ו - תקיט

הָרַב הָרַמָ"א זַ"ל חַי סַךְ ל"ג שָׁנִים וְחִבֵּר ל"ג סְפָרִים, וּבְהִסְתַּלְּקוּתוֹ כְּשֶׁהִסְפִּידוּהוּ מָנוּ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שְׁבָחִים בְּהַנְהָגַת רַבָּנוּתוֹ, הַשֶּׁבַח הַל"ג הָיָה, שֶׁפַּעַם אַחַת סָבַב בְּמוֹצָאֵי פּוּרִים בְּכָל הַגֶּטוֹ שֶׁבִּקְרָאקָא וְהִכְרִיז וְאָמַר: "יְהוּדִים אַל תִּשְׁכְּחוּ לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית". כִּי לִפְעָמִים מֵחֲמַת הַשִּׁכְרוּת וְהַשִּׂמְחָה וְהַבִּלְבּוּל שֶׁל הַשִּׁכְרוּת אֶפְשָׁר לִשְׁכֹּחַ הַתְּפִלָּה חַס וְשָׁלוֹם.