{"id":"kabala-1a325a12b279-1-45","bookId":"kabala-1a325a12b279","part":1,"torah":45,"title":"קטע 45","hebrewTitle":"קטע 45","segments":[{"index":1,"he":"דבר אחר והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין, ידע ודאי, כגון ומרדכי ידע, אית \nידיעה לטב ואית ידיעה לביש, בזמנא דאולידת לקין ידע את כל אשר נעשה ההוא זוהמא, ועד \nההוא אתר דמטי ואתפשט ההוא זוהמא בכל דרין, (ותלת גלגולי עלייהו אתמר הן כל אלה \nיפעל א\"ל פעמים שלש עם גבר בתר דיתגבר ביצריה דלא עביד חטאה), והאי ידיעה דקין איהו \nדאתגלי ליה, עד ההוא אתר דאתפשט, דעליה אתמר כי משרש נחש יצא צפע, בגין דאיהו משרש \nנחש דאטיל זוהמא בחוה, מלאך המות דגרם מיתה לאדם ולכל דרין דיליה, הכי האי דרכיה \nלקטלא, ובגין דא קטיל להבל: \nוהאי זוהמא דאתנטיל מניה איהי לילי\"ת אימא דערב רב, עלה אתמר רגליה יורדות מות \nוכו', דאיהו סם מות דאל אחר דאיהו סמא\"ל, ואיהי איבא דיליה, גם לרבות אל אחר נחש, \nבגינה אתמר ותקח מפריו ותאכל, הכא רזא דחוה, ותתן גם לאישה עמה ויאכל, גם לרבות, \nולבתר חזא ליה דאתחרט כמה דאת אמר גדול עוני מנשוא, ובגין דא קניתי איש את ה', הכא \n"},{"index":2,"he":"רמיז קני חותן משה דעתיד לאהדרא בתשובה ולקבלא אות ברית, הדא הוא דכתיב וישם ה' \nלקין אות, אות ברית מילה לאגנא עלייהו: \nובגין דא ותוסף ללדת את אחיו את הבל, מאי ותוסף אלא רזא דמלה ולא יסף עוד לדעתה, \nבגין ההוא זוהמא דנפיק מניה, וחמא אתפשטותיה בכל דרא, כיון דחמא להבל דאתפשטותיה \nבכל דרא לטב, אמר ותוסף ללדת, אוסיפת איהי כמה קרבנין וכמה תחנונין וכמה בכיין \nבגיניה, כיון דאיהו הוה עתיד לדכאה זוהמא דיליה מעלמא, (והא קהלת אמר (קהלת ח') יש \nהבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע אליהם כמעשה הרשעים הכא אתגלי צדיק \nורע לו רשע וטוב לו, אית הבל ואית הבל ועלייהו אתמר לב חכם לימינו ולב כסיל \nלשמאלו), בשגם זה הבל, והא אוקמוהו בשגם זה משה, משה זה שת, ואיהו שם, ואיהו הבל, \nוהן כל אלה יפעל א\"ל פעמים שלש עם גבר: \nורזא דמלה איה השם בקרבו, דאיהו מה שמו, ודא אדם דאיהו רביעה, ובגיניה אתמר ועל \n"},{"index":3,"he":"ארבעה לא אשיבנו, לא אשיבנו בגלגולא יתיר, כיון דנח ביה אבוי דאיהו אדם, בההוא זמנא \nאשתמודע מה שמו ומה שם בנו כי תדע, ודא איהו רזא מה שמו מה אומר אליהם, ודא איהו \nמרכבתא שלימא, ש' תלת חיוון, דרכיב עלייהו מ\"ה, ועלייהו אתמר הן כל אלה יפעל א\"ל: \n \nתיקוני זהר דף קיז/ב\nפעמים שלש עם גבר. קם רבי שמעון ואמר, ותוסף ללדת את אחיו את הבל, ווי לעלמא דאית \nלון עיינין ולא חזאן, אודנין ולא שמעין ברזין דאורייתא, ואזלין בתר בצעין דהאי \nעלמא. תא חזי קין איהו יצר הרע, הבל יצר הטוב, הבל איהו הלב, ואינון תרי בתי לבא, \nהדא הוא דכתיב (קהלת י') לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו, לב חכם לימינו דא הבל, \nדאתמר ביה ותוסף ללדת את אחיו את הבל, איהו תוספת רוח הקדש, קין איהו רוח הטומאה \nדאיהו גרע ולא אוסיף, קין גופא, קן לתרווייהו, ובגינה אתמר אל תסתכל בקנקן אלא במה \nדאית ביה, ודאי קין איהו לבא, דאיהו קליפה דאגוזא, לאו ההוא דלעילא דאיהו איבא \n"},{"index":4,"he":"דאילנא דחיי, ובגין דהאי קין אית ביה טב וביש, אתמר ביה ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל \nממנו, עד דאתעבר ההוא קליפה מניה דאגוזא, איבא אתקרי מיתה וחיי אור וחשך. הבל טב \nוהבל ביש, הבל דאורייתא דאיהו להב, עלה אתמר קול ה' חצב להבות אש, ודא ה' דמשה, מ' \nמשה, ש' שת, דאתמר ביה כי מן המים משיתיהו, ש' שם, ולאו למגנא הוה שם קובע מדרשות \nבאורייתא, והוה שת סיומא דאלפא ביתא, שת בגין כל שתה תחת רגליו: \nוהבל מסטרא דימינא איהו כליל שבע הבלים, ואינון אבגית\"ץ וכו', שית סלקין, דאינון \nלהבים בשית עזקאן דקנה, והבל דפה שביעאה, ולקבלייהו אמר דוד שבעה קלין דהבו לה' בני \nאלים, ועל אלין שבע אתמר כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה \nהאדם, ואלין שבע קלין סלקין בשבעה רקיעין, ואית שבעה דשמאלא דנחתין בשבעה ארעין, \nועלייהו אמר קהלת (קהלת ג') (כי) מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה וכו': \nשבעה הבלים טבין אלין אינון שבע שני השבע, ולקבלייהו אחרנין לקבל שבע שני הרעב, \n"},{"index":5,"he":"אלין הבלים דחיי, ואלין הבלים דמיתה, ובגין דא יש הבל ויש הבלים, ה' לב, ד' ארבע \nחיוון דכורסיא, ו' שית דרגין דכורסיא, ועלייהו שריין עשר אמירן דאינון י', ו' דנפיק \nמהבל איהו קול דאיהו פורח באויר, דאיהו אור חמש אור ודאי אינון ה' עלאה, י' דבור \nואמירה, ואינון הבלים הבל סליק בה' עלאה, והבל נחית בה' תתאה, נחית דבור, ובאלין \nהבלים סליק בחד קלא סליק, ובדא נחית בה' תתאה, סליק קלא דאיהו ו' בה' עלאה, נחית \nדבור דאיהו י': \nוהבלים סלקין ונחתין בלבא, והנה מלאכי אלקי\"ם סלקין ונחתין תמן ואינון י\"ו, ה' תתאה \nמוצב ארצה, וראשו מגיע השמימה דא ה' עלאה דאתקרי השמימה, ואם לא סלקין במחשבה דאיהו \nיו\"ד ק\"א וא\"ו ק\"א, לא מסתכלין בצלותין, אלין הבלים דלאו אינון מסטרא דיחודא, \nוהבלים אחרנין אינון בפירודא, וסלקין במחשבה בישא, ובגין דאית תמן פרודא אתמר \nבמחשבה דילהון מחשבה בישא מצטרפא למעשה, (והבלים דלית בהון פרודא מחשבה דילהון \n"},{"index":6,"he":"מצטרפא למעשה): \nועיקר דארבע אתוון ועשר אתוון איהי מלכותא, דאיהי כלילא מכל עשר ספירן, וביה צריך \nכלא לאכללא, דכל מאן דנטיל מלכות בלא תשע ספירן איהו מקצץ בנטיען, וכל מאן דנטיל \nתשע ספירן בלא מלכות איהו כופר בעיקר: \nהבלים דסטרא אחרא עלייהו אתמר הבל המה מעשה תעתועים, דאינון הבלים סלקין בנבלות הפה \nובשקרות, וכלהו סלקין לגבי מוחא, אית חמה ולבנה וכוכביא ומזליא ברקיעין דאינון \nקליפין, דעלייהו אתמר הוי מושכי העון בחבלי השוא, ועלייהו אתמר כי שמים כעשן נמלחו, \nוחפרה הלבנה ובושה החמה וכו', וכמה הבלים אית לון דכלהו מליין שקר ושוא, וכל מאן \nדאפיק מלין דשקרא כמה מלאכי חבלה פתחין גדפייהו לקבלון, הדא הוא דכתיב כי עוף השמים \nיוליך את הקול וכו', ואלין מלולין אינון בנין כמה בניינין: \n \n"},{"index":7,"he":"תיקוני זהר דף קיח/א\nאמר המגיה הנמשך אחר זה כבר נדפס בדף ק\"ד ע\"א, אמנם אחר כך מצאתי זאת הנסחא מדויקת \nיותר מהאחרת, וכדי שלא לכפול הדברים ארמוז לך החלוף שיש ביניהם בלבד, בזאת הנסחא לא \nמצאתי או אשא על מיא בשורה ל', ובשורה ל\"ד נקודין מן י' טעמים מן ו' איהי בת קול, \nובדף ק\"ה ע\"א שורה ז' צ\"ל ואיהי לב דכלהו בה אתכלילן ומינה נפיק דפיקו, ובשורה ט' \nוכד דפיק, ובשורה י' צ\"ל רשפים, ובשורה י\"ג נחית צ\"ל אחיד, דף ק\"ד ע\"ב בשורה י\"ו דא \nצ\"ל דמלה, בשורה י\"ח ד' דילה צ\"ל ד' דלה, שורה ך' אויר קדמון צ\"ל אוירא קדמאה: \nאמר המגיה זה התקון מצאתיהו מפוזר ומפורד ומוטעה, והרבה עמלתי וטרחתי להגיהו ולסדר \nהדברים על אופניהם, ובמקומות ממנו כתבתי הדברים פעמים מפני חלוף הנוסחאות. עוד ראה \nזה מצאתי: \nותוסף ללדת את אחיו את הבל, תא חזי הבל איהו הלב, ואית תרין בתים בלבא, לב חכם \nלימינו הבל, לב כסיל לשמאלו דא הבל, קין איהו יניק מתרוייהו, ואיהו עץ טוב ורע, \n"},{"index":8,"he":"וקין איהו זוהמא דנחש דאטיל בחוה, ועליה אתמר כי משרש נחש יצא צפע, מה ארחיה דחויא \nלמקטל, כך דא קטל, ולבתר אתחרט, ובגין דא וישם ה' לקין אות, אות ברית מילה, ובגין \nדא אמר קניתי איש את ה', ואף על גב דקי\"ן איהו זוהמא, יכיל למעבד נק\"י, כגון יתרו \nדאתמר ביה ובני קני חתן משה: \nורזא דמלה הבל הבלים אמר קהלת, ואמרו קדמאין אית הבל ואית הבל, יש צדיקים אשר מגיע \nאליהם כמעשה הרשעים וכו', אמרתי שגם זה הבל, הבל דימינא ה' כורסיא, ו' שש מעלות \nלכסא, ד' ארבע חיוון, אלין הבלים אינון לבושא לתפארת ומלכות דאינון ו\"ק, י\"ק כלילן, \nי' באויר, ה' תתאה דבור דסליק בהבל, וכלא אתכליל בשמא דבר נש דצלי צלותא או דעסיק \nבאורייתא, אבל הבלים אחרנין דאתעבידן בארעא, סלקין באויר דהאי עלמא בקול ודבור \nדחול, וישראל מצלין בהון המבדיל בין קדש לחול, ואית אחרנין דאתמר בהון הבל המה מעשה \nתעתועים, ואינון הבלים דקול ודבור דנבלות הפה, אינון מסטרא דאלהים אחרים ממנן דשאר \n"},{"index":9,"he":"עמין דאינון סמא\"ל ונחש, עלייהו אתמר בהבדלה ובין ישראל לגוים, כל חד כפום עובדוי \nכך בני בניינא, דזה לעומת זה עשה האלקי\"ם: \nותא חזי מאן דבניינא דיליה לעילא בסטרא דדכיו, בעל אלין הבלים דאורייתא וצלותא, \nעליה אמר קרא (ישעיה נ\"א) ואשים דברי בפיך וכו' ולאמר לציון עמי אתה, והא אוקמוהו \nאל תקרי עמי, אלא עמי, מה אנא במלולא דילי עבדית שמיא וארעא כמה דאת אמר בדבר ה' \nשמים נעשו, כך אנת בשותפו עמי תעביד במלולא, אבל אחרנין דמפקין מפומייהו הבלים \nדשבועה, עלייהו אתמר כי רבים חללים הפילה, ואלין אתקריאו חללים, דמחללין שם ה', \nונפקין הבלים מפומייהו וקלא ודבורא לשקרא ואומאה לשקרא, ודכרין שמיה למגנא ולשקרא, \nבההוא שמא דנפקין לבטלא ולשקרא בנין לון בנינין דבטלין לון מעלמא, הדא הוא דכתיב \n(ירמיה ב') לשוא הכתי את בניכם, ווי לון לבני נשא דנפקין מפומייהו מלולין ואומאין \nדשקרא, טב לון דלא יתון לעלמא, קמו חבריא כלהו ואמרו רחמנא לשזבן רחמנא לשזבן: \n"},{"index":10,"he":"אמר רבי שמעון רבנן, כל אלין בנינין תליין במחשבה, כמה דאשכחנא בקין והבל, קין היה \nעובד אדמה ומייתי בקרבנא פשתים, מההוא סטרא דערוה, הוה מחשבה לקרבא קמי קודשא בריך \nהוא ערוה, ומנין דפשתים איהו מסטרא דערוה שנאמר (שמות כ\"ז) ועשה להם מכנסי בד לכסות \nבשר ערוה, הבל הוה רועה צאן, קריב קרבנא מבכורות צאנו, הדא הוא דכתיב (בראשית ד') \nוהבל הביא גם הוא מבכורות צאנו: \n \n"},{"index":11,"he":"תיקוני זהר דף קיח/ב\nמחשבתיה הוה בההוא אתר דאתמר ביה, ועתיק יומין יתיב לבושה כתלג חוור ושער ראשה כעמר \nנקא, וקודשא בריך הוא מחשבתיה טבא צרפה למעשה, ובגין דא קביל ליה, ומחשבה רעה לא \nמצרפה למעשה, ודא הוא קרבנא דקין, ובגין דא חרה לו, מיד ויאמר ה' לקין למה חרה לך \nוכו', הלא אם תטיב שאת, אם תטיב עובדך שאת, אנא מאריך לך ואטול מטולך עלי, ומנלן \nדשאת מטולא דחובין הוא, דכתיב (ישעיה א') נלאתי נשוא, ואם לא תטיב עובדך לפתח חטאת \nרובץ, ודא פתח דגיהנם, דתמן חובין דילך שלטין עלך, ואם תטיב עובדך אתה תמשול בו: \nרשיעיא לא שליט בהון מוסר אלא נטרין דבבו, כגוונא דעשו וישטם עשו את יעקב, יעקב \nכגוונא דהבל ועשו כגוונא דקין, ויאמר מה עשית וכו' חובה דא דקטלת לאחוך לא עבדת ליה \nאלא לשמא דאתקרי מ\"ה, מ\"ה אעידך ואסהיד עלך, ואיהי תבעה לך, ולא עוד אלא מ\"ה דאיהו \nאדם דעבד לך, גרם דא דאפיק מלאך המות בך לעלמא, ודא איהו פוקד עון אבות על בנים, \n"},{"index":12,"he":"והא אתמר אם אוחזין מעשה אבותיהם בידיהם, אלא כך הוה עובדי אבוה הוה בידיה, על סבה \nדאשה הוה, כמה דאתמר ויהי בהיותם בשדה, ואין שדה אלא אתתא, אתתא גרמת מיתה לאדם, \nוגרמת מיתה להבל, כמה דאתמר ביעקב עם ממנא דעשו ויאבק איש עמו, כגוונא דא הוה קין \nוהבל, ונצח הבל לקין, ואיהו מסטרא דרחמי דחייס עלוי ולא בעא למקטליה, וקם הוא \nוקטליה, ואתתא גרמא דא, עלה אתמר רגליה יורדות מות, ובקנאה דיליה קטיל ליה: \nויאמר קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה, אנת הוא בריה דחויא דגרם מיתה לאדם, דאתמר \nביה ארור אתה מכל הבהמה, כך אית לך לירתא מניה, דעובדא דיליה בידך, בגין דא ארור \nאתה מן האדמה אשר פצתה את פיה, דא הוה ארעא דלייט לה קודשא בריך הוא תשע לווטין, \nלייט לקין חד לאשלמא לעשרה, ובגין דא אמר ארור אתה מן האדמה וכו', כי תעבוד את \nהאדמה וכו' דתהא תשש חילהא לגבך, ולא יפקון מינך מלכין ושליטין: \nנע ונד תהיה בארץ, דאנא אמרית לאדם וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה, דאינון בני \n"},{"index":13,"he":"נשא דתליין במזלות, דדמיין לחיוון ובעירן ועופות, כלהו אזלו לגבך לקטלא לך, ואנת \nתזיל נע ונד מקדמאי, נ\"ע ונ\"ד עו\"ן ד\"ן, ועוד נע ונד בגין דאנת עו\"ן דנד\"ה, ובנדה \nאתעבידת דאיהי זוהמא דהטיל נחש לחוה, בגין דא נע ונד תהיה, ועוד נע בגין דאנת מסטרא \nדסמא\"ל, נד בגין דאנת מסטרא דנחש, נע בעלמא דין, נד בעלמא דאתי, דאינון שכינתא עלאה \nושכינתא תתאה, דנטלין תרוייהו נוקמא מינך: \nובגין דא כד שמע דבאתר עלאה דא הוה תליא הבל, מיד ויאמר קין אל ה' גדול עוני מנשוא, \nהכא תב בתיובתא ואתחרט, בגין דא וישם ה' לקין אות, הכא רמז אות ברית מילה דקביל \nיתרו, דאתמר ביה ובני קני חותן משה שנפרד מקין, (נ\"ל וחבר הקני נפרד מקין), וביתרו \nאתתקן קין מחוביה, ועוד בההוא זמנא קביל ליה, בגין דאחזי ליה בנוי דקני חותן משה \nדהוו עתידין למהוי בלשכת הגזית, אמר וכי לחייבא קביל קודשא בריך הוא בתשובה, על אחת \nכמה וכמה לצדיקיא, מיד ויצא קין מלפני ה', בהאי נפק מן דינא, וקביל עליה כל מה \n"},{"index":14,"he":"דאתגזר ביה, דכתיב וישב בארץ נוד, מה דאמר ליה נד, שוי עליה ו' ואתעביד נוד, ודא \nאיהו דאתמר ביה וישם ה' לקין אות לבלתי הכות אותו, דאם הוה נד אתמר ביה והיה כל \nמוצאי יהרגני, ובגין דתב בתיובתא וקביל עליה אות ברית, שוי עליה אות ו' לשזבא ליה, \nולא עוד אלא דשוי ליה קדמת עדן, דבגיניה זכה לגן עדן: \n \n"},{"index":15,"he":"תיקוני זהר דף קיט/א\nוידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך, כל אלין תולדין מנעין ליה לאתרעא בהון, ואינון \nחנוך ועירד ומחויאל ומתושאל ולמך, ולמך נטיל תרי נשין עדה וצלה, עדה חנוך לטב, חנוך \nלנער על פי דרכו, צלה חנוכא דביש, ודא מלאך המות דמחנך לבר נש בחנוכין בישין, עירד \nלבתר אעיל רעדה בבר נש באברין דיליה, ולבתר דאפיל לבר נש בחובין, אלשין עליה ואחזי \nלא\"ל כל מה דעביד, ודא איהו מחויאל מחוי א\"ל, ולבתר נחית ותשש חיליה וקטיל ליה, ודא \nאיהו מתושאל דתמן מות שאל, ואין מות אלא עניות, ולבתר אמליך עליה ודא איהו למך \nאתהפך עליה למלך, ותרין נשין דיליה חד עדה דמעיד על חובוי דבר נש, ותניינא צלה \nדאזיל עליה כצל, כמה דאת אמר כי צל ימינו עלי ארץ, וכתיב (תהלים קמ\"ד) ימיו כצל \nעובר: \nותלד עדה את יבל, בתר דקטיל ליה בעניותא, ושלטין עליה עדה וצלה, יבל, כגוונא דשמיא \nוארעא דאתמר בהון כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה, ויבל איהו אבי יושב אהל \n"},{"index":16,"he":"ומקנה, דכניש ממונא, ולבתר אתמר ביה לא יועיל הון, והא אתמר דשליט עליה עניותא \nדאיהו מות, ולית עניותא קמי קודשא בריך הוא כעניותא דאורייתא, ולית מות כאינון \nדעברין על פתגמי אורייתא דאתקריאו מתים, ובגין דא אמר קרא (יחזקאל י\"א) שובו וחיו, \nואחי יבל היה אבי כל תופש כנור ועגב, המנגנין בכל מיני נגונין, ובר נש דחדי בהו \nואשתדל בהבלי עלמא, עליה אמר קהלת (קהלת י\"א) שמח בחור בילדותך וכו', ולבתר מה אמר \nליה ודע כי על כל אלה יביאך האלקי\"ם במשפט, דעלייהו אמרו מארי מתניתין, זמרא בביתא \nחרבא בביתא, אלא ושמחתם לפני ה' אלקיכ\"ם, כגוונא (דדוד) דאתמר (ביה) והיה כנגן \nהמנגן ותהי עליו יד ה': \nוצלה גם היא ילדה את תובל קין, לוטש כל חרש נחשת וברזל, דא יצר הרע, דאתמר ביה אם \nיצרך מתגבר עלך משכהו לבית המדרש וכו', ואחות תובל קין נעמ\"ה דא אימן של שדים, ולמך \nבשעתא דשליט על בר נש ואיהו ביה תקיף כאבנא וכפרזלא, ולא עסיק באורייתא, שליט עליה \n"},{"index":17,"he":"וקטיל ליה, ועביד ביה פצע וחבורה, כמה דאת אמר כי איש הרגתי לפצעי וילד לחבורתי, \nבההוא זמנא עתיד לנטלא קודשא בריך הוא נוקמא מתרוייהו, הדא הוא דכתיב כי שבעתים \nיוקם קין ולמך שבעים ושבעה, הדא הוא דכתיב (ישעיה נ\"ה) בלע המות לנצח: \nוידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו, ש\"ת סיומא דאלפא ביתא, ועליה אמר איוב \n(איוב ל\"ח) מי שת בטוחות חכמה, מאי חכמה דא דחסר מניה י', דבה הוה שית, דאיהו ברא \nשית, ואיהו ראשית, והוה אתמר ביה מגיד מראשית אחרית, הוה משמש שת באתר דהבל, ובגין \nדחסר מניה י' אתקרי אחר, בגין דכד חב אדם פרח מניה י', ועבד שת בלא י' דאיהי חכמה, \nובגין דא שירותא הוה מן ח', דאינון ח' יומין דברית מילה, כמה דאת אמר אז הוחל לקרא \nבשם ה', ומתמן עברו ברית מילה, ואעברו מניה ערלה ופריעה למעלה בד' ולא בח', דשירותא \nדח' איהי בינה, למנצח על השמינית, ועלה אתמר אז הוחל, ועוד אז הוחל לישנא דצלותא, \n"},{"index":18,"he":"כמה דאת אמר אז תקרא וה' יענה, דא הוא נטורא טבא, דאף על גב דהבל קטיל ליה קין, \nדמניה הוה נפיק מאן דנוקים ליה, הדא הוא דכתיב (שמות ט\"ו) אז ישיר משה, רועה נוקים \nלרועה, ולבתר אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה', אבל כד עמלק דאינון: \n \nתיקוני זהר דף קיט/ב\nבכורי מצרים ערב רב מעורבין בישראל, עלייהו אתמר תמחה את זכר עמלק, דלא אשתאר מנהון \nשריד, דאלין אינון ערבוביא מכל אומין ואפילו מקין, ומיד דיתמחון מעלמא אז הוחל לקרא \nבשם ה': \nתקונא שבעין: \nבראשית ברא שית, ודא מטטרו\"ן, אות בצבא דיליה, ובגיניה אתמר וישם ה' לקין אות לאגנא \nעליה, ומה דהוה אזיל נע ונד בגלגולא, אתעביד נוד, מיד וישב בארץ נוד קדמת עדן, ודא \nאות דברית מילה דקנייה עליה באחוה בגין דנולד מהול, ובאן אתר זכי ליה, בקני, בגין \nדחזר תמן בתיובתא, ונפקו בנוי מניה דעאלו לגן עדן, ובגין דא וישב בארץ נוד קדמת \nעדן: \nלבתר עביד תולדין מסטרא דרע, ואתפשטו בגלגולין בעלמא, ועלייהו אתמר וידע קין את \n"},{"index":19,"he":"אשתו ותהר ותלד את חנוך, חנוך מסטרא דקין, ודא יצר הרע חנוכא לביש, ואית חנוך מסטרא \nדאנוש, דאיהו יצר הטוב חנוכא לטב, ואתמר ביה ויתהלך חנוך את האלקי\"ם ואיננו כי לקח \n"}]}
