{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-57","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":57,"title":"שער הכוונות - דרושי תיקון חצות דרוש א","hebrewTitle":"שער הכוונות - דרושי תיקון חצות דרוש א","segments":[{"index":1,"he":"שער הכוונות - דרושי תיקון חצות דרוש א \nדרוש א':\n\nבענין קומו מן המטה בח\"ל אחר שיטהר וינקה גופו וירחץ פניו ידיו ורגליו וילבש \nמלבושיו ויסדר ברכותיו על סדר הנז' בגמ' וכמ\"ש הרמב\"ם בה\"ת. כבר נת\"ל שאחר ח\"ל נעשו \nב' דברים הא' הוא זווג לאה ויעקב והב' הוא לבכות על רחל שירדה בבריאה בסוד שכינה \nבגלות היורדת למטה בעת הזו ממש ולכן צריך שתלך ותשב אצל הפתח סמוך להמזוזה שה\"ס \nהשכינה פתח העליון ותסיר המנעלים ותשב יחף ותעטוף ראשך כאבל ותרבה בבכיה כפי כחך \nותקח אפר מקלה ותשים על מצחך במקום הנחת תפילין גם תכוף ראשך ותחבק פניך בקרקע ממש \nותכוין בזה על שריפת התורה שנעשית אפר וגם תכוין למה שנתבאר אצלינו בש' רה\"ק איך \nמיום שנחרב בהמ\"ק ונשרפה התורה נמסרו סודותיה ורזיה לחיצונים וזה נקרא גלות התורה \nבעו\"ה. ותאמר תחילה על נהרו' בבל כו' ותכוין לבכות על חורבן הבית ואח\"כ מזמור לאסף \nאלקי' באו גוים כו' ותכוין לבכות על הריגת הצדי' ואח\"כ תאמר פסוקי' אלו זכור ה' מה \n"},{"index":2,"he":"היה לנו כו' עד סיום מגילת איכה ותכפול בסוף פסוק השיבנו כו'. הכוונות אשר יש \nבפסוקים אלו הם אלו בפ' זכור ה' מה היה לנו תכוין ר\"ת מילה ר\"ל שבמקום המיל' נכנסה \nהערלה הנקרא חרפה כמ\"ש בבני יעקב כי חרפה היא לנו וז\"ש זכור ה' מה היה לנו בתחילה \nהמילה והקדושה. ואח\"כ הביטה וראה את חרפתינו עתה ששלטה הערלה בעולם גם תכוין כי מה \nשהיה תחלה גוברת מדת רחמים בעולם שהוא הויה דמ\"ה דאלפין חזר להיות מה\"ד הנק' אלקים \nבגי' לנו וז\"ש זכור ה' כי שם מ\"ה חזר ונהפך ונעשה לנו. והענין הוא כי מ\"ה במלוי הוא \nמם הא גי' פ\"ו שהוא אלקים הרי שמן מ\"ה נעשה לנ\"ו. ובפ' נפלה עטרת ראשינו תכוין ר\"ת \nנער והכוונה שתכוין כי השכינה הנק' הא אחרונה של ההויה נפלה בעונותינו וזהו מלת \nנפלה נפל ה' ונשאר במקומה מטטרון הנער בסוד אי לך ארץ שמלכך נע\"ר גם תכוין כי הש\"ך \nדינין שהם בגימטרי' נע\"ר כמבואר אצלנו גברו על הרחמים וחסר מהם המיתוק הממתקן שהם \n"},{"index":3,"he":"אות ה' אשר אז נקרא נערה נע\"ר ה' כמבואר אצלינו בזו' פ' בא דל\"א ע\"ב שם ביארנו כי \nהש\"ך הם ה' פעמים דין שבחמשה אדני וכשניתן עמהם ה' אלפין מתמתקים ונעשים ה' שמות \nאדני ובפ' על זה היה דוה לבנו כו' תכוין כי זה הוא יסוד ועל היסוד שזה הוא ההוד \nועתה ההוד נהפך לדוה ונמצא כי ע\"ז שהוא היסוד היה דו\"ה תמורת הוד ועל אלה שהם ו\"ק \nהנק' אלה חשכו עינינו. או תכוין ג\"כ אל ס\"א בסוד אלה אלקיך ישראל כי על אלה חשכו \nעינינו. ואח\"כ תאמר פסוקי ישעיה בסי' ס\"ג והם הבט משמים וראה כו' אתה אבינו כו' למה \nתתענו כו' למצער ירשו כו' ואח\"כ פסוקים שבסי' ס\"ד והם ועתה ה' אבינו כו' אל תקצוף \nכו' ערי קדשיך כו' העל אלה כו'. ואח\"כ תאמר פסוקים דנחמה שבסי' ס\"ב והם על חומותיך \nירושלים כו' ואל תתנו דמי לו כו' נשבע ה' בימינו כו' כי מאספיו יאכלוהו כו'. ואח\"כ \nתאמר ג' פסוקים אלו והם אתה תקו' תרחם ציון כו' כי רצו עבדיך כו' בונה ירושלם כו' \n"},{"index":4,"he":"והרי נשלם ענין תיקון רחל:\n\nואח\"כ תתחיל בתיקון לאה ותאמר לדוד מזמור לה' הארץ כו' כל המזמור וכשתאמר שאו שערים \nראשיכם תכוין שעתה הקב\"ה נכנס בג\"ע להשתעשע בנשמו' הצדיקים כנ\"ל וז\"א שאו שערים \nראשיכם ויכוין כי בתחילה אומר והנשאו שהם עליי' יסוד ומלכות שה\"ס שני אותיו' ו\"ה של \nוה\"נשאו ו\"ה נשאו ואח\"כ אמר ושאו והוא רמז אל ו' עלאה ת\"ת וזהו שאו ו' ובפסוק ישא \nברכה מאת ה' וצדקה מאלקי ישעו יכוין אל שם הויה בא' משנים עשר צירופים אשר נרמז \nבס\"ת ידוד וצדקה מאלקי ישעו ההי\"ו. גם יכוין בצירוף א' מי\"ב צירופים הנז' וגם יוצאת \nמס\"ת וצדקה מאלקי ישעו זה והוא היו\"ה ואח\"כ תאמר מזמור כאיל תערוג על אפיקי מים כו' \nכולו ומזמור הסמוך והוא שפטני אלקים כו' כולו ולפי ששני מזמורים אלו מיוסדים בענין \nחשק ותשוקת המלכות לעלות עם דודה שהוא הת\"ת וגם ישראל בניה הם בתשוקה הנזכר ויכוין \nאל הנהו שבעין קלין דרמאת ההוא איילתא עלאה וז\"ש כאיל תערוג ובס\"ת חסדו ובלילה שירה \n"},{"index":5,"he":"עמי תכוין בא' מי\"ב צירופי הויה והוא וה\"הי ובפסוק אלה אזכרה יכוין לתקן המלכו' \nהנק' אלקים אשר היא נתקנת תיקון אחר תיקון כי תחילה היא אל\"ה מן אלקים ואח\"כ \n[\"ואשפכה על\"י\"] ניתוסף עליה אות י' וזהו על\"י על י' ואח\"כ ניתוסף אות מם וזהו \n\"אדדם\" אדד ם' והרי נשלמה בשם אלקים מלא וז\"ש עד בית אלקים ופי' אדדה אותה ואעלה \nאותה עם אותיו' אל\"ה וי' הנז' עד שיתחברו עם אות מם ותעשה בית אלקים. ואם הוא באותם \nלילות שבין פסח לעצרת שהם ימי הספירה תכוין באומרך אעבור בסך אדדם אל מספר ימי \nהספירה שהם מ\"ט כמנין אד\"דם. ואח\"כ יאמר מזמור יענך ה' ביום צרה כו' כולו ותכוין \nבג' הויו' דב\"ן דמלוי ההין שיש בזה המזמור כמו שביארתי בס' תפלת שחרית בביאור זה \nהמזמור ותכוין כי ע' תיבין שבזה המזמור הם ע' קלין דרמאת איילת' כנ\"ל במזמור כאיל \nתערוג על אפיקי כו' ותכוין כי ר\"ת יענך ה' ביום צרה בגי' יב\"ק שסודו ידוד אלקים או \n"},{"index":6,"he":"ג\"כ אהיה יהו\"ה אדני וכן ר\"ת ונפלו ואנחנו קמנו בגי' יב\"ק ואנחנו קמנו ונתעודד ר\"ת \nבגי יב\"ק יעננו ביום קראנו ר\"ת יב\"ק. גם תכוין כי ר\"ת ונתעודד ידוד הושיעה המלך הוא \nא' מי\"ב צירופי ידוד והוא ויה\"ה ואח\"כ תאמר מזמור אלקים יחננו כו' והענין הוא כי \nאחר אשר השכינה תערוג כאיל כו' וענה אותה במזמור יענך ה' ביום צרה אז אנו שואלים על \nעצמנו אלקים יחננו ויברכנו לנו אנו ישראל התחתונים. ודע שבימי העומר תכוין בכל תיבה \nותיבה ובכל אות ואות מן הנוגעים ומיוחדים לאותה הלילה כנז' בדרוש ס\"ה וע\"ש. ודע כי \nכוונות אלו המזמורים הם ענין זווג לאה ועיבורה ולידתה בסוד ותקם בעוד לילה כו' \nוזכור זה היטב ולכן תאמר מזמור הללויה אודה ה' בכל לבב כו' כל המזמו' כולו ותכוין \nכי יש במזמור זה כ\"ב אותיות אלפא ביתא כנודע ולכן אחר שתסיים המזמור תכוין עוד בה' \nאותיות מנצפ\"ך אשר בהם נשלמו כ\"ז אותיו' של אלפא ביתא כי אלו הם בחי' ציור הוולד \n"},{"index":7,"he":"בכ\"ז אותיו' אלו והבן זה. גם תכוין בה' אותיות מנצפך שהם שם א' קדוש השולט אחר ח\"ל \nכנזכר בזוהר פ' שלח לך וגם תכוין אל ג' שמות הנז' שם והם באופן זה כלך עפה יאעוצה \nכי שם זה יוצא מה' אותיות מנצפ\"ך כנז' והענין הוא כי בח\"ל הראשונה נתקנ' לאה בכל \nאיבריה וכולם הם גבו' ודינין בסוד מה שביארתי פ' בא ד' ל\"ח ע\"ב בסוד נערה ונער וכמו \nשהודעתיך לעיל שתכוין בר\"ת נפלה עטרת ראשינו נער שהם ש\"ך כחות הדין כמנין נע\"ר ואחר \nח\"ל היא מתמתקת בסוד ה' אותיו' שהם מנצפ\"ך ה\"ג כנז' בפ' וירא דק\"א ע\"ב בס\"ת. וענין \nה\"ג אלו הם בית רחם האשה יסוד שבה כנז' באד' נשא קמ\"ב ע\"ב ובחי' זו נתקנת בחצו' \nהאחרונה של לילה ע\"י עסק התורה שעוסקים התחתונים בעוה\"ז ומקשטים ומתקנים קישוטי \nמטרוניתא. ואח\"כ תכוין בשם א' קדוש של ע\"ב שמות דויסע ויבא ויט והוא אל\"ד ותכוין כי \nשם זה הוא בסוד הלידה של לאה וגם שם הזה עולה בגי' עם כללותו כמנין לאה וצריך \n"},{"index":8,"he":"שתכוין כי בתחי' עדיין לא היה כך והוא למעלה בפסוק על חומותיך ירושלם כו' המזכירים \nאת ה' א\"ל ד\"מי ל\"כם ותכוין כי אז היה בר\"ת אד\"ל ועתה נהפך ונעשה אל\"ד בסוד הליד' \nכנז':\n\nודע כי פעם את אח\"כ שמעתי ממוז\"ל סדר המזמורים הנ\"ל באופן זה כי לדוד מזמור לה' \nהארץ ומלואה אין לאומרו אלא אחר מזמור של יענך ה' ביום צרה כו' והנה סימן מזמורים \nאלו הוא כך כי בליל החול סדרם הוא כא\"יל תערוג שהם כאיל תערו\"ג כו' יענך ה' ביום \nצרה לה הארץ ומלואה ובליל ר\"ח סימנם כלא\"ה שהם כאיל תערוג לה' הארץ ומלואה אלקים \nיחננו ויברכנו הללוים אודה ה' בכל לבב והענין הוא כי אם הם לילי ר\"ח או ימים שאין \nבהם נפילת אפים אין לבכו' ולהתאבל על החרבן וגם א\"ל כל המזמורים והפסוקים אלא יתחיל \nויאמר מזמורים אלו שסי' כלא\"ה בלבד ואח\"כ יעסוק בתורה:\n\n"},{"index":9,"he":"גם צריך שתדע שאחר שכבר גמרת כל המזמורים של הללויה אודה ה' כו' צריך שתבכה בכל \nלילה על עונותיך ותבקש מחילה מלפניו ית' ולכן אחר שתאמר מזמור הללויה כו' תאמר \nמזמור של בבא אליו כו' כולו בבכיה ותחינה ובקשה ואח\"כ תאמר עד אנה בכיה בציון ומספד \nבירושלם תקום תרחם ציון ותבנה חומות ירושלם ואח\"כ תקום ממקומך ותלך למקום אחר לעסוק \nבתורה עד עה\"ש כנז\"ל וכשתאמר עד אנה בכיה בציון כו' צריך שתכוין בזה כי ציון היא \nכנגד רחל וירושלם כנגד לאה ותכוין להמתיק את שתיהן מגבורותיהם. והנה לאה עומדת מן \nהחזה דז\"א ולמעלה ורחל מן החזה ולמטה והנה האורות הניתנין אל רחל הם מן האחוריים \nדז\"א שהפנים שלו הם שם מ\"ה והאחוריי' והם ריבועו הוא בגי' ק\"ל בזה האופן יוד. יוד \nהא. יוד הא ואו. יוד הא ואו הא. והוא כמנין ע\"ד אנ\"ה גם מגיעים אלי' אורות המגולות \nביסוד דאימא אשר בהיותם למעלה כנגד לאה הם אורות סתומים והוא בחי' ההבל היוצא מן \n"},{"index":10,"he":"היסוד ההוא דאימא והוא מילוי הוי\"ה דס\"ג שהוא בגי' ל\"ז כמנין בכי\"ה וזהו עד אנה \nבכי' הכוונה לומר שעתה הם חסרים מן רחל הנק' ציון שני מיני אורו' הנז' שהם בגי' עד \nאנ\"ה בכי\"ה ואנו צועקים אליו ית' שעד אנה תמשך בכיה זו ברחל על חסרון האורו' האלו \nוהשפע שלה אשר שניהם עולים עד אנה בכי\"ה שהם ק\"ל ול\"ז ומלת ציון כבר נת' במ\"א. \nוכנגד לאה אמר מספד בירושלים כי האורו' המאירים בלאה ה\"ם האחוריים דיסוד אבא \nהמאירים בלאה כנודע כי שם הוא בחי' משה המאיר בלאה כמבואר אצלנו במארז\"ל כל המהלך \nד\"א בא\"י כו' והוא רבוע דהויה דע\"ב דיודין והוא בגי' קפ\"ד כמנין מספ\"ד. והענין \nשהאורות שלה שהם קפ\"ד נהפכו למספד שהוא תמורת האור שהוא בגי' קפ\"ד. וטעם היות' נק' \nירושלם הוא כי לאה היא למעלה אחורי הפני' דז\"א ממש ולכן יש לה הארה נמשכת מן הפני' \nוכבר ידעת שהארת הפנים היא שם אל במלואו שהוא קפ\"ה בסוד ב' שמות אל במלואם והם ש\"ע \n"},{"index":11,"he":"נהורין דאנפין עלאין כנודע ולכן תכוין כי ג' אותיות יר\"ו מן ירושלם הם בגי' א\"ל אלף \nלמד והם רי\"ו וג' אותיות שלם מן ירושלם הם בגי' ש\"ע נהורין שהם ב\"פ אלף למד והרי \nהוזכרו ג\"פ ג' שמות אל במלואם שמקומ' בתרין תפוחין קדישין ובחוטם אשר באמצע והרי \nנת' טעם למה ירושלם היא בלאה ואחר שצעקנו עד אנא בכיה בציון ומספד בירושלם אנו \nמתפללים אליו ית' תקום תרחם ציון כנגד רחל ותבנה חומות ירושלם כנגד לאה והכוונה \nשבכח שני היסודות דאו\"א תאיר בהם ותקים לשתיהם מנפילתם וז\"ש תקום ת\"ק מ\"ו כי ת\"ק \nהוא אחוריים דאהיה דיודין אשר הם בגי' תקמ\"ד תסיר מ\"ד שהם חשבון אותיות הפשוטות \nוהנשאר הוא ת\"ק וגם מלוי דהויה דע\"ב דיודין בגי' מ\"ו וזהו ת\"ק מ\"ו. תרחם הם ג\"פ \nרי\"ו שיש בציור ארבעה אותיו' ההויה כמו שנת\"ל בס' השכיבה ושם נתבאר אחר כונת \nאבגית\"ץ כו' ע\"ש והכונה היא שע\"י ג' רי\"ו אלו תרחם ציון ותבנה חומת ירושלם שהם רחל \n"},{"index":12,"he":"ולאה וכבר ידעת כי ציון היא בחי' הנקו' הפנימיות דרחל שהיא יסוד שבה ולכן שם הוא \nענין תרחם הנז' שהם ג' ציורי רי\"ו שבהויה שהם סוד מ\"ן שבה אמנם ירושלם היא בחי' \nמלכות שאינה בחי' פנימית רק חומה חיצונית כמבואר אצלנו בסדר ליל הו\"ר בענין חומת \nותחום כי הכל במלכות ולא ביסוד וזהו תבנה חומות ירושל' כי ירושלם איננה רק חומות. \nגם בפסוק לב נשבר ונדכה כו' שבמזמור בבא אליו נ\"ה כו' נתן לי מוז\"ל יחוד א' גדול \nשאכוין בו קודם השכיבה כנודע אצלנו ענין מנהג היחודים האלה מה עניינם בשער רוה\"ק \nואיני זוכר אלא קצתו ועלה בדעתי להעתיקו פה כי נלע\"ד שטוב לכוין בו עתה ג\"כ והוא זה \nמלת לב הוא ל\"ב אלקים דמ\"ב ר\"ת ל'ב נ'שבר ו'נדכה הם בגי' אלקים ר\"ת אלקים לא תבזה \nהם ת\"ל וה\"ס ה' שמות אלקים שהם בגי' ת\"ל שמשם נמשכים בחי' תלתלים וקוצא דשערי דז\"א \nויוצאים מן הה\"ג שבו שהם ה' שמות אלקים ולכן נרמז ונכתב בפירוש שם אלקים ג\"כ בענין \n"},{"index":13,"he":"זה באומרו אלקים ותמתיקם בס\"ת של הפסוק הזה. כיצד שם אלקים פשוט הנרמז בר\"ת לב נשבר \nונדכה תמתיקהו בס\"ת שבהם שהם אותיות בר\"ה שהוא גי' אור וה\"ס אלף למד אהיה כמבואר \nאצלנו עם הכולל וה' אלקים הרמוזים בר\"ת לא תבזה והם ת\"ל תמתיקם בס\"ת שהם ג' אותיות \nאלקים לא תבזה והם מאה שהם בגי' מ\"ו והם מלוי דהויה דע\"ב דיודין העולה גי' מ\"ו \nכנודע. גם תכוין כי ר\"ת של ז\"בחי א\"להים ר\"וח נ\"שברה הוא בגימ' רנ\"ח וה\"ם ג' שמות \nאלקים שבגרון כמבואר אצלנו בסוד ניחר גרוני וזהו זבחי אלקים ותכוין להמתיקם ע\"י ס\"ת \nאלו עצמ' שהם גי' הויה דמלוי ס\"ג והם זבחי אלקים רוח נשברה ימח\"ה והם בגי' ס\"ג ע\"כ \nלעמוד בח\"ה צריך כמה תנאים הא' הוא להחזיר בני אדם בתשובה. הב' הוא ליתן צדקה באופן \nשלא ידע הוא למי נתנה והמקבל' ג\"כ לא ידע ממי קבל'. והג' הוא לקרות הפסוקים בכל יום \nבאהבה וביראה ובתפילין ותכוין להמשיך ולעורר היראה מן אות י' והאהבה מאות ה' והתורה \n"},{"index":14,"he":"שהם הפסוקי' מאות ו' והתפילין שהם מצוה מאות ה' אחרונה. הד' הוא להניח תפילין בכונה \nזו כי ד' פרשיות תש\"ר הם כנגד ד' אותיות הויה וכ\"א אזכרות שבהם כנגד שם אהיה וד' \nבתים שלהם כנגד ד' אותיות אהיה. ויכוין שבד' אותיות הויה יש ד' שמות עסמ\"ב ואלו \nכולם הם מן ג' אותיות יה\"ו בלבד בד' מלויים הנז' זולתי ה\"א אחרונה וד' פ' תש\"י הם \nכנגד ד' אותיות הויה ובהם ד' שמות יה\"ו פשוטים בלתי מלוי וכ\"א אזכרות שבהם כנגד שם \nאהיה והבית שלהם כנגד שם אדני כמבואר אצלנו בשער התפילות והמקיים בכל יום תנאים \nהנז' יזכה שיעזרוהו להתעורר לעמוד בח\"ה: \n"}]}
