל"י זַ"ל לְעִנְיַן הַשִּׂיחָה הַמּוּבֵאת בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק ב' סִימָן נה בַּדִּבּוּר הַמַּתְחִיל "רֶוַח עוֹלָם הַזֶּה אֵין לְשַׁעֵר" וְכוּ', שֶׁכְּמוֹ כֵן נִשְׁמַע וְנָבִין לְהֵפֶךְ חָלִילָה, 'הֶפְסֵד עוֹלָם הַזֶּה אֵין לְשַׁעֵר' כַּמָּה יָכוֹל הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים לְהַפְסִיד וּלְנֶצַח נְצָחִים. שֶׁהֵם נִדְמִים לְהָאָדָם שֶׁהֵם קְטַנִּים בְּעֶרְכָּם, כְּמוֹ דִּבּוּר פָּגוּם וּרְאִיָּה אֲסוּרָה וּבִטּוּל תּוֹרָה וְכַדּוֹמֶה.