{"id":"kabala-113916680ec8-1-5","bookId":"kabala-113916680ec8","part":1,"torah":5,"title":"קטע 5","hebrewTitle":"קטע 5","segments":[{"index":1,"he":"הת' בא בפחד בעבור שהת' רומז למדה אחרונה הוא מדת הפחד ר\"ל מדה היונקת ממדת הפחד \nוה' סמוך לת' להחריב והו' להתיש כח שניהם אך הב' הרומז בחכמה עלאה בא בבהו הוא חסד \nלהשקות ו' אבני הבנין והה' עמהם שאלולי זה נשקעות האבנים בפחד ואין תקנה לעולם: \n \nד\"ה שאלו מתיבתא דרקיע מקודשא בריך\nשאלו מתיבתא דרקיע מקודשא בריך הוא מה ד\"ף, א\"ל לא תימא דף אלא ף\"ד, א\"ל האותיות \nאלו מה מורים והשיב להם מה\"ד הקשה ומה\"ד הרפה ועל שפ' רומז בקשה והד' ברפה הדין \nנותן להקדים הף' מן הד' שכן קודם להאציל והם שאמרו ד\"ף כיוונו להתחיל מא' וקב\"ה \nכיון להתחיל מת' מתיבתא דרקיע למדו בעולם השפל ולכן התחילו מא' וקב\"ה התחיל מת' שכן \nכתוב סדר האותיות בשמים ת' תחלה, אמרו לו הדינין הללו אנה נשקעים א\"ל ב\"ו בה\"ו א\"ל \nהאיך א\"ל באים מימי החסד ובהו עליהם ונשקעים בתוכם וזהו קיום העולם, א\"ל זה שמענו \nבעולם שבאנו משם אבל צריכים אנו לדעת מפיך מה שלא שמענו שם, א\"ל זה מדה בתורה ובהו \n"},{"index":2,"he":"ו' פעמים ב' ב' פעמים ו' ה' פעמים ו' ו' פעמים ה' זהו פ\"ד הנה נשקעו תוך ובהו \nומתקיים העולם מיד ענו כולם ואמרו טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף, תקח קיחה מקנה \nובהו וא\"ו בי\"ת ה\"א וא\"ו כמה אותיות הולידו א\"ל בין הכל ז', א\"ל ז' אבני בהו והם \nהיקף העולם א\"ל נעלם ובהו זולת הנגלה הם ז' אותיות והם ז' שמטות הנקראים הקף העולם, \nא\"ל מהו בהו א\"ל תהו א\"ל ומאי תהו א\"ל בבהו א\"ל ומאי בבהו א\"ל תהו א\"ל א\"כ היינו \nכפתו ואין לדבר סוף, א\"ל אמת אמרת אין לדבר סוף ונלך לפנים א\"ל העבודה איני זז מכאן \nאם לא אבין, א\"ל אתה אמרת אין לדבר סוף ור\"ל תהו אין לו סוף שכל שאין לו סוף אדם \nתוהא עליו א\"ל בבהו שאלתי ותוהו תשיב א\"ל בהו ס\"ת תהו, הנה נעלה תהו בבהו ואינו \nנראה, וא\"ל כח בהו להשקיע תהו מאין לו, א\"ל פעם אחת הלכתי לטבול וערב שבת היה \nוכשעליתי מן המים בא אלי זקן א' ואמר לי בהו ס\"ת תהו וכח בהו להשקיע תהו מאין לו \n"},{"index":3,"he":"ולא ידעתי להשיבו ועתה שמעתי שאלתו ממך שמא ממנו שמעת א\"ל מאבי שמעתי ולא הבנתי \nואמור לי מה אמר הזקן ושמא אזכור מה שאמר לי אבי א\"ל אמר הזקן בהו אותיות שניות \nיה\"ו הוא אהי\"ה. ור\"ל בכח אהי\"ה אשר בו גובר על תהו וא\"ל ר' ברור לי שזה אמר אבא לי \nאלא ששכחתי, א\"ל למה נכתב ב' ווין בובהו, א\"ל לא ראית מימיך בנים מסבבין את האבות \nר\"ל ו' ראשון ת\"ת ו' אחרון יסוד ב' חכמה עלאה הוא האב ה' הבינה היא האם זהו ובהו, \nא\"ל ר' ולמה יעלה הבן שהוא הו' הראשון למעלה מן האב שהוא הב' א\"ל אלולי זה הצלה \nלישראל מהיכן אבל עתיד הקב\"ה להעלות הו' הוא ת\"ת ישראל למעלה מחכמת אלהים זהו שנאמר \nירכיבהו על במתי ארץ ומיד יפול ס\"ם וכל הפגעים ספו תמו ויצאו ישראל מהגלות האחרון, \nא\"ל ומאי תהו, א\"ל אוי א\"ל ומאי אוי א\"ל מתוהו א\"ל מעולם לא יכנס בשכלי בלא ביאור, \nא\"ל ולמה תנהיג עצמך לשאול. א\"ל אם לא אשאל לא אבין א\"ל תהו תיו ה\"א ו\"ו אותיות \n"},{"index":4,"he":"שניות אוי ור\"ל אין האוי בעולם אלא מתהו, א\"ל ויש כח להביא האוי בעולם א\"ל כחו \nכשנעלה אהי\"ה ממנו והנה אותיות שניות מבהו אהי\"ה ר\"ל הכל מן המקבלים כשמקבלים ישרים \nוטובים קוב\"ה נמצא בבהו הוא אהי\"ה ומשקיע את תהו הנמצא בו ואין לו כח להזיק. ואם \nלאו הקב\"ה הוא אהי\"ה נעלם מבהו ומתהו ואו\"י בעולם א\"ל תהו במ\"ק הוא י\"ה מהו זה א\"ל \nהיא מה\"ד הרפה ועל ידה פועל התהו שהוא מה\"ד הקשה א\"ל בני בא וראה ושמע וסתום הדברים \nכי דבר גדול שמעתי על מלת היתה, א\"ל ר' ממי שמעת א\"ל, קול בעלמא ואדם לא ראיתי א\"ל \nוהיכן היית א\"ל סמוך לחורבה אחת מחורבות ירושלים, ומה שמעת א\"ל שמעתי דברים מבוארים \nהית\"ה ה\"א יו\"ד תי\"ו ה\"א הא' כתר עליון י' חכמה ה' בינה ו' ת\"ת וד' כנסת ישראל והוא \nעם הו' ת' כנסת ישראל והיא עם משך הו' ה' לעצמה בכח ה' והית\"ה עולה כ\"ת מלמד שעשר \nהויות היו בכת אחת בכח בעלת העלות, ור\"ל הארץ היתה בכ\"ת אחת עם העשר בעלת העלת וראה \n"},{"index":5,"he":"מעלתה וענינה קשורה בגחלת והכל אחד ר\"ל ארץ עם המלה הוא אחד שעם הארץ האחדות וזהו \nבמ\"ק, א\"ל ר' זרועות ושוקיים לא שמעתי, א\"ל הו' ומשך הו' שני מכריעים יש מכריע בלא \nתובעים ר\"ל ו' ראשון מכריע בין הזרועות ומשך הו' בין השוקיים והרי עשר, א\"ל ר' ומה \nמלת היתה א\"ל נאצלה הארץ הדר היא הוי' וזהו והארץ היתה הוי' יש בה, א\"ל בני דבר \nגדול אני רואה נפתח ה' של היתה הרומז בבינה לקבל מן הי' הרומז בחכמה ונפתח הת' של \nהיתה הרומז בכ\"י לקבל מן הה' הרומז בבינה והמעור עלה בחכמה לקבל ממנה בלי אמצעי, \nא\"ל מנין לך זה, א\"ל עינים לך ולא יראו, א\"ל מהיכן יראו, א\"ל יראה שהי' של היתה \nנקוד בשב\"א הרומז במעור ולכן אמרו בה' שהיסוד מקבל גם דרך הצינור האמצעי בלי הפסק. \nונקוד תהו הת' בחלם לומר הת' היתה בכח בחולם ועתה נאצלה ונקראת ארץ וזהו והארץ היתה \nובעבור שנאצל הו' ובכללו הה' לכן ננקדו שניהם בשורק דרך תהו ר\"ל קודם שנאצלו היו \n"},{"index":6,"he":"בכח ברום וכשנאצלו ברום כששרקו שריקתם מתהו, וי ליה לעלמא כשתהו שורקת כי תהו הוא \nהגבורה וננקד שורק כי כששורקת שורפת ואלולי שהוא קשור בחבלי בהו שהוא חסד אין כל \nבריה יכולה לעמוד, וגם אם היתה פועלת מעצמה היתה באה בכח גבורתה והיתה שורפת ומכלה \nהכל אבל היא מוסרת דין לה\"ו ד\"ו פרצופים מנהיגי עולם השפל והדין מתרפת ואינו מכלה \nלגמרי זהו תהו, והיה מן הדין להיות הת' ברפה ובא בדגש להודיע כח וגבורה. וכשנאצלה \nהארץ והתחילה לקבל מבהו הוא חסד עולם הוא אור מבהיק ואינו מבריק כל כך אז חכמה עלאה \nשהוא הב' הוריד ברכה מחולם והו' נפתח לקבל וקיבל לו' למשוך לבת זוגו בשורק ומיד \nננקד הו' תהו ובהו: \n \n"},{"index":7,"he":"ד\"ה וחושך על פני תהום שמעתי\nוחושך על פני תהום שמעתי שהאויר קדמון נקרא חשך בעבור שכל דבר שאין אדם יכול להשיגו \nהוא חושך אליו, ואויר הקדמון מי יוכל לדעת כיצד סתרי האבנים כולם אשר היה בעמק האין \nונאצלו כל האבנים מן האחדות וזה לא יוכל האדם להשיגו וע\"כ נקרא חשך, ואמר על פני \nתהום ר\"ל חשך היה העשן עד שנאצלה גם התהום היא אחרית האבנים והיא כ\"י ועמק הבנין \nוע\"ז נאמר ברכת תהום רובצת תחת, ולא ראית בני מה נאמר במתן תורה ראוך יחילו הרים \nזרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא ור\"ל ראוך יחילו הרים אלו זרועות עולם \nהנקראים הרים זרם מים אלו מים העליונים הבאים מן החסד נתן תהום קולו הוא כ\"י. רום \nידיהו נשא ר\"ל אבנים אחרונות הרומזים במלת ידיהו נשאם ועלתה במדה הנקרא רום הוא \nהחולם כענין נעוץ סופו בתחילתו: \n \n"},{"index":8,"he":"ד\"ה נפנה לפן אחר וחשך על פני תהום\nנפנה לפן אחר וחשך על פני תהום כמו שאמרנו דעלת העלות נקרא תהו והגבורה תהו מטעם \nדעלת העלות דבר המתהא והגבורה דבר שאין לו סוף בדעתו מצפון תפתח הרעה כן חשך עלת \nהעלת מצד שאין לו השגה נקרא חשך מטעם שלא יוכלו להשיג כן חשך נקרא גבורה הוא פחד \nוזהו על פני תהום שהחשך תמיד ע\"פ תהום הוא כ\"י, וראה שעיקר יניקת התהום מהחושך \nונקראת כ\"י תהום מתהו כי זהו דין וזה דין זה אש וזה אש אין הפרש ביניהם אלא שתהו \nקשה ותהום רפה, ושמעתי אומר שמ' תהום נוסף וחלילה וחלילה שיש תוספת או מגרעת בתורה \nאבל מחסרון ידיעה נוספו האותיות. א\"ל ר' א\"כ מהו תהום א\"ל ירא אני לומר מה ששמעתי \nמאבי ז\"ל ששמע מאביו ואביו מאליהו ז\"ל אשר למד תורה מפיהו, א\"ל וכיון שיצא מפיהם של \nאלו אמור אותו גם אתה, א\"ל מה לי לומר דבר גדול כזה, א\"ל א\"כ למה הרהרת בלבך לומר \nששמעת, א\"ל א\"כ אני אגלה לך ואתה אל תגלה, א\"ל תהום זה ראשו וסופו ת\"ם ה\"ו באמצע \n"},{"index":9,"he":"היו עם כללם ר\"ל כלל ה' י\"ה חכמה ובינה כלל ו' אהי\"ה כת\"ר עליון זהו תהום, הכוונה \nכי הה' והו' חיים מג' מדות הנקראים אי\"ה, והנה א' אהיה הוא אמת והי\"ה של כתר חכמת \nאלהים, א\"ל ר' תסמר שערת בשרי, א\"ל בני אין להרהר כי כל מדותיו אליו פונים והם כליו \nהמשתמש בהם והוא היודע ואתה מה לך, א\"ל ר' ואימא חשך מאי וחשך בו' א\"ל אי לאו הו' \nמי יוכל לסבול שריפתו זהו ו' השלום עושה שלום במרומיו, אמר ליה מאי חשך אמר ליה שחו \nלי מלאכי מעלה שחשך יבא הזמן וישכח את ישראל ויאהב את האומות והוא זמן הגלות הד', \nאף חובב עמים שזה חושך שכ\"ח, א\"ל וו' א\"ל הו' עמו לעולם אינו מניחו פן יחרה אפו \nמכחו ואין שריד ופליט ח\"ו זהו וחושך, א\"ל ועתידים להנצל מידו א\"ל עתידין לעלות יותר \nממה שהיו במתן תורה וכל האומות יפלו תחתיהם מלמעלה למטה א\"ל ומי יצילם ומי יעלם, \nא\"ל הו' הוא ו' של יעקב שניתן לו להיותו מלא בשעת הגאולה זהו יעקוב בו' ובמקומו \n"},{"index":10,"he":"יתבאר בעזה\"י א\"ל נחמתני. א\"ל בא וראה נפלאות מנפלאות הבורא מהו וחשך ו\"ו ח\"ת שי\"ן \nכ\"ף ראשו ו' וסופו פ' הרי כאן פ\"ו הוא אלהים, ומאין נאצל ממשך הו' הוא ו' שני וך' \nהרי כאן כ\"ו, ראה כי נעלם כ\"ו פ\"ו נשארו אותיות י\"ש נח\"ת ר\"ל אם תלך בדרך הישר וכ\"ו \nופ\"ו יהיו בנחת אז תירש ש\"י ר\"ל שלש מאות ועשרה עולמות, ואם לאו נת\"ח ונת\"ח אותו \nלנתחיו. ומאי על פני תהום יכתוב וחשך על תהום. א\"ל א\"כ אין לחשך פנים ר\"ל פני החושך \nהיא התהום, ועתה פתח עינך וראה ואזניך ושמע מאי תהום תי\"ו ה\"א וא\"ו מ\"ם כמה אותיות \nהם י' לומר שהתהום מקבלת מכולם והיא מקום העשר ת' בראש ומ' בסוף ואותיות אמצעיות \nעולים ע\"ט, וי ליה לעלמא כשיחסר י\"ה ממדת התהום. יבש\"ה בלי רחמים מושכת ע\"ט כליה \nבעולם ח\"ו, א\"ל ר' ומעולם לא יצא עט בעולם להחריב א\"ל יצא במבול ועשה תנאי להיות \nארך אפיים א\"ל ר' ארך מניין בתהום א\"ל תהום בא\"ת ב\"ש אצפי\"ם ר\"ל המ' עם אחיו הוא י' \n"},{"index":11,"he":"ועולים ארך וזהו ארך אפים: \n \nד\"ה ועתה אודיעך מה שלא שמעת מימיך\nועתה אודיעך מה שלא שמעת מימיך כשעלה משה ברקיע לקבל תורה להורידה לישראל למד סוד \nמ\"ט אלף שנה סוף כל השמטות בקש משה שיאמרו לו סוד החמשים אלף. מיד ענה מט\"ט ואמר \nלשמו שהוא תהום ענו למשה. מיד ענתה הת' ואמרה למשה כמה אותיות מא' עד ת', א\"ל משה \nכ\"ז ענה הה' ואמרה כמה אותיות מא' עד ה' א\"ל ד', אמר הו' למשה כמה אותיות מא' עד ו' \nא\"ל ה', ענה המ' ואמר למשה כמה אותיות מא' עד מ' א\"ל י\"ד א\"ל מט\"ט צרפן כולם יחד \nצרפן ומצא מ\"ט, א\"ל ע\"כ יש לי רשות ממחשבה עליונה וזהו ותחסרהו מעט מאלהים וזה חסר \nמעט א' מתהום במ\"ק היינו הנ' אלף, א\"ל ולא ידעת ולמה לא הודיעו א\"ל לא ידעתי ולא \nשמעתי א\"ל ומתי נדע אותו א\"ל לכשיבא אליהו ז\"ל א\"ל ואני ידעתי שיש לך כח לשאול אותו \nא\"ל לאבי לא גילה כ\"ש שלא יגלה לי, א\"ל אומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו שלא \n"},{"index":12,"he":"בפניו גדול אתה מאביך, א\"ל בני אין הדבר כן שהמועט של אבי מחזיק מרובה כ\"ש שהיה \nיודע הרבה א\"ל במה שנתחייבתי הגדתי חזר ואמר תהום ד' אותיות כל אחד לקח אותיות \nשלפניו ועלו מ\"ט, הד' אותיות עצמן שהם תהום מה ענינם א\"ל אתן, א\"ל מאי אתן וא\"ל תתן \nר\"ל תהום שהיא כ\"י אומרת אתן כי תהום בגי' אתן, וא\"ת אחליפנו בא\"ת ב\"ש ואומר תתן \nשאתן וזהו עשר תעשר עשר שתתעשר וע\"כ אמר תעשר וזהו עשר במ\"ק אתן, תתן עם ג' אותיות \nתעשר. ועתה אם חכם אתה שים דברי בלבך פעם אחת הייתי מהלך בדרך אפרתה היא בית לחם \nובא אדם אחד ואמר לי אנה תלך ואמרתי לו לבית לחם ואמר לי אודיעך דברים מבית לחם \nקודם שתלך לשם להיותך מוקשב פן תכשל אמרתי לו אמור, א\"ל דע כי בית לחם סבבה תהו \nונעשית תהום כלבוש כסיתו, והבאים מתהום אומרים אבדו גוים מארצו ה' הפיר עצת גוים \nהניא מחשבות עמים עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל רבות מחשבות בלב איש \n"},{"index":13,"he":"ועצת ד' היא תקום עצת ה' לעולם תעמוד. מחשבות לבו לדור ודור ר\"ל אפרתה אפרת ה' \nואפרת הוא לשון רבוי וגודל ר\"ל שה' אחרון שבשם בן ד' מתגדל ומתרבה כי הה' הוא בית \nחכמה הנקרא לחם, והייתי לומד ועוסק בעניני הרחמים הבאים אל הה', ובא אדם א' והכרתיו \nשהיה מלאך כי אבי היה מלומד עמהם וא\"ל אנה תלך ור\"ל במה אתה לומד ואמרתי בבית \nהמתברך מלחם ואותה רגע במה\"ד היתה ומשום לא תחסום שור בדישו לא הנחני להמשיך אליו \nרחמים, אבל אמר לי בית לחם סיבבה תהו מדה\"ד הקשה ונעשה תהום ר\"ל עומדת בתוקפה \nובתוקף מה\"ד הקשה ומיד סבבהו כל העמים ר\"ל השרים של האומות והיו מבקשים להתגבר גם \nהם מתוקפה ולעמוד בתקפם על ישראל וס\"ם התחיל לפרכס ולמלוך על ישראל, והבאים שם ר\"ל \nהאבנים אבני הבנין אומרים אבדו גוים מארצו ה' הפיר עצת גוים ר\"ל יבא ויתיש כח הדין, \nמיד אמרתי לו אמור לי בזמן הדין מושכין רחמים מלמעלה או אין מושכין ואמר לא תחסום \n"},{"index":14,"he":"שור בדישו מכאן אומרים אין נופלין על פניהם בלילה: \n \nד\"ה ורוח אלהים מאי ורוח זו חכמת\nורוח אלהים מאי ורוח זו חכמת אלהים רוח הבינה ורוח ך\"ב אותיות התורה במ\"ק, תורה \nקדומה תורה רשומה אשר ממנה נרשמת תורה שבכתב ותורה שבע\"פ כלולה בה, קדומה מחסד עולם \nאמרתי עולם חסד יבנה ר\"ל כל הוי'ה נקרא יום ויומו של הקב\"ה אלף שנה והנה חכמה ובינה \nשני אלפים קודמים מן החסד זהו אלפים לעולם קדומה. ולפ\"ז קשה שאין יום לאלף שנה נתפש \nאלא בז' היקף אבני הבנין לכן הואיל ות\"ת נקרא עולם וחסד תושב\"כ שנאמר ותורת חסד \nוקדם החסד מן הת\"ת אלפיים שנה חסד פחד והכל אחד כי רוח שהוא החכמה נרשם ממנה תורת \nחסד ותורה שבע\"פ הוא פחד ואמר מאחר שהחסד מקומו ת\"ת יקרא גם הת\"ת תורה שבכתב ופחד \nמקומו כ\"י תקרא תורה שבע\"פ ועל ההיקף נופל אלפיים, והאומר על חכמת אלהים אלפים \nכוונתם מנין בעלמא כענין עשר ספי' עשר מאמרות ומ\"ש יום ואלף שנה ר\"ל ימי התורה ושני \n"},{"index":15,"he":"התורה ואלפי התורה כי הם דברים של היקף ע\"כ שמעתי בזה. ורוח רוחו של אלהים שהוא \nבינה, ורוח בא\"ת ב\"ש פגפ\"ס פ' וס' ק\"מ זהו קם שנאמר לגבי יהושע קום לך חסר ו' כי \nאלהים מכח רוח של אלהים ר\"ל כ\"י נקרא אלהי'ם והיא אמרה ליהושע קום לך ר\"ל רוח הבינה \nעמך לכבוש כל העמים, וג\"פ ר\"ל ג' בינה פ' כ\"י, ר\"ל אע\"פ שכח ורוח עם יהושע ע\"י \nהבינה וכ\"י כי הבינה ממנה הגאולות וכ\"י היא הלוחמת וגם הבינה ע\"י הת\"ת ות\"ת לכ\"י כי \nהם מנהיגי עולם השפל: \n \n"},{"index":16,"he":"ד\"ה מרחפת ר\"ל חכמת אלהים היתה\nמרחפת ר\"ל חכמת אלהים היתה מכסה את אלהים שהיא הבינה שהבינה הוא פני החסד הנקרא מים \nוכל האבנים [נ\"א הבנין] נק' מים על שם החסד הנקרא מים, ומלת מרחפת מלשון כיסוי על \nגוזליו ירחף מרחפת עליה ר\"ל אל הרוח מכוסים כל סתרי עולם וכל סתרי אבני הבנין וע\"כ \nבא לשון מרחפת, והרבה דברים חתומים וסתומים במלת מרחפ\"ת מ\"ם ר\"ש ח\"ת פ\"ה ת\"ו ראה \nעשר אותיות במלת מרחפ\"ת הכוונה היא עם העשר ארבעים ארבעים מאתים שלש מאות שמנה ארבע \nמאות שמונים חמשה ארבע מאות ששה ראה אתה בני חכמה עלאה הנקרא רוח אלהים לוקחת את נח \nוכיסהו והעלימהו וגנזו לצדיקי\"ם וזהו צדיק יסוד עולם וזהו ונח מצא חן שנגנז \nבאותיותיו של מרחפת שהם אותיות חן זהו מרחפת מכסה וכל זה שאין העולם כדאי להשתמש \nבאותו אור מצד חטאו של אדה\"ר, אלף ריש בית עין יוד מם אלף ריש בית עין יוד מם. מם \nאלף תיו יוד מם שין למד שין מם אלף וו תיו. שין מם וו נון הה אלף ריש בית עין מם \n"},{"index":17,"he":"אלף וו תיו. שין מם וו נון יוד מם חת מם שין הה. אלף ריש בית עין מם אלף וו תיו שין \nשין הה. ראית מהו ק\"ן הה' האחרון שבשם בן ד' היא החכמה ומתעלמת ומתכסת שם ואח\"כ \nיורדת ומבושמת מר ולבונה וזהו גם אני בכור אתנהו להעלותה שם בחכמה ר\"ל מרחפת מוליד \nאותיות ק\"ן ה', כיצד מרחפת תעליהו במדידת ארבעים כעין שכתבתי למעלה ואחר תמלאם \nותמצא אותיות ק\"ן ה' ר\"ל עתידה כ\"י שהיא ה' אחרון שבשם בן ד' להתעלות בחכמת אלהים \nחכמה בחכמה ומתכסת ויורדת מבוסמת מר ולבונה, ר\"ל עתידה שיאמרו לה הב' ווי\"ן קום \nועלה עמנו בחכמת אלהים הוא הקן שיצאנו משם ואז אין כל בריה יכולה לך זהו מרחפת. א\"ל \nר' א\"כ איך כתוב מרחפת על פני המים א\"ל השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ע\"ל עי\"ן \nלמ\"ד עי\"ן זהו ק\"ל והוא סל\"ם שראה יעקב אבינו ע\"ה והוא סינ\"י שקבלו ישראל עליו את \nהתורה והלמ\"ד הוא ע\"ד בגי', וז\"ש אאע\"ה ונלכה ע\"ד כה ונשתחוה ונשובה אליכם. זהו \n"},{"index":18,"he":"מרחפת ע\"ל שהוא כ\"י ובזמן הגאולה תאמר חכמה עלאה לע\"ל שהיא כ\"י ק\"ם לקבל מים \nעליונים מים חיים להחיותך ולקום על אויביך ולהשפילם השפלה שאין לה קיום ותקומה עוד. \nר\"ל פני עולים ק\"ם וה' המים היא כ\"י והרוח שהיא החכמה מרחפת עליה ואומר ק\"ם ופתח \nפיך לקבל מים חיים מלמעלה ולכן נפת\"ח המ\"ם והיו\"ד בחיר\"ק שהיוד היא חכמה ומריק לכ\"י \nלייסר האומות, וז\"ש דהע\"ה הוקם ע\"ל ר\"ל מדת דוד ה' אחרונה שבשם בן ד' הו' מקימו \nמגזרת חכמה עלאה ע\"י ע\"ל ר\"ל ע\"י מאה ברכות שימציאו אליה כל העשר שכל א' כלול מעשר \nואלו הן ק' ברכות שהרמיזו רז\"ל ממלת ע\"ל: \n \n"},{"index":19,"he":"ד\"ה ויאמר אלהים ויאמר הוא מה\"ד\nויאמר אלהים ויאמר הוא מה\"ד כענין שאמרו כ\"מ שנאמר אלהים הוא דין אך הדבור הוא \nרחמים שנאמר ראש דברך אמת ואמת בכ\"מ הוא רחמים, חוץ ממקום שפירש אמירה רחמים \nוהדיבור דין כענין שנאמר דיבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות וכן וידבר אלהים, אך סתם \nדיבור רחמים וסתם אמירה דין, יודע הקב\"ה וצופה ומביט עד סוף כל הדורות שזה האור \n"}]}
