{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-30","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":30,"title":"דרוש ד':","hebrewTitle":"דרוש ד':","segments":[{"index":1,"he":"דרוש ד':\n\nהנה בענין הק\"ש היתה הכוונה לזווג את או\"א לצורך ז\"א כנזכר במקומו. והענין הוא כי \nשלשה בחי' היו אל ז\"א ולנוקביה הא' היא בהיותה בסוד העיבור תוך אימא עלאה. הב' \nכשנולדו ויצאו לחוץ שאז שיעור ז\"א היה בחי' ו\"ק לבד והמלכות נקו' קטנה היתה בסוד \nפסיע' שבסוף אות ו' שבהויה והג' אחר שגדלו וחזרו פב\"פ. והד' אחר שנתמעטה המלכו' \nבסוד מיעוט הירח שאז אינה רק בחי' נקודה קטנה בסוד פסיע' לבר תחת אות הו'. אמנם \nהנקו' ההיא מתחלקת לבחי' י\"ס וירדה. והיתה בעולם הבריאה כנ\"ל בסוד הקדישים וגם בסוף \nדרוש זה ית' באמיתות ענין זה וע\"ש איך נשארת שרשה במקומה. ואמנם בעת יחוד הק\"ש אז \nניתנו בז\"א בחי' המוחין בבחי' אוה\"פ שלו וניתנו לו מצד זווג הבחי' החיצונה של אוה\"פ \nדנה\"י דאו\"א גם ניתנו אז בבשכמל\"ו מוחין לנוקבא בבחי' אור פנימי שלה והיו מצד הבחי' \nחיצונה של אור פנימי דנה\"י דז\"א כי היא נקראת אספקלרייא דלית לה מגרמה כלום אלא מה \n"},{"index":2,"he":"שנותן לה ז\"א בעלה ולהיות כי כל זה לא נמשך להם אלא ע\"י זיווג או\"א מצד בחי' \nהחיצונה של אוה\"פ שלהם כנזכר ומזה נעשה להם אלו המוחין הנז' לכן לסיבה זו אין יכולת \nעדיין ולא הספיק ענין זה רק לשיקבלו כל שית היכלין בעולם הבריאה אור גדול בהיותם \nכלולים תוך היכל הרצון דבריאה שהוא היכל הו' מתתא לעילא אשר בו לבדו יש פרטות שית \nהיכלין אחרים כמבואר אצלינו. ואז אח\"כ הם עולים ונכללים עד היכל הז' היכל קה\"ק \nדבריאה ונכללים יחד כל היכלי הבריאה אבל עתה ע\"י ברכת אבות אנו חוזרים שנית לזווג \nולחבר את או\"א בבחינ' אמצעיות של אור פנימי שלהם כמבואר אצלינו בשער שמות הספיר' כי \nכל ספי' וספי' יש בה ג' כלים חיצון ואמצעי פנימי ושלשת' יש בתוכם בחי' אור פנימי \nוע\"ש ואז מן הזווג הזה הנעשה בבחינת האמצעיות שלהם נמשך אור גדול למטה בז\"א ונעשים \nבו מוחין אחרים בבחי' אוה\"מ אל המוחין דאור פנימי הראשונים שנעשו לו מזווג בחי' \n"},{"index":3,"he":"חיצונה דאו\"א כנז' וזו כונתינו עתה בברכת אבות בימי החול ואמנם יש עוד בחי' אחרת \nשלישית והוא כי לפעמים מזדווגים או\"א גם בבחי' פנימי' שלהם ואז נעש' לז\"א מוחין \nבבחי' אור מקיף ע\"ג אור מקיף הנז' אבל אין בחי' זו הג' נעשית כלל בימי החול גם צריך \nשתדע כי אין כח בז\"א כלל בשום אופן להעשות לו מוחין אפילו בבחי' אור מקיף שלו מבחי' \nאור מקיף דאו\"א. אמנם בימי החול נעשים לו אור מקיף של מוחין הפנימי' של ז\"א מבחי' \nאמצעיות של אוה\"פ דאו\"א אשר מזדווגים בזו הבחי' האמצעית ומשם נעשים מקיפים למוחין \nפנימים לז\"א וכל זה הוא בימי החול כי בשבת נעשה לו מקיף למקיף מצד בחינ' פנימיות \nדאורות פנימיים דאו\"א כנז' וזכור הקדמה זו היטב כי היא רבת התועלת ולקמן בע\"ה נסיים \nההקדמה זו והנה הקדמה זו צריכה לכותבה ג\"כ למעלה בביאור כוונת הק\"ש. גם דרושי \nהתפילין תמצאם מקושרים עם זו ההקדמה:\n\n"},{"index":4,"he":"ונחזור לענינינו כי הנה עתה בברכת אבות כוונתינו היא להמשיך אור מקיף אל המוחין \nדז\"א מצד בחי' אמצעיות דאור פנימי דאו\"א כנז' וכמו שנבאר בתיבות אלקינו ואלקי \nאבותינו כו' אבל עתה בתחלת ברכת אבות עדיין אין בז\"א רק מוחין פנימיים מצד בחי' \nחיצונה דנה\"י דאימא אשר בכח אור הזה נכללו כל היכלי הבריאה כנז'. ועתה אנו מעלים את \nהנוק' במלת ברוך והוא באופן זה כי כיון שנכללו כל היכלי הבריאה יחד. והנה המלכות \nהיתה עד עתה בסוד מיעוט הירח כנ\"ל בבחי' נקו' קטנה נחלקת לי\"ס וירדה להיכל קה\"ק \nדבריאה. ועתה בתיבת ברוך עולה המלכות למעלה באצילות כיון שנכללו ועלו כל היכלי \nהבריאה יחד ואז עולה ומתדבקת וחוזרת אל מקומ' הראשון בסוף אות הו' שהוא בסוד פסיעה \nלבר כנ\"ל ועומדים שם אחור באחור כמו שהיתה בתחלת האצילות ואע\"פ שכיון שעשינו יחוד \nק\"ש נעשו לז\"א מוחין פנימיים כנז'. וא\"כ מוכרח הוא כי ג\"כ נעשו לו בחינת נה\"י חדשים \n"},{"index":5,"he":"עכ\"ז עדיין אינם מתלבשים אלו הנה\"י דז\"א בנקבה לפי שאיננה רק אב\"א בבחי' נקודה קטנה \nפסיעה בסוף הו' אלא שהיא נחלקת לי\"ס אמנם עתה עולה היא ומתדבקת בסוף היסוד האחרון \nדז\"א וז\"ס ברוך כי היכל קה\"ק דבריאה אשר נכללו בו כל שאר היכלי הבריאה כנז' וגם \nנקודת מלכות הנחלקת לי\"ס כנז' ג\"כ הוא בהיכל ק\"ק הנז' וכל אלו עולים למעלה באצילות \nעד מקום סיום היסוד האחרון דז\"א כנז' וז\"ס ברוך ויען כי כל בנין הנקבה הוא ע\"י החסד \nהנקרא אתה בסוד אתה כהן לעולם ולכן אנו אומרים אתה כי הוא משפיע בה בחי' הכ\"ב \nאותיות האלפא ביתא מאלף עד תיו וזהו אתה את ה' כי אלפא ביתא הנק' א\"ת ניתנת בנוק' \nהנק' ה' תתאה וע\"י הארה זו מעלה אותה עד הת\"ת דז\"א הנקרא ידוד אשר זה הת\"ת היה \nמתחיל' בחי' יסוד דז\"א כנודע ועתה הרי היא ממש במקום שהיתה בו בעת האצילות שהיתה \nבסוד פסיעת אות ו' כנז' כי הת\"ת הזה הוא היסוד הראשון והנה היא עתה בסוד פסיעת אב\"א \n"},{"index":6,"he":"ובסוד נקו' א' מתפשטת אל י\"ס כנז' ואחר כל זה אנו עושים עתה זווג או\"א פעם שנית \nבבחינת אמצעיות באור פנימי שלהם כנז' כדי להמשיך אור מקיף למוחין דז\"א וזמ\"ש אלקינו \nואלקי אבותינו אלקינו אימא ואלקי אבותינו אבא אלקי האבות אב לאבהן ועתה צריכין \nלכוין למסור עתה ג\"כ עצמינו למיתה על קדוש ה' ע\"ד מ\"ש ביחוד ק\"ש וזה נרמז באומרו \nאלקינו ואלקי אבותינו כי אנו מוסרים נפשינו עליו לסיבת היותינו מאמינים כי הוא \nאלקינו מיוחד אלינו ואנחנו עבדיו וברואיו מוסרים נפשותינו על יחוד קדוש שמו ית' \nוצריך לכוין שנפשותינו ורוחינו ונשמותינו עולים יחד ומצטרפי' עם זו\"ן בני או\"א הנז' \nבברוך אתה ה' כנז'. וכולנו יחד אנו מעלים אליהם בחי' מ\"ן תוך אימא עלאה וזה הטעם \nשאנו מקדי' אלקינו שהיא אימא אל אלקי אבותינו שהוא אבא עוד תכוין כוונ' ב' באלקינו \nואלקי אבותינו כי אחר שנעשה זווג הנז' בג' תיבות האלו אז מתחילין האורות לבוא בז\"א \n"},{"index":7,"he":"ובתחל' נעשה בו בחי' הכתר שבו מבחי' הת\"ת דבחי' אמצעיות דאימא כנודע וכבר ידעת כי \nהת\"ת נק' אלקינו והענין הוא כי מת\"ת דאימא הנק' אלקינו נעשה כתר דבחינ' אור מקיף אל \nז\"א אמנם עדיין בזה לא נעשה רק בחינת הכלי המקבל בתוכו אוה\"מ של כתר דז\"א כי כלי זה \nנעשה בו מבחי' הת\"ת דאימא הנק' אלקינו ודע כי מבחי' הכתר הזה הנמשך אל ז\"א מצד אימא \nעליו רמזו בס' התיקונים וז\"ל אימא עלאה איהי כתר בראש כל צדיק וצדיק ומצד זה נקרא \nהכתר נוקבא לפעמים כנודע ואח\"כ במלת ואלקי אבותינו תכוין באות ו' של ואלקי שעתה \nנמשך בז\"א הנקרא ו' בחינ' הנשמה עצמה דבחי' אור מקיף בכלי הכתר דז\"א וזה נמשך לו מן \nאלקי אבותינו שהוא אבא הכלי מצד אימא והאוה\"מ שבתוכו מצד אבא אלקי אברהם כו' עתה \nנעשית נה\"י דבחי' אמצעיות דאור פנימי דאו\"א בבחי' שלשה מוחין בסוד אוה\"מ אל שלשה \nמוחין פנימיים דז\"א וזהו אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב הם חב\"ד אלקי שלשה אבות \n"},{"index":8,"he":"שהם חג\"ת הנאצלי' מהם האל כו' הנה לבאר זה צריכים אנו לבאר סיום ההקדמה הנ\"ל וזה \nענינה דע כי מש\"ל כי ביחוד ק\"ש נעשו בז\"א בחינת אור פנימי. ועתה בברכת אבות אנו \nעושים לו אור מקיף דע כי אין זה רק בענין שלשת המוחין שלו לבד וכן בענין המוחין \nדנוקבא כי מוחין דז\"א הפנימיים נעשו לו בפסוק דשמע ישראל ומוחין פנימי' דנוקבא נעשו \nבברוך שכמל\"ו ואמנם שאר איברי גוף ז\"א ונוקבא לא נעש' אז בהם שום דבר כלל ואע\"פ \nשזכרנו ענין רמ\"ח איברים שלו בענין רמ\"ח תיבות שבק\"ש לא היתה הכונה אז רק שזכרנו \nענין התפשטות והמשכת הארתם למטה בהיכל הרצון דבריאה וא\"כ נמצא כי עתה בברכ' אבות מה \nשאנו עושין הוא זה כי בחי' המוחין דזו\"ן אשר בתחילה ביחוד ק\"ש היה בבחי' אור פנימי \nהנה עתה הם בבחי' אור המקיף בין בז\"א בין בנוקב'. אבל בחי' שאר אברים של הגוף שלהם \nאשר ביחוד ק\"ש לא עשינו בהם שום דבר כלל הנה עתה בברכת אבות אנו עושים אותם בבחי' \n"},{"index":9,"he":"אור פנימי בלבד בין בז\"א בין בנוק' והרי נתבארה סיום ההקדמה הנז\"ל ונמצא עתה כי כל \nמה שנתבאר בברכת אבות עד עתה בבחי' המוחין בין של ז\"א או דנוק' הכל הוא בבחי' אוה\"מ \nאבל כל השאר בין בז\"א בין בנוק' אינו רק בבחי' אור פנימי וזכור ואל תשכח שלא נצטרך \nלהזכירו בכל פעם:\n\n"},{"index":10,"he":"ונחזור לענין ראשון כי הנה עתה בתיבת האל הנה הוא בסוד אור פנימי לבד כנז' כי כל \nמקום זולת הג' מוחין שלו ושלה הם בסוד אור פנימי בלבד וענינו הוא כי עתה אנו עושים \nלז\"א בחי' דיקנא דיליה בט' תיקונים כנודע והוא בסוד אור פנימי לבד כנז' וזה נרמז \nבמילת האל כי הנה אלו הההין הנ\"ז בר\"ת האל הגדול הגבור והנורא. כולם הם בחינ' אימא \nהנק' הי עלאה אשר מצדה אנו ממשיכים כל אלו ההארות בז\"א וההארה הראשונה שבהם הוא \nהדיקנא הנק' אל וזהו האל ה' אל והענין הוא במ\"ש אצלינו בביאור י\"ג מידות דויעבור כי \nתיקון הראשון של הדיקנא הוא אל בסוד אל רחום וחנון כו' לפי שיש בו כמנין א\"ל קוצין \nתקיפין כו' כנז' באד\"ר ומאחר שהזכיר התקון הראשון הנק' אל לא חשש להזכיר האחרים כי \nבו נכללים כולם גם תכוין באופן אחר כי הנה האל עולה בגי' ל\"ו וה\"ס ט' תיקוני דיקנא \nדז\"א וכל א' מהם יש בו הויה א' והנה ט' הויות יש בהם ל\"ו אותיות כמנין האל והרי \n"},{"index":11,"he":"נרמזה כל הדיקנא בזו הכוונה הב'. והנה נודע כי הי\"ג תקוני דיקנא עלאה דאריך ה\"ס ג' \nהויות במלוי יודין ובהם י\"ב אותיו' בפשוטן וכל הי\"ב תיקונים אלו נכללים אח\"כ בתיקון \nהי\"ג האחרון הנקר' מזלא קדישא וה\"ס מלת ונקה שה\"ס שם אהיה במלוי יודין שהוא בגי' \nונקה כנז\"ל בי\"ג מדות דויעבור. והנה בשם זה של אהיה יש במילואו ג' יודין הרומזים אל \nג' הויות אחרות שבהם י\"ב אותיות וגם הם במלוי יודין והרי איך בזה התיקון הי\"ג הנק' \nמזלא כלול' כל הי\"ב תיקונים ראשונים. גם בשם הזה של אהיה אשר בזה התיקון הי\"ג יש \nבמלואו ג' יודין ואלף וה\"ס שם אל וזה נרמז במלת האל והנה גם הדיקנא דז\"א יש בה ט' \nהויות וזהו ג\"כ האל ל\"ו אותיות אשר בט' הויות הגדול הגבור והנורא הם חג\"ת דז\"א \nונודע כי הת\"ת הזה של עתה היה בתחי' בחי' יסוד אשר שם הוא מקום אחיזת הנוק' ולכן \nבהגיענו עתה אל מלת והנורא שהוא הת\"ת דז\"א והנה שם הוא מקום הנקב' מחצי הת\"ת הזה \n"},{"index":12,"he":"ולמטה שהוא מתחת החזה כנודע וזה החצי תחתון של הת\"ת הזה נעשה אל הנוק' בחי' כתר \nבבחי' אור מקיף כנ\"ל וזהו אל עליון כנודע כי הכתר נק' אל עליון כנ\"ל וגם אימא עלאה \nאשר ע\"י נעשה כל זה גם היא נק' אל עליון גומל חסדים טובים ה\"ס נ\"ה בלבד המחודשים \nהנעשים עתה בז\"א ובאים לו בסוד תוספת כי הוא אין לו מחלקו רק בחי' ו\"ק בלבד וכבר \nנתעלו ונעשו בחי' חב\"ד וחג\"ת שלו כנודע ובבחי' ז\"א נאמר חסדים בסוד חסדי דוד ובבחי' \nנוק' נק' טובים לפי שהם נעשים לה בבחי' מוחין דחו\"ב שבה כנודע. כי ז\"א יש לו ד' \nמוחין שהם כחב\"ד ונמשכו בו מחצי תחתון של הת\"ת ומנה\"י דאימא אבל נוק' אין בה רק \nבחי' כתר ותרין מוחין חו\"ב נמשכו אליה מחצי תחתון דת\"ת ומנ\"ה דז\"א אבל מן היסוד \nדז\"א לא נעשה דעת בנוק' בסוד נשים דעתן קלה אבל לפעמים מכח ההארה הגדולה של הכתר \nשבה נעשה בה בחי' דעת אמנם איננה כז\"א שיש לו ד' ספי' שלימות כחב\"ד:\n\n"},{"index":13,"he":"קונה הכל כבר ידעת כי בינה עד הוד אתפשטת. ונמצא שעדיין חסר בחי' היסוד החדש אל ז\"א \nוענין המשכתו הוא באופן זה כי נודע דאו\"א אתכלילו במזלא שהוא מדת ונקה שהוא שם אהיה \nבמלוי יודין כנז' ובכח ההארה הגדולה אשר להם כד אתכללו בההוא מזלא אשר נת' עניינו \nבמ\"א כי האי מזל' מתלבש בתוכם בסוד מוחין שלהם ואין זה מקום ביאורו ועי\"כ יש כח \nבאו\"א לעשות בחי' היסוד החדש בז\"א לפי שההוא מזלא נקר' דעת כנודע כי או\"א הם חו\"ב \nוהמזלא הוא הדעת שלמעלה מהן ולכן נמשך ממנו אור גדול אל הדעת אשר בין או\"א ומשם \nנמשך להעשות יסוד בז\"א וזה נרמז במלת קונה הכל כי ע\"י המזל הנקר' ונקה שהם אותיות \nקונה נתקן ונעשה היסוד דז\"א הנק' הכל ונמצא כי היסוד דז\"א נעשה לסיבת הארת או\"א \nדאתכלילו במזלא כנ\"ל אבל אח\"כ כאשר בא לעשות תיקון הנוק' מתחלקת ההארה זו באופן זה \nכי מבחי' ההארה שקבל היסוד דז\"א מן אבא הנה משם נעשו חג\"ת דנוק' וזהו וזוכר חסדי \n"},{"index":14,"he":"אבות שהם חג\"ת דנוק' ולהיותם נמשכים מההארת אבא לכן נאמר בהן וזוכר מצד זכור שבאבא \nאבל מבחי' ההארה שקבל יסוד דז\"א מן אימא נעשו נה\"י של הנוק' וזהו ומביא גואל לבני \nבניהם כי בחי' הגואל מצד אימא הוא ובני בניהם הם נצח הוד שבנוק' וביאר כי אלו החג\"ת \nוהנה\"י הם בנוק' הנקר' שמו וזהו למען שמו וכל זה נעשה ע\"י החסד הנקר' אהבה וזהו מ\"ש \nבאהבה והנה כבר הודעתיך כי אותה נקו' של המלכות הנקר' פסיעה לבר תחות אות ואו כנ\"ל \nתמיד היא עומדת שם לעולם וזו היא בחי' המלכו' ספי' עשירית שבז\"א אשר ע\"י נגמר ז\"א \nלהיות בן י\"ס ואע\"פ שאמרנו לעיל בתחלת הדרוש הזה שבעת שנתמעט' הנוק' ירדה אותה נקו' \nהנק' פסיע' לבר למטה בעולם הבריאה עכ\"ז ודאי הוא שנשאר רשימו למעלה בסיום אות הואו \nוז\"ס מ\"ש בתיקוני' ובזו' שהיסוד ומלכו' אינם נפרדים לעולם והענין הוא בבחינת זו \nשאמרנו גם ז\"ס קוצה של דלת דאחד שנת' בס' התיקונים תיקון מ\"ב ד' פ\"ד ע\"ב ואין אנו \n"},{"index":15,"he":"צריכים עתה להזכירו כי בחינ' זו לעולם עומדת היא שם תדיר כנ\"ל וכנודע וזכור ההקדמה \nזו ואל תטעה בה במה שכתבתי לעיל בתחילת הדרוש הזה: \nשער הכוונות - דרושי תפילין דרוש ה \n"}]}
