Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר הפליאה

קטע 68

קטע 68 מתוך 97

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

שם. טמא בטמא טהור בטהור וחשו מהדגים הטמאים להזהר מהבא מהם, וארז"ל דג טמא שבלע דג טהור מותר באכילה ודווקא בשראינו אותו שבלע הא לא ראינו אמרינן אישרוצי אישרץ דתניא דג טמא משריץ, דג טהור מטיל ביצים, ראה בעיניך מה תשובה השיב נהי דמשריץ מ"מ במינו משריץ, א"ל בני בזה אני אענה לך רובן במינם משריצין אבל יש מהם שמשריצים שלא במינם ובזה לא הלך אחר הרוב משום דהוי איסור וחשש למיעוטא. א"ל ר' היינו שטמא הולך בטהור וטהור הולך בטמא אף בדגים, סוף סוף אחר שחושש למיעוטא ודלמא מהמיעוט שמשריץ טהור הוי וכשראינו אותו כשבלע אמאי יהיה מותר ונאמר זה שבלע נתעכל וזה אשרוצי אשריץ, אמר רב ששת כגון שמצאו דרך בית הריעי, ר"פ אמר כגון שמצאו בבית הבליעה, ר"נ בר יצחק אמר כגון שמצאו שלם, אמר רב אשי רוב דגים במינם משריצים ונראה מדבריו שאין לחוש למיעוטא א"ה למה אמר כשראינו שבלע ואפילו לא ראינו אותו טהור נימא רובן במינם משריצים והאי

2

דג טהור בלע ומותר, ומשיב אה"נ קאמר כיון דרוב דגים במינם משריצים ובזה נמצא דג טהור כמו שבלע לפנינו דמי ומותר, וגם במתיבתא דרקיע הכי הוי דג טמא במינו משריץ וזה שנמצא במעיו כמו שראינו אותו שבלעו דמי, ובמתיבתא לא שמעו כמו שראינו אלא שראינו לבד שמעו וסברו שיש לחוש למיעוטא, ע"כ אמר שראינו ואר"א כמו שראינו, וא"כ אין לחוש למיעוטא וכמו שראינו דמי, ונשאו ונתנו כי אדרבא במקום איסור חוששין למיעוטא ואמר שאין כאן רוב אלא כולם במינם משריצים ואפי' שלא ראינו כלל הואיל וטהור הוא מסתמא בלעו ומותר באכילה, אך דג טהור אינו בולע טמא כי הוא דוגמא עליונה ומה שנמצאים טמאים בטהורים אינם בולעים אותם אבל הם באים ונכנסים בפיהם וכן הדבר בעופות כי הטהורים קורקבנם נקלף ואינו כובש האכילה ודומים למעלה גרה ויש לו אצבע יתירה המורה ביחוד השם, ואינו דורס ואוכל כי הוא מרחם והדריסה אכזריות הוא בבעלי חיים, והטמאים

3

יש להם כל אלה ולעולם הטמאים אונסין וגוזלים וטורפין, וכן האומות אונסין וגוזלין ואוכלים את ישראל ולכן אתם ישראל הקדושים בני קדושים אל תשנו מחצבתיכם ומנהג אלהיכם. וראו וקחו סדר ומוסר מהבהמות ומהעופות הטהורים: ד"ה ונקראים כסא רחמים וכסא דין ונקראים כסא רחמים וכסא דין ר"ל התפארת כסא רחמים והעטרה כסא דין. וראה והבן ענין גדול שהבינה אומרת לחסד ולפחד שני כסאות הללו אחים הם ואומרת לפחד תן לאח אח ואומרת לחסד תן לאח אח ושניהם נותנים לשני כסאות הללו הנקראים אחים שכן הכ' של כסא מודדת כ' אותיות לפניה כ' אותיות לאחריה וכן הס' של כסא מודדת ס' אותיות לפניה וס' אותיות לאחריה והא' של כסא במקומו וכופל הכסא א"ח א"ח אמר ומי יעיד שזה האח א' וזה אח א' אמר הכ"ף אני אעיד חלקי מדד הכ' של כסא כ' אותיות לאחריה ונפל בח' וחלקו לשני חלקים ונעשה אח"ד אח"ד והנה שני עדים לשני אחים אמר הא' של כסא תתחברו ותעשו אחד נתחברו

4

אח"ד אח"ד ונעשה כ"ו הוא שם הוי"ה. ראה והבן כשהכסא שלם גם השם הויה שלם. וראה מה עשה האותיות האלו שהם הוי"ה מדד הי' של הוי"ה כ"ו אותיות לאחריו ונפל במ' מדד הה' של שם הוי"ה כ"ו אותיות ונפל בח' מדד הו' של הוי"ה כ"ו אותיות לאחריו ונפל בט' וכן הה' אחרון ונפל בח' הרי כאן ד' אותיות מחט"ח שעולים אדנ"י הרי הכסאות הללו עליהם דין ורחמים. וראה והבן שאם תחלוק אותם לאחדים הוא ה' פעמים אח"ד אח"ד אח"ד אח"ד אח"ד, ואם תמנה מא' אדנ"י וכן ד' וכן נ' וכן י' ס"ה אותיות יפלו באותיות שעולים ש"ם לומר שהחמשה אחדים הללו שם אחד להם והוא אדנ"י, ואם תמנה ד' אותיות מחט"ח כל אות ואות ס"ה לאחוריהם יפלו באותיות כוז"ו והוא עולה ט"ל, וכוז"ו הם אותיות שלפני יהו"ה. וראה והבן שהוי"ה וכוז"ו הם אדנ"י בגימטריא. וראה והבן שאם תצרף כוז"ו ואדנ"י עולה ד' פעמים יהו"ה והנה אלו ד' השמות מתגלגלים באלפא ביתא בעגול עם אדנ"י

5

אדנ"י אדנ"י אדנ"י. ראה עתה והבן אם תצרף הד' שמות של דין וד' שמות של רחמים עולים דין ברחמים שאדנ"י הוא דין ותלויה ביהו"ה שהוא רחמים, הראית מגלגול וסיבוב הכסא שהוא כסא דין וכסא רחמים, והנה יהו"ה שהוא תפארת הוא כסא החס"ד, והעטרה היא כסא של פח"ד. ותרצה לראות בעיניך שהכסא דין הם ההלוחות שהרי כסא בא"ת ב"ש לח"ת ולכן חסר ו' לחת:

6

ד"ה ונקראים ניסים נגלים נסים ונקראים ניסים נגלים נסים נסתרים שבכח הת"ת נעשה נסים נגלים כנסים של מצרים, ובעטרה נסים נסתרים בכל יום. ומה שאין נעשים גם היום ניסים נגלים כי נטמא העולם ברוב עונם ואינם ראוים לראות מהפועל ההוא שום פעולה רק ע"י העטרה. ומלת נ"ס הוא נעלם השי"ן שהרי בנעלם השי"ן נמצא נ' וס' אם תצרף הי' עם הנ'. ודע באמת שהנסים הנגלים באים מכח הש' שהיא הבינה ע"י הת"ת וע"כ אותיות נס נעלמים בש'. ועתה ראה כח הש' שיש להש' שלש יודין בראש הש' כזה ש וכ' בסוף, ואם תרבע הג' יודין עוד הם ש'. וראה והבן מה מעלה תמצא בג' יודין הללו שאם תרבע כל יו"ד ויו"ד עולה כל אחד ק' הרי ג' יודי"ן ק' ק' ק' תוציא י' מק' ראשון שהוא י' שנתרבע וי' מק' שלישי ונשארו צ' צ' ושתי יודי"ן תוציא מק' האמצעי (יו"ד בראש) שהק' האמצעי יו"ד בראשו וכ' בסופו שהוא יו"ד מלא וע"כ תוציא מק' האמצעי שני יודי"ן ונשארים באות הק' פ' צרף מה שהוצאת והם ד' יודי"ן ונעשה מ'

7

צרף אתה צ' צ' פ' מ' עולים ש' הרי איך שנתהפך הש' לעולם הוא ש', וד' אותיות הללו הם מצפ"ץ שמתחלף בא"ת ב"ש יהו"ה. ועתה תראה איך בא הס' של נס ונכנס בין שני יודי"ן של ש' שהש' יש לה ג' יודי"ן ש וכ' בסופו, היו"ד האמצעי מלא הוא שני יודי"ן ואם תמלא השני יודי"ן והכ' שבסוף הוא ס' ששני יודי"ן מלאים הוא מ' ועם הכ' הוא ס' ונכנס בין שני יודי"ן בין יוד ראשון ובין יוד שלישי שהוא ו"ד, והנה הי' הראשון והי' האמצעי עם הכ' שבסוף הוא ס' והיו"ד הג' והו"ד שעולים יו"ד הרי כאן יסו"ד לומר לך הש' שהוא הבינה יסוד הנסים וכח הבנים הוא ההיקף:

8

ד"ה ונקראים תפלה גאולה גאולה ונקראים תפלה גאולה גאולה הוא הת"ת, תפלה היא העטרה. ודע והבן שע"ז ארז"ל כל הסומך גאולה לתפלה הוא בן עוה"ב ולפעמים נקראת גם היא גאולה כשתסמכנה עם הגואל הוא שנאמר המלאך הגואל אותי שגם העטרה נקראת אז אדם שכן הגואל גימ' אדם, הוא יו"ד ה"א וא"ו ה"א, והיא הכניסה תקט"ו תפלות שהתפלל משרע"ה לעבור לא"י ולא קבלם זהו ואתחנן בגימ' תפלה ובגימ' תקט"ו וכוונתו של משרע"ה לעשות תפלה על כל כח וכח, העטרה הנקראת תפלה ועולה תקט"ו כדי לבקש עליו לקבלו והיא לא בקשה כי לא היתה גזירה מלמעלה רק הכניסם והניחם ולא קבלה אותם ועתה חסר ו' מגאולה ונשאר הגאל והוא בגי' כוז"ו ובגי' יהו"ה אח"ד וגי' ט"ל וגי' ידידי"א וטובים לגאולה ולישועה:

9

ד"ה ונקראים עולם ועד אם ראית ונקראים עולם ועד אם ראית ושמעת שמלת ועד הם סנהדרי גדולה ובכל מקום שסנהדרין יושבים שם ועד עמהם שהרי ע' של ועד מצטייר ט' ז', וד' של ועד אינה מצטיירת והנה ו' ט"ז ד' עולים כ"ו. ועוד דע לך שמשם יוצא השטן שהיה הולך ושב ואמר "עוד" זה מדבר וזה בא, אך הסוד הגדול הוא שעלם הוא כולל ההיקף שהרי ע"ל עולים מאה ומ' מעלם עולה שש מאות הרי ז' מאות שהוא ההיקף שכל אחד כלול מעשרה, וגם על"ם הוא שם מן ויסע ויבא ויט ואם יזכרהו עם אלו שהם מה"ש על"ם לל"ה סי"ט כמשפטם כאשר נאות הם טובים לקפיצת הדרך, ראית מה עשה על"ם שמע את קול סיני ולקח את סיני, א"ל בני ואיך, א"ל ר' דע לך כי על"ם הם שני ע' ותמלא עי"ן עי"ן עולה ק"ל סיני:

10

ד"ה ונקראים תורה שבכתב ותורה ונקראים תורה שבכתב ותורה שבע"פ. א"ל ר' דע לך כי בן ח' שנים הייתי כשלקחני אבי מן היד והעלני בהר א' והלך וסיבב ההר ומצא מערה אחת והכניסני בפנים ואמרתי לו אבא מה טיבו של מערה זו, וא"ל בני שתוק, וא"ל שים ידך השמאלית על לבך והיד הימין על השמאל ועמוד והתפלל עמי ומיד התחיל בקול נעים ואני אחריו זה השער לה' צדיקים יבואו בו אודך כי עניתני ותהי לי לישועה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. מאת ה' היתה זאת היא נפלאות בעינינו זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא. ולא הספיק לומר ברוך הבא והנה אדם אחד בא ונכנס במערה ושם שתי ידיו על כתפי אבי ז"ל ואבי ז"ל לא הפסיק תפלתו רק השלים ההלל ואח"כ אמר כי על רחמיך רבים ה' שמעה ה' סלחה ה' הקשיבה ועשה אל תאחר למענך ה' כי שמך נקרא על עירך ועל עמך ואמר יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי ועשה ג' פסיעות ואני לא זזתי ממקומי רק עמדתי

11

ברעדה וברתת, ומיד פתח פיו ואמר לאותו שתופס אותו בכתפיו אין שלום לעירך ומיד מנה לו אתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום. וא"ל אבי ז"ל מאין באת ואמר לו תורה שבעל פה שלחני אליך לראות מה טיבך במקום הזה ואמר לי לך ואמור ליה אם רצונו להניח הנער הזה בזו המערה ואני אלך לי וכאשר שמעתי הדברים האלה נרתעתי והרימותי קולי לא אשאר יחידי במערה הזאת ומיד לקחני אותו אדם והוציאני מן המערה והכה ברגלו את ההר ונזדעזע ההר ומיד נרתעתי ונמסרתי בידו והתחיל לעלות ברום השמים ואני אחוז ממנו ומיד שמעתי קול אומר ילוד אשה מה טיבו במרום ומיד שמעתי קול אחר הניחוהו לעלות כי בן קנה משרתי הוא וזקנו במערה מקומו ומיד עמד שם המלאך ונטל רשות להעלותי עמו ובעמידתי שם שמעתי קול אומר קק"ק ה' צבאות ומיד נתחזקתי ואמרתי למלאך אל תעלני יותר והרגשתי באותה שעה שנתפרקו כל אברי ואמר לי המלאך לא תירא ולא תחת ומיד ראיתי מלאך אחר שבא ולקחני עם

12

המלאך ההוא והעלני עוד מעט, עד ששמעתי אומרים הנה ילוד אשה בא אלינו באו ונרמסנו ונשליכנו ומיד שמעתי קול אחר הניחוהו כי בן קנה עבדי הוא וזקנו מקומו במערה ומיד ראיתי אור גדול שירד אלי וקירון אור פני גדול מאוד ומיד אמרו לי המלאכים בואו ונחזור למערה וירדנו ומצאנו את אבי ז"ל עומד בתפלה עטוף בטליתו ותפילין בראשו ובזרועו וכשראה אותי בקירון אור פני לקחני ונשקני ואמר ראה ריח בני כריח השדה אשר ברכו ה' והמלאכים הלכו להם. וישבנו שם במערה מ' יום ולא נחשבו כל הימים ההם כ"א כיום א' ועל אותן הימים שמחתי שמחה גדולה כי שאלוני הקב"ה ע"י מלאך והשיבותי לו, וזקני אביך נרתע ממני עד שאמר ראה קירון בן בני כקירון פני משה והנה מה ששאלוני תורה צוה לנו מה הוא תורה, א"ל תורה שבע"פ ומיד אמרתי תורה הרי כאן תרי"א מצות ואנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו וכולם נקראים תורה שבכתב ומתבארים מהמדה הנקראת

13

פ"ה, לא שהמדה ההוא השיגה בהם אלא ע"י מתבארים כ"א וא' כי משיגים לה מלמעלה והיא משגת לכולא מתיבתא, והנה התורה יש לה חול"ם ופת"ח ורגליהם פת"ח וצר"י והנה נכתרו ה' אלהים שני כתרים ה' תורה שבכתב, אלהים תורה שבעל פה, שכן פת"ח חל"ם צר"י פת"ח עולים כתר כתר ה' אלהים, ותרצה לדעת מהו לבושו בינה חכמה עלאה הנקרא תורה קדומה, ומהו לבושו של תורה שבע"פ תורה שבכתב שכן תורה מתגלגל בעיגול אלפא ביתא באותיות לב"ש זהו הבינה לבש חכמה עלאה וחכמה תתאה לבש ת"ת. ועוד כתיב עקב אשר שמע אברהם בקולי ומהו עקב תורה ושמע אברהם לקיים התורה שכן תורה בא"ש ב"ר גק דץ הף וע זס חנ עמ יל כ"ת עולה חלופו עק"ב. ועוד תרצה לדעת קצו של עולם הוא התורה שבע"פ שכן תורה בא"ל ב"ת אל בת גש דר הק וץ זף חע טס ינ כמ עולה קצ"ו וזהו ויקוצו מפני בני ישראל קצו בחייהם שהוא חייהם של ישראל, והנה קצו של עולם, פ"ה מהו, הוא פה של ה' שכן פ"ה מצטייר יו"ד

14

ה"א ו"ו ה"א, שפ' מצטייר כ"י וה' מצטייר י"ד. וראה והבן איך פ"ה ה"י עולים י"ד אלהים, לומר לך תורה שבע"פ הוא יד הפחד ונקרא אש לבנה ואש שחורה, אם ראית מימיך שחורה בתוך לבנה, א"ל בני לבנה נכללת בחשבון שחורה, א"ל כל כך אוהב האור שהוא לבן שהלך שחורה ונסתרה בתוך לבנה ונתלבנה (וברוב בשבת) הלא תראה שנסתר לבנה היא שחורה למ"ד בי"ת נו"ן ה"י וא' יתר לומר לך כששחורה נטמנה בתוך לבנה שניהם אחד, ולא ידענו מהו השחורה וצועקת מתוך הלבנה אנכי אדני שכן אותיות שניות של לבנה הוא אדנ"י וא' לומר לך אנכי אדני, ושמעת ר' מהו שחורה אני ונאוה מאחר שהיא שחורה איך הוא נאוה אלא הכי הוא בזמן שהיא נסתרת בלבנה היא נאוה, וזהו שחורה בת לבנה שכן אש בא"ת ב"ש בת:

15

ד"ה ונקראים פנים ואחור א"ל ר' מהו ונקראים פנים ואחור א"ל ר' מהו אחור א"ל אחור היא העטרה הנקראת פלא קטן, א"ל וזה הפלא הנקראת אחור אינו נעשה פנים, א"ל בני כשהיא פלא היא אחור וכשמתהפך הפלא לאלף אז הוא פנים, א"ל ר' ואיך נעשה האלף פנים, א"ל בזה איני יודע. א"ל ר' דע לך שנסתר פנים הוא אלף פ"ה נו"ן יו"ד מ"ם, א"ל ר' ולא ראית מה עשה רבה בר נחמני בכח האלף שבתוך הפנים השיב הפנים אחור וקרא ק"ף שהוא הפנים והוא יהו"ה והחזיר הפנים במקומו, וגופא דעובדא הכי הוי אמרו ליה לקיסר אית גברא ביהודאי דקא מבטל אלפא גברי לכל שתא מכרגא דמלכא, שמע רבה בר נחמני וקם וערק לבבל שלח גונדא דרומאי אבתריה אשכחיה דהוי אכיל ויהבו ליה תרי כסא שתה דלייה לתכא מקמי והדר פרצופיה לאחוריה אמר אהדורי ליה תכא אהדרו ליה שתה חד כסא הדר פרצופיה לקמיה, א"ל ידענא בכון שאפי' זעירא שבכון מחייא מתייא, אבל מה נעבד מהרמנא דמלכא א"ל לכו ואמריתו דלא אשכחתין יתיה ואזלי

16

ואמרי ליה, אזל איהו וקא ערק לאתר חד והוי תמן אגמא הוי קא גריס כולה יומא, יומא חד הוי קא מיפלגי במתיבתא דרקיע אי בהרת קדמה לשער לבן טמא, שער לכן קודם לבהרת טהור, ספק מאי, הקב"ה אמר טהור וכולהו מתיבתא אמרו טמא, אמרו מאן מוכח א"ל הקב"ה ייתי רבה בר נחמני שהוא בקי באהלות דתנן רבה בר נחמני אומר אני יחיד באהלות. אזל מלאך המות ליטול נפשיה לא יכיל ליה משום דלא הוי פסיק פומיה מגירסא א"ל לפניו רבש"ע לא דיין לצדיקים שמזומנים לחיי עוה"ב אלא שמבטלין גזירתך א"ל הקב"ה זיל בההוא שעתא תוכל ליה, אזל אידמיה לי כגונדא דרומאי ולא הוי יכיל למגרס באורייתא והיה מבקש נפשו למות פסק פומיה נח נפשיה אמר טהור יצאתה בת קול ואמרה אשריך רבה ב"נ שגופך טהור ויצאתה נשמתך בטהרה, נפל פתקא מרקיע רבה ב"נ נתבקש בישיבה של מעלה הוי קא מטרחי רבנן אבתריה יומא חד קריבו לאגמא והוו תמן תרי גוזלי דהוי מרחפי תמן על אגמא א"ל רבנן

17

כ"י נמשלה ליונה שנאמר כנפי יונה וגו' שמא תמן הוא בדקוהו ואשכחינהו ספדוהו שבעה יומין בעי למקבריה יצאתה בת קול ואמר כל הפורש יהא בנידוי, ספדוהו שבעה יומין אחרנין נפל פתקא עוד מרקיע כל הפורש יהא בנדוי ספדו יתיה ל' יום נפל פתקא לכו לביתכם לשלום, ואם הדבר כמו שנראה יתמה השמים ממעל והארץ מתחת תתן קולה מאחר שרבה ב"נ היה כל כך גדול למה לא הכה את גונדא דרומאי בסנוורים ויקום ויברח, ועוד כדי להוכיח את הלכה ימות זה העני, ועוד אין המכריע גדול משניהם ואיך יכריע, ולמה לא שאל הקב"ה הוכחה מלמעלה, ועוד מי יאמין שמתיבתא דרקיע חולקין עם הקב"ה וקב"ה אומר טהור והם חולקים ואומרים טמא הרואה דבר זה איך יאמין לדברי האגדה הזאת, ועוד היתכן להיות כזה שנעלם מהקב"ה שלא יוכל המלאך לקחת אותו ולמה שלחו ובפעם השני דאדמי ליה כגונדא דרומאי ופסק פומיה מגירסא א"כ ידמה לו בפעם הראשון ולא יצער המלאך פעמיים, ועוד

18

שאפי' יאמר טהור וכי גדול הוא מקב"ה יאמרו במתיבתא דרקיע גם זה אינו אומר האמת ומה על קב"ה חלקו על רבה ב"נ לא כ"ש. ועדיין אינו ראיה בדבר ועוד רבנן דבדקו ואשכחוניה וספדוהו ז' ואחר ז' יצאה בת קול ואמרה כל הפורש ממנו יהא בנדוי למה עונש הפורש בנדוי וכשספדו אותו עוד ז' ימים למה לא יצאה ב"ק, אבל אומר נפל פתקא מרקיע עד שספדוהו ל' יום נפל עוד פתקא לכו לביתכם לשלום חייך רבי התאמין שכל אלו הדברים ריק הם חלילה וחלילה, אבל שים אזניך בהקשבה ושמע לך ודע לך שאין ישיבה למטה שאין כנגדה למעלה, וכ"א מבני הישיבה יש לו למעלה כח וצל כנגדו ואם אלף ישיבות למטה כנגדם אלף ישיבות למעלה ומה שלומדים למטה הוא הוא שלומדים למעלה כי תורה אחד להם, וכל אלו התנאים והאמוראים המה ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם כולם היו במעמד הר סיני במעמד כל ישראל וקודם מתן תורה כולם היו למעלה והרבה פעמים עברה תורה על פיהם. וראה באמת

19

כשעלה מרע"ה למרום מצאו לר' עקיבא ותלמידיו עמו וזה היה קודם מתן תורה ואומר לך דבר גדול כשעלה משרע"ה למרום בא צילם וכוחם של בנות צלפחד ובקשו את נחלת אביהם בא"י בעד הבנות ונשאו ונתנו שם ואמר להם הקב"ה את הדין וכאשר היה הדבר למעלה כן היה הדבר למטה ולא שמשה היה שואל אלא מלמדה מה שהיה למעלה כי כולה היה כתוב, וכן המגדף והטמאים ומקושש וכיוצא בהם. ודע כי בזמן דקא עסיק מלמטה קא עסיק כח שלמעלה כנגדו ועל אותו ענין ממש ולפעמים הנפש וצילה וכחה למעלה ופעמים הנפש למטה בלבוש הגוף והכח למעלה, ודע מה שעשה רבה ב"נ עשה בחכמה גדולה כי אמר אם ילכו הפנים לאחור ודאי אינו