{"id":"kabala-113916680ec8-1-63","bookId":"kabala-113916680ec8","part":1,"torah":63,"title":"קטע 63","hebrewTitle":"קטע 63","segments":[{"index":1,"he":"דאברהם עשית פרד\"ס ולקחת ענף וענף אחד מר ואחד מתוק אחד טוב וא' רע אחד מות וא' \nחיים א' אש וא' מים והרכבת אותם ועשית ויצא מהם אילן בפרדס והוא מורכב מזה ומזה ולי \nצוית לא תרביע בהמתך כלאים שדך לא תזרע כלאים ורואה אני רבונא דעלמא שהוא מין שלא \nבמינו שהרי זה ממית וזה מחיה היש מין והפוכו כמוהו ואתה אמת וגזירתך אמת, מ\"מ ראה \nחכמיך אשר מסרתנו בידם. ואמרת לא תסור מכל הדברים אשר יגידו לך ימין ושמאל ובאו \nואמרו הזאב והכלב כלב כופרי והשועל העיזים והצבאים היעלים הן מין חיה והרחלים והסוס \nוהפרד הפרד והחמור החמור והערוד אע\"פ שדומים זה לזה כלאים זה בזה עד שבא ר\"מ ואמר \nכלב קטן והוא כעין שועל ונקרא כלב כופרי הוי כלאים עם כלב גדול עד שארז\"ל שיש הרבעה \nגם בחיות הים. גם אמרז\"ל אין מרכיבין שני מיני אילן ולא שני מיני ירקות זה ע\"ג זה. \nואתה מאריה דאברהם ראה מה עשו ביום הכפורים הוסיפו מחול אל הקודש ולא חשו על העניים \n"},{"index":2,"he":"שמפסידים מאכלם מצד גזירתם שממהרים לאכול. בא וראה מה שעשו בחלב ועשו תקנה לחטט \nאחריו ולהוציאו אף שאינו חלב ומזה הגזירה נמנעים ואינם מרבים באכילתם וכן עשו בכל \nמצותיך ואתה אמרת להם ועשית משמרת למשמרתי ואח\"כ מסרתנו בידם ואמרת לא תסור מכל \nהדברים ואם שכחו זו המצוה לגזור ולגדור מין במינו אטו מין בשאינו מינו, ואם הם לא \nהשיגו בתכלית ההשגה אתה משה רבינו שלמדת מפי הקב\"ה כל התורה שבכתב ותורה שבע\"פ למה \nלא שאלת על מה לא גזרו על זו המצוה, ואתה שלמה המלך הקב\"ה נטע גן והניחו פרוץ ואתה \nבאת ועשית דלת ונעלת הגן ואח\"כ הנחת הדלת בלא מסגרת ומפתח ומצאו הדלת ודחוהו ונכנסו \nבפרד\"ס כענין ד' נכנסו בפרדס וא\"כ למה קראת אותו גן נעול והוא אינו נעול, א\"ל בני \nיודע אני בך שאתה בני ומ\"מ איני מאמין אם לא שנתוסף ונתחבר עמך רוח אחרת והוא האומר \nדברים אלה ממ\"נ הנה קב\"ה הנה משה רבינו הנה שהע\"ה וחכמים ז\"ל ויענו לך שמהם אתה \n"},{"index":3,"he":"שואל. א\"ל ר' זהו תשובתך, א\"ל אם על חלקי איני יכול לענות על חלק אחרים איך אוכל \nלענות כ\"ש שכולם גדולים ועם כולם החכמה והידיעה ומה לי לעשות, רק ובמקום גדולים אל \nתעמוד, ומ\"מ אתה ששואל א\"א שלא ידעת ואמור ולך תהיה צדקה, א\"ל קב\"ה אמת ותורתו אמת \nוחכמיו אמת וכולם היו במעמד הר סיני וכולם למדו במתיבתא דרקיע וכולם תלמידיו של \nהקב\"ה. וידע בהם שהאמת עמהם כי אדנ\"י למדם וכאשר למדו מפי השם כן באו והזהרנו. ועל \nשהדבר כן מסרנו הקב\"ה בידם ואמר לא תסור מכל הדברים אשר יגידו לך ימין ושמאל כי \nדבריהם הם מימין ומשמאל ואלו הדברים שהוא מימין ושמאל יגידו: \n \n"},{"index":4,"he":"ד\"ה ועתה נקח סדר וכל אחד יענה\nועתה נקח סדר וכל אחד יענה חלקו. ואומר מה שאמר אבי ז\"ל. ואם אין הדבר כן או יש שום \nגימגום הנה השם עלינו, הנה משה עלינו, הנה שלמה עלינו, וישיבו בה בהכרח כי לא \nיניחנו בלא תשובה, ואל תאמר כי רוח אחרת יש עמי כי זה תדע בלי ספק שאני זקינך ואתה \nבן בני וידעתי שאביך למד תורה ממני וכל ידיעתו וכחו ממני ואם אביך כך אתה לכ\"ש ואף \nכי אני בנך. ודע והבן כי בסוף העולם ותחלת השמיטה הכל יחזרו להודות להשם יתברך \nוכולם שוים לענין יחוד השם. ולכך אין להבדיל בפירות שביעית אבל הם מותרים וזהו \nובשנה השביעית יהיה קודש, ונתעוררו חז\"ל לומר בהווייתן יהיו ר\"ל בכל מקום שהם \nעומדים הם בקדושתן ושאין אומה ולשון מחלל אז רק הכל מודים שהוא אחד ושמו אחד, ומה \nששאר קדשים מתחללים בפרוטה ואפי' שהם שווים אלף אלפים הכוונה הוא שהפרוטה רומז \nבעטרה ומכניסה בפנים אפי' שהקדשים יוצאים בחוץ להחיות העולם ישראל וע' אומות, וזהו \n"},{"index":5,"he":"שצריך לומר זה תחת זה זה חלוף זה, שאם לא יאמר כן הן בקדושתן עומדים, אלא שצריך \nלהוציא הדבר בפועל שכן הדבר בפועל למעלה שולחין הקדשים להוצאה והפרוטה מקדשם כן אתה \nצריך לקדש הפרוטה ולהוציא הקדשים אם תרצה להוציאם ולאו דווקא פרוטה אלא כל דבר מ\"מ \nצריך להכניס אחד ולהוציא א', ובמקומו אומר די והם הלכות קדשים וסדרם. אך הטהרות הם \nאסורים לע\"ה כי זה פוסק הטהרה ומונע אותו. והבא ליטמא פותחין לו ואין מונעין לו כי \nבמדה שאדם מודד מודדין לו טומאה בטומאה טהרה בטהרה ואם באת להאכילו טהרות והוא טמא \nראה מה אתה עושה שהקב\"ה מדד לו להתפרנס אחר שיוציא הפרנסה בחוץ ואתה מטמא הטהרות \nהיפך רצון השם וע\"כ אין מאכילין אותו. וזהו ששנינו אין מוסרין ואין מאכילין טהרות \nלע\"ה כי אינו מתפרנס אלא מן ההוצאה. ואומר לך כלל אחד שהארץ היא העטרה ואינו מתקדשת \nאלא מן המים העליונים הם מי חסד ואז היא קדושה טהורה ונקיה וכשרה. ואם באו ונכנסו \n"},{"index":6,"he":"כוחות הטומאה טמאו השפע אבל כל זמן שלא ירדו על הארץ היא יבשה ואם נכנסו החיצונית \nאין שפע לטומאה, ודע והבן שכשם שהמים העליונים באים בארץ בכוונה וברצון לקדשה \nולהכשירה מכל פגע רע וזה שנחסר הו' של כי יותן מים לומר מה יתן הוא בכוונה להכשירה \nכי זה אוהב הבעל הוא הת\"ת כענין כולך יפה רעייתי ומום אין בך אף יותן שניחא ליה \nלת\"ת כי באים אליה מים גם מן הפח\"ד והם עכורים ולא ניחא ליה כי מומה עמה ולא \nהוכשרו, ואי ניחא ליה כגון שהם מכשירים ואין מניחים שם שום מום קרינן ביה יתן וא\"כ \nיתן ויותן שווים להכשיר את הארץ וענין שאר משקים חוץ מן המים במקומו אומר די בע\"ה, \nמ\"מ לענין יתן ויותן אין להקשות מאשה שנטף חלב מדדיה ונפל לאויר התנור התנור טמא \nשהמשקה מטמא לרצון ושלא לרצון דהתם לא קתני שהמשקה מכשיר בין לרצון בין שלא לרצון \nאלא אמר מטמא משמע שאשה נגעה בטומאה וחלב האשה משקה והוי כמשקה הנוגע בה. שכל משקה \n"},{"index":7,"he":"שנגע בטמא נטמא והמשקה היוצא מן הטמא כמשקה הנוגע בו, הלא תראה כוחות החיצוניות \nהמסבבין את היסוד משקה היוצא מהם טמא וכן כל הזרעים כשבא עליהם משקה הוכשרו לקבל \nטומאה ולכן אין לוקחין מעם הארץ לח רק יבש, ובעבור שטומאת נדה הוא טומאה חמורה מע\"ה \nובגדיו מדרס לנדה שאינו נזהר ע\"כ בגדיו חמורים ממנו ובגדיו מדרס לפרושים כי זה טמא \nוזה טהור ומטמאו. ומ\"ש בעל הברייתא אם ידוע שיאכיל אותו זקנו שהוא ע\"ה טהרות בגדיו \nשל תינוק מדרס לפרושים הדין נותן שהמאכיל טהרות לטמא גם הוא טמא ומה שלא חשש \nכשנתארח אצל זקנו הכי הוא מדקתני אסור ובגדיו מדרס אם ידוע שהאכילו מכלל דלענין דין \nקתני והכי קתני, ההולך אצל אבי אמו מונעו מללכת ואם הלך לא נענש בשמא האכילו אבל אם \nידע שהאכילו נענש ובגדיו מדרס לפרושים אע\"פ שאין חשש מדרס נדה, ומה שאמרתי לך א\"ת \nאין משיבין את הארי אחר מותו ואמרתי לך הנה אתה הארי ותשיב לי על מה שאמרתי לך הכי \n"},{"index":8,"he":"אמרתי לך בעל התוספתא לא יקרא ארי שלא אמר הוא מצד עצמו. ומי שאמרה אותה תחלה הוא \nארי אבל זה אינו ארי ואם היה לפני אפשר שלא היה משיב לגמרי וראייתי ממך שאמרת \nבראשית ברא אלהים ושאלתי אותך שאתה בחיים ואלו היית אתה בעל המימרא היית נקרא ארי \nוהיית משיב לי אבל כאשר קנית כן מכרת הלא תראה שכן הוא שלא תוכל לענות לי. וראה איך \nהדבר באמת שהכתר האציל הבראשית בכח עלת העלת ואותיותיו הביטו בימינו ולקח הכ' של \nכתר י', והת' של כתר ש', והר' של כתר ק', ובין הכל אלף ול' הוא אל עליון, ולקח \nאותיות י' ש' ק' שהם פניו וזהו ועל פיך ישק כל עמי, והכתר נתן כח וממשלה והאציל את \nבראשית עם תשעה אלהים ותשעה הויות וך\"ב אותיות התורה כלי אומנתו, וכשעלה הכתר עם \nאותיות יש\"ק שלקח עולה תשעה אלהי\"ם ותשעה הויו\"ת וך\"ב אותיות התורה כלי אומנתו \nוממנו נרשמה התורה וע\"כ נקראת תורה רשומה, וראיה ושטר חתום בידי שכן אלף ול' תעלה \n"},{"index":9,"he":"הכתר עם אותיות יש\"ק שלקח לפניו עולה ט' אלהים וט' הויות וכ\"ב אותיות, הנה נתעבר \nבראשית עם ט' אלהים וט' הויות וכ\"ב אותיות, א\"ל מי מוליד המעובר או מי שאינו מעובר, \nא\"ל בני המעובר, א\"ל חייך מי המעובר בראשית או אלהים, א\"ל בני בראשית, א\"ל א\"כ דע \nלך באמת שבראשית האציל אלהים ועם שמונה הויות ושמונה אלהים וח' ספירות וח' צינורות \nשכולם נקראים יהו\"ה וכולם נקראים אלהים, וראיה ושטר חתום בידי שכן הוא שהרי בראשית \nעולה שמנה הוי'ה וח' אלהים ושמנ\"ה ושמנ\"ה שהם ספירות וצינורות כי עם בראשית הוא ט' \nהויות וט' אלהים וכ\"ב אותיות וכך האצילו הכתר והוא האציל ח' ועם בראשית עצמו הוא \nט', ועתה ראה באמת שבראשית האציל אלהים, ואני יודע שהיה לך תשובה להשיב לי והתשובה \nהוא שא\"כ שאלהים ברא בראשית יאמר אלקים ברא בראשית ודע כי היינו הך ואין הפרש דא\"כ \nשיש הפרש בימי תלמי המלך שהעתיקו תורתינו הקדושה בלשון יון למה כתבו אלהים ברא \n"},{"index":10,"he":"בראשית ויצא ההיפך והעדות הזה מפיהם אלא היינו הך, ועדיין אני יודע שיש לך כח להשיב \nלי ולומר במקום סכנה העדות הזה אינו דבר כי אין עדות הזאת לישראל רק להאומות וחותם \nמעשה בראשית ומעשה מרכבה לא ניתן להם וא\"כ מהם אינו ראייה, דע לך ר' שתשובתו חזקה \nמתשובתך שבראשית ואלהים ב' ספירות אע\"פ שהדין היה לכתוב אלהים ברא בראשית כקושייתי \nאפ\"ה אמר בראשית ברא אלהים ושמענו שני עניינים שאלהים ברא בראשית ושמענו שהספירות \nעולות ויורדות ואם היה כותב אלהים ברא בראשית לא הייתי יודע שהספירות עולות \nויורדות, ואם יעלה בדעתך לומר אין הכי נמי שהאמת הוא כך שאלהים ברא בראשית ונכתב \nאלהים אחר בראשית שנלמוד תרתי ומי שאמר בראשית ברא אלהים טעות הוא בידם א\"כ חייך ר' \nואשאלך והודיעני המעובר מוליד את שאינו מעובר או אינו מעובר מוליד המעובר ע\"כ \nהמעובר מוליד, והנה בראשית הוא מעובר ומוליד את האלהים וראייה חזקה וברורה שעליה \n"},{"index":11,"he":"אין לדבר שהאמת הוא כך שהכתר האציל ט' הויות וט' אלהים שהם ט' עולמות שיהו\"ה אלהים \nהוא עולם מלא, וכן האציל עם בראשית ובראשית האציל ג\"כ ח' הויות וח' אלהים ועמו ט' \nשהם י\"ח עולמות ועל שנאצלו פעמים מן הכת\"ר ומן בראשית והיה אצילתם בכלל ע\"כ נכתבו \nבתורה בפ' בראשית י\"ח פעמים יהו\"ה אלהים אשרי מי שזוכה בי\"ח עולמות הללו, ומה \nששאלתי לקב\"ה על ענין המרכבה הכוונה הוא כך אם יבא האדם לשבש שכלו ולמצוא היתירות \nבכי האי גוונא יתלה הדברים בחסרון ידיעתו כי הוא אמ\"ת ותורתו אמ\"ת, וחכמינו ז\"ל אמת \nודבריהם אמת כולם היו במעמד הר סיני, ודע באמת שכל הענפים וכל הפירות שבפרד\"ס עולין \nמאילן אחד ומין אח\"ד ואין שם מין שלא במינו ומה שנראה דברים הפכיים כעין מות וחיים \nחלילה וחלילה שיש שם שום שינוי אלא הכל כפי המקבלים והכל תלוי בהסתלקות עלת העלות \nממדותיו, אך הכלאים כלפי מעלה היא פנימים וחיצונים שהמכניס טומאה בהיכל יהו\"ה הוא \n"},{"index":12,"he":"ההרכבה מין שלא במינו וזהו שני מיני אילנות הואיל וטעמם אין שוה בפה ובלשון ובמראות \nהוי כלאים מ\"מ בהיות מראיתם שוה אלא שזה מר וזה מתוק או זה מתוק וזה חמוץ מין אחד \nקרינן בהו ושרינן להרכיבם, ומה שאמרתי למה לא גדרו גדר חזק ולגזור מין במינו שלא \nלהרכיב אטו מין שלא במינו אין הדין נותן שא\"כ מונעים השפע היורד מחס\"ד ופחד אל הת\"ת \nשמשניהם הורכב ונאצל ונקרא שמים אש ומים ושניהם נותנים לו כח ואם זה יבא לאסור שלא \nלהרכיב מין במינו הנה מנע השפע מלרדת ומלתת כח, ואני יודע שיש לך קושיא חזקה בזה \nוהלואי שתוכל להחלישה והקושיא דא\"כ שמניעת השפע הוא במניעת ההרכבה. מכלל שההרכבה \nמעורר ומרבה השפע א\"כ למה לא חייבו התורה מצות עשה להרכיב מין במינו כעשיית שאר \nהמצות המעוררים והדין עמך בקושייתך, אבל אני יודע שאתה רעב ללחם ואין פת בסלך ולא \nתוכל להחליש הקושיא אבל אני אחלישנה כמים ואתיכנה כדונג. ודע שכל המצות הם מעוררות \n"},{"index":13,"he":"להוריד הברכה מבריכה העליונה לכל העשר וראיה שאין מצוה בלא ברכה אבל הרכבה מין \nבמינו פעמים משפיעים ופעמים אין משפיעים ולעולם הת\"ת הוא מבורך ממוח העליון דרך \nהחוט היורד בשדרה וכיון שכן הוא הדבר לכן לא חייבוהו ולא אסרוהו רק הניחו הדבר \nברשות, ומה שאמרתי על משה רבינו למה לא שאל על מה גדרו גדר בכולם ובזה. לא גדרו שלא \nלהרכיב מין במינו הוא משיב באמת כאשר אמרתי כי נאמר לו האמת וידע והשיג א\"כ במה היה \nשואל, אך הדברים שהיו גורמים חברותה כעין חלב ודם וכיוצא בהם עשו גדר גדול ומפי \nהב\"ה, הלא תראה שגם בהרכבה מין שלא במינו גזרו גזירות הלא תראה שר\"מ אוסר אפי' כלב \nוכלב רק שזה גדול וזה קטן כי הבין והשיג ולא רצה להכניס בספק וחז\"ל חלקו עליו מצד \nשנתברר להם ששניהם כלב ואין ספק בדבר כי אם היה ספק לא היו מתירין, ומה שאמר שהמע\"ה \nגן נעול אמרו בזמן שהוא נעול במסגרת ומפתח אשר אינה נפתחת לעולם ואימתי בזמן שהיא \n"},{"index":14,"he":"כלה וכלולה מאהיה ראשון שהוא כתר וזהו שא' גן נעול אחותי כלה וראה שהאמת הוא כך \nשהרי נעו\"ל במ\"ק הוא אהיה, ואל תאמר בזמן שנכנס אדם הראשון כלולה היתה והקב\"ה נתן \nלו מפתח נפתח ונכנס לנסותו ולא עמד והמפתח שנתן לו הוא שאמר לו ה'. ושמע אדם שהוא \nנהגה בד' אותיות אחרים והם אדנ\"י אז אמר אדם ב' רשויות יש כאן. ראית פחיתות ונבזות \nשל ע\"ה, ועוד תרצה לדעת מה מעלה לקח אדנ\"י כשנתחבר עם יהו\"ה ששב להיות אדם שכן \nשניהם עולים אד\"ם אד\"ם. ואחד יתר לומר שפעמים שבים שניהם לאד\"ם א' שנאמר ויקרא את \nשמם אד\"ם. ונקראים יהו\"ה אלהים, א\"ל בני הוי\"ה רחמים ואלהים דין, א\"ל ר' עד כאן ולא \nיותר, א\"ל בני לך נאה עד ישקיף ויראה ה' ויחננו וישוב הבן לאב ואב לבן, א\"ל ר' ומי \nאינו רוצה בזה הלא איני רשאי לדבר בפניך בלא רשות מ\"מ אם רצונך לא אדבר יותר, א\"ל \nבני אני מחלה את פני הש\"י רק להאריך ימיך ושנותיך ומי יתן והיית גדול כמשה רבינו. \n"},{"index":15,"he":"מ\"מ בני, הוא ללמוד ובנו ללמוד הוא קודם לבנו אלא שאין זמן ואני אמתין עד בוא הזמן \nואף כי אמרת שאתה זקני ואבי בנך כדעתך ידעתי גם אני, מ\"מ הנראה בני אתה, ואני קודם \nבהשתדלות ללמוד יותר ממך ואשתדל בבוא הזמן ואפשר הקב\"ה לא יניח אבות הנראים שלא \nיעלו על בנים הנראים בלימוד מעשה בראשית ומעשה מרכבה ואף כי אתה אב ואינך נראה אלא \nבן מ\"מ כל דבריך סיני ודברי אלהים חיים הם. ומה שידעת בשמות האלו שהם יהו\"ה אלהים \nאמור ואקשיב ואבין ותשא ברכה מאת ה' וצדקה מאלהי ישעו, א\"ל ר' קנאת סופרים תרבה \nחכמה כ\"ש שאני כלי מוכן לקבל שכל אלו הידיעות ומה שתשמע עתה מפי כבר עברו עלי וכד \nמדכרי לי מדכר ומוכן אני לקבל יותר ממך מכל מקום לכשיבקע הנוד והקשב. כי אלו שני \nשמות מורים עניינים גדולים ונוראים. ואשאלך ואם ידעת דבר אחרי ששם אהי\"ה הוא שם \nהמורה י\"ב הויות כשם הויה ולמה יהגה זה באותיותיו וזה באותיות אדנ\"י התוכל להראות \n"},{"index":16,"he":"לי מעשה בראשית מזה השם שהוא יהו\"ה ואיך הבין משה רבינו ע\"ה מזה השם שנאמר לו קודם \nאהי\"ה אשר אהי\"ה איך הבין מעשה בראשית ועל ההבנה הזאת א\"ל קב\"ה בכל ביתי נאמן הוא, \nא\"ל בני לא אוכל, א\"ל ר' א\"כ הקשב ושמע ותבין מעשה בראשית. ודע כי מלת בראשית מורה \nעל הדבר הנקרא ראשית החפץ שבו נבראו כל המחודשים כולם והוא שם אהיה שראשית רומז על \nשם אהיה שבשם אהיה נתחדשו כל המחודשים כולם כי שם יהו\"ה קדמון בקדמותו ושם אהיה שני \nלהויה ואיך הוא שני להוי\"ה כי כאשר תקח ראשית פעולתו של הויה תמצא הויה ראשון ואהיה \nשני ואיך הוא ראשית פעולתו כזה, י' י\"ה יה\"ו יהו\"ה ראה עתה הב' אותיות ראשונות שהם \nי' י\"ה הם יה\"י והוא הוי\"ה שכן במעשה בראשית אמר יהי כן ויהי כן וכל הבריאה במלת \nיה\"י, ואחריו שהוא יה\"י יבא יה\"ו שהוא אהיה וא\"כ הוי\"ה קדמה לאהיה והנה שם הויה \nקדמון ושם אהיה ראשית החפץ וזהו מלת בראשית שהב' של בראשית הוא בפני עצמה וראשית \n"},{"index":17,"he":"בפ\"ע וע\"כ הב' גדולה שהוא קדומה לראשית שהב' רומז להוי\"ה וראשית בשם אהי\"ה הרי הב' \nגדולה לעדות שהוא קדמון וראשית שני, והנה הוי\"ה קדמון ואהיה שני והשני נמלך מהקדמון \nכענין ואהיה אצלו אמון, וכענין ה' קנני ראשית דרכו הכוונה הוי\"ה שהוא ב בראשית קנני \nראשית דרכו כלומר אותו שם אהיה להיות ראשית דרכו ולכן שם הויה אינו נהגה באותיותיו \nושם אהיה נהגה באותיות כי זה קדמון וזה שני, ועל שמלת יה\"ו עולה אהי\"ה ע\"כ אמר \nואהיה אצלו אמון כלומר עד הו' הוא אהי\"ה כזה אבגדה\"ו וע\"כ נתוסף הו' בשם אהי\"ה ואמר \nואהיה וגם מלת דרכו ר\"ל אהי\"ה בתוך כ\"ו דר, וכשאמר הקב\"ה למשה אהי\"ה אשר אהי\"ה אמר \nלו סוד בראשית וזהו שאמר בכל ביתי נאמן הוא שהוא בי\"ת בראשית ור\"ל בית\"י שהוא בי\"ת \nבראשית והוא קדמון ומעיד על ראשית שהוא אהיה והוא ראשית כל המציאות נאמן הוא וע\"ז \nנאמר אני אעביר כל טובי על פניך זהו ואהיה אצלו אמון שעל שם אהיה אמר כל טובי כי זה \n"},{"index":18,"he":"השם נמסר למשה, וזה לך העד שאמר לא תוכל לראות פני ולשון פני הוא קדימות וכך הוא \nהכוונה אהיה בתוך טובי שטובי קדמון שכן טובי בגימ' ואהיה ואמר למשה אני אעביר כל \nטובי על פניך ולא תוכל לראות את פני שהוא טובי והוא הקדמון, ועל כן אמר בכל מעשה \nבראשית כי טוב ועל שאמר פני שהוא לשון קדמות כמ\"ש וזאת לפנים בישראל ומה שאמר ברא \nולא אמר יצר בדברים שנגמרה מלאכתן אמר יצירה ובדברים שלא נגמרה מלאכתן אמר בריאה \nוזהו יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא את הכל: \n \nד\"ה ועתה שמע ותבין כי רגלי הויה\n"}]}
