{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-89","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":89,"title":"שער הכוונות - דרושי ראש השנה דרוש ד","hebrewTitle":"שער הכוונות - דרושי ראש השנה דרוש ד","segments":[{"index":1,"he":"שער הכוונות - דרושי ראש השנה דרוש ד \nדרוש ד':\n\nבענין ר\"ה כבר נתבאר אצלנו עניינו ושם ביארנו בענין י\"ב חדשי השנה כי מן תשרי עד \nניסן הם ו\"ק של הזכר ונמצא כי אדר הוא החוט' שלו וניסן הוא מחובר כי הוא בחי' פה של \nהזכר ובחי' גולגולת של הנקבה והוא כי מן הבל היוצא מפיו של הזכר נעשית הגולגול' של \nהנקבה נמצא כי ניסן מועיל לב' לו ולה ולכן מעברין חדש אדר ולא חדש אחר לפי שאנו \nצריכין שיהיה החדש ההוא בסוד פה של הזכר ולכן צריך לקדש החדש בפה ולומר מקודש מקודש \nכמ\"ש ז\"ל ע\"פ אשר תקראו אותם במועדם אתם כתיב והטעם. כי ע\"י הבל פיו נעשה גולגולת \nשלה ואמנם ו' חדשים מניסן ועד תשרי הם ו\"ק הנקבה ונמצא כי אלול הוא חוטמא של הנקבה \nותשרי הוא פה של הנקבה וגולגולת הזכר ואמנם נודע כי ר\"ה אז הוא זמן שמאלו תחת לראשי \nבתוס' ל' כנז' בס\"ה והענין הוא כי יש ב' פסו' בשיר השירים הא' הוא שמאלו תחת ראשי \nוהב' הוא שמאלו תחת לראשי. והנה פ' הא' נאמר על זמן ר\"ה כי הנה אז הוא הענין החיבוק \n"},{"index":2,"he":"ואמנם בימי החול עומדים איהו יעקב בנצח דז\"א ואיהי רחל בהוד דז\"א ונמצא כי שמאלו של \nז\"א שהיא גבו' שבו עומדת למעלה מראשה של רחל העומדת בהוד אבל בר\"ה עולים ב' יעקב \nורחל ועומדים בגבו' דז\"א שהוא שמאלו כמבואר אצלנו בסוד תפלת ר\"ה בעליתה וא\"כ עתה \nיכול ז\"א לחבק לרחל ולהשי' שמאלו תחת ראשה ממש כי עד שם עלתה ראשה ולא גופא ואינו \nיכול לחבק גופא ועל זה נאמר שמאלו תחת ראשי ממש אבל הפ' הב' נאמר על החיבוק הנעש' \nבשבת וי\"ט כי אז זו\"ן הם שווים בקומתם ממש וראשם שוים ואז הוא חיבוק יותר שלם כי \nשמאלו מחבק את השמאל שבה ממש ולא ראשה כמו ביום ר\"ה וזמ\"ש תחת לראשי כלומר תחת \nשמאלי אשר שם היה בר\"ה בחי' ראשי עצמה אבל עתה אינו מקום ראשי אלא מקום שמאלי וזמ\"ש \nלראשי בתוס' ל' כלומר תחת המקום שהיה שם ראשי תחילה בזמן הבריאה שאז יצא ראש הנקב' \nכנגד החזה של הזכר בין חסד לגבורו' ב' זרועות גם אותיות לראשי הם ישראל לרמוז כי \n"},{"index":3,"he":"החיבוק הזה אינו מיעקב אלא מז\"א עצמו הנקרא ישראל: \nשער הכוונות - דרושי ראש השנה דרוש ה \nדרוש ה':\n\nבענין השבת ויו\"ט ור\"ה וכבר ביארנו למעל' בענין השינוי והחילוק שיש בין השבת ליו\"ט \nולר\"ה וע\"ש ונבאר כאן עניינם בקיצור הנה שם נתבאר כי בבחי' היות שנוק' דז\"א עולה \nביום שבת בתפלת חזרת המוסף עד הכתר של או\"א והיא שוה אליו עתה ממש בכל שיעור קומתו \nלכן קדושת השבת היא יותר גדולה מקדושת יו\"ט אבל בבחי' כי ביום השבת היא מקבלת ההארה \nשלה ע\"י ז\"א לכן אין זה שלימות אלי' משא\"כ בר\"ח ויו\"ט שהיא והוא שוין ויונקין מכתר \nא' ואינה מקבלת הארת' ע\"י. אבל להבין זה צריכין אנו להודיעך ענין זה דע כי כל \nהזווגים שיש בזו\"ן שכולם צריך שזו\"ן יקבלו שפע והארה מן ט\"ס דא\"א ובכח זה יוכלו \nלהזדווג אבל אין כל הזווגים שוים כי הנה בימי החול אז הז\"א מקבל הארתו מן הנצח דא\"א \nוכל בחינותיו של ז\"א נכללין בקו הימין בנצ' דא\"א ומלכות מקבלת הארת' מן ההוד דא\"א \n"},{"index":4,"he":"וכל בתי' נכללות בקו שמאלי הוד דא\"א ועי\"כ אין זו\"ן שוים כא' ובר\"ח אז זו\"ן משתמשין \nבכתר א' ר\"ל ב' נכללים בנצח דא\"א וכולם מקבלים הארת' בהשואה א' ואין יתרון לזכר על \nהנקבה ובשבתות אז עולין זו\"ן עד הכתר דאו\"א וזה נכלל באבא וזו נכללת באי' ואין ב' \nשוים בהשואה א' ולכן היא מקבל' הארת' ע\"י וזהו הטעם שהשבת נקרא קדש ממש כמש\"ה \nושמרתם את השבת כי קדש היא לכם אבל הי\"ט נקרא מקראי קדש לפי שביו' שבת ז\"א מקבל מן \nהקדש דאו\"א ונותן ע\"י חלקה אל נוק' ונמצ' כי ז\"א עצמו שהוא בחי' יום השבת נקרא קדש \nממש אבל שאר הי\"ט אינם עולים עד המקום שעלו ביום השבת אבל בכל יו\"ט עולים כפי \nבחינתו כמ\"ש ונמצא כי זו\"ן שניהם אינם מקבלי' משם כמו בשבת ולכן הם מקראי קדש \nמזומנים מן הקדש אבל אינם קדש ממש לא היא ולא הוא ובי\"ט אינם עולים זו\"ן כמו בשבת \nעד כתר או\"א אלא כל יו\"ט הוא משונה ומובדל מחבירו לפי בחי' בענין עליית זו\"ן כמ\"ש \n"},{"index":5,"he":"בסוף הדרוש של יום שבת בענין השינוי שיש בין שבת ליו\"ט ובין יו\"ט לחבירו. ודע כי \nכפי בחי' עליית זו\"ן באופן ההוא נכללין העולמות והענין הוא כי הנה ביו\"ט של ר\"ה \nעולין זו\"ן יחד ב' בגבו' דא\"א וב' נכללין שם ואפי' כל שאר הספי' אשר בא\"א מגבו' שלו \nולמטה כולם נעשין בחי' גבו' ועד\"ז בשאר היו\"ט כל א' כפי בחי'. ונבאר עתה עליית זו\"ן \nביום ר\"ה הנה בליל ר\"ה הראשונה נוק' דז\"א היא בהיכל ק\"ק דבריאה ובתפלת ערבית עול' \nעד מקום ספי' הגבו' שלה עצמה אשר בעו' האצילות ואז גם ז\"א הוא עמה שם משתמשין בכתר \nא'. ובשחרית בתפילת לחש עולים הזכר והנקבה בספי' הגבורה של הזכר עצמו ובחזרה עולים \nשניהם בעטרא דגבו' אשר בדעת של הזכר עצמו. ודע כי לעולם כל בחי' חזרת תפילה היא \nבסוד חג\"ת והם עולים למעלה בבינה ובמוחין. ובתפלת מוסף בלחש עולים שניהם בספי' \nהגבור' של אי'. ובחזרה עולים שניהם בספי' הבינ' של אי' אבל אינם עולים בדעת שלה ע\"ד \n"},{"index":6,"he":"מ\"ש בחזרת דתפילת שחרית והטעם הוא לפי שדעתן של נשים קלה ואין בהם בחי' דעת ולכן \nאינם עולים אלא בבינה שבאי' כי הנה היא נמשכת מספיר' הגבו' דא\"א כנודע. ובמנחה בלחש \nשניהם הם למטה בספי' הגבו' של נוקבא דז\"א כמו שהיו בתפי' ערבית. ובחזרה עולים שניהם \nבבינה של הנקבה עצמה אשר היא ג\"כ נמשכת מצד עטרא דגבו' כנודע וגם בזה שייך טעמא \nדלעיל שמה שאינם עולים בדעת שלה הוא כי אין לה דעת כי נשים דעתן קלה:\n\n"},{"index":7,"he":"בליל ב' דר\"ה הנה נתבאר למעלה כי ביום א' דר\"ה ננסרין כל הגבו' שיש מן הכתר דז\"א עד \nהחזה שבו וכולם ניתנו בכתר שלה כי שם הוא מקומה כנגד אחורי הת\"ת והנה כבר הה' חסדים \nנתפשטו בז\"א וכח הה\"ג אשר מצד עטרא דגבו' שבה כבר הם מזומנים שם להכלל בה כי אז \nמתחיל ענינם ומציאותם והם שם עדיין בכח בראשה. והנה בתפי' ערבית דליל ב' עולים ב' \nבדעת שלה בגבו' הב' דעטרא דגבו' שבה והיא אותה אשר אח\"כ עתידה להתפשט בספי' הגבו' \nסבה:\n\n"},{"index":8,"he":"ופעם אחת שמעתי ממוז\"ל דרוש זה הנז' ויש בו קצת שינויים ואמרתי לכתבם. בליל א' של \nר\"ה בתפילת ערבית אז זו\"ן עומדים בספי' ההוד של ז\"א עצמו האמנם להיות שאימ' מסתלקת \nמעל ז\"א ונשאר ישן בסוד הדורמיטא כנ\"ל בדרוש שקדם ולכן אין הנקבה מקבלת הארתה ע\"י \nז\"א אלא מאימא עילאה בהיותה מחוץ דז\"א ואמנם היא עומדת אז בהוד שלו והיא מקבל' שלא \nע\"י ואח\"כ היא לוקח' ומקבל' ממנו בהיותו עומד בהוד שלו כנז'. ובשחר בתפילה דלחש \nשניהם בספירת הגבור' שלו. ובחזה שניהם בעטרא דגבורה שבדעת שלו. ובתפלת המוסף בלחש \nשניהם בספיר' ההוד דאימא. ובחזרה שניהם בספיר' הגבור' דאימא: \n"},{"index":9,"he":"שער הכוונות - דרושי ראש השנה דרוש ו \nדרוש ו':\n\nמדבר בענין כונת העמידה בקיצור ואח\"כ אחזור לבארם באורך בע\"ה וז\"ל ברוך הנה בתפי' \nיוצר עד גאל ישראל העלינו את המל' עד היכל ק\"ק דבריאה והנה היא בבחי' נקו' א' כלולה \nמי' ואינה עדיין בבחי' פר' כי היא בסוד לכי ומעטי את עצמך מבלי היות בה בחי' פר' \nועדיין אף בהיות' בסוד נקו' היתה חסרה ממנה בחי' הדעת שלה שהוא סוד ע\"ב ק\"ל כנודע. \nולכן עתה אנו רוצים לתתו לה עתה במלת ברוך. וזה כונתו כי עתה ע\"י ריבוי' דברכאן \nדאית בה בנקו' זו שנכללה בכל היכלותי' כנז' בס\"ה בפ' פקודי אשר לסיבה זו נק' ברוך. \nהנה גם אנו רומזים במלת ברוך אל יסוד דז\"א הנקרא ברוך לפי שיורד בריבוייא דברכאן \nעילאין ונותן לה בחי' הדעת הנז' אשר הוא שם הויה שהוא בגי' כ\"ו ובריבו' הפשוט שהוא \nבגי' ע\"ב ובריבו' המלא במילוי אלפין כזה יוד יוד הא יוד הא ואו יוד הא ואו הא העולה \nבגי' ק\"ל אשר ג' בחי' אלו הם. הדעת שבה והם בגימ' כמנין ברוך שהם כ\"ו ע\"ב ק\"ל. אתה \n"},{"index":10,"he":"הנה עתה ניתן בה כח הכ\"ב אתוון שיש ביסוד כנודע כדי שבכח הזה תוכל להעשות אח\"כ בחי \nפר' שלם וזהו תי' אתה א\"ת ה' כי היא סוד אות ה' תתאה ונמשכין בה כ\"ב אותיות שיש מן \nאלף ועד תיו שהם א\"ת. גם תכוין באות ה' של אתה אל ה' אותיות מנצפ\"ך הכפולות. ידוד \nעתה תכוין להעלות זאת הנקו' של המל' עד מקום החזה דז\"א באחוריו במקום שהיתה שם \nתחילה אצילותה:\n\n"},{"index":11,"he":"אלקינו עתה אנו ממשיכין כח בזו\"ן כדי שעי\"כ יחזרו אח\"כ פב\"פ וזה נרמז במלת אל של \nאלקינו כו' זה בקיצור עוד ירצה באורך הדרוש הזה וכונתו היא מה שראוי לכוין בה ביום \nר\"ה בתפי' שחרית לבד והנה בתחל' נקדים לה הקדמה א' והיא כי אין שינוי וחילוק בין \nכונת ברכת אבות שבימי החול לימי ר\"ה אלא בענין כונת הרי\"ו שאנו מוסיפין לכוין ביום \nר\"ה בכל בחי' ובחי' בברכת אבות כמו שיתבאר אבל בכל שאר הכונות הם שוים, וטעם הדבר \nהוא לפי שעתה הם ימי הדין והגבו' ורי\"ו הוא בגי' גבורה וכונתינו עתה אינה לבטל \nמציאותם אלא להמתיק ולבסם את הגבו' והרי\"ו האלו. ונתחיל בביאר הברכה. ברוך תכוין \nבזה כי נודע הוא במשז\"ל שבברכו' יוצר אור עד סוף גאל ישראל העלינו את המל' עד היכל \nק\"ק דבריאה הנה היא בבחי' נקו' א' כלולה מי' ואינה עדיין בבחי' פר' כי היא בסוד לכי \nומעטי את עצמך וכונתינו עתה להעלותה עד מקום אצילותה שהוא כנגד החזה דז\"א בסוד \n"},{"index":12,"he":"אב\"א. ואח\"כ נעשה אותה פר' שלם ונחזירנה פב\"פ. והענין הוא כי ד' בחי' יש אל המל' \nכנ\"ל בביאור משנת ד' ראשי שנים הם כו' הא' היא בחי' בסוד קשר של תפילין ש\"ר תחת ג\"ר \nשהם חב\"ד דז\"א ושם הניח' שורש א', עוד יש לה שורש ב' תחת חג\"ת דז\"א ושם הוא מקום \nהחזה. עוד יש לה שורש ג' תחת נה\"י דז\"א תחת היסוד ושם הוא נקרא בסוד ה' אחרונה של \nהוי\"ה, עוד יש לה שורש ד' למטה בהיכל ק\"ק דבריאה ושם היא בסוד נקו' א' כלולה מי' \nאבל אין בה בחי' פר' ואז נקרא שם אדנ\"י, ועיין בפ' חיי שרה בענין מערת המכפלה ותבין \nמה ענין ד' בחי' אלו היטב והנה כונתינו עתה היא להעלות' ולהמשיכ' אל שרשיה העליונים \nהד' אלו הנז':\n\n"},{"index":13,"he":"ונחזור לבאר מלת ברוך הנה כונתינו להמשיך בה בתחיל' בחי' דעת ק\"ל בבחי' היותה עדיין \nנקו' כלולה מי' כי עדיין היתה חסרה מן הדעת ק\"ל והמשכה זו אנו ממשיכין אלי' מן \nהיסוד דז\"א הנק' ברוך. ונודע כי הדעת ק\"ל שבה היא בחי' עטרא דגבו' מב' עטרין אשר \nבדעת דז\"א כי עטרא דחסד נחלקת לה' חסדים המתפשטים בה' קצוות דז\"א מחסד עד הוד שבו \nועיטרא דגבורה הנחלקת לה' גבו' המתפשטות בה\"ק שבנקבה מחסד עד הוד שבה. ואמנם עתה \nעדיין הם עומדות ביסוד דז\"א ומשם נמשכת וניתנים בדעת שבה ולכן צריך שתכוין במלת \nברוך כי היא זו הנקו' של המלכות הנק' ברוך בכל הנהו ריבויין דברכאן שהם ההיכלות שלה \nשנכללו בה' וגם תכוין אל היסוד דז\"א כי גם הוא נק' ברוך ומשם יורדת ההיא עטרא דגבו' \nבנקו' הזו הנק' ברוך כנז' ועי\"כ יש בה דעת ק\"ל. וצריך שתכוין כי הנה בתחי' ההיא \nעטרא דגבו' היא הוי\"ה א' פשוטה שהיא בגי' כ\"ו וכשניתנה בדעת של הנקבה מתחלקת לה' \n"},{"index":14,"he":"הויות שהם ה\"ג והם בגי' ק\"ל הרי עתה בחי' כ\"ו ק\"ל וחסר ע\"ב לתשלום ברו\"ך וזה ענינם. \nהנה תכוין אח\"כ כי המל' בהיות' בסוד נקו' א' אין בה רק ג' קוים והיא ג' כלילן בג' \nכי חב\"ד שלה נכללת בחג\"ת שבה. וגם נה\"י שבה נכללת בחג\"ת שלה ונמצא שאין בה רק הוראת \nג' קוים ולכן אע\"פ שאלו הה\"ג שהם ה' הויות אשר בדעת שבה הם עתידות להתפשט בה אחר \nהיותה בחי' פר' בה' קצוותיה שהם מחסד עד הוד שבה עכ\"ז כיון שעתה היא נקו' א' בלבד \nאשר לכן אין בה רק הוראת גילוי ג' קוים בלבד כנז' לכן אין מתפשטות בה רק ג' ההויו\"ת \nמן הה\"ג בחג\"ת שלה וב' הויות האחרות אינם מתפשטות עדיין. והנה ענין התפשטות הזה הוא \nכי מה שהיה עד עתה בדעת שבה בבחי' ד' אותיות הויה הם עתה בדרך התפשטות הזה י' י\"ה \nיה\"ו יהו\"ה שהוא ענין ריבוע ההויה שהוא בגי' ע\"ב והרי עתה הם ג' בחי' כ\"ו ע\"ב ק\"ל \nשהם בגי' ברוך. וכבר ביארנו לעיל כי בכל בחי' ובחי' צריך לכוין בחי' רי\"ו. והנה \n"},{"index":15,"he":"הרי\"ו שצריך לכוין בכאן הוא בסוד ג' הויות הנז' המתפשטות בחג\"ת שלה כנודע אשר כל א' \nמהם היא בגי' ע\"ב כנז' והנה ג\"פ ע\"ב הם רי\"ו גם תכוין אל רי\"ו ב' באופן אחר. והוא \nכי תכוין במלת ברוך שהוא בגי' רי\"ו ועוד י\"ב והנה הרי\"ו הם ג\"פ ע\"ב הנז' והי\"ב הם \nי\"ב אותיות שבמילוי אדנ\"י במילואו כזה אלף דלת נון יוד. והנה הרי\"ו הזה נמשך במל' \nהנק' אדנ\"י כי כבר נודע לעיל כי שורש המל' היא תחת היסוד ושם עומד' בסוד ה' אחרו' \nשל הויה אבל בהיותה בבריאה בבחי' נקו' נקר' שם אדנ\"י והרי נתבאר ב' בחי' רי\"ו. והנה \nעד עתה נתבאר הבחי' המתפשטת בנקו' ההיא ועתה צריך לכוין ע\"י מי נמשכין אלו ההארו' \nוענין כונה זו היא בסוד ב' הכריעו' שצריך לכרוע במלת ברוך אתה כמבואר באורך בברכת \nאבות דתפי' שחרית. והנה הכריע' הא' היא לכרוע הגוף לבדו במלת ברוך והכריעה הב' היא \nלכרוע במלת אתה הראש כנז' בזוהר דבאתה גחין רישא וכונת אלו הכריעות הוא. דע כי ז\"א \n"},{"index":16,"he":"יש בו הוי\"ה א' שלימה הכולל את כולו והנה במלת ברוך תכוין בכריעה ההיא של גופך \nלהוריד הב' בתחלה ו' לגבי ה' תתאה להאירה ולתת בה כח שתוכל המל' הנקרא אדנ\"י בהיותה \nבסוד נקו' בבריאה להעלות למע' וזו הה' שאנו מורידין אות ו' לגבה היא שורש הג' של \nהמלכות אותה הנק' ה' תתאה של הויה העומדת תחת היסוד דז\"א. והנה בחי' הרי\"ו שצריך \nלכוין בזה הוא זה כי ב' אותיות ו\"ה הנז' נעשים רי\"ו באופן זה כי ציור אות ה' ר\"י \nועם אות הו' הרי רי\"ו. וענין רי\"ו הזה הם ג' הויות דמלוי ס\"ג ועם י' אותיות המילוי \nהרי ע\"ג והנה ג\"פ ע\"ג הם רי\"ו כי הא' המותרת בכל הויה מהם הוא בחי' הכללות שבה \nותכוין כי ג' הויות אלו נמשכות מאות א' מאהיה דמילוי ההין שבבינה ותכוון כי גם א' \nציורה הוא יו\"ד כזה א' הרי רי\"ו והרי ב\"פ רי\"ו אחרות:\n\n"},{"index":17,"he":"אתה עתה צריך לכוין כי אחר שכבר נמשך בה בחי' דעת ק\"ל בהיותו עדיין בסוד נקוד' אנו \nצריכין לתת בה כח לעשות פר' שלם אח\"כ והנה אין הפר' נעשה אלא ע\"י האותיו' כנודע \nולכן תכוין בכריע' הראש אשר במלת אתה להוריד לה כ\"ז אותיו' שהם כ\"ב דא\"ב וה' \nהיתירות של מנצפ\"ך מן היסוד דז\"א כנודע כי כל האותיו' הם ביסוד הנק' ברוך בסוד \nנגילה ונשמח' בך וזהו ענין מלת אתה א\"ת ה' כי א\"ת הם כ\"ב אתוון שיש מן א' עד תי\"ו \nבא\"ב ואות ה' הם ה' אותיות מנצפ\"ך היתירים וענין הרי\"ו שיש עתה הם ג\"פ רי\"ו כמ\"ש. \nהא' הוא כי תכוין כי אתה הוא בגי' ת\"ו כמנין רי\"ו צפ\"ך והענין הוא כי כונתינו הוא \nלהמתיק את המנצפ\"ך של המל' ע\"י הורדת זה המנצפ\"ך הרמוז בה' של אתה כנז' ואמנם ב' \nהגבו' הנרמזות בב' אותיות מ\"ן שבמנצפ\"ך דמל' כבר נתמתקו במלת ופי יגיד תהלתך כנ\"ל \nבתפלת שחרית דחול כי פי הוא בגי' מ\"ן ולכן א\"צ עתה להמתיק ולבסם אלא ג' גבו' צפ\"ך. \n"},{"index":18,"he":"והנה בארנו כי אתה הוא בחי' רי\"ו צפ\"ך והנה הרי\"ו הם בחי' הכ\"ב אתוון הנרמזים בא\"ת \nמן אתה והצפ\"ך הם רמוזים בה' של אתה. וענין היות הכ\"ב אתוון בחי' רי\"ו הוא באופן זה \nכי הנה כל אות מהכ\"ב אתוון כלולה מי\"ס והם עשר פעמים כ\"ב הם ר\"ך ולהיות כי מספר ר\"ך \nהוא ענין רכות ורחמים ולא קושי הדין לכן צריך לסלק מהם ד' אותיו' וישארו רי\"ו שהוא \nכמנין גבו' והד' אותיות האלו שנסיר הם ד' אותיות גיכ\"ק השרשיו' בלבד פי' כי כבר \nנת\"ל כי כל אות כלולה מי\"ס והנה הם מ' אותיות ואין אנו מסירין רק ד' אותיו' גיכ\"ק \nהשרשיות בלבד וטעם למה אנו מסירים ד' אותיו' אלו ולא אחרות וגם איך אלו הם ר\"ך \nורחמים יותר מן האחרו' הענין הוא זה כי הנה כ\"ב אותיו' נמשכות מן חמש מוצאות הפה \nכנודע והנה הם נוצרים מן חיבור החיך והגרון שהם בחי' חו\"ב והנה אותיו' גיכ\"ק הם \nאותיות החיך שהם חכמה ומשם נתפשטו כל שאר האותיו' וניתנו בגרון שהוא בינ' ולפי \n"},{"index":19,"he":"שחכמ' הוא רחמים גמורים אין להכניס אותיותי' שהם גיכ\"ק במנין לפי שיתבטלו הדינין \nלגמרי ואין כונתינו לבטלם אלא להמתיקם ולבסמם בלבד ואמנם ענין אותיו' צפ\"ך אם תחבר \nעמהם הויה אחת פשוטה העולה בגי' כ\"ו יהיה הכל רי\"ו אחד באות ה' של אתה. אמנם שני \nרי\"ו הנזכר הם רמוזים בשתי אותיות א\"ת של אתה בבחי' ציורם והנה הם ב' רי\"ו אחד באות \nא' של אתה בבחינ' ציור' כי א' היא ציורה יוד וא\"ו ריש גם ת' היא ציור רו\"י כזה ת' \nהרי הם ב' רי\"ו הא' הוא כנגד כ\"ב אותיות א\"ב והא' כנגד אותיות צפ\"ך. והרי\"ו הג' הוא \nבהתחברות הכ\"ב אתוון וה' אותיות מנצפ\"ך בחיבור א' ולכן צריך לצייר מלת אתה בציור \nאהיה בזה האופן א\"ה של אתה הם א\"ה של אהי\"ה אבל אות ת' של אתה ציורה הוא רי\"ו כנ\"ל \nוהנה הר' והואו של הת' הנז' הם ציור ה' והיא ה' א' ועם אות יוד של התי\"ו שבסופה הרי \nי\"ה של אהי\"ה ותכוין כי ת' זו של אתה היא רי\"ו א' ותכוין כי זה הרי\"ו הוא בחי' שם \n"},{"index":20,"he":"אהי\"ה אשר הוא בגי' כ\"א וכל א' כלול מי' הרי י\"פ כ\"א הרי ר\"י ועם ו' אותיות שבמילוי \nאהי\"ה זולת ד' אותיותי' הפשוטות הרי רי\"ו והרי נתבארו ג\"פ רי\"ו במלת אתה. ועתה \nנכוין ע\"י מי נמשך כל הנז' והוא כי עת' בכריע' ב' שבמלת אתה שהיא כריעת הראש צריך \nלכרוע י' לגבי ה' א' אשר ב' אותיות י\"ה האלו הם בחי' חו\"ב דז\"א עצמו כנודע. והנה ב' \nאותיות של י\"ה הם סוד רי\"ו אם תצייר אות ה' בציור כזה ר\"ו ועם הי' הרי רי\"ו. ותכוין \n"}]}
