{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-104","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":104,"title":"יום ז' של פסח כנז' כן נלע\"ד ששמעתי ממורי ז\"ל:","hebrewTitle":"יום ז' של פסח כנז' כן נלע\"ד ששמעתי ממורי ז\"ל:","segments":[{"index":1,"he":"יום ז' של פסח כנז' כן נלע\"ד ששמעתי ממורי ז\"ל: \nשער הכוונות - דרושי חג חנוכה דרוש א \nדרוש א':\n\nבענין חנוכה סדר הדלקת הנרות היה נוהג כנוסח הכתוב בבית יוסף ז\"ל על הטורים וגם \nבספר שולחן ערוך. והוא כי בלילה הא ידליק הנר שבצד ימינו שהוא היותר רחוק מן הפתח \nמכל ז' נרות ובליל ב' ידליק נר הב' לו שהוא יותר סמוך אל הפתח יותר מן הא' ואח\"כ \nיפנה אל ימין וידליק הנר הא' וכעד\"ז כל שאר הלילות עד שנמצא כי בלילה האחרונה מדליק \nהנר שבצד שמאלו שהוא הנר היותר קרוב וסמוך אל הפתח ומתחיל בו ונפנה לצד ימינו הקרוב \nקרוב קודם ונמצא כי הנר הא' מכולם שהוא בצד ימין המדליק נדלק אחרון בלילה אחרונה. \nואמנם נבאר תחילה ענין קדושת הימים האלו ואח\"כ נבאר ענין ברכות נר של חנוכה והנה \nכמו שנתבאר שבשבתות ויו\"ט ור\"ח יש בהם תוספת קדושה על ימי החול גם בחנוכה ופורים יש \nבהם תוספת קדושה יותר מימי החול אמנם אין מדריגתם שוה למדריגת השבתות ויו\"ט ור\"ח \n"},{"index":2,"he":"והנה הם נתבארו כל אחד במקומו. אבל ענין חנוכה ופורים הוא באופן אחר כי תרוייהו \nאינון בהוד ואעפ\"י שבתפלת שחרית בחול ביארנו דיעקב בנצח ומלכות בהוד וכפ\"ז החול הוא \nקדוש יותר מחנוכה ופורים אשר תרוייהו אינון בהוד אבל הענין הוא על דרך שביארנו \nבדרוש ר\"ח בענין הי\"ט כי הנוק' יש לה אז תוספות קדושה לפי שאז מקבלת הארותיה ע\"י \nעצמה שלא ע\"י בעלה וכן הוא כאן כי הנה בחול יעקב יונק הארתו וחלק הארה שלה מן הנצח \nומן ההוד ואח\"כ נוחן לה הארתה ונמשך מן ההוד על ידו אבל עתה בחנוכה ופורים היא \nיונקת חלק הארותיה מן ההוד ע\"י עצמה שלא ע\"י בעלה ואינה טפילה אליו כימי החול והנה \nענין זה הוא תוספת קדושה אליה בזמנים אלו יותר מבחול:\n\n"},{"index":3,"he":"ואמנם ענין כוונת ברכות הדלקת הנר הם סובבים על יחוד א' עליון ושלם הנקרא נר כמבואר \nאצלינו בתפילת שחרית דחול בברכת שים שלום כי שם נתבאר יחוד זה על מתכונתו ועיין שם. \nועניינו בקיצור הוא כי שלשה בחי' של יחוד יש לזו\"ן א' הוא בבחי' ידוד אהיה ומספרו \nמ\"ז הב' הוא בבחי' ידוד אלקים ומספרו יב\"ק. הג' הוא בבחי' ידוד אדני ומספרו צ\"א \nולפעמים מתייחדים בבחי' א' ולפעמים בשתיה' ולפעמים בשלשתם ואז הוא היחוד הגמור ואז \nהנוק' נקרא נ\"ר כמספר ו' שמות הנז'. והנה בברכה הא שהיא להדליק נר חנוכה נרמזו \nשלשתם ובברכה ב' שהיא שעשה נסים נרמזה הב' ובברכה הג' שהיא שהחיינו נרמזה התחתונה \nמכולם וזהו מה שמצאתי בקונטריס אחר כי ההויה הא' שעם אהי\"ה תהיה במילוי יודין דע\"ב \nוההויה הב' שעם אלקים היא דס\"ג וההויה הג' שעם אדני היא הויה דמ\"ה וג' הויות אלו \nעצמם הם שתכוין במילת להדליק שהיא בגי' ע\"ב ס\"ג מ\"ה של להדליק ומן האהי\"ה שבחיבו' \n"},{"index":4,"he":"ההויה דע\"ב דיודין גם הוא יהיה במילוי יודין שהוא קס\"א ועם ההויה עצמה שהיא ע\"ב \nיהיו שניהם בגי' רג\"ל לרמוז כי גם חנוכה נקר' רג\"ל מכלל המועדים כנז' בכתיבת יד \nבהקדמת התיקונים:\n\nואמנם בקונטריס אדם אחר מצאתי כי בברכה א' של להדליק כשיאמר ברוך אתה ידוד יכוין \nשזו ההויה היא דע\"ב דיודין ותכוין לחבר עמו גם אהיה דיודין ושניהם בגימט' רג\"ל וז\"ס \nעד שתכלה רגל מן השוק. ובברכת שעשה נסים יכוין באות' הויה למילוי ס\"ג ויחבר עמו שם \nאלקים ולכן גם ההויה דס\"ג יכוין שהוא בניקו' אלקים. ובברכת שהחיינו יכוין באותה \nההויה שהוא במילוי מ\"ה דאלפין ויחבר עמה שם אדני:\n\n"},{"index":5,"he":"ונחזור לברכה ראשונה כמו שאמרנו כי בתחילה תכוין במילת להדליק שהוא בגי' ג' הויות \nע\"ב ס\"ג מ\"ה ותכוין להמשיך ג' הויות האלו ע\"י הדלקה זו אל הנוקבא הנקרא הויה דב\"ן. \nובמילת נר תכוין שע\"י המשכה זו תשתלם בג' היחודים הנ\"ל ואז תעשה בחי' נר חנוכה שהוא \nכמנין ג' היחודים הנז' ותתייחד עם בעלה בג' היחודים הנז'. אח\"כ תכוין כי ר\"ת להדליק \nנר חנוכה הוא שם קדוש הנקרא נחל היוצא מר\"ת נוצר חסד לאלפים כנודע. ועניינו הוא אור \nהנמשך מן אימא לז\"א כדי שיהיה בו כח להתייחד עמה בג' היחודים הנז' שהם בגימ' נר \nולכן תכוין בשם נחל שהוא בגי' הויה דמ\"ה דאלפין ואות אלף שבאמצע מילוי אות ו' היא \nשם אהיה בריבועו כזה יוד ה\"א ו' א' א\"ה אה\"י אהי\"ה ו' ה\"א כי שם זה מורה ענין אימא \nהמאירה בז\"א בהתלבשה בתוכו ונלע\"ד ששמעתי שיכוין ג\"כ שהנחל הנז' שהוא הויה דמ\"ה \nובתוכו ריבוע של אהיה ימשך בנוק' הנקרא הויה דב\"ן אשר אותיותיה שבמילוי המילוי הם \n"},{"index":6,"he":"ל\"ו אותיות והנה ב\"ן ול\"ו הם ג\"כ בגי' נח\"ל ואיני זוכר אם שמעתי זה ממורי ז\"ל:\n\nאח\"כ במלת חנוכה תכוין כי כמו שהמשכנו הארה מאי' אל ז\"א בשם נחל כדי שיוכל להתייחד \nעמה בג' יחודי' הנקר' נר כן עתה נמשיך הויה דס\"ג של אי' שהוא מספר עשר אותיו' \nהמילוי עם חשבון אותיו' הפשוט לבדם שהם כ\"ו והרי כ\"ו וס\"ג בגי' חנוכה וזהו ההמשכה \nתמשיכנו בנוק' הנק' נר ועי\"כ תהיה נר חנוכה. עוד יכוין במילת חנוכה אל מ\"ש חז\"ל \nשהוא אותיות חנותכה והם סוד כ\"ה אותיות שיש בו' השמות שאמרנו שיכוין במלת נר:\n\n"},{"index":7,"he":"ברכה ב' והוא שעשה נסים כו' במלת שעשה תכוין שהוא חיבור ש\"ע ש\"ה פירוש שתכוין \nלהמשיך הארת הפנים העליונים שהם ב' שמות אל ומילוייהם כזה אלף למד אלף למד העולים \nבגי' ש\"ע כנז' באורך בתפילת ר\"ה בברכת אבות במלת אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב \nכו' וע\"ש ותמשיכם אל שם אלקים דמילוי יודין העולה בגי' ש' ועם ה' אותיותיו הפשוטות \nה' הרי ש\"ה מן שעשה ש\"ע ש\"ה ובזה יתמתק שם אלקים הנז'. עוד ירצה כי ענין ב' שמות \nאלו של אל הם סוד הויה דס\"ג שביארנו במלת חנוכה שהוא כ\"ו וס\"ג שהוא הויה בפשוט \nובמילוי. והנה בפשוט הוא אל כי חשבונה הוא כ\"ו וד' אותיותי' והכולל הרי אל וגם \nבמילואה דס\"ג יש בו אותיות ייאי שהוא בגי' אל ואלו ב' שמות אל מתמלאים והם בגי' ש\"ע \nמן שעשה כנז\"ל ולא נמצא תשלום הדרוש הזה. עוד מצאתי בספר אחר על ענין חנוכה וז\"ל:\n\n"},{"index":8,"he":"דע כי מה שאנו צריכין לתקן הוא זווג זו\"ן ויש כמה בחינות כי כמו שהאצילות יש בו ג' \nחלקים והוא קוצו של יוד ואין משיגים בו אלא מהחיצוניו' שבו שהוא הקרקפתא העצם המקיף \nהמוחין ואינו אלא הלבוש וזה הלבוש בלבד אנו משיגים. והבחי' הב' מן המוחין דאו\"א \nודעת ובאלו אנו משיגים הפנימיו' עצמן ואע\"פ שהם שלשה כולם תלוים באבא ונקרא על שמו \nכי סתם מוח הוא מאבא. הבחי' הג' הם ז' מידות התחתונות שמהם הנהגות כל העולמות וכן \nיש בזווג זו\"ן ג' בחי' א' ו\"ק ופי' כשהיא עולה בו\"ק שלו ושם הם מזדווגות וזה אינו \nחשוב כ\"כ לפי שרמ\"ח אבריה הם מו\"ק שלו ולמטה ועוד שאינם פב\"פ ועוד כי החיבוק אינו \nבגופה אלא בתחילת ראשה ואינה בין תרין דרועין דמלכא. הבחי' הב' כשעולה עד המוחין \nשלו ושם מזדווגת וגם זווג זה גם שהוא מעולה מן הא' אינו חשוב כ\"כ לפי שהכתר שלה הוא \nכנגד הפנים שלו ואינם פב\"פ והחיבוק בצואר. הבחי' הג' כשהיא עולה עד הכתר שלו זהו \n"},{"index":9,"he":"מובחר כי הוא פב\"פ והחיבוק הוא בגופ' ממש ואז היא נקר' נ\"ר כמ\"ש בזוהר רמ\"ח איברים \nותרין דרועין דיליה המחבקים אותה הם נ\"ר. וזהו נר שבת ונר חנוכה אלא שיש הפרש \nביניהם כי נר שבת עולה היא למעלה עד הכתר שלו ממש ונר חנוכה הוא אשר יורדים כל \nהבחי' אלו אליה למטה במקומה ולכן קניית שמן של שבת קודם ובענין ההדלקה נר חנוכה \nקודם כי אם ידלוק של שבת קודם כבר עלתה ומה התועלת באחרת אבל יעשו לה הכנה בהדלקת \nנר חנוכה וירדו בה האורות ואחר כך תעלה בנר שבת: \n"},{"index":10,"he":"שער הכוונות - דרושי חג הפורים דרוש א \nדרוש א':\n\nבענין הפורים הנה נוסח ברכה אחרונה של המגילה היא חמשה מטבעות ואלו הם הרב את ריבנו \nוהדן את דינינו כו' והם כנגד ה' גבו' הנודעות אשר על ידיהם יריב את ריבנו וידין את \nדינינו כי בהם תלוי הדין והנקמה עוד על ענין על הנסים כו':\n\n"},{"index":11,"he":"ועתה נבוא אל ביאור ענין ימי פורים והמגילה והמרדכי ומעות מגבת פורים והמשתה \nוהשמחה. הנה נתבאר אצלנו בדרושי נוקב' דז\"א ובענין מיעוט הירח כי בכל זמן של הגלות \nעומדים זו\"ן אב\"א כל ימי החול לולי בשעות התפל' ובשבתו' וכיוצא בזה כמו שנתבאר שם. \nוהנה כאשר רוצים לחזור פב\"פ צריך שתקדים בחי' הפלת הדורמיטא על ז\"א כדי שתיעשה \nהנסירה ותוכל לחזור עמו אפין באפין כנז' בדרושי ר\"ה ולהיות כי ענין מרדכי ואסתר היה \nבסוף השבעים שנה של גלות בבל כנודע לכן אז כבר בימיהם התחיל ענין תיקון זו\"ן כדי \nלחזור אפין באפין ויגאלו ישראל. וענין התחלה זו היא ענין הדורמיטא שנעשה אז בימיהם \nוז\"ס הצרה העצומה שהיתה אז לישראל אשר עליו נאמר והנה אימה חשיכה גדולה כו' וארז\"ל \nחשכה זו גלות מדי שהחשיך עיניהם של ישראל. וענינו הוא לפי שאז היה ז\"א בסוד \nהדורמיטא ונודע כי המן הרשע. היה אוסטורלוגוס גדול כנודע בענין ויפל פור הוא הגורל \n"},{"index":12,"he":"מיום ליום כו' ובפרט במ\"ש בס\"ה כי הוא ועשרת בניו כוללים כל עשרה קליפין החיצונים \nוידע בחכמתו ענין מיעוט השגחתו ית' על ישראל בימים ההם להיותו בבחי' השינה ולכן חשב \nועלה בלבו כי הזמן מוכן לאבד שונאיהם של ישראל, וז\"ס ענין ויכוח המן עם אחשורוש אם \nיעלה בידם עצה זו והשיב לו המן ישנו עם כו' ודרשו רז\"ל ישן הוא האלוה שלהם והבן זה. \nולהיות כי הדורמיטא ההיא היא לטובתן של ישראל כדי שתנסר הנקבה מאחורוי ויחזרו פב\"פ \nויגאלו ישראל ויבנה בית המקדש לכן התייעצו שניהם כי בזמן ההוא שהאלוה שלהם הוא ישן \nיקדימו הם לאבד ולהשמיד שונאיהם של ישראל כדי שלא ישארו אפילו מתי מעט שיהיו ראוים \nלגאולה ועי\"כ לא יבנה בהמ\"ק. ונודע' עצת המן מן שמשי ספרא בנו וכתביהם אל אחשורוש \nהנק' ארתחששתא בספר עזרא עד שביטלו בנין ב\"ה בראותם כי הגיע זמנו להבנות ודי בזה. \nוהנה אף בזמן הדורמיטא אין הנקבה ישנה כי אז מסתלקין המוחין מן ז\"א ונכנסין בנקבה \n"},{"index":13,"he":"כדי להבנות ולתקן פרצופ' כדי שתוכל לחזור אפין באפין כנודע בענין דרוש השופר של ר\"ה \nובהכרח יש הארה והשגחה זו על ישראל מצידה וענין אותה הארה היתה ענין מרדכי הצדיק \nכמו שנבאר בע\"ה וכראות המן את מרדכי שע\"י היתה הארה והשגחה על ישראל בזמן ההוא \nנתיעץ עם זרש אשתו ושס\"ה יועציו כו' וארז\"ל כי זרש אשתו הית' מכשפ' גדולה ועצתה \nשקולה מכל שס\"ה יועציו ועלתה עצתם להרוג את מרדכי ולתלותו על העץ הוא זנבה של נחש \nהמשך רגל הקוף כמבואר אצלנו וכנז' בס\"ה שיר השירים ודי בזה. ואם ח\"ו ככה יעלה יוכל \nאח\"כ לאבד את שונאיהם של ישראל ואז השי\"ת ברחמיו האיר הארת נוק' העליונ' והיא גדולת \nמרדכי ואסתר ועל ידם נושעו ישראל מן הצרה הגדולה ההיא כמו שנבאר וזה ענין מרדכי \nוהארתו. דע כי הנה בזמן הדורמיטיא דז\"א לא בלבד יוצאין המוחין דז\"א מצד נה\"י דאימא \nונכנסין בנוק' רחל בהיותה אב\"א אלא (אף) גם המוחין דבנה\"י דאבא בסוד ויבן ה' אלקים \n"},{"index":14,"he":"את הצלע דא אבא ואימא ונמצא כי כמו בהיות המוחין ההם תוך ז\"א היו יוצאים מהם ב' \nהארות לחו' ומבחי' הארת המוחין דאבא יוצא יעקב מצד פנים דז\"א ומבחי' הארת מוחין \nדאימא יוצאת רחל מצד אחוריו גם עתה יוצאות מרחל נוק' דז\"א ב' הארות אלו ג\"כ בלי ספק \nולא עוד אלא שבהיות מוחין הנז' תוך הנקבה נתוספה בחי' הארה שלישית משא\"כ בהיותם תוך \nז\"א והוא כי הנה בהיותם תוך ז\"א היה היסוד דאימא נשלם בחזה דז\"א והיסו' דאבא שהוא \nיותר ארוך כנודע היה נשלם בסיום היסוד דז\"א ממש ולא היה יוצא מחו' ליסוד כלל אבל \nעתה בהיותם המוחין תוך הנקבה אשר היסוד שלה נוקביי קצר מוכרח הוא שהיסוד דאבא יתפשט \nויצא מחוץ ליסוד נוקבא ולחוץ ותתגלה הארתו בגילוי גמור לגמרי ונודע כי מה שהיה \nמתלבש ביסוד דז\"א הוא בחי' העטרה של היסוד דאבא שהוא בחי' המלכות דאבא ואין ספק כי \nהארה זו הנגלית ממלכות דאבא היא הארה גדולה עד מאד. והנה שורש נשמת מרדכי היתה מן \n"},{"index":15,"he":"ההארה ההיא ולכן על ידו היתה תשועת ישראל בזמן ההוא וזה נרמז בשם מרדכי ממש שארז\"ל \nשהוא לשון מורא דכיא מ\"ר דכ\"י והוא תרגום מר דרור גם נק' מור עובר והענין הוא כי \nההארה הגדול' ההיא היא מר דרור זך ונקי בתכלית העוברת מפי יסוד דנוק' ולחוץ וז\"ס פ' \nוידי נטפו מר כו' עובר ובזה תבין מעלת מרדכי שעלה לבחי' מלכות ומשנה למלך וז\"ס \nהפסוק ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה והמשכיל יבין \nכל פרטי הפסוק זה ענין יציאה זו מלפני המלך היא רחל ועטרת זהב גדולה מצד עטרה יסוד \nדאבא ולכן נקרא גדולה כי החסד והחכמה נקרא גדולה בסוד הגדול הגבור והנורא. גם \nהמעמיק ישכיל היותו משבט בנימין ודי בזה וז\"ס קריאת המגילה וגם התפשוטותה בעת \nקריאתה לטעם פירסום הנס והוא ענין הארת עטרת מלכות דאבא המתגלית ויוצאה לחוץ ולכן \nנקרא מגילה לשון גילוי וצריך לגלותה ולפרסמה. גם מגלה בלא יוד היא עולה בגי' ע\"ח \n"},{"index":16,"he":"כמנין ג' הויו\"ת כ\"ו כ\"ו כ\"ו שהם ענין ג' מוחין דחב\"ד דנה\"י דאבא המתגלים שם במלכות \nההוא וזהו ענין היות המגילה נקר' אגר\"ת ונקרא ספ\"ר ויש לה דינין כתורה שבכתב כי ספר \nהתור' הוא יסוד דאבא הנקרא תורה שבכתב צורת ספר כעין ו' ארוכה והמגילה היא ההארה \nהיוצאה מחוץ ליסוד כנז' וגם הוא ארוכה בצורת ו' ובצורת מגילה ארוכה ודי בהערות אלו \nאל המשכילים:\n\n"},{"index":17,"he":"ואמנם היות ימי הפורים האלו נעשים בכל שנה ושנה ולא הספיק לעשות בזמן ההוא לבדו \nהטעם הוא כי השי\"ת ברחמיו רצה שאותה ההארה המתחדשת בהיות המוחין דאו\"א תוך הנקבה \nבזמן דורמיטת ז\"א לא תתבטל לעולם בכל שנה ושנה בימים ההם עצמם כי הנה אחר דורמיט' \nחוזרים פב\"פ והמוחין הם בז\"א ואין בחי' ההארה זו יוצאת אז כלל כנ\"ל והארת מרדכי \nמתבטלת לגמרי ונעלמת בפנים ורצה השי\"ת שבכל שנה בימי הפורים כיוצא בהם אף אם יהיו \nזו\"ן פב\"פ תתגל' ההארה הנז' בימים ההם ולא תתבטל. והענין הוא כי בכל שנה בימים ההם \nכאשר יכנסו המוחין ברחל בסוד דורמיטא דז\"א אעפ\"י שאח\"כ יחזרו פב\"פ לא תתבטל ההארה \nהנז' ותשאר שם קיימת ונרשמת אף גם אחר הסתלקות המוחין האלו ממנה ויחזרו בז\"א. וז\"ס \nמ\"ש הכתוב וזכרם לא יסוף מזרעם כי אותה ההארה היא עטר' היסוד הזכר דאבא הנקרא זכר \nכנודע וזכרם זה לא יסוף מזרעם בימי הפורים שבכל שנה ושנה כנז'. לכן לעת\"ל כל הספרים \n"},{"index":18,"he":"יתבטלו חוץ ממגיל' אסתר והטעם הוא כי לעולם לא היה נס גדול כזה לא בשבתות ולא ביו\"ט \nלהתקיים ההארה זו אף אחר הסתלקות המוחין מן הנקבה אלא בימי הפורים בלבד ובבחי' זו \nיש יתרון גדול אל פורים על כל שאר הימים אפילו בשבתות ויו\"ט:\n\nוהנה בכל שנה בימי הפורים כדי לקיים ההאר' הנז' אנו צריכין לעשות ג' מצות והם קריאת \nהמגילה כדי להמשיך ולגלו' ההארה הנז' היוצאת לחוץ. בגילוי והנה צריכות ב' בחי' \nאחרות והם אלו הא' בחי' ההארת היסוד ההוא דאבא ברחל לצורך תיקון בנין פרצופה כי לכן \nנכנסים המוחין הנז' בה כדי להגדילה ולעשותה פרצוף כנז' וזה נעשה בסוד מתנות \nלאביונים כי רחל נק' עני ואביון והיסוד דאבא הנקרא צדיק נותן לה צדקה ומתנות והארות \nהזה מתקיים ע\"י שאנו נותנים למטה מתנות לאביונים וע\"י מצוה זו נעשה דוגמת' למעל'. \nובחי' הב' היא כי אחר שנתקן פרצוף רחל עצמו ע\"י הצדקה ומתנות לאביונים עוד צריך \nהארה שתתקיים בה בסוד המוחין עצמן שלו המתלבשין תוך פרצוף י\"ס שלה בעת הדורמיטא \n"},{"index":19,"he":"כנודע. וצריך שתתקיי' האר' הנז' במוחין שלה כל הימים ההם הנקרא פורים וישאר קיימת \nשם אף גם אם יסתלקו המוחין דאו\"א אחר הדורמי' ותחזור פב\"פ ועכ\"ז תשאר האר' המוחין \nההם קיימים במוחין שלה ולא יסתלקו לגמרי כבשאר הזמנים כנ\"ל וענין זה תלוי בקיום \nמצוה אחרת והיא לעשות סעודת פורים משתה ושמחה וזו ענין אכילה ושתיה כמבואר אצלנו \nשהמוחין של הנקבה נקרא י\"ה י\"ה ונעשים מבחי' י\"ה והם נמשכין בה ע\"י אכילה ושתיה \nוזהו פי' אכילה אכ\"ל י\"ה שתיה ש\"ת י\"ה כי ע\"י המאכל והמשתה נמשכין לה מוחין הנקרא \nי\"ה. גם נרמזה היא עצמה במלת אכילה שהיא בגי' אדנ\"י ע\"ה לרמוז כי אלו המוחין של י\"ה \nהנמשכין ע\"י האכילה הם בנקבה הנק' אדנ\"י. גם אסת\"ר היא בגי' תרס\"א והנה שם אדנ\"י \nבמילואו הוא תרע\"א והנה שם אסתר חסרה י' ובתוכה מסתתרת הנקודה הפנימית עצמה הנק' י' \nשל אדנ\"י הנק' אסתר על שם שמסתתרת:\n\n"},{"index":20,"he":"עד כאן הגיעו דרושי הרב זלה\"ה וענין משלוח מנות איש לרעהו לא נתבארו מפי הרב ז\"ל \nושמא רמז לענין האר' יסוד דדכורא הניתן ליסוד דנוק' והם נקראים איש לרעהו יסוד \nליסוד כנלע\"ד. א\"ש עד כאן הגיעו כל ספר הדרושים של הרב זלה\"ה ולא הפלתי דבר א' \nמדבריו ארצה תל\"י:\n\n"},{"index":21,"he":"מנות ומתנות ארז\"ל ב' מנות לאיש א' וב' מתנות לב' אביוני' והנה יש לראו' למה ברעהו \nאמר מנות באות תיו א' ובאביונים ב' אותיות תיו האמנם כבר ידעת כי היסוד נקרא איש \nועיקר האר' יום זה הוא גילוי יסוד אבא והוא זכר ובהיותו מלובש בתוך יסוד דאי' לכן \nאמר מנות בתיו א' כי אות תיו מצד הנוק' באופן כי ב' מנות הם א' מצד אבא שהוא מ\"נ \nדמנות כאשר ידעת ואחד מצד היסוד דאי' כנ\"ל והם איש שהוא יסוד דאבא לרעהו שהוא היסוד \nדז\"א כי אם היות אבא גדול הנה בהיותו יורד למקום יסוד ז\"א נקר' רעהו ע\"ד הז\"א \nכשיורד ביצירה שנאמר עליו שלף איש נעלו ונתן לרעהו. ומתנות לאביונים הם מצד אימא \nולכן הם ב' תוי\"ן כי הם מצד הנוק' והם ב' מתנות לב' אביונים שהם נ\"ה שהם אביונים \nכאשר ידעת בסוד הערבה לא ריח ולא טעם ונקראו אביונים כי אימא עד הוד אתפשט'. וגם \nמ\"ש רז\"ל כי בימי הפורי' נותנים לכל מי שפושט ידו הענין הוא כי הגבאי של צדקה הוא \n"},{"index":22,"he":"היסוד ובימי החול אשר הוא יסוד דז\"א צריך לראות למי נותן הצדקה אבל עתה שהוא יסוד \nדאבא הארה גדולה אין להקפיד אלא כל מי שפושט ידו נותנים. ומ\"ש רז\"ל חייב אינש \nלבסומי בפוריא עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי כו' הכונה הוא כי לעולם תוך \nהקליפה יש ניצוץ של קדושה המאיר בתוכה ומחיה אותה ולכן צריך לומר ברוך המן להמשיך \nאל הניצוץ ההוא אור ולכן צריך לומר בלא כונה אחר שהוא שיכור ויצא מדעתו שאם יהי' \nח\"ו בכוונה יאיר גם אל הקליפה ח\"ו. ונלע\"ד כי כשאנו ממשיכין אור מוח הבינה ברחל ע\"י \nשתיית יין בריבוי גדול יש הארה גדול' שיש בה כח להאיר גם אל הניצוץ ההוא אשר בתוך \nהקליפה וצריך לכוין באכילה בב' אותיות י\"ה דיודין ולכוין שהם של ע\"ב ובשתי' לב' י\"ה \nשל ס\"ג שעולים כמנין יין כזה יו\"ד ה\"י יו\"ד ה\"י ולכוין להמשיך אליה מוחין דחכמה ע\"י \nאכילה ומוחין דבינה ע\"י שתיה ולהיות כי הנוק' גוברת מוח בינה גובר ולכן צריך השתיה \n"},{"index":23,"he":"מרובה מן האכילה וזהו אכילה אכ\"ל י\"ה שתיה שת י\"ה ר\"ל שימשכו אליה המוחין אשר כולם \nבסוד י\"ה כמבואר אצלנו במקום אחר שהם בסוד חו\"ב הנקרא י\"ה י\"ה כי הדעת שלה היא ק\"ל \nולית בה אלא נהירו דתרין מוחין גליפין בה כמבואר אצלנו במקום אחר:\n\nאסתר בגי' שושנה גם אסתר בגי' תרע\"א כמנין אדני במילואו הכונה הוא כי כשישראל עונים \nקדיש ואומרים אמן מקבלים אז הארה מב' אל. א' של ז\"א שהוא אל רחום וחנון. וא' מא\"א \nשהוא מי אל כמוך ופירושו אל של אריך מאיר באל של ז\"א ואז ז\"א מאיר בנוק' פב\"פ לפי \nכי אל הוא בפנים והארה הוא בפנים ואלו הב' אל במילואם עולים ש\"ע נהורין והארה הנז' \nהוא בעני' אמן ולכך אמר דוד ע\"ה מלא פניהם קלון זו אמן כי מאחר שהם לא האירו באמן \nב' אל א' של אריך וא' של ז\"א מלא פניהם קלון שלא רצו לקבל מאל העולה קפ\"ה יהיו לו \nקלון שעולה ג\"כ קפ\"ה עם הכולל. ויבקשו שמך ה' פירוש כי שמך הוא המלכות שנקרא שם \n"},{"index":24,"he":"והוא אדני והויה שעולים אמן. והנה אסתר המלכה כאשר לבשה בגדי מלכות ובאה לדבר אל \nהמלך וכשנכנסה לבית ע\"ז מקום הקליפות הוסר הארת אריך ולא נשאר בה רק הארת ז\"א שאם \nלא היתה לה הארה אפילו מז\"א היתה שחורה ולא ירקרקת ולכן היא אמרה אלי אלי למה \nעזבתני שא' מאלו האלי שהוא של אריך למה עזבתני ולא האירו לה שניהם יחד: "}]}
