{"id":"kabala-1a325a12b279-1-42","bookId":"kabala-1a325a12b279","part":1,"torah":42,"title":"קטע 42","hebrewTitle":"קטע 42","segments":[{"index":1,"he":"ודא איהו שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז, וכל מאן דערב לון אתמר ביה את מקדש \nה' טמא וגומר, דבשבת דאתפשט קודשא בריך הוא מאלין לבושין ואתלבש בלבושין דקודשא, לא \nצריך לקרבא קדמוהי (נ\"א קדמיהון) לבושין דחול, דמוחא לא מקבל טומאה, הדא הוא דכתיב \nהלא כה דברי כאש נאם ה', דביה לא יכיל לאתערבא שום עירוב, אלא בלבושין דאתלבש בשבת \nויומין טבין יכיל לאתערבא, ובגינייהו מני למעבד הבדלה, דלתתא אית אילנא מעורב טוב \nורע כלאים, ועליה אתמר ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, בגין דההוא מוחא דיליה \nבבריאה יכיל לאתערבא עמיה קליפה, אבל מוחא דאיהו נהורא בארח אצילות לא יכיל לאתערבא \nעמיה (נ\"א ביה) שום תערובת: \nואית אילנא דטוב ורע דקליפין, דאינון גרעינין אינון מלגאו רע, ומוחא דקיק מלבר טוב, \nואית דמוחא דקיקא מלבר טב ומוחא סגי ביש מלגאו, כגון דהבא וכספא זעיר מצופה מלבר, \nועופרת סיגים מלגאו, דא מוניטא דשקרא, פומיה טב ולביה ביש, ואית דאיהו קליפה מלבר \n"},{"index":2,"he":"ומוחא מלגאו, ועלייהו אתמר גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור: \nואית אילנא לתתא דעבודה זרא, דלית ליה מוחא אלא קליפה מלגאו ומלבר, ועליה אתמר לא \nכן הרשעים כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח, ואיהי אשרה דנטעין אומין דעלמא קדם דמות עבודה \nזרה, דאיבא דיליה מוץ אשר תדפנו רוח, בזמנא דייתי מלכא משיחא: \n \n"},{"index":3,"he":"תיקוני זהר דף קט/ב\nעתיד קודשא בריך הוא לאעברא כל אלין קליפין לעילא ואמצעיתא ותתא, ולא יהא ערבוביא \nבפמליא דלעילא, בההוא זמנא ה' בדד ינחנו לישראל ואין עמו אל נכר, בההוא זמנא ותוסף \nללדת, איתוסף רוחא דקודשא על ישראל, הדא הוא דכתיב (יחזקאל ל\"ו) ונתתי לכם לב חדש \nורוח חדשה אתן בקרבכם: \nועוד ותוסף ללדת את אחיו את הבל, רבי יוסי ורבי אלעאי הוו אזלי בארחא, אזדמן רבי \nאלעזר עמהון, אמרו ודאי עלך אתמר ויפגע במקום דאערענא בשכינתא, אמר לון עלייכו אתמר \nויפגעו בו מלאכי אלקי\"ם, מאי מלאכי אלקי\"ם, אלין דאתמר בהון עושה מלאכיו רוחות, \nדרוחין דלכון מרוחא דקודשא בריך הוא, חדו כלהו בארחא. אמר רבי יוסי לרבי אלעזר מאי \nותוסף ללדת את אחיו את הבל, ועוד מאי אתא לרבות ותוסף, ותרין אתין את אחיו את הבל: \nאמר ליה ודאי ותוסף דא תוספת רוחא דקודשא דאיהו עמודא דאמצעיתא, מתמן אתוסף ליה \nרוחא דקודשא, תרין אתין לרבות ביה נשמתא ונפשא משכינתא עלאה ותתאה, ומאי הוה תוספת \n"},{"index":4,"he":"על רוחא דא חכמה מאדם עלאה: \nאמר רבי יוסי שמענא דתלת רבויין אלין, אינון תלת טפין דאזדריקו ממוחא סתימא דכל \nסתימין, ואלין אינון תלת גלגולין, ואלין תלת טפין, שמענא דאינון לקבל תלת נשים, \nדאתמר בהון חכמות נשים בנתה ביתה, דחד אופה וחד עורכת וחד מקטפת, לההיא דאתמר בה \nראשית עריסתיכם חלה, ודא חלה דפסח דאיהי סגולת\"א, איהי טפה קדמאה ומינה אזדריקו תלת \nטפין, ואינון תלת יודין י' י' י' דאינון סגולת\"א ודאי, ואינון י' יברכך י' יאר י' \nישא, ובאן אתר אזדריקו בתלת אבהן, דתמן נחית אדם בתלת גלגולין, ומאן אתר אזדריקו \nמההוא דנחית בהון (דא יה\"ו) מסטרא דחכמה עלאה, ולקבל תלת טפין אלין תקינו תלת מצות \nבפסח, חד: \n \n"},{"index":5,"he":"תיקוני זהר דף קי/א\nמצה דלעילא לברכא בה המוציא, תניינא לחם משנה, תליתאה לחם עוני בלא מלחא, דהא אתמר \nעל כל קרבנך תקריב מלח, בגין דאיהי מצה פרוסה, כגוונא דפריס פריסת מלכותך, עד דתהא \nשלימה לא צריך לקרבא עלה מלח, דאיהו חל\"ם, ומאי ניהו חל\"ם (דאיהו) אמצעי (דכלהו \nתלת), תלת טפין עלאין אינון סגולת\"א, דתליין ממוחא סתימא עתיקא דעתיקין: \nתלת טפין אזדריקו בגולגלתא (נ\"א בגלגולא) ממוחא תניינא ואינון סגו\"ל, באן אזדריקו, \nבתרי סמכי קשוט וברית, דאינון לקבלייהו נח שם ויפת, נח אזדריק בצדיק, הדא הוא דכתיב \nנח איש צדיק, שם ויפת בתרי סמכי קשוט, ועלייהו אתמר ברא שית, תלת טפין עלאין דאינון \nסגולת\"א, דאזדריקו ממוחא סתימא, אינון קוצא דאת י' לעילא וקוצא דילה לתתא וגו \nבאמצעיתא דילה, מוחא דאזדריקו תלת טיפין אלין מינה איהו י', ודא י' דאיהי לעילא מאת \nא', י' לתתא מן א' מוחא תניינא, ותלת טפין דאזדריקו מינה אינון סגו\"ל, תלת טפין \n"},{"index":6,"he":"דאדם קדמאה דאינון תלת גלגולים, ותלת דאדם תניינא תלת גלגולין: \nמאן אדם עלאה ואדם תניינא, אלא מה שמו ומה שם בנו, מה שמו אדם עלאה, מה שם בנו אדם \nתתאה, ותרוייהו אתרמיזו בההוא קרא דאמר משה, (שמות ג') ואמרו לי מה שמו מה אמר, תלת \nטפין חד אופה במוחא דאיהו לקבל ימינא, דאיהי אופה דאיהו שר האופים, וחד עורכת דא \nמוחא דאיהו מסטרא דשמאלא, דאתמר בה אף ערכה שלחנה, והא אוקמוהו שלחן בצפון לקבל \nלבא, וחד מקטפת לקבל מוחא דאיהו לאחורא כלפי כתף, ולקבל אלין תלת טיפין אינון תלת \nיודי\"ן דאינון ביו\"ד ק\"י וא\"ו ק\"י, דמעידין על עלת כל העלות, דעליה אתמר אני ראשון \nואני אחרון ומבלעדי אין אלקי\"ם, דאיהו ראשון ואחרון ומבלעדיו אין אלקי\"ם: \nומשית תקונין אלין בעא קודשא בריך הוא למברי לשת, למהוי שמיה שית, למהוי ביה תלת \nגלגולין דאדם ותלת דהבל, אלא דפרח י' משת דאיהי נקודה אבן שתיה דמתמן הושתת עלמא: \nובהאי י' חב יוסף, הדא הוא דכתיב (בראשית מ\"ט) ותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו, \n"},{"index":7,"he":"מאי ויפוזו, דאזרריקת טפה דאיהי י' בין עשר אצבעאן, ואתפליגת לעשר ניצוצין דאזדריקו \nמקשת דאיהו ברית, ובאן אתר אזדריקו בעשרה הרוגי מלכות, אמר ליה, והא שמענא דעשרה \nהרוגי מלכות בני יעקב הוו, אמר ליה חס ושלום, אלא בדיוקנייהו הוו: \nאמר ליה ומאן גרים דאזדריקו תמן, אמר ליה דיוקנא דאבוה דאזדמן לגביה דהוה דיוקנא \nדאדם קדמאה, דא גרים דאזדריקו לון, ונעץ צפרניו בקרקע וברח גרמיה, ולא אזדריקו \n(בההיא זונה, דאי לאו דאתחזיאת ליה דיוקנא דאבוה לא הוו אזדריקו הכי, ודיוקנא דאבוה \nגרם דההיא טפה וינס ויצא החוצה, ולאו בעבירה, ובשכר וינס) , (נ\"א בהאי זונה, דאי \nהוה זריק לון בההיא זונה, הוו ישראל טבעין בימא, ולא למגנא אוקמוה קדמאין, בשכר \nוינס). (אמר המגיה לשון זה מצאתי בספר אחר): \n \n"},{"index":8,"he":"תיקוני זהר דף קט/ב\nרבי אלעזר ורבי יוסי הוו אזלי בארחא אזדמן רבי אלעאי עמהון אמר רבי יוסי לרבי אלעזר \nשמעת בהאי קרא אמאי אתמר ביה את את תרי זמני בתר דאמר ותוסף ללדת את אחיו מאי את \nהבל והא תלת רבויין הכא תרין אתין רבויין ותוסף ללדת רבויא הא תלת רבויין אמר ליה \nשמענא דתלת רבויין אלין אינון תלת טפין דאזדריקו מאדם קדמאה אמר ליה והא אנא שמענא \nאלה ת'ולדות ה'שמים ו'הארץ תמן תה\"ו אמר ליה ודאי הכי הוא דמתמן הוה קין יסודיה \nועקריה קדם דאתא לעלמא אמר ודאי רזא עלאה אתגליא דלא שמענא עד השתא אמר ליה אם כן \nאלין טפין דאתוספו הכא מאי נינהו אמר ודאי על אלין תלת טפין שריין תלת חכמות חד \nאיהו חכמת המחשבה ותניינא חכמת הדבור ותליתאה חכמת המעשה ואינון תלת עלמין סתימין \nתלת טפין דתליין מן מוחא עלאה סגו\"ל קרינן ליה ואית תלת עלאין עלייהו דתליין ממוחא \nסתימא דעתיקא דעתיקין ואינון סגולת\"א תלת עלאין אתרמיזו בי' עלאה דאית לה קוצא \n"},{"index":9,"he":"לעילא וקוצא לתתא וגו באמצעיתא ותלת טיפין תניינין דאינון סגו\"ל מן י' תתאה ורזא \nדמלה ברא שית תלת מאדם קדמאה ותלת מאדם תתאה ובאלין תלת נקודין אתמר אני ראשון ואני \nאחרון ומבלעדי אין אלקי\"ם ואלין אינון תלת גלגולין דאדם קדמאה דתלת טפין דאזדריקו \nבתלת אבהן דבהון י'. מספר אחר: \n \n"},{"index":10,"he":"תיקוני זהר דף קי/א\nיברכך ה' יאר ה' ישא ה' ותלת תניינין בברית ותרי סמכי קשוט דנח שם ויפת מתמן הוו \nדאתמר ביה נח איש צדיק מסטרא דצדיק חי עלמין שם ויפת מסטרא דתרין סמכי קשוט ורזא \nדמלה הכא מה שמו ומה שם בנו כי תדע מה שמו באימא עלאה דתמן חכמה ומה שם בנו באימא \nתתאה אשתמודעא אבל תלת גלגולין בתלת אבהן ותלת בתלת סמכין דלתתא ואלין שית הוו \nעתידין למהוי תלת בשת ותלת בהבל אלא דפרח י' משת דאיהי נקודה כו'. (ע\"כ מס\"א): \n \n"},{"index":11,"he":"תיקוני זהר דף קי/ב\nהים ראה וינס, ואי לא, לא הוו נפקין ישראל מן ימא, ואיהו קביל עונשיה באלין עשרה \nהרוגי מלכות, דהוו עתידין למיפק מיניה עשרה שבטין, ובגין דא הוו עשרה הרוגי מלכות \nכגוונא דעשרה שבטין דהוו עתידין למיפק מניה, והון חשבין חבריא דעשרה בני יעקב הוו: \nאמר ליה אם כן מאן יהיב רזא דא בשת, (אמר ליה נשמתהון דצדיקיא אתבריאו קדם דאתברי \nעלמא, כמה דאוקמוהו קדמאין), (נ\"א כ\"ש בראשית, אין ראשית אלא נשמה כו', עי' לקמן \nקיב ע\"א), אמר ליה בגין דא אמר קרא (ישעיה מ\"ו) מגיד מראשית אחרית, ובגין דא שת \nאיהו סיומא דאתוון, ומינייהו אשתמודעאן רישא דאתוון דאיהי אב בא\"ת ב\"ש, ועוד שת ש' \nדיליה אינון תלת ענפי אילנא לעילא, ואיהי שרש לתתא, ואחזי בהון תלת גלגולין לעילא, \nותלת לתתא: \nת' תפארת [ש'] שלום, כליל שית סטרין, ודא דרגא דמשה, כליל תלת אבהן ותלת דרגין \nתחותייהו, ואינון גלגולא דאדם, שת אנוש הבל, נח שם יפת, ומשת ואנוש אתיחסו כל דרין, \n"},{"index":12,"he":"הדא הוא דכתיב (בראשית ד') אז הוחל לקרא בשם ה', אז ההוא דאתמר ביה (כי מן המים \nמשיתהו), אז הוחל למיתי בגלגולא, ההוא דאתמר ביה אז ישיר משה: \nובגין דא שת מתמן הושתת עלמא, ובגין דא כי שת לי אלקי\"ם זרע אחר תחת הבל, דאתמר ביה \nבשגם זה הבל, ואיוב עליה אמר מי שת בטוחות חכמה, חכמה מי\"ם עליונים, מתמן אתמשך, \nובגין דא כי מן המים משיתיהו, ש' תלת אבהן, ודא מ\"ש מן משה, ה' שכינתא תתאה, הבל ה' \nל\"ב: \nוכפל שמיה תרין זמנין משה משה, לאחדא בתרין ההי\"ן ה' עלאה ה' תתאה, ולאחדא בתלת \nענפין ובתלת שרשין דאינון שית, תרי זמנין מ\"ה ממשה איהו אחזי רזא מה שמו ומה שם \nבנו, דבתלת אבהן אתלבש מ\"ה דלעילא, ובתלת דרגין דלתתא מ\"ה דלתתא, ומשה כליל \nתרוייהו, איהו מרכבתא שלימתא עלאה ותתאה, כגוונא דא ש' מן משה תלת אבהן, דאתמר בה \nופני אריה אל הימין ופני שור ופני נשר כו', מ\"ה דמשה ודמות פניהם פני אד\"ם, ובגין \nדאיהו מרכבה לעילא ותתא, אמר ואמרו לי מה שמו מה אמר אליהם: \n"},{"index":13,"he":"אדהכי הא רבי יצחק ורבי יודאי ורבי יהודה ושאר חבריא קאתו, אמר להו רבי שמעון במאי \nעסקיתו, אמרו ליה שמענא בך ואתינא לגבך, דשאילנא עלך לכל חבריא ולא אשכחנא מאן \nדאודע לן מינך, עד דאערענא ברבי יוסי ורבי אלעאי ורבי אלעזר דהוו מתעסקין ברזא דהבל \nבכל גלגולין דיליה: \nאמר רבי שמעון ודאי עובדא דצדיקא לעילא תליא, ותמן אשתמודע כלא, ואתערותא דלתתא \nגרים אתערותא דלעילא, בודאי רזא דגלגולא באתר חד איהו, וכל גלגולים אינון כגוונא \nדגלגלים דסלקין ונחתין, וגלגל חד איהו קבוע באמצעיתא בינייהו, ואיהו לא מתנענע הכא \nוהכא: \nורזא דמלה הא אוקמוה, דר הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת, דאיהי קביעא בינייהו \n(כגוונא דא נפש איהו בקביעו דגופא, ורוחא סלקא ונחתא בגופא ומתפשטא בכל ורידי דלבא, \nכבר אמרנא דגלגולים אינון כגוונא דגלגלים דסלקין ונחתין בגלגול חד), כגוונא דא נפש \nאיהי בקביעו דגופא, ורוחא נחתא וסלקא בגופא, ומתפשטא בכל ורידי דלבא דמתנענעין, הדא \n"},{"index":14,"he":"הוא דכתיב אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו, אבל נפשא קביעא בלבא, כאתתא דאיהי קביעא \nבביתא, הדא הוא דכתיב מושיבי עקרת הבית, ובעלה ויצא יצוא ושוב, הכי דור הולך ודור \nבא דא עמודא דאמצעיתא, איהו אזיל ואתי בגלגולא, אבל שכינתא לעולם עומדת, איהי לא \nאזלא בגלגולא, ולא אתרכיבת באתר אחרא, ובגין: \n \n"},{"index":15,"he":"תיקוני זהר דף קיא/א\nדא אתמר בה, אשתך כגפן פוריה, מה גפן לא קבילת הרכבה ממין אחרא מכל אילנא דעלמא, \nהכי שכינתא לא קבילת עליה הרכבה אחרא בעלמא אלא מבעלה: \nקמו כלהו חבריא ואשתטחו קמיה, ואמרו אלו לא אתינא לעלמא אלא למשמע דא די, פתח ואמר \nוזרח השמש ובא השמש, וזרח השמש דא עמודא דאמצעיתא, דאיהו משה בדיוקניה, וזרח הדא \nהוא דכתיב ה' מסיני בא וזרח משעיר למו, ובא השמש כד אתכניש משה, ועם כל דא דאתכניש \nאל מקומו שואף זורח הוא שם, ודא יהושע דהוה כגוונא דסיהרא דאיהי שכינתא: \nועוד וזרח השמש דא משה, כד ייתי בגלגולא בצדיק גמור, וכד לא איהו בצדיק גמור ובא \nהשמש, אתכניש מניה, ואזל ואתי בגלגולא עד דאשכח אתריה, ובגין דא אל מקומו שואף זורח \nהוא שם: \nועוד וזרח השמש דא קודשא בריך הוא, באן אתר, בבר נש דשכינתא עמיה, כמה דאת אמר בכל \nהמקום אשר אזכיר את שמי וגומר, ותרגם אונקלוס באתר דתשרי שכינתיה תמן, ואי לית \n"},{"index":16,"he":"שכינתא תמן ובא השמש אתכנש מניה קודשא בריך הוא, ואשתאר בחשוכא ושלטין עליה כמה \nמחבלין וכמה יסורין בישין, דלאו אינון יסורין של אהבה, הדא הוא דכתיב (דברים ל\"א) \nעל כי אין אלק\"י בקרבי מצאוני הרעות האלה, דאלין רעות ממנן על כל עתין ורגעין, \nדעלייהו אתמר ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו, וזהו שאמר דוד בידך עתותי וגומר, ומאן \nגרים דלא שריא שכינתא עליה, ולא נהיר שמשא עליה, בגין הבל דשקרא ומלין דשקרא דנפקין \nמפומוי, ובגין דא יש הבל אשר נעשה על הארץ, אית הבל ואית הבל, אית הבל ממארי דשקרא \nדאתמר בהון הבל המה מעשה תעתועים, דאינון תועים בעובדא דשקרא: \nויש הבל דאתמר ביה, כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם, ודא הבל דאורייתא, דאיהו ה' \nחומשי תורה, מן ב' דבראשית עד ל' לעיני כל ישראל, ודא הוא הב\"ל, והא שית אינון עם \nזה ספר, אלא דא ו' דאיהו קול דסליק בהבל דאיהו ה', זכאה איהו מאן דמחבר לון כחדא, \nואפיק לון מפומוי ברחימו ודחילו די\"ק, ובגין דא יש הבל וכו', אשר יש צדיקים שמגיע \n"},{"index":17,"he":"אליהם כמעשה הרשעים: \nאמרו ליה חבריא רבי רבי אי הכי דאינון צדיקיא אמאי מגיע אליהם כמעשה הרשעים, אמר \nלון גלגולא גרים לון דייתי לון כעובדא דרשיעיא, כאלו הוו רשיעיא הכי ייתי לון \nיסורין ודחקין, והאי אינון דנשמתין דילהון מסטרא דאדם והבל, דדא חאב במחשבה ועובדא, \nודא חאב במחשבה ועובדא, ובגין דא אמר עלייהו קרא בשגם זה הבל, גם לרבות אדם: \nאמרו ליה ידענא דמחשבה איהי אדם קדמאה, מ\"ה דלעילא, מ\"ה שמו, עובדא כ\"ח דיליה, כ\"ח \nאתוון דעובדא דבראשית ברא וכו', וכלא חכמה כח מה, אם כן במאי הוו יכלי למחטי הכא, \nאמר לון בודאי כל מאן דחב בגופיה דתמן עובדא, ובנשמתיה דתמן מחשבה, כאלו חאב בההוא \nדאתברי איהו בדיוקניה, הדא הוא דכתיב ויברא אלקי\"ם את האדם בצלמו וכו': \nויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים, דאית לון עותרא ושלם ואריכו דיומין בהאי \nעלמא, אמרו ליה בתר דאינון רשעים אמאי אית לון כל האי יקר, אמר לון האי טובה דילהון \n"},{"index":18,"he":"איהו הבל ורעות רוח, דגלגולא דילהון גרים לון דהוו רשעים גמורים, ועבדו (זכוון כמה \nמנייהו, ואתקצר בקצרות שנין ולא אשתלים לון), כמה מיני טבין, אייתי להון קודשא בריך \nהוא בגלגולא לאשלמא לון אגרייהו בהאי עלמא, הדא הוא דכתיב (דברים ז') ומשלם לשנאיו \nאל פניו וכו', ועלייהו אתמר ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו וכו': \n \n"},{"index":19,"he":"תיקוני זהר דף קיא/ב\nאדהכי הא רבי פנחס קא נחית ממתיבתא עלאה, ואתחזי תחות טולא דרבי שמעון, ואמר ליה \nמאי הבל אשר נעשה על הארץ, וכי על הארץ אתעביד הבל, אלא כמה דאת אמר ואד יעלה מן \nהארץ, דאית הבל אשר נעשה על הארץ, הבל דצלותין והבל דאוריתא אתעביד על ארעא דקודשא \nבריך הוא דאיהי שכינתיה, דאתמר בה והארץ הדם רגלי, ומאי ניהו הבל דאתעביד עליה, אלא \nהפוך הבל ותשכחיה הלב, ומיניה נפיק הבל ודא נפש וביה סליק דבור, רוחא נפיק מאודנא \nשמאלא דלבא, ומיניה נפיק קלא, וקלא איהו אילנא, דאתפלג לכמה קלין דאינון ענפין \nדאילנא, ואיבא דיליה דבור, ותרוייהו עץ פרי, ואינון גוף וברית, דא עץ ו', ודא פרי \nי' אות הברית: \nה' תתאה שרשא דאילנא, דאית ביה תלת ווי\"ן לקבל תלת ענפין דש', ה' עלאה תלת ענפין, \nואינון תלת ווי\"ן מן ויסע ויבא ויט, האי איהו עץ החיים דאעקר ענפוי דקצץ בנטיעות \nואסתלק איבא, ואתמר באילנא גדו אילנא וקצצו ענפוהי וכו', ברם עקר שרשוהי בארעא \n"},{"index":20,"he":"שבקו, דאיהו ה' תתאה, אסתלק הו\"י ואשתאר ה', ובגין דא שלש משמרות הו\"י הלילה, ובכל \nמשמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי וכו', ה' דהלילה עלה קודשא בריך הוא \nשואג בשלש משמרות דתמן הו\"י, תמן הו\"י איהו ודאי: \nומנלן דאעקר אדם אילנא ואיבא וענפין דיליה, ולא אשתאר תמן אלא שרשא דאיהי ה' תתאה, \nהדא הוא דכתיב (בראשית ג') ויאמר לו איכה, כגוונא דאיכה דאתמר ביה איכה ישבה בדד, \nאיך ה' ישבה בדד, בגין דא אתגלגל אדם בתלת אבהן, דאינון ענפין דאילנא וגופא ואיבא \nדאילנא, ואתתקן מה דאעקר, נחית באברם ונטע ביה ה' דאיהי ענפין דאילנא, נחית ביצחק \nועביד איבא דאיהו י' מן יצחק, נחית ביעקב ונטע ביה ו' דאיהו אילנא, דאתמר ביה \nואלק\"י יעקוב: \nלבתר אתא משה דאתמר ביה בשגם הוא בשר, שגם זה הבל, ונחית ה' חומשי תורה, דאיהי שרשא \nדאילנא, ואשלים אילנא בשמא דיקו\"ק, ובגין דא אשתלים ביה שם יקו\"ק, כמה דאת אמר \nואמרו לי מה שמו מה אמר אליהם, כי יאמרו לא נראה אליך יקו\"ק, דלאבהן לא אתגלי לון, \n"},{"index":21,"he":"בגין דלא הוה שלים שמא באבהן לא אתגליא לון, הדא הוא דכתיב (שם ו') ושמי ה' לא \nנודעתי להם, במה דחב אדם אתתקן, ובמה דחב הבל אתתקן, ואתחזר כלא בתקוניה בענפוי \nבשרשוי בגופיה באיביה, וכלא אשתלים בב\"ר דאיהו משה, ב\"ר מן בראשית, מה דהוה שת נחית \n"}]}
