{"id":"kabala-1a325a12b279-1-24","bookId":"kabala-1a325a12b279","part":1,"torah":24,"title":"קטע 24","hebrewTitle":"קטע 24","segments":[{"index":1,"he":"ואיהי תגא כגוונא דא ם' ברישא דחוטא דזרק\"א, אבנא כלילא ומתעטרא (נ\"א מוכללת \nומעוטרת) כאבנא בריש עזקא, וכד אית בישראל משכילים בחכמה דאיהי י' מחשבה עלאה, \nידעין לזרקא לה להאי אבנא דאיהי בת יחידה, לההוא אתר דאתגזרת, בגין דברתא באבא \nאתעבידת, הדא הוא דכתיב (משלי ג') ה' בחכמה יסד ארץ, בחכמה דאיהו אבא יסד ברתא \nדאיהי ארץ הדום רגליו: \nוההוא חוט דילה איהו ו', דאבנא דאיהי תגא עטרה על רישיה, עטרה דספר תורה, ובגינה \nאתמר ודאשתמש בתגא חלף, איהו כתר תורה ודאי, דתלת כתרין אינון, כתר תורה וכתר כהונה \nוכתר מלכות, וכתר תורה (נ\"א וכתר שם טוב) על גבייהו, והאי אבנא איהו י' בריש א', \nואיהי י' בסופה, עלה אתמר מגיד מראשית אחרית, ואיהי (נ\"א ואיהו) יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א \n(נ\"א יו\"ד ה\"י וא\"ו ה\"י), כליל עשר ספירן, דאינון (ס\"א דאיהו) נעוץ סופן בתחילתן \nותחילתן בסופן: \nקמו כלהו מארי מתיבתא ואמרו, רעיא מהימנא כמה אנת תקיף לזרקא אבנא, דהא מטא לאתר \n"},{"index":2,"he":"דלית מאן דידע אתרהא, ומלאכין קדישין שאלין בגינהא איה מקום כבודו להעריצו, דלית \nמאן דידע מקומו, כד סלקא לעילא באתר דזריקת לה, עד דאמרין כלהו ברוך כבוד ה' \nממקומו, ואף על גב דאיהי זעירא לתתא, לעילא לית לה סוף: \nמאן יכיל לאגחא קרבא באתר דאנת תמן, באבנא זעירא דזריקת אזדעזעו רקיעין עד אין סוף, \nומלאכין עד אין תכלית, וכל מארי מתיבתא כלהו אזדעזעו ונפלו בנפילת אפים, מקיומיהו \nקדמהא, ואמרו וכי באבנא זעירא האי, כל שכן מאן יגיח עמך בסייפא, דאתמר בה רוממות \nא\"ל בגרונם וחרב פפיות בידם, דאיהי קריאת שמע, חרבא דילך דאנת תקינת לך (נ\"א לה), \nדבה קטילת למצרי, הדא הוא דכתיב (שמות ב') ויפן כה וכה וגומר ויך את המצרי, כ\"ה \nוכ\"ה סלקין לחמשין אתוון, דמייחדין בהון לקודשא בריך הוא פעמים, שמע ישראל ה' \nאלקינ\"ו ה' אחד, דאית בהון כ\"ה אתוון תרין זמנין, וסלקין לחמשין תרעין דבינה, דאיהי \nח' תמינאה מעשר ספירן מתתאה ולעילא: \n"},{"index":3,"he":"י' רישא דחרבא, ו' גופא דחרבא, תרין פיפיות דילה ה\"ה, נרתקא דחרבא אקי\"ק, והכי לתתא \nנרתקא דהאי חרבא אדנ\"י, ואיהו יאקדונק\"י לתתא, יאההויה\"ה לעילא, (נ\"א יה\"ו הה\"ו \nיה\"ה) ורזא דמלה אז ישיר משה תמניא אתוון בחבורא לעילא, אז תקרא וה' יענה לתתא, \nומאן יכיל ברומחא דאיהו רמ\"ח תיבין דקריאת שמע, אנח קרבא לרבי שמעון וחברוי, נחזי \nמאי ניהו חילא ותקיפו דיליה, דהא איהו אתער עלאין ותתאין, ויזדעזעו כל עלמין עלאין \nותתאין ובאומאה לכל חיילין לעילא ותתא למהוי בעזריה, אנח ליה. קום רבי שמעון זריז \nגרמך במאני קרבא דילך, נחזי מאי תקיפו וגבורא דילך: \nקם רבי שמעון פתח ואמר, זרק\"א מק\"ף שופ\"ר הול\"ך סגולת\"א, קם ונטיל תלת אבנין דאינון \nי'י'י', ואבנא עלאה דאיהי בקירטא, תגא בחוטא הא ארבע, דאינון ארבעין, וחוט דסיהרא \n(נ\"א דסחרא) עלה היינו ב', ורזא דמלה בראשית ב' ראשית, האי נקודה: \n \n"},{"index":4,"he":"תיקוני זהר דף סב/א\nעלה אתמר בעשרה מאמרות נברא העולם מאי ב' ההוא חוט דאסחר עלה, והאי נקודה אית לה \nרישא ואמצעיתא וסופא, ואתעבידת תלת יודי\"ן י'י'י', דסלקין לתלתין, וההוא חוט ב' \nתלתין ותרין, תגא דעל חוט י', והא ארבעין ותרין, לקבל ל\"ב אלקי\"ם, ועשר אמירן \nדאתברי בהון שמיא וארעא וכל חיליהון, (וירא אלקי\"ם את כל אשר עשה, דאיהו רזא וירא \nמלאך ה' אליו בלבת אש, בלבת דאורייתא ודא איהו כי יום נקם בלב\"י, ובהון פועלים מ\"ב \nאתוון דיקו\"ק, ורזא דמלה פתחו לי שערי צדק אב\"א ב\"ם אודה י\"ה, וכלהון אתכלילן בבאר \nשבע, דא אב\"ג ית\"ץ וחברוי), אמרו ליה מארי מתניתין, רבי רבי כמה תקיפין אבנין \nדזריקת, דאזדעזעו בהון שמיא וארעא, וחיוון ובעירן ועופין כלהו ברחו, ומנהון נפלו \nלארעא, וכורסיא יקירא ומלאכין ואופנים כלהו אזדעזעו מאבנין דילך, ואלין אינון ארבעה \nטורי אבן, דכלהו חד: \nזכאה איהו מאן דאפיק אבנין אלין שלמין בצלותיה, בארבע צלותין עם צלותא דמוסף, \n"},{"index":5,"he":"דעלייהו אתמר אבנים שלמות תבנה, ואית אבן דאורייתא, דאתמר בה והאבן הזאת אשר שמתי \nמצבה יהיה בית אלקי\"ם, דאיהי מסטרא דעמודא דאמצעיתא, דאתמר ביה וזאת התורה אשר שם \nמשה, דאיהו דיוקנא דיליה: \nואלין אבנין כלהו חד, מלכות קדישא איהי מסטרא דשמאלא, אתמר בה אבן שלמה וצדק יהיה \nלך, והאי איהי אבנא די מחת לצלמא דהות לטור רב ומלאת כל ארעא, מאי ומלאת כל ארעא, \nאלא בגינה אתמר מלא כל הארץ כבודו, ועלה אתמר על אבן אחת שבעה עינים, דאינון שבע \nרועין קדישין, ואינון שבע דכורין ושבע נוקבין, כלהו כלילן בה ורזא דמלה שבעה ושבעה \nמוצקות: \nוהאי אבן איהי חמשה אבנין דשוי דוד בקירטא ואתעבידו כלהו חד, הדא הוא דכתיב (שמואל \nא' ו') ויקח דוד חמשה חלוקי אבנים מן הנחל, ואינון גדולה גבורה תפארת נצח הוד, \nדבהון שבח דוד לקודשא בריך הוא ואמר לך ה' הגדולה והגבורה וגומר, ואלין חמשה חלוקי \nאבנים נטיל לון מן הנחל דאיהו יסוד ח\"י עלמין, וכד שוי לון בקירטא דאיהי מלכות \n"},{"index":6,"he":"קדישא, אתעבידו בה חד, וטבע במצחא דפלשתאה וקטיל ליה: \nואינון חמש אבנין דאינון שמע ישראל ה' אלקינ\"ו, ה' וכד שוי לון בקירטא דאיהי שפה \nדפומא צריך למעבד לון בה כלהו אחד, דבזמנא דינצח בה קודשא בריך הוא כל אומין דעלמא \nיתקיים בהון כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' לעבדו שכם אחד, והא \nשפ\"ה ודאי דא שכינ\"ה, דהכי סליקת בחושבן שפ\"ה, בגין הכי כל אומין דעלמא עתידין \nלאשתעבדא תחות ידהא, ולאמלכא לה עלייהו ביומין דמלכא משיחא, לקיים מה דאתמר בה \nומלכותו בכל משלה: \nזכאה איהו מאן דנטיר האי אמונה בלביה ובפומיה דודאי איהי אמונה דישראל, ואיהי יחודא \nדקודשא בריך הוא, ובה מייחדין ישראל לקודשא בריך הוא תרין זמנין בכל יומא, וזכאה \nאיהו מאן דאיהי באמנה אתו בגלותא, דלא דחיל מעלאין ותתאין, דבגינה אתמר לאדם \nויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה, לעבדה בפקודין דעשה, ולשמרה בפקודין דלא תעשה, בגין \n"},{"index":7,"he":"דאיהי ג\"ן סדרים דאורייתא, ואיהי עדונה דאורייתא, מאי אורייתא עמודא דאמצעיתא, איהי \nגן דיליה, ועדן דיליה, רבי רבי קום אסחר להאי קירטא, ואקף ואסחר לה בשפה דילך, בהאי \nאבנא דאיהי כלילא (נ\"א מוכלל ומעוטר) מכל אבנין דבניינא דאורייתא, (וצלותא) איהי \nאבן יקרה: \n \n"},{"index":8,"he":"תיקוני זהר דף סב/ב\nמוכללת ומעוטרת באות ברית, ובאות דשבת, ובאות דימין טבין, ובאות תפילין, וחוט דילה \nכרוכה באצבעא, ודא כריכו דרצועה דתפילה דיד, דבה הוו קדמאין כורכין את שמע עם ואהבת \nברחימו דאהבה, דהיינו ואהבת את ה' אלקי\"ך, בגין דתהא רחימא לגבי בעלה, ולא מפסיקין, \nולבתר דאתא יעקב דאיהו כליל תלת אבהן, התיר ההוא כריכו דילה, ואמר ברוך שם כבוד \nמלכותו לעולם ועד: \nבגין למהוי איהי סגולת מלכים, בההוא זמנא אתמר שופ\"ר הול\"ך סגולת\"א, ואזל\"א לשריא \nכתרא על ישראל דאיהו עמודא דאמצעיתא, דאיהו ספר תורה כליל חמשה חומשי תורה, \nואתעבידת תגא על רישיה, בכל את ואת דיליה, מאלין אתוון ידיעאן דספר תורה, כגוונא דא \nשעטנ\"ז ג\"ץ, כלהו זיינין אינון חד ועשרין, לקבל חד ועשרין אזכרות דתפלין דרישא, \nולקבליהו חד ועשרין אזכרות דתפלין דיד, דסלקין כלהו ארבעין ותרין, לקבל שמא דמ\"ב, \nתגא איהי י' על רישא דז', גופא דיליה ו', וספר תורה עמודא דאמצעיתא כליל שית ספירן \n"},{"index":9,"he":"מחסד עד יסוד, מלכות י' זעירא, בה אתעבידת שביעי יום שבת, ואיהי אות תפלין, אות \nשבת, אות ברית, ואיהו כתר כהונה וכתר מלכות, מסטרא דימינא דאתייהיבת אורייתא \nאתקריאת כתר תורה וימינא איהו כהנא, מסטריה איהו כתר כהונה, ועמודא דאמצעיתא איהו \nמלך, ומסטרא דגבורה בית דין הגדול, נפיק מתמן אשא ואוקיד ליה, וכד כהנא נפיק בשלם \nמהיכלא, בההוא זמנא יתערון לויים בנגונא (כאן חסר והוא בתקוני זהר חדש כד ע\"ג): \nועוד אית תקונא חמשאה בצלותא, צלותא איהי כקרבנא, כמה דאוקמוהו קדמאין תפלות כנגד \nתמידין תקנום, תא חזי קרבנין אינון מארבע מינין, דאינון לקבל אריה שור נשר אדם, \nדאינון מצויירים בכורסיא, אית קרבנא דהוו מקרבין ישראל, וכהנא הוה קריב קרבנא \nדלהון: \nקרבנא קדמאה, קרבנא דהוה קריב לימינא, דא צלותא דשחרית, ואם הוו זכיין הוה נחית \nדיוקנא דארי\"ה והוה מקבל קרבנא, ודא מיכא\"ל דדרגיה חס\"ד, איהו הוה מקבל צלותא \n"},{"index":10,"he":"דשחרית, ואם לא זכו מה כתיב בקרבנא לכלב תשליכון אותו, דחשיב ליה כטריפה, ובגין דא \nהוה נחית דיוקנא דכלב לקבל ההוא דורונא, וקרבנא, ודא איהו כלב דאמר דוד עליו השלום, \nהצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי, וכל מלאכי חבלה דאינון כלבים צועקים במשמרה תניינא \nדליליא, אינון צווחין ונבחין ואמרין הב הב, בגין דאינון מסטרא דגיהנם סם המות, \nדאתמר ביה לעלוקה שתי בנות הב הב: \nקרבנא תניינא לקבל שו\"ר, דאתמר ביה שור או כשב או עז וגומר, ולקבליה צלותא דמנחה, \nדאמר דוד עלה מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת האדם, מאי עשב, ע\"ב ש', ואינון ע\"ב \nשמהן, דאינון לבושין לע\"ב שמהן עלאין, כגוונא דעשב דאיהו לבושא דחטה, ובגין דא \nלהוציא לחם מן הארץ, והיינו לחם אבירים אכל איש, ודא נהמא דאורייתא: \nולעולם כל קרבנין שחיטתן בצפון, בגין דמצפון תפתח הרעה, דמתמן ההוא דאושיד דמא, \nמלחך ההוא דמא דבעירן, ובגין דא לא צריך לכסאה לה מניה, (ס\"א ודא יצר הרע, ובגין \n"},{"index":11,"he":"דלא יהא צריך מנשמתא דילך (ס\"א דלא יסריך נשמתא דילך) האכילהו קרבנא), לקיימא ביה \nאם רעב שנאך האכילהו לחם, ואם צמא השקהו מים, ולבתר דאיהו: \n \nתיקוני זהר דף סג/א\nנטיל דמא, לא יטול מדילך, קרבין קרבנא לעילא, דאתמר בה את קרבני לחמי לאשי, ולקבליה \nדשור איהו חמור נוער, אם זכו הא שו\"ר מקבל קרבנא, ואם לאו הא חמור נוער, ובגין דא \nאתמר לא תחרוש בשור ובחמור יחדו, יחדו כלומר לא תגרום דיאכול חמור קרבניה דשור: \nקרבנא תליתאה דערבית, קרבנא דעופין, דאתמר בהון שתי תורים או שני בני יונה וגומר, \nדאי זכו נשר\"א דיעקב נחית לקבלא לון, ואם לאו נשרא דסטרא דמסאבו נץ לגבי יונה, \nוכפום קרבנא הכי יתרבי או יתזער: \nקרבנא רביעאה אדם, האי איהו דמקבל קרבנא דאד\"ם, דאיהו מחשבה דקריב ומייחד כלא, \nועליה אתמר אדם כי יקריב מכם וגומר, האי איהו דמקרב קרבן לה', ודא אורייתא, ובגין \nדא תקינו בצלותא למשמע בה ספר תורה, למהוי ביה קרבנא שלים באדם, דאתמר ביה זאת \n"},{"index":12,"he":"התורה אדם, ובגין דא מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה: \nוכל קרבנין אלין רמיזין בגופא דבר נש, מוח\"א וליב\"א וריא\"ה, אינון ארי\"ה שו\"ר נש\"ר, \nקטרוגא דלהון כלב חמור נץ, טחו\"ל מר\"ה וכב\"ד, דאינון משחי\"ת א\"ף וחמ\"ה, מחשבה דא \nאדם, אית מחשבה טבא דחיוון טבין, ואית מחשבה בישא דחיון בישין, ומחשבא טבא איהו אדם \nטוב, ומחשבה בישא דא אדם רע בליעל, אדם להבל דמה: \nלקבל מוח\"א איהו ארי\"ה דנחית למיכל קרבנין, ועליה אתמר ופני אריה אל הימין לארבעתם, \nלב\"א לשמאלא ועליה אתמר ופני שו\"ר מהשמאל לארבעתם, ריא\"ה דא נש\"ר דאית לה גדפין \nדפרח בהון, ועלה אתמר ופני נשר לארבעתם, מחשבה דאיהו אדם רכיב על כלהון, ואינון \nמרכבה דיליה, כסוסוון לבני נשא: \nחיילין דמוחא גרמי\"ן בקרבנא, ותקרבו עצמות עצם אל עצמו, חיילין דריאה ודלבא ערקין, \nקשירו וחבורא, ותנועה דלהון רוחא דכנפי ריאה, ואיהו רוח אלקי\"ם מרחפת על פני המים \n"},{"index":13,"he":"(נ\"א דאיהו מוחא), בגין דריאה (נ\"א דרישא) כלילא מתרוייהו, כגוונא דעופא ממיא \nוארעא, ואינון כלילן מתרוייהו: \nעל מוחא שריא ברכה, על לבא שריא קדושה, על ריאה שריא יחוד, מחשבה כלילא מכלהו, \nואינון יברכך ה' יאר ה' ישא ה', יברכך במוחא, יאר בלבא דתמן נהורא דעיינין, כמה \nדאוקמוהו הלב רואה, ישא בריאה דאיהו שלום, הדא הוא דכתיב וישם לך שלום: \nואינון שמיע\"ה ראי\"ה ריח\"א, שמיע\"ה במוח, ואיהו בהפוכא חו\"ם, דשריא בלחותא וקרירותא \nדמוחא לחממא ליה, מסטרא דגבורה, ואיהו אריה מסטרא דגופא, שור מסטרא דנפשא, דאינון \nאש ומים, אש שכלית מים יסודית, ראי\"ה בלב\"א, דאיהו אש, ראי\"ה ארי\"ה, מים שכלית \nלקררא אש יסודי דלבא, דלא יוקיד כל גופא: \nריחא בריאה דנפיק לחוטמא, עליה אתמר ויפח באפיו נשמת חיים, וריאה איהי מסטרא דמוחא \nקרירא, ומסטרא דלבא יבישה, ואיהו חציו מים יסודית, וחציו יבשה יסודית, בגין דא שריא \nעלה רוחא שכלית, דאיהו חם ולח, חם לחממא קרירותא, לח לרטבא יבשותא, דא שכלי ודא \n"},{"index":14,"he":"יסודיי: \nדבור דא אדם, דכליל מכלהו, ומאן אפיק ליה מחשבה, ובגין אלין שכליים הוו נחתין \nבקרבנא לקרבא קרבנא וליחדא כלא, ואלין אינון בתחיית המתים, דבהון יהא קודשא בריך \nהוא מקרב עצם אל עצמו, וגידין וערקין כלהון לחברא דא בדא, ויקבלון אלין באלין, \nומשלבין אלין באלין, הדא הוא דכתיב מקבילות הלולאות וגומר, בההוא זמנא יהא חדוה \nונגונא, בקריבו דלהון: \n \n"},{"index":15,"he":"תיקוני זהר דף סג/ב\nתקונא עשרין ותרין: \nבראשית ברא אלקי\"ם, בראשית חד איהו דלא אתגליא, וברא תרין, תרין אינון, ואינון ב', \nואינון תרין עלמין סתימין, ובמה ברא לון בנקודא חדא סתימא, ראשית אתקרי, ועלה אתמר \nכלם בחכמה עשית, ותרין עלמין סתימין לא הוו אתגליין, עד דעביד לון תרין לבושין, \nומאי נינהו את השמים ואת הארץ, את השמים לבושא לעלמא עלאה דאתברי בנקודה עלאה, ואת \nהארץ לבושא לעלמא תתאה דאתברי באלקי\"ם דאיהי אימא עלאה: \nי' ראשית אתקרי ואיהו אבא דכלא, ה' אלקי\"ם ואיהי אמא דכלא אם כל חי, וחכמה דאיהו \nאבא לא אשתמודע אלא בבינה דאיהי אלקי\"ם, ותמן י\"ה אבא ואימא כחדא, תרין עלמין \nסתימין, ו\"ה אינון תרין בנין, ואינון עלמא דין ועלמא דאתי, ו' עלמא דאתי דאיהו עלמא \nאריכא, ה' עלמא דין דלאו איהו ארוך: \nב' תרין היכלין לתרין אתוון דאינון י\"ה, ועליה אתמר אלקי\"ם הבין דרכה והוא ידע את \nמקומה, ומאי ניהו תרין היכלין אלין, אלא חד איהו אהי\"ה, ותניינא אדנ\"י, ותרוייהו \n"},{"index":16,"he":"אינון כנויין לתרין אתוון י\"ה אבא ואימא, והכי סליק חושבן אהי\"ה אדנ\"י וחושבן \nאלקי\"ם לחושבן כנו\"י, ובה גניזין אבא ואימא, ודא איהו הנסתרות לה' אלקינ\"ו י\"ה, ודא \nאינון סתירין וגניזין, ואינון סתרי דאורייתא ממש, ובגין דאינון סתירין, צריך דלא \nלגלאה לון, ודא איהו רזא דעריין, דאתמר בהון ערות אביך וערות אמך לא תגלה, לא תגלה \nודאי מן כסויא דלהון: \nקם סבא פתח ואמר, רבי רבי נחית הכא, דאת בוסינא קדישא, דהא שכינתא קדישא קא נטירת \nלך ולחברך, באומאה עלייכו לא תתעכבון התם לנחתא הכא אתון, והכי אומינא לכל אינון \nמארי מתיבתא עלאה ותתאה, דיהון כלהון נחתין עמכון, וכן אנא אומינא לאינון מלאכין \nוחיילין קדישין די ממנן לנטרא לכו, ולאו ליקרא דידי עבידנא ולאו ליקרא דאבא ואמא, \nאלא ליקרא דשכינתא: \nמיד קלא אתער בענפי אלנין דגנתא דעדן, עלאין נחתו, (מלאכין) (נ\"א תתאין) אתכנשו \nלנחתא, באלין מארי מתיבתא עלאה ותתאה, דהא רשותא אתייהיב לכו מלעילא, מיד כלהו \n"},{"index":17,"he":"אתפשטו מדיוקניהון, ואתלבשו באוירין דהאי עלמא דאיהו כנוי וסתירה לאתוון קדישין: \nאדהכי הא אליהו קא אקדים לתקנא לון מותבייהו, פתח ואמר רבי רבי בוצינא קדישא, דפומא \nדילך איהו ממלל רברבן באורייתא, מניה מזדעזעין עלאין ותתאין, ופומא דילך אתמר בה \nוהר סיני עשן כלו וכו', בגין דאת י' שריא במוחא דילך, ה' בלבך דאיהי בינה, ובה לב \nמבין, ו' בפומא דילך, ומניה וכל העם רואים את הקולות, דאיהו באינון הבלים דנפקין \nמפומך, דעלייהו אתמר קול ה' חוצב להבות אש: \nשית עזקאן אינון בקנה, דבהון סליק ו', ואינון ו' דרגין לכורסיא, ה' בלבא איהי הב\"ל \nה' ל\"ב, דודאי איהי ה' בלבא, ו' (קול) בקול דנפיק מניה, והאי איהו קול דנפק מהבל: \nותרין בתין אית בלבא, חד אפיק הבל, וחד אפיק הבל ואינון ה' עלאה ה' תתאה, בתרי בתי \nלבא, דאינון לקבל בית ראשון ושני, ו' קול דנפיק מתרוייהו, י' דבור דשריא בפומא, \nועליה אתמר בדבר ה' שמים נעשו, ואיהו דבור חד דכליל עשר אמירן, ורזא דמלה אחת דבר \n"},{"index":18,"he":"אלקי\"ם שתים זו שמעתי, לאחזאה בה דעשר דברן בדבור חד אתאמרו, שתים זו אלין אנכי ולא \nיהיה לך, ואיהו אחד חד בינייהו, ודא איהו דאמרן דבתרוייהו: \n \nתיקוני זהר דף סד/א\nתליין פקודין דעשה ולא תעשה, וקודשא בריך הוא מתרוייהו מליל למיהב יקרא לאורייתא, \nדהא איהו בדבורא חד אמר כלא, ולמה אמר שתים זו שמעתי, ז\"ו אח\"ד, הוי בחושבן, דתרי \nתורות הוו, וקודשא בריך הוא חד בינייהו ושמיה חד, ומתרין דבורין נפק קלא ואתפלג \nלשבעין קלין, לקבל שבעין אנפין, וקטיל בהון שבעין אומין על דלא קבילו אורייתא, \nובתרין דבורין קטיל לתרין אומין, דאינון עשו וישמעאל דלא בעו לקבלא אורייתא: \nדהא קודשא בריך הוא חד איהו, ואיהו לא הוה ממלל באלין קלין ודבורין דאנכי, אלא \nלאחזאה דשמיה ויקריה הוה באורייתא, ובגין דא קודשא בריך הוא מליל מינה, (ס\"א \nבדינא), בגין דיתזעזעון כל אומין דעלמא מאלין דמשתדלין בה, ובגין דא אמר קודשא בריך \n"},{"index":19,"he":"הוא למשה זה שמי לעלם וזה זכרי לדור דור, שמי עם י\"ה שס\"ה פקודין דלא תעשה, זכרי עם \nו\"ה רמ\"ח פקודין דעשה, לאחזאה דאורייתא בשמא דקודשא בריך הוא אתבריאת, ועל שמיה \nאתקריאת, הדא הוא דכתיב כל הנקרא בשמי וכו', ובה שריא קודשא בריך הוא, ומינה מליל \nבסיני: \n"}]}
