{"id":"kabala-113916680ec8-1-39","bookId":"kabala-113916680ec8","part":1,"torah":39,"title":"קטע 39","hebrewTitle":"קטע 39","segments":[{"index":1,"he":"הבא מכח הגבורות והתמורות איזה מקומה הנה בלי ספק משתי נתיבות הן יורדות נתיב האור \nלבד ונתיב חשך לבד, ושאל לו הקב\"ה הנתיבות האלו היכן הולכים ע\"כ נתיב האור לחיי \nעולם ונתיב החשך לחרפות ולדראון עולם: \n \nד\"ה הבאת אל אוצרי שלג בא להודיע\nהבאת אל אוצרי שלג בא להודיע כי גם במדת החסד יש בה תערובת דין שהרי יש לה אוצרות \nשלג. ודע והבן כי יש שני מיני שלג הא' הוא שלג של כתר עליון ובו יטהרו הטמאים \nויתקרבו הנדחים שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ואומר לבושים כתלג חוור, \nויש שלג אחר והוא נעשה מאידי השמים ואידי הארץ וזהו דין ורחמים כי טיפי הגשם במקום \nהקר נתקרשו ויש מהם שיחזרו לברד ויש מהם שיחזרו לשלג וכולם מן הארץ אל הת\"ת באויר \nשבהם מצד החסד ושם יתפעלו: \n \n"},{"index":2,"he":"ד\"ה וראה והבן שהם עצמם מתפעלים\nוראה והבן שהם עצמם מתפעלים להיות באוצרי שלג ואוצרות ברד ובהם נפרע הקב\"ה מן \nהרשעים זהו שנאמר אשר חשבתי לעת צר ביום קרב ומלחמה כי עם אבני ברד נפרע מפרעה \nומאנשי ארץ ישראל בימי יהושע והם ל\"א מלכים, וכן בכל יום ויום נידונים רשעים מאש \nלשלג ומשלג לאש וכן התמורות, וכשיתמו עונם חוזרים בארץ היא העטרה תחת כפות רגלי \nהצדיקים שהוא היסוד הוא שנאמר ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת רגליכם, ונאמר כי לשלג \nיאמר הוי ארץ הם הרשעים הנידונים בגיהנם ומתחלפים עד שיתמו עונם, וכשיתמו עונם אז \nאומרים הוי ארץ היא העטרה שהוא תחת היסוד הוא הצדיק וזה השלג היא השלג שתחת כסא \nהכבוד. והוא הנתיב שנפרע מרשעים הם עמי הארץ עוזבי התורה עוברי עבירות אוכלי לחם \nבטומאה מבזים מצות, ווי להם ווי לשכניהם ווי לדרים עמהם ווי למתחברים עמהם מאריכין \nהגלות מביאין יסורין לישרים הנמצאים בדורם. מי יתן לי כח להעבירם ולבערם מכרם ה' \n"},{"index":3,"he":"צבאות כי קוצים קשים ורעים הם. יהי רצון שיוסיפו עליהם שלג וברד בגיהנם. א\"ל ר' \nחייך באר לי מעט מעניני גיהנם ממה שאשאלך, א\"ל בני חייך תקשיב ותבין תחלה מה ששמעת \nואח\"כ תשאל. דע בני כי פעם א' יצאתי בכרכי הים ושמעתי קול בלשון מבואר אלא שהקול \nהלך בניגון ציפצוף ומצפצף ואומר קום ונקומה ונחריב העולם מפני עוזבי התורה הם עמי \nהארצות ותמהתי מאין בא הקול הזה ונשאתי עיני וראיתי עוף אחד עומד על אילן אחד \nומצפצף ואומר נידונים בגיהנם כי קב\"ה נשבע שלא להשחיתם, וכראותי שהציפצוף בא ממנו \nאמרתי אורידנו ואדבר עמו והוא יגיד לי טיב הענין ואמרתי לו עוף טהור אתה או טמא \nואמר לי למה זה תשאל ואמרתי לו אם טמא אתה טמא טמא יקרא. ואם טהור אתה אפשר ניתנה \nהגזירה להאביד העולם אם לא יעשו תשובה ואף אם יעשו תשובה הואיל והם עמי הארץ לא \nידעו לעשות תשובה שלימה ועדיין צריכין דין בגיהנם ואמר לי עוף טהור אני, והרבה \n"},{"index":4,"he":"פעמים מתחייבים הישרים והתמימים כליה הנמצאים בדורות הרעים האלה הם דורות עמי הארץ \nעוזבי התורה אשר עצתם עצת רשעים ודרכם דרך חטא ועון ומושבם מושב לצים הליכתם הליכות \nבלא תמימות ופועלים בלא צדק דיבורם דיבור שקר עשייתם עשייות רעות ומה יעשו העניים \nהישרים הנמצאים אם יאמרו להן דבר בולעים אותם חיים, ע\"כ קב\"ה אמר לאספם ולאבדם מן \nהעולם ולאבד העולם אחריהם אלא שנשבע. אמרתי לו בשם הגוזר שירד ובא בצורת אדם לפני \nוכראותי זה אמרתי לו מי אתה, ואמר לי מבשר אני לך הדברים האלה לדעת אותם אם תוכל \nלהשיבם לעסוק בתורה ואם לאו להתרחק מן הטמאים אוכלי לחמם בלא נטילה ואף שנוטלים \nאינה נטילה ראויה, בועלי נדות ואף כי נזהרים אזהרתם אינה אזהרה כי אינם יודעים, \nתפילתם אינה תפלה כי שבע תועבות בלבם שונאי התורה והמצות ואף כי לומדים ועושים הוא \nכמשא כבד עליהם. ואינו עושה רק להתעלות בפני העולם וא\"כ למה תטמא נפשך עמהם, אמרתי \n"},{"index":5,"he":"לו ולמה באת בצורת העוף, א\"ל להורות שמצד ימין אני בא מן החסד עולם שהעוף רומז \nאליו, א\"ל אדוני ברוך אתה בבואך וכל מה שאמרת כן היא ואומר גם אני לאדוני מה שראיתי \nבאדם אחד לבוש תפילין ועטוף בטלית גדול הרואהו סבר שמלאך ה' צבאות הוא. ונפל על \nפניו ועמד זמן רב בנפילת אפיו הרואהו אומר ימהר הקץ להביא, וכשראיתי שנתפקקו כל \nחוליות שדרתו במודים שלו אמרתי כמותו ירבו בישראל הלכתי ועמדתי לפניו וראיתי שהוסיף \nכמה מיני וודויים ואמרתי כל המוסיף גורע. וכשיצא מבית הועד בא אליו דברי לצנותא \nוהתחיל להתלוצץ יצא משם ופגע בגזל ולא מנע עצמו אלא השתדל ולקח חלק, ואני הולך \nאחריו לראות מה יעשה עוד, וכשנכנס הגזל בידו שמעתי שאומר ב\"ה שזיכני לכך ואמרתי אני \nבלבי הוא ברוך ואתה ארור, הלך יותר לפני ומצא מחלוקת ונתחזק עמהם עד שהוכרח ללכת \nולמסור מסירות קשות בישראל, ובצאתו משם הלך ומצא חבורה הוציא דיבה וניבול מפיו עד \n"},{"index":6,"he":"שאינו יכול להוציא יותר, הלך לביתו והתחיל לחלוק עם בני ביתו והתחילה אשתו לפייסו \nוהכה אותה פעמיים בלחייה אמרתי בלבי ברוך מאריך אפיים ולא אמרתי לו דבר, ויהי בבקר \nבבית הועד בא וקם להניח תפילין ולהתעטף בטלית הגדול. ולא יכולתי לסבול ואמרתי לו \nרשע למה תטמא מצות ה' ותגרום הרעה וכלייה לבא בעולם. וקם בעזות מצח ואמר למה \nתוכיחני מה עשיתי התחלתי להוכיחו על מעשיו והכחיש על כולם ורציתי לעשותו גל של \nעצמות ואמרתי שמא אינו רוצה השם בזה, עד שאמרתי יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שלא \nיאריך אפו באיש ההוא אלא האשה שהכה דוגמתה פעמיים תפרע ממנו בדין קשה, א\"ל חייך \nרובם בזו הדרך סוברים שמטיילים עם הקב\"ה ווי להו לחייביא ווי להו לרשעייא שגיהנם \nאינה שובעת מהם רק בכל פעם ובכל יום צועקת הב הב, אמר לו אם ידעת מה נעשה באיש ההוא \nהחוטא כי לא ראיתיו יותר ונראה לי שהשם עשה בקשתי. א\"ל ידעתי ואגיד לך ודע לך כי \n"},{"index":7,"he":"אותו החוטא גזל ואכל ונתגלגל המאכל במעיו ושב המאכל לפרש ומן הפרש נעשה שרץ, וקודם \nשהפרש השריץ הכהו האשה בשליחות ס\"ם הוא מלאך המות מכת מות ומיד השריץ צואתו שרץ \nונתחלף שם בתורת חליפין זהו שארז\"ל הם שרץ ונשותיהם שרץ ע\"כ דבריו: \n \nד\"ה ועתה תשאל בני, א\"ל ר' מהו\nועתה תשאל בני, א\"ל ר' מהו הסתלקות החיות וחולי המות א\"ת שהמות הוא שכל היסודות אשר \nהורכב הנמצא מהם כל אחד מהם ישיב ליסודו האש לאש והאויר לאויר והמים למים והעפר \nלעפר. א\"כ גם בנפש צריך אתה לומר שתשוב ליסודה, ואדרבא אין לך תענוג ועונג לנפש \nיותר מזה אלא שתשוב ליסודה אל האלהים אשר נתנה, א\"ל ולכן יש לך לדעת כי ההולכים \nלפרש התורה ע\"פ הטבע ואומרים כי השכל נדבק בשם אין זה רק התול וגניבה. שהם גונבים \nדעת בני תורתינו הקדושה, אבל ע\"ד האמת הוא כך אם היה אדם מת בלי חולי ובלי צער ובלי \nשום שינוי אמת הדבר שאמרת. והעד המיתה בנשיקה בלי שום שינוי. אבל עתה שיש לה צער \n"},{"index":8,"he":"וחולי וחום א\"א לומר כן, כי צער החולי נדבק בדמיונו אשר בנפש בחול עליו חום החולי \nוצערו, וחום החולי חוזר להיות חומר לחום האש היסודי אשר בצאת הנפש מגוף החולה הגיע \nליסוד האש בכח הדמיון אשר הגיע לה מצער החולי וחומו, והנה האש היסודי נדבק בנפש \nההוא ונוסף חום על חומו עד שהגיע אליה האש היורדת מנהר דינור ותחול על ראש הנפש \nההיא וגם ירד עליה סערת ה' חמה יוצאה סערה מתגורר על ראש רשעים יחול, א\"ל זהו המת \nמחמת חום, המת מחמת קרירות מה תאמר, א\"ל הוא הדין המת בקרירות שיתחברו אליו דינין \nומשפטים מצד השלג וברד ליום קרב ומלחמה, ר\"ל לעתיד לבא עתיד הקב\"ה להלחם באלה עם \nאויבי ישראל בארץ ובשמים כענין ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותמרות עשן והוא \nהדין מצד השלג וברד, ר\"ל אויבי ישראל להם שבעים שרים של אומות העולם ועתידין להלחם \nעם כ\"י ות\"ת והבינה עוזרם וגוזרים על הפחד וחסד להתחבר עמהם ולהכות האויבים בדינין \n"},{"index":9,"he":"קשים גם בשלג וברד: \n \nד\"ה איזה דרך יחלק אור ר\"ל אור הוא\nאיזה דרך יחלק אור ר\"ל אור הוא הת\"ת ששמש ומגן ה' צבאות וע\"י באים כל המשתלשלים \nמעולם אל עולם אל עולמינו זה, וידוע הוא כי שמש ומגן ד' צבאות הם המנהיגים את העולם \nע\"פ י\"ב הויות ויהיה שמש ומגן ה' צבאות השוקיים שהם נצח והו\"ד, בידו היא העטרה, יד \nהתפארת ע\"פ י\"ב הויות, וכל הויה והויה יהיה בידו החיים והבריאות והמחשבה והנה שמש \nומגן ה' צבאות בהיותו עובר על בית ה', והנה הוא המשלח חיים אל כל הנמצאים והמות לא \nבשיווי כי במין האדם לבדו יתחלפו מספר ימי חיותו כי אדם אחד בן מאה שנה ימות ואחר \nביומו ואחר בימי לידתו ואחר בחודש או בשנה או בג' או בד' וכן בכל מספר ומספר, וכשם \nשיש חילוף ושינוי בשני ימי חיותו בין מין למין וכן במיני החי וכן במיני הצמחים כי \nיש שמתחלף ביומו ויש שמתחלף בחודש או בשנה או באלף שנים וכן בדומם ישתנו זמן קיומם \n"},{"index":10,"he":"לכל מין ומין ולפי כל פרט ופרט מכל פרטי המין. וכן בעולם הגלגלים וכן בכוכבים וכן \nבשכלים וכן בעולם המלאכים והמרכבות וכן בעולם הספירות, והנה לכל איש ואיש צריך \nשיהיה לו נתיב ידוע שבו יושפע עליו שפע החיים אל הפרט ההוא וכן לכל פרט ופרט מפרטי \nהנמצאים וזהו ששאל לו איזה דרך יחלק אור שהוא הת\"ת להביא חיים ולהביא כל מיני \nגזירות לכל פרט ופרט מפרטי הנמצאים ויפיץ ויפזר רוח קדים על הארץ: \n \n"},{"index":11,"he":"ד\"ה מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז\nמי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קולות ר\"ל מי חלק לשטף תהום נתיבות מים למטה ומי חלק \nלשטף תהום נתיבות שהעלה ודלה למעלה ומי חלק נתיבות לעננים שמורידין מים בקולות, \nור\"ל בריאת הרקיעים והתהומות, והכוונה הוא מי פלג לשטף תעלה מי חלק מעלות ונתיבות \nלשטף שהיא מי חסד יש מהם נמשכים אל כל מין ומין ואל כל פרט ופרט מפרטי היחוד ויש \nמהם נמשכים אל כל מין ומין ממיני התמורות לכמה מיני מים למים סרוחים ולמים מרים \nולמים המאררים ולמי שיחור ולמים שאובין, ולכן בני הנתיבות האלה הואיל והם לתמורות \nא\"כ מים סרוחים בריאה אין לה תקנה כי נטמאת, ומים שאובין במקוה אינן מטהרין כי \nטמאים הם. ועוד אומר לך במקומו בעז\"ה. ומי פלג ומי חלק ג\"כ הנתיבות מן הגבורה אל \nהפנימים כי בגבורה ע\"י הזהר הם ל\"ב נתיבות ברק אורה של גבורה ואותו הזוהר נקרא \nחזיז, חזיז בגימ' ל\"ב הם ל\"ב נתיבות חכמה, ויש מהם נמשכים אל היחוד ויש מהם נמשכים \n"},{"index":12,"he":"אל התמורות, ומתוך שהמים באים מצד החסד והמראות הגדולות מצד הגבורה מתוך כך יעשה \nמהם קול רעמים וברקים. וגם יש לו גומא ונתיב בפני עצמו ואלו היו שתי שערות יונקות \nממקום אחד ר\"ל מגומא אחת היו מחריבות מאור עיניו של אדם. א\"ל ר' והלא חכמים ז\"ל \nנושאים ונותנים בדבר ואומרים בפרק א' דפרה אדומה ששתי שערות יונקות מגומא אחת. א\"ל \nבני אמת הדבר הוא בגוף אך בראש א\"א כי השערות הם דוגמא עליונה דוגמת הצינורות \nהיורדות מן הכתר ואין שתי צינורות יורדין מגומא אחת אלא כל צינור וצינור בפני עצמו \nוהשערות צריכין להיות דוגמא עליונה שאם היו משתנות היו מתקלקלים הצינורות ולא יריקו \nאליו ברכה וחיים. והנה אין לספירות הנקראים עינים שפע וברכה וזהו שאמרתי לך שהיו \nמחריבות מאור עיניו של אדם: \n \n"},{"index":13,"he":"ד\"ה ועוד אומר לך ודרך לחזיז\nועוד אומר לך ודרך לחזיז קולות. הרבה טיפין בראתי בגשם וכל טפה וטפה יש לה נקב \nומסילה בפני עצמו ואלו היו יורדים ב' טיפין מנקב א' היו שוטפות את כל העולם. והנה \nעניינו כענין השערות. וכן הרבה ברקים בראתי וכל ברק וברק בראתי לו דרך בפני עצמו \nואם היו שתי ברקים יוצאים ממקום אחד היו מחריבות את כל העולם וגם זה עניינו כענייני \nהשערות כי כולם צריכים להיות כדוגמא עליונה וכל אלו עשאם הקב\"ה בדעת ובתבונה \nובחכמה, ר\"ל ת\"ת ובינה וחכמה כדי להמטיר על הארץ היא העטרה. לא איש מדבר לא אדם בו. \nר\"ל אותם האוצרות והמדברות אשר נשחתו בריותיהם מבני אדם להשביע שואה ומשואה כי ידוע \nשהשואה ושממה ניתן לרשעים שנאמר אל תירא מפחד פתאום ומשאת רשעים כי תבא כי הם \nישולחו למדבר שממה בסוד שם שוא\"ה, ואל האש הניתן בארץ ציה וצלמות בארץ לא עבר בה \nאיש ולא ישב אדם שם ולפיכך הוא ממטיר על הארץ להשביע שם הנחרבים מכל מינים ולהצמיח \n"},{"index":14,"he":"מוצא דשאים מקורות של דשאים ועל ידם יעלו צמחים לחים: \nהיש למטר אב ר\"ל המטר היורד מחסדי השם וגבורתו בינה שנאמר ישב רוחו יזלו מים וכולם \nבאים מכח החכמה הנקרא י\"ש שנאצלה מאי\"ן ר\"ל המטר יורד מהחסד והבינה גוזרת: \nאו מי הוליד אגלי טל טיפי הטל היה המטר יורד מחסד וטיפי הטל יורדין מכח הבינה הוא \nשנאמר ויתן לך האלהים מטל השמים האלהים הוא הבינה: \nמבטן מי יצא הקרח הוא החסד. וכפור שמים הוא הת\"ת. מי ילדו הוא הבינה ר\"ל מכח הבינה \nהנקראת מ\"י נאצלה הקרח הוא החסד וממנו נתהוו הרקיע שעל ראשי החיות. כאבן מים \nנתחבאו. ר\"ל המים אשר הם סבה להויות הרקיעים והתהומות הם נקשרים וחוזרים להיות \nבחזקם כאבן ומתוך קרישתם הם נטמנים ונתכסין בצנורות הרקיעים ובצנורת פמליא שלהם. \nוכבר ידעת שהמלאכים נקראים בשם אבן הוא שנאמר בתוך אבני אש התהלכת, וגם האותיות \nנקראים אבנים כמו שאמר שני אבנים בונות שני בתים ולפנים אבאר בעזה\"י. הנה המים אשר \n"},{"index":15,"he":"נקרשו נחבאים ונסתמים. ופני תהום יתלכדו ר\"ל המקורות של מים מתיחדין ומתקבצין \nלטבוע. והנה הקר\"ח והכפו\"ר והט\"ל והשל\"ג ומט\"ר ובר\"ד כולם מפעולת שמש ומגן ה' צבאות \nבארץ החיים היא העטרה שהיא של חיים: \n \nד\"ה התקשר מעדנות כימה ומושכות\nהתקשר מעדנות כימה ומושכות כסיל תפתח, דע כי כימה הוא שם מכח חסד מצד המים ולפיכך \nיש בו קור גדול ומפני הלחות של מי החסד אשר במזל כימה היא קושרת הפירות וכל חי וכל \nנמצא א\"כ מעדנות ר\"ל קשר כי היא קושרת כל הנפרדים ועושה אותם אגודה אחת. ומושכות \nכסיל, הכסיל הוא מצד הגבורה ולכן יש בכחו חמימות גדולות, הנה מתוך חמימות הכסיל היא \nמבשלת הפירות ומפתחת אותם וזהו או מושכות כסיל תפתח. וגם אומר לך בני התקשר מעדנות \nכימה ר\"ל וכן הכימה תוכל לבכר הפירות המיוחסים וקשורים בכימה מענין והקשורים ליעקב \nכי בחסדו הגדול ממהר להטיב לכל וממהר הפירות והנדחים להשיבם, אבל הכסיל הוא מאחר \n"},{"index":16,"he":"לבשל הפירות ולהטהר הטמאים עד שיעשה בהם דין באמ\"ת ובאמונ\"ה ר\"ל ת\"ת ועטרה ולכן \nהכסיל מושך אליו הנפשות שנאמר ומושכות כסיל תפתח ר\"ל הכסיל מושך להתיר. ועתה ראה \nוהבן כי הכימה הוא מן החסד והכסיל מן הפחד והכימה קושר כל הדברים הנהרסים והנפרקים \nוהנידחים והוא קושרם בכח החסד המרחם והמתקן, והכסיל מושך ומכרית ומאבד בכח הפחד \nוהנה אומר המעדנות לכימה כי הוא נותן מעדני מלך ואלו הכסיל מושך אליו ואינו נותן \nדבר אלא בדין ובמשפט הוא שנאמר ומושכות כסיל: \n \n"},{"index":17,"he":"ד\"ה וראה והבן עד היכן הגיע חכמת\nוראה והבן עד היכן הגיע חכמת התכונה עד שיחסו החוזים הכימה לשור והכסיל לעקרב וסוד \nי\"ב הויות לי\"ב מזלות. א\"ל ר' הרבה סבלתי ואומר לך מנא לך שהכסיל מקומו בגבורה, א\"ל \nהוא שנאמר והכסיל בחשך הולך בחשך הוא הגבורה ואומר אם שמתי זהב כסלי שהזהב הוא \nגבורה ולכן כוכב הנקרא כסיל נראה אדום מאד. וגם אומר לך בני התקשר מעדנות כימה הם \nו' הויות העליונות הסובבים על ראש התלי והוא שנאמר תג\"ל נפשי באלהי \"תלי \"גלגל \"לב, \nומושכות כסיל תפתח הם הנמשכים אחר הזנב וכוכב הנקרא כסיל אשר יחסוהו במזל עקרב \nומראיתו אדום. והם הו' הויות שלמטה כי הו' הויות העליונות בונות והו' התחתונות \nמחריבות וכאשר יחרב העולם מצד הדין והכסיל אזי הכימה מוציאה מזרות מכתר עליון י\"ב \nהויות שלו בעתו ובזמנו של עליית הכימה שהוא עולה לחדש העולמות. ואז עיש היא העטרה \nעל בניה תנחם ר\"ל הפרצופים המשתלחים בה כי היא כתרנגולת הרובצת על בניה ולא תקח אם \n"},{"index":18,"he":"על הבנים, ולכן חייבה תורה על המקרה כענין כי יקרא וארז\"ל פרט למזומן בבית כי בעת \nההוא אין דבר מזומן כי כולם עברו בדין ובמשפט העליון: \n \nד\"ה הידעת חוקות שמים אם תשים\nהידעת חוקות שמים אם תשים משטרו בארץ ר\"ל אין לך עשב ועשב מלמטה שאין לו שר אחד \nמלמעלה שמכהו ואומר לו גדל, כי חוקת השמים הוא ת\"ת באים לו מי\"ב הויות הנעלמים ואחר \nשיגיע בכח התפארת אפ\"ה ישים היוצר משטרם וממשלתם בארץ היא העטרה. ומן העטרה אל כל \nעולם ועולם שלמטה הימנה כימה אם תמלאהו כ\"ף יו\"ד מ\"ם ה\"א בגימטריא ר\"ו והוא שם רא\"ה \nשם א' מע\"ב שמות ואותו השם מורה שהוא מביט ורואה אותם מצד החסד והטוב. כסי\"ל אם \nתמלאהו כ\"ף סמ\"ך יו\"ד למ\"ד בגי' שד\"י היא העטרה הנקרא שד\"י והוא הממונה לומר לעולמו \nד\"י ומשם נאחז שהוא מדת הדין הרפה. ועוד אומר לך הידעת חוקת שמים אם אמת שידעת א\"כ \nגזירה של אש ומים שהוא הפחד והחסד יש לך להשים ממשלתם בארץ היא העטרה ר\"ל ממשלת של \n"},{"index":19,"he":"הגלגלים בארץ כי בדרך גלגלים יתהפך גזירותם. ויתחלף להיות הצומח שוקע. והשוקע צומח \nוכן כולם: \n \nד\"ה התרים לעב קוליך ר\"ל קולך היא\nהתרים לעב קוליך ר\"ל קולך היא העטרה לע\"ב הוא החס\"ד ר\"ל אם תרים העטרה להחסד מים \nירדו לך מן החסד והכוונה אינו רוצה לומר התרים לשון הגבהה אלא לשון יחוד. ור\"ל \nוכאשר תייחד הנקרא קולך אל הנקרא ע\"ב מים ירדו אל העטרה: \n \n"},{"index":20,"he":"ד\"ה התשלח ברקים מצד הגבורה וילכו\nהתשלח ברקים מצד הגבורה וילכו למקום שתשלחם ויאמרו לך הננו מזומנים לעשות רצונך \n"}]}
