{"id":"kabala-113916680ec8-1-22","bookId":"kabala-113916680ec8","part":1,"torah":22,"title":"קטע 22","hebrewTitle":"קטע 22","segments":[{"index":1,"he":"ארז\"ל עניי עירך קודם לעניי עיר אחרת וענייך לעניי עירך שכן הקב\"ה נוהג כן בפרנסות \nההקף. ואל תקפוץ ידך מלהלות לעני שגדול המלוה יותר מלוה, שצדיק הוא היסוד, הוא \nהמלוה, וכ\"י הוא הלוה, וגדול היסוד יותר מכ\"י, זהו לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן \nונותן, שהכוחות החיצונים קשה להם לתת מה שנותנים להם. ועל הלוה ועל המלוה אמר \nדהמע\"ה הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד. ואינו חסר יותר דבר. ויחשוב לכמה גוים \nלוה ברבית שאמר דהמע\"ה כספו לא נתן בנשך אפי' לנכרי, כי בגלות שאתה תחתיו אין ליקח \nממנו דבר. ורבית שנכתב לנכרי תשיך בזמן ששרו כפוף למעלה. והוא כפוף למטה. הלא תראה \nשכל מלוה בריבית בגלות לסוף אינם מצליחים, זהו עושה אלה לא ימוט לעולם ומכלל הן אתה \nשומע לאו שאם לא יקיים פרטיו ימוט. ואם תקבע זמן להלואתו אל תקראהו בתוך זמן \nהלוואתו לעשות לך מלאכה אם לא שתתן לו שכרו משלם שאם לא כן הוי ריבית והקב\"ה מסרו \n"},{"index":2,"he":"לידך מצד עונותיו, וכשם שהקב\"ה נותן לך כך תתן לו שאם לא תסייענו ולא תתן לו הנה \nהכתוב אומר משפיל אף מרומם. וגם מכל דבר שאתה מרויח בו הן לכתוב הן ללמוד הן לעשות \nמלאכה ואפי' מצא מציאה או ניתן לך מתנה או כל מה שבא לידך הן הכל יפרוש לעני שהדבר \nהזה אין לו ערך כי כתיב לא תנסו את ה' אלהיכם, ובמעשר מותר ואם תתן לעני למטה יתנו \nלעניים למעלה כי כמו כן מבקשים העניים והאביונים מים ואין. ואל יזכור ש\"ש לבטלה \nשאין בשם שמים בטלה ואם יזכרהו מנדין אותו מדה כנגד מדה, ואפי' לצורך אסור להזכירו \nבמקום מטונף ואל ישבע כלל אפי' לכינויים כגון באל שדי ואף לא במדותיו כגון רחום \nוחנון ולא במעשיו כגון משמשיו ומשרתיו מלאכי מעלה וכן לא ישבע באמת שהשם יתברך נקרא \nאמת שנאמר וה' אלהים אמת, והרוצה להתחיל מסכת או לימוד אל יאמר אמתין עד הפסח או עד \nר\"ח כי כל הימים ועיתים יפים לתורה ולהתחיל במצות ולעסוק בתורה. ומי שמקפיד לעולם \n"},{"index":3,"he":"יקפידו עמו אף המקפידים השטן עומד על ימינם לשטנם ולהזיקם בטעותם. והמרים ידו על \nשום אדם להכותו או הכהו בלחיו או בכל גופו. כאלו הכה לחייו של הב\"ה או הרים ידו \nעליו ח\"ו, כי האדם צלם אלהים הוא. ועליו נאמר זרוע רמה תשבר. וראוי לו להטמין לארץ \nשנאמר ואיש זרוע לו הארץ, ובהרמת ידו נקרא רשע שנאמר ויאמר לרשע למה תכה רעיך, לכן \nיש לך להזהר שלא להכות לשום אדם, ולא לבזותו ולא לקנטרו, ושלא לעשות לו שום צער, \nואפי' מצאת רוק אדם מוטלת לפניך או דבר מיאוס ממנו. סלקהו או כסהו ומחול לו לאדם \nשעשהו פן יבא אחר ויכשילנו ולא ימחול, אך בניך ותלמידך גדול או קטן שרי. והוי זהיר \nבכבוד אשתך כמו שארז\"ל יש לאדם לאהוב את אשתו יותר מגופו ואם שלחת יד עליה הרשעת, \nואם הכית אותה עברת על שני לאווין דאורייתא ארבעים יכנו לא יוסיף פן יוסיף. ואמרתי \nלאבי למה כל כך חומרה באשה ואמר לי ראה והבן שכ\"י נקראת אשה וכלה ות\"ת ישראל נקרא \n"},{"index":4,"he":"איש וחתן ומעולם לא הרים ידו עליה לרעה, וגם תראה דבר גדול שמבטל רצונו ומנהגו מפני \nרצונה ומנהגה שאינו אוכל ואינו שותה, וכשיורד לכלה אוכל ושותה כמנהגה ורצונה, שנאמר \nאכלתי יערי עם דבשי אריתי שתיתי, ואם תשנה ממה שהקב\"ה עושה עם בת זוגו נח לך שלא \nבאת בעולם. ועל הכל הוי זהיר באונאתה כי דמעתה מצויה שההוד עליה ושערי דמעה לא \nננעלו וע\"י אונאת אשתך ודמעתה הרבית אונאתה ודמעתה למעלה אז כל הפגעים רעים בביתך \nמצויה מדה כנגד מדה. גם ראה והבן שאשה אתה מכה ואשה מכה אותך לא די לך שמגדלת \nומנהלת אותך ואת בניך אבל אתה עושה היפך רצונה ומצער דוגמתה תזהר בני ממנה פן תכשל \nכשלון גדול ואל ישאול את אשתו אם ללמוד תורה כי תמנעהו, ורוצה ואוהבת בביאת האיש \nמלעסוק בתורה, והיא אינה יודעת שיותר תועלת עושה לה כשעוסק בתורה. אבל במילי דעלמא \nאיתתך גוצא גחין לה ולחיש לה שכל עניינו של האיש ע\"י האשה הוא כ\"י. ובפרק הזהב \n"},{"index":5,"he":"ארז\"ל אל תרבה שיחה עם האשה באשתו אמרו ק\"ו באשת חבירו, שהשיחה מביא לידי הרהור. \nואין הדין נותן להמצא באשתו בכל שעה כתרנגולים כי יש זמן שהיא פועלת בלא איש. ולכן \nאפי' לעיין בבגדי צבע שלהם ואפי' בשטוחים על הכותל אסור, וזהו אין להסתכל בקשת. ואל \nתגרום לאדם אחר לבא לידי הרהורים רעים ע\"י שאתה משבח את אשתך ותחמדהו, וכתיב לא \nתחמוד קרי ביה לא תחמד. ולכן אל תקשט עצמך ותלך לפני הנשים כדי שיתאוו לך. ואל \nתתייחד עם שום אשה חוץ מבתך ואמך ואשתך אפי' היא נדה ואיזהו יחוד פתח נעול במפתח או \nבמנעול מבפנים, וזהו אסור מן התורה מכי יסיתך אחיך בן אמך ואפי' עם שני נשים לא \nתתייחד, וגם טוב להזהר בפתח הפתוח לרשות הרבים מלשבת עם אשה אחת אם לא שהפתח פתוח \nלגמרי. אל תשמע לאזניך לכוין ולשמוע קול אשה משוררת כי קול באשה ערוה. וכל האמור \nבשיר השירים לשבח אשה ההסתכלות בה ערוה קול שער שיניים צוואר ואסור להסתכל באצבע \n"},{"index":6,"he":"קטנה של אשה כדי לזון עיניו מן הערוה. וכל המרצה מעות מידו לידה כדי להסתכל בה אפי' \nהוא גדול כמשה רבינו ע\"ה שקבל תורה מסיני כדכתיב מימינו אש דת למו לא ינוקה מן \nהגיהנם. ואם פגעת בערוה בין יהודית בין ארמית בין נשואה בין פנויה בין גדולה בין \nקטנה יעצים עיניו או ינוס לצד אחר שלא יראה אותה, וכן ארז\"ל חיה ועוף ובהמה נזקקים \nזה לזה אל יסתכל בהם שלא יביאך לידי הרהור, וכל דבר ניבול וכל דבר ערוה לא ישמע על \nפיך כי שוחה עמוקה פי זרות. וכתיב לא תשתחוה לאל זר. וראה והבן שהמוציא דבר ערוה \nמפיו כאלו משתחוה לאל זר ומודה בו, ולכן המנבל פיו מעמיקין לו גיהנם והופכין גזר \nדין של ע' שנה מטובה לרעה שכ\"י שהוא עם הסנהדרין שהם ע' הופכת הטוב לרע כי אליה \nהטוב והרע. והשומעין ושותקין ונהנין בשתיקה ולא הולכין משם נכללין גם הם. כללו של \nדבר כל מה שיוכל האדם להתרחק ממשאם ומתנם יתרחק תמיד. הרגל לשונך בדברי תורה וביראת \n"},{"index":7,"he":"שמים כי מה שואל השם מעמך כי אם ליראה. סוף דבר הוי מאד מאד שפל רוח וכל כיוצא \nבאלו. ואל תסרוק ראשך על הספר שהספר בשם ההקף שההקף נקרא ספר. ואל תהרוג כינה על \nהשולחן. כי השולחן נקרא מזבח. גדל בניך בתלמוד תורה ובמעשים טובים כי גם בזקנם אל \nיסור ממנה. ולמד לבני ביתך הלכות נדה והלכות חלה ואסור והיתר דברים הנוהגים בהם פן \nיאכילוך איסור. הוי זהיר בברכת הלבנה בחידושה בכל חודש שהלבנה יונקת מהשכינה \nוהשכינה מת\"ת: \n \n"},{"index":8,"he":"ד\"ה וראה והבן שאתה מברך השכינה\nוראה והבן שאתה מברך השכינה מתפארת והלבנה מהשכינה, א\"כ אין לך קבלה גדולה מזו וזהו \nאלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני השכינה בכל חודש די. והזהר בני בתפלת הדרך וזהו \nיהי רצון מלפניך ה' או\"א שתוליכני לשלום ותצעידני לשלום ותסמיכני לשלום ותביאני \nלשלום למחוז חפצי ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך ותחזירני לביתי לשלום כי אתה שומע \nתפלת עמך ישראל ברחמים בא\"י שומע תפלה. ותזהר מאד בזמן הגלות שאל תעמוד במקום סכנה \nואל תסמוך על הנס, אך תירא תמיד פן יגרום החטא. וראה והבן כי יעקב אבינו ע\"ה היה \nבטוח מהשם וכתיב ויירא יעקב מאד ויצר לו וכ\"ש מי שאינו בטוח, ועוד שנפלנו ביד \nאויבינו ואימתם עלינו ואל יתהלל הגבור בגבורתו. ואל תקניט גוי אפי' קטן כי הוא נוטר \nאיבה ואפשר שתפול בידו. ואל תהי צדיק הרבה כגון אם ראית אשה טובעת בנהר אל תאמר לא \nאצילנה פן אראנה ערומה אלא תצילנה ותעצום עינך כל מה שתוכל. וכן אם שמעת מאדם א' \n"},{"index":9,"he":"שאומר על חבירו להרגו אל תאמר לא אגלה פן אהיה הולך רכיל כי אדרבא אל תעמוד על דם \nרעיך אלא אמור לו תזהר מפלוני פן יהרגך ותציל נפשך. ואל תקרא לשום בר ישראל שום שם \nבזיון ואפי' דרך שחוק, כי כולם נקיים וקדושים, אל תתן דיו לסופרי או\"ה שכותבין שמות \nהטומאה לפסיליהם. ואסור לסייע לעוברי עבירה שאתה נותן לו כח מן הפח\"ד, השמר לך \nושמור נפשך מאד פן תצער לשום בעל חי אשר נשמה באפו כגון בהמה חיה ועוף, ואצ\"ל אדם \nאשר נברא בצלם אלהים, וכל זה כי לא תדע מה נפש הוא. ואל תעמוד במקום אשר ישבחוך פן \nיתגאה לבך ואם שמעת מאיזה אדם תצטער ותדאג בדבר פן תתגאה ותועבת ה' כל גבה לב. אל \nתפרוש עצמך מן הציבור שאם תפרוש מהם לא תקבל שכר עמהם כי שני מלאכים שמלווין את \nהאדם מניחין ידיהם על ראשו ואומרים פלוני פירש עצמו מן הציבור אל יראה בנחמות ציבור \nכי הציבור הם המדות מקבלים נחמה כאחת, ואם תפרוש עצמך הנה יצאת מן הכלל והרי אתה \n"},{"index":10,"he":"חיצון ואין לך נחמה. ואם מנו אותך פרנס על הציבור אל תתגאה עליהם כי אחד הוא המתגאה \nואין שני לו זהו ה' מלך גאות לבש, ואל תטיל אימה יתירה עליהם שלא לש\"ש. כי האימה \nמשם שמים שנאמר תפול עליהם אימתה ופחד. תסבול טרחם ומשאם כי גדול שכר פרנס הציבור \nשהוא דוגמת השכינה שהוא פרנסתינו, אם אתה סופר אל תחסור ואל תותיר אות אחת או תיבה \nאחת בראש השיטה כדי לחתום שמך כי שכיר אתה ותירא מן הגזל ומן החמס. אם שכיר אתה \nללמוד הזהר בשעת מלאכתך שלא תעשה מלאכה אחרת או שום דבר אחר כי ברגע יטעו חבירך \nויהא מלאכתך לשם שמים מלאכה שלימה מבלי חסרון, ארור עושה מלאכת ה' רמיה, רמיה בגימ' \nהר\"ס אותיות סרה כי סרה ממנו טובת ה' וי לו וי לנפשו כי חסר. תורה ה' תמימה ומה \nיתרון לאדם בכל עמלו, ואסור למלמד לענות לדבר לשום אדם. סוף דבר הכל נשמע הסר מלבך \nכל מחשבות און אכן היה תמיד על הרהורי תורה ויראת שמים וזה הדבר יסיר ממך כל מחשבות \n"},{"index":11,"he":"רעות: \n \nד\"ה ותהיה זהיר לילך לבית התפלה עם\nותהיה זהיר לילך לבית התפלה עם רבים. בערב יבדוק עצמו טרם ילך לבהכ\"נ וילבש \nהמכנסיים שהסיר בבוקר אחר צאתו מבהכ\"נ ויעשה כל הסדר כמו שאמור בשחרית, ולא יאכל לא \nבימות החמה ולא בימות הגשמים קודם זמן התפלה אם לא שיש שיעור מהלך שלש פרסאות משום \nשנאמר ואותי השלכת אחר גיוך אל תקרי גיוך אלא גיאך, אחר שאכל ושתה ונתגאה בא לקבל \nעול מלכות שמים. הגיע זמן שכיבה יקרא ק\"ש כולה שיש בו רמ\"ח תיבות כנגד רמ\"ח אבריו \nשל אדם להסיר כל מזיק מרמ\"ח אבריו שבו, חוץ מג' שחסירים, ויאמר ויהי נועם השכיבנו \nבלא חתימה ושאר פסוקים של תפלה אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים \nויפקיד רוחו למי שנתנה לו. ויתן מטתו בין צפון לדרום שכן השכינה ביניהם ויחלוץ \nמנעליו ובתחלה יחלוץ של שמאל ואח\"כ של ימין דדמי לתפילין ויסיר על מטתו חלוקו ואל \nיראוהו קורות ביתו מגולה. ואם יש כתבי הקודש בחדר מגולים יצניעם ואם יש חומש \n"},{"index":12,"he":"יצניעוהו בתיבה, ויזהר מאוד מלדבר עם אשתו נבלות פה כי יראה מה רעה עושה כי אפילו \nעל שיחה קלה יביאהו אלהים במשפט, ובשעת מעשה אל יהרהר באחרת כי כמעט תבא לו נפש \nאחרת ובניו קרובים לממזרים, ואל יכפנה אלא יפתנה ואם הכה אותה או ציער אותה אל יבא \nעליה אלא א\"כ יפייסנה וזה דרך עם הארץ מכה אותה ובועל בלא פיוס, ואין לו בושת פנים, \nכי שתי רעות עשה עבר בהכאה ועבירה גוררת עבירה שבעל בלא פיוס. ויכוין בשעת מעשה \nשיהיה לו בנים הולכים בתורת ה' ובדרכיו וישמור עצמו שלא יכשל בהוצאת זרע לבטלה. \nועוד דברים רבים ויוסיף כהנה וכהנה לעשות טובות ויראת שמים. וישלים פרשיותיו עם \nהצבור שנים מקרא וא' תרגום שבכל שבוע כענין אשלימו פרשתייכו עם הצבור שמו\"ת כי היכי \nדתוריכו חייכו. שנים מקרא הוא הו' ומשך הו' וא' תרגום זו כ\"י תורה שבע\"פ, אשלימו \nמלשון שלום, פרשתייכו אלו המדות, בהדי צבורא ליחדם כולם בשלום ואז תאריכו ימים. ואם \n"},{"index":13,"he":"אינו יודע תרגום יתרגם בלשון יון או בלשון אחר או ג\"כ עברי, והעברי יקרא בניגון \nלהראות רמזיו בטעמיו ובניקודיו שכל הקורא בתורה בלא ניגון התורה חוגרת שק עליו. \nובערב שבת יטריח עצמו להוצאת שבת אפילו יש לו כמה עבדים ושפחות יטריח בעצמו לכבוד \nהשבת הנקראת כלה ונכנסת לחופה עם המלך וגם הוא נקרא שבת כענין שבתותי, אלא שאחד \nזכור ואחד שמור. וכשתכנוס עם המלך בחופה אז נקרא מלכתא. ויתקן מעדנים הוא בעצמו \nלכבודה, כי רבו מעדנים כי הא דרב ספרא מחריך רישא ורבא מלח שיבוטא. ולפי כחו יקנה \nמעדנים לכבוד שבת ולענגו ולא יאכל בע\"ש מן המנחה ולמעלה כדי שיכנוס לשבת בתאוה שכן \nהחתן אין לו אכילה ולא שתיה והוא נכנס לבית הכלה בתאוה. ויהא זהיר ביין קידוש היום \nכי כלה בלא קידושין מה מעלתה וביין להשלים כל ענייניה. ויטול צפרניו שכל יתר כנטול \nדמי וחבירו עמו ויונקים כח הטומאה מן הפרד\"ס לכן סלק מעליך מה למזיק עם המציל. \n"},{"index":14,"he":"וישחוז סכינו שנאמר והכינו את וכו' זה השחזת הסכין כי צריך להכינו פן יעשה קילקול \nבסעודה. וירחוץ פניו וידיו ורגליו סמוך לערב אחר שיעשה כל צרכיו ואם בטבילה אין \nכמעלתה וכל מה שיעשה יחשוב לכבוד השבת כי המחשבה והקריאה אחים. ויוסיף מחול אל \nהקודש כי כנסת ישראל אע\"פ שהיא משתדלת ונוטרת הכרמים החיצונים מתקדשת בליל שבת וגם \nאתה תקדשה בעוד חול. ועם חשיכה ימשמש בגדיו וידליק ויאמר בואו כלה ומלכתא להעשות \nהקריאה למעלה. ובעוד השמש בראשי אילנות יקדש היום ויתפלל תפלת שבת הם קדושי אשה \nוינוח ויתענג ויסיר מלבו כל אנחה וכל מחשבות כאלו מלאכתו עשויה ואין חסר לו שום \nדבר. ויכבד השבת בכסות נקיה כפי מה שיוכל. ויסעוד שלש סעודות בשולחן ערוך ואל ידבר \nדבר מחפיציו הצריכים לו, אך בחפצי שמים מותר, ואל ירבה שיחה בדברי תורה כי גם דברי \nתורה בקושי הותרה. ואל יפסיע פסיעה גסה אם לא לדבר מצוה ומכל טורח אל ידבר ואל ידבר \n"},{"index":15,"he":"מאוהביו שמתו ומכל דבר עגמת נפש כללו של דבר קראוהו עונג ומנוחה והוסיף מחול על \nהקודש ואל יוציא דמעה מעיניו. ובמוצאי שבת יבדיל בתפלה באתה חונן ואם אין לו כוס \nלהבדיל ובא לו מלאכה לעשות יברך בא\"י אמ\"ה המבדיל בין קודש לחול ויעשה מלאכתו. וסדר \nהבדלה על הכוס הוא מתחלה יברך בפה\"ג, הגפן הוא ת\"ת, פרי הוא כ\"י, וכן בשמים כולל \nכ\"י הנקרא קטורת, ותרגום מקטר קטורת מבשם בושם. וכן בורא מאורי האש, אור הוא ת\"ת, \nאש הוא כ\"י. וכן המבדיל בין קודש לחול היינו בין דין לרחמים ואנו מביטים בידים האור \nוהחשך להורות שקבלנו הנאה מן האור שנהנה אדה\"ר קודם שחטא הנקרא זכור וכן אמר המבדיל \nבין קודש לחול ובין אור לחושך כו'. וראה והבן שאמרו רז\"ל אדה\"ר נברא בלא דין זהו \nשהיה כולו צפורן וכשחטא נתערב בו דין. ואחר הבדלה יעשה מלאכתו ויסדר שולחנו אע\"פ \nשאין צורך אלא לכזית וילוה המלך בשירות ובתשבחות. הראית בני מה שעושים עמי הארץ \n"},{"index":16,"he":"שאין להם נפש. אם יבא אוהבו בביתו מחבקו ומנשקו ומרבה ביינות וסעודות רבות וכשרוצה \nלהפרד ממנו אין צורך להזכיר מה יעשה לכבודו ועניינים רבים יען שהוא ממינו ומין \nבמינו אינו חוצץ. והמלך בא בביתו וכשמלווהו מוציא טענות וסבות לחלוק עם בני ביתו \nלצאת ממנו במחלוקת אוי לו ואוי לביתו ואוי לתענוגים אשר מילא כריסו שלא לשם שמים כי \nהוציא המלך מביתו מתוך מחלוקת. אפילו אם יזדמן אליו חכם יאמר השטן הביאו מתי יקום \nוחורק שיניו עליו. אבל אתה בני אל תעשה כך אלא קבל את החכם כאיש אלהים ואת המלך \nתאחר בביתך ותלווהו בשירות ובתשבחות. וזהו שאמרו רז\"ל האריך סעודתו בערב שבת פורס \nמפה ומקדש כי חייב וצריך לקבל המלך מיד. ובשבת יאריך סעודתו והולך עד הלילה ואינו \nפורס מפה ומזכיר של שבת במוצאי שבת זהו מוסיפין מחול אל הקודש בין בכניסתו ובין \nביציאתו. וגם בערב י\"ט ינהוג כסדר הזה שאמרנו, אלו הענינים והסדרים יהיה בידך \n"},{"index":17,"he":"ותכנוס בשער הזה ולא תצטרך לא לויה ולא רשות. א\"ל ר' ספרת לי הסדר שאין יכולת ביד \nהאדם לעמוד על כולה, א\"ל בני זה שאמרו ראיתי בבני עליה והם מועטים להכנס בלא רשות, \nאבל ברשות רבים הם. ולמה נקראת מלכות כי זאת הספירה היא מדת הדין הקשה ורפה ולכן \nהמלכים היו לוקחים המדה הזאת להם מפני שהיא לוחמת מלחמות בעבור ישראל, וזו המדה \nלקחה דוד לעצמה מפני שהיה מלך ישראל ונלחם מלחמותם מלכות מדת הדין שלמטה שהיא כלולה \nמכח כולם לזון את התחתונים. א\"כ היא מלכות והמלכות היא כח עור הבשר. ומקום עמידתן \nכתר רום מעלה בכח הנפש הנקרא יחידא. החכמה בכח הנפש החיה, הבינה בכח הרוח, החסד בכח \nהנפש הנקרא נשמה, הפחד בכח השחור, התפארת בכח הדם, הנצח בכח העצם, ההוד בכח הבשר, \nהיסוד בכח הגיד, המלכות בכח עור הבשר, ומקום עמידתן למעלה כך הוא רום מעלה מקיף \nוסובב החכמה והבינה היא סובבת שלמטה מהם. והחסד נמשך אל הנצח שהוא מצד ימין. והפחד \n"},{"index":18,"he":"נמשך אל ההוד שהוא מצד שמאל. והתפארת והיסוד באמצע ומלכות כנגדן. ולמה נקראת אשה \nהטעם כי המקטרגים נקראים אישים וכולם מקבלים פרס מזו המדה, לכן היו עושין הקרבן \nלמדה זאת הנקראת אלהים. והוא מלה מורכבת אל הי\"ם והי' של אלהים מורה שהיא עשירית, \nאבל היא כח לאישים כי כל הקרבנות שהיו עושים לה היא היתה נותנת פרס לכל איש ואיש \nכפי מעלתו, לכן נקרא אשה מלשון אישים, וכשהיא מקבלת מפחד מקבלת אש ונקראת אשה, \nוכשהיא מקבלת מת\"ת ע\"י יסוד הנקרא כל היא נקראת כלה, וכשהיא אשה וישראל חוטאים \nומדליקים האש ואינם עוסקים בתורה לכבות אז חוגרת שק לישראל זהו שק ואפר יוצע לרבים. \nהלא תראה שק במ\"ק הוא א\"ש, ונקרא נקבה כי כל המקבל נקרא נקבה והקללות באות משם, ע\"כ \n"}]}
