{"id":"kabala-113916680ec8-1-94","bookId":"kabala-113916680ec8","part":1,"torah":94,"title":"קטע 94","hebrewTitle":"קטע 94","segments":[{"index":1,"he":"במעשיהם ויאמרו לאל סור ממנו מה עשה הקב\"ה נטלני מביניהם להיות עד עליהם בשמי מרום \nלכל באי עולם וכיון שלקחני הקב\"ה לשמש את כסא הכבוד ואת רגלי המרכבה ואת כל צרכי \nהשכינה מיד נהפך בשרי לשלהבת וגידי לאש ועצמותי, לגחלי רתמים ואור עפעפי לזוהר \nהרקיע וגלגל עיני ללפידי אש ושערות ראשי ללהט ולהבה וכל אברי לכנפי אש בוערות וגוף \nקומתי לאש יוקדת ומימיני חוצבות להבות אש ומשמאלי בוערים לפידי אש וסביבותיו \nמפריחות רוח סערה וסופה וקול רעש נרעש מלפני ומלאחרי, ודע ר' שכל הרואה מאמר זה \nיאמר כי עיניו פתוחות ורואה אותו והאמת אתו שרואה אותו אבל אינו מבין דבר ופתיחת \nהעינים הוא השגת השכל. ודע שזה מט\"ט הוא העטרה ונקרא בע' שמות שנאצלה מת\"ת הנקרא \nיהוה ומלא יו\"ד ה\"א ו\"ו ה\"א ועולים יחד ע', ואתה גדול מכל השרים ר\"ל שכל ע' שרים \nממנו מקוים להתפרנס וע\"י פרנסתם, וגבוה מכל המלאכים שכל המלאכים למטה ממנו, וחביב \n"},{"index":2,"he":"מכל המשרתים ר\"ל שהוא חביב אצל כל הספירות שכולם מחבבין אותו ואין הכוונה שהוא יותר \nחביב מכלם. אלא מכל א' יוצא חביב ונכבד מכל או\"א ומכל הצבאות ר\"ל מכל הצבאות הוא \nנכבד אצלן ורב מכל האדירים במלוכה ובגדולה ובכבוד ר\"ל שכל האדירים משפיעים עליו שפע \nוהוא רב ומלך בעולם השפל אלו דברי ר' ישמעאל, והעטרה השיבו אני חנוך בן ירד מט\"ט \nשנאצלתי וירדתי מהמדות הנקראים בן הוא ו' ומשך הו' וכשחטאו דור המבול וסרחו במעשיהם \nואמרו לאל סור ממנו שמני הקב\"ה לראש ולמלך ולדיין על עולם השפל. וכשסרחו נטלני \nמביניהם ר\"ל לא הניח השפע לרדת בי כדי שאשאר בדין ואוכל להיות עד בשמי מרום לירא \nממנו כל באי עולם. שלא יעשו כמעשיהם וכשנטלני מביניהם ונפסק הרחמים הייתי משמש את \nכסא הכבוד הם הספירות שלמטה מהבינה ואת גלגלי המרכבה הם רגלי המרככה הם רגלי כסא \nהכבוד הם ארי\"ה שו\"ר אד\"ם נש\"ר ואת השכינה היא שכינה עלאה אז נהפך בשרי לשלהבת ר\"ל \n"},{"index":3,"he":"שכל רמ\"ח איברי השכינה שאמרנו כולם נהפכו לדין ולאש לכלות זהו ויתהלך חנוך את \nהאלהים וחנוך הגשמי עלה בסערה השמימה ויונק מהמדה הז' ונקרא גם חנוך הגשמי מט\"ט \nמפני שיונק ממט\"ט וזהו שהרמיזו חז\"ל בדבריהם ואמרו הקב\"ה עושה לצדיקים כנפיים בג\"ע \nושטין על פני המים ר\"ל כנפים לבישת הנפש מלאכית עם כלי גוף שלא יתבטל בביטול \nהיסודות והכוונה כי חנוך נתפשט מיסוד גופני ונתלבש ביסוד רוחני והקושר קשר רוחני \nקשרו ומכח אצילותו עטרו יתברך שמו. ור\"ע אומר שהעלהו הקב\"ה ברוח סערה כאליהו ז\"ל \nכ\"י לק\"ח אות\"ו אלהי\"ם בגי' ברו\"ח סער\"ה העלה\"ו. ועוד ארז\"ל ויתהלך חנוך את האלהים \nמתוך עולם הגשמי נמשך מעט מעט עד שנעשה כאליהו ועמד במקומו הראוי לו ועל שיונק ממדה \nהז' והוא תחת אותה המדה ע\"כ גם זה חנוך היה ז' לדורות. ועוד ארז\"ל ויתהלך חנוך את \nהאלהים שמקבל ממדה הז' הנקראת גם היא מט\"ט האבן שמאסו הבונים ר\"ל שהרחיקוהו מן \n"},{"index":4,"he":"הבנין אנשי דור הפלגה שבנו המגדל ומאסו המדות העליונות שלא להשפיע לה והבונים את \nהמגדל גרמו לאותו אבן והמשילוה ומינוה והיא היתה לראש פינה על אלפי אלפים וריבוא \nרבבות על אבן א' ז' עינים, והמייחד תפילתו בה יפיק שאלתו כי משם רועה אבן ישראל היא \nהיד הנטויה היא אבן השתיה אשר ממנה עולם השפל הושתת היא סוד הלבנה בחידושה היא אבן \nהראשה ועליה אמר הכתוב אל תמר בו שלא ישים כוונתו בה לבדה בשעה שמתפלל כי שמי בשם \nהמדה שמקבל משם שגם היא נקראת מט\"ט וע\"כ תהיה עם הכלל. ואבי ז\"ל היה אומר בתפלתו \nאנשאך בספירה אחרונה היא מלכות ונקראת מט\"ט זהו המאמר ששמו כשם רבו, ומי שיש לו \nעינים יבין וידע מי הוא מט\"ט ומי הוא רבו של מט\"ט ששמו כשם רבו. ועוד ארז\"ל אמר \nקב\"ה למשה השמר מפניו ושמע בקולו אל תמר בו ר\"ל השמר מפני זה הנכבד מט\"ט שהוא נכבד \nומשרת ושמתיו לפתוח היכלי מבחוץ לעשות דין ומשפט בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה כי \n"},{"index":5,"he":"יש לו פנים כלפי ת\"ת ישראל כאשה לבעלה ויש לו פנים כנגד העולם להנהיגם הוא שנאמר \nוכל מעשהו באמונה שהוא המשלים כל הבנין, ומט\"ט מלשון שמירה זהו שקורין אותה חז\"ל \nמטרוניתא שהיא הנקראת שומר ישראל. זהו שאמר ר' יוחנן העבודה שקבלנו משומר ישראל ועל \nשהיא סוגה בשושנים וכלולה בו' קצוות אמר בשיר המעלות ו' פעמים לשון שמירה ועל המדה \nהזו אמרו חנוך לנער ע\"פ דרכו, כלומר חנוך המדה הזאת ע\"פ דרכו להתחדש בכל חודש וחודש \nומצד החידוש נקרא נער. ודע כי אדם היה לו ספר וחנוך היה לו ספר ז\"ש בזוהר פר' \nבראשית ר' אבא ספר וודאי הורידוה לו לאדם ובו ידע חכמה עלאה וספר זה נתנו לו כתר \nעליון ובשעה שיצא אדם מג\"ע נאבד ממנו אותו הספר עמד והתפלל ובכה לפני הקב\"ה ונתגלה \nלו כבראשונה כדי שלא יחסר החכמה מפי אדם, והכוונה ת\"ת ישראל קודם שהטיל נחש הזוהמא \nהיה יורד אליו השפעת חכמה עלאה להוריד השפע ההוא בעטרה הנקרא גם היא ספר וכשהטיל \n"},{"index":6,"he":"זוהמה נפרד ממנו הספר וכאשר שב האדם הגשמי בתשובה שב הספר ונדבק בת\"ת והרזים האלו \nירד מלאך ולמדם לאדם הראשון זהו שאמרו ספר היה לו לאדה\"ר, וכן ארז\"ל ספר היה לו \nלחנוך וזה הספר הוא הספר שהיה לו לאדה\"ר לשבח למאריה דעלמא זה הספר היה לו לאדה\"ר \nוהיה בא בחוה וכל הסודות נעלמות נמסרו בידו של חנוך ע\"י ת\"ת ואלף מפתחות נמסרו בידו \nוקושר כתרים למאריה עלמא וקב\"ה לקח אותו זהו ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח \nאותו אלהים ומפני שמוסר לו רזי עליונים נקרא ספר חנוך, ובשעה שמתייחד הקב\"ה עם חנוך \nמראה לו גנזי עלאה מראה לו אילנא דחיי בתוכו וטרפי דאילנא וענפיו וכולם רואה. ראה \nוהבן כמה סודות נעלמות ועמוקות מראה הקדוש ב\"ה ליריאיו הוא שנאמר סוד ה' ליריאיו, \nא\"ל ר' אם שמעת למה הלך חנוך אל האלהים, א\"ל ליטול רשות ולבאר כל מה שברא בעולם, \nא\"ל ר' ואבי ז\"ל אמר לי כי עלה ליטול רשות להשליך ארס בעולם השפל, א\"ל מנא לך, א\"ל \n"},{"index":7,"he":"ר' ויתהלך כתיב וחלופו פמ\"א צכ\"ל עולים אר\"ס, א\"ל בני ומי הוא הגוזר, א\"ל ר' אהי\"ה \nשכן ויתהלך במספר קטן אהי\"ה, הרי לך עד שהוא כן חנוך הפכהו והוא כ\"ו נ\"ח מלמד שהלכו \nהרחמים מן כ\"י. וראה והבן מה עשו הרשעים נתחבר כ\"ו עם חלופו שהוא לף ביחד ונעשה קול \nוזהו קול ה' שובר ארזים ארורים הרשעים שמהפכין מדה\"ר למה\"ד, ויתהלך חנוך במ\"ק אהי\"ה \nאהי\"ה שאהי\"ה ראשון נתן רשות לאהי\"ה שני לכלות. את האלהים אותיות את\"ה אלהים ר\"ל \nהלך חנוך שהוא הרחמים אתה אלהים שהוא הדין ומלת אתה אתה ואיננו. ראה והבן מה נעשה \nכי בראות הו' שהוא יסוד את הו' שהוא הת\"ת נתגלגל ועלה בבינה כדי שיתוועד עם הו' \nהנגלה והרי שהניחה הבת לבדה. אז ויראו בני האלהים את בנות האדם ובאו ועמדו בין \nהשמים והארץ והורידו מים חמים מן הגיהנם וטבעו את העולם ויראו בני אלהים הבנים האלו \nנאצלו מפח\"ד יצחק וכשהטיל הנחש הזוהמה אז השתדלו גם הם והורידם הקב\"ה ממקום קדושתן \n"},{"index":8,"he":"והניחם למטה מן העטרה, וזהו שאמר ר\"מ המלאכים שנפלו ממקום קדושתן מן השמים ראו בנות \nדורותיו של קין שהיו מהלכות גלויות בשר ערוה ומכחלות עיניהם כזונות תעו אחריהם \nולקחו מהם לנשים וכוונתו עתה שהשליכם הקב\"ה למטה מן העטרה לעולם אינם יונקים רק \nמהשפעות הפח\"ד ואומר בנות להרמיז אל היצר היורד משם לפתות את האדם, וזהו שאמר בשר \nערוה גלויות שרומז ביצר הרע ולעולם אין השתדלותם רק להביא דין בעולם וקודם שהשליכם \nלמטה כיוונו להוריד דין בעטרה וזהו בנות טובות מיעוט רבים שנים. בת הפנימית ובת \nהחיצונית אלא שהפנימית היא טובת וע\"כ מלת טובת חסר ו' ועתה שהשליכם למטה בארץ \nמבקשים מקום לכנוס. ור' יהושע אמר שהמלאכים אש לוהט הם שנאמר משרתיו אש לוהט אלא \nבשעה שנפלו ממקום קדושתן מן השמים נעשו כחן וקומתן ככח אדם שלבושו כגוש עפר שנאמר \nלבש בשרי רמה וגוש עפר. וכוונתו כי מאחר שהורידם הקב\"ה למטה מן העטרה אינם כבראשונה \n"},{"index":9,"he":"כי עתה הוגשמו מעט שכל היורד למטה מן העטרה נגשם. עוד אמר ר' יצחק עזא ועזאל משנפלו \nממקום קדושתן שלמעלה ראו בנות האדם וחטאו והולידו בנים ואלה הם הנפילים דכתיב \nהנפילים היו בארץ וכוונתו עזא ועזאל אותיות עזאזל וכשנפלו לעולם יורדים ומקטריגים \nועולים ונכנסין ונותנין יניקה לבנות האדם מכוחות הטומאה. ור' חייא אמר בני אלהים הם \nבני קין ממש כי כשבא הנחש אל חוה והטיל זוהמא ואח\"כ בא עליה אדם ונתעברה וילדה קין \nומצד זוהמת הנחש אשר יניקתו מפחד יצחק לא היה דומה כשאר בני אדם וכל בני קין נקראים \nבני אלהים, וא\"ת איך קורא אותם נפילים בעבור שהנחש הוא שליח של ס\"ם היה והזוהמא מצד \nס\"ם ירד וע\"ש הזוהמא שירד משם נקראים נפילים והנה הדבר למעלה ולמטה. ומ\"מ אבי ז\"ל \nאמר לי כי בני אלהים אלו עזא ועזאל והם שני מלאכים דהוו מקטרגי למאריהון והשליכם \nהקב\"ה מאתר קדושתייהו וכשירדו למטה הופשטו מאוירן ולבשו גשמיות, ודע שכל המלאכים \n"},{"index":10,"he":"נקראים אישים וכיון שהשליכם הקב\"ה הופשטו מאותן היסודות ונתלבשו יסוד אדם וכל \nהמלאכים שהולכים בשליחות המקום ב\"ה לובשים גשמיות וכשרוצים לחזור חוזרים ולובשים \nמלאכיות וחוזרים למקומם, עוד ר' קיסמא בר' ינאי אומר בעבור שנתעכבו ז' יומין ולא \nיכלו לחזור שם וכוונתו כי אחר שהושלכו למטה מן העטרה שהיא שביעית לימים העליונים \nאין להם רשות לעלות. ודע כי בני קין לא היו דומים לבני אדם ובניהם ההנקראים בני \nאלהים אבל עזא ועזאל מצד שמבקשין לקטרג בעולם ולתת יניקה רעה בבת אשר היא טובת מראה \nלקחם הקב\"ה ושם אותם בהר שכולה חשך וכפת אותם בשלשלאות של ברזל וכל הרעה וכישוף \nועין הרע יורדים משם וכל כישוף מצרים ובלעם משם. וראה והבן שקודם ירידתן היו \nמקטריגין למאריהון באותם כשפים שמכחישין פמליא שלמעלה ואלמלא שלשלאות של ברזל שכפת \nהקב\"ה אותם בהם היו מטשטשין העולם ולא היה יכול לסבול אותם ועתה שהם כפותים יונקים \n"},{"index":11,"he":"מצד צפון שמאותו הצד באים כל הרעות ומתגברין בעולם, ודע שלעולם מבקשים לקטרג ע\"כ כל \nבעלי כישוף מזכירין עזא ועזאל בכישופם. וראה והבן כי ר\"ע תיקן הבדלה ועשה קריאה הזו \nבהבדלה עזא ועזאל רזי דמאריהון גליין וניקב יתהון מן נחיריהון ותלא יתהון בטורא קבל \nדשמשא לא חזיאן ורוחא נשבה על אפיהון כל זמן וכל שעה. עוד הרמיזו רז\"ל אמרה נשמתו \nשל משה לפני הקב\"ה רבונו של עולם מאצילות שכינתך ירדו שני מלאכים עזא ועזאל וחמדו \nבנות הארץ והשחיתו דרכם על הארץ עד שתלית אותם בין הארץ לרקיע ודע שהנחש העיור אשר \nהוא שושבין בינו ובין ס\"ם ולילית ואלולי שהוא עוור והוא למטה מן העטרה העולם לא היה \nיכול לסבול וברוך היודע איך ברא עולמו ומי יוכל להשיג אלהותו כי הוא אינו מושג: \n \n"},{"index":12,"he":"ד\"ה ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם\nויאמר ה' לא ידון רוחי באדם ר\"ל רוחי שהיא הנשמה לא יהיה גוף האדם מלבישה ולא יהיה \nגוף האדם נרתק שלה ויהיה מלת ידון מלשון וישב חרבו אל נדנה אמר לעולם להרמיז בסוד \nהעולם, והכוונה הוא ביובל לא יהיה רוחו באדם בשגם הוא בשר ר\"ל הרוח שנאצלה ממוח \nהעליון הוא בשר ר\"ל נמשך אותו רוח אחר הבשר עד מאה וך' שנה ר\"ל עד שיעבור ממשלת כל \nהעשר ספירות שכל א' כלול מעשר הרי ק' ועשרים ר\"ל שיחזור ממשלת הכתר וחכמה ובין \nהשמשות של בינה שעברו המאה ועשרים שנה אז לא ידון רוחי באדם ר\"ל לא ימשוך הרוח אחר \nרצון הבשר רק הבשר ימשוך אחר רצון הרוח וזה צריך להיות בסוף שתא אלפי שני, ובין \nהשמשות של התחלת השביעית יתבטלו הכל ויעמדו בשמיטה ובמנוחה, והו' אלפי מתחלקים מת\"ק \nת\"ק שנה וחוזרין חלילה עד סוף ממשלת חכמה והתחלת בינה בין השמשות זה מאה ועשרים שנה \nוזהו שהיו ימיו של משה ק\"ך שנה לא פחות ולא יותר בעבור שבא משמיטה שעברה להודיע \n"},{"index":13,"he":"לישראל הענין שכך היה גם אז שתא אלפי וחד חרוב ואז התחילה שמיטת הפחד, ומצד המדה \nשהיא קשה לוחמים היצרים ואם בני אדם עושין רצון של קב\"ה וכובשין יצ\"ט על יצר הרע אז \nמביאין ברכה מהמדה הנקרא אי\"ן בכל הויות. ועתה אודיעך דבר אחד מפי אבי ז\"ל וממנה לא \nתזוז כי אין שם שום ספק וגימגום כשהברכה מתפשטת אז הנשמות נתגלות בעולם וכפי \nהאצילות הנאצל כך הנשמות הנאצלות פעמים מרוחו ופעמים מרוח הטומאה, והנה עתה שיש \nהשפעה טובה נאצלות נפשות טובות ובזמן שיצר הרע כובש את הטוב ואין עושין רצונו של \nמקום אין ההשפעה יורדת בשכינה רק בכוחות הטומאה והנשמות היורדות עם ההשפעה יוצאות \nבחוץ ונטמאות ומשם באות, הוא שהרמיזו רז\"ל בפרק קמא דתענית אין הגשמים נעצרים אלא \nבשביל שנתחייבו שונאיהם של ישראל כליה שנאמר ציה גם חום יגזלו מימי שלג שאול חטאו \nשהכוונה הוא כשיצ\"ט כבוש אז מד\"ה הנרמזת באש ובחום מתגברת על מדת החסד הנרמזת במימי \n"},{"index":14,"he":"שלג שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו והוא מסבת החוטאים אז ההשפעה הולכת \nביצה\"ר בכוחות החיצונים והנשמות עם ההשפעה יוצאות ונטמאות ואחרי כך באות. עוד \nהרמיזו שם אין הגשמים נעצרים אלא בשביל עזי פנים שנאמר ימנעו רביבים ומלקוש לא היה \nומצח אשה זונה היה לך. וראה והבן שעל זה אמר לא ידון רוחי באדם לעולם כלומר שיש \nמלחמת היצה\"ר עם יצה\"ט וימשוך הרוח אחר הבשר רק בזו השמטה אפי' רוחי נשמה וידון תיק \nהוא גוף הנשמה והכוונה שבזו השמיטה הנשמות החדשות ימנעו לבא לעולם בשגם הוא בשר ר\"ל \nבעבור שהרוח גם הוא נמשך אחר הבשר להיות נפש גופני רודף אחר תאוות הגשמיות ולא אחרי \nהרוחניות וע\"כ יתגלגל במוגשמים בטובים וברעים ובנמשכים באשפה, ואתה הוא גורם ורוח \nהחדשה חלפה והלכה לה. ואבי ז\"ל א\"ל כל כוחות של הקב\"ה זה על גב זה והם דומין לאילן \nמה אילן זה ע\"י המים מוציא פירות אף הקב\"ה ע\"י המים מוציא כוחות האילן ומאי ניהו \n"},{"index":15,"he":"המים של הקב\"ה היא חכמה היא נשמות הצדיקים שפורחין מן המעיין אל הצינור הגדול \nועולים ודובקים באילן, וע\"י מה פרח ע\"י ישראל כשהם צדיקים וטובים שכינה עמהם שרויה \nבמעשיהם והם בחיקו של הקב\"ה ומפרה ומרבה אותם. וראה והבן שהכל תלוי באדם הגשמי \nליישר נפשו או לאבדה ח\"ו וזה הדרך יהיה לעולם מ\"מ לענין המיעוט והרוב בשמיטות שכל \nשמיטה תעשה כעניינה ואם תרצה לדעת שזה הסוד גילה אותו משה שכן בשג\"ם בגימ' משה, ר\"ל \nשבא בזמן שהנפש נמשך אחרי הבשר והיו ימיו של משה ק\"ך שנ\"ה להודיעך שכך היה אף \nבשמיטה שעברה שתא אלפי שנין הוי עלמה והיו מתחלקין לספירות ת\"ק שנה לכל אחד כאשר \nאמרתי. ועוד אמר לי אבי ז\"ל זרע חכמה עילאה יורד דרך השדרה אל העטרה ומשם בעולם \nהשפל הוא שנאמר ממזרח אביא זרעך כשישראל טובים ואם לאו מבחוץ. עוד ארז\"ל לא ידון \nרוחי אמר ריש לקיש אמר הקב\"ה איני בורא עוד נפש מישראל. ר' יוחנן אמר כשיעלה \n"},{"index":16,"he":"נפשותיהן אצלי איני מחזיר להם כענין שכתוב וישב חרבו אל נדנה ונראה שריש לקיש הרמיז \nשהנשמות מתגלגלות, ודעת ר' יוחנן אם מעשיהם טובים ונפשותיהן באות אלי איני מחזיר \nלהם ואם לאו ירדו מסטרא דמסאבא ואחר יבואו להם. ודע והבן שקודם שחטא אדה\"ר ומלכותו \nבכל משלה ואחר שחטא נאסר לו הבשר ומשבא נח הותר לו הבשר ונאסר לו אבר מן החי שלא \nלצער הנפש, והכוונה לא ידון רוחי מאמר הבינה ואמרה המדה הנקראת לא ידון רוחי באדם \nכשהנפש נמשכת אחר הבשר והדין הזה ימשך עד מאה ועשרים שנה לעבור הששה אלפי שנה מכל \nהשמיטות ת\"ק שנה בשמיטה וחזר חלילה ואמר מאה ועשרים שנה שכ\"א כלול מעשר וכשיעברו \nהעשר יחזור חלילה שהם הך' שנה הרומזים לב' מדות שכ\"א כלול מי': \n \n"},{"index":17,"he":"ד\"ה הנפילים היו בארץ הם שמחזאי\nהנפילים היו בארץ הם שמחזאי ועזאל שנפלו ממקום קדושתן ובאו תחת הארץ ומבקשים לעולם \nלבא בארץ כי כן היו קודם שנפלו, לעולם היו מקטרגין בארץ אבל מלאכים אחרים חוץ מאלו \nלא היו בארץ מ\"מ כולם נקראים גבורים שיניקתם מן הגבורה ומסבבים את המטה היא הארץ \nזהו שנאמר ששים גבורים סביב לה שעשרה בכל קצה וקצה מו' קצוות וסובבים מטתו של מלך \nהיא הארץ מטתו שלימה. ועוד ארז\"ל המה הגבורים בני קין מסטרא דקין ס' היו כמו שלמעלה \nשהיו ס' כתיב הכא המה הגבורים וכתיב התם ששים גבורים סביב לה. אש\"ר מעול\"ם אש\"ר \nהאציל עולם הם ו' ימי בראשית עמהם נאצלו ובאו לארץ ויונקים משם וע\"כ נקראו גבורים \nעל שיונקים מהמדה הנקרא עולם הגבורה. וא\"ר אחא כולם נקראים בני אלהים והשכינה היא \nמטתו שלשלמה כי היא מטה מוצעת לת\"ת ישראל שהשלום שלו וב' ווי\"ן נגלה ונסתר אחד: \n \n"},{"index":18,"he":"ד\"ה אנשי השם אלו הנפילים כולם\nאנשי השם אלו הנפילים כולם מקבלים ממדה\"ד הנקרא שם שנאמר ונעשה לנו שם ומהם יוצאין \nרוחות ודינין בעולם ונדבקים ברשעים וע\"כ נקראו אנשי השם ועל שהם למטה מן העטרה \nמושכים עליהם דין מצד החיצון ויודעים בני קין מהם שם הטומאה בכל מלה ומלה בכדי לתקן \nכשפיהם וזהו שארז\"ל באברהם שמסר לבני הפלגשים שם הטומאה כי כשפים ומעשה שדין נשפעים \nמהמדה ההוא הנקרא רוח מסאבא. ודע והבן כי הלחשים שהזכירו רז\"ל ומזכירין מלות זרות \nאין למלות ההם שום פירוש כי הם עצמם שמות כגון עיזא דבי טבחא שמינה מינאי שהוא שם \nשמכחיש השד ואינו מזיק וכיוצא באלו רבים. ואמר אנשי השם אותיות המתהפכות משה שכח \nמשה מבטלם והוא נצח מטה משה: \n \nד\"ה וירא ה' כי רבה רעת האדם ר\"ל\n"}]}
