Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

שער הכוונות

דרוש ט':

קטע 96 מתוך 104

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

דרוש ט': בסוד השופר והתקיעות וכונתם אבל מעורב יחד ונעתיקהו מכונות שמסר הר' ז"ל להרב יעקב ארזין ז"ל וכתב מורי ז"ל נראה לע"ד שיש בו תערובות רבות שאינם ממורז"ל ועכ"ז אעתיקם כולם לפניך פה וז"ל תחלת הכל אסדרם כפי יכולתי. שופר הם ש"ו עם י"ד פרקי האצבעות האוחזין בשופר הם ש"ך ניצוצין דמתערי מבוצינא דקרדינותא ופ"ר הם ה"ג דמנצפ"ך דמתערי מן בינה ועם ה' אצבעות האוחזין בו הם פר"ה אדומה כי הה' אצבעות הם שורש הה"ג. ואחר שנתבאר ענין השופר עצמו נבאר עתה ענין תקיעתו בר"ה:

2

הנה ביום ר"ה עולה אור פנימי של חגת"ם בתוך הבינה כדי להמתיק לכל בחי' הדין בפה התוקע ובהבל היוצא מפיו נכנס בתוך השופר ופוגע בז' הבלים אשר בתוך בינה ומוציא ר"ס אורות כמנין ז"פ הבל ונחלקים ק"ל לז"א שהוא ו' ונעשו קול וק"ל לנקבה שהיא ה' ונעשית קל"ה בסוד דעתן של נשים קלה ויכוין בז' הויות דס"ג שהם בגי' אמת תיקון ז' דדיקנא דעתיק' הנקר' תרין תפוחין קדישין ותכוין להמשיך מאותם הפנים העליו' ש"ע נהורין שבהם ומנין אר"ך נשארים בהם וק"ן יורדים לז"א. פה התוקע הוא הויה דס"ג וכ"ב אותיות והבל היוצא מתוכו הוא בגי' ל"ז המילוי של הויה דס"ג הנז' שהוא בסוד הפה. השפתים הם בומ"ף שהם בגי' ד' מילויים של ד' הויות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קכ"ח היוצא דרך השפתים. החיך הוא גיכ"ק והם ד' מילויים של ד' הויות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קכ"ח ועם ד' כוללים שלהם והכולל לכולם הרי קל"ג. הגרון הוא אחה"ע שהם ב"פ מ"ב מ"ב. ותחבר אותיות החיך והגרון שהם

3

אחה"ע וגיכ"ק ויעלה בגימטר' רי"ו עם הכולל: כונת התקיעות הם בסוד קר"ע שט"ן שהוא בגי' תש"ל עם הכולל והוא בגי' אלקים דיודין ש' וה' אלקים פשוטים הם ת"ל הרי תש"ל. גם תכוין שהוא בגי' מצפ"ץ והוא שם הממתי' לה' אלקים פשוטים שהם ת"ל הרי תש"ל. גם צריך לשלב שם קר"ע שט"ן עם שם הויה כזה יקהרועה ישהטונה וניקודותיו הוא קיבוץ ופתח ושבא פתח וחולם וסגול ושבא וחירק. ונבאר התקי' עצמם:

4

תשר"ת הנה בתחלה היא התקיעה פשוטה ותכוין כי תקיעה היא בגי' עשר י"ה פי' שתמשיך ק"ן נהורין שהם בגי' עשר פ' י"ה מן אבא הנקרא י"ה אל ז"א ומשם אל נוק' והתקיעה היא שיעורה ט' טרמוטין וסוד הטרמוטין זהו ענינם. דע כי טרמוט הוא בגי' ג"פ אלפים והנה בתקיעה הא' יש ט' טרמוטין שהם כ"ז פ' אלקים והם בגי' ב' אלפים וג' מאות ועשרים ושנים שהם כ"ז פ' פ"ו והם האחוריים של אדנות עם האותיות של האחוריים וד' פשוטות וש"ך ניצוצין שהם ה"פ דין ויכוין להמתיקם בב' אהיה דיודין שהם בגי' שכ"ב. ונלע"ד חיים ביאור דברים אלו כי האחוריים המלואים של אדנות הם בגימ' אלף ותתקע"ח ומספר האותיות האלו הם ל' קי"א תקמ"ה תרנ"א תרע"א תסיר יוד אותיו' המילוי נשארו י"ח אותיות ונקרא אותיות של אחוריים נשארו י"ח תוסיף עליהם ד' אותיות פשוטות של שם אדנ"י על י"ח אותיות הנז' יהיו כ"ב אותיות ועם אלף תתקע"ח הנז' יהיו בגי' ב' אלפים

5

תוסיף עליהם ש"ך ניצוצים ועוד שני כוללים והם כולל א' של אדנ"י וכולל א' של הש"ך ניצוצין יהיו כולם יחד בגי' אלפים ושכ"ב. אח"כ תמתיק כל זה בב' אהיה דיודין העולים בגי' שכ"ב והם קס"א קס"א והנה כל החשבון הנ"ל זולתי הכוללים הם ב' אלפים משם אדנ"י וש"ך ניצוצין ולכן ב' אהיה שהם בגי' שכ"ב הש"ך ימתיקו אל הש"ך ניצוצין והב' ימתיקו אל הב' אלפים של שם אדנ"י כנלע"ד. נמצא כי כל תקיעה היא ט' טרמוטין ע"ד הנז' ולכן בתקיעה הא' של תשר"ת תכוין להמתיק הט' טרמוטין שהם כ"ז אלקים הנז' ולהמתיק את האחוריים של אדני ע"י הש"ך דינין כנז' וכ"ז ע"י תקיעה הפשו' שהיא סוד הויה דע"ב דיודין שהיא בגי' חסד ובו תמתיק כל הדינין הנז' וסוד ההויה הזאת נרמזת במילת פשוטה שהיא בגי' ת' שהם ד' יודין שיש בהויה הנז' הרומז אל החסד ומתפשט וממתיק כל הדינין הנ"ל:

6

אח"כ בג' השברים הנ"ל תכוין כי הם סוד הדינין העומדים בגרון והנה השבר הוא שיעורו שלשה טרמוטין נמצאו ג' שברים ט' טרמוטין. והענין הוא כי שורש הדינין אשר בגרון הם שלשה אלקים שהם סוד טרמוט א' כנ"ל וכן גרון בגי' שלשה אלקים עם הכו' ולכן כנגדם הם ג' קולות ג' שברים ולא נתחברו בקול א' כמו התקיעה הכוללת כל הט' טרמוטין כנז':

7

ואח"כ מתפשטין ג' של ג' ג' שהם ט' טרמוטין ותכוין להמתיק אלו הדינין ע"י החסד שבגרון שהם אותיות אחע"ה שהם בגי' פ"ד שהם ב"פ מ"ב אותיות שיש בב' הויות דע"ב דיודי"ן שהם סוד תרין טיפין דמ"ב העומדין בבינה בבחינ' הגרון והם מבחי' הויה דיודין. ואח"כ בתקיעה אחרונה תחזור ותכללם ביחד כי תחילה נתפשטו בבחי' ג' קולות שברים כנז' ועתה נתחברו ונעשה קול א' של תקיעה פשוטה:

8

ונחזור לענין התקיעה כי הנה תכוין כי כל סוד התקיעות האלו הם בשם של כ"ב של ברכת כהנים כמו שנבאר. והנה תקיעה היא בגי' פסתם עם ד' אותיות והכולל. גם תכוין כי זה נק' תקיעה פשוטה וכבר ביארנו מלת תקיעה ומלת פשוטה. שברים הם ט' טרמוטין אחרים ועם הט' טרמוטין של התקיעה הרי ח"י. ומלת שברים היא בגי' ש' הוא אלקים דמילוי יודין ואחוריים פשוטין דאלקים ר' ונ"ב אותיות שיש בפשוט [ובמלא] ובמילוי המילוי הרי שברים ותכוין לכלול ב"ן זה של אלקים עם ב"ן של הוי"ה דההין כי בן דהוי"ה דההין הוא סוד הים העליון וב"ן אותיות של אלקים יורדים שם בסו' גלי הים ומתגעשים ומתרעשים שם והחיצונים הנקרא' אלה נאחזים באלה האותיות שיש בפשוט [ובמלא] ובמילוי המילוי של הוי"ה דב"ן שהם בגי' לאה והם סו' ל"ו טרמוטין שיש בסימן תשר"ת שהם ד"פ ט' שהם בגי' לאה. גם תכוין לשם פספסים דיונסים שהם בגי' תק"י וחבר עמהם מ"ב אותיות שיש בשם של

9

מ"ב שהוא אבגית"ץ הרי בגי' שברים. תרועה היא בגי' תרפ"ז והיא עם ה' אותיות תרועה והכו' והם בגי' ד' הויות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שהם רל"ב ושלשה אהיה א' דיודין וא' דאלפין וא' דההין שהם תנ"ה וסך הנז' הם תרפ"ז. גם הוא בגי' אדנ"י במילואו והוא תרע"א ועם ד' אותיו' הפשוטי' של אדנ"י וי"ב אותיות של המילוי הרי תרפ"ז. ובקונטרים אדם א' מצאתי כי מלת תרע"ה הוא חסר ו' והוא אדני במילואו שהוא תרע"א עם ד' אותיותיו הפשוטות הרי תרע"ה. ושיעור התרועה גם היא ט' טרמוטין. ומצאתי ג"כ נוסח אחר שנמחה עליו הדיו והעביר עליו הקולמוס וכתוב שם כי מלת תרועה היא אדני במילואו והוא תרע"א עם כללות ט' טרמו' והוא תר"פ גם תכוין כי הוא בגי' פסתם במילואו כזה פ"ה סמ"ך ת"ו מ"ם והנר' לע"ד חיים כי הוא יתר עשרה וכפ"ז צ"ל כי כך צ"ל כי פסתם במילואו הוא בגי' תרועה ועודפים עוד מספר עשרה תחברם עם שם אדני במילואו שהוא תרע"א ויהיו ג"כ

10

בגימטר' תרועה כנלע"ד כפי כתבו. תקיעה אחרונה עם ה' אותיות והכו' הם בגי' אנקת"ם גם תקיעה זו בגי' פסת"ם כנ"ל בתקיעה הא'. כל מספר הטרמוטין שבסימן תשר"ת הם ל"ו טרמוטין כמספר ל"ו אותיות שיש בהויה דב"ן דההין בפשוטו ובמילוי ובמילוי המילוי כנ"ל. ג"פ תשר"ת הם ג"פ ב"ן. והנלע"ד חיים פירושו כי בכל פעם יש ל"ו טרמו' כמנין ל"ו אותיות הויה דב"ן דההין נמצא כי ג"פ תשר"ת הם ג"פ ב"ן והם ח"ק טרמו' בג"פ תשר"ת והם סוד כי חק לישראל הוא הנאמר בענין ר"ה יום הדין והנה מלת ח"ק בגי' ב' שמות הויה ס"ג מ"ה שהם אימא עילאה וז"א:

11

תשת תקיעה פשוטה הא' היא ע"ד תשר"ת כי תקיעה היא בגי' עשר י"ה ר"ל י"פ י"ה שהם להמשיך ק"ן נהורין מן אבא לז"א ומשם אל נוק' גם היא בגי' פסת"ם כנ"ל ופשוטה גם היא בגי' ת' שהם ד' יודין הויה דע"ב והם ט' טרמוטין: שברים הוא אלקים דיודין ש' והאחוריים הם ר' וב"ן אותיותיו כנ"ל גם הוא פספסים דיונסים עם מ"ב אותיו' שם בן מ"ב כנ"ל הם ט' טרמוטין:

12

תקיעה אחרונה עם חמש אותיותיה והכולל והם בגי' אנקת"ם כל מספר הטרמו' של תש"ת הם כ"ז והם כ"ז אותיות של מילוי המילוי של אהיה. ובג"פ תש"ת יש ג"פ כ"ז טרמו' והם ג"פ כ"ז אותיות שיש בג"פ אהי"ה ב' דיודין וא' דאלפין סך הכל טרמוטין תש"ת דהיינו ג' תש"ת ג"פ כ"ז והם א"ף טרמו' ותכוין לבטל בהם את חרון אף הגדול וזה ע"י ב' שמות יה אדני עם הכולל שהם בגי' א"ף גם תכוין ליה"ו דאלפין שהוא בגי' ט"ל וגם מ"ב אותיות של הוי"ה דס"ג הרי ט"ל ומ"ב והם בגי' א"ף לבטל עמהם האף והחרון. תרת תקיעה א' פשוטה תכוין ע"ד הנ"ל להמשכת ק"ן נהורין ולשם פסתם וגם במילת פשוטה תרוע' תכוין גם כנ"ל. ז"ך טרמו' יש בתר"ת תכוין בהם כמו בתש"ת אבל יש בזה קצת שינוי והוא כי כשתחבר ג"פ ז"ך טרמו' שהם פ"א תכוין בהם כונה אחרת והיא זאת כי תש"ת הם שבריאה שהם דינא קשיא אף הגדול כנ"ל אבל תר"ת היא דינא רפיא ולכן תכוין למתק אותו האף הרך ע"י פ"א

13

טרמוטין האלו וזה בכח הויה דמ"ה דאלפין ול"ו אותיות דמילוי המילוי של הויה דב"ן כנ"ל. גם תכוין אל יה"ו דאלפין ואל מ"ב אותיות שבהויה דמ"ה כי גם הם בגי' אף תחבר ג"פ תשר"ת וג"פ תש"ת וג"פ תר"ת שהם ל' קולות דמיושב ובהם ר"ע טרמוטין ותכוין לבטל ע"י את יצה"ר של ע"ז. ור"ע טרמוטין שיש בל' קולות במוסף דלחש תכוין לבטל ע"י יצה"ר של גלוי עריות. ור"ע טרמוטין שיש בל' קולות דחזרת מוסף תכוין לבטל ע"י את יצה"ר של ש"ד. ועשר קולות אחרונות שלאחר התפלה בקדיש של תתקבל תכוין לבטל ע"י את היצה"ר של לשה"ר. כל מספר הטרמוטין של מאה קולות הנז' הם תת"ץ טרמוטין ותכוין לשם שדי במלואו ובשם אלקים פשוט ושניה' הם בגי' תת"צ. נלע"ד טעות חשבון וצריך להגיה כך מס' הטרמו' שבק' קולות הנז' הם תת"ק להיות שהם ג"פ ר"ע הם תת"י והי' קולות הם צ' הם תת"ק. וכן שם שדי במילואו כזה שין דלת יוד הוא בגי' תתי"ד ושם אלקים פשוט הוא פ"ו הרי כל

14

האמור הוא בגי' תת"ק ויכוין לשדד כחות הדין של אלקים ע"י שם שדי במילואו. המאה קולות לבדם הם הויה דס"ג ומלואו ל"ז. ועתה נחלק הסימנין כל א' לבדו והנה הם י"פ תשר"ת שהם י"פ ל"ו טרמוטין והם בגי' ש"ס כמנין שטן עם הכולל ותכוין לבטל את כח השטן המקטרג ע"י שט"ן טרמו' אלו. ועשר פ' תש"ת יש בהם ר"ע טרמו' לבטל ע"י את כח היצה"ר הנק' ר"ע הממונה על הלאוין מצות ל"ת שהם דינין תקיפין תש"ת כנ"ל. וי' פ' תר"ת יש בהם ג"כ ר"ע טרמוטין ותכוין לבטל ע"י היצה"ר הממונה לבטל המצות עשה והם דינא רפיא כנ"ל. מצאתי בקונטרס לאדם א' וכתוב בו כך כי זה הרי"ו הנז' עובר בתוך השופר וממתק את הדין שהם מ"נ וצפ"ך הוא בגי' ק"צ והוא בגי' ג' הויות ע"ב ס"ג מ"ה עם עשרה אותיות המילוי הם בגי' צפ"ך וק"ץ וזה סוד ק"ץ שם לחושך כי אלו הק"ץ נתנים לשכינה ונק' חש"ך שהיא הויה דב"ן דההין ושם מתחברים ג' הויות הנז' דכורין והם בגי' ק"צ עם שם ב"ן

15

דההין הנק' חש"ך והנה כשתוסי' מספר הויה עצמה פשוטה שהוא כ"ו והוא שורש לג' הויות המלאות הנז' יהיה הכל בגי' רי"ו וזה סוד הרי"ו של אחע"ה גיכ"ק. גם יש בחינת רי"ו אחר בסו' החניכים כמבואר אצלנו וע"ש והוא רי"ו בשינים העליו' ורי"ו בשינים התחתונים והם השוחקים מן לצדיקים והם סו' מ"ש למעלה כי מ"ן של מנצפ"ך נשחק ונטחן עם הצפ"ך העולים רי"ו עם ההויה פשוטה כנז':

16

הנה נודע כי במילת שופר נרמזים ג' אלקים והם אלו אלקים דמילוי יודין הוא ש' דשופר אלקים פשוט הוא פ"ו דשופר אלקים בריבו' הוא ר' דשופר והנה כדי למתק ג' אלקים הנז' צריכי' אנו לכוין בג' שמות של אהיה הנרמזי' ג"כ במלת שופר באופן הזה כי בשין דשופר תקח האו' האמצעית של הש' והיא י' ובאות הו' דשופר תקח האו' האמצי' והיא א' ואמנם באות פ' לא יש אמצעית ולא נקח ממנו כלום ובאות הר' דשופר תקח האות האמצ' והיא י' הרי נרמז שם יאי והוא שם אהיה ותמלא האהיה הא' ביודין ויעלה בגי' קס"א ותמלא הב' בההין ויעלה בגי' קנ"א והג' אהיה פשוט בגי' כ"א סך הכל בשלשתם בגי' של"ג. אח"כ תמנה עשר אותי' דשם אהיה דיודין ויוד אותיו' דשם אהי"ה דההין וד' אותיות דשם אהיה הפשו' הרי כ"ד אותי' תוסיף כ"ד על של"ג יעלו בגי' שנ"ז אח"כ תמנה סופי האותיות של שופר והם אות נון מהשין ואות וא"ו מהואו ואות א' מהפא ואות ש' מהריש והרי הם בגי' שנ"ז

17

נמצא שג' שמות אהיה ממתקים את ג' שמות אלקים: שער הכוונות - דרושי יום הכיפורים הקדמה דרושי יוה"כ: ובתחילה אכתוב המנהגים ואח"כ אכתוב הדרושים בע"ה מנהג של הכפרה המנהג הנזכר בספרי הגאונים היה מורי ז"ל נזהר מאד לקיימו והיה לוקח תרנגול א' לבן לכל א' מבני הבית הזכרים ותרנגולת א' לבנה לכל א' מבני הבית הנקבות ולפיכך לאשה מעוברת ישחוט עליה מספק ב' תרנגול א' זכר אולי הוא זכר ותרנגולת א' נקבה אולי הולד נקבה ועוד תרנגולת אחרת בשביל האשה עצמה נמצא שהם ג' תרנגולים ב' נקבות וא' זכר לכל אשה מעוברת. וזמן שחיטתו הוא בליל עיה"כ באשמורת קודם עלות השחר אחר סליחו' וסוד הדבר הוא לכפות את הדינים כי הנה התרנגול נק' גבר כי הוא בחי' ה"ג אשר ביסוד דנוק' הנק' גב"ר והוא נשחט ג"כ ביום הט' שגם הוא כנגד היסוד כנ"ל וע"י השחיטה נכנעים ונמתקים גבו' היסוד הנז' וכנגדו הוא השעיר המשתלח ביום הכפורים כי הנה השעיר ההוא הוא גבו' שבמל' דנוק'

18

אשר הם דינין קשים יותר מן הגבו' שביסוד שבו הנקרא גבר ותרנגול ולפי שהוא יוה"כ יש בנו כח למתק אפי' הגבו' קשות שבמלכות שבה הנק' שעיר אבל בעיוה"כ אין בנו כח אלא בגבו' היסוד שאינם כ"כ קשים ואפי"ה אינ' נמתקי' אלא באשמורת הבוקר שהוא עת רצון והרחמים גוברים אז. ועוד טעם אחר כמו שהקדמנו כי יסוד נרמז בט' והמלכות בעשור שהוא יוה"כ ולכן כל בחי' נעשית ביום המיוחד לה:

19

המנהג שנהגו להתעטף בציצית בליל יוה"כ מנהג נכון הוא וטעם המנהג הזה הוא כי לעולם סוד הטלית הוא א"מ אל ז"א אם בבחי' ציצית קטן דעיבור או דיניקה או דגדלות ולכן בליל יוה"כ שאז שליטת הנוק' רחל לפי שמדת לילה גוברת בלילה ואז עלתה רחל בראש התבונ' כנודע ואז אי' עילא' מקפת אותה בציצית גדול אבל בשאר לילות שאינה עולה לא יש מצות ציצית ואינה נוהג בלילה שהיא זמן הנוק' ולפי שהענין הזה נעשה מאליו ליל יוה"כ ולא הוצרך אל תפי' כמבואר אצלינו לכן אין צורך לברך עליו ברכה להתעטף בציצית:

20

המנהג שנהגו להוציא ס"ת א' או ג' ס"ת בליל יוה"כ ואומרי' עליו התרת נדרים שהוא כל נדרי נזכר בס"ה בפ' פנחס בר"מ בד' רנ"ו ע"א וז"ל ובג"ד תקינו למימר בו כל נדרי. ובענין הס"ת שמעתי מחבר א' הוא הרי"ס ז"ל שציוהו מורי ז"ל פעם א' בליל יוה"כ שיקנה מצות הוצאת ס"ת בלילה ההיא בכל מה שיוכל לקנותו כי אז היה צריך לתקן איזה ענין והודיע לו כונה גדולה שיכוין בעת שיוציא הס"ת ונראה מזה כי יש סמך במנהג הזה להוציא הס"ת. גם היה נוהג מורי ז"ל להיות ניעור כל ליל יוה"כ ועוסק בתורה ונלע"ד הט' הוא כדי שלא יראה קרי בליל יוה"כ ח"ו ולכן בליל יוה"כ נוהגים לקרות אחר כל סדר תפלת ערבית ד' מזמו' הראשונים שבס' תהלים והם מן אשרי. ולמה רגשו. מזמור לדוד. למנצח בנגינות עד לבטח. וסגולת' היא כי יש בהם י"ש תיבות כמנין קרי ומי שקורא אותם ומכוין בהם לא יראה קרי בליל יוה"כ ההוא. גם ר"ת וס"ת של ד' מזמורים האלו הם בגי' קל"א

21

כמנין כונ"ן שמים בתבונה והם אלו א' מן אשרי האיש וס"ת ד' מתאבד ל' מלמה רגשו גוים וס"ת ו' מחוסי בו מ' ממזמור לדוד וס"ת ה' מן סלה ל' מלמנצח וס"ת יו"ד מן תושבני ויתכן שהוא מונה בחשבון א' מאשרי וה' מהאיש והם קל"א כנלע"ד או אם נמנה גם ד' מזמורים עצמם והכו' לכולם ויהיה ה' וקכ"ו הרי קל"א ויכוין כי קל"א הוא בגימטר' סמאל וסגולתם להעבירו מעליו ולפיכך אמרז"ל הרואה קרי בליל יוה"כ הוא מסוכן ח"ו זה מצאתי בספר המחזור של מורי ז"ל כמנהג אשכנזים כתוב בחוץ קודם תפלת אלול ויוד ימי תשובה יום צום ישאל האדם חיים וכפרה ויעמוד בשעת הוצאת ס"ת ויקרא ג"פ י"ג מידות ואח"כ רבש"ע מלא כל משאלותי לטובה והפק רצוני ותן שאלתי לי ולבני ביתי חיים טובי' וארוכי' בכבוד ובמנוחה ביראתך ובתורתך בשלום ובהשקט ובבטח' ופדני מכל צרה ויגון וממות ומכל שעות רעות המתרגשות ויוצאות לעולם וכפר עונותינו ואשמותינו אכי"ר ויזכור שאלתו ג'

22

פעמים וכן במוסף ובמנחה כדי שישלי' שאלתו ג"פ ותנתן שאלתו ויקרא ג"פ ואני תפילתי. גם זה מצאתי אחר כל הנז' וז"ל יום צום ישאל אדם חיים וכפרה שכתוב למעלה עד ויקרא ג"פ ואני תפילתי גם זה כתוב סמוך לו תיכף אלו השמות ואלו שצריך להזכירם או לכוין בהם אחר נוסח התפלה והשאלה הנ"ל ואלו הן:

23

בראשית - יפ שמות - ענ ויקרא - הת במדבר - הת דברים - הד שיר - די מגילה - מי רות - הד: איכה - אמ קהלת - את יהושע - בנ שופטים - המ שמואל - שמ מלכים - את ישעיה - וו ירמיה - את: יחזקאל - שה תרי עשר - לב תהלים - הה איוב - אכ משלי - לה דניאל - לך דה"י - אר עזרא - המ:

24

ואני חיים חקרתי לידע מהיכן מוצא השמות האלו וידעתי כי הם מתיבה שניה של פסוק אחרון של הספר או' א' ואחרונה כזה שם א' י"פ הא' יוצא מפסוק אחרון של ספר בראשית שהוא וימת יוסף אות א' ואחרונה של יוסף וכן כולם עד"ז. גם זה מצאתי בחזרת מוסף ש"ץ ביוה"כ כתוב מבחו' מכנגד איה מקום כבודו עשוי סימן על תיבת איה כזה ומבחוץ כתוב וז"ל יר"מ אבינו שבשמים שתמלא את שאלתי ובקשתי כו' ולא מצאתי יותר מאלו התי' הנזכר פה ובמחזור שלו אחר מצאתי כת"י עצמו שמסיים בנוסח זה שתמלא את שאלתי ובקשתי בשם יפ ענ הת כסדר שכתבתי לעיל גם זה מצאתי בספר המחזור של מורי ז"ל ממנהג אשכנזי בתפי' יום הכפורים וז"ל ביוה"כ בשעה שהש"ץ אומר איה מקום כבודו ישאל א' מג' שאלות שירצה לשאול ויאמר בשם יה והם קיבוץ קמץ והם בגי' מ"ו ונלע"ד פירושו שישאל שיתנו לו א' מג' שאלות שירצה לשאול ולא יותר ובהכרח יענו ויתנו לו א' מהם. גם יכוין לשם י"ה

25

בקיבוץ וקמץ אשר הם ד' יודין ופתח שהם בגי' מ"ו וזה יכוין בב' אותיות י"ה הרמוזים במלת איה ולא ידעתי אם זה כתבו מורי ז"ל בתחילת ימיו אשר עדיין לא נכנס בפרדס החכמה אלא העתיק זה מספרים אחרים ולזה דעתי נוטה. גם מצאתי בסדר מוסף יוה"כ בחזרת הש"ץ בפזמון המתחיל כן האוחז ביד מדת משפט הכל מאמיני' שהוא אל אמונה הבוחן ובודק גנזי נסתרות וכל מאמינים שהוא בוחן כליות ופזמון זה כתוב אחר קדוש' המוסף וכתוב בחוץ כתיבת מורי ז"ל האוחז הוא שם בן ד' אותיו' ובגי' כ"ז היוצא מפסוק אוחזה בסנסיניו הבוחן צריך כך צריך להגיה כך הבחן והוא בגי' אדני והוא שם מעולה למעלה על ע"א שמות. הגואל צריך להגיה כך הגאל והוא בגי' שם כוז"ו ט"ל והוא בגי' הויה אחד ובגי' יד"י די"א וטובים לגאולה ולישועה. הדן באת ב"ש צט"ק והוא שם של כתר הנק' צורטק ההגוי והוא בגי' אזבוגה ובגי' דודי וזמ"ש דודי צח. הודאי הוא שם המפורש י"ה במילואו יוד

26

ה"א אותיות הודאי ובאותו שם עלה משה למרום וכן ודאי הוא בגי' אהיה עוד ירצה כי ודא"י הוא שם קדוש היוצא בר"ת ויברך דוד את ה'. החותך צריך להגיה החתך והוא שם המפורש יוצא מפסוק פותח את ידיך ס"ת. הטוב בגי' והו והוא שם א' מע"ב שמות היודע והוא בגי' המלך והוא שמו של כתר הקב"ה: