{"id":"kabala-113916680ec8-1-71","bookId":"kabala-113916680ec8","part":1,"torah":71,"title":"קטע 71","hebrewTitle":"קטע 71","segments":[{"index":1,"he":"השפע לאחור והוא הוא הנדוי כי הסכימו כל הרוחות שיפסק ונפסק. וע\"כ קם נחשול בים \nלהטביע את רבן גמליאל בעבור שסתם מעיין אחד ודקדקו עם ר\"ג ונסתם גם הצינור שלו עד \nשביקש והתיר הצינור של ר\"א, ועכ\"ז אין הלכה כר\"א משם ואילך שהרי לא שב הצינור כמו \nשהיה והוראותיו הן בשריפה שכן אותו היום שנמנע השפע מלרדת בצינור בא אש כי אין \nהצינור מעולה בלא השפעה וכשירדו הנפשות בעולם השפל והכוחות למעלה באו בדין זה התנור \nוכפי מה שהיה למעלה אז כן היה גם למטה. וכן קבל גם משה רבינו ע\"ה עד שננעלו כל \nהשערים והאונאה פתוחה וכנגד מה שנעשה אז נעשה גם עתה שנפסק הצינור של ר\"ג ומיד עלתה \nנשמתו למעלה ונדבק בכוחו כי ר\"א אע\"פ שנדוהו מ\"מ נתמעט הצינור מכחו לא כל כך וזהו \nתנור של עכנאי שאחר שזה עשאו כלי ואינה של עכנאי וזה היה מבטל תורת כלי ממנו ונמצא \nשהיו נסתמים הצינורות של רחמים ושב התנור עכנאי, ומה שחזרו ב\"ה להודות לדברי ב\"ש כי \n"},{"index":2,"he":"ב\"ש היו נזהרים מלהכניס טומאה בהיכל פן ישתמשו ב\"ה בכלי טומאה וכמה פעמים מסכים \nהגדול ברצון הקטן באהבתו אותו, וגם אלו האגדות יש להם סודות עמוקים ואין כאן מקומם. \nמ\"מ עתה ראה והבן הרב הגדול המסלסל בזקנך ונתלה בעקבך מאזהרות שהיו נזהרים החכמים \nשלא יבואו לכלל טעות ואז הוא איבד הנפש מיד, ומה מעלה גדולה היתה להם שהרי בא להם \nהשלום מקב\"ה ואתה כדי שתראה בהמון שאתה ר' מיד אתה מורה כל הספיקות שבעולם וכל \nהדינין וכל המשפטים אתה שמח עליהם כי איך יקומו מפניך אם לא בתחבולות שאתה עושה ומן \nהשם אינך ירא ואתה מבזה תורתו הקדושה, יהי רצון שיבושו הבוגדים ריקם. אבל אם תרצה \nלדעת מי הוא הראוי לדון ולהורות ומי הוא הראוי שיקרא רבי מי שידע היוצא מג' שמות \nשהם כלל כל המשנה ואלו הם תנן תניא תנא. שאלו הג' שמות הם הם הכוללים כל התורה \nשבע\"פ היא כ\"י: \n \n"},{"index":3,"he":"ד\"ה וראה והבן איך צוה הקב\"ה על\nוראה והבן איך צוה הקב\"ה על תורה שבכתב ע\"י תורה שבע\"פ כדי שלא יהיה פירוד ביניהם \nוכל התורה שבע\"פ בהן ולאו שהוא רומז בכתב ובע\"פ שהם הן ולאו ושמע עתה הצווי. כתיב \nוהיו הדברים האלה, מדהוה ליה למכתב והיו הדברים וכתיב האלה לומר לך דברים נגד תורה \nשבכתב שמלת דברים רומזים בתורה שבכתב הנקרא אמת, וכתיב ראש דברך אמת. ומלת האלה \nרומז לתורה שבע\"פ שהוא דינים, והדינים מורים קושי, ואלה הוא שדה תפוחים. ומהו תורה \nשבע\"פ הוא המשנה זהו שנאמר בסמוך לו ושננתם לבניך בכל המקומות נאמר ולמדתם אותם \nודברת בם וכאן ושננתם אלא לומר הדברים יתבארו על ידי האלה, ומהו האלה הוא משנה זהו \nושננתם, ועל שמשתמשין למעלה במלת תנן שכן שינ\"ן במ\"ק תנ\"ן ע\"כ לא אמרו במקום תנן \nשינן שהוא מלשון מקרא ותורגמן ידע האמת ותירגם ושננתם ותנינן שכן התרגום בסיני \nניתן, ואין לומר א\"כ למה החליפו מלת שינן בתנן גם במתיבתא דרקיע כי תנן הוא לשון \n"},{"index":4,"he":"שמורים האותיות בתורה שבכתב ובדינים קטנים וקשים זהו ת' אחד לפחד ונ' אחד לשכינה \nונ' פשוט לת\"ת שזהו אמר יתרו כל דבר הקשה יביאו אל משה ודבר הקטן ישפוטו הם. וגם \nאין להקשות א\"כ יתן המשנה למשה בזה הלשון במקום ושיננתם ותננתם לבניך כי אם היה \nניתן למשה בזה הלשון היו מבטלין התורה והמשנה ולא היה קיום בהם כי מלת תנן מורה עשן \nר\"ל עלה עשן באפו כי גם תורה שבכתב שהוא הן' היה שב להכרית שהיה מתנקם ע\"י עשן אפו \nכענין שנאמר הניחה לי ויחר אפי, אבל מלת שינן הוא האב והאם הבן והבת שהשי\"ן היא האם \nוהיו\"ד הוא האב הנו\"ן היא הבת והן' פשוטה הוא הבן. וראה שלא הניחו האבות את הבנים \nביד הדין להפסד לגמרי מ\"מ מיסרם וע\"כ באו השני נוני\"ן כפופים. ודע אתה הרבי השמן \nהמתפאר בדיניך הרעים והמקולקלים שמכאן אנו מקובלים שמימות משה ואילך לא זזו ישראל \nאלא קורין דברי תורה ושונים דברי משנה שאלו צריכין לאלו ואלו צריכים לאלו שהמשנה \n"},{"index":5,"he":"צריכה שפע וברכה מהתורה והתורה צריכה המשנה לפעול פעולתה ולקבל השפעתה ואם לא תלמוד \nתורה ומשנה כחדא מה לך חיים טוב מותך מחייך, וכאשר מלאת כריסך צריך אתה לדעת שרשם \nועקרם ועניינם כי בלאו הכי בחושך תלך ע\"ד הכסיל בחשך הולך, ואם תאמר מה לי למשנה \nולדברי תורה השמר לך והזהר ברוחך שלא מצינו בכל התורה עיקר מהדינים רק בואלה \nהמשפטים והיכן הם דיני קרקעות והיכן הם דיני כסף וזהב והיכן הם דיני מטלטלים כל אחד \nואחד בפני עצמו ויודע אני שמתוך שטותך וגאותך אתה אוהב שיקראו לך רבי תוכל להשיב לי \nולומר נסמך על דעת בני אדם ואינך יודע שתשובתך בצדך שאם כדבריך נמצאת תורה אחת \nשנעשית אלף תורות ורחמנא צועקת תורה אחת. וצא ולמד מאלעזר הכהן זאת חקת התורה וגו' \nאך את הזהב וגו' ואם תחזור על הפרשה זו אי אתה מוצא בכל התורה כולה הא למדת שבע\"פ \nהיה עמהם, וכן אתה מוצא ממעשה פנחס שהרג את זימרי ואת המדינית ולא אסר הכתוב אלא \n"},{"index":6,"he":"בנות ז' עממין לבד וא\"כ למה הרגה. ודע שאחר שנשא משרע\"ה את ציפורה נאסרה המדינית, \nוראה והבן שמשה שלא באיסור נשאה. וגם זה תדע באמת שקבלה בידינו שלא בא משה עליה עד \nשנתגיירה ציפורה. ויש להקשות מה ראה משה ולא הרחיק עצמו מן הכיעור וכי נפסדו בנות \nישראל להודיע למצרים ולשלוח לו אשה אבל נשא את צפורה וטעה אחריו זמרי, הלא תראה \nכשבא זמרי על כזבי תפשה בבלוריתה והביאה לפני משה ואמר לו בן עמרם זו אסורה או \nמותרת ולא הספיק משה להשיב אלא אמר לו מיד וא\"ת אסורה בת יתרו מי התירה לך כי זו \nמדינית וזו מדינית ובאותה שעה נעלמה הלכה ממשה עד שאמר לו פנחס אחי אבא לא כך \nלמדתני ברדתך מהר סיני הבועל ארמית קנאין פוגעים בו עד שאמר לו משה קריינא דאגרתא \nלהוי פרוונקא ומיד וירא פנחס בן אלעזר וגו'. ומי גרם כל זה לא משה שנשא המדינית, \nוגם מפני מה נעלמה הלכה זו ממשה ונהי שנעלם ממנו כל הבועל ארמית קנאין פוגעים בו \n"},{"index":7,"he":"מ\"מ ימשיכנו בדברים ויאמר לי ניתנה תורה ונתחדשה הלכה, ועוד יאמר אני גיירתיה ושמא \nישוב בזאת הפעם בתשובה ומקבל שבים ה', ודע שמה שנשא משה המדינית עשה כדין וע\"פ \nהדיבור. ודע שכל מלך ומושיע צריך שיהא מלך שלם כדוגמא עליונה שכן מלך עליון כל \nהשלשלאות נאחזים ממנו. והנה יתרו הוא שר חיצוני ולו ז' בנות הפך ההיקף והיה כולו \nחיצון ואי לאו שקלקלו משה בניינו הקשה בלקחו מבנותיו היה מתחזק שר מצרים וגם להיות \nנאחז ממנו צד החיצון ולהגביר כחו על כח החיצון ע\"י שהוא מושל בה כענין והוא ימשול \nבך ולהיות כח החיצון מתפרנס ממנו כמו שהוא למעלה. צא ולמד משמשון שבא להושיע את \nישראל וכתיב כי היא ישרה בעיני. כי הכיר בה שהיא חזקה בכחה ורצה למשול בה וזהו והם \nלא ידעו כי מאת ה' היתה זאת. וראה והבן ממלך דוד ושאול בעבור שדוד היה מבפנים וכח \nחיצון היא מואבית והיה מושל בה זקנו ומאותו השורש היה יורד והיה דוגמה העליונה ולכן \n"},{"index":8,"he":"בכל מקום שהיה הולך היה כובש ומתנקם מה שאין כן בשאול, ומה שנעלם ממנו הלכה בעבור \nשזמרי הכניס טומאה בהיכל ומדתו של משה הוא הנצח ונתמלא רוגז וחימה ונסתם המשנה מן \nהאש ולא ידע משה, אבל פנחס זכר ואמר למשה שהבועל ארמית קנאין פוגעין בו שהרי אינו \nמוכרח בזה אם לא שיהיה מלך ומושיע את ישראל ובלא\"ה מכניס טומאה בהיכל וקנאין הוא \nהדין הרפה פוגע בו ואגב אותו נזוקין גם אחרים ע\"כ אמר לו משה אמת אמרת ואתה הבא \nמאותו צד של קנאה תהיה מקנא וזהו קריינא דאגרתא וגו' ומצד הקושי שלך תוכל להשיב לי \nולומר שלא כהלכה עשה וכדי שלא תאמר זה אמר אח\"כ פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את \nחמתי, וא\"ת הוראת שעה היתה ואין שם משפט ברור ולא עמדו בדין לראות אם הדין הוא כך \nוכדי שלא תאמר גם את זה כתיב ויעמוד פינחס ויפלל ולהלן הוא אומר ונתן בפלילים ללמדך \nשהדבר בדין וכדין עשה מה שעשה. ואם יש לך עינים תלמד מכאן שהתורה שבעל פה היתה \n"},{"index":9,"he":"עמהם. והעד השני כתיב גבי דוד וישימיה לחוק ולמשפט משמע שהיה להם תורה שבעל פה, \nוהעד הג' כי על פי שנים עדים או על פי שלשה עדים יקום הדבר כתיב גבי יורם השיב את \nכל אשר לה ואת כל תבואות השדה והיינו שאמרו הדרא ארעא והדרא פירא הא למדת מכל אלה \nשתורה שבע\"פ היה עמהם והרבה כאלו אין סוף ודי לך באלו ותלמוד שבכ\"מ שהם משנה עמהם \nוזהו שכתב שם אני: \n \n"},{"index":10,"he":"ד\"ה ועתה אודיעך דבר גדול שמימות\nועתה אודיעך דבר גדול שמימות משה ועד הלל הזקן היו ת\"ר סדרי משנה שהמשנה מקבלת מו' \nקצוות וכל קצה כלול מי' וע\"כ היו ת\"ר סדרי משנה וכך נתנה הקב\"ה למשה וכך הורידם לא \nפחות ולא יותר ועם אותן המשניות היה דן את ישראל מ' שנה שהיו במדבר ולא רצה משה \nלכתוב התורה אלא בסוף מ' שנה סמוך למיתתו שכן העד מעיד ויכתוב משה את התורה וכאשר \nהוריד תורה שבכתב היה מפרש הת\"ר סדרי משניות ולא העתיקו בספרים אחרים עד סמוך \nלמיתתו, ומכאן אתה למד ששרי אלפים ושרי מאות ואותן אנשי חיל שנתמנו על ישראל בצאתם \nממצרים שהיה חשבונו עולה ח' רבוא וה' אלפים ות\"ר כולם לא היו דנין אלא מתורה שבע\"פ \nוהוא שכתיב בהם ושפטו את העם בכל עת הא למדת שתורה שבעל פה היתה עמהם ואותו התורה \nשבע\"פ שהיו דנין בה הוא הנקרא משנה ראשונה בכל התלמוד והיתה סדורה בפיהם היא ואבות \nשלהם שהם מן התורה בפירוש ותולדות שלה שכל התורה אבות ותולדות מימות משרע\"ה ועד \n"},{"index":11,"he":"הנביאים ועד אנשי כה\"ג והם עזרא וחביריו שעלו מן הגולה, וכה\"א הוא עזרא עלה מבבל \nהוא עזרא הכין לבו לדרוש לה' אלהי ישראל כמו שנאמר וילמוד בישראל חוק ומשפט ולא \nחידש מעצמו אפילו קוץ של אות א' וכן נשתיירו בידם. וכן אתה לומד מהם כהא דתנן משה \nקבל תורה מסיני וכו' שמעון הצדיק אנטיגנוס איש סוכו יוסי בן יועזר יהודה בן טבאי \nשמעיא ואבטליון הלל ושמאי ומימות הלל ושמאי הענו העולם. ושררת התורה נחלשה. ולא \nתקנו מהלל ושמאי אלא שיתא סדרי משנה נגד ו' קצות הוא ההיקף להודות לשם יתברך והיו \nמתנהגים במשנה מהלל עד ר' ור' נתן ג' מאות וי\"א שנה והם היו סוף משנה, והיו מדקדקים \nכל אותן השנים לחבר המשנה שהיא האשה באיש שכן השנים ההם עולים אי\"ש. ואלו הח' \nמשמעון עד הלל היו מתנהגים בת\"ר סדרי משנה והיו גדולים מאד וישיבתם למעלה במעלה \nגדולה, ורב הוא שהתחיל בהוראה עד רבינא ורב אשי והיה מרב עד רבינא ורב אשי ר' שנה \n"},{"index":12,"he":"והם היו סוף הוראה, ואחרי אלו ירדו ממתיבתא דרקיע רבנן סבוראי שבזכותן נמתחו שמים \nוארץ נבקעה ולא הוסיפו ולא הגריעו מדעתן אפי' אות א' והם היו זכאין כ\"כ לפני השם עד \nשלא שכחו דבר ממה ששנו למעלה ותקנו פרקים בכל תנויי בסידורין והיו שבעה שכוחם משבעה \nהוא ההיקף ואלה שמותם רב אחא מן בני חתים. רב סמא מארג. ורב גזאי שמואל מפומבדיתא \nרבינא מן אומצייא רב אחדבוי. ומר זוטרא. ובימיהם יצא מחמ\"ט ימ\"ש ומלכות ישמעאל בשנת \nתתקפ\"א, ומאותן השנויים באבות עד הלל ושמאי לא היה מחלוקת ביניהם בכל התורה כולה רק \nכאשר ניתנה למשה מסיני כך היתה ברורה אצלם כי הכוחות שלהם למעלה אינם מניחים אותם \nלבא לכלל טעות חוץ מג' מקומות שנחלקו הלל ושמאי ואלו הן חל\"ה הי\"ן וכל הנשים דיין \nשעתן. חלה ש\"א מקב לחלה וה\"א מקביים. הי\"ן ש\"א מלא הין מים שאובים פוסלין את המקוה \nוכו'. שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן והלל אומר מפקידה לפקידה וכו' אבל שאר כל המצות \n"},{"index":13,"he":"שבכל התורה השוו בהם ולא נחלקו ובעבור שחלה והין שהוא הדין במקוה והנשים ע\"כ נחלקו \nבהם כי שמאי והלל משם נאחזים ובמקומו יתבאר לך בעז\"ה. א\"ל בני ולא הנחת לי שום מקום \nלדבר השם יזמין לך ואמור דבריך ואחר שנחלקו באלה הג' העמיד זה ת\"ח הרבה וזה העמיד \nת\"ח הרבה ומשרבו תלמידי שמאי ותלמידי הלל ולא שמשו רביהם כל צרכן רבתה המחלוקת \nבישראל ולא זזו אלו מאלו אלו גורסין בע\"פ ואלו גורסין בע\"פ עד שגם במתיבתא דרקיע \nהיו חולקין כוחותיהם כענין התנור והקב\"ה מחזיק הכח האומר האמת וכל הכוחות אמת שכולם \nגורסים גירסא אלהית וגרסא שעברה מפיהם כשל מעלה הוא אלא הקב\"ה מחזיק הכח אשר הוא \nמעולה מחבירו וצינורו גדול משל חבירו. ומיד מודים לו למעלה ונמנו לו למטה ועם הרבים \nהלכה, וזה המחלוקת היה עד שנחרב הבית ונתחברו זקני אלו עם זקני אלו וסדרו ו' סדרים \nוכתבו אותם וקראו אותו משנה והניחו שאר המשנה כולה ואמרו תהא מונחת בקרן זויות וכל \n"},{"index":14,"he":"מי שירצה ללמוד יבא וילמוד והיו רבים בני אדם קורין את המשנה הזה הסדורה הנזכרת \nלמעלה דור אחר דור עד שבא רבינו הקדוש הוא ר' יהודה הנשיא וקצר אותה המשנה וסדר את \nהמשנה הזאת שהיא בידינו היום בלשון קצרה והמשנה הנותרת השיב את שמה תוספתא על שיש \nבה תוספת על המשנה הזאת שהיא בידינו היום בלשון קצרה. והמשנה הראשונה השים את שמה \nחיצונית ותרגום חיצונית ברייתא על שם שהיא חיצונית מן המשנה ולכן כ\"מ שקיצר רבינו \nהקדוש את הלשון בכל המשנה כולה ואין התלמוד יכול לתרץ המשנה מקוצר הלשון שבה חוזרים \nומתרצים אותה מן המשנה שהשיב את שמה תוספתא: \n \n"},{"index":15,"he":"ד\"ה וראה אתה בעיניך אור לארבעה\nוראה אתה בעיניך אור לארבעה עשר בודקים כו' ולמה אמרו שתי שורות במרתף וכשאתה מדקדק \nאת המשנה מתחלה נמצא שהמרתף לא נזכר כאן וזהו שאמרו מרתף מאן דכר שמיה חסורי מחסרא \nוהכי קתני וכן בכל מקום שקיצר רבינו הקדוש את לשון המשנה ולא הביאה חוזרים האמוראים \nואומרים חסורי מחסרא והכי קתני כלומר מחוסרת היא המשנה שלפניה הקרויה תוספתא \nומתרצין כל המשנה כולה שסידר רבינו הקדוש הקרויה מתניתא, וזה תדע שבכ\"מ המשנה \nשקרויה תוספתא קרויה בכל התלמוד תנא ובכל מקום המשנה שקרויה חיצונית קרויה תניא. \nראה והבן שתנן תניא תנא הכל משנה שנשתמשו בה מימות משה שנתן לו הקב\"ה. ולכן יש לכם \nלדעת סדר המשנה תחלה וביאור ואחר לחזור אחר שורשה ושורש כל דיבור ודיבור וסודה במה \nרומז שאם תדע סדר המשנה וביאורה ולא תדע שורשה אותה השגה היא השגה שקרית שאינה הולך \nאחר סברתם וסברתם הוא האמת אבל אתה הולך אחר סברתך וסברתך הוא שקר והחלפת האמת \n"},{"index":16,"he":"בשקר, מ\"מ לא תוכל להשיג האמת אם לא תדע סדורה ופרושה ואלו הם סדרם וקחם בשכלך ואחר \nתחזור אחר השורש לקיים הסדרים. ודע שבכ\"מ שאמר והתנן הוא מקשה מן משנה של ר' מאותו \nהפרק ותבקש אותה המשנה באותו פרק. ובכל מקום שאמר תנן התם מקשה ממשנה שממקום אחר \nבזה הלשון משתמשים בני בבל ולשון תלמוד ארץ ישראל הוא תמן תנינן וממקום אחר מקשה \nלו, ובכל מקום שאמר והתניא קושיא ממשנה ראשונה שאמרנו הנקרא ברייתא מקשה לו ובכ\"מ \nשאמר דתניא סיועא לאותה שמעתא ובכ\"מ דאמר תניא נמי הכי הוא סיועא להאי שמעתא דקא \nעסיק ביה. גם דע לך שיש מקום שאומר והתניא והוא סיוע על שמעתא וזה תלוי בתנועת הקול \nשהקול מורה אם הוא קושיא ואם הוא סיוע, ודע שבכל מקום שאומר תנן ומאן דקארי דתני \nתנינן כולם לשון משנה הם. ובכ\"מ שאמר תנא תנינא תניא ותנא תונא תניתוה תמן תנינן \nכולם לשון תוספתא הם. ובכ\"מ שאמר מתני ליה פלוני לפלוני לשון גמרא הם. וכדאמרינן \n"},{"index":17,"he":"כנתינתה כך נטילתה מה נתינתה בס' רבוא אף נטילת בס' רבוא וה\"מ למאן דקארי ותני וזה \nהדין צ\"ל כך כי אחר שנתן הקב\"ה התורה בס' רבוא ישראל וכל ישראל היה לו כח לעמוד \nומכתירו בכתר תורה כן עתה שמסתלקת מן העולם ורוצה לעלות למעלה באים כל ס' רבוא \nללוותו וזהו למאן דקרי ותני והרמיזו בזה התורה שבכתב עם תורה שבע\"פ שניהם טובים \nללמדה דאי חדא ראה שאין מקבלין אותו בס' רבוא ונעשה הריסה מועטת. ודע באמת למאן \nדקרי ותני לעצמו בס' רבוא אבל מאן דמתני לאחרים לית ליה שיעורא ובלבד שלא ילמוד \nבשכר. וראה והבן שישראל לא היו ראוים לקבל תורה פחות מס' רבוא שאז הם דוגמא עליונה \nשהרי ו' קצוות הם ויעקב אבינו ירד למצרים בע' נפש בעבור שירד בגלות הרי ז' קצוות \nשאינה כלולה וכשנעשה ס' רבוא לא היו צריכין לעשות ע' רבוא מטעם שהיתה כלולה עם השש \nכי בלא\"ה אינם יוצאים מהגלות וס\"ר ולא י' אלפים שכ\"א כלול מי' וכ\"א כלול ממאה וכ\"א \n"},{"index":18,"he":"כלול מאלף וכ\"א כלול מי' אלפים וכ\"א כלול מי' רבוא הרי ס' רבוא, ורבוא כולל האם וז' \nבנים שכולם ברחמים דאלף עמהם הלא תראה שמלת רבוא עולה ח' פעמים יהו\"ה ואלף, ולכן \nניתנה התורה בס\"ר. ועוד תרצה לדעת דמתני לשון גמרא הוא כי הא דרבה בר אבוה אשכחיה \nלאליהו ז\"ל דהוי קאי בבית הקברות א\"ל ולאו מר כהן הוא וזה הלשון הוא משובש כי רבה \nבר אבוה לא יאמר לו שלא בכבוד ולאו מר כהן הוא אלא הכי אמר אמאי קאי מר בבית \nהקברות, א\"ל ולא מתני מר סדר טהרות דאמרינן ביה משום דר\"ש בן יוחאי קברי גוים אין \nמטמאין דכתיב ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרוים אדם ואין אומות העולם קרוים \nאדם. א\"ל ר' ארבע בדוחקא לא מתנינא שיתא מתנינא, ר\"ל סדר טהרות הוא סדר הששי וארבע \nסדרים לא שניתי ואיך הייתי שונה סדר הששי. וא\"ל אליהו ז\"ל מ\"ט וא\"ל משום דוחקא \nדמזוני, אמשכיה אליהו ז\"ל לרבה בר אבוה אבתריה ועייליה לג\"ע ומלייה לגלימיה טרפא \n"},{"index":19,"he":"דאילנא בהדי דקא אזיל שמע בת קול דאמר מאן דקא מתנויי ואכיל עלמא כרבה ב\"א הדר אפיה \nלאחוריה שדינהו נפיק וסחטיה לגלימא וזבניה בתריסר אלפי זוזי פלגינהו לחתנוהי. הא \nלמדת שהלשון הזה הוא לשון גמרא והוא שאמר מתני מ\"מ הלומד האגדה הזאת יתמה כי יאמר \n"}]}
