{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-53","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":53,"title":"דרוש ד':","hebrewTitle":"דרוש ד':","segments":[{"index":1,"he":"דרוש ד':\n\nבסדר כולל בלילה. ונבאר תחלה ענין כולל בענין השינה של האדם אימתי הוא טוב לישן או \nלהיפך, הנה זמן השינה הוא בלילה ואז השינה טוב מאוד כמו שית'. האמנם השינה ביום רעה \nהיא לצדיקים וטוב' לרשעים זולתי ביום שבת כמשי\"ת עניינה בסדר היום וגם גבי ענין יום \nהשבת וע\"ש ואמנם ענין השינה של הלילה נבאר אותה בסוד ברכ' המפיל חבלי שינה כו' וגם \nעתה נבאר קצת עניינה מה היא ואמנ' דע כי טוב הוא לזהר שלא יישן האדם תיכף אחר תפלת \nערבי' אמנם ישהא עד שיעברו ג' שעות מן הלילה ואח\"כ ישן ועניין זה חלוי במ\"ש רז\"ל \nבפרק אין עומדים חסידים הראשונים היו שוהי' שעה א' ואח\"כ מתפללים ושעה א' אחר התפלה \nעצמה ופריך בגמ' א\"כ מאחר ששוהים כ\"כ בכל תפלה ותפלה תורת' ומלאכת' אימתי נעשית \nומשני מתוך שחסידים היו כו' וצ\"ל מה עניינם של אלו החסידים כי בלי ספק להכרח גדול \nהיו עושים דבר זה אמנם סוד הענין דע כי קודם חורבן ב\"ה כמעט שלא היו צריכים ישראל \n"},{"index":2,"he":"להתפלל לפי שזו\"ן היו תמיד פב\"פ כי מוחי' דז\"א היו קיימין בו תמיד ולא היו מסתלקים \nכלל ולא היה אז צורך אל מעשה התחתונים ותפלתם כדי להמשיך מוחין אל זו\"ן כדי לזווגם \nפב\"פ. אבל אחר חורבן ב\"ה בעו\"ה נסתלקו המוחין מן זו\"ן וע\"י תפלתנו אנו גורמין \nלהחזיר ולהמשיך מוחין בזו\"ן כדי שיזדווגו בעת התפי' וישפיעו שפע בעולם ואחר התפלה \nחוזרין המוחין להסתלק מהם עד זמן תפלה האחרת וכה דרכם תמיד בכל תפלה ותפלה של ימי \nהחול גם ז\"ס מ\"ש בגמרא שהיו קצת ת\"ח מתפללי' תפלת נדבה באמצע היום וכונתם היתה \nלהחזיר המוחין פעם אחרת ולגרום זווג עליון בשאר עתות היום. גם ז\"ס מ\"ש בגמר' שהיו \nקצת אותם החכמים שהיו נוהגין ללבוש תפילין כל היום כולו והטעם הוא שעי\"כ היו גורמין \nאל המוחין העליונים דזו\"ן שלא יסתלקו מהם כל היום כמו שנתבאר זה לעיל בדרושי תפילין \nבדרוש למה זמן התפילין הוא ביום ולא בלילה וע\"ש וגם שם נתבאר ענין הנז' פה בסו' \n"},{"index":3,"he":"הסתלקו' המוחין אחר כל תפל' ותפל' ושם נתבאר ענין הסתלקו' הזה מה ענינו ולהיכן \nמסתלק ומה נעשה ממנו ע\"ש:\n\nונחזור לענינו כי החסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת אחר תפלתם כדי לגרום למעלה \nקיום העמדת המוחין בזו\"ן שעה א' אחר התפלה ולא יסתלקו תיכף. וז\"ס מ\"ש רז\"ל על מרע\"ה \nשלא היו ידיו פרושות יותר מג' שעות והטעם הוא לפי שאין כח ביד האדם להמשיך מוחין \nהנז' יותר מג' שעות כענין הנז' בחסידים הראשונים. ונלע\"ד חיים כי מה שמניחין תפילין \nכל היום הטעם הוא לפי שבחי' התפילין הוא רשימו של המוחין שנסתלקו כנ\"ל בדרוש \nהתפילין אבל ענין התפלה עצמה שהוא להמשיך המוחין עצמם אין כח באדם להעמי' זולתי ג' \nשעות כנז' דאל\"כ יתקשו שני המאמרים אלו זע\"ז כן נלע\"ד. ונמצא כי כפי זה אין ראוי \nלאדם שישן תיכף בלילה אחר ת\"ע וישהא שיעור ג' שעות להעמיד המוחין העליונים דזו\"ן כי \nהשינה היא סוד הסתלקו' המוחין שבו כמו שנבאר עתה בע\"ה:\n"},{"index":4,"he":"\nוהנה ענין כונת השינה עניינה הוא שצריך האדם לכוין כי גם בעת השינה עובד את בוראו \nבסוד בכל דרכיך דעהו והוא שיכוין האדם שהוא עצמו הוא בחי' ז\"א דכורא אשר הפיל עליו \nהמאציל תרדמה וישן וסוד השינה היא סוד הסתלקו' המוחין ממנו ונודע שהמוחין שלו \nמלובשים תוך נה\"י דאימא וכל זה מסתל' ממנו ויוצא ונכנס ברישא דנוק' דז\"א, ועי\"כ \nנבנית בסוד ויבן ה' את הצלע, ועיין בדרוש השופר ובדרוש הנסירה הנעשית בי' ימי תשובה \nכי שם נתבאר אמיתו' ענין זה וזה הענין נמשך עד חצות לילה ואז כבר נבנית הנוק' \nונתקנה ואז חוזרין המוחין למקומן ברישא דז\"א בחצו' הלילה ומזדווג בנוק' וז\"ס חיוב \nהאדם לקום בחצו' הלילה להורו' ענין חזרת המוחין ברישא דז\"א להזדווג בנוק' כמשי\"ת \nעניניו והבן היטב ענין קימת חצות לילה בסוד חצות לילה אקום להודות לך כו' ולגרום \nזווג העליון. והנה כונת השינה בעצמה הענין הוא למעלה בענין הדורמיט' והתרדמה של ז\"א \n"},{"index":5,"he":"כי הנה נפלה עליו תרדמה וישן ואז המוחין שלו מסתלקין ממנו ונודע שהמוחין שלו הם \nבחי' נשמתו ורוחניותו ועולה נשמתו למעל' עד או\"א ושם הוא מעלה מ\"ן באימא עלאה וגורם \nזווג עליון דאו\"א ועי\"כ חוזרין להמשיך אליו מוחין חדשים כדי שיוכל להזדווג עם נוק' \nאחר חצות לילה, ואעפ\"י שבכל הזווגים דאו\"א צריך שיעלו שניהם זו\"ן בסוד מ\"ן אין זה \nאלא כשהזווג הוא לצורך שניהם אבל הזווג הזה דאו\"א איננו אלא לצורך תיקון הנקבה בסוד \nויבן ה' אלקים את הצלע ולכן מספיק שז\"א לבדו יעלה מ\"ן לצורך נוק' והנה כמו כן ממש \nצריך האדם התחתון לכוין בעצמו כי רוחניותו ונשמתו מסתלקת ממנו והוא מעלה אותם בתחי' \nהלילה בסוד מ\"ן לגבי נוק' דז\"א לצורך שלה כדי שתוכל אח\"כ היא באותו רגע ממש של ח\"ל \nלהעלות מ\"ן לגבי בעלה שהוא ז\"א המתחיל להזדווג עמה בחצות הלילה ואעפ\"י שהזווג הזה \nמתמיד והולך כל חצו' אחרונה של לילה עד אור הבקר אין בכך כלום כיון שכבר העלתה מ\"ן \n"},{"index":6,"he":"לגבי בעלה בתחי' הזווג ברגע ח\"ל וז\"ס מ\"ש בזו' כי בעת ח\"ל מכריזין למעלה שירדו \nנשמות הצדיקים התחתונים למקומ' בעוה\"ז לשבחא למריהון ולאתעסק' באורייתא בסוד מ\"ש \nהנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות כנז' בזוהר ויקהל קצ\"ו ע\"א אבל \nבחצות הראשונה של הלילה אז קב\"ה עייל בג\"ע ומשתעשע שם עם נשמות הצדיקים וענין \nהשעשוע הזה הוא שנשמותיהן עולו' בסוד מ\"ן ומעוררות הזווג והוא משתעשע בהם ואח\"כ הם \nיורדות למטה לעסוק בתורה אחר ח\"ל, וצריך לבאר מה ענין גודל השבח והמעל' הרבה \nוהעצומה שהפליגו רז\"ל בדרושים ובזוהר פעמים הרבה לאין קץ במעלת מי שעוסק בתורה אח'ר \nח\"ל כמה כחו גדול עד מאד:\n\n"},{"index":7,"he":"והנה ענין שבח העוסק בתורה אחר ח\"ל הענין הוא זה כי הנה הזווג הנעשה בח\"ל ה\"ס זווג \nיעקב עם לאה כמבואר אצלינו פעמים הרבה בענין ביאור ק\"ש דשחרית ובדרושי' שכתבנו לעיל \nואמנם רחל הנק' עקרת הבית נוק' אמיתית דז\"א אין לה זווג אז וכמו שנבאר עניינה והיכן \nמקומה עתה בלילה כי ירדה אל הבריאה ושם היא צועקת ושואלת לשי\"ת על חורבן בית מקדש' \nוכמש\"ה קול ברמה נשמע כו' רחל מבכה על בניה כו' וגם היא נותנת זמירות והודאות אליו \nכל הלילה בסוד אלקים אל דמי לך כנז' בזוהר פ' לך לך. והענין הוא כי רחל נק' אלקים \nונקר' אל ואינה שוקטת ושותקת כל הלילה ותמיד משבחת אליו יתברך וביאו' דברים אלו הוא \nכי הנה נודע מ\"ש בש' הפסוקים בפ' ויצא על פסוק ותגנוב רחל את התרפים ובפ' עקב ענוה \nיראת ה' וע\"ש היטב מאד כי שם נתבאר איך רגלי לאה ועקביי' שלה הם נכנסי' ומתלבשים \nתוך כתר דרחל וכל מקום הזה הוא בשליש אמצעי דת\"ת דז\"א ונמצא כי שיעור קומת לאה ורחל \n"},{"index":8,"he":"הם זו ע\"ג זו והתחלתם מן הדעת דז\"א עד סיום נה\"י שלו אבל הם בעצמ' יותר ארוכות \nוגבוהות משיעור זה לפי שאם הכתר דרחל לא היה מלביש את רגלי לאה אלא שהיה מקומו למטה \nמרגלי לאה היו רגלי רחל צריכים להתפשט יותר למטה מרגלי ז\"א ובהכרח היתה נכנסת בגבול \nעולם הבריאה ולכך נעשה הדבר הזה שכתר שלה ילביש את רגלי לאה ולא יצטרך מקום בפני \nעצמו אל כתר רחל ועי\"כ לא תצטרך להתפשט ולהכנס בעולם הבריאה אמנם תעמוד בעולם \nהאצילות ויהיו רגליה ורגלי ז\"א שוים. והנה נודע שבתפלת ערבית הזווג הוא מיעקב ולאה \nולפי שבהיות לאה באחורי ז\"א היא עד החזה שלו בלבד א\"כ גם בחזרתה פב\"פ להזדווג עם \nיעקב אינה מתפשטת רק עד החזה דז\"א בלבד ואחר תפלת ערבית חוזר' לאה למקומה אחור \nבאחור כבתחילה עם ז\"א ונמצאו אז לאה ורחל שתיהן אחור באחור עם ז\"א לפי שרחל עמדה עם \nז\"א אחור באחור גם בעת תפלת ערבית כי הזווג לא היה רק יעקב בלאה כנז' והנה אחר \n"},{"index":9,"he":"שנפלה עליו השינה והתרדמה וכבר נתבאר עניינם לעיל שהוא שהנה\"י דאימא עם המוחין דז\"א \nאשר בתוכם מסתלקים מז\"א ונכנסים בתוך נוק' דז\"א והיא לאה והבן זה. אבל אמיתות הענין \nהזה נת' בדרוש השופר. והטעם הוא לפי שהמוחין נכנסין מעיל' לתתא ובתחלה פוגעין בלאה \nונכנסין בה אמנם דע כי לפעמים כאשר המוחין נכנסין להגדיל את רחל אז מתערבות \nומתחברות שתיהן יחד רחל ולאה לפי שהנה אורך נה\"י דאי' הם ארוכות כשיעו' אורך ז\"א \nכולו אשר אורכו כאורך לאה ורחל א\"כ בהכנס הנה\"י תוך הנוק' צריכין הם להתפשט בשתי \nהנקבות לאה ורחל להיותם מתלבשים בתוכם כי נוק' א' לא תספוק להלבישם ואז כיון שהנה\"י \nדאימא הם בחי' א' בלבד אריכה א\"כ בהתלבש' תוך לאה ורחל מוכרח הוא שיתחברו שניהם \nויתערבו ויעשו פרצו' אחד בלבד גבוה הקומה ע\"ד מה שנתבאר אצלינו בענין התחברות בינה \nעם תבונ' שנעשות שתיהן פרצו' א' וע\"ש. אבל יש בזה הפרש א' כי אם עיקר הזווג בזמן \n"},{"index":10,"he":"ההוא לרחל אז אעפ\"י ששתיהן מתחברות ונעשו' פרצוף א' עכ\"ז אז לאה נותנת בדרך הלואה \nוהשאלה את הגוף ואת הכלים שלה לרחל כדי שתתארך על ידם ואז כל הפרצוף ההוא נקרא בשם \nרחל ואם הזווג הוא בלאה אז הוא להיפך כי רחל נותנת ללאה בדרך השאלה והלואה את הגוף \nוהכלים שלה להגדיל' ואז הכל נק' פרצוף לאה:\n\n"},{"index":11,"he":"אמנם עתה הוא זווג דלאה כנודע ולוקחת בהלואה מן רחל כמשי\"ת, והענין הוא שעתה קודם \nח\"ל נכנסין נה\"י דאימא תוך לאה להגדילה בהיותה עדיין באחור והם נכנסין מעט מעט \nוהשלמת זמן כניסתם הוא בחצות לילה ממש כי אז נתפשטו עד סיום רגלי רחל ונגמר הכל \nלהעשו' פרצוף אחד כנז' והכל נקר' ע\"ש לאה ובח\"ל חוזרת לאה פב\"פ והנה היא ארוכה ככל \nשיעור קומת ז\"א ע\"י מה שלוקח' בהלואה מן רחל כנז' ואז מזדווגת עם יעקב כמבו' לעיל \nוכן ית\"ל בע\"ה:\n\n"},{"index":12,"he":"ונחזור לבאר ענין הלואה והשאלה זו מה עניינה הנה נתבאר אצלינו במקומות רבים שבתחלת \nאצילות רחל נוק' דז\"א שהיא ספי' מל' שבי\"ס דאצילות לא נאצלה רק בבחי' נקו' א' בלבד \nוהנקו' ההיא היא שרשה ומציאות'. ואח\"כ ע\"י כניסת המוחין בז\"א נמשכין אליה בדרך \nתוספת ט' נקו' אחרות ואז נגמרת ונעשית בת י\"ס שלימות ואז יכולה להזדווג עם ז\"א \nונמצא כי שרש רחל ועיקרה אינה רק נקו' א' בלבד וכל הט' נקו' אחרות הם בסוד תוס' \nואינה משרשה ומציאותה. והנה עתה אחר ח\"ל לוקחת לאה לעצמה אלו הט' נקו' של התוס' \nוע\"י נגדלת כשיעור אורך ז\"א בהיותה אחור באחור ונמצאת לאה נגדלת ורחל מתמעטת והולכת \nעד שנשארת בסוד נקו' א' בלבד אבל פחות מאות' הנקו' שהיא שרשה ומציאותה בעת האצילות \nאינה מתמעטת בשום אופן בעולם וכבר נת\"ל שהכתר דרחל מלביש רגלי לאה כדי שיספיק להם \nהמקום ההוא ולא תצטרך רחל לרדת למטה מן האצילו' כנ\"ל. ואמנם א\"א להיות כך אלא כאשר \n"},{"index":13,"he":"לאה ורחל עומדות באחורי ז\"א בבחי' ב' פרצופים זלמ\"ז ואז תדחוק העליונה את רגליה \nותכניס' בתחום התתתונה וישבו שם דחוקות. אמנם עתה שמתחברות ונעשות פרצוף א' א\"א \nשהמקום שהוא כנגד שליש האמצעי ת\"ת דז\"א שיהיו שם אורות כפולים אלו בתוך אלו לפי \nשא\"א לחלק א' מהגוף להתפשט ולהתלבש תוך חלק אחר שבו משא\"כ בהיו' גופים מחולקים \nכנודע ונמצא שמוכרח הוא שעתה תרד רחל ותתפשט בעולם הבריאה. והנה מוכרח הוא שהנקו' \nהעשירית התחתונה היא המתפשטת בבריאה והיא המלכו' של רחל וזכור זה. אמנם דע כי מ\"כ \nבקונטריסי היפך מזה. ששמעתי ממוז\"ל פ\"א שהט' נקודו' הבאות לרחל דרך תוס' אלו נתקשרו \nונתחברו עם לאה ונעשו פרצוף א' ונשארו למעלה באצילות אבל הנקו' השרשית של רחל שהית' \nבה בעת אצילו' אינה מתחברת עם לאה והיא היורדת למטה בבריאה בח\"ל ופעם אחרת שמעתי כי \nהט' נקו' הבאים לה דרך תוס' הם היורדות למטה בבריאה. אבל הנקודה השרשית א\"א לה לירד \n"},{"index":14,"he":"בבריאה בשום אופן וע\"י הקרבנות והזמירות ותפלת יוצר דשחרית אז אנו מעלין כל ניצוצי \nהאצילות שירדו בעולמות אלו וגם הט' נקו' של נוק' דאצילות עצמה כמבואר אצלינו באורך \nבס' תפלת השחר ואמנם אמיתות ענין זה נתבאר באורך בדרושי התפילין בטעם למה תפילין \nנוהגי' ביום ולא בלילה ושם נתבאר היטב הדרוש הזה כולו מתחי' ע\"ס בכל דרושי הלילה \nושם הוא אמיתות ענין זה:\n\n"},{"index":15,"he":"ונחזור לענין ראשון כי בעת ח\"ל חוזרת לאה פב\"פ להזדווג עם יעקב וקומתה בכל אורך ז\"א \nואמנם רחל בעת ההיא נגמר ענין התמעטותה עד שנשארה בסו' נקו' אחת ורגלי לאה דחו אותה \nוהוכרחה לכנס ולירד למטה בעולם הבריאה ונודע כי מדור הנשמות הוא בעולם הבריאה הנקרא \nכסא הכבוד וה\"ס גן עדן העליון כמבואר אצלינו בדרוש חטא אדה\"ר כי ג\"ע העליון הוא \nכנגד עולם הבריאה שהיא בינה גן עליון בסוד נקו' יסוד שבה וג\"ע תחתון הוא בעשי' \nבנקו' יסוד דמל'. וז\"ס מ\"ש רז\"ל שבח\"ל נכנס הקב\"ה בג\"ע להשתעשע שם בנשמות הצדיק' \nוהוא בחי' נקו' השרשית של רחל אשר אין לה זווג אמנם ירדה אל הבריאה ושם משתעשע \nבנשמותיהן של צדיקים וז\"ס מש\"ה ויהי בחצי הלילה כו' והנה אשה שוכבת מרגלותיו כו' כי \nקודם ח\"ל עומד' עמו באחוריו ובח\"ל ירדה למטה ממרגלותיו של ז\"א שהוא בעולם הבריאה כי \nעד סיום מרגלותיו נק' אצילות ואז ויחרד האיש וילפת על שנטרדה בת זוגו מאצלו ונפלה \n"},{"index":16,"he":"בעולם הבריאה כי כל זה הוא מחמת עונותיהם של ישראל שאל\"כ היו שניהם זו\"ן פב\"פ תמיד \nלעולם כנודע וכמו שהקב\"ה יושב ושואג על בת זוגו שנטרדה ממנו כמו כן נוק' בוכה \nוצועקת ושואגת לבעלה הוא מבפנים באצילות והוא מבחוץ בבריאה וז\"ס אלקים אל דמי לך אל \nתחרש כו' הנדרש בזו' לך לך כנ\"ל בענין השכינה הנקרא' אלקים ונק' אל כי אל דומה אליה \nואל תחרש ולא תשקוט בקול צעקה אל דודה יעלנה מבור שאון אל מקומה הראשון אצלו בעולם \nהאצילות:\n\n"},{"index":17,"he":"והנה במה שביארנו יתבאר לך כמה דרושים ומאמרי רז\"ל מזו' שנראים כסותרי' זה את זה כי \nהנה בזוה' לך לך ובהרבה מקומות נתבאר שאחר ח\"ל הקב\"ה משתעשע בנשמותיהן של צדיקים \nשבעוה\"ז העוסקים בתורה בח\"ל וכמש\"ה חברים מקשיבים כו' ובמ\"א מהזו' משמע שבח\"ל הוא \nזמן זווג עליון דזו\"ן ובמקומו' אחרים משמע כי זה הזווג דח\"ל הוא זווג דאו\"א ולסיבה \nזו הוא סתום ונעלם ונעשה מעצמו שלא ע\"י מעשה התחתונים ותפלתם והרי ג' מקומות וג' \nסותרים זה א\"ז אך במה שנת\"ל שלשתם הם אמת כי בבחי' רחל שירדה למטה בבריאה ואין לה \nזווג עם בעלה ז\"א אמרו שהנה הם משתעשעות בנשמותיהם של צדיקים ושומעים קול העוסקי' \nבתור' בח\"ל. ובבחי' לאה המזדווג' עם יעקב אמרו כי זו\"ן מזדווגי' בח\"ל וגם זה נקרא \nשעשוע עם הנשמות כנ\"ל בתחילת דרוש זה כי הוא עניין עליית הנשמות בסוד מ\"ן אל לאה \nולהיות כי יעקב ולאה ה\"ס אחוריים עצמו דאו\"א כמבואר אצלינו כי לכן נק' לאה עלמא \n"},{"index":18,"he":"דאתכסייא לכן הזכירוהו בשם זווג או\"א אבל איננו אלא זווג יעקב ולאה כנז' הכלל העולה \nמזה הוא שצריך האדם להתנהג באופן זה שנבאר ועי\"כ יהיה אהוב למעלה ונחמד למטה \nומושכין עליו חוטי של חסד ביום ויהיה נקרא מכלל בני היכלא דמטרונית' קדישא:\n\nוזה עניינו הנה בתחילת הלילה כשרוצה לישן ואמר הס' שנסדר בע\"ה בענין ברכת המפיל \nחבלי שינה כו' ויכוין שענין השינה הזו תכליתה היא להעלות נשמתו בסו' הדורמיטא כדי \nשתהיה נשמתו בסוד מ\"ן כדי לזווג לאה עם יעקב אחר ח\"ל כי קודם חצות גם לאה עומדת \nבאחור כנ\"ל. וכשיקום בח\"ל אז אינו יכול להעלות מ\"ן ולכן יכוין אל הבחי' האחרת של \nרחל לפי שאז ממש אחר חצות יורד' בעול' הבריאה כנ\"ל ואז תעשה שני דברים הא' הוא ענין \nהבכי' בעת חצות ממש על חורבן הבית לפי שאז ממש היא עת ירידתה מן האצילות אל הבריאה \nוהקב\"ה בעלה ז\"א צועק כארי מבפנים והיא מבחוץ כנ\"ל וישתף עצמו בצער השכינה שהיא זו \n"},{"index":19,"he":"הנקוד' השרשית של רחל שירדה למטה ויבכה כמו חצי שעה או יותר על טירוף רחל וגירושה \nוגלותה ועל חורבן ב\"ה כי כל זה נעשה ע\"י עונותינו ולכן צריך שיכוין באופן זה שהנה \nע\"י עונותינו גרמנו שיפלו הנשמות למטה בקלי' ויתערבו טוב ברע כנודע ולסיבה זו \nהוכרח' רחל הנז' לירד למטה בגלות ולכנס בין הקלי' כדי ללקט ולהוציא משם אותם הנשמות \nוז\"ס אל גנת אגוז ירדתי כו' והבן זה מאד. ונמצא כי ירידת רחל בח\"ל היתה לסיבה הנז' \nואנו גרמנו כ\"ז בעונותינו ולכן צריך האדם לבכות ולהשתתף בצערה זה ובפרט מי שיודע \nשהוא נמשך משורש נשמת קין בן אדה\"ר אשר זוהמת הנחש מתרבה בו והנה בזוהמא ההיא \nנטבעין ניצוצות הנשמות ואדם זה ידו במעל יותר משאר בני אדם ומורי ז\"ל מאד הזהירני \nבזה. ואחר שעשה בכיה זה מיד יקום ויעסוק בתורה עד אור הבק' וגם בזה יכוין שהוא \nלצורך רחל כנז' וכמו שנבאר וז\"ס דהמע\"ה שהיה עוסק בתורה בשירות ותשבחות כל ח\"ל לתת \n"},{"index":20,"he":"עזר וסיוע אל השכינה שהיא רחל הנז' ואל הסוד הזה רמזו בזוהר על פסוק ולא אמר איה \nאלוה עושי נותן זמירות בלילה. והכונה היא שתכוין לתת נחת רוח אל רחל העומדת בבריאה \nכי כמו שבח\"ל הראשונ' היתה לאה הולכת ונתקנת עד נקו' ח\"ל ואז מזדווגת עם בעלה כן \nבחצות האחרונה של הלילה רחל הולכת ונתקנת בכח ועסק התורה של בני אדם התחתונים. ובעת \nעלות השחר נמצא' רחל מתוקנת כדי שתוכל לעלות בתפלת שחרית בעולם האצילות ותזדווג עם \nבעלה ובלי ספק שהמכוין לכל זה שנת' הנה הוא נק' באמת שושבינא דמטרוניתא. ובזה תבין \nשבח העצום שהפליגו לספר בזו' בשבח מי שעוסק בתורה אחר ח\"ל. ודע כי העיקר הוא שצריך \nלהשתדל בכל כחו לעסוק בתורה כל חצות לילה עד שיעלה עמוד השחר וילך להתפלל ולא יפסיק \nבשינה כלל ודבר זה אין למעלה ממנו אבל אם אין באדם יכול' להיות נעור כל חצות אחרונה \nשל הלילה אז יקום ממש בחצות ויבכה על החרבן כמו חצי שעה כנ\"ל ואח\"ך תעסוק בתורה שעה \n"},{"index":21,"he":"אחרת ותכוין לשני הכונות הנז' ואח\"ך תחזור לישן ובלבד שתחזור ותקום כמו חצי שעה \nקודם עלות השחר ותחזור לעסוק בתורה באופן שקודם שיעלה עמוד השחר תהיה מתקשר עם \nהשכינה רחל הנז' וכאשר הגיע עלות השחר אשר אז עולה השכינה עם דודה באצילות כנודע \nהנה ימצאוהו נעור ומתקשר עמה בסוד בני היכל' דמטרוניתא ותעל' אותך עמה בעת עלותה \nבתפלת השחר וז\"ס אעירה שחר אני מעורר השחר כי העיקר הוא שיהא ניעור בעת עמוד השחר \nוכבר נתבאר אצלינו ענין זווג אחר הנעשה בעת עלות השחר בסו' למנצח על אילת השחר כנז' \nבזוהר כמה פעמים וע\"ש והבן זה היטב וצריך להזדרז בכל יכולתו לקום בחצות לילה ממש \nוהנה אם הוא בלילי הקיץ הקצרים אף כשיקום משנתו יהיה קרוב לעמוד השחר אל תחוש לעסוק \nבתורה באותה שעה רק שתעשה סדר הבכיה כנז' ואח\"כ אם ישאר זמן תעסוק בתורה ותזהר מאד \nשלא תתבטל מזה אפי' לילה א' כי הוא ענין רב התועלת. הכלל העולה מכל זה הוא כי נתבאר \n"},{"index":22,"he":"לך איך כמה גדולה ונפלאה מעלת אדם העושה כסדר שאמרנו שיכוין אל הזווגים הנעשים בכל \nיום מתחלת תפל' ערבי' עד סוף תפלת המנחה ואין ס' שהיודע לכוין כל זה על אמיתותו \nגורם שהזווגים הנז' נעשית ע\"י ממש ואין קץ ותכלית לשכרו ואין למעלה ממנו ויהיה מכלל \nאותם הצדיקים הגוזרים למטה ודבריהן מתקיימים למעלה ומכאן ואילך נבאר כל הכוונות דרך \nפרט:\n\n"},{"index":23,"he":"אמר הכותב הנה עד עתה נתבאר דרוש כולל בכל ס' הלילה ועתה נבאר הפרטים על הס' ונחלקם \nלב' חלקים החלק הא' במה שקודם השינה והחלק הב' במה שאחר ח\"ל בקומו מן השינה בחלק \nהא' במה שקודם השינה דע דרושים רבים נאמרו לי בענין זה ואכתבם כל א' בפני עצמו בלתי \nעירוב. ובראשונ' אזכיר סדר הענין ואח\"כ אבאר הכונה שצריך לכוין בו: \n"}]}
