תיקוני זהר
קטע 47
הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
תרעין דשמיעה דצלותא, דבהון שמע צלותין ההוא דאתמר ביה שומע תפלה עדיך כל בשר יבאו: דארבע תקונין אינון, ראיה שמיעה ריחא דבור, ראיה איהו למזרח (נ"א לדרום), ועליה אתמר ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל, וכמה נטורי תרעין תמן דאתקריאו עיני ה', ועלייהו אתמר פקח עיניך וראה שוממתינו, שמיעה יראי אלקי"ם, ועליה אתמר הטה ה' אזנך ושמע, ותמן דחילו ופחד יצחק, הדא הוא דכתיב (חבקוק ג') ה' שמעתי שמעך יראתי, ומאן די משתמע תמן קליה בין באורייתא בין בצלותא בין בצעקה בלא דחילו, מיד וישמע ה' ויחר אפו ותבער בם אש ה', וכמה נטורי תרעין תמן דאתקריאו אזני ה': ריחא תמן אנשי אמת, ותמן סלקין כל ריחין וקטורין ועשנין דקרבנין, וצלותין דאתחשיבו כקרבנין, ואם לא סליק לון בר נש בדחילו ורחימו, מה כתיב ביה (דברים כ"ט) כי אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא, דבור לקבל שונאי בצע, תמן סלקין קלין ודבורין דאורייתא וצלותא, אלין דאתמר עלייהו כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר, לא אית
תקונא מאלין ארבע דלית תמן יקו"ק, ואיהו י' אסתכל, ה' ושמע, ו' ומריח, ה' וממלל, באלין ארבע תקונין: אריה דא ראיה, ואתמר ביה ופני אריה אל הימין לארבעתם, בכל אתר ארבעתם דא יקו"ק, וארבע אתוון דיליה דשלטין על כלא, והפוך אריה ותשכח ליה ראיה, ואיהו לימינא דחסד, דאיהו יומא קדמאה, דתמן א' (נ"א י') אור, ראובן דאיהו לימינא על שמיה אתקרי אור בן, שמיעה לשמאלא, ועליה אתמר ופני שור מהשמאל, נשר ריחא באמצעיתא, עליה אתמר מי אסף רוח בחפניו, ואינון תרין נוקבין דחוטמא, פימא דבורא, דא אדם כליל ארבע אתוון וכליל עשר אתוון, ודא שכינתא, באלין:
תיקוני זהר דף קכב/ב ארבע תקונין אמר למשה ואתה תחזה מכל העם וגומר וצריך לאחזרא עלייהו. ואתה תחזה בשערא, עליה אתמר ראשו כתם פז דא כתר עלאה, ומלגאו מוחא, דמניה נפקין מבועין לכל סטרא, לאשקאה לכל נימא ונימא דאיהי עלמא סתימאה, וכל מבועא אתעביד ניצוץ, וכל נימא אתעביד שרביט, מוחא סתימא אתקרי אין סוף, דאתפלג לתלת מוחין דאינון י' י' י', דאתרמיזו בהאי שמא יו"ד ק"א וא"ו ק"א (נ"א יו"ד ק"י וא"ו ק"י): (קם סבא דסבין עתיקא דעתיקין, ואמר בוצינא קדישא, ודאי שמא דאתרמיזו תלת יודי"ן דא יו"ד ק"י וא"ו ק"י) ודא איהו מלגאו, אבל שמא דאיהו יו"ד ק"א וא"ו ק"א, איהו כליל תלת אלפי"ן א' א' א', אינון תלת אוירין, דמתלבשין בהון תלת מוחין י' יי', שמא חד איהו גופא, ושמא תניינא מוחא, דא מלגאו, ודא מלבר: תלת ווי"ן אית בהאי שמא, דאינון שרביטין, שער אתקרי על שם שעור קומתיה דקודשא בריך הוא, וכל נימא ונימא אתקרי נשמתא, ואית נימין דאתקריאו מלאכין, וכל נצוץ אתקרי אופן
ואתקרי גלגל, ואית מנייהו דאינון נימין מאשא חוורא כלהו רחמי, ואית מנייהו דאינון נימין דאינון מאשא סומקא וכלהו דין, ואית נימין כלהו ירוקין מאשא ירוקא, ואית נימין כלהו מאשא אוכמא, אלין אתקריאו שער דקודשא בריך הוא: כל נצוץ שעור מהלך דיליה עשר אלפין, וכל נימא איהי שעורא דאצבעא דקודשא בריך הוא, וכל אצבעא איהו פרסה זעירא, וכל פרסה אית בה תלת מיל, לקבל תלת פרקין דאצבעא, וכל מיל איהו עשרת אלפים, אבל מיל דפרסה עלאה איהו עשרת אלפים רבוא, והכי דרועא תשכח בה תלת פרקין, וכל פרק איהו י', וכל אמה איהו ו', אבל אצבע ואמה דא שעוריה זעיר מסטרא דזעיר אנפין, ודא שעוריה רב מסטרא דאריך אנפין: ובכל אבר ואבר איהו יקו"ק, ואיהו שעורא דכל אבר ואבר, בגבהא בארכא עילא ותתא, ולארבע סטרין, ואיהו בין כל אבר ואבר, לית אתר פנוי מניה, כנשמתא דאשתכחת בכל אבר ואבר דגופא, ואית אבר עלאה דאתקרי יקו"ק על שמיה, דשולטנותיה באתר ידיעא, הדא הוא
דכתיב (זכריה י"ד) והיה ה' למלך על כל הארץ: ואית תרין אברין עלאין מניה, דאתקריאו יקו"ק אלקי"ם, דשלטנותהון בשמיא ובארעא, הדא הוא דכתיב (דברים ד') כי ה' הוא האלהי"ם בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, ואית אבר דאתקרי אלקי"ם ושלטנותיה בכל ארעא, הדא הוא דכתיב (תהלים מ"ז) מלך (על) כל הארץ אלקי"ם, ואית אחרא דשלטנותיה איהו בתרין אברין במוחא ובלבא, ועליה אתמר (דברים ד') כי ה' הוא האלקי"ם אין עוד מלבדו, ואף על גב דהאי קרא על קודשא בריך הוא אתמר דאין עוד מלבדו, עם כל דא הכא רזא דדיוקנא עלאה דיליה, לאחזאה בכל אבר ואבר דגופיה שלטנותיה, לאשתמודעא לבר נש איך אתנהיג עלמא, וינדע למקרי ליה בכל אבר כדקא יאות ליה, ואיך אשתני שמיה לפום ההוא אבר: ואית אבר דאתקרי ביה יקו"ק רחמי, ואית אבר דאתקרי ביה אלקי"ם, ואית אבר דאתקרי ביה אקי"ק, ואית אבר דאתקרי ביה צבאו"ת, ואית אבר דאתקרי ביה א"ל, ואית אבר דאתקרי ביה
שד"י, ואית אבר דאתקרי ביה אדנ"י. יקו"ק ממנא על קלא, הדא הוא דכתיב (תהלים כ"ט) קול ה' בכח, אקי"ק על הויה והבל דלבא, ההוא דרכיב על קלא דיקו"ק איהו עלת על כל העלות, סתים וטמיר ולא אתגליא, ואיהו רכיב ושליט על כלא, אקי"ק אחזי על עלת העלות דאיהו היה:
תיקוני זהר דף קכג/א הוה ויהיה, ואיהו הבל דסליק עד אין סוף, וביה רכיב עלת על כל העלות. א"ל אחזי על אלקו"ת דעלת על כל העלות, ועליה אמר איוב (איוב ה') אני אדרוש אל א"ל, אל אלק"י האלקי"ם, וכד רכיב על א"ל אשתמודעין ליה כל אלקי"ם, ומזדעזעין מניה, וכל מלאכיא דאתקריאו בהאי א"ל כגון מיכא"ל גבריא"ל, כלהו מזדעזעין מהאי א"ל דאיהו אלק"י האלקי"ם, ומאן דקרא לון ביה, מיד עונין ליה בכל שעתא, והכי כל מלאכיא דאתקריאו קלין בשמא דיקו"ק, כל מאן דקרא לון ביקו"ק בעלת על כל העלות מיד עונין ליה בקליה, דעלת על כל העלות איהו חד בכל שמהן ולא אשתני בכלהו, דשנויין בשמהן אינון ולאו ביה, דאיהו בכלהו כנשמתא בכל אבר, ואבר אית אבר דשמע ביה כגון אודנין, ואית אבר דמסתכל מניה (נ"א ביה) על עלמא, ואית אבר דארח ביה כל ריחין ובוסמין דצלותין, וריחין טבין דהבלים דנפקין מאורייתא מפימא דבני נשא, ודא ריחא דחוטמא, ואית אבר דמליל ביה,
ובאלין אברין אית שנויא, אבל ביה לית שנויא, ואית אבר דממנא על דבורא ודא אדנ"י, ואבר דממנא על מחשבה, ואברין אלין כלהו בספירן: רישא כתר עליון, מוחא חכמה, בינה לבא ובה לב מבין, תרין דרועין חסד גבורה, גופא עמודא דאמצעיתא, תרין שוקין נצח והוד, יסוד אמה, שכינתא אות דיליה. כתר אתקרי א"ל עליון, קונה הכל, (חכמה ובינה) אלקינ"ו בינה, ואלק"י אבותינו חכמה, ואיהו אלק"י אברהם אלק"י יצחק ואלק"י יעקב, הא"ל הגדול מסטרא דגדולה, והגבור מסטרא דגבורה, והנורא מסטרא דעמודא דאמצעיתא: אדהכי הא אליהו קא נחית, ואמר רבי בוצינא קדישא, שמענא לעילא תקונא דילך בשמהן דקודשא בריך הוא, ובצלותא דיליה, חזור בך, דאת צריך לתקנא שמהן דקודשא בריך הוא כדקא יאות, דהא כלהו אזלין בתלת תלת, מסטרא דרחמי אתקריאו יקו"ק יקו"ק יקו"ק תלת אבהן, ואינון אש דלא איהו שורף, ואתקריאו בתלת שמהן אקי"ק אקי"ק אקי"ק, והאי איהו
אש דאיהו שורף ולא אכיל, ואית שמהן דאתקריאו אדנ"י אדנ"י אדנ"י, ודא אש דאיהו שורף ואכיל ושצי כלא, הדא הוא דכתיב (ויקרא י"ט) ותאכל על המזבח את העולה ואת החלבים: א' איהו כתר על כלהו שמהן, ואיהו אתקרי א"ל, אקי"ק, אדנ"י, אלקי"ם, אלק"י, אלו"ק, אלקינ"ו, אי"ה, או"ה, (ורזא דמלה א"ל אלקי"ם יקו"ק דבר ויקרא ארץ) ביה אתקרי' י"ק, יק"ו, יקו"ק, יק"י, יקי"ק, כלהו שמהן דפתחין בהויו"ת בי', עיקרא דילהון בחכמה, וכלהו שמהן דפתחין בא', עיקרא דילהון אימא עלאה, וכמה דעמודא דאמצעיתא איהו כליל מימינא ומשמאלא, הכי כתר עלאה כליל תרין שמהן אלין דאבא ואימא, ואיהו כתר על רישייהו, ואשכחנא תקונא כגוונא דא, אקי"ק כתר עלאה, יקו"ק עמודא דאמצעיתא, אדנ"י שכינתא תתאה: ומסטרא דכתר אתקריאו תלת ספירן אקי"ק אשר אקי"ק, חסד א"ל, גבורה אלקי"ם, עמודא דאמצעיתא יקו"ק, ורזא דמלה א"ל אלקי"ם יקו"ק דבר ויקרא ארץ, נצח והוד צבאו"ת, צדיק
שד"י, מלכות אדנ"י. ובצלותא ברוך אתה ה', כל הכורע כורע בברוך, ודא צדיק חי עלמין, ועליה אתמר והמלך שלמה ברוך, אתה את ה' זעירא, בה צריך לנחתא ברכאן, וכל הזוקף זוקף בשם דא יקו"ק עמודא דאמצעיתא, אלקינ"ו אימא עלאה, ואלק"י אבותינו אבא, הא"ל הגדול חסד, הגבור גבורה, והנורא עמודא דאמצעיתא, דביה אתכלילן מתתא לעילא ומעילא לתתא, כל ספירא בעמודא דאמצעיתא, ובגין:
תיקוני זהר דף קכג/ב דא צריך לאכללא ביה, תתאין בהכרעה, ולבתר עלאין בזקיפה. א"ל עליון, גומל חסדים טובים קונה הכל, וזוכר חסדי אבות, דא כתר עליון על כלהו, ומביא גואל לבני בניהם דאבהן, אלין נצח והוד, למען שמו באהבה דא שכינתא תתאה, ועמודא דאמצעיתא איהו כליל תלת ברכאן קדמאין, דאינון אבהן וגבורות וקדושת השם, ואיהו כליל תלת בתראין בעבודה, ואיהו כליל אמצעיות, לקיימא ביה אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקי"ם, זכאה איהו מאן דידע לצלאה לקודשא בריך הוא בכל תקונין דיליה כדקא יאות, ולמשאל מניה בכל דרגא ודרגא כדקא יאות: חכימין כלהו אינון רשימין דיוקניהון בחכמה, ונבונין רשימין דיוקניהון בבינה, ומארי גמילות חסדים דיוקניהון רשימין בחסד, וגברין ביצריהון כלהו רשימין בגבורה, ומארי תורה כלהו רשימין דיוקניהון בעמודא דאמצעיתא, ונביאים כלהו רשימין דיוקניהון בנצח והוד דאינון תרי סמכי קשוט, וצדיקים נטרי ברית כלהו רשימין דיוקניהון בצדיק, ומארי
מלכותא כלהו רשימין במלכות, ומארי יחודא כלהו רשימין בכתר עלאה דאיהו מחשבה, דתמן צריך לסלקא יחודא במחשבה סתימא, ובכלהו תקונין אלין צריך לשבחא לעלת על כל העלות, דאיהו מלגאו כנשמתא בגופא, ובגין דבני נשא רשימין באלין דיוקנין, אמר למשה ואתה תחזה וגומר: ואתה תחזה בשערא, אי ארוך, או קמוט, או עגול, שערא שעיע אריך, ארחא מתפלג ביה לכמה אורחין, עלה אתמר הנותן בים דרך, וארחין אחרנין דמתפרשין מינה, אינון נתיבין, הדא הוא דכתיב ובמים עזים נתיבה, תלתין ותרין שבילין מתפרשאן מהאי ארחא: אדהכי הא אליהו אתי לגביה, ואמר ליה, והא דיוקנין אלין צריך לתקנא לון באתר דילהון, אמר רבי שמעון בודאי, אף על גב דבעלמא דפירודא, דיוקנין אית סגיאין דאכחשין עובדא דבראשית, דלאו אינון אורח מישור, ואינון חשוכין, מגו חשוכא אשתמודע נהורא, דיוקנין דגנתא דאנהרן בציורא דעובדא דבראשית, מרקמי בכמה גוונין נהירין, ואינון כלהו בקו
ובמדה, ואלין דעלמא דפירודא אינון כקליפין דאגוזא לגבייהו, דאינון מוחא מלגאו, ועם כל דא מגו חשוכא אשתמודע נהורא, ומגו אלין קליפין דאינון דיוקנין חשוכין, אשתמודען ציורין דגנתא דעדן דלתתא, דאינון דיוקנא דמאני משכנא, אמר ודאי הכי הוא: פתח ואמר, שערא שעיע אריך איהו רחמי מסטרא דאריך אנפין, דאיהו א', תרין אנפין דיליה ו' ו', כגוונא דא ואו א' בינייהו, ואיהו סבא דסבין עתיק דעתיקין, ואיהו (ס"א ואתקרי) ארך אפים. שערא קמיטא ולא שעיע אלא קמיט וחריש (נ"א וחריט) איהו דינא, דא רחמי ודא דינא, דא אריך אנפין מסטרא דו', ודא זעיר אנפין מסטרא די', שערא לא קמיט ולא אריך איהו בינוני: ואיהו שערא דאריך אנפין כגוונא דתקיעה, וקמיט וחריש (נ"א ואריך) כגוונא דשברים ו' ו' ו', לא אריך ולא קמיט איהו כגוונא דתרועה, שלשל"ת דתרווייהו, שערא בעגולא כליל כלא, ואיהו כמין כיפה דרקיע דאסחר כלא: כגוונא דא יקו"ק דא מלכותא קדישא, אנשי חיל שערא שעיע אריך, יראי אלקי"ם שערא חריש
וקמיט, אנשי אמת שערא לא אריך ולא קמיט, שלשלת דכלהו, שונאי בצע שערא בעגולא: דוד שבעה מיני דהבא הוה בשערוי, זהב ירקרק, זהב אופז, זהב אופיר, זהב פרוים, זהב סגור, זהב תרשיש, זהב כליל כל גוונים, ואיהי: תיקוני זהר דף קכד/א זהב שבא, והאי איהו זהב מזוקק שבעתים, והכי אינון שבעה מיני חוורו, ושבע מיני סומקו, כל ספירן אתקריאו שביעיות מסטרא דצדיק, עמודא דאמצעיתא איהו כליל כל גוונין, שערא חוורא איהו מסטרא דימינא, סומקא מסטרא דשמאלא, ירוקא מסטרא דעמודא דאמצעיתא, וכלהו שבעה שבעה, שערא אוכמא מסטרא דשכינתא, דאתמר בה שחורה אני ונאוה, גוון יחידה (יחידאית) דלא תפיס בה גוון כלל, מלגאו דילה גוון חוור, ורזא דמלה ישת חשך סתרו: שערא סומקא צריך לבערא ליה מכל וכל, בגין דאיהו בי דינא, ולויים בגין דהוו מסטרא דדינא, אתמר בהון והעבירו תער על כל בשרם, ואתתא בגין דאיהי מסטרא דשמאלא, לא צריך
לאתגליא בה שערא, דלא ישתמודעין בה מארי דדינא, ושערין אחרנין דבר נש צריך לבערא ליה תחות אודנין, בגין דלא יתקריבו ביה מארי דדינין לגבי תרעין דשמעין בהון צלותין, (ס"א ושערא דאיהו תחות אודנין, צריך לבערא, דאתקרי מארי דדינא לגביכו) שערא שעיע עליה אתמר גדל פרע שער ראשו, וצריך לגדלא ליה, דלא צריך לאכחשא סדורא דעובדא דבראשית, אבל שערא דעמודא דאמצעיתא צריך דלא יהא לא אריך ולא קצר, ווי ליה למאן דשני ביה סדרי בראשית: שערא אוכמא, ועיינין אוכמין, ואנפוי אוכמין, וגופיה אוכמא, אם הוא זכאה איהו מסטרא דשכינתא, דאתמר בה שחורה אני ונאוה, דכל גוונין דסטרא דדכיו הכי אינון כגוונא דא, ואם הוא חייבא הוא מסטרא דשבתא"י, פתיא אוכמא, מצד נוקבא דקליפה, דתמן כל קסמין דעורבין אוכמין ועופין אוכמין מסטרא דמסאבי, דאית עלייהו כמה ממנן דאתקריאו לילות, דעלייהו אמר דוד (תהלים ט"ז) אף לילות יסרוני כליותי, מפחד בלילות:
וכלהו נחתין תחות גדפוי דעורבין, ואחזי לון בתנועה דילהון כמה דינין דנחתין על עלמא, ואית אחרנין דממנן על קלין דילהון, וצווחין קלא בתר קלא כלהו בשברים, לאחזאה תבירו על בני נשא, ולזמנין צווחין בתלת סימנין דאינון קר"ק, דאיהו תקיעה תרועה תקיעה, לאחזאה דינא רפיא ברישא ובסיפא, ובאמצעיתא תבירא סגי, בתרועה דחקא בתר דחקא במהירו, ורזא דמלה ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר, כי עוף השמים יוליך את הקול, נחש רכיב על קלא דעורבא אל אחר, בת זוגיה קסם סם המות, דבה אשתלים סמא"ל אל אחר: רכיבת איהי על תנועין דגופא דעורב, ואיהי תנועה דכלהו, דנפקת לאסטאה לבני נשא בפרשת ארחין, תנועה דילה ברישא דעורבא, ובזנבא ובגופא ובגדפין דעורבא, נחש שריא בקריאה ואמירה וקלא ודבור דעורבא, ובאלין תנועין שריין כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע מסטרא דמסאבו: ומנא ידעין כולי האי, בגין דסמא"ל ונחש ממנן על חובין דבני נשא, דאתדנו מסטרא
דשמאלא דאיהו גבורה, וכד בר נש עביד חובין, כפום ההוא בר נש הכי סליק חוביה לאתר דאתגזר נשמתיה, ולא זז מתמן ההוא חובא עד דאתפרע מההוא בר נש, ואם בר נש איהו נשמתיה בארח אצילות, אם חאב, חוביה מטי עד ספירן, ועונשא איהו סגי כפום דרגיה: אמר רבי אלעזר אבא וכי חובא איהו בבר נש דתליא נשמתיה מההוא אתר, וכי אית ליה חובין, והא כתיב (משלי י"ב) לא יאונה לצדיק כל און, אמר ליה אין, הדא הוא דכתיב (ישעיה נ"ח) כי אם עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלקיכ"ם, מאי מבדילים, אלא דסליק האי נשמתא דאצילותא מניה ואתפרש מניה:
תיקוני זהר דף קכד/ב ורזא דמלה, ויאמר אלקי"ם יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה וגומר, אסתלק נשמתיה מניה ואשתאר גופא יבשא, מאן גופא הכא, דא נשמתא דכורסיא יקרא (נ"א דקב"ה יהו"ה) דאשתארת יבשה, בגין דאסתלקת מניה נשמתא בארח אצילות, דהאי נשמתא איהי גופא לנשמתא עלאה, ואי בעי לאתחזרא לגביה ההוא נשמתא, לית לה רשו לאחזרא לגביה, עד דההיא חובא אתעברת מניה, ורזא דמלה שובו אלי ואשובה אליכם: אמר ליה רבי אלעזר לרבי שמעון אבוי, אבא אלין תנועין דעורבא מאי לאשתמודע בהו בר נש בגין דיחזור בתיובתא, אמר ליה ברי ודאי אסיר לאסתכלא בהון לעמא קדישא, הדא הוא דכתיב (במדבר כ"ג) כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל, אבל אם יזדמן לבר נש לפום שעתא וידע בהון, יסתכל בהון ובגין דיחזור מחובוי בתיובתא, והאי לבר נש דכל (נ"א דלא) עובדוי כיעקב וכישראל, דבר נש דיעביד עובדי דיעקב דאתמר ביה ויעקב איש תם, מה כתיב
ביה (ירמיה י') לא כאלה חלק יעקב: דמסטרא דיעקב וישראל בעא בלעם חייבא לאסתכלא בנחשוי ובקסמוי, ולא אשכח אתר לאעלה לגביה, ובגין דא אמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל. אמר ליה רבי אלעזר, והא בלבן כתיב (בראשית ל') נחשתי ויברכני ה' בגללך, אם כן אמאי אערב ביה, אמר ברי הכא רזא עלאה, דלזמנין שושנה אשתכחת בין קוצים, והכא רזא דגלגולא, אמר ליה ידענא, ועם כל דא ברי, אף על גב דאתמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל, בר נש צריך למנדע כלא ואפילו חרשין, כמה דאוקמוהו מארי מתניתין, לא תלמד לעשות, אבל אתה למד להבין ולהורות: ובגין דא תנועי דעורבא, אית תנועה דסליק ברבי"ע, ואחזי דחובא דיליה תליא לעילא בעלמא דאתי, ואית תנועה דנחית לה בתבי"ר בשברים, ואחזי דחובא דיליה נחית לתתא בעלמא דין, למהוי ליה תבירו בגיניה, וכל אלין סימנין איהי אחזי בארחא, כגוונא דעמלק דאמר בגיניה אשר קרך בדרך, דסטרין אחרנין אינון כלסטים דנפיק בארחין, ובגין דא עורבין חילא דילהון באורחין: