{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-27","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":27,"title":"קטע 27","hebrewTitle":"קטע 27","segments":[{"index":1,"he":"לצאת בתחילה ומתגלה בדיקנא ומניח מקום פנוי לשירדו חו\"ב גם הם דרך הדעת אשר שם הוא \nפתח היסוד דאימא כי דרך הקוים שלהם אין להם פתח לצאת וכיון שמוכרח הוא לדעת לצאת \nבתחילה ולכן כאשר יוצא נשאר במקום ההוא העליון והפנוי והריקם ונעשה שם אל שדי וכאשר \nיורדין אח\"כ החו\"ב ונודע כי למעלה במקומם הם יושבים זה בצד זה שוים משא\"כ בדעת שהוא \nלמטה מהם וכיון שהם שוים למעלה וכאשר יורדים אין שניהם יכולים לרדת ביחד ולכן החכמה \nשהיא יותר מעולה יוצאת בראשונה כי גם הדעת לולי שהוא תחתיהן היה ממתין עד שיורדין \nהיותר עליונים וגדולי' ממנו ולכן עתה יורדת החכמה ואינה מוצאת מקום פנוי אלא תחת \nמקום הדעת שהוא א\"ל שד\"י ויורד למטה ממנו ונעשה שם בחי' אל ידוד. ואח\"כ יורדת הבינה \nלמטה מן החכמה ונעשית אל אדני תחת החכמה והרי נתבאר טעם אל הסדר שלהם ולפי שהדע' לא \nנתרחק ממקומו לפי שמקומו הוא יסוד דאימא והנה יסוד דאימא התפשטותו הוא עד החז' \n"},{"index":2,"he":"ונמצא שאין הדעת יוצא ממקומו אמנם הוא מתפשט בלבד ואינו יוצא ממקומו לכן אינו נחלק \nלשנים ואל שדי דימין ושמאל כלולים ביחד ונעשים אל אחד. אבל החו\"ב יצאו יציאה גמורה \nמן הקוים שלהם ונכנסו דרך קו יסוד דאימא ולכן הם מתגלים לגמרי ונעשים שני שמות אל \nידוד ושני שמות אל אדני מימין ושמאל ולכן הם ה' אל בלבד וזהו ענין הא\"ל ה' א\"ל:\n\n"},{"index":3,"he":"והנה בענין ויעבר שאז נבקע ממש יסוד דאימא אז ניכרין ב' שמות אל שדי אשר בו ולכן \nהתיקון הראשון שבי\"ג תיקוני' הוא א\"ל כמש\"ה אל רחום כו' ולפי שה' א\"ל כבר נתגלו כאן \nבמל' האל ושם הוא שנגלה האל הו' לכן לא נזכר שם רק אל א' בלבד והנה אותו שם אל \nשנגלה הוא שם אל שבלחי השמאלי כנ\"ל כי עתה בהאל לא נגלה רק הימיני לפי שהשמאל לעולם \nנכלל בימין ונמצא כי האל הששי הנגלה שם הוא השמאלי והנה שני דרכים ביארנו בענין סדר \nאל שדי אל ידוד אל אדני. זה הפך מזה ואני מסופק איזה מהם הוא ששמעתי ממורי ז\"ל. \nונלע\"ד שזה הדרך האחרון הוא אמיתי אשר שמעתי והאמת יורה דרכו ואח\"כ תכוין במלת האל \nשהוא אותיות לאה והענין הוא שתכוין לעשות עתה פרצוף של לאה קודם שתעשה פרצוף רחל כי \nפרצוף רחל מתחיל לעשות במלת אל עליון גומל חסדים כו' כמשי\"ת בע\"ה ותתחיל עתה בבנין \nפרצוף לאה כי צריכין אנו לעשותו לצורך זווג הנעש' אח\"כ עמה במלת ויעבר כו' בי\"ג \n"},{"index":4,"he":"מידות כמשי\"ת שם בע\"ה. ולפי שאין לאה יוצאה רק אחר סיום ג' מוחין דז\"א שהוא בתחילת \nב' שלישי הדעת דז\"א כדוגמת רחל שיוצא' בתחלת שני שלישי הת\"ת דז\"א ולכן אין אנו \nמתחילין בבנין פרצוף לאה עד אחר אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב שהם בחי' ג' מוחין \nואחר ואלקי יעקב שהוא מוח הדעת דז\"א אז אנו אומרים האל לרמוז אל בנין לאה אשר כאן \nמקומה. ואל תתמה במש\"ל כי ד\"פ נזכרו אלקי לצורך ד' פרצופי לאה כנז\"ל כי הנה אין זה \nרק בחי' המשכת האורות מן המוחין לאותם ד' בחי' של לאה כמבואר אצלינו בדרו' ח\"י נשים \nשהמלך מותר בהן. וזו אשר אנו עושים עתה במלת האל היא האחרונה שבכולם אחר אשר יצאו \nכל ד' הארות אלקי אלקי כו' לחוץ. ולפי שרחל איננה רק נקוד' קטנה לכן צריך לבנות לה \nפרצוף גמור כמשי\"ת אבל לאה שהיא אחוריים דאימא עילאה ממש כמבואר אצלינו אין צורך \nכאן לעשו' לה פרצוף ממש. אמנם רק זכר בעלמא לכוין בה במלת הא\"ל ולהעלותה כאן \n"},{"index":5,"he":"ולהדביקה מבחוץ כנגד נה\"י דאימא במקורה ושרשה האמיתי הא' ובענין נשיאות כפים שבברכת \nכהנים נת' זה היטב וע\"ש. גם תכוין במלת האל אל מה שהודעתיך כי בעת כניסת המוחין \nדגדלות של הויות יורדים למטה המוחין דקטנות של שמות אלקים. גם הודעתיך כי אינם \nיורדים מוחין דקטנות רק עד שיכנסו גם ג\"ר דמוחין של הויות דגדלות כי אין כח במוחין \nדגדלות דו\"ק לדחותם ולהורידם גם נתבאר שם כי כאשר יורדים אלו המוחין דקטנות הנה \nמסעם ונסיעתם הא' היא אל הגרון דז\"א וז\"ס גרון שהוא בגי' ג' אלקים דג' מוחין \nדקטנות. ולכן תכוין עתה במלת האל כי עתה הגרון דז\"א נעשה מבחי' ג' מוחין דקטנות אלו \nהיורדים שם כי לפי שכבר נכנסו ג' מוחין ראשונים דמצד אימא לכן נדחו וירדו ירידה א' \nאלו המוחין דקטנות והוא בגרון דז\"א כנז' וזה נרמז במלת האל כמו שנבאר ויען כי גם \nשלשה מוחין תחתונים דמצד אבא נכנסו עמהם בז\"א. לכן אלו המוחין דקטנות נסעו עוד \n"},{"index":6,"he":"נסיעה ב' יותר למטה בחג\"ת דז\"א. וגם זה נרמז בתיבת האל כמו שנבאר ונמצא שאעפ\"י שג' \nמוחין ראשונים דמצד אימא נכנסו ביחד בז\"א עם ג' מוחין תתאין דמצד אבא עכ\"ז גרמו ב' \nמסעות אל המוחין דקטנות כי בתחלת כניסת ג' מוחין עלאין דאימא אז ירדו המוחין דקטנות \nירידה א' ובהתחלת כניסת ג' מוחין תתאין דאבא ירדו ירידה שנית אל חג\"ת דז\"א כנז' \nונבאר עתה ענין מסע הא' איך נרמז במלת האל. והוא אותיות ה' אל פי' כי הנה אלו שלשה \nשמות אלקים דמוחין דקטנות נודע שהם בסוד מילוי ואין הפרש ביניהם אלא במילוי אות ה' \nשל אלקים כי אלקים דמוח החכמה מלוי ההא שבו היא ביודין ומילוי אלקים דבינה הוא \nבההין. ומלוי האלקים דדעת הוא באלפין וסימנם יה\"א כמבואר אצלינו בדרוש דקדיש בענין \nאמן יש\"ר כו' ונמצא כי ההא של שם אלקים משתני' בג' מילויים וסדרן הי הה הא ושלשתם \nבגי' א\"ל והרי איך אות ה' יש בה שלשה מלויים שעולים בגי' אל וזהו הא\"ל ר\"ל אות ה' \n"},{"index":7,"he":"אשר ג' מלוים שבה הם בגי' א\"ל והוא רמז אל ג' אלקים דקטנות ואינן נרמזין כאן אלא \nבבחי' השינוי שבהם שהוא באות הה\"א לבדה כפי בחי' המלוי שבה גם תכוין כי עתה כבר \nנכנסו ג\"ר דאימא וצריכים לרדת אותם ג' אמצעיות שהיו בראש בתחילה ועכשיו ירדו במקומם \nשהם חג\"ת דז\"א ואינם יורדים תיכף אמנם נוסעים ב' מסעות הא' נוסעים אל הגרון דז\"א \nוזה תכוין במלת האל כדמיון שביארנו במוחין דקטנות. ואח\"כ נסיעה הב' היא במקומם \nהאמיתי שהם חג\"ת דז\"א וזה תכוין במלת הגדול הגבור והנורא שהם חג\"ת דז\"א ואז ממילא \nג\"כ הג' תחתונות שעדיין היו עומדים כאן הנה עתה הם יורדים למטה במקומם שהם נה\"י \nדז\"א והרי נגמר ונשלם תיקון המוחין דגדלות דמצד אימא. גם תכוין להוריד המוחין \nדקטנות ג\"כ מסע ב' אל מקום ג' האמצעיות כנז' ואמנם כאשר תכוין בבחינת המוחין דג' \nהאמצעיות תכוין בסוד ההא הרמוזה כאן בסוד ר\"ת הגדול הגבור והנורא ה' יתירה בכל תיבה \n"},{"index":8,"he":"לרמוז שהם מוחין דאימא הנק' ה' עלאה היורדת אל ג' אמצעיות הנקרא גדול ולא הגדול \nוזהו הגדול ר\"ל ה' גדול פי' מוח החסד מן אימא הנקרא ה\"א וגם יורדת בחסד דז\"א הנקרא \nגדול וזהו הגדול וכן עד\"ז יתבאר הגבור והנורא. וכאשר תכוין בבחי' המוחין דקטנות אז \nתכוין בסוד ג' ההין דאלקים דקטנות בג' מילויים היורדים כאן שבמילת גדול גבור נורא \nוכמו שנתבאר במלת האל ה' א\"ל כי מפני שאין שינוי באלקים דמוחין דקטנות אלא בההין \nשבהן לכן לא נרמזו כאן אלא ההין. וזהו הגדול ה' גדול הגבור ה' גבור הנורא ה' נורא \nגם תכוין כי הה\"ח דמצד אימא הם עתה מתחילין להתפשט בו\"ק דז\"א ועתה נתפשטו הג' מהם \nוהם הגדול הגבור והנורא שהם חג\"ת. גם תכוין שעתה נתקנים הג' אמצעיו' עצמם של ז\"א \nבבחי' הכלי והגוף עצמו זולת המוחין הנכנסי' בהם וענין זה הוא בסוד ההגדלה שביארנו \nלעיל איך ע\"י אותם ג' פרקים דאימא הנכנסים בהם הם נעשים מדה שלימה ובאות ו' יתירה \n"},{"index":9,"he":"שבמילת והנורא תכוין כי הנה יסוד דאבא הוא ארוך היסוד דאימא ותכוין שעתה אשר נכנסו \nג' תחתונות דאימ' כבר נכנסו התחלת קצה התחתון דיסוד דאבא ליכנס והארתו יורדת ומגעת \nדרך קו האמצעי עד הת\"ת דז\"א וזה נרמז באות ו' של והנורא וע\"י זאת ההארה כבר יש בה \nכח להתחיל אח\"כ תיקון הנוק' דז\"א בסוד ה' בחכמה יסד ארץ ולכן אחר ו' דוהנורא אנו \nאומרים אל עליון פי' כי עתה צריך לתקן ג\"כ מקום החזה דז\"א המגולה כי יש בו שינוי \nממה שיש בשאר חלקי הת\"ת המכוסים כי כאן מתגלה היסוד דאימא ונוסף בו אור גדול בין \nלז\"א בין לנוקבי' והנה מן החזה דז\"א מתחיל ראש בנין יעקב ורחל. ונמצא כי שלש הארות \nאנו צריכין להמשיך. האחד לת\"ת ז\"א עצמו והב' לכתר דיעקב והג' לכתר דרחל לפי שמן \nהחזה דז\"א עד סיום כל הת\"ת דז\"א הוא שיעור גובה כל הכתר דיעקב מצד פנים דז\"א. והכתר \nדרחל מצד אחור ז\"א. ותכוין תחלה כי ע\"י גילוי היסוד דאימא ניתסף אור בז\"א עצמו \n"},{"index":10,"he":"בבחי' האורות היוצאים ופוגעים זה בזה ומכים זה בזה וניצוצו' הארתם והכאתם היא באופן \nזה. תחילה תכוין כי יו\"ד פעמים ה\"א הוא בגי' ק\"ך והיא הכאת החכמה דז\"א בבינה שבו \nומוציאה ק\"ך אורות. ואח\"כ מכה הואו בהא והוא בגי' ע\"ח שהם ואו פעמים ה\"א ואם תחבר \nשניהם ביחד ק\"ך וע\"ח יהיו בגי' אל עליון ולפי שהוא בחי' הת\"ת דז\"א עצמו אשר בחי' זו \nהיא הויה דמ\"ה דאלפין ולכן הכאה זו היא בהויה דמלוי אלפין כנז'. אח\"כ תכוין להמשיך \nאור אל יעקב לעשות הכתר שלו. וזה תכוין במלת אל. אח\"כ תכוין להמשיך לעשות הכתר דרחל \nבמלת עליון ונמצא שבתחילה תכוין להמשיך הארת ז\"א בב' תיבות אל עליון אח\"כ תחלק אור \nזה לב' אל ליעקב שהוא זכר ואחריו עליון לרחל לפי שהז\"א מקבל בתחיל' כל האורו' ואח\"כ \nמחלקם אל יעקב ורחל והענין הוא כי עתה בזה המקום נתגלה היסוד דאימא ויוצא אורו לחוץ \nבגילוי גדול ולכן יש עתה כח להוציא פרצוף יעקב ורחל מכאן ולמטה ונודע כי אימא היא \n"},{"index":11,"he":"הויה דמילוי ס\"ג. והנה בחי' הפנים של הויה זו לוקח יעקב לפי שעומד במקום צד הפנים \nדז\"א והוא בחי' שם ייאי שבהויה דס\"ג כנודע והוא בגי' א\"ל. ואינו לוקח כל ההויה דס\"ג \nלפי שעיקר אחיזת יעקב הוא ביסוד דאבא המתגלה עתה. ואף על פי שעדיין לא נכנס עכ\"ז \nכבר רמזנו בחי' הארתו באות ו' של והנורא כנ\"ל. וע\"י הארה זו יכול יעקב לצאת אעפ\"י \nשעדיין לא נכנסו המוחין דמצד אבא לגמרי ולכן צריך יעקב לקחת קצת הארה מן אימא ולא \nכולה רק קצתה שהוא שם ייאי מן הויה דס\"ג כנז' אשר זה השם הוא עיקר כל הוית ס\"ג כנז' \nבדרוש הציצית וק\"ש וע\"ש. ואח\"כ תכוין לתת אחוריים דס\"ג לרחל היושבת באחורי ז\"א והנה \nאחוריים דס\"ג הם בגי' קס\"ו כמנין עליון גם תכוין שהכתר נקרא אל עליון והיא בחי' \nהכתרים דיעקב ורחל כמשי\"ת בע\"ה בדרושים אחרים ויבואו אחר סיום הדרוש הזה ג\"כ בענין \nכונות התפלה:\n\n"},{"index":12,"he":"גומל חסדים טובים תכוין בתחילה לתקן נה\"י דז\"א עצמו ע\"י המוחין דמצד אימא שנתפשטו \nבתוכם וה\"ס תסדי דוד הנאמנים ולכן נק' חסדים גם הם נקר' טובים לפי שהם ממשיכים שפע \nאל היסוד צדיק יסוד עולם הנק' טוב בסוד אמרו צדיק כי טוב והם ג\"כ טובים כמוהו \nותכוין כאן בתרין פרקין עלאין בלבד דנ\"ה דז\"א. גם תכוין בה' חסדים שהג' מהם כבר \nנתפשטו במלת הגדול הגבור והנורא כנז' ועתה מתפשטים השני חסדים האחרים בנ\"ה דז\"א \nאח\"כ תכוין כונה ב' ג\"כ והוא כי עתה נכנסים ג' אמצעיות דמצד אבא בראש ז\"א וג' \nתחתונות נדחות בג' אמצעיות שבו וכנגד ג' האמצעיות האלו שמצד אבא אומר גומל שהוא \nבגי' ג' הויות דאבא ועי\"ז גורם להעשות התפשטות נ\"ה דז\"א כנז' וזה נרמז במלת חסדים \nכנז' והרי ב' כוונות אלו בז\"א. אח\"כ תכוין במלת טובים אל יעקב ורחל והוא כי כבר עתה \nירדו ג' תחתונות דמצד אבא בחג\"ת דז\"א ויעקב יוצא במקום הת\"ת דז\"א ולוקח ג' הארות \n"},{"index":13,"he":"דג' תחתונות דמצד אבא ומשם נעשה פרצוף יעקב כנודע ואע\"פ שהם רחוקות ובתחילה נעשה לו \nבחי' הכתר שבו במלת אל עליון כנז\"ל. ועתה במלת טובים נעשים לו שני מוחין הנק' חו\"ב \nשבו שעדיין לא יש בג' אמצעיות רק נ\"ה דאבא. אבל היסוד דאבא הוא קצר מן הנ\"ה ועדיין \nלא נתפשט הוא עצמו זולתי ההארה בלבד המתפשטת ממנו והוא נרמז במלת טובים כי הם מוחין \nממש אל יעקב אבל בז\"א אינם רק בחי' חסדים בלבד ולא בחי' מוחין וכן ברחל הם טובים כי \nע\"י ג' תחתונות דאבא העומדים בחג\"ת דז\"א הם מאירים ויש כח בנה\"י דאימא אשר כבר הם \nבמקומם למטה ויוצאים להאיר ולעשות ב' מוחין הנקרא טובים אל רחל כי כבר הודעתיך כי \nרחל נעשית מן נה\"י דאימא ויעקב מן נה\"י דאב' אבל אע\"פ שכבר נכנסו בתחילה כל נה\"י \nדאימ' אינם יוצאים אל רחל עד שנכנסין נה\"י דאבא וז\"ס ה' בחכמה יסד ארץ. והנה אעפ\"י \nשאמרנו כי רחל אינה נעשית אלא מנה\"י דאימ' עכ\"ז לוקחת גם היא מנה\"י דאבא בהיותם \n"},{"index":14,"he":"מרחוק ר\"ל כי בהיות נה\"י דאבא תוך חג\"ת דז\"א ורחל בנה\"י דז\"א אז נה\"י דאבא רחוקים \nמן רחל מדרגה א' ואז היא יכולה לקבל הארה משם. אבל כשהם מכוונים יחד ועומדים במקום \nא' והוא כאשר נכנסו כל נה\"י דאבא תוך נה\"י דז\"א אז אין רחל יכולה לקבל אור מנה\"י \nדאבא מן ג' פרקין תתאין דילהון המכווני' כנגדה כי אין בה כח לקבלם מקרוב אבל היא \nמקבלת האר' פרקין אמצעים דנה\"י דאבא העומדים בחג\"ת דז\"א אשר הם רחוקים ממנה מדרגה \nאחת ואין הארתם מכה בה בחוזק בקרוב ויכולה לקבל הארתם להיותם רחוקים עם היות מדרגתם \nעליונה יותר מלקבל הארת פרקים תתאין להיותם קרובי' אליה וז\"ס ותתצב אחותו מרחוק \nופי' בזו' כי אחותו היא כ\"י ומרחוק היא חכמה כד\"א מרחוק ה' נראה לי ומלת נראה הוא \nבגי' ע\"ב קפ\"ד שהם פנים ואחוריים דאבא כנודע והנה בהיותם מרחוק תוכל הנקבה לקבלם \nכנז' ולסיבה זו נקרא אבא רחוק כנז':\n\n"},{"index":15,"he":"קונה הכל עתה נכנסין ג\"ר דאבא ברישא דז\"א ויורדין ג' פרקים אמצעיים במקומם הראוי \nלהם שהם חג\"ת דז\"א. גם יורדין ג' פרקים תתאין במקומם שהם נה\"י דז\"א. ועתה נשלמו כל \nהמוחין דאב' ודאימ' לכנוס במקומם כל א' במקו' הראוי לו וזה רמז קונה הכל כי עתה כבר \nנגמר לקנות ולהעשות הכל לגמרי. גם תכוין כי קונה הכל הוא גי' רי\"ו שהם ג\"פ ע\"ב והם \nג' הויות דמילוי ע\"ב דיודין והם בחי' ג\"ר דאבא שהם ג' הויות דמילוי יודין שהם בגימ' \nקונ\"ה הכ\"ל כי אלו הם מוחין ממש אבל ג' אמצעיות היו ג' הויות פשוטות לפי שלא היו \nמוחין ממש ולכן נרמזו במלת גומל ושלש תחתונות לא הוזכרו אפי' בבחי' הויו' פשוטות רק \nבסוד מלוי ההויות בלבד שה\"ס אלקי אברהם כו' כנ\"ל כי מילוי אותיות הויה דע\"ב דיודין \nהוא בגי' אלקי שהוא מ\"ו. גם תכוין כי המוחין דאימא כשנכנסו הג\"ר דאימא וירדו ג' \nאמצעיו' למטה לא ירדו בפעם א' אמנם בתחילה ירדו אל הגרון במלת האל. ואח\"כ נסעו \n"},{"index":16,"he":"נסיעה שנית במקומם במלת הגדול הגבור והנורא כנז' והטעם הוא לפי שהגרון הוא מקום צר \nמאד והראש הוא רחב ואין כח אל המוחין לירד דרך הגרון שהוא מקום צר בפעם א' ולכן \nבתחלה נוסעים נסיעה אחת עד הגרון בלבד ומתעכבי' שם לסיבת היותו מקום צר ואח\"כ ע\"י \nמעשינו באומרנו הגדול הגבור והנורא נוסעים ויורדים למטה יותר והנה גם אלו דאבא היה \nראוי להיות כן שבתחילה ירדו אל הגרון אותם ג' אמצעיות דאבא ואח\"כ ירדו בחג\"ת דז\"א:\n\n"},{"index":17,"he":"אמנם אין הדבר כן אלא שבפעם אחד יורדין עד חג\"ת דז\"א וזה נרמז במלת קונה הכל כי הכל \nנגמר ברגע א' ובנסיע' א' ואין צורך אל נסיעה אחרת כמו באימ' והטעם לזה הוא כי עתה \nאנו מעוררים את האור העליון דמזל' עלאה קדישא דאריך שהוא תיקון י\"ג של ונקה שהוא \nאותיו' קונה ממש וע\"י אור גדול הנמשך עתה מזה המזל במוחין דאבא יש להם כח גדול לרדת \nבמרוצה בנסיעה א' ולא יצטרך לב' מסעות וקרוב הוא שנאמר כי זהו סוד ענין זווג במזל' \nעלאה עצמו וע\"י הזווג ההוא נוסף אור הנז' ואין להאריך בזה. וכבר הארכנו בזה במה \nשהודעתיך כי זווג או\"א במזל' אתכללו וכמו שלהכניס שלשה תחתונות דאבא הוצרך זווג \nבמלת אלקינו ואלקי אבותינו כנ\"ל גם עתה יש זווג אחר לענין שלשה ראשונות. גם תכוין \nלענין הנ\"ל כי ע\"י מזל' עלאה הנרמז במלת קונה כנז' נעשה יסוד דז\"א הנקרא הכל כמבואר \nאצלינו בכמה מקומות איך נה\"י דז\"א הם באים תמיד ע\"י תוספת ולכן החיצו' נאחזים בהם \n"},{"index":18,"he":"ואלו הנה\"י ה\"ס תחום שבת ולפי שתמיד באים מחדש לכן צריך לאור עליון דאריך ולזווג \nשלו כנ\"ל כדי לתקן ולהאציל מחדש את הנה\"י דז\"א ולכן נרמז כאן אריך ב\"פ הא' היא במלת \nאל עליון שה\"ס הכתר הנז' דאריך ונקר' אל עליון אשר ע\"י נגמלים החסדים טובים שהם \nהנה\"י דז\"א שהוא מוציאם אותם לחוץ ומגלה אותם כענין ויגמול שקדים. וגם נרמז שנית \nבמלת קונה הכל כי הוא קונה בסוד ונקה בסוד מזלא עלא' דדיקנא דאריך אשר הוא מוציא את \nהכל שהוא היסוד כנז'. גם תכוין במלת הכל כי כל בגי' חמשים שהוא כללות החמשה חסדים \nהנמשכים ביסוד דז\"א וכל אחד כלול מעשר כנודע. וגם מתפשטי' ויורדים בתוכו הה\"ג לצורך \nרחל נוקבא דז\"א וזה נרמז במלת הכל ה' לנוק' כל ליסוד עצמו דז\"א וכל מציאות התפשטו' \nזה החסדים וגבורות אלו הם ביסוד עצמו גם תכוין כי עד עתה לא היו ביעקב וברחל רק ב' \nמוחין מנ\"ה אבל עתה אשר נגמרו וירדו כולם במקומם אז נעשה מוח הדעת ביעקב מן היסוד \n"},{"index":19,"he":"דאבא שנכנס עתה למטה והיסוד הזה נק' כ\"ל כנודע כי כל בחי' כל הוא ביסוד. גם נעשית \nמוח הדעת ברחל מן הה\"ג דאימא הנרמזים באות ה' מן הכל כנודע וכבר נודע כי מקום הדעת \nדיעקב ורחל הוא כנגד היסוד דז\"א אמנם הדעת דרחל איננו רק בסוד דעתן של נשים קלה \nכמבואר אצלינו בהרבה מקומו' ובפרט בדרוש תפילין דר\"ת. גם תכוין כי כל זה שביארנו \nשנמשך ליעקב ורחל הם באופן זה כי מן הארות דאבא נמשכות ליעקב והארות דאימא לרחל \nולכן תכוין מלת קונה ברחל שהוא גי' אהיה דמלוי יודין שהוא הנק' צלם דז\"א מצד אימא \nומלת הכל ביעקב שהוא אבא הויה דמלוי יודין שהוא גי' ע\"ב. וכבר נודע כי בחי' האור \nשקדם לעולם שאחז\"ל הנה הוא בחי' היסוד דאבא אשר היה מאיר מסוף העול' עד סופו שהוא \nבפי היסוד דז\"א ויוצאת הארתו מפי היסוד אור גדול מאד ואח\"כ גנזו הקב\"ה לצדיקים ר\"ל \nבתוך היסוד הנק' צדיק ושם הוא מתלבש ונגנז בתוך היסוד ההוא דז\"א ושם נקרא בסוד אור \n"},{"index":20,"he":"זרוע לצדיק. ואומרו שהיה מאיר מסוף העולם ועד סופו ר\"ל כי הוא מתפשט ומתגלה בו\"ק \nז\"א הנקרא עולם ואח\"כ גנזו תוך היסוד דז\"א. והנה כאשר יוצא אור מזה היסוד דאבא כדי \nלהוציא כנגדו פרצוף יעקב כנודע אין כל האור שלו יוצא להיותו נגנז שם אמנם נשאר בתוך \nהיסוד דז\"א כמנין טוב גנוז שם וז\"ס אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי כו' הנז' בפ' \nתרומה בד' קס\"ח ע\"ב וז\"ל אמאי אקרי טוב ואמאי אקרי חסד טוב איהו כד כליל כולא בגויה \nולא אתפשט לנחתא לתתא חסד כד נחתא לתתא ועביד טיבו עם כל בריין בצדיקי וברשיעי ולא \nחייש ואע\"ג דדרגא חד הוא מנ\"ל דכתיב אך טוב וחסד ירדפוני כו' והענין הוא כי היסוד \nההוא הוא הויה דמלוי יודין הוא בגי' חסד וכולו הוא מתפשט ויוצא אל יעקב חוץ מחשבון \nטוב דלא התפשט ונשאר גנוז תוך יסוד דז\"א:\n\n"},{"index":21,"he":"והנה אם תסיר חשבון הכ\"ל מן ע\"ב ישאר בגי' טוב והרי נמצא איך האורות שהם כמספר הכל \nניתנים אל יעקב והשאר הם בגי' טוב והם גנוזים לצדיקים שהם צדיק וצדק ר\"ל לצורך זווג \nז\"א הנקר' ישראל עם רחל כי גם אז יש זווג מבחי' חו\"ג דאו\"א ונמצא כי אז בזווג ההוא \nנכנסים ברחל ג' יסודות יסוד דאב' ויסוד דאימא ויסוד דז\"א המלביש את שניהם בתוכו \nוזהו הטעם שנתבאר אצלינו כי הזווג דז\"א שהוא הזווג ישראל עם רחל הוא עליון מאד \nואינו נעשה רק ביום שבת כמשי\"ת במקומו. גם תכוין כונה כוללת לשלשתן במלת הכל והוא \nכי עתה יש בחי' ה' ליעקב וביאר ענין ה' זו אני מסופק איך שמעתי ממוז\"ל כי שמעתי \nמאדם אחד ששמע ממוז\"ל שענינה הוא כי בתחילה היו לו ב' מוחין הנק' חסדים טובים כנ\"ל \nועתה להיות שנכנסו ג' מוחין עלאין לכן עתה לקח הארה מהם ונמצא שיש לו ה' הארות. אבל \nמה שנלע\"ד ששמעתי ממוז\"ל הוא באופן זה והוא כי הנה יעקב לוקח הארת מן או\"א ומן אבא \n"},{"index":22,"he":"לוקח ג' מוחין שהם חב\"ד אבל מן אימא אינו לוקח אלא הארת ב' מוחין בלבד לפי שהנשי' \nדעתן קלה כמשי\"ת באות כ' של הכל. ונמצא שחמש הארות לקח יעקב. ואות כ' של הכל תכוין \nבה אל רחל. כי הנה עתה לוקחת ב' מוחין בשלימות' משא\"כ במלת גומל חסדים טובים כנ\"ל \nלפי כי עתה שנגמר אבא ליכנס נמצא כי עתה המוחין שלה הם בשלימות'. והנה הם שני מוחין \nבלבד שהם חו\"ב שבה כי דעת אין בה לפי שהדעת מצד אימא הם בחי' חו\"ג והחסדים נתפשטו \nבו\"ק דז\"א ולא נשאר לה רק הה\"ג וה\"ס ה' הויות שעולים בגי' ק\"ל בסוד נשים דעתן קלה \nכנז' בזוהר פ' שלח לך ובאות ל' מן הכ\"ל תכוין אל הג' מוחין עלאין דמצד אבא הנמשכין \nעתה בז\"א כנ\"ל. גם תכוין כי הנה גם יעקב הוא דכורא ויש בו בחי' דיקנא קדישא וצריך \nלתקן בו דיקנא זו במלת קונה הכל שהוא בגי' רי\"ו שהוא בגי' א\"ל אלף למד ונודע \nשהתיקון הא' די\"ג תיקוני דיקנא הוא אל כמש\"ה אל רחום וחנון כו' והוא ע\"ד מש\"ל במל' \n"},{"index":23,"he":"האל שהוא תיקון דיקנ' דז\"א:\n\nוזוכר חסדי אבות הנה כבר נתבאר שעשינו כחב\"ד ליעקב ורחל באופן זה כי ב' השלישי' \nהמגולים התחתונים שבת\"ת דז\"א הם בחי' שני הכתרים ליעקב ורחל. וב' פרקין עלאין דנ\"ה \nהם חו\"ב שלהם לשניהם והיסוד הוא הדעת לשניהם ועתה מן שני פרקין האמצעים דנ\"ה דז\"א \nומן העטרה דיסוד דז\"א נעשית חג\"ת ליעקב ולרחל וזה נרמז באומרו וזוכר חסדי אבות ויען \nכי כולם נכללים בחסד נק' חסדי אבות גם פי' ב' לפי שהאבות הם הג\"ר וחג\"ת הם הבנים \nשלהם ונקר' חסדי אבות ר\"ל חסדים הנמשכים מן הג\"ר הנקראים אבות ויען כי כולם נכללים \nבחסד נק' חסדים גם הם. ואמנם יעקב הוא מצד פנים דז\"א ע\"י אור דאבא ורחל מצד אחור \nדז\"א ע\"י אור דאימא ולכן תכוין במלת וזוכר שהוא בגי' הויה דע\"ב דיודין דאב' ואהיה \nדיודין באימא ושניהם בגי' זוכר:\n\n"},{"index":24,"he":"ומביא גואל לבני בניהם כאן תכוין לעשות שלשה אחרונות שהם נה\"י דיעקב ורחל מן ג' \nפרקין תתאין דנה\"י דז\"א כנודע ותכוין באומרך לבני בניהם שהם נ\"ה הנעשים עתה ליעקב \nורחל והענין מבואר עם הנ\"ל כי ג\"ר חב\"ד נקר' אבות כי ה\"ס אברהם יצחק ויעקב כמבו' \nלעיל במלת אלקי אברהם כו' והג' אמצעיות חג\"ת הם בנים שלהם ונקר' חסדי אבות כנ\"ל שהם \nחסדים נמשכים מן האבות כנז' והג' אחרונות נה\"י נק' בני בניהם של האבות הנז' ובמלת \nגואל תכוין אל היסו' דיעק' ורחל לפי שהיסו' הוא נק' מגדל הפורח באויר לפי שאין כנגד \nהיסוד דיעקב ורחל שום אחיזה בז\"א כנודע לז\"א ומביא גואל לבני בניהם כי הוא הבאה \nמחדש ממש משא\"כ בשלשה אמצעיות שלהם שיש להם אחיזה כנגדם בז\"א ולכן לא נאמר בהם אלא \nלשון זכיר' כמ\"ש וזוכר חסדי אבו' כי היא זכיר' אל מה שכבר היה במציאו' ונודע כי סוד \nגאולה הוא ביסוד אבל היסוד דרחל אע\"פ שגם בו שייך לשון גאולה עכ\"ז תכוין באופן אחר \n"},{"index":25,"he":"והוא במה שנודע כי נקוד' ציון שבנקבה פטר רחם שבה הוא בחי' היסוד שבה והוא בחי' מם \nסתומה שה\"ס הרחם שבה העשוי בצורת ם סתומה בסוד כי לא סגר דלתי בטני כי שני דלתות \nרחמה הם מצויירות בציור חיבור מם סתומה כזה ם והנה גואל הוא בגי' ארבעים כמנין מם \nסתומה:\n\nלמען שמו עתה נשלם בחי' המל' שביעקב ושברחל והם בחי' העטרה אשר ביסוד שבהם ונק' שמו \nיען שכל בחי' המל' נקרא שם כנודע ולפי שאין שום אחיזה כנגדם בז\"א ולכן לא נזכר בה \nשום המשכה לא בלשון הבאה ולא בלשון זכירה כמ\"ש ומביא גואל כו' וזוכר כו' אמנם אמר \nלמען שמו בלבד ומה שצריך לכוין עתה הוא כי הנה עד עתה המשכנו כל אלו הפרצופים ואין \nאנו מזכירים של מי הם ועתה ביאר כי כל אלו ההמשכות הם למען שמו. ר\"ל לצורך עשי' \nפרצוף יעקב ורחל אשר כל אחד מהם נק' שמו באופן זה כי הנה ענין יעקב ה\"ס משה שהוא \nבגי' קפ\"ד אחוריים דהויה דיודין וקס\"א פנים דאהיה דיודין לפי שיעקב נמשך מיסוד דאבא \n"},{"index":26,"he":"ע\"י יסוד דאימא שה\"ס קפ\"ד וקס\"א הנז' שהם בגי' שמו וגם רחל פשוט הוא שנקרא שם ה': \n"}]}
