Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר הפליאה

קטע 55

קטע 55 מתוך 97

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

שנגלו לעטרה ולמדה למשה, א"ל והעטרה לא השיגה בנ', א"ל השיגה אך למשה לא גלתה וזהו הבדולח שנחסר הו' מהחולם כי אחר שמ"ט שערים שם א"צ שיכתוב הו' ומלת הבדלח עולה מ"ט, ואב"ן השהם עולה ט"ן הם הו' ומשך הו' ומתחברים ובאים בעטרה ולכן בא"ת ב"ש ט"ן מתחברים בשוהם, ר"ל מאין מתמלאים הט"ן מהשהם היא הבינה הוא שנאמר אבני שוהם. ולמה קרא את שם הנהר השני גיחון והלא חוילה שמו, א"ל בני על שם העתיד קראו גיחון כי צופה ומביט שהנחש הנאצלת מפחד יפתה לחוה אלא שמניחם לבא לידי הנסיון שזו השמיטה כולה נסיון, ועל שמסית שלא ברשות הקב"ה יקללוהו זהו גיחון על גחונך תלך, ונקרא הנהר גיחון על שם אציליו. א"ל ר' אמרת לי שנהר הוא לשון נהורא וזה הנהר הוא חשך ואש שחורה א"כ איך תאמר שהנהר הוא לשון נהורא, א"ל בני נהיר לטובים וחשך הוא לרעים. הלא תראה שנהר הסובבו הוא גדול ומאיר ומאורו יתן לו להאיר לטובים וחושך הוא לרעים. הוא

2

הסובב את כל ארץ כוש שכשם שפישון סובב ושומר כן גיחון סובב את כל ארץ כוש ונקראת העטרה כוש מצד גיחון הסובבה. ושם נהר השלישי חדקל הוא תפארת ישראל זכר ונקבה דוגמת חדקל שהוא כולל זכר ונקבה שהת"ת אליו השלום והידיעות, א"ל ר' למען קדוש ישראל אמור לי למה שינה למעלה בשני נהרות אמר הסובב וכאן אמר ההולך, א"ל עד עתה הייתי עונה ומעתה איני עונה לך, א"ל ולא בדברים אחרים, א"ל דברים אחרים אמור חוץ מזה. א"ל ובזה מה מעכב, א"ל הסוד תלוי במרכבה עליונה, א"ל איך, א"ל טיפש כמדומה לך לדעת, א"ל רשות בידך, א"ל בני א"כ אמור אותו לפנים, א"ל ר' כלי בלא יד מה מועיל, א"ל בני דע לך שאם לא היה הסוד עמוק הייתי אומר לך, א"ל ר' חייך אל תניחני באונאה, א"ל בני היכן הולך נהר חדקל קדמת אשור היא מזרח היא כנסת ישראל המעוטרת מן המזרח והוא כמער איש ולויות ר"ל כמערה בלויה שלו והאיך יאחר הסובב. א"ל מה לשון חדק"ל, א"ל אותיות ק"ל יח"ד

3

וק"ל עולה סינ"י ר"ל שסיני רוצה ואוהבת ליחוד הת"ת. ועוד בני חידק"ל מורה חי"ל ד"ק וד"ק הוא ד' פעמים יהו"ה ור"ל החיל של העטרה שלוחמת עם האויבים הם המרכבה העליונה. א"ל ר' כלל הח' מה מורה, א"ל עולה ל"ו זה ד' קוינו ל"ו והשכינה עמו כי עולה למ"ד ו"ו אלהי"ם, א"ל ר' והי' מה מורה, א"ל קח כללו ועולה נ"ה צרפהו עם כלל הח' ועולה צ"א, זה הכלל אמר לנח צא מן התיבה ר"ל תיבת היסוד הוא חידקל ואמר לו צא ממני, ומלת צ"א מלשון אצילות והנה הו' האציל הו'. א"ל והד' מה מורה, א"ל רבועו הוא ו"י וי ליה לעלמא כשהת"ת יוצא ממדת הרחמים, וכשיתרבע כלל הד' עם הי' עולה ע"ד כשאומר ד' פעמים י"ו עולה ע"ד זהו יד העדי"ם תהיה בו בראשונה להמיתו, שהעד ממהר לעשות דין בעולם. א"ל ולמה אמר ההלך בלא ו' א"ל ברוך שעשה עולמו מעורב חכמים וטיפשים מי הוא ההלך הו' א"כ איך יכתוב הו'. א"ל ר' והנהר הרביעי הוא פרת ולא אמר ושם ולא אמר ההולך ולא

4

הסובב, א"ל ושם אין צריך כי היא נקראת שם כמו שאמרתי לך מתהפך מ"ש ואיך יאמר הסובב כי הוא מסובב מכולם וכן הולך והמעין שם פוסק שכל היורדים מהמעיין אשר לא יכזבו מימיו כולם הולכים שם הוא שנאמר כל הנחלים הולכים אל הים וכו', והם ג' נחלים, אבל זה הנהר יחרב ויבש בזמן הגלות. א"ל ולמה לא אמר הנהר, א"ל בזמן שהו' עמו הוא פרת שמימיו פרים ורבים ובזמן שאין הו' אז ונהר יחרב ויבש זהו הצדיק אבד ואין איש שם על לב כי כאשר נחסר הצדיק מן הנהר אז ואין איש שהוא הת"ת שם על לב אז העניים והאביונים מבקשים מים ואין, ר"ל מי החסד ומי הכתר הנקרא אי"ן:

5

ד"ה ויקח ה' אלהים את האדם ויניחהו ויקח ה' אלהים את האדם ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה א"ל ר' איך לקחו מן היד או מן הגוף הלא קראו קריאה בעלמא מהו ויקח, א"ל בני ה' אלהים הוא זווג הראשון, א"ל ויקח ויקחו מבעי ליה, א"ל ה' גזר ולקחו אלהים ור"ל המשיכו בארץ לעבדה בהשראה ולשמרה מלינק מכוחות הטומאה, ואם אדם הגשמי הנמצא בארץ הגשמי עובד בנאמנות גם האדם הרוחני ישמרהו ויעבדהו. ואם ידעת בני מהו לעבדה ולשמרה היית יודע מהו תעבדון את אלהים על ההר הזה, א"ל א"כ שוים חייך באר לי, א"ל דע לך שכל הקרבנות הם העבודות כולם באים אל ההר הזה לקבל הקרבן שהשכינה מקבלת תחלה מן הקרבנות ואח"כ כל הכחות שלמעלה ממנה, א"ל ר' ומהו ולשמרה, א"ל שמור את יום השבת לקדשו ולא תביא אתנן זונה אל ביתך, א"ל מהו אתנן זונה, א"ל הלילי"ת נקראה זונה ולא תבא אתננה אל ביתך:

6

ד"ה ויצו ה' אלהים על האדם לאמר ויצו ה' אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכול תאכל א"ל מהו ויצו, א"ל כאן ז' מצות שנצטוה אשר כולם תלוים באילן העליון וזה ויצו זו הוא ע"ז שנאמר כי הואיל והלך אחר הצו וזהו ע"ז שלא לקצץ בנטיעות, ה' זו ברכת השם שנאמר ונוקב שם ה' והכוונה כפר בכל עשר ששם יהו"ה כולל כל העשר, אלהים אלו הדיינין שנאמר אלהים לא תקלל שאם אינו רודף אחר הדין כפר בתורה שבעל פה שהוא הדינים, על האדם זו שפיכות דמים שנאמר שופך דם האדם באדם דמו ישפך והכוונה שהמקצץ נטיעה אחת מן העולם כמקצץ אבר מאברי האדם ששופך דמים. לאמר זה גילוי עריות שנאמר לאמר הן ישלח איש את אשתו לא תתייחד עמה לבדה כענין אחר במטטרו"ן רק צריך ליחדה לאין סוף שלא יהיה נרגן מפריד אלוף וזהו שאסור להתייחד עם אשת איש לבדה אלא כשהיא עם בעלה שלא יחשדוהו בגילוי עריות. ודע לך זה בכל מקום שכתוב לאמר בכל התורה כולה מדבר באשה היא העטרה וזהו אב לכולם. אכל תאכל

7

ולא אבר מן החי ולא גזל זהו שלא לגזול אבר מאברי האילן כענין שנאמר גוזל אביו ואמו כירבעם שגזל וכן אבר בעודו חי. ועתה שמעם כסדר כולם. עבודה זרה. ברכת השם. דינים. שפיכת דמים. גילוי עריות. גזל. אבר מן החי. וראה והבן שהעובר באחת מאלו כאלו עובר בכולם:

8

ד"ה מכל עץ הגן אכול תאכל דע בני מכל עץ הגן אכול תאכל דע בני שהקדוש ברוך הוא אמר לאדם ונתן לו רשות להיות הכל ביחוד ושלא לעשות בצורה אחרת רק לאכול מכל עץ הגן ביחוד הכל, א"ל א"כ כל הדברים האלה הם חול ולא קודש, אמר לו בני מאחר שעשיתם חול תעשם קודש והוא מאמר ראשון לתפארת שהוא אדם. מכל שהיא הבינה עצמה ונתוסף במ"ם להעלותה באות צ' היא הבינה. עץ הוא חסד עולם. הגן הוא פחד ולקבל מזה ומזה. אכל ר"ל תיניק והנה הכל ביחוד וכשם שהציווי למעלה כן הציווי למטה. וראה והבן מה אמרה הבינה לתפארת ועץ הדעת הוא עץ החסד שלו והוא בינה הנקרא הדעת. טוב ר"ל שהוא טוב ורע לא תאכל ממנו שאין דבר רע יורד מהחסד רק תאכל מן החסד טוב ומן הפחד רע שניהם ביחוד, כי ביום שתינק רע מות תמות יפסקו הרחמים, וזו מיתת המדות כענין ויעקב איש תם, תמות שלמטה ממך, רק כפי הסדר כן תינק ביחוד הכל, וידע הקב"ה שהשמיטה הזאת בה מות ובה חיים, ואצילות התפארת

9

נאצל שלא יפסק ממנו הרחמים והכוונה בזמן שמטתו ולא בזמן שמטה אחרת. ראה והבן שכן נצטוה גם אדם הגשמי ועץ הדעת כאן מלת ועץ הדעת פירושו עטרה שהיא של הדעת הוא התפארת, טוב ורע מקבל מהת"ת הנקרא טוב ומהפחד הנקרא רע, ואמר לא תאכל ממנו. ומלת ממנו מורה מיעוט ור"ל לא תכוין אל המדה ההיא לבדה כי היא אוהבת יניקה מן האילן ומות וחיים תלוים, בה ואם תקחנה מיניקתה שהיא החיים תשאר המדה עם המות ותמות מדה כנגד מדה אתה גרמת הסתלקות החיים ממנה ונסתלקו חייך ממך, ומה שאמר מות תמות הא' לאדם הגשמי, והשני הסתלקות החיים מלמעלה, והיה מן הדין לומר מות מות ואמר תמות הת' דגושה ורומזת בגבורה כשהוא בדגש אין שם רק מיתה, והרי כאן ג' מיתות, א' למעלה, וב' בגשמי מיתת עכשיו ב' מיתות גם מיתת הגלגול שיתגלגל, וכשבא זה האדם ופיתהו באשה ולקח המדה שהוזהר עליה מיד נסתלקו הרחמים ונגזרה עד סוף השמיטה להעשות כמשפט הזה פעמים חיים

10

ופעמים מות למעלה כלמטה, וקב"ה ידע בכל אלה ועכ"פ אדה"ר לא עמד בציווי כי השמיטה צריכה לכך להיות הכל באים בנסיון, שאם אינו כן אם כן יעמוד אדם הראשון לעולם לא ימות לעולם כי הנשמה שנפוחה בו הוא מן השם לעולם נותנת לו חיים לעד והקב"ה לא כיון בזה, רק בשמיטות התפארת כי הצדיקים בזמן ההוא חיים עולמי עולמים, ואל תאמר א"כ למה ציווהו שאין הנסיון אלא במצווים זהו אין עונשין אלא א"כ מזהירין וזה יהיה לך לאות הסתלקות הרחמים מן המדות, אז נקרא עניים ואביונים המים מהופכים, והנה שאני מזהירך שזה הסוד אל יצא מפיך ואף כי נכתב בספר שימהו בחדרי חדרים ובסתר שאם לא תעשה כך ולא תקיים דברי תדחה את הכל ממך ותשאר ריק ופוחז:

11

ד"ה ויאמר ה' אלהים לא טוב היות ויאמר ה' אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו. א"ל ר' זה העזר מהו א"ת אשה כבר בראה שנאמר ויברא אלהים את האדם ויברך אותם ויאמר להם פרו ורבו, וא"ת שני פרצופים מחוברים והנקבה באמצעית הזכר כל זמן שלא נפרדו להיות פירוד וחיבור שפעמים הזכר לבד ופעמים הנקבה עמו ואיך יאמר ויאמר להם פרו ורבו, ואל תשיב לי דיחוקים, ועוד בעלי הפיוס אמרו דברים ורמזו באלו הסודות והוא שפעם אחת הלך אדם אחד ושאל לר' מי שיש לו בן והבן יש לו ב' ראשים ואביו חייב לפדותו מן הכהן וכמה יתן ה' סלעים בעד הב' ראשים או עשרה סלעים, ואם חייב להניח תפילין על כל ראש וראש או על א' מהם לבד, וענה ר' ואמר גוזרני עליך אם לא תראני, ועתה ראה והבן ר' מה ענה לו שדבריו קשים כחומץ לשינים וכעשן לעינים אם זה העני השואל אין לו בן כזה רק שואל לדעת ואפשר ששאלתו הוא סוד ובעבור זה יחייבנו גזירה אם יודע להשיב ישיב לו, ואם אינו יודע יאמר

12

שאינו יודע, אבל עתה שהשיב לו כך מה יאמר השואל על דבריו של ר'. וראה והבן כי אדהכי והכי בא אדם אחד ובא ומצא את השואל בצער ואת הר' במנוחה ושאל גם לי נולד בן בב' ראשים אפדנו בה' סלעים או כל ראש צריך פדיון ופטרו את השואל ההוא והלך לו, שומו שמים על זאת אמור היש עול כזה אם לא היה נמצא המעשה ולא היה יכול להראותו היה מקיים גזירתו, אלא ודאי אדם כמוהו לא הוציא גוזרני עליך אם לא שהבין שברון בדברי השואל, וזה אני שואל מה רעה יצא מדבריו ואם תדבר כן א"כ למה פטרו, ועוד מנא ליה לר' שהוא חייב לפדות השנים הלא אדם אחד הוא, א"ל בני השטן חברני עמך, דע כי אע"פ שנאצלו שניהם היו מבורכים מבריכה עליונה כענין ויברך אותם, ועתה אמר הקב"ה אעשה לו עזר כי האדם לא יעמוד בנסיון, ועשה הקב"ה צינור של נגד הבריכה כי צינור העזר הוא שאמר, אך צינור הנגד עשה. א"ל א"כ יאמר אעשה לו כנגדו. א"ל ההוא עזר למעשה אדם אמר וכך אמר

13

אם האדם הוטב במעשיו עזר כלומר יבורכו מבריכה העליונה ואם לאו כנגדו, ר"ל יקבל מכנגדו הוא הפחד, ומה שעשה ר' בזה ששאל השואל שאל סוד ואמר איך הדין גוף אחד נידונים ולא יפול פירוד עליהם או כך יפול פירוד ביניהם והעון קודם שנאצלו כמו אחר, ור' לא היה נביא וסבר שמלעיג שהשאלה עמוקה והשואל לאו בר הכי ואמר גוזרני עליך שמלעיג חייב ואמר עד שתראני, וכשבא המעשה מיד אמר עכ"פ כדין השואל והראו לו מן השמים בההוא שעתא שלא חטא השואל ופטרו, השני ראשים שהרי אדה"ר במחשבה חטא תחלה ואם חטא בדיבור למה נתקיימה מחשבתו. אעשה לו עזר זו השכינה לקבל מאש וממים. א"ל ר' מהו עזר, א"ל בני הפכהו והוא זרע השפעת ת"ת בכנס"י, ומנלן שהזרע יורד בזעיר, א"ל אתה אמרת אותו עזר מתהפך זער היא העטרה הנקראת זער אנפין, א"ל מנלך שגם הפחד משפיע אליו, א"ל הוא שנאמר כנגדו, איזהו נגד העזר הוי אומר זה הפחד, שכן כנגדו עולה ג"ף

14

והוא מגזרת ויגף. א"ל ר' א"כ למה אמר ה' אלהים ואח"כ אמר אעשה יאמר נעשה, א"ל מה כתיב ויאמר א' אומר וא' עושה, א"ל אימא ויאמר כל אחד אומר, א"ל לא יהו"ה גוזר ואלהים עושה. א"ל ר' מהו לא טוב היות האדם לבדו, א"ל הפכהו ואמור היות האדם לבדו משפיע טוב ללא טוב, אלא אעשה מעשה ללא טוב לקבל מכשנגדו הוא הפחד. א"ל ר' אמור לי אחר שנאצלה העטרה ועד שבא להתחבר עם הת"ת פנים בפנים ונראים שניהם גוף אחד אז מה שם תקרא להם, א"ל אדם שנאמר ויקרא את שמם אדם, וכשהזכר לבדו והנוקבא לבדה א"ל אז נקרא הנוקבא חצי הגוף, א"ל והזכר, א"ל אין הכי נמי, ואין הברכה שורה בעולם אלא ביום שמתחברין והם אדם שלם ואז עליונים ותחתונים בשמחה, והראית בני מימיך שמחה גדולה יותר מזו רק בזמן שהמלכה מתחברת עם המלך אז השמחה רבה בעליונים וגם בתחתונים כי אז המלך שלם אבל בזמן שהוא חצי מלך לא יבא טוב בעולם, כי בחסרון לא יבא מילוי וכן הדבר

15

בעולם חסר לא יבא טובה רק באדם שלם ובעולם שלם יבא הטוב הברכה, ונתעוררו חז"ל לומר סודות ורמזים בדבר זה ואמרו השרוי בלא אשה שרוי בלא טוב שהטוב הוא חלון ואחר שהתפארת בלא אשה שאין לו רשות לתת לה ברכה א"כ מה צורך לו בחלון שנקרא טוב זהו שרוי בלא טוב. בלא עזר כי בעד העטרה יורד השפע בת"ת. בלא שמחה כי היש עלבון ואונאה כמו בזמן שהאשה אינה אוהבת את בעלה והבעל את אשתו ואין להם רשות להתחבר עמה, בלא ברכה במקום שאין שמחה אין שם ברכה, בלא כפרה שזה לבדו וזה לבדה ויש יניקה מכוחות הטומאה והכפרה מלשון קינוח כענין אכפרה פניו אקנח רוגזו והכל נרמז. בטוב, אמר לא טוב היות האדם לבדו. בעזר, אעשה לו עזר כנגדו. בשמחה, אמר ושמחת אתה וביתך. בברכה. אמר להניח ברכה בביתך. בכפרה. אמר וכפר בעדו ובעד ביתו. ותנא אחר הוסיף רמז גדול וסוד נפלא ואמר אף בלא חיים וכוונתו הסתלקות השפע חסרון החיים והרמז ראה חיים עם האשה אשר

16

אהבת, ובא תנא והוסיף אף ממעט את הדמות שנאמר כי בצלם אלהים ומה כתיב בתריה ואתם פרו ורבו והכוונה מאחר שהיא הדמות והת"ת הצלם א"כ ממעט הצלם מהדמות כי שניהם משפיעים בעולם השפל. וגם שנו הלשונות תנאים אחרים ואמרו בלא חומה שאשה יושבת בשער ואינה מנחת שום כח מכחות הטומאה להכנס כענין נקבה תסובב גבר, ואחר שאין לו אשה נכנסים כחות הטומאה. בלא עושר שנאמר אשת חיל כו' בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר והכוונה כשהלב שהוא עטרה עם בעלה לא יחסר שפע וברכה מלירד. בלא עטרה לבעלה, שנאמר אשת חיל עטרת בעלה והכונה כשהיא כלולה עם המרכבה העליונה אז היא עטרה לבעלה, ודע כי שמה עטרה ורצון ובית. וראה והבן סוד זיווג אדם באשתו כמה גדול הוא כשהוא לש"ש ולקדוש לא כאלו שחוזרים אחר הממון ואחר היופי ואינם יודעים אחרי שכך הוא ימות או הוא או אשתו או בניו המוליד ממנה ואינו יודע שאם הוא ת"ח ואינו בשלימות עם היסוד

17

לעשות התעוררת באים אליו אנשים רעים וחטאים ושוכנים בביתו ואז אוי לרשע אוי לשכנו, כי קרי ביה לשכנו, כי מאחר שהעליונים בחסרון והוא אינו מכוין למלאות כי זה צריכין ממנו מוכרח הוא הדבר לבא אדם חסר בעדרו (ולא זה דוקא אלא שהוא ת"ח) ומזכירין עונו כי הראה הענף שאינו ממין השורש ומרננים אחריו לומר שאין השם אוהבו ואינו אוהב תורתו, וההפך בעם הארץ בהיותו שואל ודורש בעניינו ונאמר לו סוד הזיווג ונשא אשה לש"ש וכוונתו לקיים המצות לא לצורך תאוותו הקב"ה שולח בעדרו אנשים צדיקים וטובים ומראין לו דרכי השם, וגדול מזה שבנו ת"ח והוא ע"ה קיש קיש קריא כי בהיות העולם רואים שאין הענף כשורש אז חוקרים ודורשים מה הוא הסבה אלא ודאי רצה אלהים את מעשיו ואימתי בזמן שמתייסר עם בנו ולומד תורה מפיהו ומקיים מצות השם, הוא שאמרו רז"ל בנו והוא רבו אם הוא חייב לכבדו, אבל אם הוא אינו שב בתשובה ואינו מתייסר עם בנו כ"ש

18

שהוסיף על חטאתו פשע מ"מ טוב הוא שזכה ונשמעת תורה בביתו. אבל אם הוא ת"ח וכיון בסוד הזיווג אזי יצא משרשו ממש ענף כמוהו ואז מעשיהם טובים אשריהם שזכו בזה לפני השם, ואם הוא עם הארץ ונושא לשובע נפשו או לשם ממון אז שולחים לו ענף משרשו וטמא טמא יקרא עליהם חרקו רז"ל שיניהם ואמרו להרגם ולקרעם כדג מגבם, אוי להם עמי הארצות מבטלי התורה ומבטלי המצות ומרבים בדור עזי נפש טמאים בערלתם כי הפרו בריתם. מה לכם אנשי אמת עם השרץ והטומאה כמה גדול כוונת הזיווג אל תגשו עמהם שובו לאהליכם כי אין המצות לבטלה רק למטה ולמעלה הם לצורך, ולפנים אבאר לך בע"ה ענייני הזיווג והקדושין והחופה וכל דבר:

19

ד"ה וייצר ה' אלהים מן האדמה כל וייצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה וכל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו דע בני שהשדה הוא שדה תפוחים, פעמים רומז בעטרה ופעמים רומז בפחד. וכאן שאמר חית א"כ השדה רומז בפחד והסמיך החיה שהוא עטרה אל שדה שהוא הפחד בעבור שיניקת החיה מן השדה, וכל עוף הם המלאכים שנאמר עליהם ובשתים יעופף. ויבא אל האדם גזר עליהם לבקש שפע מן האדם ואליו יסמכו כי ממנו יעבור שפע. לראות מה יקרא לו שהמשכה שימשוך מלמעלה ישפיע להם, זהו שאומר הוא שמו, כלומר היא פעולתו, ומלת יקרא ימשוך והכוונה אם יקבל מן החסד ישפיע להם רחמים ואם יניקתו מן הפחד שליחתו דין זהו שאין מלאך א' עושה שתי שליחות כי לא אפשר כי הנאחז מן החסד אין לו דין והנאחז מן הפחד אין לו רחמים אך יכולין לשנות בגזירת הגוזר שאם יאמר לו