{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-28","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":28,"title":"שער הכוונות - דרושי העמידה דרוש ב פירוש תיבת באהבה","hebrewTitle":"שער הכוונות - דרושי העמידה דרוש ב פירוש תיבת באהבה","segments":[{"index":1,"he":"שער הכוונות - דרושי העמידה דרוש ב פירוש תיבת באהבה \nבאהבה הנה עתה כבר נשלם פרצוף ז\"א ויעקב ורחל אמנם עדיין רחל עומדת עתה אחור באחור \nעם ז\"א וצריך להחזירה פב\"פ עם יעקב והנה הוא צריך אל הנסירה כדי להחזיר' פב\"פ ואמנם \nהנסירה הוא ע\"י ויפל ה' אלקים תרדמה על האדם כמשי\"ת בברכת המפיל חבלי שינה על עיני \nאמנם עתה אף בלא הפלת תרדמה מספיק לפי שעתה כבר קבל ז\"א עד עתה מוחין שלמים מן או\"א \nכנ\"ל ולכן אף אם יסתלקו ממנו כדי לתתם אל רחל עדיין נשאר בו רשימו יתירה ואינו צריך \nלהפלת התרדמה אבל בלילה שאפי' בחי' רשימו לא נשאר בו כנודע שאחר סיום התפילה \nמסתלקים המוחין מן ז\"א ולא נשאר בו רק הרשימו ואח\"כ בלילה מסתלק אף גם הרשימו כמו \nשנתבאר אצלינו בדרוש התפילין ולכן צריך להפיל התרדמה בלילה כדי לנסור אותם וביום \nר\"ה שצריך אז שינה והתעוררות בסוד השופר כמו שנתבאר שם. הנה גם שם יש בחי' הנסירה \nנזכרה בפירוש בברכת אבות וה\"ס תיקון מה שתיקנו זכרנו לחיים בברכת אבות כמבואר שם \n"},{"index":2,"he":"וטעם הדבר הוא לפי שיום ר\"ה הוא רמז אל בריאת העולם בתחילת האצילות ובתחיל' ביאת \nהמוחין בז\"א אשר לא היה אז בו עדיין לא מוחין ולא רשימו דילהון כלל. אבל עתה בברכת \nאבות של כל ימות השנה אין צורך להזכי' בהם ענין הנסירה כי כיון שננסרו ביום ר\"ה אין \nצורך להזכיר הפלת תרדמה בשאר ימות השנה מפני הרשימו שנשאר בו כנז' וגם אין צורך \nלהזכיר ענין הנסירה בפירוש כי כבר היא נעשית מאליה שלא על ידינו כיון שביום ר\"ה \nננסרה ע\"י תפלותינו באומרנו זכרינו לחיים כנז' וביאור מלת באהבה ר\"ל שני אהבה \nוהענין הוא כי הנה ביארנו בענין הק\"ש כי הטעם מה שנתקנ' בברכת אהבת עולם שהוא כנגד \nהיכל אהבה שבבריאה הטעם הוא לפי שע\"י העלאת מ\"ן משם עד למעלה באימא אשר באצילות \nנמשכים אותם המוחין הנז' אל זו\"ן והנה כדי להביאם פב\"פ צריך להעלאת מ\"ן אחרים וכבר \nידעת כי כל העלאת מ\"ן הוא לצורך הזווג ופעם הראשונה שבק\"ש היה לצורך זווג או\"א לתת \n"},{"index":3,"he":"מוחין לזו\"ן בהיותם אחור באחור ועתה צריכין מ\"ן אחרי' לצורך זווג או\"א פ\"ב כדי \nלהחזירם פב\"פ ואל תתמה מן הזווג הנרמז לעיל במלת אלקינו ואלקי אבותינו שלא היו שם \nמ\"ן שהטעם הוא לפי כי שם לא היה חסר רק בחי' כניסתם בז\"א אבל הם כבר היו קיימים \nועומדים אבל עתה הוא דבר מחודש כי הוא ענין הנסירה אשר מציאות' הוא כי אימא מסתלקת \nמתוך ז\"א ומזדווגת עם אבא כדי להוליד מוחין אחרים לרחל לבדה זולת המוחין הראשונים \nשניתנו לז\"א וז\"ס ויבן ה' אלקים את הצלע כי ה' אלקים הם או\"א אשר נזדווגו והולידו \nאלו המוחין האחרים ואז נכנסים נה\"י דאימא עלא' עם התלבשות אלו המוחין האחרים החדשים \nבתוכם והכל יחד מתפשטים תוך רחל לבדה כדמיון שהיו בתחילה נה\"י דאימא עם המוחין \nשבתוכם מתפשטים תוך ז\"א ועי\"כ נגדלת רחל אב\"א בכל שיעור קומת ז\"א ממש שוה בשוה עד \nבחי' הכתר שבו. וענין הגדלת רחל הנזכ' הוא באופן זה כי להיות ששם באחורי ז\"א עומדי' \n"},{"index":4,"he":"לאה ורחל זו למעלה מזו ולכן מתחילין נה\"י דאימא לכנס בלאה ואח\"כ מתפשטת גם ברחל ואז \nמתחברות לאה ורחל שתיהן ונעשות פרצוף אחד בלבד ועי\"כ נגדלת ונעשית פרצוף אחד גבוה \nכשיעור קומת ז\"א. והנה לצורך ענין הנסירה הזו צריך בהכרח העלאת מ\"ן פעם אחרת כנזכר. \nוכולם יהיו מבחי' היכל אהבה שבבריאה בסוד והוכן בחסד כסא ע\"ד מה שהיה בעת ק\"ש אלא \nשהיכל אהבה שהיה בק\"ש היה היכל אהבה שבבריאה שהוא היכל חמישי מתתא לעילא אבל היכל \nאהבה לצורך מ\"ן אלו של עתה הוא היכל אהבה של קה\"ק דבריאה. והענין הוא כי הנה היכל \nקה\"ק הם ג' עליונות שבבריאה אשר שם עומדים א\"א ואו\"א דבריאה וכמו שבז\"א למטה \nשבבריאה עצמה יש שית היכלין וחד מינייהו הוא היכל החסד והאהבה כמו כן למעלה בהיכל \nק\"ק שלו עצמו יש היכל עליון הנקר' אהבה ג\"כ וכמו שהודעתיך כמה פעמים כי ז' היכלין \nדבריאה דיוצר דשחרית דחול הם ז' היכלין שבז\"א הכוללין כל י\"ס דז\"א כנודע כי לבנת \n"},{"index":5,"he":"הספיר הוא ב' היכלות והיכל קה\"ק כלול מג' היכלו' והרי הם עשרה היכלות והם י\"ס דז\"א \nרק שהם נכללין בבחי' ז' היכלין בלבד ואלו הן ההיכלות דיוצר דשחרית דחול וכנגדם יש \nז' היכלות דנוק' דז\"א והם ההיכלות של יוצר דתפלת ערבית דחול וכנגדם יש ז' היכלות \nדיוצר דשחרית דשבת והם ז' היכלין עלאין דאבא דבריאה. וכנגדן יש ז' היכלין דאימא \nדבריאה וכולם הם בסוד שבעה ושבעה מוצקות כפולות ואין כאן מקום ביאורם והנה הז' \nהיכלות דיוצר דשחרית דחול הם בז\"א דבריאה וגם ז' היכלות האלה עצמן הם כפולים \nומכופלים כי כמו שיש ו' היכלין מתתא לעילא עד היכל הרצון. גם בהיכל הרצון עצמו יש \nבו שית היכלין אחרי' בתוכו וז\"ס ו\"ו כפולה ואח\"כ בהיכל קה\"ק שהם חו\"ב שבז\"א יש שם \nכללות כל אלו ג\"כ ויש שם היכל אהבה א' יותר עליון וזה ההיכל הוא המעורר ומעלה עתה \nהמ\"ן האלו. ונמצא כי שני היכלות יש ושניהם נק' אהבה וזהו פי' באהבה ב' אהבה ופשט \n"},{"index":6,"he":"הלשון הוא כך למען שמו באהבה ר\"ל כי כל הנז' עד עתה היה ע\"י אהב' וז\"ש באהבה כי ע\"י \nהעלאת מ\"ן היכל אהבה התחתון בעת ק\"ש נעשה כל זה הנז' עד עתה בברכת אבות. ואח\"כ \nתכוין כי באהבה ר\"ל ב' אהבה והכוונה היא לעורר היכל אהבה העליון שיעורר מ\"ן עד \nשתגדל רחל נוק' דז\"א אב\"א ואז תכוין ג\"כ להביאה עי\"ז פב\"פ עם ז\"א כי אין לה יכולת \nלחזור פב\"פ אלא עד שתהיה היא שוה כמוהו אב\"א דאל\"כ אין בה כח כדי לקבל הארתו ותכוין \nשע\"י הכהן שושבינא דמטרונית' שהוא היכל אהבה על ידו חוזרת פב\"פ וכל אלו הכוונות \nתכוין במלת אהבה. והנה אחר חזרת' פב\"פ עמו מתמעטת ונופלת לרגלי ז\"א בסוד נקודה קטנה \nכי כל מה שנגדלה אב\"א הלואי יספיק לשתוכל לישאר בבחינת נקוד' קטנ' בהיותה פב\"פ \nונמצא שאז היא עומדת למטה בבחינ' נקודה קטנה כנגד עטרה של היסוד דז\"א ואז תכוין \nלחזור ולבנות' כבתחילה בבחי' פב\"פ וזה יהיה במלות:\n\n"},{"index":7,"he":"מלך עוזר ומושיע ומגן כמו שנבאר. ודע כי אני מסופק אם שמעתי ממוז\"ל שהנה\"י דאימא \nנכנסים ברחל גם בהיותה אב\"א או שאינם נכנסי' בה אלא אחר שחזרה פב\"פ עמו אמנם בהיותה \nפב\"פ פשיטא לי שנכנסים בה. גם אני מסתפק בדבר אחר והוא כי שמעתי ממוז\"ל טעם א' \nונראה בעיני עתה כי הטעם ההוא היה על תירוץ קושיא א' שהקשיתי לעיל והוא כי הרי \nלענין הנסירה צריך בהכרח הפלת הדורמיטא אשר לסיב' זו אנו מברכין בכל לילה המפיל \nחבלי שינה על עיני כמבואר במקומו וא\"כ עתה אשר נכנסין נה\"י דאימא ברחל בהיותה אב\"א \nכפי הנלע\"ד ששמעתי ממורי ז\"ל בלי ספק כנ\"ל א\"כ היכן הוא עתה הפלת התרדמה במקום הזה \n[עיין לקמן ד' ג' ע\"ג בסוף דרוש ג']. והטעם לתי' קושיא זו יובן עם מה שיש לנו הקדמ' \nשכאשר צריך לתת מוחין לזו\"ן אז צריכין שניה' לעלות בסוד מ\"ן אבל כשהמוחין ניתנין אל \nרחל לבדה אז הז\"א לבדו עולה בסוד מ\"ן והנה הטעם הזה שמעתי ממוז\"ל ונלע\"ד שאמר אותו \n"},{"index":8,"he":"לתי' קושיא הנז' והוא כי עתה כבר יש לו מוחין שלימי' וגמורי' אל ז\"א וכוונתינו עתה \nלתתם גם אל רחל ולכן ז\"א לבדו עולה בסוד מ\"ן. אבל בשאר המקומות עולה גם נוק' בסוד \nמ\"ן ואז צריך הפלת התרדמ' אלינו ואנו ישנים יען כי אנחנו בני השכינ' רחל אמנו ואיני \nזוכר יותר מזה. ונחזור אל ביאור המלות מלך עוזר ומושיע הנה אחר שכבר חזרה עתה פב\"פ \nעם ז\"א והיא עומדת בבחינ' נקו' קטנה למטה בסוף היסוד דז\"א כנ\"ל הנה היא צריכה ליגדל \nבכל קומת ז\"א כולו. וטעם הדבר הוא במש\"ל כי בהיות' אחו' באחור צריכ' ליגדל בכל \nשיעור קומ' ז\"א כולו כדי שכאשר תחזור עמו פב\"פ תספיק כל אותה ההארה שקבל' בהיות' \nבאחור לשתהיה עתה בחי' נקוד' קטנה בלבד בהיות' פב\"פ. ג\"כ עתה בהיות' פב\"פ ונכנסים \nבה הנה\"י דאימא צריכה ליגדל עד כל קומת ז\"א כולו ותקבל כל אות' ההאר' הגדול' ועי\"כ \nכאשר אח\"כ יסתלקו ממנה נה\"י דאי' ויכנסו בז\"א כמו שנבאר במלת בא\"י מגן אברהם תשאר \n"},{"index":9,"he":"אח\"כ גדלותה מן החזה דז\"א ולמטה בלבד כמו שנבאר ומכח תוקף ההארה הגדול' שקבלה \nבהיות' גבוהה ככל שיעור קומת ז\"א תספיק לה עתה להיות שיעורה מן החזה ולמטה בלבד אחר \nשיסתלקו ממנה נה\"י דאימא והלואי יספיק לה. והנה מתחילה מסתלקין המוחין מתוך ז\"א \nואח\"כ ג' פרקים דנה\"י דאימא תתאין עם בחי' המוחין שבתוכם נכנסין תוך רחל העומדת עתה \nבבחי' נקו' קטנה כנז' כדי להגדילה ולהיות בה י\"ס כמו הז\"א ואמנם תחילה נכנסת עטרת \nהיסוד דאימא תוך הנקו' הזו ואז נגדל' הנקו' הזו בבחי' מל' שבה ואז נק' מלך ואח\"כ \nנכנסין בה תלת פרקין תתאין דנה\"י דאימא ואז נגדלת כשיעור ג' שהם נה\"י שלה ולזה אנו \nאומרי' עוזר כי כל העוזר הוא ע\"י סמכי קשוט נה\"י דילה העוזרים וסומכים אותה להקימ' \nמנפילתה. ואח\"כ נכנסין בה ג' פרקין אמצעי' דנה\"י דאימא ואז נגדלים בה שיעור ו\"ק שבה \nוכנגדו אנו אומרי' ומושיע בסוד כוס ישועות אשא שהם חג\"ת תלתא אבהן שבה הנקרא ישועות \n"},{"index":10,"he":"וכמש\"ה הושיעה ימינך וענני כי הישוע' בזרועות היא. אח\"כ נכנסים בה ג' פרקים עלאין \nדנה\"י דאימ' ואז נגדלים בה ג\"ר שבה וכנגד זה אומרים ומגן לב' טעמים הא' הוא כי בג\"ר \nיש הגנה והצלה מן הקלי' שאין להם שום אחיזה בהם. ועוד כי תרגום חנם הוא מגן ומגנא \nוהענין הוא כי בג\"ר אין אל הקליפ' אחיזה ובחנם הם נאחזים שם. גם ט\"א ג' עמוק והוא \nבמ\"ש במ\"א כי מגן ה\"ס ג\"פ א\"ל א\"ל א\"ל וה\"ס ב' שמות א\"ל שיש בתרין תפוחין קדישין \nושם א\"ל ג' בחוטמא באמצעיתא וזהו נרמז באד\"ר בסוד שע\"ה נהורין דאית בתרין תפוחין \nקדישין וה\"ס שני שמות א\"ל במלואם שהם בגימטרי' ש\"ע וע\"ש באדרת נשא וזהו הסדר ממטה \nלמעלה כי מתחיל מן העטרה דיסוד דאימ' והולך ומונה עד ג' פרקין עלאין שבנה\"י דאימא \nאמנם בערך רחל צריך להיות סדרן מלמעלה למטה. והוא כי הנה כאשר מתחילין לכנס שלשה \nפרקין תתאין דנה\"י דאימ'. הנה הם מתלבשין תוך ג\"ר דרחל וכשנכנסין גם ג' פרקין \n"},{"index":11,"he":"אמצעיים אז נכנסין ג\"פ תתאין בג' אמצעיות שבה וכשנכנסו גם ג' פרקין עלאין אז נכנסים \nג' פרקין תתאין דנה\"י דאימא בג\"ת דרחל ונמצא כי בערך נה\"י דאימא הסדר הוא מתתא \nלעילא ובערך רחל הסדר הוא מעילא לתתא וא\"כ צריך שנבאר סדר מלות אלו בערך רחל מעילא \nלתתא באופן זה. מלך הוא הכתר דרחל בסוד כתר מל' כי הכתר שבה נק' מלך לפי שהוא ראש \nהמל' ובחי' זו נתקנת בהכנס עטרה דיסוד דאימא אשר גם היא נקרא מל' דאימא כנודע. \nועוזר הם ג\"ר דרחל שנכנסו בהם ג' פרקין תתאין דאימא ומושיע הם ג' פרקין אמצעיים \nבתלת אמצעיו' שבה מגן הם פרקין עלאין בג\"א שבה:\n\n"},{"index":12,"he":"ודע כי בספר הזוהר פ' פקודי אמרו שצריך לכוין בברכת אבות בשם בוכ\"ו והנה מקום כונת \nהשם הזה היא בד' תיבו' האלו שהם מלך עוזר ומושיע ומגן וראוי לכוין כי ע\"י אות ב' \nנעשי' מלך וע\"י אות ו' נעשה עוזר וע\"י אות כ' נעשה ומושיע וע\"י או' ו' נעשה מגן \nוהענין הוא במה שהודעתיך כי אימא נקר' אהיה ונמצא כי הנה\"י דאימא הם שם אהיה וכמו \nשביארנו בפסוק שופך דם האדם באדם ענין שם אהיה המתלבש תוך ז\"א שהוא שם מ\"ה דאלפין \nוע\"ש במקומו. והנה אעפ\"י שהארות אימא אלו הם שמות של אהיה עם כל זה כשיוצאות אלו \nההארות מתוך ז\"א דרך החזה שלו מן אחוריו כדי לתקן ולבנות את המל' אינם הם עצמם רק \nהארות המתפשטות מהם ולכן אינם נק' שם אהיה רק תמורתו וחילופו שהוא שם בוכ\"ו הנז' \nאשר הוא תמורת שם אהיה באלפא ביתא דאבג\"ד באותיות שלאחריו כי אות א' נחלפת באות ב' \nואות ה' נחלפ' באות ו' שלאחריה ואות י' באות כ' ואות ה' באות ו' שלאחריה ונמצא כי \n"},{"index":13,"he":"בנין המלכות אינו אלא בשם בוכ\"ו ולא בשם אהיה וכמו שנתבאר אצלינו בשער השביעי \nבתיקון העבירות בענין תיקון עון הנדר והשבועה ושם נתבאר כי קו המדה שבו נעשה ז\"א \nהוא שם אהיה וקו המדה של נוקבא הוא בשם בוכ\"ו גי' ד\"ל בסוד המלכו' הנקרא אורך \nהיריעה האחת שלשים באמה ורוחב ארבע באמה כי זהו שיעור קו מדתה כנז' שם ועיין שם \nהיטב ביאור ענין זה. והנה צריך לבאר עתה ענין חזרת רחל פב\"פ עמו ומה ענינה דע כי \nענין חזרה זו איננה עם ז\"א עצמו אלא עם יעקב ויובן זה במה שנת\"ל כי ד' זווגים הם \nהא' הוא זווג ישר' עם רחל והוא בשחרית ביום השבת. הב' הוא זווג ישראל עם לאה והוא \nבמנחה בימי החול ואז לאה היא מן החזה דז\"א ולמעלה בחציו העליון. הג' הוא זווג יעקב \nעם לאה בלילה בערבית דחול. הד' הוא זווג יעקב עם רחל והוא בשחרית דחול. וזווג הד' \nהזה הוא אשר אנו עסוקים בו עתה וביאורו הוא כך דע כי יעקב הוא נמשך ונאצל ויוצא מן \n"},{"index":14,"he":"יסוד דאבא המתפשט מן החזה דז\"א ולמטה והארה זו יוצאת לחוץ מן החזה דז\"א ונעשה שם \nבחינת יעקב מצד פנים דז\"א והם פנים ואחור ר\"ל פנים דז\"א כנגד אחור יעקב וכנגד יעקב \nממש יוצאת ג\"כ רחל מן החזה דז\"א אלא שהיא באחורי הז\"א ועומדים שם אחור באחור רחל עם \nז\"א. והנה כאשר רחל חוזרת פב\"פ עם ז\"א אין לה מקום לעמוד שם כי שם עומד יעקב כנז' \nוהוא עומד פנים באחור רוחבו כנגד רוחב ז\"א ואמנם צריך שיתהפך יעקב ויצדד עצמו כדי \nלתת מקום אל רחל גם היא ואז עומדים יעקב עם רחל פב\"פ זע\"ז ויעקב מצדד עצמו ועומד \nבצד ימין דז\"א ורחל מצדדת עצמה בצד שמאל דז\"א ונמצאו צדי יעקב וצדי רחל בצד פנים \nדז\"א אבל אינם ממש פנים בפנים עמו. ונודע כי יעקב נמשך מהארת יסוד דאבא המתפשטת \nמחוץ אל ז\"א כנגד החזה ורחל מהארת יסוד אימא היוצאת גם היא לחוץ. ונמצא כי עתה השני \nיסודות דאו\"א הגנוזים תוך ז\"א הם שניהם מאירים דרך הפנים דז\"א ואז מן היסוד דאימא \n"},{"index":15,"he":"אשר ממנו יוצאים הגבו' הם בונים ומתקנים את רחל והיסוד דאבא מאיר ובונה ומתקן את \nיעקב ובתפילת ר\"ח ית' שם דרוש זה יותר באורך וע\"ש. ונמצא כי יעקב ורחל שניהם עומדים \nזע\"ז פב\"פ יחד מן החזה דז\"א ולמטה יעקב בצד ימין דז\"א ורחל בצד שמאל. וכבר נתבאר כי \nמן הת\"ת דז\"א נעשים ב' הכתרים דיעקב ורחל ומן הנה\"י דז\"א נעשים כל שארית ב' פרצו' \nדיעקב ורחל:\n\n"},{"index":16,"he":"והנה עתה אשר נתהפכו יעקב ורחל פב\"פ ונמצא יעקב כנגד קו הנצח דז\"א ורחל כנגד קו \nההוד דז\"א לפי שהזכר יונק מן הימין לעולם והנקבה יונקת מן השמאל לעולם וז\"ס מ\"ש \nבתיקונים איהו בנצח ואיהי בהוד ר\"ל איהו יעקב עומד בנצח דז\"א ואיהי רחל עומדת בהוד \nדז\"א ונודע כי כל הנצחים דא\"א ואו\"א כולם מתלבשי' זב\"ז וכולם בנצח דז\"א. נמצא כי \nבהיו' יעקב בנצח דז\"א ג\"כ הוא עומד בכל שאר הנצחים ועד\"ז רחל בהיותה בהוד דז\"א \nעומדת ג\"כ בכל שאר ההודות וא\"כ מ\"ש בתיקונים איהו בנצח ואיהי בהוד ר\"ל כי יעקב עומד \nבצד ימין אשר שם כל הנצחים דא\"א ודאו\"א ודז\"א ורחל עומדת בצד שמאל אשר שם כל ההודות \nדא\"א ודאו\"א ודז\"א גם זהו מ\"ש בתיקוני' דנצח אקרי אספקלרייא דנהרא והוד אקרי \nאספקלרייא דלא נהרא והכוונ' היא על יעקב ורחל כי יעקב העומד בנצח אקרי אספקלרייא \nדנהרא ורחל העומדת בהוד איהי אספקלרייא דלא נהרא. גם זהו מ\"ש בס' התיקונים כי ידוד \n"},{"index":17,"he":"אדני אינון פרודות דא בנצח ודא בהוד וכד אינון בת\"ת אינון כחדא יאהדונה\"י והכוונ' \nהיא על רחל ויעקב העומדים פרודים דא בנצח ודא בהוד וכד יעקב ורחל אינון בת\"ת אז \nשניהם חיבור א' כי אין שם הפרש שתי קוים כמו בהיותם בנצח והוד וכעד\"ז בחזרת העמידה \nשל ש\"ץ אשר אז יעקב ורחל בחו\"ג דז\"א אשר אז שניהם פרודות ובהיותם בדעת הם ביחודא \nחדא וכן בעלייתם כנגד חו\"ב דז\"א שהוא בשחרית דשבת אז שניהם פרודות ידוד יעקב בחכמה \nואדני רחל בבינה ובעלותם עד הכתר דז\"א קו האמצעי תרוייהו בחיבורא חדא. וכעד\"ז בתפי' \nערבית בזווג יעקב עם לאה מן החזה דז\"א ולמעלה הוא ג\"כ עד\"ז כי בהיותם בשני הקוים הם \nפרודות ובהיותם בקו האמצעי הם מחוברים ודי להאריך. ונחזור לענין ראשון כי מ\"ש \nשחוזרים פב\"פ בתיבו' מלך עוזר ומושיע ומגן כנ\"ל אין זה אלא ביעקב ורחל ששניהם \nעומדים פב\"פ ועיין בסיום ברכת שים שלום כי שם נתבאר אמיתות ענין זה הדרוש:\n"},{"index":18,"he":"\nוהנה נתקנה רחל בכל שיעור קומת ז\"א ע\"י אלו התיבו' ואח\"כ מאליו בלתי כוונתינו בשום \nתיבה נעשה הדבר הזה והוא שיוצאין נה\"י דאימא מתוך רחל כי ענין ההכנסה צריכה אל \nתיבות שנכוין בהם להכניסם אבל בצאתם יוצאים מאליהם שלא על ידינו והנה תיכף בצאתם \nמתוכה היא מתמעטת משיעורה אשר בתחיל' ונשארת גובה קומתה מן החזה דז\"א ולמטה בלבד לא \nפחות מזה לפי שכבר קבלה הארה גדולה כאשר גדלה פב\"פ בכל שיעור קומת ז\"א והספיקה אותה \nההארה להשאירה עתה בבחי' זו כנ\"ל. אבל עדיין צריך לתת טעם למה שיעורה היתה בצמצום \nעד החזה לא פחות ולא יותר והענין הוא מפני שמקום אצילותה הוא כנגד החזה כנודע ושם \nנת' טעם לזה לפי ששם נשלם יסוד דאימא והאורות מתגלים בגלוי. ועתה אנו צריכים להחזיר \nולהכניס הנה\"י דאימא תוך ז\"א וכבר אמרנו שלענין ההכנס' והבאת התועלת צריך שיהיה על \nידינו והנה זה אנו עושים ע\"י ברכת בא\"י מגן אברהם אשר אנו חוזרים לכרוע בו עתה \n"},{"index":19,"he":"כריעה שנית והוא כדי להכניסן תוך ז\"א ע\"י כריעה זו וזה ביאור המלות:\n\nברוך פירוש כמו שביארנו בפסוק שמע כו' כי בק\"ש נכנסו המוחין דגדלות דו\"ק דז\"א ברגע \nא'. גם עתה בתיבת ברוך נכנסין המוחין דו\"ק דגדלות בז\"א ברגע א' ואח\"כ במלת אתה \nנכנסין ג\"ר דמוחין דגדלות והרי נשלם ז\"א כבראשונה והנה צריך לכוין עתה בכריעה זו \nע\"ד מ\"ש בענין כריע' הראשונ' בתחלת הברכה והוא כמו שנת' שם כי אותה הכריעה כלולה \nבשתי כריעות אחת במלת ברוך בסוד ו' לגבי ה' והב' במלת אתה בסוד י' לגבי ה' כן עד\"ז \nכל כריעה וכריעה מן הד' כריעות שיש בתפלת י\"ח כלולה מן ב' כריעות ע\"ד הנז' ונבאר \nעתה ענין כריעה זו:\n\n"},{"index":20,"he":"הנה כאשר נסתלקו הנה\"י דאימא מתוך רחל נוק' דז\"א נתמעטה ועמדה בחזה דז\"א משם ולמטה \nואז עדיין היו חופפין הנה\"י דאימא על ראשה מלמעלה ואמנם כשיתחילו לכנס הנה\"י דאימא \nתוך ז\"א מתעלמין המאורות ההם ממנה ונחשכת מאור רחל ובהכנס המוחין דו\"ק תוך ז\"א אז \nנחשכת רחל יותר ויורדת ומתמעטת עד היסוד דז\"א ויורדת בפעם א' מן החזה שבת\"ת דז\"א עד \nהיסוד שבו בפעם א' ואח\"כ בהכנס ג\"ר בז\"א אז נחשכה יותר כי כל האורות דאימא החופפת \nעל ראשה נתעלמו תוך ז\"א ונחשכה לגמרי וחוזרת לקדמותה להיותה נקודה קטנה תחת היסוד \nדז\"א בסוד העטרה שבו וכפי מה שהרויח ז\"א כך ערך הפסד רחל. ושתי מחשכים וגרועים אלו \nנרמזו בשתי מלות אלו ברוך אתה כי בכריעה א' שבמלת ברוך תכוין בסוד ו' לגבי ה' פי' \nכי יורדין ע\"י כריעה זו ו\"ק המוחין ונכנסים בז\"א עד סיום הת\"ת שבו. ואמנם מקום \nאצילות כתר רחל נוקביה הוא בשני שלישי התחתונים דת\"ת דז\"א ורחל היא ה' תתאה דשם \n"},{"index":21,"he":"ההויה וז\"ס ו' לגבי ה' כי אעפ\"י שלכאורה דבר זה הוא גרעון והפסד לרחל לפי שעה אבל \nהתכלית הזה הוא לתועלתה כי אחר כניסתם יאירו בה כמשי\"ת ואח\"כ במלת אתה תכרע כריעה \nב' בסוד רישא לגבי גופא והיא י' לגבי ה' כי הי' הם הג' עליונות כמבואר לעיל בתחלת \nהברכה כי הז\"א בהיותו בסוד ו\"ק בלתי ראש נק' ו' ובהכנם בו גם הג\"ר נעשית ראש א' אל \nאות ו' הנז' והיא בציור אות י' על ו' ואז נשלם הז\"א בי\"ס והרי כי עתה ה\"ס י' לגבי \nה'. גם תכוין כי כמו שבשתי כריעות הראשונות היו שם אהיה בכריעה ושם הויה בזקיפה גם \nעתה תכוין בב' כריעות אלו שהם ע\"י אהיה במילוי אלפין:\n\n"},{"index":22,"he":"ידוד עתה תכוין בשתי זקיפות. הראשונה ה' לגבי ו' והב' ה' לגבי י' והענין הוא להורות \nכי זקיפת רחל ועליית' היא ג\"כ בשני פעמים ע\"ד מיעוטה שהוא בשתי כריעות וזה ענינ' כי \nהנה בהיות שרחל נתמעטה עתה בשני כריעות אלו עד שחזרה לשיעור נקודה קטנה. וכראות את \nעצמה במיעוט הזה רוצה לחזור לעמוד באחור במקום אצילותה הא' מיראתה שאין עתה בה כח \nלקבל הארות האלו ולכן היא יורדת מדרגה אחר מדרגה עד שירדה כנגד עטרת היסוד דז\"א \nשהוא סיומו ואז בנקל תוכל לחזור ולהתהפך ולחזור דרך אחור כמו שנבאר אח\"כ טעם הדבר \nולכן תכף אחר הכריעות צריך לזקוף ב' הזקיפות במלת ידוד כדי לזוקפה ולהעמידה פב\"פ \nעמו וזקיפה זו היא ע\"י הויה זו שהיא מילוי ס\"ג וזקיפה זו נעשית בשני הדרגות. \nהראשונה היא בסוד ה' לגבי ו' פי' כי אחר שנכנסו כל המוחין בתוך ז\"א והיתה נוקבא \nרוצה להתהפך אל אחור כנ\"ל והטעם היה לפי שטבע האורות דאימא לצאת מתוך ז\"א דרך \n"},{"index":23,"he":"אחוריו מן החזה להאיר אל המלכות ולכן היתה היא רוצה להתהפך ולחזור לאחור כדי לקבל \nהאורות שהם שם ולכן אנו זוקפים אותה עתה בהיות' פב\"פ טרם תחזור אל האחור ועי\"כ גם \nהאורות דאימא שהיה מטבעם לצאת דרך האחור יצאו עתה מן החזה דרך פנים להאיר אליה והנה \nכבר נת\"ל במלת מלך עוזר ומושיע ומגן שענין חזרתה עתה פב\"פ הוא בחי' יעקב ורחל אשר \nשניהם הם החוזרים פב\"פ. ונמצא שבזו הזקיפה הראשונה בשם הויה צריך שתכוין להאיר מן \nו' אל ה' ר\"ל מן ו\"ק דז\"א אל המל' הנקרא ה' תתאה ועי\"כ זו הה' עולה עד הו\"ק שבת\"ת \nדז\"א עצמו כמבואר לעיל בשם ההויה שבתחילת הברכה בזקיפה הראשונה. ואמנם בזקיפה הב' \nתכוין להעלות ה' לגבי י' שהיא ראש הת\"ת דז\"א כמבואר לעיל בענין שתי זקיפו' הראשונות \nשל ברכה זו וע\"ש. ואמנם דע כי אני מסופק בזה כי אפשר ששמעתי ממוז\"ל באופן אחר והוא \nכי ב' זקיפות אלו הם כדמיון ב' כריעות עצמן והוא כי בזקיפ' הראשונה עלתה ה' לגבי ו' \n"},{"index":24,"he":"שהוא היסוד ו' זעירא ובזקיפה הב' עלתה עד הת\"ת שהוא י' שע\"ג צורת הו' שהוא היסוד \nוצ\"ע. גם תכוין כי כמו שבשתי זקיפות הראשונות שבתחילת ברכת אבות היתה הכונה להעלותה \nע\"י שם ההויה דע\"ב דיודין הנה עתה תכוין בהויה דשם ס\"ג. ונמצא כי הכריעה היתה ע\"י \nשם אהיה דיודין והזקיפה ע\"י שם הויה דס\"ג והרי עתה עומדים יעקב ורחל פב\"פ:\n\n"},{"index":25,"he":"מגן עתה תכוין כי הנה בבחי' הפנים הנק' תרין תפוחין קדישין יש בהם שני שמות א\"ל \nבמלויים שהם בגימ' ש\"ע נהורין וא\"ל השלישי באמצעם שהוא מקום החוטם כמש\"ל. וג' שמות \nשל א\"ל א\"ל א\"ל הם בגי' מגן ר\"ל כי עתה בהיותה עמו פב\"פ עם יעקב בעלה יש לה ג' שמות \nא\"ל האלו. גם תכוין לחבר זה המגן עם המגן הראשון של מלך עוזר ומושיע ומגן והנה ב\"פ \nמגן בגימ' מקו\"ם והוא שם ההויה העולה בגי' מקו\"ם באופן זה יפ\"י הפ\"ה ופ\"ו הפ\"ה גי' \nמקו\"ם והענין הוא כי מכח הכאות האלו שמכה יפ\"י כו' הוא מאיר אל המל' נוקבי' וזהו \nסוד כל הקובע מקום לתפלתו כו' והבן זה:\n\n"},{"index":26,"he":"אברהם עתה תכוין כי כל זו הברכה היתה ע\"י אברהם שהוא החסד הנרמז לעיל במלת באהבה כי \nהיכל אהבה הוא הגורם שתבנה המל' וגם גורם לה להחזירה פב\"פ בסוד והוכן בחסד כסא כי \nהחסדים העליונים דז\"א הנק' אברהם איש החסד הם הגורמים תיקונים אלו במל' הנקרא כסא \nוז\"ס מ\"ש בזוהר כי בברכת אבות בעלה אוחזה ביד ימינו ומעלה אותה אליו וזהו מגן \nאברהם. ודע כי אעפ\"י שאמרנו שע\"י החסד שהוא ברכת אבות אנו מעלים אותה אין הכונ' אלא \nעל התפשטות אותו האור של חסד דז\"א אשר בעת הגדלתו חוזר להיותו בחי' חכמה דז\"א \nכמבואר במקומו והתפשטו' אור החסד הזה הוא הגורם אותה לעלות מדרגה אחר מדרג' וז\"ס \nוהוכן בחסד כסא כי ע\"י החסד הנז' מתקן המלכות הנקרא כסא אשר היא בסוד נקודה קטנה \nאשר היא נחלקת אל י\"ס ונתמעט' וירדה ונתלבשה בכסא שהוא עולם הבריאה כמבואר לעיל \nבתחילת ברכה זו וע\"ש: \n"}]}
