{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-90","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":90,"title":"קטע 90","hebrewTitle":"קטע 90","segments":[{"index":1,"he":"בענין זה הרי\"ו הנז' שהם ג' הויות דע\"ב דיודין והנה ג\"פ ע\"ב הם רי\"ו ואמנם ג' הויות \nאלו נמשכות מן אות א' של אהיה במילוי יודין שבבינה ותכוין כי גם א' היא ציורה רי\"ו \nכזה א'. והנה ביארנו כי צריך לכוין בה\"פ רי\"ו בזה האופן ב' רי\"ו במלת ברו\"ך לפי \nשהב' האחרים שרמזנו בענין הכריע' הם הם הב' רי\"ו שרמזנו במלת ברו\"ך וג' רי\"ו במלת \nאתה כנ\"ל הרי הם ה\"פ רי\"ו. והכונ' היא שתכוין כי ע\"י הה' הרי\"ו האלו יש כח במל' \nלעלות אח\"כ ע\"י ב' זקיפות ה' עליות בה' מקומות אשר כ\"א מהם הוא סוד שם יאהדונהי \nהנז' בס' התי' ד' ל' ע\"ב ואלו הם יאהדונה\"י א' במל' שתחת היסוד. יאהדונה\"י ב' ביסוד \nעצמו. יאהדונה\"י ג' בנצח והוד יהו\"ה בנצח ואדנ\"י בהוד. יאהדונה\"י ד' בת\"ת. \nיאהדונה\"י ה' בחו\"ג יהו\"ה בחסד אדנ\"י בגבו' והרי הם ה' מקומות בז\"א שבהם עולה הנוק' \nה' עליות. הד' מהן הם מן החזה ולמטה בז\"א ע\"י זקיפה א' ה' לגבי ו' ועליה הה' בחו\"ג \n"},{"index":2,"he":"על ידי זקיפה ב' ה' לגבי י' כמו שיתבאר למטה שאינ' עול' אלא ע\"י הזקיפות וכל זאת \nהכונה אשר בכריעו' אינה רק הכנה לתת בה כח שתעלה עליו' אלו אח\"כ ע\"י הזקיפ' וע\"ש \nלמטה וכל עליות אלו הם בסוד אב\"א ובבחי' היותה עדיין נקו' קטנה בלי פרצוף:\n\nועתה צריך לבאר איך נרמזים ה\"פ רי\"ו הנז' בה' שמות יאהדונה\"י הנז' הנה מקום הא' \nשהוא המל' שתחת היסוד דז\"'א יש שם יאהדונה\"י שהיא בגי' צ\"א גם יש בה שם אדנ\"י \nבריבוע כזה א' אד אדנ אדני שהוא בגי' קכ\"ו והנה צ\"א וקכ\"ו הם רי\"ו ע\"ה. אח\"כ עולה \nביסוד והנה נודע כי ן' שערי בינה הם והם נחלקים כ\"ה בז\"א וכ\"ה בנוק' והביאור הוא כי \nבז\"א ניתנים ה\"ח וכל חסד כלול מכל הה' הרי הם כ\"ה חסדים ובנוק' ניתנים ה\"ג וכל \nגבורה כלולה מכל הה' הרי הם כ\"ה גבור' הרי הם נ' ש\"ב גם צריך שתדע כי בכל בחי' דז\"א \nמז\"ת יש כ\"ה חוץ מן הת\"ת והוא כי בדעת יש כ\"ה ובחסד יש כ\"ה וגבו' כ\"ה ובנצח כ\"ה \n"},{"index":3,"he":"ובהוד כ\"ה וביסוד כ\"ה ובמל' שביסוד כ\"ה אבל בת\"ת לא יש כ\"ה לפי ששם נשלם היסוד של \nאי' כנודע ולכן הם למע' בדעת שלו. עוד טעם אחר והוא לפי שבתחי' היה ז\"א מן ו\"ק בלבד \nוכ\"א מהם היה כלול מנו\"ן ש\"ב ואח\"כ נתחלק כ\"א מהם לב' ונעשו כ\"ה וכ\"ה כיצד החסד \nנחלק חציו לחכמה וחציו לחסד והרי כ\"ה כ\"ה וכן הגבו' נחלק' לבינה וגבו' הרי כ\"ה כ\"ה \nוכן הת\"ת נתחלק לדעת ולת\"ת הרי כ\"ה כ\"ה:\n\n"},{"index":4,"he":"ונחזור לענין א' כי הנה יש בו ביסוד שם יאהדונה\"י שהוא בגי' צ\"א ונודע כי הוא כולל \nאת ה\"ק ולוקח ה\"פ כ\"ה של החו\"ג והנה\"י הם קכ\"ה הרי רי\"ו, ואח\"כ עולה בנצח הוד ויש \nבו הוי\"ה בנצח ואדנ\"י בהוד ולוקח ה\"פ כ\"ה של הדעת חו\"ג נ\"ה הם קכ\"ה ועם יאהדונה\"י \nהרי רי\"ו. אח\"כ עולה בת\"ת ויש בו שם יאהדונה\"י שהוא בגי' צ\"א עו' יש בו ג' הויות \nדע\"ב ס\"ג מ\"ה הכלולות בו ובכל הויה מהם יש מ\"ב אותיות בפשו' ובמילוי ובמילוי המילוי \nוהנה ג\"פ מ\"ב הם קכ\"ו ועם צ\"א הנז' הרי רי\"ו ע\"ה. אח\"כ עולה בחו\"ג ויש בהם שם \nיאהדונה\"י שהוא צ\"א לוקחים ה\"פ כ\"ה שהם חו\"ב ודח\"ג שהם בגי' קכ\"ה ועם צ\"א הרי רי\"ו \nונמצא כי בג' מקומות בלבד לקחנו בחי' ה\"פ כ\"ה והם א' ביסוד והב' בנצח והג' בחו\"ג \nאבל בעלות' בב' מקומות הת\"ת והמל' שביסוד לא לקחנום שבת\"ת ובמל' שביסו' אין הרי\"ו \nשלהם נעשה ע\"י בחי' הכ\"ה הנז' ונמצא כי ג\"פ קכ\"ה שיש בג' מקומו' הנז' הם בגי' שע\"ה \n"},{"index":5,"he":"והוא בחי' המלכו' העולה שם הנק' שע\"ה כנודע בס\"ה תי' ס\"ט בסוד מזל שע\"ה גורם גם \nתמצא כי בשעה יש תתר\"פ חלקים כנודע והם ה\"פ רי\"ו הנז' שלוקחתם המל' והם בגי' תתר\"פ: \n\nשער הכוונות - דרושי ראש השנה דרוש ו ביאור ענין הכריעות \nונחזור עתה לבאר ענין הכריעות של י' לגבי ה' וו' לגבי ה' מה ענינה דע כי הכתר יש בו \nתר\"ך אורות כמנין כת\"ר ונחלקים לחצאין חציין נשארין לעצמו וחציין ניתנין באו\"א והם \nש\"י אורות קנ\"ה אורות לאבא וקנ\"ה לאי' וז\"ס קנה חכמה קנה בינה כו' האמנם אעפ\"י \nשחלקה הם קנ\"ה אורות צריך להוסיף לה ו' אורות אחרים כדי שיהיה בה כח להאציל את ז\"א \nהכולל ו\"ק ונמצא כי יש בה קס\"א אורות וז\"ס שם [ש' מאמרי רשב\"י דף כ\"א ע\"ב] אהיה \nבמילוי יודין אשר באי' העולה קס\"א. והנה אלו הי\"ש אורות שנותן הכתר לאו\"א הם הם \nהש\"ך ניצוצין דבוצינא דקרדינותא והם הם ג\"כ ענין ל\"ב אלקים דמעש' בראשי' כי להיותם \nבחי' דין וניצוצין נקראים אלקים והם הם ל\"ב נתי' חכמה הנקרא ל\"ב אלקים כי הנה כל \n"},{"index":6,"he":"נתיב מאלו כלול מי\"ס הרי עשרה פעמים ל\"ב הם ש\"ך כמנין ש\"ך ניצוצין הנז' ונמצא כי הם \nמתחלקים י\"ו נתיבות באבא וי\"ו נתי' באי':\n\nוהנה גם בזו\"ן יש ל\"ב נתי' נחלקים י\"ו בז\"א וי\"ו בנוק' ובזה נבוא אל ביאור י' לגבי \nה' ו' לגבי ה', ונתחיל מן ו' לגבי ה' שהיא כריעה א' כי הנה ה' תתאה ציורה הוא כך כי \nבתחלה נעשה בה קו א' והוא או' ו' א' משוכה ברוחב וממנה מתפשט ו' אחרת זקופה מעומד \nוב' ווין אלו מתחברים ונעשים אות ד' שבציור ה' וענין ב' ווין אלו הם סוד י\"ב נתי' \nואות ו' אחרת התלויה תחת אות ד' של הה'. ואמנם היא ו' זעירא בלי ראש וציורה אות י' \nא' נמצא שהרי הם כ\"ב נתיבות י\"ו של חלקה ועוד ו' היתירים שניתוספו בה כדי לתת בה כח \nולהאציל את שית היכלין אשר למטה ממנה ולכן אנו מורידין ואו לגבי ה\"א תתאה והכונה \nהיא לתת בה כח ע\"י אות ואו זה להוציא את שית היכלין דתחותה והנה גם ה' עילאה היא \nכך. ולהבין זה צריך שתדע מ\"ש בס\"ה בפ' ויקרא בד' י\"א ע\"ב בענין ס' כתיבת שם ההויה \n"},{"index":7,"he":"וע\"ש איך בתחי' צריך לצייר בה' אות י' א' והוא סוד העוקץ שבאחורי הה\"א ואח\"כ ממנה \nמתפשטין ב' ווין שהם ו' משוכה ברוחב וו' אחרת זקופה מעומד בקו ימין כזה ציור הרי הם \nי' וב' ווין שהם בגי' כ\"ב והם בגי' כ\"ב נתיבות אשר בה י\"ו של חלקה וששה היתירים הם \nשניתוספו לה להאציל את ז\"א כלול מו\"ק הנרמז באות ו' שלישי התלוי' בקו שמאל של אות \nה' כי ו' זו צורת ו' ואינה צורת יוד כמו ה' תתאה כנ\"ל. והנה לפי שכונתינו עתה \nלעשותה בחי' רי\"ו שהוא כשנצייר צורת ה' בציור ר\"ו כזה ציור ונמצא כי אותה הי' \nשבעוקץ אחורי ההא אינה שם עתה ולכן אנו צריכים להוריד יוד לגבי ה' זו כדי למתק \nהדינין אשר בה שהם בסוד רי\"ו כנז'. ונמצא כי תכלית כל הנז' תכוין להוריד י' של הויה \nשבז\"א וביוד זו נכללת הויה א' שלימה ולהורידה אל אות א' של אדנ\"י כדי להעלות' עד \nהחזה וג' אותיות דנ\"י נכללין באות א' של אדנ\"י ואינם ניכרים שם ותכוין כי יורד שם \n"},{"index":8,"he":"אהי\"ה דיודין והא' זו של אדנ\"י נעשית שם אהיה דאלפין וזהו כללות ב' תיבות ברוך אתה. \nותכוין כי ה\"פ שם יאהדונה\"י הנ\"ל הם בגי' תנ\"ה והוא סוד אשר תנה הודך על השמים גם \nר\"ת אשר תנ\"ה הודך הוא אותיות את\"ה והענין הוא כמש\"ל כי תי' אתה צריך לציירה בציור \nאהיה והנה כשתמלא שם אהי\"ה הזה בג' מלויין שבו שהן יודין ההין אלפין יהיו בגי' \nתנ\"ה. ותכוין כי על ידי אלו המילויין דאהי\"ה העולים בגימטריא תנ\"ה עולה הנקב' בה' \nשמות יאהדונה\"י הנ\"ל שהם ג\"כ בגי' תנ\"ה. ותכוין כי ה\"פ יהו\"ה הם סוד ק\"ל וה\"פ אדנ\"י \nהם שכ\"ה ניצוצין הנ\"ל והרי כי כל בחי' הדינים הם מתמתקים ועולים למע'. גם תכוין כי \nד' מקומות של יאהדונה\"י שהוא עד החזה מתתא לעיל' הם עולים ע\"י ה' לגבי ו' שבזקיפה \nא' והמקום הה' של יהו\"ה אדנ\"י שבחו\"ג הוא ע\"י ה' לגבי י' של זקיפה הב' כי אין עלייה \nכלל בזמן הכריעות אלא אח\"כ ע\"י הזקיפה כמ\"ש עתה והוא כי צריך שתדע כי כל אלו הכונות \n"},{"index":9,"he":"הם הכנות לתת בה כח כדי שתוכל אח\"כ לעלות העליות הנז' ע\"י הזקיפות כי עתה על ידי \nהכריעות אינ' עול' כלל וזכור זה היטב ואל תטעה. ועתה כל אלו הבחינות שהורדנו ע\"י \nהכריעות צריך להעלות ולזקוף אותם ע\"י הזקיפות אשר בשם ההויה של הויה וזה ענינה:\n\nדע כי הנה עתה אות א' של אדנ\"י עולה ע\"י י' של הוי\"ה כנ\"ל בסוד הכריעו' וז\"ס כל \nהזוקף זוקף בשם ותחי' תכוין כי ב' אותיות הנז' שהם י' וא' במילו' הם בגי' קל\"א \nוהכונה היא לעלות עתה בחי' דעת ק\"ל שהורדנו במלת ברוך. אח\"כ תכוין כי בשם אדנ\"י \nעצמו יש בו אות י' אחרת בסופו ותכוין לחבר הא' הנז' עם זו היו\"ד והרי קל\"א אחר וב\"פ \nקל\"א הם רס\"ב שהם סוד רי\"ו ועוד מ\"ו יתירים שהוא סוד המילוי שם של ע\"ב דיודין כי \nכמו שהכריע' היתה בשם אהי\"ה דמילוי יודין גם העלי' תהיה ע\"י הויה דמילוי יודין. גם \nתכוין כי הנה הם ב\"פ י\"א י\"א שהוא סוד ר\"ת ידוד אלקינו יהו\"ה אחד והם בגי' כ\"ב שהם \n"},{"index":10,"he":"בחי' הכ\"ב אותיות שהורדנו במלת אתה. גם תכוין כי עיקרם של אלו האותיו' אינם רק א' \nאחד וב' יודין והם סוד אהיה אשר בבינ' כי האותיו' הם מן הבינה והם כ\"ב אותיות. \nואמנם עיקר מה שתכוין בהויה הזו הוא כי עד עתה ביארנו בענין ב' הכריעו' של ו' לגבי \nה' ויוד לגבי ה' שהם בבחי' ההוי\"ה הכוללת י\"ס דז\"א אבל בענין ב' הזקיפות אינם אלא \nבהויה פרטית אשר בת\"ת דז\"א בלבד הנק' הויה ושם אנו מעלין וזוקפין את נוק' המל' עד \nהחזה שבת\"ת. והנה הזקיפה הא' של גופך היא ה' לגבי ו' שהוא בחי' המל' אשר תחת היסוד \nונכללת עמה ג\"כ נקו' המל' שהית' בבריאה הנק' אדנ\"י כנ\"ל בענין ד' השרשים שבמל' וב' \nעולות יחד לגבי ו' שהוא גופא דז\"א הנק' ת\"ת ונק' הויה. ותכוין כי זו הה' עול' עד \nראש אות ו' זו שהיא בחי' צורת י' א' שבראש אות ו' שהיא בחי' אות היוד שלו דהויה \nפרטית אשר בת\"ת דז\"א:\n\n"},{"index":11,"he":"נחזור לעניננו והביאור הוא כי הנה ההויה הזו אשר בת\"ת היא בג' כ\"ו ואם תחלקנ' לג' \nשלישים אשר בת\"ת נמצא כי מקום החזה אשר שם הוא עלית הה' הנק' מלכות היא מדרי' ו' מן \nכ\"ו מדריגות הנז' בחשבונו אותם מתתא לעילא ונמצא כי מדרגה הי' הזאת היא סיום אות י' \nשל זאת ההויה שבת\"ת דז\"א אשר י' זו היא ראשית אות ו' של ההויה הכוללת כל י\"ס דת\"ת \nדז\"א גם תכוין בזו הזקיפה הא' ה' לגבי ו' לעשות בחי' רי\"ו ע\"ד הנ\"ל כי אות ה' ציורה \nר\"י ועם אות ו' הרי רי\"ו והנה בזקיפה א' הזו עלתה המל' ד' מדריגות של יאהדונה\"י שיש \nמן המל' של היסוד דז\"א עד החזה שבת\"ת דז\"א כנ\"ל:\n\n"},{"index":12,"he":"אח\"כ תזקוף זקיפ' ב' שהיא זקיפת הראש והיא בסוד ה' לגבי י' שהוא עליית בינה דז\"א אל \nהחכמה דז\"א וגם עתה תכוין לעשות ה' וי' אלו בבחי' ציור רי\"ו ע\"ד הנ\"ל כי אות ה' \nציורה ר\"ו ועם י' הרי רי\"ו, ותכוין כי עליית הבינ' לגבי חכמ' שבז\"א הוא להעלות מ\"ן \nלגבי או\"א עילאין שהם ה' וי' עילאין של ההויה הכוללת כל עולם האצילות ועל ידי כן \nיורד מזווג זה הנעש' באו\"א כח אל ז\"א כדי לתקן את המל' לפי שכאשר נתמעט' המל' וירד' \nלמטה בבחי' נקו' גם ז\"א נתמעט אורו כמש\"ה כן משחת מאיש מראהו וכו' ואין בו עתה כח \nלתקן פר' המל' וע\"י מ\"ן אלו גורמים זווג עליון באו\"א ומורידים בו שפע וכח כדי שיוכל \nהוא לתקן את המל' בבחי' פר'. וצריך שתדע כי כאשר עולה ה' לגבי י' וגם יורד י' לגבי \nה' אז הוא כדי לתת מוחים בזו\"ן אבל עתה שאנו מעלין ה' לגבי י' לבד ואין אנו מורידין \nי' לגבי ה' הוא כי אין כונתינו רק לצורך הנוק' לבדה, והנה השפע היורד מזווג או\"א \n"},{"index":13,"he":"הנעש' עתה בזקיפ' הב' הזו כנז' כדי שיוכל הז\"א לתקן את המל' הענין הוא כי יורד משם \nשם ידוד ואהיה לצורך הנוק' וע\"י אלו השמות אנו מעלים את המל' ג' עליות אחרו' שיש מן \nהחזה עד הכתר דז\"א ובתוך ב' שמות אלו הנז' יורד ומתלבש בתוכם הויה דמילוי אלפין \nלצורך שפע הז\"א עצמו לחדשו ולתקן את עצמו כי גם הוא נמעט אורו כנ\"ל. ונודע כי הויה \nדז\"א היא דמילוי אלפין ובכח י' אותיות הוי\"ה זו מתרבה אור הארת י\"ס שבז\"א עצמו ואז \nיכול לתקן את המל' כנ\"ל. ונבאר עתה כל הז' מדריגו' שעול' המל' על ידי ב' הזקיפות \nהנז' והם ז' בחי' של חיבור הויה אהיה כי בב' הכריעות היו ה' בחי' יאהדונה\"י כנ\"ל \nוענין זה רמוז בס\"ה בד' ל' ע\"ב וע\"ש היטב והנה הם נחלקות לב' בחי' כי בזקיפ' הא' \nעלתה ד' מדרי' עד החזה ובזקי' הב' עלת' ג' מדרי' עד כתר דז\"א ואלו הם ד' מדרי' א' \nבתחי' עול' הנקו' שהית' בבריאה הנקרא אדנ\"י עד המל' אשר תחת היסוד דז\"א בסוד יהו\"ה \n"},{"index":14,"he":"אהי\"ה:\n\nואמנם ב' הם במילוי יודין העולים בגי' ע\"ב קס\"א שהם בגי' רג\"ל ותסיר מהם רי\"ו ישארו \nי\"ז שהם י' אותיות של הויה דע\"ב וז' אותיות של הוי\"ה אהי\"ה וע\"ה הרי ח\"י. אח\"כ עולה \nביסוד עצמו בשם יהו\"ה אהי\"ה והם הויה דיודין העולה ע\"ב ואהיה במילוי ההין העולה \nקנ\"א שהם בגי' רכ\"ג תסיר מהם רי\"ו ישארו ז' שעם הכללות יהיו ח' אותיות יהו\"ה אהי\"ה. \nאח\"כ עולה בנצח והוד בסוד ידוד אהיה אשר בב' והם הויה דע\"ב דיודין ואהיה דאלפין \nהעולה קמ\"ג אשר ע\"ה עולים בגי' רי\"ו. אח\"כ עולה בת\"ת בסוד ידוד אהיה ונודע כי הכתר \nשבה נעשה מן הת\"ת שבו ולכן צריך לכוין עתה בב' בחי' האלה שהם הת\"ת שבו והכתר שבה \nותכוין כי הת\"ת שבו הוא הוי\"ה דע\"ב דיודין ע\"ד הנז' בכל שאר ספירותיו והכתר שבה הוא \nריבוע שם הוי\"ה דב\"ן דההין העולה קד\"ם כזה יו\"ד יו\"ד ה\"ה יוד ה\"ה ו\"ו יו\"ד ה\"ה ו\"ו \nה\"ה כנודע שהויה שבמל' הוא שם ב\"ן דמילוי ההין והנה ע\"ב קד\"ם הם בגי' רי\"ו. והרי \n"},{"index":15,"he":"ביארנו ד' מדריגות של עליות בזקיפ' הא' ואלו הם ג' מדריגות עליות אשר בזקיפה הב' ה' \nלגבי י' תחילה עולה בחסד וגבו' בשם יהו\"ה אהי\"ה והם הוי\"ה דאלפין בריבוע העולה בגי' \nק\"ל ושם אהי\"ה פשוט בריבועו העולה מ\"ד ותחבר עמהם מ\"א אותיות שיש בשם אהיה בפשוטו \nובמילויו ובמילוי מילויו כנודע הרי הכל בגי' רי\"ו אח\"כ עולה בחו\"ב בשם יהו\"ה אהי\"ה \nאבל בדעת אינה יכולה לעלות כי אין בחי' דעת נעשה בה עד אחר הזווג וזכור כלל זה והיא \nהוי' דס\"ג בריבוע העולה קס\"ו ושם אהי\"ה מצויר בציור זה יו\"ד ד\"ו י' ד\"ו והוא בגי' \nן' הרי הכל בגי' רי\"ו אח\"כ עולה בכתר בשם ידוד אהי\"ה אבל דע כי אינה יכולה לעלות \nעתה כל הכתר עצמו רק עד בחינת קשר של תפילין ש\"ר בלבד כמ\"ש בע\"ה. ואמנם בכתר תכוין \nבכללות ד' הויות עסמ\"ב העולים בגי' רל\"ב תסיר מהם רי\"ו ישארו י\"ו אותיות הפשוטות \nשבד' הויות אלו ונמצא כי ז' מדרי' הנז' כולם בשם הוי\"ה אהי\"ה הם עולים שכ\"ט שהם סוד \n"},{"index":16,"he":"הגבו' הנק' מנצפ\"ך שהם בגי' פ\"ר והנשאר מן שכ\"ט הוא מ\"ט שהוא בחי' השמות עצמן של \nיהו\"ה אהי\"ה הנז' אשר הם עם ב' כוללים שבהם עולים בגי' מ\"ט. ותכוין כי כיון שאין \nהמל' עול' עד הכתר עצמו כנז' רק עד מקו' קשר תפילין ש\"ר אין כאן אלא מ\"ט כי שער הן' \nשהוא הכת' כנוד' אינה יכולה לעלות וביאור ענין זה הוא בתחיל' בסוד ב' הכריעו' ע\"י \nה' מדריגות יאהדונה\"י העלינו את הדינין של שכ\"ה ניצוצין הנודעים שהם ה\"פ אדנ\"י שהם \nמתמתקים ומתבסמים ועולי' ועת' אנו מעלים גם את הגבו' של מנצפ\"ך כנז' כנודע כי ב' \nבחי' הם של דינין והם פ\"ר ושכ\"ה כמבואר אצלינו בפ' בא אל פרעה דל\"ח ע\"ב בפ' כי יהיה \nנערה כו' וע\"ש. גם אם נחלק ז' מדריגות הנז' של הויה אהי\"ה לב' בחי' ד' דזקיפה א' עד \nהחזה וג' דזקיפ' ב' עד הכתר יהיה באופן זה כי ד' המדרי' הם עולים בגי' קפ\"ח והוא \nסוד אהי\"ה דיודין העול' בגי' קס\"א וכ\"ז אותיות אשר במילוי מילויו הרי קפ\"ח. והג' \n"},{"index":17,"he":"מדריגות הם בגי' קמ\"א והוא בחי' אותיות מילוי שם אהיה דיודין העול' קס\"א ואם תסיר \nממנו ד' אותיות הפשו' העולו' כ\"א ישארו קמ\"א ע\"ה והרי עד עתה עלתה המל' שהיא בבחי' \nנקו' קטנה אשר היתה בהיכל ק\"ק דבריאה שהיא שם אדנ\"י עלתה עתה עד הכתר דז\"א בסוד \nאב\"א ועדיין היא בסוד נקוד' ואין בה בחי' פרצו':\n\n"},{"index":18,"he":"אלקינו וא\"א הנה נתבאר כי המל' עדיין היא בסוד נקו' ועלתה עד כתר דז\"א בסוד אב\"א \nוהנה כוונתינו עתה לתקן תחילה את ז\"א כדי שיוכל הוא אח\"כ לתקן את המל' לעשותה פר' \nבהיות' עדיין בסוד אב\"א והנה מה שחסר מתיקון ז\"א הוא בחי' אור המקי' של המוחי' \nהפנימי' והענין הוא כי הנה נתבאר אצלינו בביאור ק\"ש דשחרית דימי החול כי ע\"י הק\"ש \nנעשין מוחין דא\"פ אל ז\"א דאצילות ונעשים מוחין דא\"פ אל לאה הנקרא ד' דקשר דתפי' \nשבראש ונעשין מוחין דא\"פ אל רחל נוק' דז\"א אבל אינם נכנסין בה כי אז היא למטה \nבבריאה אבל נשארים למע' בלאה והנה כל המוחין הפנימים האלו הם מבחי' הפנימיות הנקרא \nנשמות ואינם מבחי' החיצו' הנק' עולמות כמ\"ש ענין ב' בחי' אלו למע' בדרוש הב' של ב' \nי\"ט דר\"ה ונמצא כי עתה אנו צריכין להמשיך אור המקיף אל מוחין דא\"פ דז\"א עצמו מבחי' \nהפנימיות הנקרא נשמות כנז' ועי\"כ יוכל ז\"א לתקן את רחל נוק' לעשותה פר'. ואמנם כמו \n"},{"index":19,"he":"שלצורך ביאת המוחים הפנימים הוצרך זווג אבא ואי' ביחוד ק\"ש של שחרית כנז' כן לצורך \nהאור המקיף של המוחין צריך זווג אחר מחדש ואז הם יתנו וישפיעו אור המקיף דמוחין \nבז\"א והנה זה הזווג נרמז עתה במלת או\"א כמ\"ש. וזה ענינו תכוין כי אלקינו הוא אי' \nעילאה ואלקי הוא אבא והואו של ואלקי הוא הדעת הידוע המזווג את או\"א ואבותינו הוא \nבחי' אוה\"מ של ד' מוחין דז\"א. וטעם קדימת אימא לאבא הוא לפי שנא' כונן שמים בתבו' \nכי עיקר תיקון ז\"א הנק' שמים הוא ע\"י אימא. טעם ב' לפי שנה\"י של אימא הם נעשים \nעצמות דז\"א כנודע. טעם ג' כי צריך להקדים להעלות בתחי' מ\"ן באי' כדי שאח\"כ יתן בה \nאב' מ\"ד. טעם ד' לפי שכוונתינו עתה לתת א\"מ במוחין דז\"א ונודע כי כל א\"מ הוא משם \n"}]}
