{"id":"kabala-113916680ec8-1-52","bookId":"kabala-113916680ec8","part":1,"torah":52,"title":"קטע 52","hebrewTitle":"קטע 52","segments":[{"index":1,"he":"להיות שובתת ביום שהוא החתן מכל מלאכתו שהיא היתה מוציא מלאכת הכלה מכח אל הפועל, \nאשר עשה להיותה עושה מלאכתו וביום השביעי שובתת. א\"ל למען קדוש ישראל אמור לי השבת \nמה מורה מנוחה, א\"כ ינוחו הכל בכל שבת ושבת היכן שימצא השמש בליל שבת ינוח וכן הירח \nוכן עופות השמים ודגי הים וכל הנמצא ביבשה וכן ישראל היכן שימצא בבין השמשות ינוחו \nולא יזוזו ממקומם. א\"ל אע\"פ שהכלה עם הכל וכל הפגעים תמו משם ביום השבת מ\"מ השמיטה \nקשה שאין לה מנוחה פועלת כי היא השמטה של עכשיו, ובין השמשות של שתא אלפי שני הוי \nעלמא ינוחו כולם כאשר אמרת, מ\"מ ישראל הקדושים מחוייבים לעשות כמשפט הד\"ו פרצופים \nואפי' הכי עמהם היצר, א\"ל ר' עתה נתיישבה דעתי. א\"ל מלת מלאכתו למה נכנס הא' באמצע \nוהוא נעלם והת' בדגש, א\"ל בני אלולי הת' של מלאכתו שהוא רומז בגבורה והיא בדגש \nורוצה לשלוח אש בכלה ללחוך המים וא' גוזר ומתיש כחו וזה מל\"א, והכ' ברפה והגבורה \n"},{"index":2,"he":"שהוא הת' בדגש כי לא תהו בראה לשבת יצרה, א\"ל ר' ומה תעשה בו' של אחריו, א\"ל בני \nולכן סמוך לו אשר. וראה והבן שבכל מקום שאומר מלאכתו אחריו אשר, א\"ל ולמה נכנס הו' \nבאמצע, א\"ל שלא יהיה הדין לבדו ויחרב העולם. א\"ל הנה אשר סמוך לת' ויחסר הו' א\"ל \nא\"כ לא יפעול כלל. ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר \nברא אלהים לעשות אלהים שהיא הבינה ברכה את העטרה שהיא יום השביעי ועשאה ברכה כי היא \nמקבלת מהברכה העליונה וקראוהו ברכת ה' וזהו ברכת ה' היא תעשיר כי היא השופעת לעולם \nכענין הרוצה שיעשיר יצפין שנאמר מצפון זהב יאתה וכתיב בשמאלה עושר וכבוד. א\"ל מהו \nיום השביעי א\"ל הוא אלף השביעי ממש, זהו ויקדש אותו כי כל אותו אלף השביעי שהוא קצה \nהשביעי יהיה קודש ואין שטן ואין פגע רע ואין יצר הרע וזהו צדיקים יושבים ועטרותיהם \nבראשם שהעטרות להם סביב מן האור הבהיר, זהו יתמו חטאים מן הארץ שיתבטל היצר הרע זהו \n"},{"index":3,"he":"ויברך ויקדש. א\"ל ר' אחרי שברכו פשיטא דקדוש הוא שכל דבר מבורך מקודש הוא ומאי \nויקדש אותו, א\"ל במאי ברכה בקדוש ויקדש אותו שקדש יום השביעי וזימנו לת\"ת ישראל וכל \nכוחות החיצונים אין להם יניקה ממנו וזהו האיש מקדש מזמן לעצמו, וזהו שהאשה אסורה \nלכל וכן ההקדש. א\"ל אם היא הקדש והיא לבעלה לבד אל יהנה ממנה אדם כלל לא מפתה ולא \nמשום המלאכה הבאה מכחה, א\"ל במה קדשה בביאה בביאה נאסרה, הלא תראה המקדש עבדו אסור \nבהנאה והמקדש ידי עבדו אסור בהנאה. א\"ל ר' במה קדשה בכסף ומהו כסף ברכה וזהו ויברך \nאותו, א\"ל למה התירו ב\"ה לקדש בפרוטה בשלמא התנא דקתני בכסף שפיר היינו ברכה וב\"ש \nלא שנו אלא בכסף ובשוה כסף ובדבריהם לא הזכירו הפך הכסף הוא הפרוטה, וכתיב שמיכם \nכברזל וארצכם כנחושה ואין הנחושת ברכה, א\"ל תשלים דבריך כי לא אענה לך עד שתשלים, \nא\"ל ואם ב\"ש חריפים וב\"ה רבים והחריפים אומרים האמת משום אחרי רבים להטות נניח את \n"},{"index":4,"he":"האמת ונבא אל השקר, וגם הקב\"ה האיך גזר אחרי רבים להטות אם המעוטים אומרים האמת אטה \nלדבריהם, וא\"ת לא אפשר זה יוכיח ב\"ש נראים דבריהם וב\"ה כל דבריהם סתירה והריסה, בעי \nהאיש לברכה בכסף שהוא ברכה והם אומרים אף בפרוטה שהיא מצד קללה, ולדבריהם כשם \nשהפרוטה אין לו לעשות לדברי התנא שאומר כסף ג\"כ חליפין יקנו השתא עיר אחד ועולם אחד \nתקנה, אשה אחת לא תקנה. א\"ל השלמת א\"ל השלמתי פה ובמקומו אאריך בע\"ה, א\"ל דיה לצרה \nבשעתה, א\"ל הכלה היא פרוטה והפרוטה היא כלולה בכח יהו\"ה המתחלף בא\"ת ב\"ש מצפ\"ץ \nומצפ\"ץ עולה פרוטה, ראה עתה בני שהפרוטה שהיא אדום נכנס בפועל יהו\"ה להתלבן \nמאדמימותו וע\"כ הדבר שהיא רומז בדוגמה נקנית, וקב\"ה אינו מביא תקלה וטעות ברבים נגד \nהמיעוטים שהשכינה עם רבים ואפילו כי המעוטים הם חריפים יותר מקלקלים במדתם שכל חריף \nאין לו מנוחה, וע\"כ יצאה בת קול ואמרה הלכה כבית הלל, ועל שאינו נקנית בחליפין כי \n"},{"index":5,"he":"הוא דין כי הפרוטה נקנית למצפ\"ץ ואז החליפין מתבטלים כי אתנהו בפחות משוה פרוטה \nשבני אדם נמסרים לדומה ומחליפין לפחות משוה פרוטה הם השקצים והרמשים הנדרסים באשפה \nואין להם שוה פרוטה ר\"ל אין להם רחמים כלל, ובזמן שהיא נקנית לבעלה ר\"ל זה הדין \nמתבטל וא\"כ איך תקנה בחליפין ואם קונין בעלמא כבר יש להם דין קנין בעלמא ג\"כ, והשמר \nלך שלא תפרכס כי אין נופל דבר ודעהו, ועוד במקומו אבאר די בעז\"ה. א\"ל אף אם תזהירני \nאין לי פה לדבר ולא מצח להרים ראשי ועל שהזיווג בשבת בני ע\"כ עונות ת\"ח מערב שבת \nלערב שבת, וגם ת\"ח העוסק בתורה כבן עזאי זה הוא עונה שלו ואין צריך לעונה אחרת ולא \nכעמי הארצות שנמסרו ביד היצר בשלשלאות של ברזל ואינם זזים מרצונם אך שומעים בקולו \nונמצאים אצל נשותיהן כתרנגולים ומטמאים עצמם ורואים באותו מקום וגם נושקים תמק \nלשונם בפיהם ועיניהם בחוריהם. א\"ל ר' מהו אשר ברא אלהים לעשות א\"ל אשר האציל, אלהים \n"},{"index":6,"he":"היא הבינה, לעשות העולם העליון ולגזור על התחתון. א\"ל ר' מהו אמרה שבת לפני הקב\"ה \nלכולם נתת בן זוג ולי לא נתת בן זוג אמר לה הקדוש ברוך הוא כנסת ישראל תהא בת זוגך. \nאיזה שבת, א\"ל בני ח\"ת ט\"ת שרומזים ביסוד שהח' והט' רומזים אליו, וכשראהו שהנעלם \nשלו הוא ת' ות' העולים שנים שנים כענין שנאמר שנים שנים באו אל נח אל התיבה הוא \nהיסוד הוא השבת, אמרה לפני הקב\"ה לכולם נתת בן זוג ולי לא נתת בן זוג, א\"ל הקב\"ה \nהיא הבינה כנסת ישראל תהא בת זוגך היא העטרה והיתה מלאה במלואו היסוד ברחמים, א\"ל \nהקב\"ה לכי ומעטי את עצמך לקבל מן היסוד, א\"ל והלא אמרת שבת הוא לשון נקבה, א\"ל גם \nהיסוד נקרא שבת שהיא יסוד הנפשות וקודם מיעוט הלבנה שהיו משתמשים בכתר א' ולא היה \nבת זוג לשבת הוא היסוד לקבל הויותו כשאר הויות עד שנתמעטה הירח ואז נתן כ\"י לבת זוג \nהיא העטרה כענין איש באחיו ידובקו כמער איש ולויות כאיש המעורה בלויה שלו, אז אמרה \n"},{"index":7,"he":"העטרה לכולם נתת זוג ולי לא נתת לקבל ממני, ואז אמר הקב\"ה כנסת ישראל הגשמי תהא בת \nזוגך ותהיה שר ונגיד עליהם, וכשעמדו ישראל בהר סיני א\"ל הב\"ה הוו זכורים לאותו דבור \nשאמרתי ליסוד כ\"י תהא בת זוגך ותהיה שר ונגיד עליהם ולכנסת ישראל אמרתי כ\"י הגשמי \nתהא בת זוגך לכן זכור את יום השבת לקדשו הוא היסוד שהוא זכר וכנסת ישראל היא נקבה \nובעבור כי השבת יסוד הנפשות ע\"כ ארז\"ל נפש יתירה בשבת זהו שבת וינפש, מהו וינפש \nמלמד שיום השביעי מקום כל הנפשות כולם שנאמר שבת וינפש. ודע כי ששת ימי בראשית פעלו \nששה מדות הנזכרים כל פעולותיהם והוציאו מן הכח אל הפועל עד בין השמשות של הכנסת יום \nהשביעי ומשנכנס יום השביעי שבתו כולם, וזו היא שביתת העולם ממלאכה ונתן לו מנוחה \nלכן נקרא יום השביעי שבת: \n \n"},{"index":8,"he":"ד\"ה וראה והבן שכל מדה גורמת שביתה\nוראה והבן שכל מדה גורמת שביתה לאשר לפניה כי אחר שהאצילה שבתה השניה לראשונה וג' \nלשניה וכן כולם עד יום השביעי שהוא שבת, א\"ל ר' איך הוא הדבר שהשניה גורמת שביתה \nלראשונה, א\"ל בהשלימה הראשונה פעולתה שנימנית עליה להוציא מן הכח אל הפועל כשהוציא \nכח הגנוז לפועל שבתה, ואין אחרי פעולת הו' ימים אלו פעולה שלא היתה גנוזה בהם \nועומדת בכח מן היום הא' עד בא זמן להתגלות לעולם בפועל, וזהו שארז\"ל ממונה היה הדג \nמששת ימי בראשית לבלוע את יונה כי הכל נגזר מו' ימי בראשית זהו שכתוב אתה עשית את \nהשמים ואת הארץ לא יפלא ממך דבר, ר\"ל כי מעת עשיית השמים והארץ לא יפלא ממך דבר \nובבוא הדבר אינה רק גילוי ממה שהיה, זהו אשר ברא אלהים לעשות כלומר השלמת הבנין \nלעשות פרי בבוא זמנו להתגלות בפועל לפי שאין כל חדש תחת השמש רק שפע הברכות הבא מן \nמקור חיים ומן המעיין המברך את כל הספירות בכל זמן ובכל רגע, שאלו היה פוסק לא היה \n"},{"index":9,"he":"העולם מתקיים זהו ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית וטובו הוא משך הברכות שהוא \nמדת טובו הבא מאין סוף באין הפסק. א\"ל אחר שנאמר ב' פעמים עשה עשה נאמר חד למה שעשה \nבפועל וחד למה שעתיד לצאת בפועל בבא זמנו ומלת לעשות גם הוא מיותר, א\"ל בני אמת \nאמרת עשה עשה לעשות כתיב חד למה שעשה בפועל וחד למה שהוא בכח לצאת בבא זמנו אל \nהפועל לעשות שביתה באלף הז'. וראה והבן שביום ב' נאצלה הפחד וביום ה' נאצל ההוד \nושניהם דין ולכן מתענין בב' וה' מ\"מ אין להתחיל את התענית מיום ה' כי מגדלו בדין \nומחזיקו כפי מדתו לפיכך מתחילין בשני כפי סדר האצילות: \n \n"},{"index":10,"he":"ד\"ה אלה תולדות השמים והארץ בהבראם\nאלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים. וראה עתה והבן כי אחר \nשהשלים המעשה באלה השלים לך סדר הענינים איך היו כענין שתשמע אלה רומז לזרועות \nעולם, ותולדת השמים הוא הת\"ת, והארץ הוא העטרה כל תולדתיהם מאלה, אלא שהשמים מפחד \nשיצחק הוליד את יעקב, והעטרה מכח הת\"ת ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה בה' בראם ר\"ל \nהפחד נאחז מה' הוא הבינה והחסד נאחז מי' הוא החכמה, וכן הדבר בד\"ו פרצופים הת\"ת מן \nהי' והעטרה מן הה' זהו יצר טוב ויצר הרע וזהו בהבראם אלא שנעלם הה' ביום עשות הוא \nהת\"ת הנקרא ביום שתולדות השמים והארץ נקראים גם הזרועות ובאים ביום כי הקב\"ה רצה \nלברוא את העולם בחסד ולא היה העולם מתקיים כי היה היצר לכן לא היה בחסד, רצה \nלהבראות בדין לא היה מתקיים כי מי יכבה האש הגדולה שיתף זה עם זה זהו ביום וכתיב \nאחריו ה' אלהים שהם הזרועות והשפעתם ביום, ואמר ארץ ושמים שהם הד\"ו פרצופים ולעולם \n"},{"index":11,"he":"ארץ בה' ושמים בי' כי בי\"ה ה' צור עולמים עוה\"ז היא העטרה עוה\"ב היא היסוד והנה זה \nבה' וזה בי'. א\"ל בטוח אני שתצטרך למודעי, א\"ל בטוח אני שתאלם ותשתוק כאבן דומם, \nא\"ל ר' נראה דבר מי יקום. אלה אמרת לי שהוא מורה דין ואינו כן חדא שלש אותיות אלה \nמורה רחמים א' בכתר ל' בת\"ת ה' בעטרה. ואין בעולם כמוהו, ועוד נקוד בשש נקודות הנה \nהבנין בשלימות שגם העטרה כלולה ואם תעלם בחשבון הוא עולה ל\"ו זהו זה ה' קוינו ל\"ו. \nא\"ל בני אומר לך קושט דברי אמת כי ישראל העלהו במ\"ק והוציא הפחד מכלל העשר ספירות \nונשאר ט', תמלא אלף למ\"ד ה\"ה ועולה קצ\"ה ולקחו לעצמו הקצה האחרון מדה האחרונה, \nהחליפה בא\"ת ב\"ש ומצאו תכ\"ץ והנה הת' בגבורה והכ' ברפה והצ' בבינה שורש הדין, והם \nבחרו בגבורה והניחו כל דבר ותפשו אלה אלהיך ישראל, ואע\"פ שמלת אלה רומז לכאן ולכאן \nמרדו באותיות הנראים ורדפו אחר הקושי והרעה וא\"כ אלה הוא מלשון ליאות וזהו שנקראה \n"},{"index":12,"he":"לאה באותיות אלה ואם תהפכהו הוא אהל וכבודה בת מלך פנימה והנה אשה באוהל. א\"ל \nתולדות מלא בב' ווי\"ן ות' הראשון בדגש והשני ברפה מה הם השינוים האלה, א\"ל בני אחר \nשאתה מפצירני אומר לך הכוונה תולדות אלה שהם הזרועות הם השמים והארץ חכמה ובינה \nונתמלא בב' ווי\"ן הנמשכים אחר הזרועות וה' דגושה ות' רפה לומר לך שהקשה והרפה \nמהשמים וארץ בכח, ואמר השמים בה' והארץ בו' והנה נאחז הבן באם והבת באב ואחר זה בה' \nבראם הד\"ו פרצופים, א\"ל ולמה ה' בהבראם ה' קטן, א\"ל להרמיז בקטנה, א\"ל מבראשית עד \nהנה לא הזכיר ה' ומהו הענין זה בכל מקום שאמר ויאמר אלהים יאמר ויאמר ה' אלהים ולא \nנצטרך לעדות זה, א\"ל בני שיתף בזה הרחמים בדין ואינו מזכירו בעולם חסר כי יהו\"ה \nאלהים מלא, ומלא בחסר אין הדין נותן שיזכר, ואחר שהשלים הבנין הזכיר השם מלא על \nעולם מלא כי יהוה מורה על השלמת הבנין. א\"ל ר' חייך איך הדבר, א\"ל י' קוצו לכתר \n"},{"index":13,"he":"וגוף הי' בחכמה הה' בבינה הו' בו' קצות ה' אחרונה הוא העטרה והנה נשלם הבנין. ועוד \nהי' לי' ספירות ב' ההין ה' כנגד ה', והו' בנתיים רמז לקצוות ששה. ועוד יוד הא ואו \nהא הרי כאן עשר אותיות ועתה אחר שבא חיים לעולם נחיה ולא נמות. ושמע בני דברי אלהים \nחיים ואספר לך דברים גדולים ונוראים אשר הורידם משה רבינו ע\"ה לקדש עם קדוש כענין \nקדושים תהיו כי קדוש אני וקבלו ואמרו נעשה ונשמע, וכשבאו לארץ אז נתן להם השם כל \nטוב. ולא סבלו עול תורה והמצות וישמן ישורן ויבעט ובעטו בהקב\"ה בעיטה אחר בעיטה \nוהוציאם מן הארץ מדה כנגד מדה וכשיצאו מן הארץ הטהורה והנקיה לא שמו בדעתם לומר \nנשוב בתשובה ונטהר במים נקיים וטהורים הוי כל צמא לכו למים אבל הוסיפו חטאת על חטאת \nוזדון על זדון וזה אני נשבע לך כי נתחייבתי לשבע לך בזה כי תשובתם וודויים הוא טיול \nושחוק מי הוא הגורם פריקת עול התורה והמצוות וי ואוי להם אנשי הקודש אשר נטמאתם \n"},{"index":14,"he":"בחוקות הגוים והלכתם והנחתם מחוקותי בוכה אני עליכם וחס אני על בניכם כי טמא טמא \nיקרא. ואתם על עצמכם ועל נפשותיכם לא חסתם. והלואי שהיה הרעה על עצמכם לבד אבל אתם \nגורמים רעה על השכנים ועל הדרים ועל המתחברים ועל המדברים עמכם. ומי יתן והיה כרם \nה' צבאות בלי קוצים שיהיו נשרפים הקוצים והגפנים נשארים נקיים. אבל האש נכנס בקוצים \nוהגפנים נשרפים תחלה יכרת השם את זה הגורם להאבד הגפן מן הכרם, ואני בני ראיתי את \nכל אלה ושבתי בתשובה שלימה לפני השם כאשר אגיד לך לפנים עיקרת התשובה והשם קבלני \nועזרני ושלח לי שכל חדש ונפש חדשה והוריד מלאכים והראה לי אלהותו כי אין איש שם על \nלב ונמצאתי לפניו כאיש נאמן באלהיו וגלה לי מסתריו וסתרי שמותיו ואז נסתלקתי מן \nהעוה\"ז הגשמי והנה אכלתי פת במלח ומעט מן המעט לטרא פת מערב שבת לערב שבת ונפשי \nמתקיימת ונסבלתי בגופי יותר בתענוג מאוכלי פסיונים, וגם אני היה קשה לי ע\"ז מבראשית \n"},{"index":15,"he":"ועד הנה לא מצאתי יהוה ותמהתי והכרחתי לשאול לגדולים וקטנים ולא השיבו לי ובקשתי \nמהש\"י כענין עמדו ואשמעה מה יצוה ה' ושלח לי מלאך אחד לובש לבוש מלאכות מדבר ואינו \nנראה והשבעתיו להראות אלי פשט צורת מלאך ולבש צורת אדם ובא מראיתו לבן כשלג, והנה \nשמע דבריו ולא תפסיק את דברי, י' רומז לחכמת אלהים והה' הראשון רומז לבינה חברם \nוהוא שם י\"ה הנקרא י\"ה והוא הזיווג הא' איש ואשה אב ואם, נשאר חצי השם והוא ו\"ה שם \nלזרועות עולם והם בן ובת ונעשו זיווג שני, וכאשר תפריד הו' מן הה' הו' רומז בת\"ת \nוה' לשכינת עוזו והנה הת\"ת בן והעטרה בת, וראה הבנים האצילו בנים אחרים וכולם מאדם \nאחד הוא ראש האדם עיקר הגוף: \n \n"},{"index":16,"he":"ד\"ה וראה והבן ד' אותיות נקראים\nוראה והבן ד' אותיות נקראים אדם כי ממנו הכח ולו כל הד' אותיות וזהו ויברא אלהים את \nהאדם בצלמו הוא אדון האדונים הוא ראש האדם הוא אהי\"ה הוא יהו\"ה בד' הויות משניהם \nהוא כתר הכתרים ומלך המלכים, ומהי' אות הראשון יוצא יראה מהאדון האדונים, ומן הה' \nתשובה שהי' יראת הה' ומן הו' תורה שבכתב ומן הה' תורה שבע\"פ, ואתה אדון הגשמי תירא \nמאדון האדונים נגד הי' ועשה תשובה נגד הה' ולמד תורה נגד הו' ועשה מעשים טובים נגד \nהה': \n \n"},{"index":17,"he":"ד\"ה וראה והבן שדרכי ה' נמצאים\nוראה והבן שדרכי ה' נמצאים באדם אלא שהם נסתרים כמו שהשם נסתר בעולמו, ואמר לי \nשבאות יוד נכללו בו אותיות ו\"ד והו' בת\"ת והד' בעטרה, והכוונה הוא כי מאצילות החכמה \nהנרמזת בי' נשפע השפע לתפארת ולעטרה וע\"כ נקרא החכמה אב והד\"ו פרצופים בן ובת, כי \nמן האב אצילות הכל הוא שנאמר כולם בחכמה עשית אבל אין פעולת האב נגלית אלא באמצעות \nהבינה היא האם הוא שנאמר מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונת ידלנה, והאם מוציאה \nהדברים מכח אל הפועל. והנה מן הי' וה' יבא האצילות וד\"ו פרצופים, ומלת בינה פירושו \nבן י\"ה כי כאשר נתחבר הי' עם הה' יהיה הבן נאצל מי\"ה ואז המלה הוא כך בני\"ה, והוא \nשכתוב ואיש תבונת משמע שהבינה נקרא תבונה, ואם תעיין על המלה ותשים הו' עם הה' אז \nהב' שבין ת\"נ מביט פנים ואחור פנים בת ואחור בן ואז המלה הוא ככה תב\"נ ו\"ה והרי אתה \nרואה ששם ו\"ה הוא בן ובת והו' שביוד נקרא נטיעת הגן: \n"},{"index":18,"he":" \nד\"ה וראה והבן שזה היה נקרא בית\nוראה והבן שזה היה נקרא בית לכולם וסיום הכל מזה היה שנאמר ה' בחכמה עשית ואין שם \nהשגה רק הבינה מבטת ובורא. וראה והבן שהי' מתחבר בה' ונעשה י\"ה שם הבינה והאב עמה \nושם ו\"ה שני בניה המתעטרים מן האם, ואלולי שנתחבר הה' היא האם עם הי' הוא אב לא היה \nנולד בן ובת עמהם, אבל עתה שנתחבר נקראים בינה אב ואם הוא י\"ה ועתה שנקראת גם תבונה \nנכללו גם בן ובת והוא ו\"ה והנה י\"ה אב ואם ו\"ה בן ובת: \n \n"},{"index":19,"he":"ד\"ה וראה עתה והבן אב ואם בן ובת\nוראה עתה והבן אב ואם בן ובת ואין לגלות הדברים בעולם השפל. רק לקדושים בקדושה \nובטהרה ושקולים כקדושים העליונים. א\"ל ר' בזה אתה פוטרני בשם העצם, א\"ל עדיין לא \nהשלמתי דברי, א\"ל א\"כ אמור, וא\"ל יהיה והוה מי שכותב זה השם בצורה זו ויודע עיקרו \nומכוין בו בעת הכתיבה בכוונה הראויה לו יצליח בכל אשר יבקש והנה עניינו. דע תחלה \nשכל קו יש לו ב' נקודות והנה הי' נקרא קו א\"כ היא ב' נקודות וקו אחד א\"כ סודו אבי, \nר\"ל הי' וב' נקודות וקו א' צרף יב\"א והוא אבי, והסימן אבי השביעני. והנה חשבון אבי \nעולה אח\"ד, ועולה אהב\"ה וראשי תיבות \"אחד \"המיוחד \"ברוך \"הוא זהו השפעת היו\"ד: \n \n"},{"index":20,"he":"ד\"ה וסוד הה' הוא שהה' יש לו ג'\nוסוד הה' הוא שהה' יש לו ג' קוים וו' נקודות וזהו בעבור שהה' יש לו קו למעלה וקו מן \nהצד וקו התלוי הרי ג' קוים ואין קו בלא ב' נקודות נקודה בראש הקו ונקודה בסוף הקו, \n"}]}
