תיקוני זהר
קטע 2
הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
סערה באה מן הצפון, ענן גדול, ואש מתלקחת, הא אינון תלת, דרכיבין בהון תלת אתוון קו"ק, קול דממה דקה דא י' מן קוק"י, ואיהי י' מן אדנ"י, תמן קא אתא מלכא דאיהו יקו"ק. דכל הוי"ה דשליט ה' על ו' ה' על י' נוקבא איהי ההוי"ה, כגון טפה דנוקבא כד שליט על טפה דדכורא בת איהי: אתא אליהו וכל מארי מתיבתא, ואשתטחו קמיה ואמרו, סיני סיני מאן יכיל למימר מלין קמך, אלא בקול דממה דקה, דבפומך קא אתי מלכא, קום אליהו תקין לבושי מלכא ומטרוניתא, דאנת כהנא, תקין ליה לקודשא בריך הוא ארבע בגדי לבן, וארבע בגדי זהב למטרוניתא, דאתמר בה כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה: ארבע בגדי לבן כלהו רחמי בשמא דיקו"ק, ולית מאן דמחול (נ"א דמחיל) (נ"א דאחיל) בהון עריין אלא איהו, ארבע בגדי זהב כלהו דינא מסטרא דאדנ"י, ולית מאן דמחיל על עבודה זרה אלא איהי, דשלטאן שפחה באתר דגבירתה: כשמיה כן כורסייה, כן לבושיה, ובאלין לבושין לא אתלבש עד כען מיומא דאתחרב בי
מקדשא, דהא כתיב (ישעיה נ') אלביש שמים קדרות, ושכינתא אתמר בה אל תראוני שאני שחרחורת, בגין דאיהי בגלותא, וכורסיא דילה פגימא בחובין דישראל, דתמן נשמתין דישראל, ובגין דא זכאה איהו מאן דתקין לה כורסיא בצלותא דיליה, בפקודין דיליה, בתר דאיהו מתמן כורסיא פגים בגינייהו, ואסתלק שם יקו"ק מתמן, דאיהו לא שריא באתר פגים, הדא הוא דכתיב כל אשר בו מום לא יקרב, אוף הכי בנשמתא פגימא לא שרייא: זכאה איהו מאן דאשלים נשמתיה, לשריא ביה שם יקו"ק, ועביד ליה כורסיא לגביה, וזכאה פומא דמתחבר בה קודשא בריך הוא עם שכינתיה דאיהו תורת ה', וזכאה איהו מאן דלביש מלכא ומטרוניתא בעשר ספירן דבריאה, דכלילן בשם יאקדונק"י, כשמיה כן לבושוהי: ומאן דתקין ליה סוסיא, דאתמר בה לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי, דאיהי מרכבה דיליה, דביומי דשבתות ויומין טבין איהו לביש לבושי מלכותא, דאינון עשר ספירות דבריאה, וביומי דחול לביש עשר כתות דמלאכיא, דמשמשי לון לעשר ספירן דבריאה:
דעשר ספירות דאצילות מלכא בהון, איהו וגרמיה חד בהון, איהו וחייו חד בהון, מה דלאו הכי בעשר ספירות דבריאה, דלאו אינון וחייהון חד, לאו אינון וגרמיהון חד: ועלת על כלא הוא נהיר (נ"א נחית) בעשר ספירות דאצילות, ובעשר ספירות דבריאה, ונהיר בעשר כתות דמלאכיא, ובעשר גלגלי דרקיעא, ולא אשתני בכל אתר:
תיקוני זהר דף ד/א קום יחזקאל נביאה, לגלאה אלין מראות קמי שכינתא, דאתמר בהון ודמות החיות מראיהן כגחלי אש, בנקודי אורייתא (ובנקודי) וטעמי דאורייתא, דעלייהו דאתוון אתמר ודמות החיות, מראיהם כגחלי אש אלין אינון נקודין, בוערות כמראה הלפידים אלין טעמי, ובהון והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע, והמשכילים אלין אתוון, יזהירו אלין נקודין דנהרין בהון, כזהר אלין טעמי: ושכינתא כלילא מכלהו, עלה אתמר היא מתהלכת בין החיות, דאינון חיוון עלאין דנקודי דטעמי, וחיוון תתאין דנקודי דאתוון, כגוונא דא ה, ואינון סגולת"א לעילא תלת חיון עילאין, דרמיזין י'י'י' בראשי תיבין יהו"ה יהו"ה יהו"ה, ואינון יקו"ק מלך יקו"ק מלך יקו"ק ימלך, אנפי תלת חיוון עילאין, דאינון חס"ד גבור"ה תפאר"ת, ולתתא סגו"ל דאינון חיוון תתאין, אנפי נצ"ח יסו"ד והו"ד, דרמיזין ביברכ"ך ה' יא"ר ה' יש"א ה', נקודה דאמצעיתא חיה ששמה אדם כגוונא דא ה', היא מתהלכת בין החיות, דאינון תלת לעילא, ותלת
לתתא, כגוונא דא ה': איהי רביעאה לכל תלת, ושביעאה לשית. ורזא דתלת חיוון תתאין, עלייהו איהו קא רמיז ויהי בשלשים שנה, ועל נקודא דאמצעיתא קא רמיז ברביעי, דאיהי ארבע אנפי אדם, חכמה עלאה כ"ח מ"ה, דאתמר ביה דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, וכלא ברזא דנקודי דאת ה': בחמשה לחדש, דא את ה', דאיהי אלקי"ם, כנו"י לשם יקו"ק, ואיהי כורסיא, דהכי סליק הכס"א כחושבן אלקי"ם: ואיהי כתר עליון, חמישאה לארבע חיוון עלאין, וחמישאה לארבע תתאין, ואיהי כורסיא למארי כלא, אדון על כלא, דאיהו טמיר וגניז: ואי תימא דרזא דא חזא יחזקאל, לא הוה אלא דמות דאלין חיוון, ולא דחזא חיוון, אלא כמלכא דשלח שטר בחותמיה, ודיוקנא דמלכא רשימא על שעוה מחותמיה. דבספירן דאצילות איהו דיוקנא דמלכא ממש, ובספירן דבריאה חותמא דמלכא, ובספירן דיצירה ובמלאכין דאינון חיוון ציורא דחותמא בשעוה, ובגין דא אתמר במראות יחזקאל דמות כמראה אדם,
ודמות החיות, ולא החיות ממש. למאן דכל יומוי לא חזא מלכא, והוה בן כפר, ושאיל בגיניה, ורשימין ליה על טבלא או על נייר דיוקניה: (ואית נקודה דכל עלמא תליא תחותה, כגון שמשא לגבי תתאין, אתחזיא לבני נשא תחות רקיעא כנקודת קמ"ץ, ואיהו כמה זמנין רב מכל (אתוון) (נ"א ארעא), כל שכן נקודין דאורייתא, לגבי גובה דלהון, ואתחזיין לן נקודין, ע"כ): ואני בתוך הגולה על נהר כבר, דא נהר דינור, נגיד ונפיק מן קדמוהי, אלף אלפין ישמשוניה, ורבוא רבוון (דמלאכיא) קדמוהי יקומון, דינא יתיב, וספרין פתיחו, דאינון תלת ספרין דנפתחין בראש השנה, וביה טבלין נשמתין בהאי נהר דינור, מזוהמתן דמזוהמין בעלמא שפלה, ודא מטטרו"ן, בדיוקנא דצדיק יסוד עלמא, דאיהי נהר דינור מסטרא דגבורה, נהר פלגיו מסטרא דחסד, פלגי מים, והאי על נהר כבר, מאי כבר, דא מטטרו"ן, רכ"ב לעמודא דאמצעיתא, וירכב על כרוב ויעף, ואיהו רכב אש וסוסי אש, כליל שתין רבוא
מרכבות, ומסטרא דצדיק חי עלמין הוא כליל י"ח רבוא מרכבות, והייני רכב אלקי"ם רבותים אלפי שנאן, ואוקמוה מארי מתניתין תרי אלפי שאינן מתרין רבוא, דאינון כל רבוא עשרת אלפים, רבותים עשרים אלפים, תרי שאינן, אשתארו תמני: תיקוני זהר דף ד/ב סרי אלפי, דנחתין עם מטטרו"ן לקבלא י"ח ברכאן דצלותין דישראל, לסלקא לון קמי קודשא בריך הוא, ח"י עלמין, צדיק יסוד עולם, וברכות לראש צדיק: ואני בתוך הגולה דא שכינתא, נפתחו השמים, ה' רקיעי דיומא תניינא, ה' דהשמים, דבה רשימין (חיזו) (נ"א חיון), דמקוריהון יו"ד ק"י וא"ו ק"י (נ"א יו"ד ה"א וא"ו ה"א), יקו"ק, ואראה מראות אלקי"ם, חמש אור דיומא קדמאה, לקבל ה' קדמאה, כלילא מחמש אור, דאיהו א א אא פתוחי חת"ם קדש לה': וכל א' אחזי אקי"ק, ונקודין אלין סלקין אלקי"ם, דבהון שבע נקודין, תלת לעילא תלת לתתא חל"ם באמצעיתא, וחד רקיעא תמינאה לון, דאתמר ביה ויתן אותם אלקי"ם ברקיע
השמים: ושבע נצוצי דנקודי א א א לקבל שבע כוכבי לכת, תלת מכאן ותלת מכאן חמ"ה באמצעיתיה, רביעאה לכל תלת, ושביעאה לשית, ואיהי בצורת חל"ם, באלין חמש וקמץ (הכהן) משם מלא קמצו, קמ"ץ איהו י' (נ"א ה"), כד אתפתח בחמש נקודין איהו ה', חמש אצבעאן, דבהון אתפתח קומץ דאיהי י', לחמשין תרעין דחירו: ואתוון י"ק כחושבן חל"ם דאיהו אמצעי, וחר"ק כחושבן ו"ק, ו' דרועא ה' כתף, קמ"ץ י"ד פרקין דאצבעאן, והאי איהו ויאמר כי י"ד על כס י"ק, ואינון רמיזין יקו"ק אלקינ"ו יקו"ק, ובחמש אצבעאן דיד שמאלא י"ד פרקין, רמיזין כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, ואינון כ"ח, דאתמר עלייהו ועתה יגדל נא כ"ח ה', והכי סליק אי"ה או"ה כ"ח, דרמיזין בכסא כבוד מרום מראשון: מיד דאסתלקו, וילכו בלא כח לפני רודף, ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין, כל האומר אמן יהא שמיה רבא בכל כחו, קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה, דאינון שבעין שנין, בתר
אלף ומאתן שנין, דאתחרב בי מקדשא, ואית דחשיב לון משבוטל התמיד, בגין דבדרגא דיעקב תליא קץ דפורקנא, דדרגיה אמת, הדא הוא דכתיב (מיכה ז') תתן אמת ליעקב, דאיהו סימן אלף מאתים תשעים, ואית דאוסיף ביה ב', קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, לדעת בארץ דרכך, אוף הכי ארץ, אלף ר"ץ, מאתים ותשעים, לקיימא בהון אמ"ת מאר"ץ תצמח, כד יהון לבר כחושבן אר"ץ, אבל גזר דינם שבעים שנים: דבר אחר, והמשכילים אינון נקודי, יזהירו דנהרין באתוון, דאינון נקודין עגולין, אתוון מרובעין, דבאתוון אתבריאו ארבע חיוון דכורסיא, דאתמר עלייהו בענינא דיחזקאל, ודמות החיות מראיהם כגחלי אש, אלין אינון נקודי דאורייתא, דאינון תשעה, דבהון אתבריאו תשעה גלגלי דכורסיא, כורסיא איהי עשיראה לתשעה גלגלים, דנהרין בהון עשר אתוון דאינון יו"ד ק"א וא"ו ק"א, ובהון אתבריאו, וארבע אתוון דאינון יקו"ק, נהרין בארבע חיוון, ובהון אתבריאו:
ושם יקו"ק איהו עמודא דאמצעיתא, אמת, ושכינתא תורת אמת, בה אתבריאת כורסיא דאיהי אלקי"ם, והיינו בראשית ברא אלקי"ם, באורייתא דאיהי ראשית ברא כורסיא דאיהי אלקי"ם, דהכי סליק הכס"א לחושבן אלקי"ם: ואית אורייתא דבריאה, ואורייתא דאצילות, אורייתא דבריאה, ה' קנני ראשית דרכו, ואורייתא דאצילות תורת ה' תמימה, ובה תמים תהיה עם ה' אלהי"ך, ומסטרא דילה אתמר על ישראל, בנים אתם לה', ומנא לן דאורייתא דאצילות איהי תורת ה' דתליא בשמיה, אלא הכי אוקמוה זה שמי לעלם, שמי עם י"ה שס"ה, זכרי עם ו"ה רמ"ח, תור"ה בחושבן אתווי תרי"א, ועם אנכי ולא יהיה:
תיקוני זהר דף ה/א לך איהי תרי"ג. והיינו ב' דאתוספת בתורה, זאת התורה, אדם דא יו"ד ק"א וא"ו ק"א, ובגין דא כבוד חכמים ינחלו, ואוקמוהו רבנן דמתניתין אין כבוד אלא תורה, ואית כבוד נברא, ואית כבוד נאצל, מסטרא דאורייתא דבריאה, אתמר בישראל כי לי בני ישראל עבדים, ומסטרא דאצילות, בנים אתם לה' וגומר, ולעילא על כלא עלת על כלא דלית אלהא עליה, ולאו תחותיה, ולאו לארבע סטרי עלמא, ואיהו ממלא כל עלמין, ואיהו אסחר: (מכאן עד דף ו' עמוד ב' שורה ח' ואיהו אסחר נדפס בדפוס מנטובא הגה"ה שמצאתי בס"א): ומקבל בה יסורין ומרעין ומכאובין בדחילו דמאריה, אהבה בסופה, כגוונא דאוקמוה מארי מתניתין, על אלין מארי קושיין ומחלוקות, את והב בסופה, ואוקמוה אהבה בסופה, דמה דהות לון שכינתא סוף דכל דרגין, קושיא ודין מסטרא דגבורה, אתחזרת לון אהבה מסטרא דימינא, אהבת חסד, ובגין דא כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מעושר, והאי
איהו אהבה בסופה, וכל מאן דלא מקיים לה מעושר, (לא) יקיימה מעוני: דרגא חמישאה ביראת ה' אוקמוהו מארי מתניתין, כל הקודם יראתו לחכמתו חכמתו מתקיימת, וכל הקודם חכמתו ליראת חטאו אין חכמתו מתקיימת, דכל הקודם חכמתו ליראתו למה הוא דומה, למי שמסרו לו מפתחות הפנימיים, ולא מסרו לו מפתחות החיצוניים, במה יכנס: ובארח רזא, אדנ"י תמן י' יראת ה', ואלין ארבע אתוון אינון מפתחות החיצוניים דילה, י' מן יקו"ק איהי חכמה, וארבע אתוון דהאי שמא אינון מפתחות הפנימיים, ובגין דא אקדימו בצלותא אדנ"י שפתי תפתח, ולבתר חתמין לה בשם יקו"ק, ברוך אתה יקו"ק מגן אברהם, ואוף הכי אקדים שב"א דאיהי יראה בשם יהוה, לאהבה דאיהי קמ"ץ רחמי, שב"א מסטרא דגבורה, כי באש ה' נשפט, קמ"ץ מימינא, וקמץ הכהן משם, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין, ובגין דא אקדימו שס"ה לא תעשה דאינון דחילו, לרמ"ח פקודין דאינון רחימו, הדא הוא דכתיב (שמות ג'), זה שמי לעלם וכו', שמי עם י"ק שס"ה, זכרי עם ו"ק רמ"ח:
דרגא שתיתאה ביראת ה', והיה אמונת עתך וכו', אמונת סדר זרעים, עתך סדר מועד, חסן סדר נשים, ישועות סדר נזיקין, חכמה סדר קדשים, ודעת סדר טהרות, אי איכא יראת ה' אין, ואי לא לא, וסימן זמ"ן נק"ט: ואלין שית סדרי משנה בארח רזא, אינון מעמודא דאמצעיתא, דכליל שית סדרי מתניתין, ומאן דבעי לנטלא ליה בלא שכינתיה דאיהו יראת ה', עליה אתמר ונרגן מפריד אלוף. כאלו עביד קצוץ ופרוד בין קודשא בריך הוא ושכינתיה, ובגין דלא יעבדון פרודא, אף על גב דאוליף אדם שית סדרי משנה, ולא אקדים ליה יראת ה', דאיהי שכינתיה, קודשא בריך הוא לא שריא לגביה, ובגין דא אי איכא יראת ה' אין, ואי לא לא, כאילו לא הוה כלום בידיה:
אמונת איהי אימא עלאה מסטרא דחסד, דבה קריאת שמע דאיהי אמונה, ואיהי עתך מסטרא דגבורה, דביה אתמר ואל יבא בכל עת אל הקדש וגומר, חסן איהו מסטרא דעמודא דאמצעיתא, ישועות אתקריית מסטרא דנצח, וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם, חכמה איהי סדר קדשים דאיהו הוד, ודעת איהו יסוד דאיהו סדר טהרות: ואית דיימא בהפוכא, מסטרא דשכינתא תתאה איהי אמונה, ומסטרא דצדיק דביה כלילן תרין שמהן אמ"ן, דאינון יאקדונק"י, ובצדיק עץ פרי עשה פרי:
תיקוני זהר דף ה/ב למינו אשר זרעו בו על הארץ, ובגין דא אתקרי סדר זרעים: עתך איהי מסטרא דהוד דאיהי סדר מועד, דביה אוכלין כל ארבע ותולין כל חמש ושורפין בתחלת שש, חסן איהו מסטרא דעמודא דאמצעיתא דביה סדר נשים, ישועות איהי סדר נזיקין מסטרא דגבורה, דתמן כל דינין נפקין למאן דעביד נזק לחבריה, חכמה אתקריאת מסטרא דחסד, דבה הרוצה להחכים ידרים, ואיהי סדר קדשים, ועמיה נצח הדא היא דכתיב נעימות בימינך נצח, דעת דאיהו סדר טהרות, ואינון שית סדרי מתניתין, ברזא דלהט החרב המתהפכת, מרחמי לדינא ומדינא לרחמי: דרגא שביעאה ביראת ה' (כל מאן דאית ביה יראת ה' אוקמוהו מארי מתניתין) דלית ליה חוסר, הדא הוא דכתיב יראו את ה' קדושיו כי אין מחסור ליראיו, לא יהא מאינון דאתמר בהון וחושך מיושר אך למחסור, ולא יהא ליה חוסר באורייתא אם הוא מארי תורה, דבלאו אורייתא לית דחילו, כמה דאת אמר אין בור ירא חטא, וכגוונא דלית אורייתא בלא דחילו,
אוף הכי לית דחילו בלא אורייתא, (ולא יהא חסרון בביתיה) (ס"א במשנתיה), לא יהא חסרון בנשמתיה, ולא יהא חסרון בעובדוי טבין, דלית חוסר ועניות כחוסר דאורייתא ופקודיא טבין, כמה דאוקמוהו מארי מתניתין, אין עני אלא מתורה ומן המצות, דגופא איהו עובדי ידוי דבר נש, לית חוסר סגי מניה בתר דלאו איהו עובדוי דקודשא בריך הוא, הדא הוא דכתיב (תהלים קכ"ז) אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו, ודא גרם דיתחרב בי מקדשא, דלא הוה עובדי ה': דרגא תמינאה ביראת ה', למהוי ליה בשת אנפין, מאן דאית ליה בשת אנפין דלא למעבד עבירה דאתי לידוי בגין דחילו דקודשא בריך הוא, כאלו ביה אתברי עלמא, ובגין דא בראשי"ת יר"א בש"ת, הרי יראה עם בשת כלא חד, ומאן דלית ביה בשת אנפין, אוקמוהו מארי מתניתין בודאי שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני: והפוך בש"ת ותשכח שב"ת, והיינו בראשי"ת יר"א שב"ת, דלא תחלל ליה בפרהסיא, כבר נש
דלאו ביה בשת אנפין, ווי ליה מאן דמחלל שבת מלכתא דאיהו קדש למעבד ליה חול, דאוקמוהו מארי מתניתין, כל המשתמש בתגא חלף, זה המשתמש במי ששונה הלכות, כל שכן בשבת מלכתא: ועוד בושת פנים לגן עדן, עז פנים לגיהנם, אינון דעברין עבירה ביד רמה, ולית לון בשת אנפין מקודשא בריך הוא, דאתמר ביה משמים הביט ה' ראה את כל בני האדם, ואתמר ביה מלא כל הארץ כבודו, ואתמר ביה חפש כל חדרי בטן, רואה כליות ולב: וענוה קטירא בדחילו, הדא הוא דכתיב (משלי כ"ב) עקב ענוה יראת ה', מאן דאית ביה יראת ה' אייתי ליה לידי ענוה דאיהי שכינתא עלאה, דיראת ה' עקב לגבה, ודא דרגא דמשה, דאתמר ביה והאיש משה ענו מאד, ובגין דאיהי יראה עקב לגבה, אוקמוה מארי מתניתין, יראה מלה זוטרתי היא לגבי משה: דרגא תשיעאה ביראת ה', כל מאן דאית ביה יראת ה' יתהלל, וכי אית לבר נש לשבחא גרמיה, אלא איהו משובח קדם ה', הדא הוא דכתיב (משלי ל"א) שקר החן והבל היופי וגומר, דא דרא
דחזקיהו, דביראת ה' קא אתי בר נש לקיימא תרי"ג מצות, כחושבן בירא"ת: דרגא עשיראה ביראת ה', אית יראה ואית יראה, לאו כל אפיא שוין, אית יראה דדחיל בר נש לקודשא בריך הוא בגין דלא ילקה ליה ברצועה, דאתמר: תיקוני זהר דף ו/א בה והארץ היתה תהו ובהו, מסטרא דאילנא דטוב ורע, דאיהי ארעא ריקניא, שפחה בישא, כגוונא דחד מארבע אבות נזיקין דאיהו הבור, וכגוונא דבור דיוסף, דאוקמוהו עליה הברה, והבור רק וכו', הברה נוקבא בישא, בור דכורא, ובור בגין דאיהי מתמן, אוקמוהו עליה אין בור ירא חטא, בתר דלית ביה יראת ה': מאן דאיהו דחיל מגו אורייתא דאיהי תפארת, דמניה נפקת, כגון דא איהי שקולה לגביה, ובגין דא אין כל יראה שוה, דהא יראת ה' היא מלכות דיליה, כלילא מכל פקודי אורייתא, בגין דאיהי יראה דנפקת מגו תורה דאיהי עמודא דאמצעיתא, דאיהי יקו"ק, דבגינה אוקמוהו מארי מתניתין, גדולה תורה שמביאה לאדם לידי מעשה, דאי בר נש לא ידע אורייתא ואגרא
דפקודיא דילה, ועונשין דילה למאן דעבר על פקודיא, ומאן הוא דברא ליה וברא אורייתא, ומאן הוא דיהב לה לישראל, איך דחיל ליה ונטיר פקודוי, ובגין דא אמר דוד לשלמה בנו (דברי הימים א' כ"ח) דע את אלה"י אביך ועבדהו: דאי בר נש לא אשתמודע ההוא דיהב ליה אורייתא, ומני ליה לנטרא לה, איך דחיל מניה ועביד פקודוי, ובגין דא אוקמוהו רבנן, ולא עם הארץ חסיד, ואין בור ירא חטא: בגין דאורייתא דאיהי תרי"א מתרין דרגין אתייהיבת, מחסד וגבורה, דמתמן תרין פקודין אהבת חסד ודחילו דגבורה דאיהי יראה, דבהון אשתלימו תרי"ג פקודיא, ובגין דכל אורייתא ופקודהא מתרין סטרין אתיהיבת, אוקמוהו רבנן ולא עם הארץ חסיד, ואין בור ירא חטא: ואי תימא הא חסד גבורה דמתמן מלכות איהי אהבה ויראה, איך אוקמוהו רבנן גדולה תורה