ו - שסד

אָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לְפִי גֹּדֶל חֲשִׁיבוּת וּמַעֲלַת עִנְיַן קִימַת חֲצוֹת לַיְלָה, הַמְבֹאָר כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכָל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, הֲרֵי שֶׁהַהִתְאַמְּצוּת הַנִּדְרָשׁ לָזֶה, הַיְנוּ מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִתְעוֹרֵר בִּזְמַנָּהּ וּלְהַשְׁלִיךְ מֵעָלָיו אֶת הַכִּסּוּי, וְלַעֲרֹךְ הַתִּקּוּן אֵינוֹ רָאוּי שֶׁיֵּחָשֵׁב כְּלָל וּכְלָל לִמְנִיעָה וְכֹבֶד שֶׁיִּמְנַע אוֹתוֹ חָלִילָה מִמֶּנָּה. וְאָסוּר לוֹ לָאָדָם שֶׁמְּנִיעָה קְטַנָּה כָּזוֹ תִּמְנָעֵהוּ מִלְּקַבֵּל אוֹר גָּדוֹל נִשְׂגָּב וְקָדוֹשׁ כָּזֶה.