{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-19","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":19,"title":"קטע 19","hebrewTitle":"קטע 19","segments":[{"index":1,"he":"אימא עלאה כמ\"ש חז\"ל גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר שובה ישראל עד ה' אלקיך \nכו' כי ענין התשובה מעלה את האדם ומגיעתו עד כסא הכבוד שהיא אימא עלאה הנקר' תשובה \nועי\"כ תוכל המל' לעלות עמנו כי אנחנו גדפין דשכינתא כנ\"ל ואז יעלו זו\"ן ונשמותינו \nלמעלה בסוד מ\"ן אל אימא עלא' וז\"ס על קדוש השם שהיא אימא אשר למעלה על ז\"א הנק' ה':\n\n"},{"index":2,"he":"האמנם בזווג התחתון דזו\"ן אין צריך למסירת נפשינו להריג' רק אל נשיאות נפש בסוד \nמיתה טבעית בלבד כמו שית\"ל בע\"ה בענין נפילת אפים. והנה צריך לכוין בהויה דס\"ג כי \nהוא המעלה את הנשמות ואת המ\"ן של אימא עלאה כנודע כי שם ההויה דההין דב\"ן מעלה מ\"ן \nלמל'. והויה דס\"ג מעלה מ\"ן דאימא ואע\"פ שגם באימא יש הויה דב\"ן כנז' אצלינו עם כ\"ז \nההויה דס\"ג היא המעלה מ\"ן כנז' ביחוד מכתיבת ידי מורי ז\"ל בענין השטתחות על הקבר \nולכן אחר שמסרת נפשך וקבלת עליך ד' מיתות ב\"ד תכוין להעלות זו\"ן ונשמתך אל אימא \nעלאה בסוד מ\"ן ע\"י הויה דס\"ג ותכוין כוונה זו באות ד' דאחד באופן זה כי הנה נת\"ל כי \nע' דשמע תכוין בה אל הויה דס\"ג עם עשר אותיותיה שהם ע\"ג. וביארנו שאז עדיין לא היה \nזמן העלאת מ\"ן ולכך לא קבלה הארה אלא מחשבון ס\"ט ועם הכולל הרי ע' וחשבון הד' \nהנשארים מן ע\"ג לא קבלה הארה מהם להיותם יותר גבוהים וה\"ם ד' אותיות המעולות \n"},{"index":3,"he":"שבהויית ס\"ג והם ג' יודין וא' שחשבונם א\"ל ועתה אשר היא ממש מעלה מ\"ן צריכ' לקבל \nהארה מארבע אותיות ייאי שחשבונם א\"ל וע\"י הארה זו תוכל לעלות ואלו הד' אותיות ייאי \nתכוונם במלת אחד באות ד' דאחד ונבאר ענין זו ההארה אשר מקבלת עתה מחדש מאלו הד' \nאותיות והוא כי תחילה לא היתה היא רק שם אדני פשוט ועתה נמלאת בסוד מלוי אלף דלת \nנון יוד כמ\"ש שצריך לכוין בד' דאחד אל שם אדני במלוי כנז' וצריך לכוין כי זה המלוי \nנתוסף בה עתה ע\"י זו ההארה הנמשכת אליה מן ארבע אותיות ייאי שבהוית ס\"ג הנז' וביאור \nענין זה יותר בביאור הוא כי הנה המל' היא דינין וגבורות וז\"ס משחז\"ל תמר בתמרוריתה \nעומדת ובקשו חכמים למתקה כו' והענין הוא כי המלכות נק' תמר לפי שהיא בחי' הש\"ך \nדינין כפולים כמו שהודעתיך כי יש דינים באחוריים דז\"א ובאחוריים דנוקבי' והם ש\"ך \nש\"ך ואמנם כשננסרת המלכו' לוקחת כל שני בחי' הש\"ך דינין הנז' ונעשית תמר ולכן אמרו \n"},{"index":4,"he":"כי בתמרוריתה היא עומדת. ואמנם כדי למתקם צריך להמשיך אליה שם ייאי הנז' מהויה דס\"ג \nהנז' אשר באימא עלאה העולה בגי' א\"ל כי היא בסוד חסד א\"ל כל היום ובהתחבר א\"ל עם \nתמר יהיה הכל בגי' תרע\"א שה\"ס שם אדני במלואו והרי איך אין לה שם הזה במלואו עד \nשנמשך אליה שם ייאי כנז' כי מקודם היתה תמר ולכן ד' זו דאחד הוא רבתי בסוד אותיות \nגדולות כי היא בסוד אימא והרי נתבאר ענין העלאת מ\"ן במלת אחד: \nשער הכוונות - דרושי כוונות קריאת שמע דרוש ו פירוש תיבת אחד \nועתה נבאר ענין הזווג במלת אחד הנה אחר שכונת להעלות המ\"ן אל אימא עלאה תכוין לחבר \nיחד או\"א ותכוין בסוד ידוד אהיה. ידוד באבא. ואהיה באימא ותכוין לשלבם ביחד כזה \nיאההויה\"ה ועי\"כ מזדווגים ונעשים אחד אח\"כ תכוין בסוד הורדת טפת הזווג מן אבא אל \nאימא ושהטיפה ההיא היא הויה א' ביודין דע\"ב כנודע כי הויה דיודין הוא באבא ולכן גם \nהטיפה הנמשכת ממנו היא דיודין וכח זה נמשך אליו מן א\"א כנז\"ל. והנה עדיין הטפה הזו \n"},{"index":5,"he":"ברדתה ממוח אבא אין בה ציור והיא בסוד כללות אחד ולכן תכוין כי אח\"כ ברדתה תוך מעוי \nדאימא אז היא מקבלת הציור ומצטיירת ונעשים ממנה ד' מוחין אל ז\"א שהם חו\"ב ודעת כלול \nמתרוייהו וה\"ס חו\"ג ותכוין כי ד' מוחין אלו ה\"ס ד' אותיות דהויה דיודין הנז' כי מן \nאות יו\"ד נעשית מוח חכמה ומן אות ה\"י נעשה מוח בינה ומן אות וי\"ו נעשה מוח החסד ומן \nאות ה\"י אחרונה נעשית מוח גבו' והנה עתה אשר הם מוחים גמורים יש להם ארבע שמות \nגמורים וכבר הודעתיך כי אלו המוחים הם בחי' אור פנימי של המוחין דז\"א כי המקיפי' \nאינם נכנסין עד תפלת י\"ח וכמו שיתבאר שם. גם הודעתיך כי אלו המוחין הם מבחי' \nפנימיות ז\"א אשר נקרא בחי' הנשמות ואינם מבחי' חיצוניות הנק' בחי' העולמות וב' בחי' \nאלו נתבאר בדרוש א' של שני ימים טובים של ר\"ה וע\"ש. גם תעיין בביאור ברכת אבות \nשביום ר\"ה בתיבת אלקינו ואלקי אבותינו. גם הודעתיך כי עתה בק\"ש אינם נמשכין כל \n"},{"index":6,"he":"המוחין דאור פנימי רק בחי' הו\"ק שבהם בלבד והענין הוא כי המוחין הם בחי' פרצוף א' \nכלול מי\"ם המתלבשים תוך נה\"י דאימא כי הנצח דאימא נחלק לג\"פ והם כנגד קו ימין דז\"א \nשהם חח\"ן שבו. והוד דאימא נחלק לג' פרקין והם מתלבשים בקו שמאלי דז\"א והם בג\"ה שבו. \nומן היסוד דאימא נעשה ממנו קו האמצעי דז\"א והם דת\"י שבו והנה כאשר מתחילין לכנם תוך \nז\"א ולהתפשט בתוכו נכנסים תחילה הפרקים תחתונים דנה\"י דאימא בג\"ס עליונות דז\"א \nואח\"כ נכנסין ג' פרקים אמצעי' דנה\"י דאימא בג\"ס עליונות דז\"א ונדחין הג' פרקים \nתחתונים בג\"ס אמצעיות דז\"א וזהו מה שנעשה עתה בעת הק\"ש אבל מה שנכנס אח\"כ בעת תפל' \nי\"ח הוא כי נכנסין ג' פרקים עליונים דנה\"י דאימא בג\"ם עליונות דז\"א וג' אמצעי' בג' \nאמצעיות וג' תתאין בג' תחתונות והרי נשלמו המוחין דאימא. ואח\"כ ע\"ד הנז' נכנסין גם \nהמוחין דאבא ופשוט הוא כי הבחי' העליונות אינם שוים אל מדרגות תחתונות מהם ולכן אלו \n"},{"index":7,"he":"הט' פרקים שיש במוחין אין שמותיהם שוים. אמנם ג' פרקים תתאין יש להם ג' שמות וג\"פ \nאמצעים יש להם ג' שמות אחרים ולשלשה עליונים ג' שמות אחרים וכל זה במוחין דאימא וכן \nיהיה במוחין דאבא וכ\"ז הוא בבחינ' הלבושים של המוחין שהן נה\"י דאימא או דאבא וגם \nבמוחין עצמן המתלבשים בתוכם יהיה כן. והנה בדרושי הציצית ביארנו זה היטב וע\"ש אבל \nמה שצריך לך לכוין עתה בקצרה הוא זה הנה כבר הודעתיך כי בד' אותיות ההויה יש ד' \nהויות אחרות והם ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן ומתחלקים באופן זה ע\"ב באבא ס\"ג באימא מ\"ה בז\"א \nב\"ן בנוקביה והנה גם אלו הד' מוחין דז\"א הם עד\"ז כי מוח חכמה כנגד אבא ומוח בינה \nכנגד אימא ומוח חסד כנגד ז\"א ומוח גבורה כנגד נוקביה כנודע כי תרין עטרין חו\"ג הם \nהחסד לז\"א והגבורה לנוקביה ונמצא כי אלו הד' מוחין הם ד' הויות עסמ\"ב. אמנם להיותם \nמוחין מצד אימא אינם הויות גמורות כל אחד מד' אותיו' אבל הם כל הויה משלשה אותיות \n"},{"index":8,"he":"בסוד יה\"ו כנודע כי יה\"ו הוא בבינה שהיא בגי' אהיה וגם כל אהיה הוא בבינה ולכן \nתכוין כי ד' מוחין אלו הם ד' שמות יה\"ו במלוין כסדר ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן וזה הענין \nתכוין בד' דאחד איך עתה מוריד את הד' מוחין האלו הנז' אל ז\"א הנק' א\"ח וזהו כללות \nמלת אחד א\"ח ד' כי הז\"א הנק' א\"ח מקבל הד' מוחין האלו עתה. והנה נתבאר איך הם באים \nמלובשים תוך נה\"י דאימא ולכן תכוין ג\"כ בעניינם והנה הם ד' שמות אהיה כנודע כי כל \nאהיה הוא בבינה. אבל עתה לא תכוין בהם אלא בד' שמות אה\"י כל א' מג' אותיות בלבד \nותכוין לחבר כל מוח עם לבושו כזה. יוד הי וי\"ו אלף ה\"י יו\"ד. יוד הי וא\"ו אלף הי \nיו\"ד. יוד ה\"א וא\"ו אלף ה\"א יו\"ד יוד הה וו אלף הה יוד:\n\n"},{"index":9,"he":"והרי הורדנו אל הז\"א ב' מוחין הנקרא חו\"ב שבו שה\"ס שני שמות יה\"ו ואה\"י במלוא' \nכנז\"ל בדרושי הציצית אבל השני מוחין האחרים הנק' חו\"ג הם שמות של אהוה כנז' שם. \nולכן צריך לכוין ג\"כ אח\"כ בד' אותיות אהוה בד' דאחד ותכוין בהם במלוייהם דיודין אלף \nהי ויו הי ותכוין כי השם הזה הוא כללות החו\"ג כי שניהם נק' בשם הזה ואני מסופק מעט \nבענין זה הנז' אם הד' שמות אה\"י הנז' הם מוח בינה והד' יה\"ו הם חכמה. והראי' לזה \nהוא כי הרי שמות אהוה האלו הם בחו\"ג והרי נזכר כל הד' מוחין אבל היותר מוסכם אצלי \nששמעתי ממוז\"ל הוא כי הד' יה\"ו הם ד' מוחין בכללותם והד' אה\"י הם ארבעה לבושים \nבכללותם ועי\"ל בפסוק והיו הדברים האלה כו' כי שם ית' ענין זה של החו\"ג. אח\"כ תכוין \nלהמשיך ג\"כ מוחין אל נוק' דז\"א במלת אחד והנקבה הזו כבר ביארנו עניינה לעיל כי \nהמעלה עתה מ\"ן במלת אחד היא רחל ולא לאה אמנם מצאנו ראינו בזוהר כי הד' דאחד היא \n"},{"index":10,"he":"מלכות הנקרא קשר של תפילין ש\"ר גם אמרו כי בשכמל\"ו הוא במלכות וצריך לבאר הדברים \nהאלה באר היטב שלא יחלקו יחד:\n\nוהענין הוא דע כי ב' נקבות יש לז\"א לאה ורחל וה\"ס תרין נשין דיעקב דאיהו ז\"א ומצינו \nכתוב ויאהב יעקב את רחל ותמיד הוה דיור' ומשכני' באהל רחל. וקצת טעמו של דבר נת\"ל \nוהוא לפי שרחל נקרא עקרת הבית עיקרו של בית כי היא מכלל הי\"ס והיא ספי' עשירית שבהם \nויש לה בחי' פרצוף גמור והפרצוף הזה יש לו פנים ואחור ויש לו פנימי וחיצון כמו שאר \nהפרצופים שיש באצילות. אבל לאה אינה רק האחור דאימא לבד וזהו הטעם שלאה היא כולה \nדינים תקיפין לפי שאפי' אימא דינים מתערין מינה ומכ\"ש באחוריים שלה. וזהו טעם למה \nשביארנו בענין דרוש התפילין כי גם שם נרמזו ב' הנקבות האלו והם בחי' קשר תש\"ר בסוד \nלאה דכתיב וראית את אחורי שהיא עומד' באחור עם ז\"א בחציו העליון באחורו ראשו בסוד \nקשר תש\"ר אבל רחל נרמזה בסוד תש\"י כי היא עומדת מחציו ולמטה של ז\"א מכנגד הלב ושם \n"},{"index":11,"he":"ביארנו טעמו של דבר כי רחל שהוא פרצוף גמור יש לה בחי' תש\"י בפרשיות ובבתים כדמיון \nז\"א ממש שיש לו תש\"ר אבל לאה שאינה רק אחוריים דאימא אינה רק בחי' קשר דתש\"ר שהיא \nעור לבד בלתי בתים ופרשיות כלל והנה עד\"ז ג\"כ נרמזו שתיהן לאה ורחל בענין הק\"ש כי \nהנה ענין הק\"ש הוא בחי' כניסת המוחין בז\"א. ונודע כי התפילין יוצאין מן המוחין כנז' \nבמקומו ולכך כמו שבתפילין אנו מחברין לאה עם ז\"א בסוד תש\"ר עם הקשר שלו אבל רחל היא \nבפני עצמה בסוד תש\"י. כך עתה אנו בק\"ש בפסוק א' של שמע אנו מחברים את לאה שהיא ד' \nדאחד שהיא קשר תש\"ר עם יחוד ז\"א עצמו אשר הוא תש\"ר בפסוק הא' דשמע ישראל ואח\"כ \nבבשכמל\"ו הוא יחוד בפני עצמו לרחל והוא לסיבת הטעם הנז' בענין תפילין כי להיות שרחל \nהיא פרצוף גמור בפני עצמו לכן יש לה יחוד בשכמל\"ו בפני עצמה. אבל לאה שאין לה אלא \nהארה מועטת מן הד' מוחין של ז\"א לכן היא טפלה אליו. ובזה הטעם יובן ג\"כ למה אנו \n"},{"index":12,"he":"מתחילין בלאה קודם רחל לפי שלאה היא עומדת למעלה במקום אחורי הראש כי זהו הטעם \nשבזוהר קוראים אל לאה עלמא עלאה והראשונה המקבלת הארת המוחין היא לאה. גם לסיבה זו \nנק' ד' לפי שהיא יוצאה ממש מאחורי הד' מוחין דז\"א גם נק' דלת לסיבת היותה דלה ועניה \nכי היא דינין תקיפין לסיבת היותה אחוריים דאימא עלאה גם נקרא דלה ועניה לפי שאינה \nפרצוף גמור כמו רחל כנז' ואיננה רק עור בלבד בסוד עור דקשר דתש\"ר כנז\"ל. גם לסיבה \nזו היא ד' רבתי לפי שכל אלפא ביתא רבתי היא באימא עלאה ולאה היא אחוריים דאימא עלאה \nולכן היא ד' גדולה. ונחזור לענין כי בד' זו דאחד תכוין להמשיך הארה מן ד' מוחין \nדז\"א אל לאה וסוד הענין הוא במה שביארנו כי רחל היא עומדת עתה בהיכל אהבה דעולם \nהבריאה אלא שעתה עלתה למעלה בסוד מ\"ן. ונודע כי בהיותה למטה בבריאה עומדת שם בסוד \nנקודה קטנה ר\"ל כי נאשר תעלה באופן ההוא אל האצילות לא תראה שם רק בחינת נקודה קטנה \n"},{"index":13,"he":"ואז היא צריכה לקבל מן הז\"א הארה אחר הארה מדרגה אחר מדרגה עד שתחזור להיות פרצוף \nגמור כבראשונה כמשי\"ת בברכת אבות ונמצא כי עתה אשר עלתה למעלה בהכרח כדי להעלות מ\"ן \nעלתה בבחי' נקודה קטנה. וכאשר עתה בק\"ש ירדו המוחין דז\"א אינה יכולה עדיין לקבל \nהמוחין שלה כי אפילו בחי' גופא אין לה ואיך תקבל המוחין עתה ואי אפשר לקבלם עד ברכת \nאבות כמשי\"ת אבל לאה יכולה עתה לקבל את המוחין שלה לפי שכבר נתבאר שרחל ירדה עד \nעולם הבריאה, אבל לאה שהיא אחוריים דאימא לא נפלה אלא בעולם האצילות ונפילתה היתה \nשירדה למטה ממדרגתה דהיינו שירדה עד מקום רחל נוק' דז\"א ולכן כאשר עולה ז\"א בסוד \nמ\"ן למעלה גם לאה היא עולה למעלה עד מקומ' ועלייה זו הוא התיקון שלה ולכן יכולה \nלקבל בק\"ש את המוחין שלה. אבל רחל אשר ירידת' ונפילת' הוא למטה בעולם הבריאה לכן \nהיא מתמעטת בבחי' נקוד' קטנה וצריכה תיקון מחדש כדי שתעשה פרצוף כמתחילה:\n"},{"index":14,"he":"\nולכן עתה בק\"ש שעדיין לא נעשית פרצוף אין בה כח לקבל אח המוחין שלה עדיין וא\"ת א\"כ \nמה הוא התיקון שאנו מתקני' אותה עתה ביחוד בשכמל\"ו והתשובה היא כי אין זה רק הכנה \nאל העתיד כאשר נאמר ברכת אבות בתפלת י\"ח שימצא הכל מוכן ומזומן ותקבלם וז\"ס מ\"ש \nרז\"ל הביאו לה עבדיה בחשאי ומ\"ש אם תשאל גנאי הוא לה כו' הענין הוא כי בהיות' בלתי \nתיקון יש לה גנאי אם תשאל ולכן הביאו לה עבדיה בחשאי כמשי\"ת בע\"ה. ואחר אשר ביארנו \nבדרך כללות בקיצור איך תכוין בד' דאחד ללאה ובבשכמל\"ו אל ו\"ק דרחל נבאר עתה יותר \nבפרטות מה שצריך לכוין. דע כי על האמת הוא כי גם לאה יחודה היא בבשכמל\"ו עם רחל אלא \nשלהיותה נוק' עלאה עליונה יש לה ג\"כ יחוד למעלה בראש הזכר בסוד ד' דאחד ונמצא כי \nבד' דאחד אנו מכווני' אל כתר דלאה בלבד ושאר התפשוטתה נרמז בבשכמל\"ו עם רחל ג\"כ. \nונבאר עתה ענין הכתר הזה דלאה שאנו מכוונים בו בד' דאחד. דע כי בחי' לאה אינה רק \n"},{"index":15,"he":"אחוריים דאימא עלאה כנז\"ל אשר לכן איננה רק בחי' קשר דתש\"ר שהיא של עור בלבד. וכבר \nביארנו ענין מלת עור מה עניינו ואמרנו שהענין הוא שאין לאה לוקחת הארה מן המוחין \nעצמן דז\"א אלא מן הנה\"י דאימא אשר הם הלבוש של המוחין דז\"א כנודע. אבל רחל לוקחת \nהארה מן המוחין עצמן לפי שהיא במקום החסדים המגולים והחסדים הם מכים במוחין \nומוסיפין בהם הארה ומוציאים אותם לחוץ משא\"כ בלאה העומדת מכנגד מקום החסדים הסתומים \nוכבר ביארנו כי הלבושין של המוחין הם ד' שמות אהיה ונמצא כי כל קבלת לאה הוא מאלו \nהד' שמות אהיה. ובתחלה היא מקבלת כללותם בלבד ולוקחת הד' אלפין אשר בארבע שמות אהיה \nאשר אלו הד' אותיות הם היותר מעולות ומשם נעשה כתר שלה וזה תכוין בד' דאחד שהם ד' \nאלפין הנז' אבל תכוין כי היא ד' גדולה פי' כי כל מוח מאלו הד' מוחין כולל כולם \nכמבואר אצלינו בדרוש הציצית ונמצא שד' זו כלולה מן ארבעה והם ד\"פ ד' הם י\"ו מוחין \n"},{"index":16,"he":"ודבר זה נרמז בהיות ד' זו גדולה. וכן היה מורי ז\"ל אומר שצריך לכתוב בתפילין \nובמזוזה שיעור ד' זו דאחד גדולה ועבה כשיעור עובי ד' דלתין קטנות ולפי שעתה ה\"ם \nהכתר דלאה ונודע כי כללות ד' מוחין כלולים בכתר ובארבע מוחין כלולים כל הי\"ס ונמצא \nכי מוכרח הוא שיהיה בכתר כללות כל הארבע מוחין: \nשער הכוונות - דרושי כוונות קריאת שמע דרוש ו פירוש בשכמל\"ו \nתיקון בשכמל\"ו הנה היחוד הזה נכלל בו יחוד תרין נוק' לאה ורחל וכמ\"ש בע\"ה וזה \nביאורו. ברוך שם כבוד אחר שנת' כי בד' דאחד תכוין אל בחי' הכתר דלאה תכוין עתה בד' \nמוחין דלאה עצמן אעפ\"י שאינם אלא בסוד הארת עור בלבד כנ\"ל וכבר נתבאר בזוהר כי ברוך \nרומז אל החכמ' ושם אל הבינ' וכבוד לחו\"ג והוא עצמו הד' מוחין עצמם שאמרנו יען כי \nדעת כלול מחו\"ג גם תכוין כי אלו הם מסוד ד' אהיה הנז' ותכוין כי ג' תיבות אלו ברוך \nשם כבוד רומזים אל המוחין שהם ג' והם ד' פי' כי הם ג' חב\"ד והם ד' לפי שהדעת נכלל \n"},{"index":17,"he":"מחו\"ג ולכן עם היותם המוחין ד' נרמזו בג' תיבות בש\"כ בלבד. גם תכוין כי ג' תיבות \nאלו עולים בגי' ת\"ר והוא כי ד' שמות אהיה ב' הראשונים במלוי יודין והג' באלפין והד' \nבההין הם בגי' תרי\"ו. והנה בד' דאחד רמזנו אל הכתר שלה אל מספר הי\"ו לפי שהיא ד' \nרבתי והיא בגי' ד\"פ ד' נשארו ת\"ר לד' מוחין שלה:\n\n"},{"index":18,"he":"גם ר\"ת ברו\"ך ש\"ם כבוד הם שכ\"ב והם בגי' כמספר שני שמות אהיה הראשונים דמלוי יודין \nלהורות כי כל אלו הב' הראשונים הם העיקרים ולכן ניתנו בר\"ת והם ב' מוחין חו\"ב ושאר \nהאותיות של ג' תיבות דברוך שם כבוד הם בגי' כמספר שני שמות אהי\"ה עם ו' כללות \nדמוחין האחרונים דאלפין וההין אשר הם בחו\"ג הכלולים בדעת:\n\n"},{"index":19,"he":"מלכותו תכוין לעשות הכתר דלאה כתיקונ' ותכוין כי מלכותו היא נוקבא דז\"א הנקרא מלכות \nכנודע. ותכוין לנעוץ סופו בתחילתו כי עתה נעשה כתר מלכות בראשה והם ד' אלפין מן ד' \nאהיה אשר לקחתם פשוטים בד' דאחד. ועתה במלת מלכותו הם מתמלאין ואז הם בגי' תמ\"ד. \nוכבר ידעת כי לאה נק' מדת ימיו של דהע\"ה בסוד מ\"ש ומדת ימי מה היא כמבואר אצלינו גם \nתכוין עתה ברחל שגם היא נוק' דז\"א והיא מלכות האמיתי שהיא הספי' העשירי' שבאצילות \nוהענין יובן במש\"ל כי אעפ\"י שעלתה רחל בסוד מ\"ן אין בה כח עתה לקבל המוחין שלה עד \nברכת אבות כנ\"ל:\n\n"},{"index":20,"he":"אמנם עכ\"ז מוכרח הוא שיורדת לה עתה איזה הארה מן הזווג הזה של אלו המוחין אשר \nבאצילות עד היכל אהבה שבבריאה אשר היא עומדת שם וזו ההארה קראוה רז\"ל בלשון ציקי \nקדרה שהביאו לה עבדי' בחשאי וה\"ס י\"פ שם אהיה שהוא בגי' ציקי. והענין הוא כי כבר \nנכנסו המוחין בז\"א ונכנם בו סוד הדעת הנכלל מן הה\"ח וה\"ג רק שהיו מבחי' התפשטותם \nבו\"ק כי הג\"ר לא נכנסו עד ברכת אבות כנ\"ל. וכבר ידעת כי אלו ה\"ח וה\"ג כשנכנסים \nלהתלבש ביסוד דאימא הנק' אהיה כנודע כי כל אהיה הוא באימ' ואז הם לוקחים משם עמהם \nהארת י\"פ אהיה וכשיוצאים ומתפשטים למטה אע\"פ שכבר נגמר יסוד הבינה במקום החזה דז\"א \nעכ\"ז אותם ההארות הם יורדות ומתפשטות עם החו\"ג:\n\n"},{"index":21,"he":"והנה עתה רחל אינה יכולה לקבל הארה מן החו\"ג עצמן רק מן העשר לבושים שלהם שהם י\"פ \nאהיה שהם בגי' ציקי קדרה ואלו ההארות הם שמביאים לה ישר' עבדי' בחשאי למטה עד היכל \nאהבה שבבריאה ע\"י תפילתם. וזווגם בחשאי הוא כדי שלא יתאחזו בהם החיצוני' יען לא \nנגמר פרצופה. ובהיותה בבחי' נקו' חסיר' התיקון יוכלו החיצונים להתאחז בה וע\"כ הביאו \nלה בחשאי כנ\"ל ואמנם המוחין האמתים העקרים שלה הם נשארים ועומדים למעל' בלאה עד \nשיבא זמן תיקון רחל בברכת אבות ותטלם. והנה ענין המוחין שלה הם מה שנשאר מד' שמות \nאהיה הממולאים כנ\"ל כי אחרי אשר לקחה לאה הד' אלפין מהם במלויים שהם עולים בגי' מדת \nנשאר בחי' עק\"ב אורות לרחל לפי שהד' אהיה במלוייהם כנ\"ל הם בגי' תרי\"ו וכשתסיר מהם \nמד\"ת אורות ללאה ישארו עק\"ב אורו' לרחל ואלו העק\"ב הם מתפשטים בכל קומת רחל כנודע \nכי רחל נק' יראת ה' דכתיב עקב ענוה יראת ה'. ונמצא כי רחל הנקרא יראת ה' היא עקב אל \n"},{"index":22,"he":"לאה הנק' ענוה כמבואר אצלינו בשער הפסוקים בפסוק ותגנוב רחל כו' ע\"ש. ונמצא כי במלת \nמלכותו תכוין לב' כוונות הא' הוא להמשיך כתר אל לאה וגם תכוין אחר כוונה זו אל עק\"ב \nאורות הנמשכין אל רחל וכ\"ז הם הכנה בלבד עד ברכת אבות. אבל מה שנמשך עתה ממש אליה \nהם עשרה אהיה הנקרא ציק\"י קדר\"ה:\n\n"},{"index":23,"he":"לעולם כאן תחזור לכוין להשלים פרצוף לאה והם ז\"ת שלה כי כבר נעשה הכתר שלה דרך כולל \nבמלת ד' דאחד והמוחין שלה נעשו בברוך שם כבוד ובמלת מלכותו נעשה הכתר שלה לגמרי \nומשם נשארו עק\"ב אורות לרחל. ועתה במלת לעולם נעשים ז\"ת אל לאה הנק' עולם ותכוין \nלהמשיך בהם סוד הויה דס\"ג דאימא בבחי' אחוריים שלה לפי שבחי' הפנים שלה לוקח אותם \nז\"א ואחוריים לוקחת' לאה. והנה הם בגי' קס\"ו ועם י' אותיותיה בגי' קע\"ו כמנין לעולם \nואלו נמשכין בו\"ק שלה:\n\n"},{"index":24,"he":"ועד כאן תכון להמשיך המל' של לאה וזהו ועד דתמן ויעודא דכלא כנז' בזוהר ר\"ל מקום \nבית ועד וכניסת כל האורו' ולכן נגמר ומסתיים ג\"כ היחוד בד' של ועד כנגד המלכות (של) \nרחל שנק' ד' כי היא דלה ועניה אספקלריא דלא נהרא מגרמא ובמ\"א ביארתי יותר באורך \nכונת לעולם ועד וע\"ש. גם תכוין כי מלת ועד רומזת אל לאה בסיומא שהוא במל' שבה כנז' \nאשר שם הוא התחלת פרצוף רחל ולכן עתה אנו מכוונים במלת ועד לתקן ג\"כ כתר דרחל \nולהכינו מעתה. והענין הוא במה שנודע בפ' עקב ענוה יראת ה' כי כתר דרחל הם העקביים \nשל רגלי לאה וע\"כ אנו מוכרחי' לתקן מעתה כתר דרחל לפי שעדיין לא נגמרו ליתקן עקבי \nהרגלים של לאה אבל שאר הפרצוף של רחל איננו נזכר עתה כלל. והנה כתר דרחל נרמז במלת \nועד והענין הוא כי אחר אשר במלת מלכותו נרמז דרך כללות להכין ולהניח שם עק\"ב אורות \nלצורך רחל שהם ג' אותיות אחרונות שבכל שם אהיה מן הד' אהיה הנז' אשר הם בגי' עק\"ב \n"},{"index":25,"he":"כנ\"ל. והנה כל עקב האורות מתפשטים בכל קומת פרצוף רחל כדוגמת ד' אלפין העולים מד\"ת \nאשר הם כללות כל פרצוף לאה מראשה עד סופה. אבל הכתר שלה איננו רק הד' אלפין פשוטות \nאבל המלויים הם בשאר פרצוף אלא שלהיות כי הכתר כולל הי\"ס שלמטה ממנו לכן אמרנו כי \nהכתר שלה נרמז במלת מלכותו בסוד מד\"ת אבל עיקרו של דבר אינו אלא שהד' אלפין פשוטות \nהם בכתר של לאה כנרמז בד דאחד והמלויים שלהם הם בשאר פרצוף. וכן הענין ברחל כי ד\"פ \nהי\"ה הנשארים מן לאה בכל שם אהיה ונמצאים ד\"פ הי\"ה בפשוטם הם בגי' ועד והם בחי' \nהכתר דרחל אבל במלוי' בגי' עק\"ב והם מתפשטים בכל פרצוף רחל הנז' והרי כי גם במלת \nועד נרמזו בה לאה ורחל. והענין הוא שרומז ברחל שהיא שם אדני ואם תחבר עמהם י\"ו \nאורו' שלוקחת כתר לאה כנ\"ל בד' דאחד הרי הם בגי' ועד: \n"}]}
