Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

שער הכוונות

קטע 92

קטע 92 מתוך 104

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

אותיות א"ל דואלקי יעקב שהוא בחי' הדעת המכריע בין ב' אנפין וכיון שמכריע ביניהם לוקח ב' כוחותיהם והם ב' שמות א"ל שבהם העולים ש"ע ולכן גם בחוטמא יש בו שע"ה ריבוא ארכא דחוטמא כנז' באדרת נשא ואמנם ב' נוקבא דפרדשקא הם בחוטמא וכ"א מהם ארכו שע"ה ריבוא שהוא בחי' ב' שמות א"ל הנכללין בהאי חוטמא להיותו מכריע בין ב' אנפין. ואמנם היות מספרם שע"ה כנז' עם שאינם רק ש"ע מב' שמות א"ל הענין הוא כמ"ש בס"ד ובאדרת נשא כי בכל נוק' מאלו ב' נוקבין דחוטמא יש בה אות ה' א' וכמבואר אצלינו בשער רוח הקדש בענין היחודים וע"ש:

2

גם נבאר קצת מענין זה למטה בג' ההין שיש באלקי אברהם אלקי יצחק אלקי יעקב. והנה אלו הג' אלפין אשר מתפשטים בנוק' דז"א כנז' אשר הם מתחלקים לט' חלקים שהם ט' אותיות יו"י יו"י יו"י שהם בגי' ג' הויות שהם בגי' לח"ם להורות כי עתה היא ראויה לזווג בסוד כי אם הלחם אשר הוא אוכל. גם ענין הג' אלפין אלו הם סוד מש"ה וידבר שלשת אלפים משל כי מאלו הג' אלפין שבה מתפשט פניה לש"ע ריבוא נהורין כמנין מש"ל כנז'. גם ז"ס כי לשלג יאמר הוי ארץ. כי ג' אלפין דמילויים הם בגי' שלג ומג' אלפין האלו העולים של"ג נתהוית ונעשית הנקבה הנק' ארץ וכשחוזרת פב"פ אז נהפכין בסוד נצבה שג"ל לימינך בכתם אופיר שהוא בעת חזרת' פנים בפנים וכאשר בעונות ישראל יש פגם למע' בעונות התחתו' והיא אובדת האורות של האלפין האלו אז כתיב בה ותרד פלאים הפך אלפים והרי נתבאר בחי' הארה הא' שלוקחים אלו המקיפים הב' ברדתם אל מקום מקיפים העליונים והם ב'

3

אותיות א"ל שבאלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב: ועתה נבאר בחינת הארה הב' שלוקחים ברדתם ובהכנסם בתוך המוחין הפנימיים עצמן דז"א והנה הוא סוד ג' ההין שיש בג"פ אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב כנ"ל הנה המקיף הא' שבהם שהוא במוח החכמה כבר בתחלה בבחי' הא' לקח שם א"ל כנז' והוא סוד ג' יודין וא' שהם ד' אותיות לפי שהמקיפים הא' הם ד' כנ"ל לפי שלא נכללו תוך נה"י דאי' אבל המוחין הפנימיים שנתלבשו תוך נה"י דאי' הם ג' מוחין בלבד ולכן אלו המקיפים הב' כ"א מהם אינו לוקח הארה מן המוחין הפנימיים אלא ג' הארות בלבד והוא ג' ווין מג' מוחין חב"ד הפנימיים ואז המקיף הא' נצטיירו בו ג' ווין אלו ונעשו אות ה' שהיא נחלקת לג' ווין ו' עילאה חכמה ו' צד הימין בינה ו' התלויה ביניהם דעת וכעד"ז במקיף הב' והג' ואלו הם ג' ההין שבג"פ אלקי אלקי אלקי כנז'. והנה ענין היות ו' זו הג' תלויה תוך זו הה' ואינה מחוברת עמהם הענין הוא כי הנה ו' זו רומזת אל הדעת כנז' כמ"ש למעלה כי ב'

4

דעות הם דעת עליון מכריע בין חו"ב דז"א ודעת ב' תחתו' מכריע בין ב' עטרין והנה הדעת העליון נעלם מאד ואינו ניכר ולכן לא נתחברה ו' זו הרומזת אל הדעת בכללותו אל ב' הדיעות עם ב' ווין העליונים שהם חו"ב אבל נשארה תלויה למטה להורו' כי אין ניכר רק הדעת התחתו' המכריע בין ב' עטרין. והנה אף שאמרנו כי בההארה הא' לקח כ"א מהם ד' אותיות ועתה לא לקח כי אם ג' אותיות שהם ג' ווין דציור אות ה' עכ"ז גם בה נרמזו ד' בחינות והוא במה שנודע במ"ש פ' בלק דר"ו ע"ב על אשורנו ולא קרוב ענין ההוא פסיעה לבר אשר בסוף רגל הו' התלויה תוך אות רגל ההא א' שבשם והוא בחי' עטרא דגבורה הניתנת למלכות והוא דוגמת אות א' דשם א"ל כנ"ל וג' הווין עצמן הן ניתנין לז"א כדמיון ג' יודין דאות ל' דשם א"ל כנ"ל:

5

ונבאר סדר התפשטותם הנה בג' ההין הנז' יש ג' ווין וג' פסיעות לבר ולפי שאלו הההין הם מן הארת המוחין הפנימיים דז"א כנ"ל לכן הארה זו אינה יוצאה לחוץ אבל משם ממש מתוך המוחין הפנימיים יורדין ג' ההין אלו דרך פנימיות ז"א עד מקום החוטם שלו אשר יש שם ג' קוים והם ב' נקבי החוטם ימין ושמאל וקו א' באמצעם ובג' קוי החוטם האלו שם ירדו ועמדו ג' ההין הנז' ה' דחכמ' לימין וה' דבינ' לשמאל וה' דדעת באמצע וז"ס הההין אשר בב' נוקבי דפרדשקא דחוטמא הנזכר באדרת נשא וכנ"ל בענין שם א"ל שנעשו שע"ה ריבוא בארכה דחוטמא עם ה' זו ואח"כ משם נתפשטו עוד למטה באופן זה. ג' ווין דה' א' נתפשטו בג' קוים דז"א ואותה הפסיעה אשר בזו הה' הא' נמצאת דבוקה ממש ביסוד דז"א ומשם מאיר' בנוק' כי ו' הג' נתפשטה בקו אמצעי דת"י והפסיעה היא אצל היסוד כנז'. וג' ווין דה' ב' נתפשטה בג' קוים דנוקבא דז"א. וג' ווין דה' ג' נשארה בסוד בחינת הדעת המחבר את

6

זו"ן וגם שם הוא בציור ג' קוים והרי נתבארו ג' ההין של אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב: ועתה נבאר בחינת ההארה הג' שלוקחים אלו המקיפים הב' בעת צאתם אח"כ לחוץ בבחינת תפילין במצחא דז"א כי הנה אינם יכולים לצאת שם אלא בכח הכאת קוצא דשערי דא"א הנמשך עד העורף דז"א ומכה שם ומרוב ההארה היוצא מסיום פיות דשערות ההם נכנסת לפנים בתוך המוחין הפנימיים ובוקע ויוצא במצח אלו המקיפים הב' כנ"ל במלת אלקינו ואלקי אבותינו והנה ההארה שלוקחים אלו המקיפים הב' מן ההוא קוצא דשערי הם ג' יודין שבג"פ אלקי אלקי אלקי והטעם הוא כי הנה השערות יוצאות מתוך הגומות שבעור הראש כנודע ובחי' הגומא היא צורת יוד עגולה ובחינת השיער הוא צורת ו' ארוכה ובחינת טפת האור היוצא דרך נקב השיער הוא צורת י' עגולה הרי הוא ציור ג' אותיות יו"י שהוא ציור אות א' ואמנם מה שלוקחים אלו המקיפים הב' הוא אותם טפות הארות היוצאים דרך נקבי השיער כנז'

7

שהוא ציור יודין ולכן הם נרמזים בג' יודין שבג"פ אלקי אלקי אלקי כנז' כנגד ג' הארות שלוקחים אלו ג' המקיפים הב' בעת הכאת ההוא קוצא דשערי בעת צאתם לחוץ להעשות מקיפים בסוד התפילין כנז': שער הכוונות - דרושי ראש השנה דרוש ו קצת כוונות התפילות של ר"ה ביאור קצת כונות בתפילות ר"ה הנה נת"ל כי בר"ה לפי שנברא העולם ביום הזה לכן נעשה בכל שנה באלו הימים ככל מה שהיה בעת שנברא העולם והוא כי בתחילה חוזרים זו"ן אב"א וצריכים אח"כ נסירה וחזרת פב"פ וחיבוק ונישוק וזווג וכל אלו הבחינות הם נגמרים ביום ח' חג עצרת ואז מזדווגים יחד וכמ"ש בע"ה בתחלת דרוש חג הסוכות ובתחלת דרוש יוה"כ וע"ש בדרוש ג' דחג הסוכות בענין התפשטות החסדים דאימא בנוקבא דז"א ושם נתבאר טעם נכון אל אריכות הימים האלו משא"כ בזמנים אחרים ונמצא כי מיום א' של ר"ה עד סוף ליל חג עצרת כולם הם או זווג ישראל עם לאה או זווג יעקב עם לאה ולכן נק' ר"ה כי כן לאה

8

היא ראש של רחל כנודע בסוד עקב ענוה יראת ה'. ומה שאנו מכוונים בכל תפלות אלו הימים הנז' בברכת אבות במלך עוזר ומושיע ומגן כו' להחזירה פב"פ אז הכל בסוד לאה ולא ברחל כי רחל אין נסירתה נגמרת אלא ע"ס י' ימ"ת ספירה א' בכל יום מהם אבל לאה ננסרת לגמרי ביום א' ובכל יום ויום וחוזרת פב"פ עמו ולזה תיקנו ענין זכרנו לחיים כו' קודם מלך עוזר כו' כי במלות אלו נרמז נסירת לאה. ולכן יש בזכרנו לחיים י"א תיבות וזה סדרם זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים כתבנו בספר חיים למענך אלקים חיים ולא יאמר אל מלך וגם לא יאמר אל חי וכ"כ בעל הטורים ז"ל:

9

וכבר נתבאר אצלנו שזהו סוד הנסירה ואינה נעשית אלא ע"י השינה והדורמיטא שהיא א' מס' במיתה לכן אנו אומרים שזכירה תהיה לחיים ולא למיתה. גם נתבאר אצלנו כי למענך אלקים חיים הוא בנה"י דז"א ונודע כי הם שיעור קומת הנוקבא וזהו למענך כי נסירת הנה"י היא למענך כי שם הוא קומתך. והנה הם י"א תיבות בסדר הזה והם כנגד עשר אחוריים שצריך לנסר ועוד בחי' אחרת שהיא חיות לכולם שעמה הם י"א ע"ד מ"ש בי"א סמני הקטורת הנאחזים בי"א אחוריים שלו ואע"פ שאין ננסר בכל יום ויום מן עשרת ימ"ת אלא ספירה א' עכ"ז צריך להוריד הדינין עד למטה. ונודע כי לאה היא באחורי ז"א מראשו ועד החזה ורחל היא מן החזה ועד סיום רגליו. והנה זכרנו לחיים הוא כנגד כתר דז"א אשר נקרא חיים בסוד התפי' העליו' שהם בחי' המקיפים העליונים הא' אשר על כתר דז"א כנ"ל בביאור ברכת אבות במלות אוא"א כו' כי יש מקיפים א' וב'. ונודע כי התפילין נק' חיים חיי המלך לפי שיש

10

בהם כ"א אזכרות כמנין אהיה וד' פרשיות כנגד ד' אותיות הויה וד' בתים כנגד ד' אותיות אהיה והנה אהיה הויה אהיה הם בגי' חיים וזה תכוין בזכרנו לחיים שהוא מלת חיים הא' שבד"פ חיים הנז' כאן. ותכוין כי אלו התפילין שהם המקיפים העליונים נמשכים בז"א ע"י זווג או"א כנודע אשר בבחי' אור המקיף שלהם והנה או"א הם בבחי' הוי"ה דמילוי יודין דע"ב ואהי"ה דמילוי יודין העולה קס"א והנה ע"ב וקס"א הם בגי' רג"ל והם בגי' ד' אותיו' זכור אשר במלת זכרנו ועוד יש בו נ' יתירה לרמוז כי הנה אח"כ נמשכים אלו המקיפים היוצאים מן הזווג הנז' דרך נ' שערי בינה הנמשכים מן אורות דאו"א. גם ר"ת זכרנו לחיים הוא ל"ז וס"ת הוא מ"ו והם בחי' ב' מילויי ב' הויות ע"ב ס"ג לרמוז כי כ"ז נמשך ע"י זווג או"א הנקרא ע"ב וס"ג ואז יוצאי' בחי' המילויים שבהם לחוץ. גם תכוין כי ר"ת הוא ל"ז כמנין הב"ל לרמוז כי אלו התפי' הם בחי' א"מ הנקרא הב"ל כמבואר

11

לעיל בברכת אבות ובהרבה מקומות והוא בבחינת ההבל היוצא ממילוי ס"ג שהוא בגי' הב"ל. והרי ביארנו טעם היות התיבות י"א ואמנם היות מספר אותיותיו מ"ח הוא לרמוז אל ב' שמות הויה אהיה שרמזנו במלת זכרנו כנז' והם בפשוטן בגי' מ"ח עם הכולל. אח"כ אנו אומרים מלך חפץ בחיים והוא למטה בתפילין דמקיפים תחתונים שבמצח דז"א שהם כנגד המוחין הפנימיים חב"ד וגם אלו התפי' נקר' חיים לטעם הנ"ל. והנה באחורי אלו התפי' יש שם קשר של תפי' אלו שבראש ז"א והוא סוד אות ד' כנודע והיא בחי' לאה מל' העליונה העומדת באחורי ז"א מן חכמה ולמטה וז"ש מלך חפץ בחיים כי זו המל' עילאה הנק' מלך לוקחת חפץ ורצון הנמשך מן מצח הרצון אשר בז"א אשר שם בחי' התפילין הנז' הנקרא חיים ומן הרצון הזה שלוקח מן התפי' הנקר' חיים נעשית ד' זו דקשר דתפילין מאחוריו הנק' מלך:

12

כתבנו בספר חיים הוא בחג"ת דז"א אשר הם סוד ב' ידים שבהם סוד הכתיבה והנה מל' הב' הנק' רחל ונקר' ספר כנודע היא יוצאת כאן באחורי החזה אשר בת"ת ושם נעשים בה ג"כ בחי' תפילין שבראש שלה הנק' תפילה של יד דז"א כמבואר אצלינו במקומו. וגם תפילין אלו נקר' חיים וזמ"ש כתבנו בספר החיים כי בחי' חג"ת דז"א הנקר' כתיבה יאירו במלכות הב' הנק' ספר אשר בו התפי' הנקר' חיים ויתקנו אותה:

13

למענך אלקים חיים הוא בנה"י דז"א כבר אמרנו למעלה כי הם שיעור קומת הנוק' וזהו למענך כלומר כי נסירת הנה"י הוא למענך כי שם הוא קומתך. והענין הוא כי יש כאן בחי' נה"י דז"א ובחי' נה"י דרחל נוק' העומדין כנגד הפרקי' תתאין דנה"י דז"א כנודע וכ"א מהם נק' אל חי בסוד היסוד הנק' כן בין בנה"י דז"א בין בנה"י דנוק' והתחברות ב' יחד נק' אלקים חיים בלשון רבים וכפי הכונה הזאת היה ג"כ צודק לומר כאן מלת אל חי כמו שיש גורסין אבל אין לומר אותו לפי שאין צורך להזכירו כיון שכבר הוזכר בלשון התחברות אלקים חיים כנז' ועוד כי אין להוסיף בזכרנו יותר מי"א תיבין כנז':

14

מלך עוזר ומושיע ומגן עתה הוא בחי' חזרת לאה עם ז"א פב"פ כנודע בתפלת שחרית דחול ובמלת מגן תכוין אל מש"ל בברכת אבות בענין אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב ואמרנו כי מן ג"פ אל אל אל שבג"פ אלקי אלקי אלקי נמשכה הארתם לנקבה ונעשית מג"ן. ושם נתבאר כי כל אל מהם נחלק לג' יודין ואלף ולכן כשנמשכין בנקבה נחלקין ג' יודין בחב"ד שלה וג' יודין בחג"ת שלה וג' יודין בנה"י שלה וכעד"ז ג' האלפין שבהם כל אלף צורתה יו"י כזה א' ומתחלקים ע"ד ט' יודין הנז' יו"י בחב"ד יו"י בחג"ת יו"י בנה"י שלה וע"י כל אלו ההארות נעשית מג"ן כנ"ל:

15

ברוך א"י מגן אברהם כבר נתבאר כי יש כאן ב' כריעות וב' זקיפות. והענין הוא כי ע"י הכריעה של הגוף בסוד ו' לגבי ה' במלח ברוך יורדת הארת חג"ת דז"א בחג"ת שלה אשר הוא בחי' אות ו'. ואח"כ ע"י כריעת הראש בסוד י' לגבי ה' יורדת ההארה הנז' באור יותר גדול ונמשך עד נה"י שלה ובשם ההויה ע"י הזקיפה ההיא אנו ממשיכין הארה בג' מוחין שבה ואז עולין ונזקפין ג"פ א"ל שנרמז במלת מג"ן שהם מתחלקים בג' קוים שבה ומתקבצים ומאירים באנפין שלה בסוד מגן אחר והוא ע"י החסד הנק' אברהם בסוד והוכן בחסד כסא וזמ"ש מגן אברהם ועלי' זו אל אנפין דילה נתבאר היטב למעלה בביאור ברכת אבות במלות אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב וע"ש היטב:

16

אח"כ ברכת אתה גבור ותיקנו בה נוסח מי כמוך אב הרחמן כו' והם ח' תיבות ואלו הם מי כמוך אב הרחמן זוכר יצוריו ברחמים לחיים ויש בין התפלות שינוי שבתפלות שחרית ומנחה וערבית תאמר אב הרחמן ובתפלת מוסף תאמר אב הרחמים וגם זה נוהג בתפי' יוה"כ עוד שמעתי מפי מגידי אמת מן החברים שלנו שאמר להם מוז"ל שגם במנחה של יום שבת יאמר אב הרחמים והדבר מבואר כי במנחה דשבת יש עליה דומיא דתפלת המוסף והוא פשוט. גם מצאתי כתוב במחזור של מורי זלה"ה שעשה הגהה כי גם בתפלת נעילה ביוה"כ יאמר אב הרחמים כמו במוסף וכן שמעתי מפיו כשהיה מתפלל:

17

והנה נוסח זה של מי כמוך אב הרחמן כו' יש בו ח' תיבות והם כנגד הארת ח' תיקוני דיקנא דכהנא רבא אשר כנגדם הם ח' בגדי כהונה אל הכה"ג ביוה"כ ונודע כי כהנא רבא הוא בע"ק א"א ולכן נק' רבא ולא זעירא אבל כהן הדיוט אינו צריך ח' בגדים ולפי שהם בעתיקא לכן הם בגדי לבן כנגד לבושיה כתלג חיוור הנאמר בעתיקא. ודע כי בכל י' י"ת צ"ל אב הרחמן שהוא בז"א אבל בתפלות המוספין דר"ה ויוה"כ ושבת שבנתים צ"ל אב הרחמים לפי שאז עולים עד או"א ונודע כי אבא עילאה נקר' אב לכל הרחמים כולם כי הוא ראשית קו הימין ולפי שברכה זו היא כולה גבו' כי לכן נקר' גבו' לכן אנו ממתקים אותם במלות אב הרחמן והענין הוא כי אב הרחמן הוא בגי' ש"ו מן אותיות שופר אשר ביארנו שם כי עם הי"ד פרקי אצבעות האוחזים בשופר נשלמים לש"ך ניצוצין הגבו' ואנו קוראי' אותם אב הרחמן למתקם בסוד רחמים וגם אב הרחמים הנז' בתפלת המוספין כנז' גם הם בחשבון אב הרחמן. ואמנם

18

כונת ברכה זו היא כי ביום ר"ה נידונין כל הנשמות העתידות לחזור בגלגול בעוה"ז וזמ"ש זוכר יצוריו ברחמים לחיים ולא אמר זוכר אותנו ע"ד מ"ש זכרנו לחיים אלא זוכר יצוריו הם הנשמות הנז' שזוכר אותם ברחמיו ית' להחזירם לחיים ולחיותם בעוה"ז בסוד חזרתם בגלגול. וזמ"ש בתפלת המוסף בזכרונות אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם וכו' מי לא נפקד כיום הזה כו' והנה ע"י גלגול הנשמות האלו שחוזרים לחיות בעוה"ז בסוד הגלגול מזה ג"כ נתאמת אצלנו כי גם יהיה תחית המתים אל הגופים לעת"ל וזמ"ש אחריו ונאמן אתה להחיות מתים בגוף ונפש כי בראותנו אותך זוכר יצוריך ברחמים. לחיים שתחזור הנשמה בגלגול מזה נודע כי נאמן אתה להחיות מתים בגוף ונפש. וגם לסיבה זו נתקן תיקון מי כמוך וכו' בברכת תחית המתים כי כולו דוגמא א'. גם ר"ת ברחמים לחיים הם ל"ב נתי' גם ר"ת יצוריו ברחמים לחיים הוא שם בן מ"ב שהוא בחי' גבו' מעין ברכה זו הנק' גבו'. גם

19

ר"ת זוכר יצוריו ברחמים לחיים הם מ"ט והם מ"ט שערי בינה: לדור ודור המליכו לאל כי הוא לבדו מרום וקדוש. דע כי בעשרת ימי תשובה אין לומר כל סדר זה מן לדור ודור ע"ס הברכה דאתה קדוש עם ד"פ ובכן דאצטריכו למימר והם ובכן יתקדש וכו' ובכן תן פחדך וכו' ובכן תן כבוד כו' ובכן צדיקים וכו' ואין לומר סדר הזה כולו אלא בב' ימים דר"ה ויוה"כ בלבד אבל בימ"ת אין בחי' אלו מתגלים ולכן אין לאמרם אז זולתי זכרנו בברכת אבות ומי כמוך בתחיית המתים ואתה קדוש כסדר ימי החול אלא שחותם המלך הקדוש ואמנם כונת אלו המילות הם כי הנה יש בו ט' תיבות כנגד לאה ורחל שהם ב' דלתין וע"ה הוא ט'. וגם נקרא דור ודור ואנו ממליכים אותה עתה וזמ"ש לדור ודור המליכו לאל וכו' ומלת לאל הם ב' שמות אשר בדור ודור עצמם הנז' והוא כי אות א' אשר באמצע לאל תחברנו עם כל למד ולמד בראש ובסוף יהיה ל"א וא"ל והם ברחל ובלאה כי ברחל הוא הויה דס"ג שיש בה ג' יודין וא' כמנין ל"א ולפי שהויה מתחלת באות י' לכן

20

היודין קודמין לאות הא' וזהו ל"א אבל בלאה הוא שם אהיה ביודין שגם יש בו ג' יודין וא' כמנין א"ל ולפי ששם אהיה מתחיל באות א' לכן הא' קודמת ליודין וזהו אל ואומרו כי הוא לבדו מרום וקדוש גם זה נחלק לב' מלות כי הוא לבדו הם ברחל ומלות מרום וקדוש הם בלאה כי היא למעלה ממקום רחל כנז' אצלנו בפ' ויצא בסוד יעקב משמש במרום וע"ש ושמעתי משם מוז"ל כי הוא לבדו הם בגי' שם מ"ב והוא ברחל: שער הכוונות - דרושי ראש השנה דרוש ו קצת כוונות התפילות של ר"ה_1 ביאור קצת כונות בתפילות ר"ה הנה נת"ל כי בר"ה לפי שנברא העולם ביום הזה לכן נעשה בכל שנה באלו הימים ככל מה שהיה בעת שנברא העולם והוא כי בתחילה חוזרים זו"ן אב"א וצריכים אח"כ נסירה וחזרת פב"פ וחיבוק ונישוק וזווג וכל אלו הבחינות הם נגמרים ביום ח' חג עצרת ואז מזדווגים יחד וכמ"ש בע"ה בתחלת דרוש חג הסוכות ובתחלת דרוש יוה"כ