{"id":"kabala-0ad1947932d8-1-3","bookId":"kabala-0ad1947932d8","part":1,"torah":3,"title":"קטע 3","hebrewTitle":"קטע 3","segments":[{"index":1,"he":"אוצרות השלג והברד והרוח המסער ואוצרות הזוהר הטוב והוא שם נורא שניקודו כפי הלוכו \nכמו שאפרש בדרך השנית בסוד הניקוד (נ\"א בשורש הניקוד), וכאשר החכמה מגעת עד חצרות \nשם מתקבצים לב' דרכים ובאמצעות הדרכים נמצא חדר אחד שכל אלה הדרכים חופפים (נ\"א \nהופכים) עליה ונראית היא זכה וברה וטובה ונקרא שמו תבערה לשון טוב והפוכה לשון רע \nכי מכאן נאצלו ונגזרו ויוצאות נשמות הצדיקים ואנשי המעשה, וזאת יוצאת בה (נ\"א ברה) \nוזאת כמו כן כששתיהן שבות למקום הזה זאת שבה טובה וזאת שבה רעה זאת מזדווגת בה וזאת \nנשרפת בה ולפיכך קראוה תבערה ובדרך העיקרי נקרא צבאות וע\"ז אמרו שחנה נביאה היתה \nשאמרה בתחלה, ה' צבאות כאשר שאלה הבן (ש\"א א' י\"א) כי נתכוונה במקום שהנשמה משם \nיוצאת ומיד עולה בשאלתה. ושם צבאות אמיץ הוא מאד ופועל פעולות מאשר תראה בכח מקורו \nבניקודו הנעלם כמו שתראה, למה נקרא המקום הזה תבערה מפני שכל מאור ומאור שמגיע אליו \n"},{"index":2,"he":"מיד הוא נשרף וזה מפני רוב זכותו. ואמרו בסוד הנשמות שמאור אחד נמשך ויוצא מהקב\"ה \nוכאשר הזיווג נעשה מתנוצצים הנשמות ומזדווגים בזה המאור והמאור הזה נמשך עד מקום \nתבערה ששמו צבאות וע\"כ אמרתי שהנשמות בתבערה עומדים. והואיל ובאנו בחכמה המופלא \nהזאת יש לנו להבין מה שכתוב (דברים ט' כ\"ב) ובתבערה ובמסה ובקברות התאוה וגו' ותמצא \nשם חכמה על דרך כלל אמר הקב\"ה בתורתו ובתבערה ובמסה ובקברות התאוה מן המקום שהיה \nחפץ בו האדם ובתאוה להשיג זה להשיג השגה טובה וזה להשיג השגה רעה. ובראותם ישראל \nגדולת ג' המקומות (נ\"א המעלות) האלו היו משימים בהם כוונתם (נ\"א כחתם) לידע מי \nמנהיג אותם (נ\"א מה מציאותם) או מי משפיעם התחילו לומר מזה המקום יורד הטוב והרע \nוזהו מקום המעלות הגדולות ואין מושל בו כי מפני גאותו של הקב\"ה אינו משגיח כל כך \nבבריותיו והעמיד לאלו הג' במקומו שיפעלו כל מה שירצו לפיכך היו מנסין את הקב\"ה בכל \n"},{"index":3,"he":"דבריהם, ואמרו החכמים שלשה שרפים (נ\"א השרים) מקבלים מן הג' מקומות הללו אשר למעלתם \nאין סוף, ומן מקום תבערה יורד זיו החכמה אל מקום נחל ארנון ונקרא שמו העמוק \nאדירי\"רון מקום הרנה והמופת והחכמה והוא אבר מכלכל כל הגוף, וכאשר רואים צבא המרום \nשזיו החכמה הגיע אליהם התחילו לרנן כמה שאמר, ברן יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני \nאלהים (איוב ל\"ח ז'), כי הגיע אליהם החכמה והם מתנשאים ומקבלים משם חכמה וגבורה \nגדולה עד מאד. ומנחל ארנון הגיע החכמה עד נחל העברים ומשם חוזרת חלילה ושבה למקומה. \nוהל\"ב דרכים מתגברים לעלות ומכסים לכל הגלגלים ולכל המעלות והעולמות ולכל התהומות \nונראה אלו אצל זיו החכמה כלא היו ועל כל זה נראו רחוקים כשש מאות אלף טחוי קשת \nגוונין (נ\"א במניין) ונראו כצל קערה אחת. והל\"ב דרכים מתגברים לעלות ולהתגבר ולכסות \nלכל הגלגלים ולכל מקומותיהם והחכמה אמרו זה אדם העליון הידוע בעציון גבר כמו שאמרתי \n"},{"index":4,"he":"למעלה בזה העניין. ונחל העברים שאמרנו הוא שם הנקרא משבצות הידוע בצירוף שם בן ד' \nאותיות כמו שאפרש בניקוד בעניין הזה. והעניין המפואר הזה שאמרנו מנחל העברים בו טעו \nכמה חכמים לאין סוף כגון אלישע אחר ושאר חכמי ישראל מן הגדולים ומן האדירים ראשי \nהדורות עומדים במקומות נכבדים להשיב אבידה ולהושיע לבני אדם. והנה לך ראשי דברים \nבחכמה המופלאה הגדולה הזאת וג' פעמים ביום החכמה מתגברת מעלה מעלה בשעה ראשונה \nובשעה ששית ובשעה אחרונה באלו השעות מתגברים ל\"ב דרכים הללו כולם נשרשו באות ראשונה \nמן יהו\"ה בקוץ התחתון המביט למטה, ומפני שהוא מביט למטה החכמה (נ\"א כך החכמה) גדולה \nבגבורה וברחמים ואם החכמה היתה מבטת למעלה אפילו המלאכים ובני אדם לא ישיגו חכמה \nויהיו כמו חיות השדה וע\"כ היא מבטת למטה ומקבלת חכמה לברואים, וכראות החכמה שהיא \nגבוה גדולה על כל המעלות ושמעלה אחרת אינה גבוה יותר ממנה נתנה פניה לג' מקומות \n"},{"index":5,"he":"לראשון לעבר צפון מקום הגבורה והשפילה גאוותה ועמדה מתחרדת לפני מגדילה ונקרא שם \nהמקום הזה מקום היראה הוא תבערה הוא שם אגל\"א הכלול בתורה פועל פעולות בלי טהרה \nנמשכים (נ\"א למשכילים) בקו היראה והמקום הב' שנתנה פניה שם הוא מקום הענוה ונקרא \nשמו שם המנוחה והוא שם יחדריא\"ל אלהי ישראל. והמקום הג' הוא מקום השמחה ונקרא שמו \nמפריש\"מיה וג' מעלות הללו היראה והענוה והשמחה מי שירצה ללמוד חכמה יהיה דבוק בג' \nמעלות האלו שיהיה ירא חטא ושיהיה ענו ושיהיה שמח בחלקו וכאשר יגיע לתבונות ג' \nהמעלות האלו ישיג החכמה ואלו הג' מקומות נקשרו אלו כאלו ואין זה נבדל מזה והכל אחד \nוהמלאכים המקבלים מג' מקומות הללו הם הוריא\"ל (נ\"א יהויאל) גביא\"ל גבריא\"ל שמות \nבחונים לכל דבר לעשות ולהתקיים דבר קללה וברכה בלי טהרה ולשאול מעם האלהים ולעשות \nכל מה שירצה והם שמות טובים לאין חקר ואין תכליתו. ואלו הג' מקומות ששם הראשון יכאה \n"},{"index":6,"he":"הוא תבערה שכל המאורות כאשר עולים מתייראין לבל ישרפון בקדושתו הגדולה ומי שהוא \nדבוק במעלת היראה נוחל (נ\"א נמלט) מן התבערה והשני ענוה זו היא מסה (נ\"ל כי אותיות \nשניות של מסה הוא ענו) הוא מקום גדול מאד אין תכלית לקדושתו ולתעצומו שכל המאורות \nוכל צבא מרום כאשר עוברים בזה המקום נודע מי הם אם הולכים באמונה ואם לאו וע\"כ נקרא \nשמו מסה, והג' השמחה מקום קברות התאוה. מי שלא הגיע למנוחות מקום קברות התאוה לא \nראה אור ולא השיג חכמה מקום אחד יש בשמי מעון לתבונתו אין סוף והוא מקום נעלם מלפני \nקטנות השכל כנזכר והמאורות הגדולים כאשר מתגברים לעלות ורואים הדגל עומד באמצע \nההיכל אומרים בזה המקום עומד בה המנוחה ועומדים וצופים אם יראו הדרו וזיוו. כאשר \nמתגבר אור הנעלם הזה ומרוב השפעתו מתפשט ויוצא זיוו חוץ להיכל ואז מתאוים הם לראות \nיותר ועולים כאשר מגיעים למקום חשבון ומגיעים עד קצהו נשרפים מיד מרוב זכות האור \n"},{"index":7,"he":"הגדול הזה נשרפים כלם ועומדים בו ואינם יוצאים לעולם, לזה המקום קראו בלשון משל \nקברות התאוה לשון טוב שמרוב תאותם שרצו לדעת העיקר נתאכלו בקדושה ולא נראה מהם דבר. \nוכמה מאורות וכמה שרים גבורי כח נתאכלו בזה המקום ונקרא קברות התאוה בלשון עיקר \nיהו\"ה (נ\"א יה\"ו) ואומר לך המלאכים והמאורות שנתאכלו בזה המקום משעת היצירה כמה היו \nגדולים וגבורים ושלמים במעלתם מלאכים גדולים ואדירים נתאכלו בזה המאור הגדול מן \nמחנה השרפים ומן מחנה תרשישים שעלה במחשבתן לעלות ולהתגבר עד מקום הזה ושם נתאכלו \nועליהם כתיב (במדבר י\"א ל\"ד) כי שם קברו את העם המתאוים. ואל יעלה במחשבתך מחשבה \nרעה לאמר כי דברי תורה הם רק כפשוטן לבד חלילה מלהאמין זה. וזה המקום שנקרא בשם \nקברות התאוה אשרי האדם המעמיק לדעת להשיג חכמתו כי כל צנורותיו נעלמות ונמצאות \nכמניין ל\"ב צנורות כולם נעלמות מן השמים העומדים בפרץ ול\"ב מעלות יוצאים כנגד הל\"ב \n"},{"index":8,"he":"דרכים וכולם מעלות ממלאות מקומות הפרץ. בראשונה מן הדרכים יוצא זיו דמותו כעין הזהב \nהצח והאדום ומאיר ונותן כח לגלגל העשירי ומרוב גבורות המאור הראשון מתגבר ויוצא \nבגבורה ומן זו (נ\"א ומזיו) הדרך נשרשו השרפים (נ\"א השרשים) בעלי היכולת וכאשר מתגבר \nשום שרף לעבור ולעלות ולאחוז בשורשו אם מן הניצוץ החלש מקבל נשרף מיד, הדא הוא \nדכתיב כי שם קברו את העם המתאוים. בשנייה יוצא זיו לבן וחמדה שמכלכל לל\"ב השרשים \n(נ\"א לשני השרשים) ונראה בה עיקר אחד השרפים, בשלישית יוצא הקדושה העצומה שמשם \nמקבלים התרשישים, וכן בכל דרך ודרך יוצא כל דבר ודבר מזון העליונים והתחתונים \nוהאמצעים שבאלו הדרכים הוא בלי תערובת של דבר אחר שמה והיא זכאית וטובה נשרשת \nבאה\"יה וממנה יוצאות הנשמות והיא נקראת תבערה והאחרונה מאלו הדרכים נקראת קברות \nהתאוה, וכבר רמזתי לך לעיל סוד קברות התאוה. והשנייה נקראת מסה היא המצרפת והמלהטת \n"},{"index":9,"he":"לכל המאורות והיא נקראת כור הזהב שבה נשרפים ועומדים, ומזיו החכמה והדרתה מתפשטים \nכל תבונות המשמרות כל משמרה ומשמרה במקומה לפעול פעולותיה ולעבוד עבודתה. אלה הם \nהמשמרות שבזיו החכמה תלויות. לצפון עומדת בראשונה מן הדרכים יוצא זיו דמותו משמרה \nאחת שומרת מבואות מלאכי משחית לבל יצאו ויתפשטו להשחית העולם, וזאת המשמרה תופשת ו' \nמאות פרסאות ובה עניינים מלאים זיו והדר ומלאכים הגדולים שומרים המבואות ובה שרים \nלאלפים ולרבבות כולם נראים אל זיו החכמה כלא היו. משמרה שנייה לעבר הדרום היא \nהחשובה מכולן ובה מאורות חשובות לממשלתם אין תכלית. וכן כל הד' משמרות בזו החכמה \nנשרשו וממנה מתפשטים כל כלי חמדה והתאוה שמתאוים כל בעלי השכל להשיג, ומהם השיגו \nהדבר כמו שראוי להיות, ומהם יצאו מן הדרך כמו שאמרתי למעלה, כי בראותם גדולת צבא \nהמרום לאין תכלית שמלאך אחד יש ושמו אוריאל תופס בפסיעה (נ\"א בפרסתו) אחת מן גלגל \n"},{"index":10,"he":"העשירי עד הארץ כמ\"ש (יהושע ה' י\"ד) אני שר צבא ה' עתה באתי ואם מלאך כזה שהט' \nגלגלים לא נחשבו אצלו כל כך על אחת כמה וכמה יהואל שהוא עליו שנראה אצלו אוריאל \nכנער, ויהואל נחשב אצל שמועאל כלא היה, וכל אלו ג' שרים אצל הדעת היוצא ומתפשט מן \nתולדות השכל נחשבו כלא היו מעולם, וכן השכל לבינה והבינה לחכמה, ולחכמה אמרו שהיא \nאם כל המאורות ושכל הגלגלים וצבאותם והמאורות המפרנסים לברואי רם ונשא וכל הגנזים \nלא נחשבו אצלה רק כלא היו כי היא שוכנת בחיק המלך וסוכנת למלך. ובראות החכמים \nהמעמיקים בחכמה לידע שורש שטח כל המאורות והגלגלים וצבאותיהם והעולם וצבאותיו \nוהתהומות דגי הים והמים אשר מעל השמים החכמה חופפת על כולם ולא נראה מהם דבר מראשם \nועד רגליהם ונחשבו כל אלו אצל החכמה כקערה קטנה ומים אין בה. וכאשר העמיקו לדעת \nבחכמה אמרו ומהו ענייני נפלאות של רבון כל העולמים שמאור כזה מתפשט ממנו שכל מעשה \n"},{"index":11,"he":"ידיו וכל נפלאותיו וכל תקפו וכל גבורתו לא נחשבו אצל זאת רק כלא היו והוא מאור \nהמושיע והעונה בצרה והוא הכל נעבוד לזה, ע\"כ אמרו כי החכמה היא סוד העולם העליון \nבעציון גבר וזה מקום קברות התאוה שכל נבראים מתאוים להשיג עמקו ותבונתו ויפיו \nוממשלתו, ואמרו שבעלי השכל כאשר הגיעו לתכונת המאור הזה מהם עמדו תמהים ומהם יצאו \nמן הדרך ומן האמונה והשיגו לחירוב העולם כמו שמצינו באנשים גדולים, ואמרו כך בעלי \nהשכל כי החכמה אין דבר למעלה ולמטה שיעשה מבלעדה כי היא נותנת חכמה לעשות הדבר ההוא \nהואיל ואין דבר שיעשה מבלתי חכמת החכמה מי ברא אותה ומי הוציאה ממקומה. והיה מעיין \nכי זאת היא קושיא גדולה מן העמוקים, כי החכמה כיצד יוכל להיות שתהיה נבראת החכמה \nתוך הדברים שסובבים אותה הואיל ואינה תופסת מקום ואם החכמה קודם התפשטה מן מציאות \nהגדול מה היה עניינה. ואלו הקושיות אין סוף ואין תכלית ואין חכמה לפרשם מפני שהם \n"},{"index":12,"he":"לרוב עמוקות מאד עומק גדול. אמרו על סוד החכמה שהוא מאור שמתפשט מן המקור (נ\"א \nמהניקוד) הנעלם ונקרא מקורו מקור החכמה ואחר שנתפשטה הוציאה פעולותיה לאור וקודם \nליצירה אלפים שנה היתה החכמה מראת כחה לפני מקורה כמ\"ש, ואהיה אצלו אמון ואהיה \nשעשועים יום יום (משלי ח' ל'), ויומו של הקב\"ה אלף שנה כדכתיב, כי אלף שנים בעיניך \nכיום אתמול כי יעבור וגו' (תהלים צ' ד'), ועל החכמה אמר אלהים (נ\"א אלפים שנה) \nכשראה תפארת (נ\"א תפארתה וחסידותה ושפלותה) ושהיא הולכת עם ישראל תדיר שנאמר מי זאת \nעולה מן המדבר כתמרות עשן וגו' (שיר ג' ו') רומז כך שכאשר היא מתפשטת בגבורה גדולה \nמתפשטת וע\"כ אמר כתמרות עשן, והיא נותנת חכמה לנדכאים (נ\"א כח לנבראים ולכל \nהנדכאים) עליה ואינה שורה כי אם על הנדכאים (נ\"א על הנביאים). והנה אמרתי אלה קצות \nדרכיה הנראים חוצה למקדש אשר נראו כמו חיצונית כי הפנימית אין שכל לפורשם, וע\"כ \n"},{"index":13,"he":"החכמה דומה למקום אחד שיש בו כמה פרסאות בחשבון וגבוליה (נ\"א וגדולה כחשבון) ונקראת \nהחכמה חשבון, ואומרים ג' השרים זה לזה נעלה ונקבל ממקום החכמה ובאמרם זה מהללין \nאותה וזהו על כן יאמרו המושלים בואו חשבון וגו' (במדבר כ\"א כ\"ז). בכאן נשלמו דברי \nהחכמה. והנני מפרש דרך שנייה בסוד הניקוד ולשם תראה לאין סוף, ושם תראה אהבת הקב\"ה \nעם ישראל ואת בריתו אשר כרת עמהם, כי בראותך המאורות הילוכם כיצד הם ושרשם וכיצד \nמתקבצים וכיצד באים אל מקום אחד, ובהילוכם תבין הניקוד כמו שאמרתי ובשרשם תראה \nהאהבה הגדולה והרבה שהקב\"ה אוהב את ישראל ובריתו שכרת עם הראשונים אברהם יצחק ויעקב \nאבותינו אשר החזיקו בו: \n(לפי שדרך הזאת מדברת בניקוד והניקוד הוא המרכבה והצורה אשר בה מצטיירת התורה \nוהתורה נתנה הקב\"ה לישראל לכן נקראת דרך האהבה): \n \n"},{"index":14,"he":"הדרך השניה \nדרך הב' והיא דרך האהבה שהקב\"ה אוהב לישראל בהיותו מגלה להם מסתריו ובית גנזיו \nובהיותו חופף עליהם כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחם כן הקב\"ה מרחם עלינו ומושיענו מיד \nאויבינו. כל המאורות שמתפשטים בעשר גלגלים כולם באים מן שם יהו\"ה כי שם אהי\"ה אין \nפועל כל כך כמו זה, וכל המאורות שמתפשטים יש להם מקום וגבול עד איזה מקום יתגברו \nויתפשטו ולעמוד. וכאשר שום מאור מתגבר או מתפשט יותר מן גבולו אז בגבול שנתפשט שם \nנתאכל ולא נראה עוד לעולם כי מצות המלך עבר וע\"כ נענש, וכל המאורות שמתפשטים אפי' \nגדולים וקטנים כולם נראו כעין גלגל, וכל הגלגלים והעולמות וצבאותיהם נראו באמצעיתא \nכמו חרדל וכולם הולכים וחוזרים חלילה ולעולם אינם שוקטים, ובכח שמתפשט מן גבורת \nתכונתם מתקיימים כל אלו הדברים, וכן כל המאורות שיוצאים מן שורש אלו (נ\"א אילן) \nהחיים מן ה' אלהי ישראל. הראשון שמתפשט מן תנועתם מתקיימים כל אלו הדברים וכן כל \n"},{"index":15,"he":"המאורות שמתפשטים ממנו, והמאור הראשון לזכותו אין תכלית ולתפארתו אין חקר לשאונו \nאין כח לסבול לאורו ולזיוו נחשכו האחרים כחושך, כל מהלכותיו קדש קדשים כל צעדיו \nבמניין לפי גודל תפארתו. וכאשר זה יוצא אין נראה מן הבפנים דבר זולתי מן החיצון \nובחיצון יש כל זה שאמרתי, וכאשר זה יוצא לא נראה מרוב זכותו הגדול ומהללו ונואמו \nורוב תפארתו רוצה להתגבר יותר מן מקורו לפיכך נקרא יה\"ה אות אחת מן אותיות כח מקורו \nהגדול והמפואר עד מאד, וזה המאור כאשר הוא יוצא לא נראה מאור אחר בכל הגלגלים כי \nיראו מפניו מפני רוב הדרו וגאונו, ומן רוב הדרו וגאונו עולה ומכסה לכל הגלגלים \nומלבישים תפארתו ומרעישות לקול גאונו והוא יוצא ועולה הדרו למעלה למעלה. ומן רוב \nההדר והשמחה והתפארת והזכות נאצל ממנו מאור אחד כמעט שדומה לו, וזה המאור הגדול \nשנקרא יה\"ה נראה למאור השני ברקיע חופף עליה כעין זוהר השמים, והמאור הב' לא נבדל \n"},{"index":16,"he":"ממקורו ודומה והשילוח כעין שורש וענף זה נקשר בזה ועולים שניהם כאחד למעלה והמאור \nהב' קשור ברקיע דומה לנר מאירה ההיכל, ולרקיע נמצא שם על רוב הדרו וגאונו והוא אשר \nזכרתי למעלה, ולנקשר בו שנאצל ממנו מרוב ההדר והמנוחה נמצא גם יש שמו לבד. והמאור \nשזכרתי למעלה הוא הרקיע והוא מנהיג את המאור האחר שנאצל ממנו. והמאור הב' כמו ניצוץ \nקשור ברקיע והוא מה שכתוב בסוד המרכבה (וממעל לראשי החיות) [ודמות על ראשי החיה] \nרקיע כעין הקרח הנורא (יחזקאל א' כ\"ב) זהו רמז הניקוד והוא מאור הב' שנאצל מן \nהרקיע. ואם תשכיל אז תבין כי זהו ניקוד אות ראשונה מן השם הנכבד והנורא יהו\"ה אשר \nלקדושתו ולשאונו ולתפארתו אין מספר ואין תכלית. ומי יוכל לדבר בזה הענין זולתי \nשמלאני לבי לעורר החכמה ולהעמידה על משמרותיה ועל תכונותיה. ושני המאורות הללו אשר \nשמותם בדרך משל רקיע והנר שנקשר בו נמצאו להם שמות עמוקים מלבד אלו. והאמת כי ב' \n"},{"index":17,"he":"המאורות הם נקוד קמץ של אות ראשונה מן השם בן ד'. ואלו שמותם שם הרקיע נקרא \nאכתרי\"אל שהוא מכתיר עטרות לכל צבא המרום כמו שאמרתי ושם הניצוץ (נ\"א הניקוד) אשר \nמתחת לרקיע נקרא שמו אדירירו\"ן מקום הרנה, והנה נמצאו שני המאורות האלו משמשין לפני \nשם יהו\"ה (נ\"א יה\"ה) שהוא המאור הראשון המתפשט מן המקום אילן החיים. ושני המאורות \nהעליונים הללו הם חשובים מאד כמו שאמרתי כי כאשר מתפשט הנורא הנקרא יה\"ה (נ\"א \nיהו\"ה) ועלה בחוקו ומכסה הגלגלים וצבאותיהם ברוב הדרו וזיוו נתפשטו ממנו מאורות \nשנים, האחד חופף על הכל ומבדיל בין קדש ובין קדש והוא הנקרא רקיע, וכאשר מתפשט \nהרקיע הנורא הזה והנעלם מתנועע בתנועה קטנה ומביא למטה עד שנתחזק בגבורת המאור יה\"ה \n(נ\"א יהו\"ה) והתחיל להתאמץ ולקחת גבורה גדולה וממשלה עצומה ומן ממשלתו הגדולה \nוהעצומה נתפשט ממנו ניצוץ כדמיון נר הוא המאיר לכל קצוות העולם ולכל מצפוני רם \n"},{"index":18,"he":"ונשא, ונקרא זה נהר דינור שיוצא מן מקום המציאות לידע מה בקצוות העולם וכמו שאמרתי \nלרקיע נקרא שם אכתריא\"ל ולניצוץ נקרא אדירירו\"ן מקום הרנה שממנו לוקחים רנה ומן \nהמקום הזה לוקחים שירה וכח כאשר מרננים לפני הקב\"ה ית'. והנה לפי אלה הדברים שניקוד \nאות ראשונה מן השם שהוא קמץ ע\"כ הפועל אשר יפעול בשם יהו\"ה שתהא מכוין בניקוד אות \nראשונה שהרקיע שמו אכתריא\"ל והניצוץ אדירירון ויחשוב במחשבתו שאלו נקשרו בשם יה\"ה \nשהוא חלק מן שם יהו\"ה, ושכל שם ושם מאלו השנים כולל בו שם יה\"ה שהוא מקורו הנעלם, \n"}]}
