{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-48","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":48,"title":"דרוש א':","hebrewTitle":"דרוש א':","segments":[{"index":1,"he":"דרוש א':\n\nבענין ס\"ת שמוציאין בשני ובחמשי בחול. ונבאר תחילה מנהג מורי ז\"ל שהיה נוהג לנשק \nהס\"ת וללותו לילך אחריו כשמוליכין אותו מן ההיכל אל התיבה לקרות בו ואח\"כ היה נשאר \nשם סמוך אל התיבה עד שהיו פותחין הס\"ת ומראין אותו לקהל כנודע ואז היה מסתכל \nבאותיות הס\"ת ממש והיה אומר שעל ידי הסתכלות האדם מקרוב כ\"כ שיוכל לקרוא האותיות \nהיטב עי\"ז נמשך אור גדול אל האדם ואח\"כ היה חוזר למקומו הראשון ויושב שם מיושב עד \nסיום קריא' הפ' לא כאותם הנוהגים לעמוד וזמן הרבה התפלל מוז\"ל בביתו בעשרה ולא חשש \nשיהיה שם ס\"ת לקרוא בו בין בחול בין בשבת:\n\n"},{"index":2,"he":"ועתה נבאר מה ענין הוצאת ס\"ת עתה בעת הזה ובימי' אלו כמ\"ש רז\"ל עזרא תיקן לישראל \nשיהיו קוראים בתורה שני וחמישי והנה נת' אצלינו כי ביום ב' וה' שולטת עולם היצירה \nבעולם ולכן טוב לעסוק בתורה בשני ימים אלו והנה היצירה היא כנגד ז\"א שהוא אות ו' של \nההויה גם ז\"א נקרא תורה שבכתב ולכן בשני ימים אנו בלבד מוציאין ס\"ת משא\"כ בשאר ימי \nהחול כנודע. ואמנם טעם הוצאות ס\"ת אחר נ\"א הוא כי הנה בחי' תורה (שכרח) [שבכתב] \nאיננה רק בחי' היסוד דאבא המתלבש תוך קו האמצעי דז\"א כנודע גם ז\"ס עליית מרע\"ה להר \nסיני ביום כ' לקבל לוחות התורה והורידם ביום ה':\n\n"},{"index":3,"he":"והנה הזווג הנעשה בעמידה היה ע\"י שנבקע היסוד דאימא ונפתח ויצאו מתוכו חו\"ג לחוץ. \nאבל היסוד דאבא אשר הוא מלובש תוך היסוד דאימא לא נבקע ונשאר סתום עדיין כמתחילה \nוהאורות שבתוכו שהם החו\"ג שבו ג\"כ אינם יוצאין הם עצמן לחוץ כיון שהיסוד סתום אמנם \nיוצאת הארתם בלבד לחוץ כדי לתקן פרצוף יעקב כנ\"ל בברכת אבות אבל המוח עצמו של החו\"ג \nאשר בתוכו נשאר בפנים ואינו יוצא לחוץ אמנם עתה אחר אשר נעשה הזווג של העמידה נבקע \nהיסוד דאבא והמוחין שבתוכו מאירין לחוץ ביעקב ורחל העומדים שם מבחוץ בנ\"ה דז\"א \nכנודע. אמנם כדי לצאת אלו האורות לחוץ כנז' צריכות שני מיני בקיעות ובענין שני \nבקיעות אלו נסתפקתי איך שמעתי ממוז\"ל כי הנלע\"ד ששמעתי ממנו הוא כי הבקיעה הראשונה \nהיא הוצא' יסוד דאבא חוץ מגופא דז\"א כי כבר הוא יוצא מתוך יסוד דאימא אשר נשלם \nונסתיים במקום החזה דז\"א כנודע. ובקיעה הב' היא בקיעת יסוד דאבא עצמו להוציא אורות \n"},{"index":4,"he":"שלו מתוכו ונמצא כי פתיחת ההיכל הוא נעשה בתחילה והוא ענין הז\"א עצמו שנבקע להוציא \nיסוד דאבא מתוכו לחוץ מגופו. ופתיחת הס\"ת עצמו נעשה אח\"כ וה\"ס בקיעת היסוד דאבא \nעצמו הנק' ס\"ת ומתגלים החו\"ג שבתוכו הנק' תושב\"כ כנודע ומאירין ביעקב וז\"ס תורה צוה \nלנו משה מורשה קהלת יעקב כי משה הוא היסוד דאבא והאורות שבתוכו הם התורה ויעקב אשר \nבחוץ יורש ולוקח את האורות האלו. וכבר נתבאר זה אצלנו במקומו אמנם היותר נלע\"ד \nששמעתי בבירור ממוז\"ל הוא באופן זה כי הבקיעה הא' היא בקיעת היסוד דאימא והחסדים \nאשר בו אשר מתפשטים בז\"א ומלבישים ומקיפים את היסוד דאבא בתוכ' כנודע וע\"י בקיעה זו \nדיסוד דאימא יוצא אור היסוד דאבא מחוץ יסוד דאימא אל תוך גוף ז\"א והבקיעה זאת היא \nענין פתיחת ההיכל להוציא הס\"ת מתוכו כי ההיכל הוא יסוד דאימא אשר בתוכו הס\"ת שהוא \nהיסוד דאבא ואח\"כ באה הבקיעה הב' והיא בקיעת היסוד דז\"א עצמו שיצא האור של היסוד \n"},{"index":5,"he":"דאבא לחוץ אל יעקב הנתון במקום ההוא כנודע ובקיעה זו היא ענין פתיחת תיק הס\"ת עצמו \nשיתגלה הארת התורה הכתו' בתוכו לחוץ אל כל הקהל כנודע. ואח\"כ בעת שקורין בתורה אז \nהוא יוצא האור שבתוכו לחוץ שהיא התורה עצמה שנקר' אור וזהו היותר אמיתי אצלי מדרך \nהראשון: \n"},{"index":6,"he":"שער הכוונות - דרושי קריאת ספר תורה דרוש ב \nדרוש ב':\n\nנבאר מספר העולים לקרות בתורה הנה בריש פרק הקורא את המגילה תמן תנינן בשני ובחמישי \nובשבת במנחה קורין ג'. בר\"ח ובחש\"מ קורין ד' ביו\"ט ה' וביוה\"כ ו' בשבת בשחרית ז' \nוכל אחד מהחלוקות ית' במקומו בע\"ה. ועתה נבאר ענין הג' שקורין בשני וחמישי. הנה \nאע\"פ שנת\"ל כי גם החג\"ת דאימא וחג\"ת דז\"א נתגלית הארתם כנ\"ל שבחזרת העמידה עולי' \nיעקב ורחל עד חג\"ת דז\"א אבל עם כל זה אין חג\"ת דאבא מתגלין עתה רק הנה\"י שלו בלבד \nהם המתגלי' עתה בשני ובה' דימי החול כי נבקעים נה\"י דאבא ויוצאת הארת' לחוץ ולכן \nקורין ג' עולין. כהן כנגד הנצח קו ימין. לוי כנגד ההוד קו שמאל. ישראל כנגד היסוד \nקו האמצעי. והנה הארה זו אינה נשארה כך רק לפי שעה ואח\"כ חוזרין ומתעלמין בפנים \nכמתחילה ולכן תיכף אחר הקריאה סוגרין הספר תור' ומחזירין אותו למקומו תוך ההיכל:\n\n"},{"index":7,"he":"ונבאר עתה יותר באורך ענין הכהן והלוי והישראל הנזכרי' הנה נתבאר לעיל שהחסדים \nהמתגלים מבחי' יסוד דאימא תוך גופא דז\"א אינם רק בב' שלישי' תחתונים דת\"ת שבו שהוא \nמן החזה שבו ולמטה ובענין ס\"ת דשחרית דשבת שעולין ז' נתבאר שם במקומו כי לסיבה זו \nעיקר העולים הוא הג' והששי לפי שהם כנגד הת\"ת והיסוד דז\"א לפי ששם הוא עיקר גילוי \nהחסדים יותר מבכל השאר. ואמנם יש בזה מקום שאלה שא\"כ איך תקנו רז\"ל שיעלה תחילה כהן \nואחריו לוי שהם כנגד חסד וגבורה הקודמין אל הת\"ת שהוא ישראל העולה בבחי' שלישי' כי \nנראה שיותר חשובים הם הכהן והלוי מישראל שהוא הג' אבל הענין הוא כי הנה הז' אנשים \nהעולים בתורה ביום שבת בשחרי' הנה הם כנגד ב' פרקי' תחתונים דנצח דאבא המלובשי' \nונסתמי' תוך ב' פרקים תחתונים דנצח דאימא והם עצמם מלובשים תוך חסד ונצח דז\"א \nוכנגדם שני פרקים תחתונים דהוד דאבא אשר בתוך ב' פרקים תחתונים דהוד דאימא אשר בתוך \n"},{"index":8,"he":"גבור' והוד דז\"א. וכנגדם ב' פרקי היסוד דאבא שהם היסוד והעטר' שבו אשר תוך ב' פרקי \nדיסוד דאימא אשר בתוך הת\"ת והיסוד דז\"א והנה ד' פרקים דנצח והוד הם סתומים לגמרי \nומלובשים כנז' אבל השני פרקים דיסוד דאבא הם מגולים לפי שהיסוד דאימ' נשלם ונפסק \nבחזה דז\"א ומשם ולמטה מתגלה היסוד דאבא גילוי גמור ונמצא כפי זה כי שנים הראשונים \nשהם כנגד חסד וגבורה דז\"א אשר בתוכם מלובשים ב' פרקים עליונים א' דנצח דאבא וא' \nדהוד דאבא ואין להם גלוי הארה כלל לפי שה\"ס ב' הזרועות הצומחין ויוצאין מן השליש \nהעליון שבת\"ת דז\"א ששם האורות מכוסים לגמרי ולכן אין כח ביד שום ישראלי לפותחם \nולגלות הארתם אלא הכהן והלוי אשר מצד מעלת יחוסם ומשפחתם יש בהם כח לגלות הארתם \nונמצא כי אעפ\"י שהם כנגד מקום הסתום עכ\"ז שבח ומעלה הוא להם שאין מי שיוכל לגלות \nהארתם אלא הם ולכן תקנו שיעלו הכהן והלוי ראשונים אבל הנו\"ה דז\"א ששם פרק תחתון \n"},{"index":9,"he":"דנצח ופרק תחתון דהוד דאבא אעפ\"י שגם הם סתומים שם עכ\"ז יש להם קצת הארה יתירה \nמבחי' האורות המגולים ביסוד דז\"א אשר שם עומד באמציעותם ומאיר בהם ולכן הד' והה' \nשהם כנגד אלו הם יכולים להיות ישראלים אבל עכ\"ז אין מעלת' גדולה כיון שהוא מקום \nסתום ומה שאנו רואים שהם ג\"כ מתגלים ע\"י עלייתם אין הענין תלוי במעשיהם רק בכהן \nולוי שעלו בתחילה כי כיון שלסיבת מעלת יחוסם כנז' היה בהם כח לגלות החסד והגבו' \nממילא נתגלו גם הנצח וההוד ואז היה יכולת ביד הישראלי' הרביעי והה' לעלות ולגלותם \nונמצא שהיותר גרועים במעלה מן השבעה העולים הם הרביעי והה' אבל הג' והו' הם משובחים \nומעולים יותר מן הז' העולים לפי שהאורו' אשר שם מגולים לגמרי מפאת עצמם כי שם הוא \nמקום הגילוי בקו האמצעי בדוקא. אמנם יש חילוק ביניהם כי הששי מעולה מן הג' כי הג' \nאין בו גילוי רק בב\"ש התחתונים בלבד שהם מן החזה ולמטה אבל הששי שהוא כנגד היסוד \n"},{"index":10,"he":"כולו הוא מגולה לגמרי ולכן הוא מעולה מאד. וזהו הטעם שאמר בזו' שלח לך גבי רבי \nכרוספדאי חמיד לבא דמיומוי לא סליק לס\"ת אלא שתיתאי כו' ונמצא לפי זה שהששי הוא \nמעולה מכל השבעה עולים גם נמצא שהששי והג' אעפ\"י שאינם עושים שום תיקון בידם כמו \nשעושי' הכהן והלוי שמגלים מקום הסתום כנ\"ל מ\"מ צריך שיהיו האנשים היותר חשובים \nבמעלה שבכל העולים אז כדי שיהיו ראוים לקבל האורות המגולים ההם כנז' והנה נת' פה \nענין ז' עולים דשבת ובמקומו ית' יותר בע\"ה: \n"},{"index":11,"he":"שער הכוונות - דרושי קריאת ספר תורה דרוש ג \nדרוש ג':\n\nועתה נבאר ענין האדם עצמו כשעולה לקרוא בתורה צריך לזהר שיראה מקום הקריאה ויסתכל \nבפסוק אשר עתיד להתחיל אח\"כ תכסה הכתיבה ע\"י מפה של הס\"ת ואז תברך ברכת התורה \nשלפניה ואח\"כ תפתח ותקרא ואח\"כ תחזור ותסתום הכתיבה ואז תברך ברכת התורה של אחריה \nואעפ\"י שיש פוסקים שכתבו שאין צורך לכל זה כמ\"ש ב\"י וע\"ש. גם צריך לזהר כשיעלה \nלקרוא בס\"ת שיאחז בס\"ת בשני ידיו ולא בתיק כ\"א ביריעה עצמה יד א' מצ\"ז ויד א' מצ\"ז \nאבל תאחוז אותה ע\"י מפה של הס\"ת לא בידך ממש כאומרם ז\"ל כל האוחז ס\"ת ערום נקבר \nערום מאותה מצוה והנה זו היא הכוונה שיכוין בשעה שאוחז ס\"ת בידו יכוין שהס\"ת ה\"ס \nשני שמות אהיה א' במילוי יודין וא' במלוי ההין שהם קס\"א וקנ\"א ושניהם בגי' חדש \nותכוין שע\"י ב' ידיך האוחזות בו נשלם ונעשה שם בסוד וקורא לך שם חדש והנה ש\"ם וספר \nחשבונם שוה והענין הוא כי באהיה דיודין יש בו י\"ד אותיות ד' בפשוטו ועשרה במלואו \n"},{"index":12,"he":"והרי זה כנגד יד ימינך שהיא כנגד י\"ד אותיו' הנז' וכנגדם יש י\"ד אותיות אחרים באהיה \nדההין ביד שמאלך ואם תחבר ב\"פ י\"ד הנז' יהיו בגי' כ\"ח עם הב' אהיה עצמה שהם בגי' \nחדש כנז' נמצא כי כ\"ח וחדש הם בגי' ש\"ם והם בגי' ספ\"ר:\n\nונמצא כי ספר הוא בחי' ב' שמות אהיה דיודין וההין העולים חדש ועם כ\"ח אותיותיהם הם \nבגי' ש\"ם והם ספ\"ר וז\"ס כוונת הס\"ת ואחר שאחזת אותו בשני ידיך וכוונת בו הכוונה אז \nתכוין לכלול יד שמאל ביד ימין כנודע ואז תסיר משם יד שמאלך ותשאר יד ימינך לבדה \nאחוזה בס\"ת כל זמן קריאתך בו כנז':\n\n"},{"index":13,"he":"ענין הקדיש שאומרים אחר קריאת התורה הוא ממש ע\"ד כוונת הקדיש שלאחר נפילת אפים וכבר \nביארנו שהוא בסוד שני בחי' מ\"ב משני בחי' של הויות ע\"ב ע\"ב דמלוי יודין וע\"ש באורך: \n\nשער הכוונות - דרושי אשרי פיטום הקטורת ועלינו לשבח דרוש א \nדרוש א':\n\nבענין אשרי יושבי ביתך והכוונה אשר תכוין בו הנה לעיל בסיום כוונת נ\"א נתבאר באופן \nא' ענין אשרי וענין מזמור יענך ה' ביום צרה וענין ובא לציון גואל ועתה נבאר בו דרוש \nא' נמשך עם מה שנת\"ל בכונת נ\"א עצמה ע\"ד הראשון ששמעתי ממו' ז\"ל הנה בתחילת ביאור \nתפלת השחר נת\"ל כי כמו שהד' עולמות אבי\"ע עולים למעלה בס' המדרגות מהתחלת קרבנות של \nשחר עד תפלת י\"ח כמו כן אחר תפלת י\"ח חוזרין הד' עולמות אבי\"ע לירד במקומם כסדר \nהמדרגות זא\"ז. אמנם בעת עלייתם עולים ממטה למעל' שבתחי' עולה עשי'. ואח\"כ יצירה \nואח\"כ בריאה אבל עתה בעת ירידתם הוא להפך כי בתחילה יורדת הבריאה ואח\"כ היצירה \n"},{"index":14,"he":"ואח\"כ העשיה ואז נמצא שחזרו כל העולמות למקומם הא' וזהו מה שנת\"ל אבל צריך שתדע כי \nאין הענין כך שאין העולמות יורדין אלא עד שאומרים עלינו לשבח כמשי\"ת בע\"ה אבל הענין \nהוא כך כי הנה נת\"ל שכל הד' עולמות עלו ונכללו למעלה בעולם האצילות וסיבת עלייתם \nהוא כדי לקחת כל עולם ועולם השפע הראוי ליתן לו ואז אחר העשות הזווג העליון שבעולם \nהאצילות בעת נ\"א אז יורד השפע משם לכל העולמות כפי הראוי להם ובתחילה יורד השפע אל \nעולם הבריאה ונוטל חלקו הראוי לו. ואח\"כ יורד אל היצירה ונוטל חלקו ומשם יורד אל \nהעשיה ונוטלת חלקה הראוי לה מן השפע ההוא אבל עדיין ג' עולמו' בי\"ע הם למעלה בעולם \nהאצילות במקום שעלו בתחל' ובהיות' עומדי' שם באצילות הם עומדי זלמ\"ז וזה מלביש לזה \nוזל\"ז חוצה לו כנודע וזכור ענין זה ובהיותם שם לוקחים שפע הראוי להם כפי ס' מדרגתם \nכנ\"ל ואחר עלינו לשבח אז יורדין ג' עולמות למקומם עם השפע הראוי להם שקבלוה כבר \n"},{"index":15,"he":"בהיותם באצילות:\n\nהכוונה של קודם אשרי הנה קודם שתאמר אשרי תכוין בהויה דע\"ב דיודין שה\"ס עולם \nהאצילות ותכוין להמשיך שפע משם אל עולם הבריאה שהיא הויה דס\"ג וכן היא בחי' ה' \nראשונה שבשם ההויה וגם בחי' שם אל שדי. וכל עוד שאתה אומר הסדר הזה מן אשרי עד סיום \nקדושת ובא לציון תמיד תכוין בשמות הנז' שהם הויה דס\"ג וה\"א ראשונה שבשם וא\"ל שדי \nלפי שכל הסדר הזה הוא בעולם הבריאה זהו מה שתכוין קודם שתאמר אשרי וגם תמיד כל עוד \nשאתה אומר הסדר הנז':\n\n"},{"index":16,"he":"ועתה נבאר הכוונה שתכוין במזמור עצמו הנה נת\"ל כי בנ\"א העלינו בחי' מ\"ן מבחי' נפשות \nבלבד ואז גם הזכר לא נתן בה בחי' מ\"ד חלא מבחי' נפש בלבד מצד הזכר ואמנם עתה באשרי \nיושבי ביתך תכוין להעלות מ\"ן דבחי' הרוח שיש בג' עולמו' הנז' והטעם הוא כי אין \nהנר\"ן באים לוולד בפעם אחת ולכן תחילה באה הנפש ועתה באשרי בא הרוח וכמו שנתבאר ג' \nהויות דב\"ן בנ\"א כנ\"ל להעלות ג' חלקי בירורי הנפש שבג' עולמות בי\"ע בבחי' מ\"ן כמו \nכן נרמזו באשרי שלש הויות דב\"ן להעלות מ\"ן של רוח משלש עולמות ההם ותכוין כי גם \nהדכורא עתה נותן בה טיפת מ\"ד של בחי' הרוח ואלו הם ג\"פ ב\"ן הנז' הא' ר\"ת וס\"ת של \nשני תיבות ארוממך אלה\"י וס\"ת מלת המלך ב\"ן שני הוא ר\"ת ארוממך אלקי המלך עם מלת \nאלקי כולה הרי ב\"ן שני. ב\"ן ג' הוא נרמז במל' בכל יום אברכך בכל בגי' ב\"ן. עוד יש \nכוונה א' באופן א' והוא כי הנה כתיב שארה כסתה ועונתה לא יגרע. ובנ\"א הורדנו אל \n"},{"index":17,"he":"הנקבה בחי' העונה שהוא הזווג ועתה באשרי אנו מורידין לה מלמעלה בחי' שארה שהם \nהמזונות וזה נרמז במלת אשרי שהוא אותיות שארה וכמו שלענין העונה נרמזו ג\"פ ב\"ן כן \nלענין המזונות הוזכרו ג\"פ אשרי והם אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלקיו אשרי יושבי \nביתך וזהו הטעם שתקנו לומר ב' פסוקים של אשרי יושבי ביתך ואשרי העם שככה לו. אעפ\"י \nשאינן מכלל מזמור תהלה לדוד ארוממך אלקי כו' לרמוז ג' אשרי כנגד המזונות של שלש \nעולמות ובמזמור אשרי שאחר ברוך שאמר נת' שם כוונת פסוק פותח את ידיך כו' ע\"ש:\n\n"},{"index":18,"he":"מזמור יענך ה' ביום צרה כו' עתה תכוין להעלות מ\"ן של בחינת נשמה אשר בג' עולמות \nבי\"ע כנ\"ל ולכן נרמזו כאן ג\"פ ב\"ן אחרים ואלו הם הא' הוא ס\"ת שם אלקי יעקב גי' ב\"ן. \nהב' הוא ר\"ת נרננה בישועתיך ב\"ן. הג' הוא ס\"ת יעננו ביום קראנו גי' ב\"ן. ותכוין כי \nגם הזכר נותן בה טפת מ\"ד של נשמות דכורין:\n\n"},{"index":19,"he":"גם צריך לכוין במזמור הזה כמה שמות של יב\"ק שהם בגימט' ידוד אלקים ואלו הם יענך ה' \nביום צרה ר\"ת יב\"ק ונפלו ואנחנו קמנו ר\"ת יב\"ק ואנחנו קמנו ונתעודד ר\"ת יב\"ק \nונתעודד ידוד הושיעה המלך ר\"ת ויה\"ה והוא צירוף א' מי\"ב צירופי ההויה ולכן להורות \nזה צריך לחבר מלת המלך עם מלת הושיעה ולתת טעם מפסיק אחר תיבת המלך ואח\"כ תאמר \nיעננו ביום קראנו וגם כי ר\"ת יעננו ביום קראנו הוא בגימ' יב\"ק גם תכוון כוונה א' \nבזה המזמור והוא כי תכוין שבמזמור זה יש ע' תיבות כמנין ע' קלין דיולדה וכנז' בזוהר \nפ' פינחס וביאור ענין זה הוא כך כי הנה נת\"ל שבנ\"א היה זווג יעקב ורחל ואז נתעברה \nרחל מאותו הזווג ונשאר' מעוברת בהיותה בעולם האצילות. ואמנם צריך לינתן באותו העובר \nאשר בתוכ' שפע גמור שלם בנר\"ן ואח\"כ נולד הוולד ההוא והשפע ההוא וכל עולם ועולם \nלוקח חלקו מאותו הוולד הנולד והנה חלק הנשמה לוקחתו הבריאה וחלק הרוח לוקחתו היצירה \n"},{"index":20,"he":"וחלק הנפש לוקחתו העשיה והנה הנקב' הנז' יורדת מן האצילות אל עולם הבריאה בהיותו \nעדיין למע' באצילות כנז' ושם בעולם הבריאה יולדת הנקבה הנז' וכאשר צועקת אותם \nהקולות כשרוצה לילד אז מזדווג הזכר עמה בבחי' חלק הנשמה ונגמר העובר גם בחלק הנשמה \nכנז' וע\"י הזווג הזה נפתח רחמה ויולדת ויוצא הוולד בעולם הבריאה. והנה במזמור הזה \nשל יענך ה' הוא זמן זעקת היולדת דראמת ע' קלין כנז' והם כמנין ע' תיבין שבמזמור הזה \nואז ניתן בעובר ההוא חלק הנשמה כי בנפילת אפים ניתן בו כח הנפש. ובאשרי כח הרוח \nויענך כח הנשמה כנ\"ל וענין זה נעשה ע\"י זווג זה המחודש עתה כנז'. והנה היא עתה \nבעולם הבריאה ואח\"כ יולדת וזמן לידתה הוא בקדושת ובא לציון גואל ומה שיולדת מתחלקת \nבג' עולמות בי\"ע ובתחלה ניתן בבריאה חלק הנוגע לה בשפע והוולד ההוא הנולד הוא בחי' \nהנשמה כנז' וז\"ס קדושת ובא לציון כי הוא בחי' קדוש' נמשכ' מלמע' מן האצילות וקראו' \n"},{"index":21,"he":"בזו' פ' תרומה בשם תוס' קדו' שהוא בחי' קדושה הניתנת עתה אל הבריאה והיא כדוגמת \nהקדוש' שבעולם האצילות וכדוגמתה יולדת עתה בעולם הבריאה ואמנם הקדושה הזו נתקנ' \nבשתי לשונות לשון הקדש ותרגום. הטעם הוא כי צריך להמשיך השפע והאורות הנז' אל עולם \nהבריאה בבחי' פנים ובבחי' אחור ולכן נאמר' בלשון הקדש כנגד בחי' הפנים ובלשון תרגום \nכנגד בחי' האחוריים כמבואר אצלינו בענין קריאת הפר' שמו\"ת כי לשון התרגום הוא בחי' \nהאחוריים העליוני'. והנה ראיתי מן המדקדקים שאין לומר מלו' התרגום בקול רם אלא בלחש \nויש שאינן חוששין ומנהג מורי ז\"ל היה לאומרם בקול רם ולא היה חושש למדקדקים לאומרם \nבלחש ואמנם כוונת קדושת זו נתבאר באורך לעיל גבי נקדישך ונעריצך וע\"ש ועכ\"ז נכתוב \nכאן קיצור א' והוא כי להיות קדושה זו היא דוגמת קדושה שבאצילות כנז' כי יולדת \nדוגמת' בעולם הבריאה לכן יש בה הארת ג' מוחין חב\"ד ודוגמת' יולדת בבריאה וה\"ס ג\"פ \n"},{"index":22,"he":"קק\"ק וכולם כנגד החכמה וברוך כבוד ה' ממקומו כנגד הבינה. וה' ימלוך לעולם ועד כנגד \nהדעת וכבר נתבאר כל זה בקדושת נקדישך כו' גם נתבאר שם כי פסוק של ה' ימלוך שא\"א עתה \nבקדושת ובא לציון הוא כנגד מה שאומר י' בקדוש' נקדישך ובדברי קדשך כתוב לאמר ימלוך \nה' לעולם אלקיך ציון גם שם ביארנו ענין פסוק ה' חפץ למען צדקו כו' שנתקן בסוף קדושת \nובא לציון ושם ביארנו שצריך לכוין בר\"ת של צ'דקו י'גדיל ת'ורה שהוא שם צי\"ת הנרמז \nבג' אותיות אחרונות של שם שקוצי\"ת משם בן מ\"ב אותיות גם תכוין כי שם אבגית\"צ נרמז \nבר\"ת של צ'דקו י'גדיל ת'ורה ו'יאדיר שעולה בגימטריא כך:\n\n"},{"index":23,"he":"(עיין בפע\"ח בפ\"ד משער קריאת התורה הגהה להר\"מ זלה\"ה מה שכתב ע\"ז). וגם מביא מספר \nמלכיאל שמחק זאת מספרו עיי\"ש:\n\nובאמרו ברוך אלקינו שבראנו לכבודו כו' צריך לכוין בכוונה גמורה כי הנה עתה אנו \nבעולם הבריאה אשר משם נמשכת התורה שניתנה לנו וכנז' בזוהר בראשי' וז\"ל אית אורייתא \nדאצילות ואית אורייתא דבריאה כו' גם מן הבריאה נמשכו נשמות ישראל בסו' מ\"ש רז\"ל כל \nהנשמות חצובות מכסא הכבוד כי משם החלק הנקרא נשמה וזה נרמז באומרו ברוך אלקינו \nשבראנו לכבודו שה\"ס עולם הבריאה. והבדילנו מן התועים בסוד מה שברא נשמתינו מן הטוב \nשבעולם הבריאה והבדילנו ע\"י מן התועים. ונתן לנו תורת אמת היא התורה שנתנה לנו \nמעול' הבריאה ולכן בכאן אנו מתפללים שיפתח לבנו בתורתו שמן הבריאה וצריך לכוין כל \nזה בכוונה גמורה ובזה ית\"ל מש\"ל שיכוין בשם צי\"ת מן שקוצי\"ת בר\"ת צדקו יגדיל תורה \nוהטעם הוא לפי ששם שקוצי\"ת הוא השם הז' האחרון שבז' שמות של שם בן מ\"ב כנודע שהוא \n"},{"index":24,"he":"בעולם היצירה כמבואר אצלינו בענין אנא בכח כו' ונודע כי זה השם הז' האחרון שבז' \nשמות הוא כנגד יום שבת שהוא יום הז' והנה שם זה הוא בהיכל הז' העליון הנקרא היכל \nקה\"ק דעולם היצירה שהוא כנגד בינה דבריאה ושם זה הוא עולה בגי' ת\"ק כמנין אותיות \nמלוי שם שדי ומשם סוד התורה כי השם הזה הוא כנגד יום השבת שהוא יום השביעי:\n\n"},{"index":25,"he":"ענין הקדיש שלאחר ובא לציון גואל נתבאר לעיל בענין קדיש של הקרבנות ושם נתבאר שצריך \nלכוין בשתי בחי' מ\"ב שבו להוריד הארה מן הבריאה אל היצירה ע\"י שני בחי' מ\"ב הא' \nמבחי' הויה דס\"ג והשני מבחינת הויה דע\"ב דמלוי יודין:\n\nונבאר ענין כוונת תפלה לדוד וענין זה נרמז בזוהר פ' פינחס וכבר נתבאר לעיל בס' \nמדרגות תפלת השחר שצריך לכוין להוריד בתחילה אור מן הויה דע\"ב שבאצילות אל היצירה \nואח\"כ מהויה דס\"ג שבבריאה אל היצירה כי כל סדר זה של תפלה לדוד הוא בעולם היצירה \nכנ\"ל ולכן צריך לכוין בסדר הזה תמיד אל אות ו' שבהויה ואל הויה דאלפין דמ\"ה ואל שם \nא\"ל ידוד שאלו השמות הם בעולם היצירה. והנה עתה יורד השפע הנוגע לחלק היצירה וה\"ס \nהרוחין כנ\"ל במזמור יענך ה' כו' וכבר נת\"ל באשרי יושבי ביתך שעדיין ג' עולמות בי\"ע \nהם למעלה באצילות אלא שבהיותם שם לוקחים כאו\"א שפע הראוי להם זא\"ז כסדר המדרגות:\n\n"},{"index":26,"he":"ענין הקדיש שלאחר תפלה לדוד גם הוא נת\"ל בקדיש של הקרבנות ושם נת' שיכוין בו להוריד \nהארה מן היצירה אל העשיה ע\"י ב' בחי' של מ\"ב א' של הויה דס\"ג וא' של הויה דמ\"ה: \nשער הכוונות - דרושי אשרי פיטום הקטורת ועלינו לשבח דרוש א_1 \n"}]}
