ו - שנד

אָמְרוּ: עַל אַף שֶׁפָּשׁוּט הַדָּבָר, שֶׁאַחַר שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵרַבֵּנוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה תּוֹרוֹת, וְסִפּוּרִים, וּמַאֲמָרִים, וְשִׂיחוֹת הִתְחַזְּקוּת, יִתְבְּעוּ אוֹתָנוּ בַּשָּׁמַיִם הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲחֵרִים, אַף עַל פִּי כֵן טוֹב הַדָּבָר וּכְדַאי וּכְדַאי, עַל אַף יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַמּוּכָן לָנוּ, כִּי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה.