{"id":"kabala-1a325a12b279-1-55","bookId":"kabala-1a325a12b279","part":1,"torah":55,"title":"קטע 55","hebrewTitle":"קטע 55","segments":[{"index":1,"he":"בדחילו, בגין דשכינתא שריא עלייהו, ומאן דתבע קשוט כאלו מקיים על עלמא דיין אמת \n(נ\"א דין אמת), וכל שכן מאן דדן דין אמת, כאלו מקיים אמת מארץ תצמח, ווי ליה למאן \nדאוקים שקרא ואפיל אמת, דגרים ותשלך אמת ארצה, ומאן גרים דא דיינא דלא דן דין אמת, \nובודאי דיין דדן דין אמת כאלו הוא אפיק לשכינתא ולישראל מגלותא, ואוקים לון מארעא: \nקם רבי שמעון על רגלוי, וסליק ידוי לגבי עילא, ושבח למארי עלמא, ואמר, רבון עלמא \nעביד בגין שכינתא דאיהי בגלותא, ואם איהי באומאה הא אבא ואמא דאינון חכמה ובינה \nיכלין למעבד התרה, הדא הוא דכתיב (ישעיה י\"ד) ה' צבאו\"ת יעץ ומי יפר, אם התלמיד \nאומי הרב יכיל למעבד התרה, ואם נדר או נשבע בן דאיהו ו' דלא יפרוק לה אלא דתהי \nבגלותא עד זמנא ידיעא, ונדר או שבועה איהו בי\"ה דאינון חכמה ובינה, ואיהו אתחרט, הא \nתלת בני נשא יכילן למפטר ליה, ואינון תלת אבהן לעילא לקבלייהו, ואם לא תתחרט, אנא \n"},{"index":2,"he":"בעינא מנך, ומכל אינון דמתיבתא דלעילא ותתא, דתעביד בגין רעיא מהימנא דלא זז \nמשכינתא בכל אתר, ואיהו עאל שלם בינך ובינה זמנין: \n \nתיקוני זהר דף קמג/ב\nסגיאין, ומסר גרמיה למיתה בגינה ובגין בנהא, הדא הוא דכתיב (שמות ל\"ב) ואם אין מחני \nנא מספרך אשר כתבת, ואם הוא נדר מסטרא דאבא ואמא, ולא בעי, אנא סליק לגבי ההוא \nדאתמר ביה כי יפלא ממך דבר, דאתמר ביה במופלא ממך אל תדרוש, דיפטור נדר, ואף על גב \nדשכינתא היא בגלותא לגבי בעלה כנדה, דאיהי יפריש בין דם לדם, ואתפתח מקורא דילה, \nלדכאה לה במים דאורייתא, מים חיים דלא פסקין, ואפריש מינה דם נדה דאיהי לילי\"ת, דלא \nאתקריבת בהדה, דאיהי חובא דנשמתא דסאיבת לה, ולית לה רשו לסלקא נשמתא לגבי בעלה, \nלההוא אתר דאתייהיבת מתמן, ואתדנת בין דין לדין, בין דיני נפשות לדיני ממונות, דאית \nמאן דאתפרע בממוניה, ואית מאן דאתפרע בנפשיה, ובין נגע לנגע, כמה דאוקמוהו איכה \n"},{"index":3,"he":"ישבה בדד, דאיהי חשיבא שכינתא בגלותא כמצורע, דאתמר ביה בדד ישב מחוץ למחנה, מחוץ \nודאי, דא גלותא, דאיהי לבר מארעא דישראל, דאיהי מותבא דאת ה', ואי מקורא לא יכיל \nלמפתח עד דיפתח ליה ההוא דסגיר ליה, אנא מפייסנא ליה בגין יו\"ד ק\"א וא\"ו ק\"א, דאיהו \nיחודא (דיחודיה תמן), ובגין לבושין דאתלבש, מיד אתפתחת מקורא ואתדכיאת שכינתא, ורזא \nדמלה מקוה ישראל ה' מושיעו בעת צרה, מושיעו ודאי, ההוא דמקורא דמקוה בידה: \nתקונא שתיתאה (זהו תיקון כ\"ז): \nבראשית תמן תרי אש, ואלין אינון תרין אשין דאינון בורא מאורי האש, ועלייהו אתמר \nסמכוני באשישות, בתרי אשות, ואמאי אמר בהון סמכוני, אלא בלילי שבת נשמה יתירא קא \nנחתא לסמכא שכינתא תתאה בגלותא, דאתמר בה נפלה לא תוסיף קום, וכד אתא מוצאי שבת \nאסתלקת נשמתא יתירתא דבה וינפש, וינפש מיד דאיהי אסתלקת וי נפש, דלית מאן דסמיך לה, \nבההיא זמנא איהי אמרת לישראל סמכוני באשישות דאינון מאורי האש, ומה ניהו תרי תורות, \n"},{"index":4,"he":"דאינון חצובות מאש דאיהי אלקי\"ם מדת הגבורה, ומאי ניהו למודי ה' תרין שפוון דאקרון \nלהבות אש, ואינון תרין תפוחין, דמנהון רוחא דמשיחא נפיק, דאתמר ביה (ישעיה י\"א) \nונחה עליו רוח ה': \nלבת מלך דהוה בבי מרעא מרחימו דבעלה, דאזל בעלה איהי נפלת למשכבה, צווחת ואמרת \nסמכוני באשישות, הא איהי בבי מרעא, היא אומרת רפדוני, במאי בתפוחים דמתרבים בעצי \nהיער, ואלין אינון עצי בשמים: \nקם סבא תליתאה ואמר רבי רבי, הא אנן בעצי בשמים מבדילין, והכא איהי לא אמרת אלא \nבתפוחים, אלא אנן מברכין על עצי בשמים בגין דאתמר בהון וריח אפך כתפוחים, ולא עוד \nאלא כל מיני בשמים אינון טבאן לברכא עלייהו, ואנן דעבדין בהדס בגין דאית ביה תלת \nעלין, דאתקריאו תלת הדסים, דרמיזין לתלת אבהן, אבל תרין נוקבין דחוטמא אינון לקבל \nתרין תפוחין דאינון תרי נביאי קשוט, די בהון עתיד לאפקא רוחא דקודשא דאיהו רעיא \nמהימנא דלעילא, דביה אתישבת נפשא דילה, ובגין דא איהי אמרת רפדוני בתפוחים כי חולת \n"},{"index":5,"he":"אהבה אני: \n \nתיקוני זהר דף קמד/א\nבליליא דשבת אתמר קמתי אני לפתוח לדודי בשבת, וכד נפיק שבת אתמר ודודי חמק עבר, \nובההוא זמנא בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני, עד דאומינא דבזמנא דייתי זמנא \nאחרא דאוחיד בידיה ולא אשבקיניה למיזל, כמה דאתמר אחזתיו ולא ארפנו עד שהבאתיו אל \nבית אמי, דא בי מקדשא דלעילא, ואל חדר הורתי דא בי מקדשא דלתתא: \nובזמנא דאחיד בידיה בפורקנא בתרייתא, לא יהא לי כזמנין אוחרנין, דבכל פורקנא \nופורקנא הוה אתי, ולבתר הוה פרח מנאי, אבל בפורקנא בתרייתא אנא אחיד ביה וקשיר ליה \nבכמה קשורין דרחימו, דלא יזוז מנאי לעלם ולעלמי עלמין, דבכל גלותא וגלותא הוה אזיל \nמנאי, והוינא שאיל עליה לכל עובר ושב, הדא הוא דכתיב כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את \nשאהבה נפשי, וזמנין לא הוינא אשכח מאן דיימא לי מידי מניה, והוינא אומי בגיניה לכל \nבני קרתא, הדא הוא דכתיב השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תמצאו את דודי מה תגידו לו \n"},{"index":6,"he":"שחולת אהבה אני, וכמה זמנין על משכבי בלילות דאינון גליות, בקשתי את שאהבה נפשי ולא \nהוה מאן דיימא לי, עד דאיהו הוה אתי, וכען בפורקנא (נ\"א בגלותא) בתרייתא ברח דודי \nבכעסא סגיא, ושאילנא בגיניה ולא אשכחנא מאן דיימא לי מידי, ובגין דא אנא אומינא, \nדבזמנא דייתי ואחידנא בידוי דלא יזוז מנאי, ואנא אחזתיו ולא ארפנו, אחזתיו בקשורא \nדתפלין דיד, ולא ארפנו בתפלין דרישא: \nתא חזי, דודהא כד יתי לגבה, יימא לגבי תרין משיחין נשכימה לכרמים דאינון ישראל, די \nבהון אתמר כי כרם ה' צבאות בית ישראל, נראה הפרחה הגפן דאיהי שכינתא בהון, הנצו \nהרמונים אלין אינון דמליין מצות כרמון. קם רבי שמעון ואמר סבא סבא, נשכימה לכרמים, \nהא אית כרמים דלאו אינון ישראל, כגון דשמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי, \nואינון ערבוביא דערב רב, דאינון מעורבין בהון בישראל בגלותא, ובגין דא כד ייתי \nקודשא בריך הוא לגבי שכינתא, איהו יימא לגבה, נשכימה לכרמים, נראה אם פרחה הגפן \n"},{"index":7,"he":"בהון, דאתמר בה כי כרם ה' צבאות בית ישראל, הנצו הרמונים אלין ודאי אינון דמליין \nמצות כרמונים, שם אתן את דודי לך, אלין דאינון רחימין דילך, תמן יהיבנא לון לך, כי \nהנה הסתו עבר שולטנו דשאר ממנן דאומין, הגשם חלף הלך לו שלטנותא דערב רב: \nבההוא זמנא יימא לגבה, שובי שובי השולמית, בתרי בתים דאינון בית ראשון, ובית שני \nלתתא, שובי שובי בבית ראשון ושני לעילא, ונחזה בך. דבר אחר, שובי שובי ארבע זמנין, \nבארבע אתוון דילה דאינון אדנ\"י, ונחזה בך בארבע אתוון דיליה דאינון יקו\"ק, אמר \nקודשא בריך הוא לגבי ישראל, ארבע זמנין שובי בשכינתא בתיובתא, ונחזה בך בארבע כוסות \nדפורקנא דאינון בפסח, דחייבין ביה ישראל למשתי ארבע כוסות, כגוונא דארבע גאולות, \nשובי שובי בארבע יחודין (ס\"א יסודין) דילך, ונחזה בך בארבע חיוון, ונחזה בך בשמיא \nוארעא, ומיד ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים ה' מלך: \nבההוא זמנא הנצנים נראו בארץ אלין אבהן, זכוון דלהון אתגליאן על שכינתא דאיהי ארץ \n"},{"index":8,"he":"החיים, ועל בנהא דאתמר בהון והיה זרעך כעפר הארץ, עת הזמיר הגיע, אז ישיר משה ובני \nישראל, וקול התור נשמע בארצנו, קול צופיך נשאו קול יחדיו ירננו, כי עין בעין יראו \nבשוב ה' ציון, בההוא זמנא קודשא בריך הוא משבח לה, הדא הוא דכתיב ראשך עליך ככרמל, \nדא תפלין: \n \n"},{"index":9,"he":"תיקוני זהר דף קמד/ב\nדרישא, ורצועין תליין מכאן ומכאן כזמורות, דאינון ככרמל דתליין מגפן, ודלת ראשך \nכארגמן דא תפלה דיד, מה דהות דלת בגלותא עניה, הדא הוא דכתיב (תהלים ק\"ב) תפלה לעני \nכי יעטוף, תהא לבושא כארגמן, דאיהו סוד א\"וריאל ר\"פאל ג\"בריאל מ\"יכאל נ\"וריאל, מלך \nאסור ברהטים דא קודשא בריך הוא יקו\"ק, דיהא אסור בארבע בתים דילה דאינון אדנ\"י, \nארבע רהטי מוחא, דיהא אסור ברהטים כגוונא דא יאקדונק\"י, כי שמך בך ובך שמך, ודא \nאיהו סוד אמן מן ארגמן: \nדבר אחר ראשך עליך ככרמל, דא ראש דברך אמת, דלת ראשך כארגמן דא שכינתא, מלך דא \nאברהם, אסור דא יצחק בעקדה, בקשרא דתפלין דדרועה שמאלא, ברהטים דא יעקב בארבע רהיטי \nמוחא דתפלין דרישא, דאתמר ברהטים בשקתות המים: \nקם רבי שמעון ואמר, אתכנשו חיילין קדישין עלאין ותתאין, למחמי בקשוטהא דכלה, דהא \nחופה מתתקנא לגבה, וחתן קא נטיל לה תמן, פתח ואמר אליהו אליהו נחית הכא, אנת \n"},{"index":10,"he":"וחיילין דנשמתהון דצדיקיא במתיבתא עלאה ותתאה, לקשטא לכלה, מיד הא נחית אליהו בכמה \nחיילין דמלאכין וכמה נשמתין: \nפתח ואמר ראשך עליך ככרמל, כלה כמה מתתקנא ראשך בתפלין דאיהו (נ\"א דאינון) פאר על \nראשך, דעלייהו אתמר פארך חבוש עליך, ורצועין תליין מהאי סטרא ומהאי סטרא, מה דהוו \nתלתלים שחורות כעורב, הא אינון ירוקין ככרמל, כעלין ירוקין דאינון בגפנין ככרמל, \nומה דהות בגלותא דלת, תפלה לעני, ודא תפלה דיד, דבה הות מתעטפא עני בגלותא ס\"א \nבצלותא), הדא הוא דכתיב תפלה לעני כי יעטף, כען אתמר בך ודלת ראשך כארגמן, מלך אסור \nברהטים, אלין ארבע רהטי מוחא, ארבע בתי דתפלין דאינון אקי\"ק, וכן ביד אקי\"ק, כחושבן \nחד ועשרין אזכרות דתפלין דרישא, וחד ועשרין אזכרות דתפלין דיד, וסליקו לחושבן אקי\"ק \nאקי\"ק, הוא מלך אסור ברהטים, אש\"ר אקי\"ק, ואיהו רא\"ש יקו\"ק קרינן ליה, אסור בכלהו \nאזכרות: \nדבר אחר ראשך עליך ככרמל, רישא דילך כלה, על כלהו חיילין סלקא, על ששים המה מלכות \n"},{"index":11,"he":"דאינון שתין סדרי משנה, וסלקין לשית מאה, ולששים רבוא, ושמנים פלגשים דהוו תמנין \nספרי דאגדתא, ועלמות אין מספר אינון הלכות דלית לון מספר וחושבן, דאינון נימין \nדשערין דכלה דלית לון חושבנא, ואנת כלה סליקת על כלהו, הדא הוא דכתיב (משלי ל\"א) \nרבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה: \nדבר אחר ראשך עליך ככרמל, שערא דילך כמה איהו מתתקנא בתלת עשר תקונין, דאינון תרי \nעשר מזלות וסיהרא תלת עשר, ונימין דילך אינון כוכביא ומזלי דלית לון חושבן, ודלת \nראשך, אנת (הוא) דהוית סיהרא עניה תחות כלהו ככביא, מהדקא בין רגלין, הדא הוא דכתיב \n(רות ג') ותגל מרגלותיו ותשכב, כען הא אנת רישא לכלהו, כארגמן דאיהו אמ\"ן \nיאקדונק\"י, אנת אדנ\"י, מלך דאיהו יקו\"ק, אסור ברהטים דילך, ארגמ\"ן א\"וריאל ר\"פאל \nג\"בריאל מ\"יכאל נ\"וריאל, חיילין קדישין שמעו, כד חתן דאיהו שמשא ייתי לאנהרא \nלסיהרא, איהי אתקשטת בשערהא דילה, מתתקנא בתלת עשר (נ\"א בתריסר) דיקנין (דרגין, \n"},{"index":12,"he":"תקונין), דאינון תריסר מזלות, שמשא (צ\"ל וסיהרא), והוא כחתן יוצא מחופתו, ואיהו \nישיש כגבור לרוץ ארחין ברקיעא, יציץ לגבה ודאי, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ב') \nמשגיח מן החלונות מציץ מן החרכים, לאסתכלא לגבה ברקיעא: \n \nתיקוני זהר דף קמה/א\nדאיהו (ס\"א דא איהו) ישיש, מאי כגבור, מה גבורה עביד בהאי, אלא תרין עשר משקופין \nאית ברקיע, וכלהו חיילין מקטרגין לגבייהו נטורי תרעין, שמשא מתעטרא באתוון דתפלין \nדאיהו שם יקו\"ק, ואתלבש בגבורה, הדא הוא דכתיב (ישעיה מ\"ב) יקו\"ק כגבור יצא, ודא \nאיהו ישיש כגבור לרוץ אורח, ובקע חלונות כלהו דרקיע, ועביד תרין עשר ארחין, כמה \nדעבד משה על ימא, ודא איהו לרוץ ארח, ובגין דנטיל בקדמיתא מגבורה, שמשא נפיק סומקא: \n\n"},{"index":13,"he":"לבתר אתלבש בחסד דאיהו חוור, וביה אשתכך רוגזיה דשמשא, ירוק הוה מסטרא דעמודא \nדאמצעיתא, וכד אתלבש (נ\"א אתלבן) בחסד בנהורא חוורא, מניה יהא נהיר לסיהרא, מקצה \nהשמים מוצאו, דא עמודא דאמצעיתא, קצה דילה צדיק, ותקופתו על קצותם תרי סמכי קשוט, \nובהון אין נסתר מחמתו, דא שכינתא עלאה דאיהי חמה, מן תמן יצטבע בגוון ירוק דאיהו \nרחמי, בההוא זמנא מסתכלין שמשא וסיהרא כחדא, ואין נסתר מחמתו, דאיהי חופה דילה: \nובההוא זמנא נטלת היא מתלת גוונין, לאתפארא קדמיה בתלת גוונין דעינא, דאינון חוור \nסומק ירוק, ובההוא זמנא איהו יימא לגבה, הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבוני, מוקדין לי \nבשלהובין דרחימו דילך, ובוצינא קדישא תרין עינין אינון תרין לוחין יקירין דאורייתא, \nדאתמר בהון (שמות ל\"ב) לחת אבן כתובים באצבע אלקים כתובים משני עבריהם, ומרקמן \nמתרין עשר גוונין מהאי סטרא, ומתרין עשר גוונין מהאי סטרא, דאינון ארבעה ועשרין \n"},{"index":14,"he":"סטרין, ועלייהו אתמר מזה ומזה הם כתובים, ז\"ה וז\"ה תרין זמנין ארבעה ועשרים ספרים: \nואינון תרין עשר אנפין ותרי עשר גדפין דחיוון, הדא הוא דכתיב (יחזקאל א') ופני אריה \nאל הימין לארבעתם גוון חוור דעינא, ופני שור מהשמאל לארבעתם גוון סומק דעינא, ופני \nנשר לארבעתם אינון גוון ירוק דעינא, דאתמר וארבעה פנים לאחת וגומר, וארבע כנפים \nוגומר, הא ארבעה ועשרים, גדפין אינון כנפי עינא, ועלייהו אתמר מזה ומזה הם כתבים, \nוחיוון בהון כתיב (ישעיה ו') וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאו\"ת מלא כל \nהארץ כבודו, זה אל זה ודאי, כגוונא דלוחין דאורייתא דאתמר בהון כתובים משני עבריהם \nמזה ומזה הם כתובים, לחת אבן כתבים וגומר, לחת אבן, מאי אבן, דא אבן השתיה, שממנה \nהושתת העולם, והיא בת עינא, עלה אתמר על אבן אחת שבעה עינים, ואינון שבעה גלדי \nעינא, ועלייהו אתמר שבע ביום הללתיך, ודא מלכותא קדישא, דאתמר בה אבן מאסו הבונים \n"},{"index":15,"he":"היתה לראש פנה, מאי הבונים אלין אינון מארי מתניתין דאינון בנאן בניינין דעלמא, \nופוסקי הלכות, דמאסו בה בגלותא, אתמר בה היתה לראש פנה, בגין דאיהי הלכה למשה מסיני \nקבלה למשה, ומה דהות בת עינא אוכמא, מינה ובה יהא קודשא בריך הוא נהיר עלמא, בגין \nדאיהו נהיר בה: \nועיינין דנהרין באורייתא, עלייהו אתמר עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם \nבעתו, וצריך בר נש לאתעסקא בהון תדיר ערב ובקר וצהרים תמיד, לאסתכלא בה קודשא בריך \nהוא בעינוי, הדא הוא דכתיב (דברים י\"א) תמיד עיני ה' אלקי\"ך בה מראשית השנה ועד \nאחרית שנה, ואוליפנא תמיד מתמיד, תמיד דערב ובקר, מתמיד דתמיד עיני ה' אלקי\"ך בה, \nוהא תמיד דערב ובקר דקריאת שמע איהו, אלא מכאן אוליפנא דמאן דקרי קריאת שמע ערב \nובקר בכל יום תמיד, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה באורייתא, הדא הוא דכתיב (יהושע \nא') לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה, וספר תורה: \n"},{"index":16,"he":" \nתיקוני זהר דף קמה/ב\nאיהו עין, תרי כנפי עינא תרי לוחי, ועלייהו אתמר תמיד עיני ה' אלקי\"ך בה מראשית \nהשנה, ומאי בה, בבת עין דאיהי שכינתא, וכנפי עינא עלייהו אתמר פתחו לי שערי צדק, \nתלת גוונין כלל ופרט וכלל, ואינון אהי\"ה אשר אהי\"ה, דאינון כלל בכל אורייתא, אהי\"ה \nכלל, אשר פרט, אהי\"ה כלל. קריצין דעל עיינין, עלייהו אתמר תלתלים שחורות כעורב, \nואינון תלי תלים. מצחא דעל עיינין בה ציץ נזר הקדש, מרוקם בגוונין וציורין דבי \nמקדשא דלעילא, וציורין דילה שרטוטין בפותיא ובאורכא, מנהון דקיקין מנהון רברבין, \nועלייהו אתמר במקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר, לקצר אינו רשאי להאריך, להאריך \nמסטרא דו', לקצר מסטרא די': \nאנפוי דמטרוניתא, אינון מ\"ט אנפין טהור, נהרין כשושנה חוור וסומק, נטלין מימינא \nושמאלא, גוון חוור בליבון דענוה, סומק בשת דדחילו, ירא בשת, כד אתחזרו ירוקין, הא \nחתן דילה אסתלק לגבי חמה דאיהי אימא עלאה, ומאלין תלת גוונין דאנפין תליין שבעין \n"},{"index":17,"he":"ותרין אנפין כחושבן חס\"ד, ובהון יר\"ו אתוון כחושבן גבור\"ה, ודא איהו רזא דויעבר ה', \nרזא דעיבור, נהיר בהון לגבי כלה בארבע אנפין, הדא הוא דכתיב וארבעה פנים לאחת, \nועמודא דאמצעיתא איהו וא\"ו עיבור השנה, דאית בה תלת עשר ירחין, ואינון (נ\"א ואיהי) \nבראשי תיבין ו\"הו א\"ני ו\"הו, וביה איהו אשה (נ\"ל איש) ואיהי אשה עוברה, סוד העבור \nיסוד, דאיהו יסוד טפה, דמינה אתעבידת עבור, דאיהו וא\"ו, דהא וא\"ו בלא טפה לית לה \nעבור, ודא איהו מוחא דתמן חכמה: \nוא\"ו איהו חוטמא מתתקנא באנפין, עלייהו אתמר וייצר ה' אלקי\"ם, ונהרין בחוור וסומק, \nוחוטמא דאזלא בארח מישר איהי חותם אמת, ואם לאו איהי בארח קשוט לאו איהי חותמא \nדגושפנקא דמלכא, ובגין דא ציורא דמטרוניתא דיוקנא דילה דחוטמא, מתתקנא באנפין ובארח \nמישר על אנפין, ותרין נוקבין דחוטמא תרי נביאי קשוט, פומא ברתא דמלכא, ובה לשון \nלמודים דאיהו צדיק, ועלה (נ\"א ועלייהו) אתמר כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה \n"},{"index":18,"he":"באורייתא, פומא כללא דכלא, מינה קול ודבור דאינון ו\"ק, מינה הבל דאיהי ה', פומא \nדקיקא סתימא באות י', מתתקנא בשמא דה', ובגין דא כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה: \nצוארך כמגדל השן, דא ירושלם, עלה אתמר כמגדל דוד צוארך, תכשיטין דילה כהנים לוים \nישראלים, בנוי לתלפיות דא צדיק דאיהו תל שהכל פונים בו, פנות דיליה תרין נביאי \nקשוט, דשכינתא ודאי איהי ירושלם, תכשיטין דילה תלת אבהן, חרוזין דילה תרי סמכי \nקשוט: \nדבר אחר צוארך דא אורייתא, תכשיטין דילה רמ\"ח פקודין דילה, חרוזין וקמיעין דילה \nאינון ממנן על שס\"ה לא תעשה, דנטרין לה בהון, וכד אסתלק צואר בתכשיטין דילה לגבי \nחתן, כמה ריחין טבין סלקין בה, הדא הוא דכתיב מי זאת עולה מן המדבר, דא טורא דסיני \nדאיהי צואר עלמא, מקטרת מר דא קודשא בריך הוא, דאתמר ביה אלך לי אל הר המור, ולבונה \n"}]}
