Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר הפליאה

קטע 38

קטע 38 מתוך 97

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

אבר שלו כי בלאו הכי האדם לא יאצל. וזהו נעשה אדם בצלמינו כדמותינו. א"ל אם השם רוצה להאציל אדם כאשר אמרת יאציליהו בעין א' בזרוע א' בירך א' ולמה האציל כל אלו הכוחות. א"ל אם יאצל זרוע אחד של ימין לא יתקיים ברבוי כי הוא רחמים ואם בזרוע שמאל הוא דין וידקדק ולא יתקיים אפי' אדם אחד, ע"כ הוכרח בשניהם ומאחר שכן הוא העולם אינו ראוי להשתמש בהם, והאצילו האחרים הם ת"ת ויסוד ונצח והוד וגם אלו ראה הקב"ה שאין העולם כדאי להשתמש בהם האציל את הנקבה. א"ל אומר אני לך דבר א' כי לא אוכל להשיג צורך האצילות וענינו. ונחזור לומר לך ענין בריאת היבשה איך נוצרה. א"ל בני אמרה הבינה יקוו המים מתחת השמים הוא ת"ת אל מקום א' ותראה היבשה כי כאשר יצאו המים הנמשכים אל הת"ת מלמעלה הם חסד ופחד שגם הפחד יש לו מים אלא שהוא מעט מן המעט וגם המים היורדים אליו דרך השדרה מכתר חכמה ובינה ויצאו מהת"ת אל דרך שני צינורות צנור

2

אחד מצד נצח וא' מצד הוד. ובאו תיכף ונתקבצו ליסוד ואז סתמם הבינה השני צינורות אשר הגיעו אל היסוד. א"ל ר' במאי סתמם, א"ל בשני דלתין א' של אדני וא' של שד"י נשאר י"ש משדי ואנ"י מאדני צרפם והוא ישא"ני כי הבינה נושא עליונים ותחתונים בכח כתר וחכמה, והד' אחד של שדי רומז בבינה והד' של אדני רומז בעטרה ר"ל הבינה סותמת המים הבאים אליה מלרדת למטה כשהעולם אינו כדאי. בגיחו מבטן יצא ר"ל הים בהוציאו אותם כמי שיצא מרחם ר"ל כשנאצל העטרה הנקרא ים כמו שיצא מרחם כי יצא מן הכח אל הפועל, וגם בגיחו מרחם יצא כלומר כשיצאו המים ונקוו הצינור נסגר שלא יעבור החק אשר שם לו הוא הד' תמורות החול הסוגרת את מי הים. וראה והבן כי כאשר נקוו המים אל מקום א' היא העטרה נסגר עליהם הצינורות בדלתן הם שני דלתים לבל ישובו לכסות הארץ, היא העטרה שנאמר גבול שמת בל יעבורון בל ישובון לכסות הארץ. ודע והבן כי יש חול פנימי ויש חול

3

חיצוני חול פנימי הם הדלתים חול חיצוני הוא החול. והנה דל"ת מלמעלה סוגרת בעד המים לבל ירדו על הארץ ודל"ת מלמטה לבל ישובון לכסות הארץ, וצריך אתה להבין על שארז"ל במלת תהו ובהו תוהו זהו קו ירוק שמקיף את העולם כולה והיא הבינה שהפחד נאחז ממנה. בהו אלו אבנים המפולמות משוקעות בתהום ומהם מים יוצאים בעולם, ר"ל אבנים המפולמות הם חסד ופחד משוקעות בתהום היא הבינה ומהם מים יוצאים בעולם ר"ל משפיעים בעולם הוא הת"ת הנקרא עולם, ואל יקשה לך שהפחד הוא אש, כי הכל כפי המקבלים ובעבור שהת"ת משפיע בעטרה מה שמקבל מהזרועות נקרא גם העטרה בהו, ר"ל בו השפעת הה' שהיא בינה והשפעת הו' הוא ת"ת, זהו בה"ו. א"כ האבן זאת שנאמר בו מי ירה אבן פנתה נקרא בהו. ובהו לשון ישות והדברים משתלשלים למטה. ובמאמר יקוו המים נתקבצו כל מים אשר היו על הארץ אל התהום ובקשו המים לכסות את העולם וצוה השם להיות התהום בכסותו הוא הענן שנאמר בשומי

4

ענן לבושו, ואומר תהום כלבוש כסיתו. וסגר סביב התהום גם הערפל. וראה והבן שני דלתי"ם סגרו לבל יצף התהום את העולם, ערפל בגימ' רקיע ר"ל בגיחו מרחם יצא כאשר נמשכו המים לצאת מן התהום לכסות את העולם כמו שיוצא הולד מן הרחם להוליד כן יצא. והכוונה כענין שיצא השפע על הויות מן הרחם שהוא ת"ת ישראל אל העטרה. ואשבר עליו חוקי ואשים בריח ודלתיים ר"ל כאשר הקפתי את התהום בענן וערפל שוב פסקתי עליו גזירותי ושמתיהו פרורין ושברים עד שנתקשה ונהיה קצתו חול הים וקצתו תקנתי לו וזימנתי לו נתיבות ודרכים להמשיך בהם הוא שנאמר הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה. וראה שנפסקה הגזירה שגזר על התהום לסור המים ר"ל התהום הוא הבינה ולתפוש המים שלא לרדת בעטרה גזרה עליה מלמעלה, זהו שנאמר והארץ היתה תהו ובהו כלומר מייללת ומקוננת, על שנתרחקה מקוננת:

5

ד"ה ועוד י"ל על ואשבור עליו חוקי ועוד י"ל על ואשבור עליו חוקי ר"ל כשם שחוקי לבלי גבול כן בדין היה להמשך להם לבלי תכלית אלא שאני אל שדי שאמרתי לעולמי די, וזהו עד פה תבא ולא תוסיף ור"ל עד שם של בן ד' אותיות הנקראת פה. וימנע מרשעים אורם ר"ל נתכסה אור הו' ואור משך הו' מתמורות הם הרשעים המתגלגלים בבהמות בשקצים וברמשים ובעונותיהם נתכסה אורם ר"ל נגנז אורם לצדיקים לעתיד לבא היא שנאמר ויבדל ויבדל שני פעמים:

6

ד"ה הבאת עד נבכי ים דע בני כי יש הבאת עד נבכי ים דע בני כי יש ים שהוא מוכן לקבל צורת כל האותיות. האמת כי אותו הים אינו צורה קיימת אלא בכל רגע פושט צורה ולובש צורות אחרות ולפי שאין לים הזה צורה קיימת ולכן נקרא נבכי ים כענין נבוכים הם בארץ, ר"ל הים היא העטרה ופושט צורות ולובש צורות אחרות ר"ל פעמים מקבלת מהת"ת ופעמים מן הוד פעמים משניהם וזהו נבוכים הם השתי השפעות בארץ היא העטרה ולכן טועים בים הזאת כי רואים שתי צורות דין ורחמים, וכל ים שהזכירו בפרק המוכר את הספינה כולם מדברים מים הזה ולכן גל אחד גבוה ת"ק פרסה הוא גל הים ההוא היא העטרה:

7

ד"ה ובחקר תהום התהלכת ר"ל בחקר של ובחקר תהום התהלכת ר"ל בחקר של מים התחתונים הנגלו לך שערי מות, ושערי צלמות תראה. א"ל הקב"ה לאיוב דע לך שאין המות שוה לכל, אך מינין מינין הם, ר"ל אחד ממיני הצומחים נתייבש וירם תולעים הנה שמת מהצמחים, וכן לבעלי חיים מות לגמרי או בשר מבשרו בלה ומת מחיותו וצמח אחר שהם במקום ההוא והנה בשר ההוא מת, וכן מין המדבר דינו כבעלי חיים א"כ כל מין ומין מן החי ומין הצומח ודומם בעולם והמלאכים והכוכבים ומזלות ועולם הספירות וכל אחד ואחד יש לו לפי סדר מעשיו עליה וירידה שהעליה הוא חיות, והירידה הוא מות ועל המעלות האלה נאמר שערי מות. א"ל ר' אחר שהזכרת שערי מות א"כ ד' מיתות ב"ד מאין נגזרו ימותו כולם מיתה אחת או ירבו מיתות הרבה כעין לקרוע כדג וכיוצא בהם ולמה אמרה תורה (סקילה שריפה הרג חנק) דוקא לא פחות ולא יותר לא שנא יש ב"ד לא שנא אין ב"ד ד' מיתות מתנהגות כמו שארז"ל אע"פ שד' מיתות בטלו דוגמתן לא

8

בטלו מי שנתחייב סקילה נופל מן הגג או חיה דורסתו. ומי שנתחייב שריפה נופל באש או חיה מכישו שארס כל נחש שורפו. ומי שנתחייב הרג ליסטים באים עליו והורגים אותו, ומי שנתחייב חנק נטבע בנהר או מת באסכרה וכל אלו אי אפשר בלא סבה וענין ועל סבתו אני שואל, א"ל בני סקילה נקמת התפארת. שריפה נקמת הפחד. הרג נקמת העטרה. חנק נקמת היסוד. א"ל ר' איזה מהם חמורה, א"ל מיתה שיש לה איחור היא חמורה מחברתה וע"כ חששו חכמים לעורר הב"ד איך לעשות אם נתערבו חייבי סקילה עם חייבי שריפה ומה יעשו וארז"ל אחר שאין מכירין אותו ידונו אותו בקלה ואע"פ שנתחייב מיתה חמורה. א"ל תמה אני ע"ז הענין אם זה נתחייב מיתה חמורה וידונו בקלה לא יתכפר עונו שלא קיבל דינו כמשפטו ואם ידונו במיתה חמורה אם נתחייב מיתה קלה א"כ ציערו את הנפש שלא כדין וי לב"ד, ואחר שיש ספק בדבר למה ידונו בקלה אדרבא ידונו אותו בחמורה. א"ל בני דע לך שכל אדם קרוב

9

אצל עצמו וב"ד אומרים הואיל וקב"ה ישלים משפטו נדונו בקלה ממה שנדון אותו בחמורה ואינו חייב אלא קלה א"כ יבקש הקב"ה ממנו עלבונו, א"ל ר' והלא ארז"ל שהסנהדרין הם שבעים ועם השכינה הם ע"א ומאחר ששם השכינה ומסכמת בדינו א"כ מה שעשו עשו ואין דין ומשפט א"כ ידונו בחמורה, א"ל בני אומר לך דבר אחד ואסתום פיך. דע כי בהיות האדם מחצה עונות ומחצה זכיות קב"ה שהיא הבינה והתובעים לפניה זה תובע דין וזה תובע רחמים והתובעים הם חסד ופחד והבינה מטה כלפי חסד. כן הדבר הזה בספק מיתה כשהשכינה דנה עם בי"ד מטה כלפה חסד ולכן ידונו בקלה. א"ל ר' איך הסקילה נקמת הת"ת, א"ל בני כי משם רועה אבן ישראל, אבן היא העטרה ולוקחת נקמת מקומה שהיא הת"ת באבן ולכן אמרו נופל מן הגג שהוא רומז לעטרה או חיה דורסתו כי היא חיה אחת מד' חיות. שריפה נקמת הפחד האש הגדולה שורפת מבלי הצלה כי הסכימה החסד עמו וע"כ משקעין אותו בזבל עד ארכבותיו כי

10

אין להעמידו במקום קדושה וטהרה ונקיות, רק במקום הזבל והטינופת מראין לו כי היה נמסר ביד הסוחר המסבב ועושה חליפין אפי' פחות משוה פרוטה הם שקצים ורמשים וזה ענין הזבל שהרמשים מן הזבל צומחים ושם נדרכים, ר"ל אי לאו שקיבל דינו אבל היה מתגלגל אפי' בפחות משוה פרוטה ולכן ארז"ל או נופל באש מדת הדין הקשה או נחש מכישו מדה"ד הרפה ושניהם אש אלא שזה קשה וזה רפה זהו כשאין ב"ד אבל אם יש ב"ד משקעין בזבל עד ארכבותיו ושורפין אותו, ונותנין סודר קשה נגד הגבורה בתוך הרך נגד החסד שהוא הסכים עמו ואפ"ה מרחם ולכן הסודר הוא רך, וגם צריך להיות למעלה מן הקש והקשה גנוז בתוכו שכן החסד הוא על הגבורה ואחר שהוא נותן הקשה בתוך הרך כורך על צווארו ממעל לסימנים שהם שני צינורות החיים ושני עדים הם כנגד נצח ויסוד מסכימים במיתתו וזה מושך אילך וזה מושך אילך עד שיפסוק ממנו רוח אלהים חיים ופותח פיו ומתיכין בדיל או עופרת או

11

כיוצא בהם וזורק לתוך פיו זה נגד האש הגדולה היורדת על האש שלמטה הוא השכינה כן הבדיל יורד ושורף בני מעיו, אמנם גופם נשרפין ונשמתם קיימת ולפיכך אין מאבדין כל הנשמה שהם הריאה ואשר עם הריאה לבד כלי המאכל נשרפין. הרג נקמת העטרה כי היא נקראת חרב נקמת נקם ברית. חנק נקמת היסוד ומשקעין את החייב בזבל עד ארכובותיו ונותן סודר קשה בתוך סודר רך וכורכים על צווארו זה מושך אצלו וזה מושך אצלו עד שנפשו יוצאת ר"ל הקשה והרך הם נצח והוד קשה הוד ורך נצח ואמרו כשאין ב"ד נטבע בנהר והוא מיתת החסד כי היסוד בן בנו של החסד ובן בנו בנו הוא כבנו. והנהרג צריך להיות בחרב חרב נקמת נקם ברית והנתלה נתלה על העץ שהוא חנק והעץ הוא היסוד כי הוא נקרא פרי העץ פרי הוא עטרה עץ הוא היסוד, וזהו שאמר הקב"ה לאיוב הנגלו לך שערי מות של כל מין ומין ומאיזה שער נדחו נפשות המתים על מטתם או במיתה בידי שמים או במיתת ב"ד ושערי צלמות

12

המתפשטים על כל הנמצאות הן בדומם הן בצומח הן בחי הן במדבר הן בכל שאר המחודשים, והמתים בנשיקה בסוד ואתם הדביקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום. ודע כי בת"ת ובעטרה הם יסודי י"ב שבטי יה והם י"ב הויות יהו"ה אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש והנפשות והרוחות אלה יש להם י"ב צינורות בת"ת וי"ב צינורות בעטרה ובהם נשמות י"ב שבטים אשר בהם נכללים כל ישראל הנה מאיזה שבט שישתלח הנפש יקרא בית החיים ואחריו ממנו קרוביו ואחריו אבות ואחריו בנים ואחריו חולי ואחריו זיווג ואחריו מות ואחריו גלות ואחריו בית ממשלתו ואחריו אוהביו ואחריו אויביו. הנה הקפת י"ב הויות. א"ל ר' שמעת דבר על ד' מיתות שהם סקילה שריפה הרג וחנק, א"ל שמעתי, סמא"ל ממונה עליהם והוא נאחז מן הפחד, ופ"ר במילואו פ"ה רי"ש הם אותיות שריפה, וגם פ"ר בגימ' סנדלפו"ן, לכן ניתנו הפרים לשריפה. א"ל ר' ועכשיו בטלו כולם, א"ל בני עדיין נוהגין לעולם, דאע"פ

13

דסנהדרין בטלו, ד' מיתות ב"ד לא בטלו, מי שנתחייב סקילה או נופל מהגג או חיה דורסתו, מי שנתחייב שריפה או נופל באש או נחש מכישו, מי שנתחייב הרג או נמסר למלכות או ליסטים באין עליו והורגין אותו, ומי שנתחייב חנק או טובע בנהר או אוחזתו סרונכי: ד"ה והנה בהקפת הנפש מן הנפשות והנה בהקפת הנפש מן הנפשות בי"ב הויות כאשר הגיע לבית ו' חלי ולבית ח' המות וכן כולם יהיה לה הצלה ע"ד אם יש עליו מליץ אחד מני אלף מפני פחד ה' ומהדר גאונו ומי שנתחייב כרת יכרת מבית חיותו או בבית מותו. וזה סוד בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא:

14

ד"ה א"ל ר' אמרת לי חיוב ד' מיתות א"ל ר' אמרת לי חיוב ד' מיתות ואיך נוהגים בעולם ונתיישב דעתי ולא נשאר בי ספק, מ"מ ר' דע לך שהכרת קשה עלי לדעת עניינו, א"ל בני ר"ל שיכרת מבית חיותו ויפסוק ממנו כח חיות המחיה אותו כי כאשר יוגזר עליו גזירות מות או כרת הנה האויב שהוא בעל חוב והוא סמא"ל שהוא נאחז מהפח"ד והוא בעל חוב על העבירות אשר בסבת העבירה נתחייב מיתה הולך אל הפחד וקיבל והוא הורס הצינורות על החיים הנמשכים מן שם המפורש אל השבטים ומן השבטים אל המשפחות ומן המשפחות אל האיש ההוא, ועתה שחטא ונפסקו החיים מושכין אותו בכח המושך ולוקח אותו המושל הוא סם ומראה עניינו ופעולותיו הרעים ומיד הספירות ידחוהו בכח הדוחה היא העטרה שאינה מקבלת אותו לקרב אל השער כלל וכלל ומוסרין אותו לדומה ומוליכין אותו בתמורה ואשר למות ואשר לגהינם ואשר לדין בני חלוף, וראיה גדולה מחזקיהו המלך שחלה והלך ישעיהו ואמר לו צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה ועמד חזקיהו

15

והתפלל וניתוספו לו ט"ו שנים ואחר שקם מחוליו ונתבשר לו על תוספת חיים אמר אני אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול ר"ל שכך אמר חזקיהו אמרתי שבכריתת ימי אלכה בשערי שאול. ששאול הוא גיהנם והוא תמורת חיים שהוא גן עדן. ודע בני שדומה הוא מלאך הממונה על השאול ויש לו תמורות רבות וכששבתי בתשובה וקבל השם יתעלה תשובתי בשרני ע"י העטרה שהוסיף לי ט"ו שנים על שנותי, וקודם זה כשאמר לי הנביא כי מת אתה ולא תחיה חשבתי שנאבדתי מן י"ה של עטרה ומן י"ה של תפארת כי השפעת הבינה הנקראת יה בשניהם יורדת. וראה והבן שכל המתים בלא תשובה נכרתים מי"ה י"ה אשר בארץ החיים, וחזר ואמר לא אביט עוד אדם עם יושבי חדל דודי נסע ונגלה מני כאהל רועי ר"ל גלגולי הויות חיותי אשר היה ראוי לנפשי ולרוחי כבר חלף ונסע ועבר גלגולי חיותי והוא מלשון חזרה וסיבוב, ומלת ונגלה ר"ל בתחלה הייתי תחת כתר עליון בהיותי בצל שדי ושם י"ה י"ה על ראשי, ועתה

16

נגלה ונתפרסם ויצא לחוץ מני וזהו נגלה מני כאוהל רועי הוא דומה שר המתים והוא רועה הנשמות עד שילום דורם וגילגולם, זהו כוונת נסע ונגלה מני כאוהל רועי, שב חזקיהו ואמר קפדתי כאורג חיי מדלה יבצעני מיום ועד לילה תשלימני ר"ל נתחייבתי להתגלגל כקיפוד הוא שרץ מן השרצים בעון מה שהבאתי את הנכרי בעטרה אל בית ה' שויתי עד בקר וכל הענין והעונש והמות והחיים:

17

ד"ה א"ל ר' מנין לך כל המשפטים א"ל ר' מנין לך כל המשפטים האלה, א"ל כשנשתלשל אדה"ר ושמו הקב"ה בגן עדן ירד אליו מלאך ולמדו וכתב לו ספר והזהירו על כל דבר ודבר והראה לו סדר האצילות והראה לו השתלשלות העולם שלא נשאר גרעין ושער שלא למדו, והראה לו אבריו וגידיו וכל מה שנברא בגופו ובסבתו ובענינו, והראה לו דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו וידע איוב וסבתו, ואותו הספר היה עד ימי חזקיהו ובעבור ששם סדר הבריאה בספר איוב אני מוכרח להזכירו לך כדי שתקבל תשובה על מה ששאלת מהו נעשה אדם בצלמינו כדמותינו, א"ל ר' תזכה לחיי עד אמור לי מי היה רבו של אדם הראשון ומה שמו, א"ל רבו של אדה"ר רזיא"ל שמו ומסר לו קבלה בספר ובעל פה והחכימו והעמידו על כל העתידות, א"ל ר' אני שמעתי שרזיא"ל הוא מלאך מובהק ולמדו לאדם הראשון ואיך עשה כן ולימד לאדם שלא היה מהול ושלם, א"ל בני עד שתתמה במלאך תתמה על השם איך הכניס אדם ערל בגן עדן אלא נולד מהול, א"ל אפ"ה

18

צופה ומביט ויודע היה כי אדם הראשון יחטא ואף כי היה מהול למה הכניסו בגן עדן לחטוא שם. א"ל באשר הוא שם כשהכניסו שלם היה, וחטא בגן עדן ונגרש משם. א"ל מנ"ל הא, א"ל הואיל ורבו היה שלם כי רזיאל שמו ועולה בגימ' רמ"ח ואדם חסר הוא פחות מרמ"ח והנה אברהם אבינו כשנשלם במילה אמר לו הקב"ה הנה בריתי אתך שלם בחשבון ועולה אברהם רמ"ח:

19

ד"ה א"ל ר' חזור ופרוש כל מה א"ל ר' חזור ופרוש כל מה שהתחלת ותשלים כל דבריך באר היטב. א"ל מהיכן אתחיל, א"ל בתמורה הנחת ומתמורה תתחיל, א"ל בני דע כי יש י"ב מיני משפחות לישמעאלים וכן משפחות בני עשו וכן משפחות בני שעיר החורי ולכל אחד מהם פני אדם רק מעט שיבוש יש להם מפני אדם וכולם הם למטה, ואלה בני שעיר החורי, לוטן, שובל, וצבעון, וענה, דישון, אצר, דישן, חורי, והימם, עלוון, ומנחת, ועובל, שפו, ואונם, ואיה, וענה, דישן, חמדן, ואשבן, ויתרן, וכרן, בלהן, וזעוון, ועקן, ועוץ, וארן, כל אלו למטה מן המלכות וי ליה וי למזליה הוא עם הארץ שאינו עוסק בתורה ואינו יודע מענייני ידיעת התורה אשר הרוח דימוהו והוא בא אל אלו הנזכרים היושבים בשערי מות. ובשערי צלמות ר"ל בפתחי גיהנם וכ"א מאלו השרים יש לו דינין וחוקים לקבל הנפשות הנכרתים וזהו הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה. וסביב כל אלו שערי גן עדן התבוננת עד רחבי ארץ הגד אם ידעת כולה.

20

וראה והבן אחר שסידר לו דרך שמאל הנמשך אל עטרת ישראל הנקראת ארץ ופי' לו משפטי הרשעים שם האיך באים בנבכי ים ובחקר תהום ושערי מות ושערי צלמות חזר ופירש לו איך מדת החסד והטוב נמשך אל ארץ החיים היא עטרה וקראה צד ימין רחבי ארץ לפי שהוא בא מרחובות הנהר ר"ל בינה שאין שם צר ואויב ומזיק שנאמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ וזהו התבוננת היא הבינה עד רחבי ארץ של ג"ע הגד אם ידעת כולה ר"ל כל פרטיה איזה דרך ישכון אור אור הקרוב לצדיקים הבא מאור הבינה והת"ת איזה דרך ישכון, וחשך