{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-22","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":22,"title":"קטע 22","hebrewTitle":"קטע 22","segments":[{"index":1,"he":"בדרוש אהבת עולם וע\"ש והנה זכירת מצרים מ\"ע מן התורה ולכן תכוין בפסוק זה לקיים \nמצוה זו של זכירת יציאת מצרים בק\"ש דשחרית ובק\"ש דערבית. ענין ה' אלקיכם אמת אשר \nכופלה הש\"ץ פ\"ב כנז' בזוהר רות כבר ביארנו עניינם לעיל בדרוש ענין סדר רמ\"ח תיבין \nשבסדר ק\"ש וע\"ש:\n\n"},{"index":2,"he":"גם נתבאר פה כונה אחרת והיא זו הנה פסוק ויאמר היא כנגד נה\"י דז\"א כנז\"ל בדרוש \nהנז'. והנה הם יצאו ונעשו מסוד אימא עילאה. לפי שז\"א הוא סוד אות ו' של הויה והטעם \nלפי שאין בו רק ו' ספירות בלבד והם ג' מוחין חב\"ד וחג\"ת. אמנם אח\"כ האריכה אימא \nעילא' והמשיכ' את שוקיה נה\"י שלה עד למטה והאצילה בחי' נה\"י דז\"א כי הנ\"ה יצאו מב' \nירכין שלה ולפי שאימא עלאה נק' עלמא דדכורא כנז' בזוהר פ' ויצא אבל יש בה סיומא \nדנוקבא ולכן יצא ממנה גם בחינ' היסוד ואז נעשו נה\"י בז\"א וז\"ס מ\"ש בתיקונים ומבינה \nנביאים. גם ז\"ס פסוק ה' בחכמה יסד ארץ כי אחר הת\"ת נעשה רישא דנוקב' הנק' ארץ ע\"י \nהחכמה ואח\"כ כונן שמים שהם נה\"י דז\"א הנקרא שמים והם נק' מכוניה כמש\"ה יסד ארץ על \nמכוניה כי השוקיים הם מכוני הגוף וכונניות זה נעשה ע\"י התבונה ואז אלו הנה\"י ששמשו \nלב' בחי' אם בבחי' נה\"י דז\"א ואם בבחי' ג' מוחין דנוקבא כי הם הם מוחין דילה כמבואר \n"},{"index":3,"he":"אצלינו ולהורות שני בחי' אלו אנו כופלים בפסוק ה' אלקיכם אמת שהם בחי' נה\"י הנז' \nאשר בתחילה נעשים בחינת נה\"י דז\"א עצמו ואח\"כ ע\"י הש\"ץ שכבר ידעת מי הוא הנה ע\"י \nנכפלים ונעשים גם הם ג' מוחין אל הנקב' ע\"י חזרתו לכפול פעם שני ולהורות כי אלו \nהנה\"י עצמם הם הם משמשים להיותם מוחין אל הנקבה ולכן אין בפ' זו רק ע\"ב תיבות ע\"י \nחזרת ג' תיבות אלו:\n\n"},{"index":4,"he":"ענין ד\"פ אמת שנתקנו קודם עזרת אבותינו וד\"פ אמת אחרים שנתקנו אחר עזרת אבותינו \nכנזכר בזוהר פרשת ויקהל. הענין הוא כי ה\"ס ד' מוחין הנקבה הנעשים לה ע\"י הנה\"י דז\"א \nובאים ונמשכי' אליה מבחינת הזכר עצמו וזהו ד\"פ אמת הראשונים. אמנם אח\"כ הם ד' מוחין \nשלה עצמם בסוד היסוד שגם הוא כולל ו' אחרת כמו הת\"ת בסוד ו\"ו כפולה ומזו הואו השנית \nשהוא היסוד נעשים בה ארבע מוחין אחרים והב' הנשארים באות ו' הם אל היסוד בעצמו. \nבאופן כי הו' דיסוד נחלקת לו' חלקים הארבע מהם אל המוחין דנקבה. והשנים הנשארים מהם \nאל היסוד בעצמו. גם ביארנו בזה כונה אחרת לעיל בדרוש קצר ביחוד ק\"ש עד עזרת אבותינו \nוע\"ש איך שהם סוד ההיכלות הכלולים בהיכל הרצון הכולל שית היכלין בגויה ע\"ש כי שם \nנתבאר כונה זו. ונבאר עתה כונה א' עם שגם היא נקשרת עם הכונה הנז' והכל עולה לסגנון \nא' וזה גורם את זה הנה נת\"ל שעדיין עתה רחל עומדת למטה בעולם הבריאה בבחי' נקו' \n"},{"index":5,"he":"קטנה ואמנם בעת הק\"ש העלינו אותה לצורך מ\"ן כדי שעי\"ז תקבל אור עליון ועי\"כ יתוקן \nפרצוף ז\"א ויושלם בי\"ס גמורות אשר בתחילה לא היה אלא בסוד ו\"ק לבד וגם נוק' דז\"א \nתשתלם בפרצוף גמור מי\"ס גמורות ואמנם כבר ז\"א נתקנו רמ\"ח איבריו מרמ\"ח תיבין דק\"ש \nכנ\"ל וכבר הודעתיך כי ד' מיני זווגים הם והיותר מובחר שבהם הוא זה הזווג דשחרית \nשהוא זווג יעקב ברחל. ונודע כי יעקב ורחל עומדים אחור באחור וז\"א הנק' ישראל מפסיק \nבין ב' אחוריים שלהם ובברכות אבות חוזרים יעקב ורחל פב\"פ כמשי\"ת שם והנה עתה אנו \nצריכים להמשיך הארה אל יעקב ורחל כדי שיוכלו לעשות אח\"כ בברכת אבות פרצוף גמור והנה \nב' מיני מוחין היו בק\"ש הא' הם במוחין עצמם שהם ד\"פ יה\"ו במלוי עסמ\"ב ותכוין להמשיך \nולהוריד מהם הארה למטה וה\"ס ד\"פ אמת שיש מן אמת ויציב עד עזרת ונמצא כי באמת הראשון \nתכוין אל יה\"ו דמלוי ע\"ב וכבר נודע כי יה\"ו פעמים יה\"ו בגי' אמת ובאמת הב' תכוין אל \n"},{"index":6,"he":"יה\"ו דמלוי ס\"ג. ובג' אל יה\"ו דמלוי מ\"ה. ובד' אל יה\"ו דמלוי ב\"ן. אמנם ד' אמת \nהאחרונים שיש מן עזרת אבותינו ואילך הם מבחינת הלבושים של המוחין הנז' שהם ד\"פ אהיה \nאשר גם הם באו עם הד' מוחין הנז' בק\"ש. והנה גם אהיה פעמים אהיה הם גי' אמת ונמצא \nכי באלו ד\"פ אמת האחרונים תכוין בהם אל ד' שמות אהיה פשוטים ולא במלואם לפי שכיון \nשהם עצמם אינם רק בבחינת לבושים אין יכול לירד מהם הארה רק בבחינת פשוטים ולא \nמלויים. עוד יש כונה אחרת באלו ח' פעמים אמת והוא כי ד\"פ אמת הראשונים הם כנגד ד' \nדאחד שהיא למעלה בלאה הנק' ד' קשר של תש\"ר והד' אמת האחרונים הם למטה בד' תחחונה \nרחל והרי ביארנו כמה כונות באלו הח' פעמים אמת ולקמן נחזור לבאר דרך פרטות וע\"ש \nלמטה:\n\n"},{"index":7,"he":"ענין ט\"ו ווין שיש באמת ויציב כו' תכוין בהם אל שם ההויה היוצא מהם באופן זה כי הנה \nהם ט\"ו ווין כמנין י\"ה. ואם תכה י\"ה פעמים ו' הם כמנין ט\"ו ווין הנז' ועם ה' שבר\"ת \nהדבר הזה הרי נשלמה ידוד אחד. גם קבלתי כונה זו הנז' באופן אחר והוא כי הנה ט\"ו \nווין הנז' הם ו' פעמים י\"ה שהם תשעים והרי לך שתי אותיות י\"ה בכל הו\"ק כמנין ו' \nוה\"ס שם יה\"ו ועם ה' שבר\"ת הדבר הזה כו' הרי ידוד ולכן צריך לקשר מלת הדבר עם ט\"ו \nווין הנז' ולא להפסיק ביניהם כלל. גם יש כונה אחרת והיא נקשרת עם הכונה הנז\"ל והכל \nענין א' והוא כי ענין זאת ההויה הנז' שרמזנוה בט\"ו ווין ובה' של הדבר הנה מקומ' \nבמלכו':\n\n"},{"index":8,"he":"והענין הוא כי כל אלו הארות אנו מורידין עתה אותם אל המלכות העומדת עתה בהיכל הרצון \nכדי שתוכל לעלות אח\"כ בברכת אבות אל האצילות. ונודע כי ההויה במלוי ההין היא במלכות \nוכיון שלעולם כל בחי' מלוי ההין הוא במלכות א\"כ גם בחי' ההין שבהויה זו יהיו \nמכוונים אליה בפרטות ולכן אנו לוקחים אלו הד' ההין שיש בהויה זו דמלוי ההין ואנו \nמציירים אותם בציור ווין עד\"ז כי כל אות ה' היא צורת ג' ווין. ונמצא שהד' ההין הם \nי\"ב ווין ותחבר עמהם ג' ווין שיש בהויה זו הרי הם ט\"ו ווין בהויה זו דההין הנז':\n\n"},{"index":9,"he":"והנה גם אות הד' אשר בזו ההויה היינו יכולים לציירה בציור ב' ווין אחרים ויהיו י\"ז \nווין. אבל הטעם שאין אנו מציירים גם את הדלת הוא לסיבה הנז' כי עיקר מה שאנו \nמציירים עתה הם אותיות ההין לפי שהם עיקר' של המלכות הנק' ה' בכל מקום. והנה כונה \nזו קשורה עם הכונה הראשונ' הנ\"ל כי ענין הכאת אותיות י\"ה באות ו' להיותם בגי' צ' \nכמנין ט\"ו ווין הוא הגורם אל הציור הנז' לצייר הההין הנז' בציור ווין כדי שיהיו בין \nכולם ט\"ו ווין כנז' וצריך שנבאר עתה ביאור אלו הט\"ו ווין מה עניינם:\n\n"},{"index":10,"he":"הנה נתבאר כי כל בנין המל' נעשית ע\"י הויה דמילוי ההין הנ\"ל ואנו עתה מתחילין להאיר \nאליה מן הגלגלתא והקדקד שלה והנה בגלגלתא דילה אית בה ג\"כ נימין ושערין כמה דאית \nברישא דז\"א כנזכר בב' האדרות. והנה מספר הנימין אשר בראשה הם ט\"ו נימין כמנין ט\"ו \nווין אלו הנז' פה כנודע בתיקוני' תי' ע' דכל נימא איהו שיעור אות ו' ונימין אלו \nנמשכין בראשה על ידי הציציות אשר קדמו בפ' ציצית. וכבר הודעתיך איך בחי' הציציות הם \nנמשכין מן הנימין והשערות דברישא דז\"א אשר מהם נמשכה הארה אל רישא דנוקבי' דז\"א \nומחמת ההמשכה ההיא נמשכו בה ט\"ו נימין אלו בראשה. ונלע\"ד כי טעם היותם ט\"ו נימין \nהוא לפי שהנימין יוצאין מן המוחין שבה ואין בה רק תרין מוחין כנז' באדרא זוטא בסופה \nוהם חו\"ב שבה שהם י\"ה ולכן מספר הנימין הם ט\"ו כחושבן י\"ה. והנה אחר שהמשכנו אליה \nאלו הט\"ו נימין אח\"כ נתקנה הקדקד שלה לפי שהנימין הם משני מוחין והקדקד הוא עצם \n"},{"index":11,"he":"הגלגלת אשר מוח הדעת ושאר המוחין הם בתוכו והנה כמו שהנימין נמשכו מן הויה דההין \nהנז' גם הקדקד שהוא הגלגלת עצמו נעשה בהוית ההין כי הנה הויה דההין הוא בגי' ב\"ן \nוקדקד הם ד\"פ ב\"ן והטעם הוא כי הקדקד שלה נעשה מהגבורות ולכן יצחק שהוא נמשך \nמהגבורות נק' יצחק כי הוא בגי' ד' הויות ב\"ן כמנין קדקד ויובן זה עם מה שביארנו \nבהגדה כנגד ד' בנים דברה תורה גם ביארנוהו בדרוש הארבה שהוא ג\"כ גי' יצחק ואמרנו כי \nהה\"ג נעשים ארבעה בנים לפי ששלשה מהם בלבד מתמתקות ביסוד דז\"א ע\"י הג' חסדים אשר שם \nוכל אחד מן החסדים או מן הגבורות הוא הויה אחת ונמצא כי הג' הגבורות המתמתקות עם \nהג' חסדים שהם ו' הויות שעולים בגי' ג\"פ ב\"ן נשארו שני גבורות שלא נמתקו והנה הם \nשני הויות שהם בגי' ב\"ן והרי הם ארבעה בנים ואין להאריך כאן בענין זה. והנה מכח \nעיטרא דגבורה נעשה הקדקד שלה כי חסדים אין בה ומאותם ד' בנים נעשה הקדקד שלה גם \n"},{"index":12,"he":"צריך שתכוין כי קדקד זה נעשה ג\"כ מן הויה דההין בציורה ע\"ד הנז' בענין הט\"ו ווין. \nוזה ביאורה כי תצייר ד' ההין שיש בזאת ההויה בבחינת ווין יהיו י\"ב ווין ועם ג' ווין \nשיש בזאת ההויה הרי ט\"ו ווין ונשארו בזאת ההויה ב' אותיות י\"ד ותחבר י\"ד עם ט\"ו \nווין ויהיה הכל בגי' ק\"ד והנה מהויה אחרת דההין יהיו ק\"ד שני ע\"ד הנז' נמצא כי מב' \nהויות דההין נעשה קדקד שלה שהוא כנגד ב' מוחין שבה שהם ב' הויו' וענין ב' הויות אלו \nששתיהם בציורן הם בגי' קדק\"ד תכוין אליהם בשני פעמים לעד שנז' כאן והם אלו הראשון \nומלכותו ואמונתו לעד קיימת והב' הוא ודבריו חיים וקיימים ונאמנים ונחמדים לע\"ד הם \nבגי' קדק\"ד שהם שני הויות דההין שכל אחד מהם בציורה הוא בגי' ק\"ד כמנין לעד והנה \nאחר שאמרת ודבריו חיים וקיימים ונאמנים ונחמדים לעד כו' שאז כבר נשלם הקדקד שלה שכל \nזה נעשה ע\"י הציציות. וזהו הבנת פי' ודבריו חיים וקיים כו' כי הם חיים בסוד היסוד \n"},{"index":13,"he":"וקיים בסוד נ\"ה תרין קיימי גופא ונודע כי מג' נה\"י אלו נבנית המלכות הנקר' דבר ולכן \nנה\"י האלה נק' דברים וזהו ודבריו חיים וקיימים כו' ואלו הם סוד הציציות כמש\"ל כי פ' \nציצית היא בנה\"י דז\"א ונמצא כי מן הציציות הנז' נעשו הנימין והקדקד שלה ולכן בהגיעך \nכאן תנשק הציציות בפיך ותשימם על עינך ותתירם ותניחם מידך יורדין ומשולשלין מאליהן \nואל תאחזם ותקחם עוד בידך ובאומרך פודינו ומצילנו מעולם הוא שמך תכוין לשני שמות \nאלו כי פודינו ומצילנו ר\"ת הוא בגי' אלקים ור\"ת מעולם הוא שמך הוא מה\"ש והוא שם א' \nקדוש משמות ע\"ב דויסע, ויבא, ויט כנודע. גם באומרך עזרת אבותינו תכוין כי הויה \nפעמים הויה הם בגימטריא עזרת:\n\n"},{"index":14,"he":"ונחזור לבאר ענין ח' פעמים אמת שנזכרו מן אמת ויציב עד התחלת העמידה וכבר נת\"ל בדרך \nכללות ונשלים עתה ביאורם דע הקדמה א' כוללת בענין כל העולמות של הקדושה כי כל בחי' \nאשר בהיותה למטה היא גדולה הנה בעלותה למעלה תהיה קטנה. המשל בזה בענין המלכות \nדאצילות אשר בהיותה למטה היא גדולה הנה בעלותה למעלה היא קטנה והענין הוא אשר \nבהיותה למטה בעולם בי\"ע היא שם בבחינת פרצוף שלם הנה כאשר תעלה במעלה בעולם האצילות \nבאחורי ז\"א כי שם ביתה ומקומה האמיתי ושם איננה אלא בבחינת נקודה קטנה כי כל בחי' \nפרצופה בהיותה למטה איננה מספיק לה להיותה נקודה בהיותה למעלה וצריכה פעם אחרת \nלהעשות פרצוף שם בהיותה אחורי ז\"א ואח\"כ תוכל לחזור עמו פב\"פ ואחר שתחזור עמו פב\"פ \nתחזור היא אז פעם אחרת להיות נקודה קטנה לפי שאור הפנים הוא גדול מאד לאין קץ על \nאור האחוריים ואז צריכה פ\"א להעשות פרצוף אחר כדי שתוכל לעמוד עמו פב\"פ כנגד נה\"י \n"},{"index":15,"he":"שלו כנודע ואם תרצה לעלות מדרגה אחרת עד חג\"ת שלו אשר ז\"ס ענין חזרת העמידה שחוזר \nהש\"צ בקול רם כמו שיתבאר במקומו בע\"ה. הנה אז גם הזכר צריך לעלות עמה בהכרח ואז היא \nצריכה לחזור עמו אחור באחור פ\"א מפני גבהו ומעלתו של ז\"א ואז חוזרת לחזור פ\"א פב\"פ \nולהעשות פרצוף אחר מחדש:\n\n"},{"index":16,"he":"ובזה תבין היות בשחרית דשבת ארבע תפילות ב' בקול רם וב' בלחש שהם תפלת שחרית ומוסף \nכל א' כפולה לב' ובכל עמידה מהם עולה הז\"א מדרגה אחת ובכל עליה מהם צריכה לחזור \nולהיות נקו' קטנה ואח\"כ חוזרת להעשות פרצוף גמור מחדש בכל עליה ועליה וצריך בכל \nעמידה מהם לומר ברכת אבות כדי לחזור ולתקנה בבחי' פרצוף בהיותה אחור באחור ואח\"כ \nלהחזירה פב\"פ ולעשותה פרצוף שלם. אמנם לא ראי זה כראי זה כי לא התפלות שוות כי כפי \nעליית המדרגות כך יהיה סדר ההארות וכונת הפרטיות לכל אחת ואחת ושמותם הפרטיות בכל \nא' וא' ולכן בכל עמיד' יש כונה מיוחדת בפני עצמה בשחרית או במוסף או במנחה או \nבערבית או בחול או בשבת או ביו\"ט או בחנוכה או בפורים או בר\"ח. ובזה יש חילוקים \nרבים לאין קץ:\n\n"},{"index":17,"he":"ואחר שהקדמנו לך הקדמה הנז' נחזור למקומנו כי הנה עתה יושבת המל' בהיכל הרצון של \nעולם הבריאה ושם ה\"ס הנשיקין כנז' בהיכלות דפ' פקודי כי להיות היכל הרצון מכונה אל \nיעקב בסוד הת\"ת בסוד וישק יעקב לרחל ולכן שם הם ענין הנשיקין ולכן מכאן הוא מתחיל \nהארת המלכות להעשות פרצוף שלם בכאן כדי שעי\"כ תוכל לעלות אל עולם האצילות לעמוד שם \nעמו אחו' באחור והלואי שם תהיה בבחי' נקודה קטנה ואז תצטרך לחזור להעשות שם פרצוף \nשלם בהיותה אחור באחור ואם לא הקדימה להעשו' כאן בהיכל הרצון פרצוף שלם לא היה לה \nמציאות כלל לעלות אל עולם האצילות כיון שהיא עתה נופלת למטה בעו\"ה. אבל כיון \nשהתחילה להאיר ולהעשות כאן פרצוף שלם יש לה יכולת לעלות בברכת אבות באחורי ז\"א \nבעולם האצילות ותהיה שם בבחי' נקודה קטנה כנז'. ונמצא שעתה אנו צריכין להמשיך לה \nהארה מן המוחין עלאין דז\"א שנמשכו לה ע\"י הק\"ש כדי שתעשה כאן פרצוף שלם ותוכל עי\"כ \n"},{"index":18,"he":"לעלות אח\"כ אל עולם האצילות. ולכן אנו מורידים עתה אלו ההארו' שהם ח' פעמים אמת שהם \nענין הד' מוחין והד' לבושים שלהם כנ\"ל והענין הוא כי אנו מורידים אלו ההארות מלמעלה \nמז\"א הנק' ישראל אשר בעולם האציל' למטה בהיכל הרצון דבריאה ואיננו ישראל עצמו היורד \nאלא ההארות הנמשכות ממנו והיא בחי' הנק' יעקב שה\"ס האחוריים דאבא שנפלו ממקומם בעת \nמיתת המלכי' עד מקום מל' דאצילות כמבואר אצלינו. ואע\"ג שאמרו בזוהר פ' ויקהל דנחית \nישראל לקבלה בהיכל הרצון בעת שאומרי' ישראל תהלות לאל עליון גואלם כו' כמשית\"ל בע\"ה \nאיננו ישראל עצמו אלא זו ההארה הנז' וביאור אלו ההארות הוא באופן זה כי הנה הם ח' \nפעמים אמת ד' קודם עזרת אבותינו וד' אחר עזרת אבותינו וכבר נת\"ל כי הד' ראשונים הם \nללאה וד' אחרונים לרחל. גם נתבאר כי הד' ראשונים הם כנגד ד' מוחין וד' אחרונים כנגד \nד' לבושים דמוחין והכל א' כי הנה ארבע אמת הראשונים הם ארבע אורות ראשונות הנמשכות \n"},{"index":19,"he":"מן ד' שמות יה\"ו במלוי עסמ\"ב ונמשכות אל לאה שהם המוחין עצמן וד' אמת האחרונים הם \nד' הארות שניות הנמשכות מן ד' שמות אהיה פשוטין שהם לבושי המוחין ונמשכות אל רחל. \nואמנם בתחילה כל ח' הארות אלו נמשכות כולם אל יעקב ואח\"כ מחציין יוצאת לאה ומחציין \nיוצאת ונעשית רחל והרי כל הכונות נקשרות ביחד. ונמצא כי ע\"י הארות של ח' פעמים אמת \nנתקנה רחל כי בתחילה היתה סוד נקו' בלבד בהיותה למטה בהיכל הרצון דבריאה ועתה ע\"י \nאלו ההארות נתקנת ונעשית פה בחי' פרצוף גמור אחור באחור עם יעקב ואח\"כ בתהלות לאל \nעליון גואלם חוזרת להיות עמו פב\"פ למטה בבריאה כמשי\"ת בע\"ה. ובאומרך עוזר דלים \nהעונה לעמו ישראל כו' תכוין לעשות עצמך עני עם השכינה הנקראת עניה בהיותה כאן למטה \nכדי שבהעלות' תזכה לעלות עמה כנז' בזו' פ' בלק וצריך למעבד גרמיה עני בהדי שכינת' \nכו' ובאומרך תהלת לאל עליון גואלם צריך להגיה ולומר תהלות בלשון רבים כמ\"ש בע\"ה \n"},{"index":20,"he":"והוא מנהג אשכנז גם צריך לקום מעומד כשמתחיל לומר תהלות כו' וטעם שני דברים האלה \nית' בכלל דברינו אלה:\n\nוהענין הוא כי כבר נת' שבתהלות לאל עליון מתחלת הכלה ליתקן ולחזור פב\"פ עם יעקב \nוכבר נת' בברכת אבות שהתחלת בנין המל' במלת אל עליון גומל כו' כי שם מתחיל להעשות \nבנין הכתר שלה ע\"י שם זה הנקרא אל עליון. והנה ע\"י שם זה אל עליון הנז' נחית מלכא \nלקבל הכלה ולתקנה כנזכ' בזוהר ולכן באומרו עתה תהלות לאל עליון גואלם צריך לקום \nמעומד לכבוד מלכא קדישא המתגלה ונחית לקבל הכלה ולתקנ' לפי שעתה בתהלות לאל עליון \nגואלם אז הוא התחלת עליית יעקב עם לאה ורחל בהיכל ק\"ק דבריאה ועתה מתחילין לעלות שם \nוחוזרים אפין באפין ונשקין דא לדא כנז' בזו' פ' פקודי ואח\"כ באדני שפתי תפתח אז הוא \nגמר כניסתם בהיכל קה\"ק:\n\n"},{"index":21,"he":"ונבאר עתה ביאור מלות תהלות לאל עליון כו' הנה בזוהר אמרו שבתהלות לאל עליון כו' \nכדין נחית מלכא לקבל כו' וביאור דבר זה הוא במה שנת' אצלינו לעיל כי לא נכנסו בק\"ש \nרק המוחין דו\"ק בלבד והג\"ר נשארו למעלה בראשו דז\"א בסוד אור המקיף. והנה פשוט הוא \nשהיסוד דאבא המלובש בתוך דעת דז\"א כיון שהוא זכר הוא ארוך ומתפש' יותר למטה ממה \nשמתפש' יסוד דאימא הנתון ג\"כ שם והוא יושב במקום המוח הנק' דעת בין תרין מוחין \nחו\"ב. והנה קצה היסוד בעצמו כיון שהוא ארוך הנה הוא מתפשט ונמשך עד תרין פרקין \nאמצעיים דנ\"ה ואל תשיבני ממה שביארתי במ\"א כי שיעור היסוד דאבא הוא מתפשט עד סיום \nיסוד דז\"א כי הנה אין זה אלא אחר גמר כניסת כל המוחין כי אז יורד ומתפשט היסוד דאבא \nעד סיום יסוד דז\"א וכמ\"ש בחזרת העמידה איך מתגלי' ג' אמצעיות חג\"ת דז\"א ושם נת' \nשאין היסוד דאבא מגיע למטה רק כאשר האם רובצת על האפרוחים אמנם כאשר איננה רובצת \n"},{"index":22,"he":"עליהם אלא זקופה ועומדת עליהם מבשרינו נחזה אלוה שאין היסוד מגיע רק עד מקום שבין \nב' פרקין עלאין דנ\"ה בלבד והנה עד עתה עדיין לא נכנס היסוד דאבא ברישא דז\"א כלל \nאמנם עתה מתחיל היסוד ההוא לסבת היותו יותר ארוך משל אימא ליכנס קצת בתוך הדעת דז\"א \nוהארה הזאת נמשכת דרך קו האמצעי דז\"א עד היסוד שבו ומשם מאיר אל המלכות העומדת עתה \nבבריאה כנ\"ל וז\"ש בזוהר דכדין מלכא עלאה נפק לקבלא כו' כי יוצא ממחיצתו ויורדת \nהארתו אל הכלה העומדת בבריאה ועי\"כ יש בה יכולת לעלות לנגדו ובתחילה מכח זו ההארה \nחוזרת עם יעקב פב\"פ למטה ומתחלת לעלות עמו אל היכל קה\"ק שבבריאה מכח ההארה הנז' \nוכבר ידעת כי כל תכלית הזווגים אינם אלא להמשיך החו\"ג שבדעת הזכר אל הנקבה ולכן \nבהראות עתה היסוד הנז' דאבא יש יכולת ביסוד דז\"א להעלות אותה בסוד החו\"ג אשר בו \nבסוד והוכן בחסד כסא כו' ונמצא כי מלכא עלאה הנז' בזוהר דנפק לקבלא הוא היסוד דאבא \n"},{"index":23,"he":"כי הוא נק' מלכא עלאה באמיתות וז\"ס תהלות לאל עליון גואלם כי תהלות הם ב' תהלות לאה \nורחל וה\"ם שתי הארות של ד\"פ אמת הראשונים וד\"פ אמת האחרונים שביארנו כי ב' הארות \nהאלה מתחברין יחד ועולים כנגד אל עליון ופי' כי אל עליון אל שהוא היסוד דבינה אשר \nהיא הויה דס\"ג שבה נרמזת שם ייא\"י שהיא גימטריא א\"ל כמבואר אצלינו במקומות רבים:\n\n"},{"index":24,"he":"ועליון הוא יסוד דאבא המתלבש תוך יסוד דאימא ובערך היסוד דאימא נק' עליון וחיבור \nאלו היסודות הנקרא אל עליון בהם תלוי סוד הגאולה וזמ\"ש גואלם כי הוא המעלה אותם \nוגואל אותם מיד החיצונים אשר למטה בבי\"ע שלא יתאחזו בהם ועי\"כ יכולים לעלות. ונודע \nכי כל גאולה הוא ביסוד גם תכוין במלת גואלם שהוא חיבור ג\"ו אל\"ם ר\"ל תוך אל\"ם \nוהענין הוא כי האותיות אשר תוך מלוי אותיות אלם הם ל\"ף מ\"ד ס' והם בגי' צדק שהיא \nהמלכות שנזכרה במלת תהלות הנקרא ג\"כ צדק וכמ\"ש בפסוק האמנם אלם צדק תדברון כו' כי \nצדק הוא אותיות מלוי אל\"ם וע\"ש וז\"ש ג\"כ ברוך הוא ומבורך כו' כי תיבות ברוך הוא \nכנגד יסוד דאבא לפי שכל ברוך הוא ביסוד כנז' בזוהר ובפרט ביסוד דאבא הנקרא ברוך מצד \nעצמו ונקרא הוא לשון העלם יען כי הוא נעלם תוך היסוד דאימא אבל היסוד דז\"א הוא \nהמקבל ברכה ממנו נק' ומבורך כנ\"ל כי להעלות את הכלה למעלה צריך להוריד הארת יסוד \n"},{"index":25,"he":"דאבא ביסוד דז\"א ויסוד דז\"א הוא המעלה אותה מן הבריאה אל האצילות וכנגד שני יסודות \nהנז' נאמר ברוך הוא ומבורך וכבר הודעתיך שרש מרע\"ה שהוא ביסוד דאבא וזמ\"ש כאן תכף \nמשה ובני ישראל לך ענו שירה כו' כי משה הוא יסוד דאבא ובני ישראל הם נ\"ה:\n\nוהנה בזה יובן ענין סמיכות גאולה לתפלה הנז' בדברי רז\"ל כי דבר זה צריך ביאור לפי \nשנודע כי כל גאולה הוא ביסוד וכל תפל' במל' וא\"כ קשיא היאך אפשר לומר שהגאולה שהיא \nביסוד היא למטה בהיכל קה\"ק אשר עתה הוא מקומו בתהלות לאל עליון כנז' והתפלה שהיא \nהמלכות היא למעלה באצילות כי כל עמידה היא באצילות:\n\n"},{"index":26,"he":"אמנם ביאורו יובן עם הנז\"ל כי הגאולה הזו היא למעלה באצילות ביסוד הנז' אמנם הוא \nמוריד הארתו למטה בבריאה אל המלכות הנק' תפלה אשר שם למטה וע\"י סמיכות הזה עולה \nהמלכות הנק' תפלה מן הבריאה אל האצילות כנ\"ל. והנה העליה הראשונה של המלכות הנק' \nתפלה היא במלת ברוך שבברכ' אבות כמו שית'. והנה זה הברוך הוא ביסוד דז\"א כמשי\"ת שם \nוהרי נתבאר היטב ענין סמיכות גאולה לתפלה ממש. ועוד כי הנה גם היכל קה\"ק דבריאה \nנקרא ברוך ברבוייא דברכאן כנז' בזוהר פ' פקודי וכמשי\"ת בע\"ה כי נתרבה בברכאן ע\"י \nהברכות הנמשכות שם מן יסוד דז\"א דאצילות הנקרא ברוך ג\"כ. ובזה יובנו דברי רז\"ל \nשאמרו כל הסומך גאולה לתפלה כו' והיה צ\"ל כל הסומך תפלה לגאולה שכן הוא האמת שצריך \nלסמוך ולעלות ולחבר את התפלה שהיא המלכות למעלה עם הגאול' שהוא היסוד. אמנם יובן עם \nהנז' שהנה בחחילה אנו מורידין הארת היסוד הנקרא גאולה למטה אל המל' הנקרא תפלה \n"},{"index":27,"he":"העומד' בבריאה וזהו ממש סמיכות גאולה לתפלה ואח\"כ עולה התפל' למעל' עם הגאולה \nבאצילות ואז איננו סמיכות והארה בלבד רק גאולה עצמיות ולא סמיכות לבד וכבר נת\"ל \nבדרוש הקדיש של הודו לה' כו' ענין סמיכות גאול' לתפל' היטב ושם נתבאר כי לסיבה זו \nלא נתקנו לומר קדיש כאן כיון שהוא באמצע הבריאה אל עולם האצילות וא\"כ היה ר\"ל קדיש \nע\"ד שתקנו לומר קדיש בין עולם ועולם ושם נתבאר באורך טעמו של דבר. וקיצור של דבר \nהוא כי בכל עולם ועולם המלכות ש\"ע העליון מתלבשת החלק העשירי התחתון שבה שהיא המל' \nשל המל' בכתר שבעולם שלמטה ממנו אבל המלכו' שבעול' האצילות כל הי\"ס שבה כולם יורדים \nומתלבשים בכסא הכבוד שהוא בראש הבריאה בהיכל קה\"ח שבה ואין לך סמיכות גדולה מזה. \nולכן אין צ\"ל כאן קדיש כדי להעלות את הבריאה בעולם האצילות כי הרי היא נקשרת עם \nהמל' דאצילות לגמרי וז\"ס סמיכות גאולה לתפלה שהיא עולם הבריאה במלכות דאצילות: \n"}]}
