רסד

רַב שָׁלוֹם לִבְנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי, מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.

בְּשָׁעָה זֹאת סָמוּךְ לַחֲצוֹת הַיּוֹם בָּאתִי לְפֹה אוּמַאן בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם תְּהִלָּה לָאֵל, וְלֹא מָצָאתִי כְּבוֹד רַבִּי נַפְתָּלִי בְּבֵיתוֹ, כִּי הָלַךְ לְפִי שָׁעָה לִמְחוֹז חֶפְצוֹ. וּבִכְנִיסָתִי לְבֵיתוֹ מָצָאתִי עַל שֻׁלְחָנוֹ מִכְתָּבוֹ וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל. וְכָעֵת הַפָּאסְט [הַדֹּאַר] נְחוּצָה מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כְּלָל וּלְהָשִׁיב לְךָ עַל שְׁאֵלָתְךָ. תְּהִלָּה לָאֵל נִדְמֶה לִי שֶׁבְּמִכְתָּבִי שֶׁכָּתַבְתִּי לְךָ מִטְּשֶׁעהרִין קֹדֶם שֶׁקִּבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ בְּצַעֲקָתְךָ הַמָּרָה יֵשׁ בּוֹ דַּי וְדַי לְהַחֲיוֹת נַפְשְׁךָ מֵחָדָשׁ. אַף עַל פִּי שֶׁהַדְּבָרִים עַתִּיקִים אֲבָל הֵם עַתִּיקִים בֶּאֱמֶת, דִּבְרֵי עַתִּיק יוֹמִין הַמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל עֵת וָרֶגַע בְּהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא לְכָל הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת לְקַבֵּל. שְׁמַע בְּנִי הֵיטֵב וּבִין תָּבִין אֲשֶׁר אֲנִי כּוֹתֵב לְךָ, כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא הַתּוֹרָה אֲזַמְּרָה וְכוּ' עִם הַתְּנוּעוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, שֶׁסִּפַּרְתִּי לָכֶם כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁאָמַר שֶׁצְּרִיכִין לֵילֵךְ עִמָּהּ, הֲפֹךְ בָּה וַהֲפֹךְ וְכוּ' כִּי הוּא חַיֶּיךָ לָנֶצַח. וּכְפִי הַנִּרְאֶה אֶסַּע אַחַר שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם לְבֵיתִי. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ.

דִּבְרֵי אָבִיךָ הַכּוֹתֵב בְּחִפָּזוֹן.

נָתָן מִבְּרֶסְלֶב