{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-44","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":44,"title":"דרוש ה':","hebrewTitle":"דרוש ה':","segments":[{"index":1,"he":"דרוש ה':\n\nבביאור שמות הי\"ס והתחלקותם בי\"ג תיקוני דיקנא. ועת' צריכין אנו לבאר שמות הי\"ס \nוהתחלקותם בי\"ג תיקוני דיקנא דע כי ח' תיקוני' קדמאין הם ח' ספי' שבחכמה דא\"א מתתא \nלעילא ממלכות שבה עד בינה שבה כי הכתר וחכמ' שבה לא נתגלו כלל בסוד אוה\"מ לפי שלרוב \nמעלתם לא היה כח בתחתונים לקבל הארתם אף אם יתגלו במקומות תחתונים למטה ממדרגתם וזה \nסדרן אל מל' רחום יסוד וחנון הוד ארך נצח אפים ת\"ת ורב חסד גבו' ואמת גדולה נוצר \nחסד בינה וה' תיקוני' תתאין הם חמש קצוות תתאין שבכתר דאריך ואלו הם סדרן לאלפים \nהוד נושא עון נצח, ופשע ת\"ת, וחטאה גבור' ונקה חסד. והרי נשלמו י\"ג תיקוני דיקנא \nונמצא כי בכתר דא\"א לא יכלו להתגלות כלל כל הג' בחי' ראשונות שבה ולא נתגלו רק מחסד \nשבו ולמטה אבל בחכמה דא\"א השני' עליונות שהם כתר והחכמה לא נתגלו כלל אבל בחי' \nהבינ' שבה יש יכולת בתחתוני' לקבל' ולכן נתגלי' כי אין מעלת' כמעלת בינה שבכת' ועתה \n"},{"index":2,"he":"קשה עלינו שהרי המלכות דכתר דא\"א לא נגלית עם היותו גרוע מן השאר אשר עליה אבל טעם \nהדבר הוא לפי שבא\"א אין בחי' נקבה נמצאת בו כנודע אצלינו ולכן בבחי' הכתר שבו לא \nנגלית בחי' המלכות שבה. אבל בחכמה דא\"א אשר היא נוק' שלו כמבואר אצלינו לכן יש בה \nכח להתגלות בחי' המלכות אשר בחכמה הזו. ואמנם היסוד של הכתר דא\"א נגלה ביחד עם \nהבינ' דחכמ' בתיקון הח' של נוצר חסד הנק' מזלא כנ\"ל וז\"ס נוצר חסד כי הבינה של חכמ' \nהיא נקרא' נוצר חסד שהוא היסוד שבכתר שהוא בחי' חסדים ושניהם נק' תיקון א' השמיני. \nוהטעם לזה הוא לפי ששם למעלה אין פירוד כלל בין הזכר שהוא הכתר אל הנקבה שהיא \nהחכמה. ולכן היסוד דכתר לעולם דבוק בג\"ר דחכמה ולפי שלא נגלה מהם רק הבינה שבהם לכן \nאנו מחברים אותו עם הבינ':\n\n"},{"index":3,"he":"ועתה נבאר סדר מקומות האוה\"פ. דע כי מקום האוה\"פ הם מכוונים ממש מבפנים כנגד אלו \nהמקיפים ואין ביניהם הפרש רק שאלו המקיפי' סדרן הוא מתתא לעיל' והפנימי' סדרן הוא \nמעילא לתתא כנ\"ל ולכן צריך ג\"כ לכוין באל רחום וחנון כו' בבחי' האוה\"פ המכוונים \nכנגד אלו המקיפים וזה סדרן אל פנימי דבינה. רחום בחסד. וחנון בגבור' ארך ת\"ת אפים \nנצח. ורב חסד הוד. ואמת יסוד. נוצר חסד מלכות. אח\"כ בה' תיקונין תתאין. חסד הנז' \nבנוצר חסד הוא חסד ממש. לאלפים גבו'. נושא עון ת\"ת. ופשע נצח. וחטאה הוד ונקה יסוד. \nוהרי איך הפנימיים הם מעילא לתתא והמקיפים הם מתתא לעילא. והנה מג\"ר הפנימיים שבכתר \nוב' ראשונות פנימיים שהם בחכמה אין כנגדם במקיפים מבחוץ ומקום אלו הה' פנימיים הם \nבה' מקומות אחרים שיש בא\"א במקום שמן המצח דילי' ועד הגרון דילי' ואין זה מקום \nביאורם. ודע כי נסתפק לי אם הח' פנימיים של החכמ' כוונים ממש עם השמונ' מקיפים שלה \n"},{"index":4,"he":"עצמם וכן ה' פנימיים של הכתר אם מכוונים כנגד ה' מקיפים של הכתר ואין הפרש ביניהם \nרק שאלו הם מעילא לתתא ואלו הם מתתא לעילא כנ\"ל. וכפי זה יבא על נכון היותם מכוונים \nח' כנגד ח'. וה' כנגד ה'. אמנם יש בזה דוחק א' והוא כי נמצא שאפי' בבחי' הפנימיים \nעומדת החכמה על הכתר וזה דוחק גדול ואם נאמר להפך מזה והוא כי ודאי בבחי' הפנימיים \nהם כתר ע\"ג חכמ' ונמצא שהמקיפים בכתר יהיו כולם מכווני' כנגד הפנימיים של החכמ' \nומקיפים של החכמ' יהיו מכוונים קצתם כנגד הפנימי' של החכמ' וקצתם כנגד הפנימיים של \nהכתר. אבל נלע\"ד שהפי' הא' הוא יותר אמיתי קרוב לודאי לפי שאני זוכר שא\"ל מורי ז\"ל \nהסדר הא' כי פנימי של חסד שבכתר הוא כנגד מקיף של יסוד שבכתר וכעד\"ז שאר כל \nהתיקונים וא\"כ מוכרח הוא כפי' הא' כי גם בבחי' הפנימיים יהיו פנימיים של החכמ' \nגבוהים מן פנימיים של הכתר. ודע כי מ\"כ בקונטריסי מפי מורי ז\"ל באופן אחר וזהו \n"},{"index":5,"he":"סדרן. אל מקיף מלכות. ופנימי כתר. רחום יסוד וחכמ' וחנון הוד ובינ'. ארך נצח וגדולה \nאפים ת\"ת וגבור' ורב חסד גבורה ות\"ת ואמת גדולה ונצח. נוצר בינה והוד. חסד יסוד \nוחסד לאלפים הוד וגבורה. נושא עון נצח ות\"ת ופשע ת\"ת ונצח. וחטאה גבורה והוד ונקה \nחסד ויסוד עכ\"ל הקונטרם הנז':\n\n"},{"index":6,"he":"ועתה נבאר שמות י\"ג תיקוני דיקנא איך הם מכוונים עם שמות הספירות הנה נתב\"ל \nשבגלגלתא דא\"א יש בה י\"ס מקיפים וי\"ס פנימיים עד מקום המצח. והנה הם כסדרן מעילא \nלתתא כתר חכמ' כו' עד מלכו' לתתא מכלם. והנה זו המלכות האחרונ' שבי\"ס הראש מקומה \nהוא בפאת הראש שבצד ימין ושמאל וכנודע כי כל בחינ' פאה היא במלכות ודע כי הפאה הזאת \nאשר בראש א\"א היא בחי' שם הויה בחילוף אתב\"ש מצפץ אבל הפאה שבראש ז\"א הוא בחי' שם \nאלקים במילוי יודין וכבר נתבאר אצלנו במ\"א כי אלקים דיודין הוא בגי' מצפ\"ץ לפי \nשנאמר בא\"א ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלקים עמדי ולכן אין בו שם אלקים ובמקום \nשיש בו בחי' אלקים יהיה תמורתו במקומו בא\"א שם מצפץ שהוא תמורת ההויה כנודע כי יען \nשהוא בחי' תמורה וחילוף הרי הוא דין כמו אלקים ולכן שניהם בגי' שוים כנז' אבל שם \nעצמו של אלקים אין באריך. והנה נודע כי המל' היא בחי' דין ולכן נקרא אלקים כנזכר \n"},{"index":7,"he":"בזוהר בראשית גבי ג' אלקים דפ' ויכולו שהם א' בגבור' וא' בהוד וא' במלכות. ולכן זו \nהמלכות האחרונ' שבי\"ס הראש דז\"א נקרא אלקים שהוא בגי' פא\"ה רק שהוא במילוי היותר \nמעולה שהוא ביודין להיותו למעלה בבחינת הראש ונודע כי כל השערות דינין אינון דתליין \nמן ההיא רישא ולהכי איצטרך לספרא רישיה דז\"א בסוד איש כי ימרט ראשו טהו' הוא כנזכר \nבפרשת תזריע. וגם ז\"ס גלוח הלויים שהם בסוד הגבו' אמנם צריך להניח קצת הדינין כדי \nשלא יתבטלו לגמרי כי מוכרחים להמצא בעולם ולכן צריך להניח פאה של הראש והיא בחינת \nהמל' אשר בהם נק' אלקים כנז' כדי להשאיר שרש הדינין כמבואר אצלינו בשער המצות בענין \nמצות פאתי הראש. האמנם גבי רישא דא\"א הפאה של ראשו איננה בבחי' שם אלקים בבחי' שם \nמצפ\"ץ כנ\"ל ואמנם ב' פאות יש בראש בשני צדדין ימין ושמאל וה\"ס שני המאורות הגדולים \nהנז' בזו' פ' בראשית שהם מצפ\"ץ מצפ\"ץ וה\"ס שני הויות הנז' בפסוק קודם י\"ג מדות \n"},{"index":8,"he":"המתחילות מן אל רחום כו' כנ\"ל וב' הויות הנז' הם ידוד ידוד אל רחום וחנון כו' \nוביאור הענין הוא כי ז\"א נמשך ונאחז במצפ\"ץ הימיני ונוקבי' בשמאלי. ואלו הם שני \nהמאורות הגדולים שוים בקומתם זו\"ן שאין הפרש בין זל\"ז אלא שזה ימיני וזה שמאלי אבל \nכל א' מהם יש לו הויה א' שלימה בפני עצמה והענין יותר מבואר והוא כי הנה נודע שיש \nבא\"א בחי' חו\"ג הנקר' זכרים ונקבות אלו בימינו ואלו בשמאלו כמבואר במקומו ומצד \nהימיני דרישא דא\"א יוצאת הארת פאה שלו מבחי' חסדים העומדו' בימין וממנה יונק ז\"א \nומן הגבורה שבצד שמאלו יוצאה פאה שמאלית שממנה יונקת נוק' דז\"א ועדיין צריך לבאר \nאיך הם בחי' ב' שמהם קדמאין די\"ג מכילין דרחמי וכמ\"ש בזו' והענין הוא כי הנה הי\"ג \nתיקוני דיקנא הם בחי' הי\"ס שיש למטה ממקום המצח עד מקום הגרון והנה אלו הי\"ס הם \nיוצאים ויונקים מן הי\"ס עליונות אשר ברישא עד מקום המצח והנה הי\"ס שבראש הם כסדרם \n"},{"index":9,"he":"מעילא לתתא ובחינ' המלכות שלהם היא למטה בשתי פאתי הראש אבל הי\"ס שבדיקנא הם מתתא \nלעילא והמלכות שבהם היא למעל' במקום התיקון הא' הנק' א\"ל והוא המקו' אשר בזקן אשר \nתחת ב' פאתי הראש כנ\"ל ונמצאו עתה שני המלכיות דבוקו' יחד כי במקו' שמסתיימת המל' \nדי\"ס דרישא שהיא מקו' פאתי הראש שם מקום המל' די\"ס דדיקנ' שהיא תיקונא קדמא' הנק' \nא\"ל כנ\"ל ואז יונקת המל' דדיקנא ממלכו' דפאתי הראש כי מן כח אותם השערו' שנשארו \nבפאתי הראש ולא נתגלחו משם בלבד יוצאו' וצומחו' השערו' התחתונות שבתיקונא קדמא' \nדדיקנא ושבשאר י\"ג תיקוני' ונמצא כי כל הי\"ג תיקוני דיקנ' יונקי' משתי פאתי הראש \nולכן הוזכרו אלו השתי שמות של מצפ\"ץ מצפ\"ץ בתחי' כל הי\"ג מדות שהם בדיקנ' למטה וזהו \nידוד ידוד אל רחום כו' והנה כבר נת\"ל כי אפי' עתה בעת שאנו מזכירים אלו הי\"ג מדו' \nשל רחמים אין בז\"א רק הט' תיקוני דיקנא בלחוד אבל הענין הוא שמאירים הי\"ג תיקוני \n"},{"index":10,"he":"דיקנא דא\"א בט' תיקוני דיקנא דז\"א ונמצא כי יש בהם י\"ג הארות אבל התיקונים אינם רק \nט' בלבד כנ\"ל. ונמצא כפי זה שאלו הי\"ג מכילן דרחמי אינם בתיקוני דיקנא דז\"א רק בי\"ג \nתיקוני דיקנא דא\"א עלאין אשר אנו מורידים וממשיכים הארתם למטה בט' תיקוני דיקנא \nדז\"א שיאירו בהם י\"ג הארות עם היות שהתיקונים עצמן אינם אלא ט' לבד ולכן שתי ההויות \nהאלו הקודמות אל הי\"ג מדות ה\"ס תרין שמהן ידוד ידוד בחילוף מצפ\"ץ מצפ\"ץ שהם בשתי \nפאתי הראש דא\"א. ואלו היו אלו הי\"ג מכילן דרחמי למטה בדיקנא דז\"א היו צריכין להיו' \nשני שמות של אלהים בשתי פאתי ראש דז\"א כנז': \n"},{"index":11,"he":"שער הכוונות - דרושי ויעבור דרוש ו \nדרוש ו':\n\nנבאר שמות אלו הי\"ג תיקונים למה נקרא כן ונתחיל מתיקון א' הנק' אל דע כי מן שני \nשמות אלקים אשר בשתי פאתי הראש נמשכו שני שמות א\"ל א\"ל לתיקון הא' שבדיקנא הנקרא \nא\"ל. ועוד יש שני שמות י\"ה י\"ה בשני שמות אלקים הנז' והם ירדו ונמשכו יותר למטה \nלתיקון הששי הנק' ורב חסד וז\"ס שנת' באד\"ר בפ' מן המצר קראתי יה כו' פי' כי התיקון \nהא' מן י\"ג נקרא מצר לפי שהוא במקום צר מאד ואינו רחב ונקרא מצר הזקן ומשם קראתי אל \nשם י\"ה הנשא' בשם אלקים שבפאתי הראש כי שם אל מאלקים כבר נתגלה בתיקון הא' אבל שם \nי\"ה שעדיין לא נתגלה שם לכן משם קראתיו שיתגלה האמנם אותו שם י\"ה לא נתגלה שם רק עד \nלמטה במרחב וזהו ענני במרחב י\"ה והוא בתיקון הו' הנק' ורב חסד ששם מתרחב רוחב הזקן \nכנ\"ל ושם ירד ונתגלה שם י\"ה הנז' ולא נתגלה בתיקון הא' הנק' מצר הזקן ונמצא כי שני \nשמות אל שבשני שמות אלקים שבשתי פאתי הראש נתגלו למטה במצר שהוא תיקון הא' שבדיקנא \n"},{"index":12,"he":"שני אל אל בשני צדדי הזקן ושני שמות י\"ה י\"ה שבב' שמו' אלקים הנז' נתגלו למטה במרחב \nהזקן בתיקון הו' שבדיקנא בב' צדדי הזקן נשארו עתה שתי אותיות ממין סתומות בשני שמות \nאלקים אלקים הנז' ואלו ירדו למטה ונתגלו בתיקון הי\"ב הנק' וחטאה שהוא בחי' הפה והמם \nהא' היא בסוד שפתותיו הסוגרות את הפה ונעשו' כדמות אות מם סתומה והמם האחרת היא \nבסוד השינים שהם ג\"כ כמין חומה עגולה הסותמת מוצא הפה והרי נתבאר טעם קריאת התיקון \nהא' בשם אל ובביאור ברכת אבות במלת האל הגדול כו' נתבאר יותר ענין זה וע\"ש. ורב חסד \nהוא תיקון הו' והענין הו' כי הנה לעיל נתבאר שתיקון זה הוא בגבור' של אוה\"מ וא\"כ \nקשה איך נק' ורב חסד. וגם קשה במש\"ל שהי\"ס הפנימיים הם כסדרן מעילא לתתא ותיקון ורב \nחסד הוא בהוד של הפנימיים כי גם הוד הוא דין ואיך נקר' ורב חסד. אבל הענין הוא כי \nהנה הוא בחי' דין ממותק ולכן נקר' ורב חסד אשר הוא בגי' מנצפ\"ך שהם הה\"ג להורות שהם \n"},{"index":13,"he":"בחי' גבורה אלא שהיא ממותקת ונעשית חסד:\n\nנוצר חסד כבר נתבאר שהוא תיקון הח' ונכלל בו שני בחי' אם בחי' בינה של החכמ' במלת \nנוצר וגם בחינת יסוד של הכתר במלת חסד. ודע שהבינ' נקרא רצון ומשם נמשכ' נשמת מרע\"ה \nשהוא בגי' כמנין נוצר שהם אותיות רצון. גם נודע כי מצח הרצון הוא בבינה וזהו הטעם \nשהאותיות מתגלו' במקום המצח בסוד הכרת הפרצוף ולכן אות נ' של נוצר היא גדול' וכבר \nנודע שהאלפא ביתא דאותיו' גדולו' הם בבינה. ומלת נוצר ה\"ס האחוריים דחכמ' שהוא בגי' \nקפ\"ד שהוא אחוריים דהויה דע\"ב דיודין וגם הוא סוד הפנים דבינה שהוא אהיה דמלוי \nיודין שהוא בגי' קס\"א והנה קפ\"ד וקס\"א הם בגי' נוצר ומלת חסד שהו' כנגד יסוד שבכתר \nהנז'. וכבר נודע מ\"ש בסוף אדרת נשא כי חסד גניז בפום אמה. והביאור הוא שהה\"ח יורדין \nאל היסוד כדי שיתנם בנוקבא בעת הזווג ולכן היסוד נקרא חסד והנה לסיב' זו נקרא \nהתיקון הזה מזלא עילאה כנ\"ל והוא לפי שהוא בסוד היסוד של הכתר המזיל טללי ברכה \n"},{"index":14,"he":"וחסדים טובים ולכן התיקון הזה הוא הויה א' דיודין שהוא בגי' חסד ומזה המזל יונק אבא \nעלאה שהוא ג\"כ הויה דכורא כנ\"ל אבל התיקון הי\"ג שהיא ונקה גם כן הוא נקרא מזלא עלאה \nכנ\"ל והטעם הוא לפי שהוא בחינת החסד שבכתר אשר הוא נוזל ויורד בפי האמה כנז'. וזה \nהתיקון הי\"ג הוא שם אהיה דמילוי יודין שהוא בגי' ונק\"ה ולכן מזה המזל הנקר' אהיה \nיונקת ממנו אימא עלאה כי גם היא נקר' אהיה ולכן אמרו באדרת האזינו דאבא גניז וטמיר \nיתיר מאימ' והטעם הוא לפי שהוא יונק ממזל העליון הח' ואימ' יונקת ממזל הי\"ג התחתון:\n\n"},{"index":15,"he":"נושא עון הוא תיקון העשירי והוא נצח דכתר כנז\"ל ומלת נושא נשא כתיב חסר ו' והוא \nבגי' שכ\"ה ניצוצו' הדינין המתמתקים בשם ידוד כי חיבור שכ\"ה ושם הויה הם בגי' נשא \nוז\"ס מ\"ש באד\"ר חזי הוינא וארו חד נהורא עלאה נהיר וסליק לשכ\"ה עיבר כו'. וארו חד \nחשוך אתסחאי כו' א\"ל נושא עון חמית' הרי שנושא עון ה\"ס שכ\"ה ניצוצין שהם דינין \nחשוכין שהיו נרחצי' ומתמתקים ע\"י שם ההויה הנקרא נהורא עלא' וחיבו' שכ\"ה וידוד בגי' \nנשא כנ\"ל. לאלפים ה\"ס ספי' ההוד דבכתר ולפי שהנו\"ה הם חברים ורעים זה לזה כמ\"ש חז\"ל \nעל פ' תהום אל תהום קורא כו' קול שני רעים אני שומע לפי שהם נקר' תרי פלגי גופא \nולכן נכללים יחד במלת לאלפים תרי אלפי שנין והם נצח והוד והענין הוא כי כאן נכלל \nהנצח בהוד כדי למתקו אבל ההוד לא הוצרך להכלל בנצח בתיקון נושא עון וביאור ענין \nלאלפים לקמן דף צ' ע\"ב נתבאר באורך בשער רוה\"ק בענין תיקון העונות ושם כתבתי תיקון \n"},{"index":16,"he":"אחד שנתן לנו מורי ז\"ל שיכוין בו האדם תמיד וינצל מיצה\"ר וע\"ש באורך: \nשער הכוונות - דרושי ויעבור דרוש ז \n"}]}
