תיקוני זהר
קטע 12
הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
רפאות תהי לשרך, ואיהי דיוקנא דאורייתא, דאיהי אסוותא ואיהי חיים, הדא הוא דכתיב עץ חיים היא למחזיקים בה, ואתתיה איהי בדיוקנהא, הדא הוא דכתיב ראה חיים עם אשה אשר אהבת, אורייתא איהי טוב, הדא הוא דכתיב כי לקח טוב נתתי לכם, ואתתיה איהי בדיוקנהא, הדא הוא דכתיב מצא אשה מצא טוב, סוף סוף עשר מלין אתמר בהאי, ועשר בהאי, והא אוקמוה חברייא: תקונא חמיסר: בראשית דא ישראל, הדא הוא דכתיב (ירמיה ב') קדש ישראל לה' ראשית תבואתה, ראשית בלא ערבוביא אחרא, ומאן דאיהו קדש לא הוה ליה הרכבה ממינא אחרא, ובגין דאיהו קדש, לית ליה הרכבה, דצריך ביה נטירו לגבי בת זוגיה דאיהי ה', ובגין דא ראשית תבואת"ה, לית ביה פגימו, הדא הוא דכתיב ויעקב איש תם, לית ביה פסולת, (צריך למהוי נטיר) איבא דא למלכא אתחזי, ובגין דא כל אוכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם ה': דדא איהו עץ החיים, דאיבא דיליה סם חיים בת זוגיה, נטירא ליה בעלמא דין ובעלמא
דאתי, עלה אתמר ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם, גם לרבות בת זוגיה, סם חיים דיליה, ואיהו נטיר ליה בעלמא דין ובעלמא דאתי, ומאן דבעי לנטלא בת זוגיה, כגון אוריה דאקדים לדוד, אתמר ביה כל אוכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם ה': דבת זוגיה דצדיק איהו מצה שמורה, לגבי מצה שלמה עשירה, ומאן גרים דא למהוי בת זוגיה מצה שמורה לגביה, בגין דנטר טיפה דיליה, ומאן דפגים טיפה דיליה, איתקרי בת זוגיה מצה פרוסה לחם עני, ורזא דמלה כל מאן דמזלזל בנהמא, או בפירורין דנהמא, דאינון טפין בכזית (ס"א דאית בהון כזית), עניות קא רדיף אבתריה, אלא צריך לנטרא טפין דיליה, דלא יזריק לון באתר דלא אצטריך, ובגין דא אוקמוהו מארי מתניתין, אוקירו לנשייכו בגין דתתעתרו, ואוקירו דילהון לנטרא טפה קדמאה, דלא יעביד בה פסולת: דפסולת דאברהם ויצחק, גרים לאומה דעשו וישמעאל דישתעבדון בבניהון בגלותא, ונסיונא דילהון באשא וסכינא, שזיב לון משרפה והרג דילהון:
יעקב בגין דלא הוה ביה פסולת, אתמר בזרעיה בגלותא, וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב, אתמר הכא בטח בדד, ואתמר התם ביה במפקנו דגלותא ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר, לא אתערבון בבנוי ערבוביא דגיורים, ובגין דא אין מקבלים גרים לימות המשיח, דעלייהו דזרעא יעקב אתמר, גפן ממצרים תסיע, מה גפן לא מקבלא הרכבה ממין אחרא, כן זרעיה הוו נטרין אות ברית, ולא מקבלין הרכבה ממין אחרא, וכל מאן דנטיר אות ברית זכי למלכו,:
תיקוני זהר דף לא/א כגוונא דיוסף, וישראל בגין דנטרין ברית זכו למלכותא, ואתמר בהון כל ישראל בני מלכים, ומשה בגין דנטר אות ברית, אתמר ביה ויהי בישורון מלך, זכאה איהו מאן דנטר ברית: תקונא שיתסר: בראשית דא חלה, הדא הוא דכתיב (במדבר ט"ו) ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה (לה'), והא אוקמוהו דאדם חלתו של עולם הוה, ומנלן דחלה איהו ראשית, דקרא אוכח הדא הוא דכתיב ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה (לה'), מאי חלה, אלא שבעה מינין אינון, חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש, דהוא דבש תמרים: חטה אילנא איהו דאכל מניה אדם קדמאה, ואיהו לא אפיק מתמן חלה, ובגין דא לא חל ביה ה', ושריא ביה ח' ט', וגרים ליה מותא: וחלה איהי שכינתא, כלילא משבעה מינין אלין, ובה חב אדם קדמאה, טפה דא י', עסה צריך לאפקא מינה חלה, ומיד חל על ההיא טפה, ויהיב ליה זרע כליל מתרוייהו דאיהו ו', ורזא דמלה ה"א לכם זרע:
ובגין דא חלה ודאי איהי פקודא דאתמני לאתתא, דבגינה מת אדם דאיהו חלתו של עולם, צריכה איהי לאפרשא חלה, ולאפקא לה מעסתה, דאיהי טפה דילה, להחזירה על אדם: איהי אטפת (נ"א דעכה) שרגא דיליה, דאתמר ביה נר ה' נשמת אדם, צריכה לאוקדא ליה בליל שבת, באתערו דשלהובין דאשא דרחימו לגבי בעלה, ורזה דמלה מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ואתערו דחמימותא דליל שבת, מאתתיה צריכה ברחימו ודחילו, ודא איהו אשה כי תזריע וילדה זכר: איהי שפיכת דמים דאדם, אזדריקת דמה, ועל (כל) דא צריכה לנטרא ליה מדם נדה, ובגין דא על תלת מלין אלין נשים זהירות, בנדה ובחלה ובהדלקת הנר, עד כאן רזה דחטה, דמתמן חלה, חט"ה איהו רזא דעשרין ותרין אתוון דאורייתא: תקונא שיבסר: בראשית, עלה אתמר ראשית מעשר דגנך, ודא מלכות דאיהו מעשר, ואיהי עשירית לעשר ספירות, ובגינה מעשרין, ומוץ ותבן דאינון לבושין דחטה, בהאי עלמא פטורין ממעשר,
ומאן דבעי לאפקא מעשר מחטה, בעי לנקייה מן מוץ ותבן דאינון ח"ט, ואשתארת איהי ה' נקיה, בההוא זמנא יהא זריק בה טפה דאיהי יו"ד (ו"ד): וכגוונא דא בזווגא דבר נש, צריך לנקאה טפה מחט"א דאיהו יצר הרע, למהוי זרעא נקיה בה', הדא הוא דכתיב ה"א לכם זרע: אבל בעלמא דאתי חטה איהי נקיה, איהי ולבושה, ואיהי עשרין ותרין אתוון דאורייתא, ובגין דא בהמוציא, בעל הבית צריך לדקדק בה', למהוי איהי נקיה בלא פסולת, ותרין עשורין אינון, דאמר קרא (דברים י"ד) עשר תעשר, אמאי, אלא בגין לקשרא לה בתרין דרועין, דאינון כהן לוי, דאינון מעשר ראשון ללוי, מעשר מן המעשר לכהן, דכל ספירן סלקין לעשר (בשכינתא), עד דסלקין למאה, ואיהי אתעבידת תרומה לכלהו מאה, ובגין דא שיעור:
תיקוני זהר דף לא/ב תרומה תרי ממאה, לקבל תרין לוחין דאורייתא, דאיהי תורה דאתייהיבת בארבעין יומין, ודא איהו תור"ה מ', ובה אתעבידו ספירן כלהו עשרונים, תלת אבהן תלת עשרונין, תרי נביאי קשוט אינון עשרון עשרון: תקונא תמני סרי: בראשית (ברא אלקי"ם) בר"א שי"ת, אינון שית דרגין דנבואה, דאתמר בהון שוקיו עמודי שש, וכמה דאינון שית לתתא, הכי אינון שית לעילא, ואינון שית סלקין לשתין, באן אתר, ביסו"ד ח"י עלמין, אשתאר י"ד מן יסו"ד, דא שכינתא תתאה, כלילא מארבע סרי פרקין דיד, דאינון בחמש אצבען, ואינון יקו"ק יו"ד ק"א וא"ו ק"א, ארבע סרי אתוון דקודשא בריך הוא, דכלילן בה, ודא איהו וביד הנביאים אדמה: ס"ו מן יסוד, אינון לקבל שית דרגין דכורסיא, דאתמר ביה שש מעלות לכסא, ואת ו' סליק בי' דאיהי עטרה דברית לשתין, שית זמנין עשר, וסלקין לשתין לקבל שתין גלגלין דסחרין לכורסיא, וכורסיא תמן שכינתא:
דאיהי דמיון ומראה דכלא, דמיון הא דאתמר וביד הנביאים אדמה, ועלה אתמר ותמונת ה' יביט, על שם דכל פרצופין דנביאי בה אינון רשימין, אתקרי דמיון, ועל שם דכל נהורין דלעילא מינה, בה אתחזיין אתקריאת מראה, הדא הוא דכתיב (במדבר י"ב) ה' במראה אליו אתודע, בסתימו דעיינין, אתקריאת מראה בחלום, ורזא דמלה אני ישנה ולבי ער, ובפתיחו דעיינין איהו מראה בהקיץ, ותרין ממנן תמן, חד סגרו"ן, וחד פתחו"ן, ומטטרו"ן דאתקרי בשם תרוייהו, ממנא על תרין מפתחין אלין: מסטרא דעמודא דאמצעיתא איהי שכינתא מראה בהקיץ, ומשה בסטריה, דכתיב ביה פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות, ותמונת ה' יביט: מסטרא דצדיק, דאיהו אור הגנוז לצדיקים לעלמא דאתי (נ"א לעתיד לבא), אתקריאת מראה בחלום, והוא דאתחזיא בה, מסטרא דגופא, איהו יקו"ק עמודא דאמצעיתא, דאתנטיל מתרין סטרין, ואיהו רכיב על ארבע חיוון דאינון פני אדם פני אריה פני שור פני נשר, יו"ד
ק"א וא"ו ק"א אתקרי מלגאו דגופא, ואיהו אדם לשבת על הכסא: למאן דאיהו אדם אתחזיא ליה בדמות אדם, למאן דאיהו בשאר חיוון אתחזיא ליה בדמות חיוון דכורסיא, לכל חד כפום חיליה, ואל יתהלל המתהלל השכל ליה, אלא בשכינתיה, דלא יכיל לאשגא ליה שום נביא וחוזה אלא בשכינתא, ואית אדם לעילא מאדם, מסטרא דחכמה, כ"ח מ"ה ודאי, ואתמר ביה חכם עדיף מנביא: קם רבי שמעון וכלהו חבריא, ואמר רעיא מהימנא, רבן דכל נביאיא, קום אתער משנתך, דאנת איהו בכל נביאיא כגוונא דשמשא, דסיהרא וכוכביא מניה נהרין, ולית לון נהורא מסטרא אחרא, ובזמנא דאנת תתכנישת מעלמא, אתמר בהון יחשכו ככבי נשפו, קום אנהיר נהורין (נ"א נהורך): ולא עוד, אלא בזמנא דאנת אתכניש מן עלמא, ביתא דנבואה, דאתמר בה לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא, איהי סתימא, קום אפתח לה, דאיהי ביתא עלאה גניזא, דכל גניזין דלעילא סתימין (נ"א חתימין) דמלכא עלאה תמן, ואנת הוית כבן בית, בן דההוא ביתא, בי"ת, ב'
אימא: תיקוני זהר דף לב/א עלאה, י' חכמה אבא, ת' תפארת, בן בית דלעילא, ואנת הוית בדיוקניה, דבההוא בית לא הוה רשו לנביא וחוזה לאעלא תמן אלא ברשו, ואנת הוית עאל בלא רשו, כברא דמלכא דלית תמן תרעא סתימא ליה: ולא עוד, אלא דנביאיא אחרנין, לא הוו עאלין למחמי למלכא, אלא בשעתין ידיעאן, וביומין ידיעאן, כגוונא דאשכחנא באהרן דהוה עלאה מכלהו, דאתמר ביה ואל יבא בכל עת אל הקדש, אלא בזאת יבא אהרן אל הקדש, כל שכן אחרנין, ואנת בכל שעתא ושעתא, ובכל יומא דאנת בעי הוית עייל למחזי למלכא: ולא עוד, אלא כל נביאיא, הוו חזיין נבואה דילהון באברין דמלכא, כל חד וחד באבר ידיעא ולא יתיר, מנהון ברישא דמלכא, מנהון בנימין דרישא, דאינון כוכביא ומזלי דלית לון חושבנא, מנהון בעיינין, מנהון באודנין, מנהון באנפין, מנהון בחוטמא, מנהון בפומא מנהון בצואר, מנהון בידים, מנהון בקומה דאיהו גופא, מנהון בשוקין, מנהון באות
ברית, מנהון בלבושין דמלכא, דלא הוה לון רשו לאסתכלא יתיר: אבל משה בכל (אבר, ובכל) אתר הוה משיג נבואה דיליה, ובכל אבר ואבר איהי הות נחתא לגביה, מה דלא הוה הכי לשאר כל נביאיא, דכל חד סליק לאבר דיליה, דנשמתיה הוה אצילות מההוא אבר, וההוא אבר הוה ליה אבוי: וברתא דמלכא איהי היכלא דכל אבר ואבר, מצוה דכל אבר ואבר, אדנ"י איהו כחושבן היכ"ל, ובגין דא (נ"א ובגינהא) אתמר אדנ"י שפתי תפתח, יקו"ק איהו בכל אבר ואבר, אדנ"י היכל, (יקו"ק בכל אבר ואבר) ואיהי נבואה דכל אבר ואבר, מראה דכל אבר ואבר אתקרי, וכל אבר ואבר אית ליה (נ"א אתקרי) ספירה ידיעא, היכלא דכלהו שכינתא תתאה אדנ"י, וכמה ממנן נטורי תרעין אינון להיכלא, דלא יעלון תמן נביאיא אלא ברשו: קום רעיא מהימנא, קום אפתח היכלא, דהא כמה מארי דנבואה אינון דפקין לתרעין דהיכלא, ואמרין אדנ"י שפתי תפתח, ואיהי סתימא לגבייהו, עד דאנת תיתי תמן איהי לא אתפתחת,
למלכא דהוו צריכין ליה עבדוי ואפרכסוי וממנן ושלטני ארעא למחזי עמיה, כל חד כפום צרכוי, וכל חד כפום שלטנותיה, וכל חד כפום עסקוי, מה עבד מלכא, שוי כלא בידא דמטרוניתא, ואמר כל מאן דבעי למשאל שאלתוי, ייתי למטרוניתא, דאיהי בית דילי בית י' (נ"א בת י'), היכל דילי, והאי איהו אל יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי, כי אם בזאת: בההוא זמנא דפקין כלהו לפתחא, דתמן סגרו"ן דסגיר, ותמן פתחו"ן דפתח, מיד ייתי רעיא מהימנא, ויימא אדנ"י שפתי תפתח, קמ"ץ פת"ח, דא סגיר ודא פתח, תרין תרעין (נ"א שפוון) (נ"א שבא) שערי צדק, עלייהו אתמר פתחו לי שערי צדק: מלגאו איהי סגולת"א, סגו"ל איהו בעלה, ואיהי סגולת"א, עטרה על רישיה, חל"ם עליה אתמר אבוא בם אודה י"ק, אבו"א איהי עשר, דאיהי נקודת חל"ם, וביה:
תיקוני זהר דף לב/ב אודה י"ק דאיהו כתר על כלהו, זה דא צרי, ואינון תרי סמכי קשוט, צדיקים יבאו בו, דא צדיק דאיהו אות ברית, בתרוייהו, איהו חיר"ק תחות צר"י, ואיהו שור"ק, קשורא דתרוייהו, (שור"ק באת ו' קשורא דדכר ונוקבא), ובגין דא אודך כי עניתני ותהי לי לישועה, דא שכינתא, דאיהו מסטרא דצדיק שור"ק לגבי בעלה, קשורה דיליה: ואיהי חר"ק תחות צר"י, תר"י סמכי קשוט, ואיהו סגו"ל תחות תרין דרועין, ואיהי חל"ם לעילא בכתר, ובגין דא אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה, כלהו אמרין מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו, בזמנא דאיהי לראש פנה אתקריאת רישא, ועלה אתמר ראשך עליך ככרמל:
כד סליקת לגבי מלכא, כמה מלאכין וכמה נשמתין סלקין עמה, דאינון נימין דילה, דתליין מינה כענבין באתכלא, וכמה מלאכין ונשמתין נהרין קדמהא דאתקריאו עיני ה', ועלייהו אתמר כי עיניו על דרכי איש, וכמה פקודין סלקין קדמהא, דאתקריאת בכלהו מצות ה' ברה מאירת עינים: וכמה מלאכין סלקין עמה, דאתקריאו אזני ה', דממנן על קלין דצלותין, ועל שיחת בני האדם, למשמע צלותין, וכמה מלאכין סלקין עמה דאתקריאו פני ה', דאתמר בהון ודמות פניהם פני אדם וגומר, נהרין בכמה גוונין, וכמה מלאכין סלקין עמה דאתקריאו רוחין ואשין, דאתמר בהון עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט (ס"א אינון), דממנאן על ריחא ותננא דקרבנין, ואינון מארי דחוטמא: וכמה מארי דקלין ודבורין דפומא סלקין עמה, דאתמר בהון כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר, וכמה מארי דצוארי סלקין עמה, דתמן קנה ושט, דממנן על קרבנין וצלותין (ס"א דצלותין), דאתמר בהון את קרבני לחמי לאשי, ואלין אתקריאו אשי"ם, וכמה
מלאכין סלקין עמה דאתקריאו מארי דידין, דאתמר בהון וידי אדם מתחת כנפיהם, וכמה מארי דגופא סלקין עמה דאתמר בהון וגויתו כתרשיש, וכמה מארי דברית סלקין עמה דאתמר בהון כמראה הקשת, ואינון מארי דאותות, וכמה מארי דרגלין סלקין עמה דאתמר בהון ורגליהם רגל ישרה: וכד איהו בהיכלהא, כלהו נביאיא סלקין תמן, ודפקין לתרעא ואמרין אדנ"י שפתי תפתח, תלת קדמאין דצלותא אינון מסדרין שאלתין על נפשא, לאעאלא בהון קדם עלת העלות, דתמן חיי נפשא, אמצעיות ממנן על שאלתין למשאל בעותהון על צרכי גופא, תלת בתראין מקבלין תיובתא דכל שאלתין מן מלכא: ולעילא מכלהו יד כותבת, ולתתא מכלהו יד חותמת, הדא הוא דכתיב (איוב ל"ז) וביד כל אדם יחתום, יד כותבת אורייתא דבכתב דאיהי לימינא, יד חותמת אורייתא דבעל פה דאיהי לשמאלא, אורייתא דבכתב דאיהי לימינא עליה אתמר ובני ישראל יוצאים ביד רמה, ודא עמודא דאמצעיתא, דאיהו אורייתא דאתייהיב מימינא דתמן חכמה:
אורייתא דבעל פה דתמן שכינתא תתאה, פה אתקריאת מסטרא דצדיק, דהכי סליק פ"ה לחושבן מיל"ה, דאיהו כל פה, ובגין דא וביד כל אדם יחתום, ואיהי לשמאלא, דתמן איהי אימא עלאה, דאתמר בה חתמנו לחיים, וצדיק על שמה אתקרי ספר חיים: תיקוני זהר דף לג/א כמה דאמרינן ובספר חיים וגומר, הא אתפתחת היכלא, הא קא אתיין נביאיא מארי דרגלין דקא דפקין לתרעא, ואמרין לההוא דסגיר היכלא, סגרו"ן ואתקרי אדנ"י שמיה כשם רביה, אמרין ליה אדנ"י שפתי תפתח, אפתח תרעין דהיכלא, בההוא זמנא עאלין נטורי תרעא למלכא, ואמרי ליה, רבון עלמין הא מארי דרגלין דפקין לתרעא, דאינון שלוחי מצוה, דקיימין בעמידה דצלותא קדמך: בההוא זמנא יהב לון רשו לאעלא, מטרוניתא דאיהי מצוה דמלכא אפטרופוסא דכל פקודין, אוליפת זכו קדם מלכא בגינייהו, ויימא ליה רבון עלמא, הא אלין דקיימין קדמך בצלותין, צריך למיהב לון שאלתין דילהון, בההוא זמנא קלא נפיק לגבי מארי דרגלין, ואמר בן אדם
עמוד על רגליך ואדבר אתך, מליל עמי מה שאלתך באמצעיות דצלותין, ויתיהיב לך בבתראין, מטרוניתא קבלת שאלתוי, וצריך למיהב תלת פסיעאן לאחורא, דלא יתחזר כתפוי לגבי מלכא, אלין נפקין וסגרו"ן סגר תרעא אבתרייהו: הא מארי דאותות קא דפקין לפתחא, ואמרין אדנ"י שפתי תפתח, תפתח דא פתחו"ן, ואלין אינון מארי דח"י ברכאן דצלותא, מסטרא דח"י עלמין, דמייחדין לקודשא בריך הוא ושכינתיה תמן, דצדיק תשיעאה איהו מעילא לתתא ומתתא לעילא, תשע נקודין תשע טעמי, ועלייהו אתמר ויתן אותם אלקי"ם ברקיע השמים, ודא צדיק דביה כל נקודין, להאיר על הארץ דא שכינתא, דאיהי כלילא מכל אתוון: מיד מארי שאלתין דפקין לתרעא, כמה נטורי תרעא עאלין קדם מלכא, ויימרון רבון עלמא, הא מארי צדיקיא מארי דצלותין דמברכין לך בח"י ברכאן, בעון לאעלא קמך, מיד מני למפתח לון, ולמהב שאלתוי, ואלין אינון מארי דאותות, מסטרא דאלין דאתמר בהון והיו לאותות
ולמועדים ולימים ושנים, ואלין אינון דסגדין על ברכהון בח"י עלמין, (כל) בח"י ברכאן לגבי שכינתא: אלין נפקין הא מארי דקומה דפקין לפתחא, דאינון כרעין וסגדין למלכא בצלותין, כמה דאמרו כל הכורע כורע בברוך, וכל הזוקף זוקף בשם, כורע לגבי אדנ"י בצדיק, דאתמר ביה והמלך שלמה ברוך, וזוקף לגבי יקו"ק, לחברא לון תרוייהו כגוונא דא יאקדונק"י: ועל כלהו אוליפת שכינתא זכו, ואינון כד סלקין לעילא נשמתהון, כמה חיוון מקבלין לון על גדפייהו, וסלקין לון עד תרעא דהיכלא דמלכא, מיד דאלין דפקין לפתחא, אולפין זכו קדם מלכא בגינייהו, ומני מלכא למפתח לון, ואלין אינון דממללין קדם מלכא בחשאי, ושאלין מניה בעותהון בחשאי, יחידים קדם מלכא, ומלכא יהיב לון שאלתין דילהון: מיד הא מטרוניתא אחידת בהון, ואוליפת זכו בגינייהו קדם דיפקון מן היכלא, ואמרת רבון עלמין, אלין אינון דהוו מכסיין לי בעטופא דמצוה דציצית, בחמש קשרין ותלת עשר חוליין
לכל סטר, ובתלתין ותרין ענפי מצוה, מיד מני קודשא בריך הוא למלאכין דמרכבתא דלעילא, לנטלא לון בגדפייהו, ולפרחא בהון מאתר לאתר, ולכסאה עליהון מכל מזיקין ומלאכי חבלה: הא אלין נפקין, והא אחרנין דפקין לתרעא, מיד עאלין נטורי תרעין, ואמרין רבון עלמא, הא מארי ידין דקשרין תפלה של יד על דרועייהו שמאלא בצלותא, ותפילין על רישא, קא