{"id":"kabala-1a325a12b279-1-56","bookId":"kabala-1a325a12b279","part":1,"torah":56,"title":"קטע 56","hebrewTitle":"קטע 56","segments":[{"index":1,"he":"דא סיהרא קדישא, עלה אתמר ואל גבעת הלבונה, מכל אבקת רוכל דא צדיק, דאיהו כל כליל \nבכלא: \nדבר אחר צוארך דא אורייתא דבעל פה, הלכה למשה מסיני, מקוטרת מור אמר מר, ולבונה \nלבון הלכה, מכל אבקת רוכל דא צדיק דאית ביה מכל מינים, ודא נהיר לה לאורייתא דבעל \nפה, ומיד: \n \n"},{"index":2,"he":"תיקוני זהר דף קמו/א\nדאיהי מתקשטא בכל מיני תכשיטין, ירושלם דאיהו צואר עלמא, קודשא בריך הוא אסחר לה, \nהדא הוא דכתיב (זכריה ה') ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב, ואיהו מחבק לה בתרין \nדרועין, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ב') שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני. וידין \nדמטרוניתא כלה קדישא, אינון רשימין כלהו בשמא דיקו\"ק, כגוונא דא (אמר המגיה הלשון \nמוטעה ונ\"ל שהלשון כך) בכף י', בחמש אצבעאן ה', בדרועא דילה ו', בכתף דילה ה', בכף \nדילה מצויירין כמה שרטוטין כענפין דאילנא דחיי, לרשמא ביה דאיהו עץ החיים, הדא הוא \nדכתיב (משלי ג') עץ חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר, מימינא דיליה אתייהיבת \nאורייתא דבכתב, משמאלא דיליה אורייתא דבעל פה, ובאן אתייהיבו בתרין לוחין, דאתמר \nבהון שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה: \nועוד ו' איהו אורייתא דבכתב, דאתייהיבית בתרין דרועין דאינון שית פרקין, ובאן \nאתייהיבת בתרין לוחין, דאינון שני שדיך, ואינון י', י' (ובהון צורת ז'), ובהון צר, \n"},{"index":3,"he":"הדא הוא דכתיב וייצר, ואינון (תרין) בתולין דעולימתא דאיהי אורייתא דבעל פה, דאתמר \nבהון (שמות ל\"ב) וישבר אותם תחת ההר חתן דילה, ההוא דאמר לא נמצאו בתולים לנערה, \nוענשו אותו מאה כסף אלין מאה ברכאן, ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה בגלותא כל ימיו: \nשבחא דגופא, זאת קומתך דמתה לתמר, ומאן דידע שעור קומה דילה איהו ירית עלמא דאתי \nדאיהו ו', דאתמר ביה מקוה ישראל יקו\"ק, מקוה דאיהו קומה דילה שעור דילה, שעור קומה \nדא צדיק, דאתמר ביה צדיק כתמר יפרח, ועלה אתמר דמתה לתמר: \nדאתמר בה, ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים, תרין עשר עינות אלין \nאינון תרין עשר פרקין, דאינון שית בתרין דרועין ושית בתרין שוקין, הדא הוא דכתיב \n(שיר השירים ח') ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש, מאי בתרשיש בתרי שש, בתרין דרועין \nשית פרקין, וכן שית אחרנין בתרין שוקין, שוקיו עמודי שש, אלין אינון תרין עשר עינות \nמים. שבעים תמרים די בהון צדיק כתמר יפרח הא אינון חמש אצבעאן, ובהון תליסר פרקין, \n"},{"index":4,"he":"אינון ח\"י, וכן ח\"י ביד ימין, תלתין ושית, וכן ח\"י ח\"י בתרין רגלין, הא ע\"ב, ((אמר \nהמגיה תימא כי הפרקין ארביסר ואיך אמר תליסר), שבעין דלהון שבעין תמרים, תרין צדיקי \nכתמר יפרחו בהו: \nובהון כתיב (שם ז') מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב, נעלים דילה נעילת החג ונעילת \nהפסח, ולא צריך לאתחזאה קדם נעלים דחול, דאינון שאור וחמץ, ועלייהו אמר למשה של \nנעליך מעל רגליך, דתרומה וחולין כגוונא דא לא צריך לאתערבא תרומה בקדש, וכן מלאכה \nדחול לא צריך לאתחזאה קדם מלאכה דקדש דאיהו מלאכת הכהנים, וכן אש דחול לא צריך \nלאתחזאה בשבת קדם אש דקדש, דכלהו חול ואחרנין קדש, ובגין דא מני המבדיל בין קדש \nלחול: \nהא ציון דאיהי שכינתא נפקא בכל קשוטין דילה, וכל עלמא מורין לה באצבע, הדא הוא \nדכתיב (ישעיה ל\"ג) חזה ציון קרית מועדנו, וחתן נפיק מעוטר לגבה, וכל עלמא אמרי \nצאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו, \n"},{"index":5,"he":"חתונתו שכינתא עלאה, שמחת לבו שכינתא תתאה, יום דתרוייהו עמודא דאמצעיתא, בוצינא \nקדישא הא כלה מתקשטא לגבי בעלה דאיהו יקו\"ק, ברא דמלכא: \n \nתיקוני זהר דף קמו/ב\nתקונא שביעאה (זהו תקון כ\"ז): \nדא איהו בראשית ברא אלקי\"ם, בראשית אבא ואימא, יקו\"ק אלקינ\"ו, ברא יקו\"ק, ברא דאבא \nואימא, אלקי\"ם ברתא, ועלייהו אתמר איש אמו ואביו תיראו, כבד את אביך ואת אמך, אביך \nדא קודשא בריך הוא, אמך דא שכינתא, דחילו דילה בפקודין דלא תעשה, אוקירו דילה \nבפקודין דעשה, וכל אינון דמקיימי פקודי דעשה עלייהו אתמר כי מכבדי אכבד, ואינון \nדעברין על לא תעשה עלייהו אתמר ובזי יקלו. אמר בוצינא קדישא רבי רבי, ומה הוא \nאוקירו ובזיון לקודשא בריך הוא בפקודין דעשה ולא תעשה, אלא בודאי כד שכינתא איהי \nבגלותא, כל מאן דעביד מצוה לאקמא לה מן גלותא, כאלו אוקיר לקודשא בריך הוא: \nלמלכא דהוה ליה קטטה עם מטרוניתא, וארמא לה מן היכליה, ואיהי אזלת לגבי שכינהא, \n"},{"index":6,"he":"והלא כל מאן דמקבל לה בביתיה ואוקיר לה (ודאי אוקיר למלכא), ועאיל שלם בינהא ובין \nבעלה, הלא כל יקרא דעבד לה למלכא עבד, דאם מלכא כעס עלה זמנא חדא או תרין, יהא ליה \nשלם עמה ויחזיר לה לביתיה, ואיהו שאיל לה מאן אוקיר לך או מאן זלזל בך, או אם תריך \nלה למלכותא אחרא: \nכגוונא דא קודשא בריך הוא תריך לה לשכינתא, וארמי לה מביתיה, הדא הוא דכתיב (ישעיה \nג') ובפשעכם שלחה אמכם, והלא כל מאן דאוקיר לה בגלותא לקודשא בריך הוא אוקיר, או \nמאן דמזלזל בה לקודשא בריך הוא מזלזל, ובגין דא כי מכבדי אכבד ובזי יקלו, דאף על גב \nדקודשא בריך הוא זבין לה בחובין דבנהא בגלותא רביעאה, איהו נטיר לה ואיהו יפרוק לה, \nורזא דמלה וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים, אלא תפוק בת חורין, בגין \nדבגלותא קדמאה דלא הוה לה בעלה דאיהי אורייתא חירו דילה, לא נפקת לה בת חורין, \nונפקת בחפזון כעבדא דברח מרבוניה ולא אית לה שטר חירו, אבל בפורקנא בתרייתא דאית לה \n"},{"index":7,"he":"בעלה דאיהו בן חורין, לא תצא בחפזון ולא תצא כעבדין, דאתמר בהון עבדים היינו לפרעה \nבמצרים, אלא תפוק בת חורין, ובגין דא כי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים, \nומנלן דאורייתא איהו חירות, הדא הוא דכתיב (שמות ל\"ב) והמכתב מכתב אלקי\"ם הוא חרות \nעל הלחת, ואיהו יהא לה בפורקנא בתרייתא חירות ממלאך המות, דלא ימות משיח בן אפרים \nחירות משעבוד מלכיות דלא ישתעבדון בה ובבנהא לעלם, ויהא לה חירו ולבנהא מכל מרעין \nבישין דעלמא דאינון ערב רב, וישראל דאינון מסטרא דההוא נער או מכורסיא קדישא, אף על \nגב דהוו מחוייבין בכמה חובין, כמה דאמרין אין בן דוד בא עד שיהיה דור שכולו זכאי או \nכולו חייב, אתמר בהון אם רעה בעיני אדוניה אשר לא יעדה, עם כל דא והפדה בגלותא, ולא \nימשול למוכרה בגלותא, בבגדו בה, בגין דבגדו בעבודה זרה: \nועוד כי ימכור איש את בתו לאמה, דא נשמתא קדישא, דמכר לה בגופא דאיהו אמה דילה, \n"},{"index":8,"he":"ואתמר ושפחה כי תירש גבירתה, כד תפוק מגופא לא תצא כצאת העבדים, דאינון נפשות \nדאינון משותפין עם גופא תתאה, דהנאה דלהון לאו איהי לעלמא דאתי, לאשתדלא באורייתא \nדאיהו חירו ממלאך המות, אלא לירתא לעלמא דין, ובגין דא נשמתא דאיהי אשתדלא \nבאורייתא, לא תצא כצאת העבדים מגופא בדוחקא, כנשמתא דעם הארץ דאיהי עבד, אלא תיפוק \nבר חורין ממלאך המות: \n \n"},{"index":9,"he":"תיקוני זהר דף קמז/א\nתקונא תמינאה (זהו תקון כ\"ח): \nבראשית, דא באר, ואינון תרין, חד באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם, חד איהו באר דאתמר \nבה ויריבו גם עליה, ותניינא באר אחרת ולא רבו עליה, באר דרבו עליה דא אורייתא דבעל \nפה, דאתמר בה ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק לאמר לנו המים, אלין מקשין על אלין, \nואלין חולקין על אלין, אלין מטהרין ואלין מטמאין, אלין פוסלין ואלין מכשירין, אלין \nאוסרין ואלין מתירין, בשית סטרין, ואינון בראשית ברא שית וכו': \nתקונא תשיעאה (זהו תקון כ\"ט): \nבראשית ברא שית סטרין דאיסור והיתר כדקאמרן, ועליה אתמר ועתה יגדל נא כח ה', ואיהי \nכ\"ח אתוון דעובדא דבראשית, בהאי כ\"ח תלמידי חכמים ויחפרו באר אחרת ולא רבו עליה, \nדאיהי הלכה למשה מסיני קבלה למשה מסיני, ומשה בגינה בזמנא דאמר ליה קודשא בריך הוא \nאין שלום בעירך, אמר ועתה יגדל נא כח ה', ואיהי תלמוד דאתמר למשה, משה קבל תורה \n"},{"index":10,"he":"מסיני, משנה שפחה דילה, דא אתעביד להלכה דאיהי ברתא דמלכא לבושא, וברתא דמלכא איהי \nבת קול מלגאו, וברייתא איהי שפחה לה מלבר, ואלין תרין סמכין לה לברתא דמלכא בגלותא \nמשנה וברייתא: \nואית שפחה בישא דאתקריאת שטנה, הדא הוא דכתיב ויקרא את שמה שטנה, אתתא דנחש דאיהו \nשטן, ודא איהי מחלוקת וקושיא, ועלה אתמר וימררו את חייהם בעבודה קשה, דודאי דא איהו \nקושיא, בחומר דא קל וחומר, דא נחש עקלתון מחלקת, זמנא איהו קל בשעבודא דישראל כד \nחובין קלין עלייהו, וזמנא דאיהו חמור כבד, ומסטרא דיליה תכבד העבודה: \nונחש איהו אזיל בקושיא ומחלוקת, כגוונא דגלי ימא, כגוונא דא כד חשיב בר נש דאיהו \nבקושיא ומחלקת לתתא בסיפא דמתניתין, אשכח לה ברישא, וכד חשיב דאיהו ברישא, אשכח לה \nבסיפא, ולבתר פליג באמצעיתא דמתניתין, ויחפרו באר אחרת דא פסיקתא, דתמן פסקי הלכה \nואיהו תרוץ, ולא רבו עליה ויקרא שמה רחובות, ואלין פסקין ותרוצין אינון לבנים, \n"},{"index":11,"he":"דאינון לבון ההלכה, ודא איהו ובלבנים, ובכל עבודה בשדה ודאי דא ברייתא, דעלה אתמר \nכי בשדה מצאה וגומר, את כל עבדתם זו משנה, שפחה תניינא לברייתא, אשר עבדו בהם בפרך, \nהכל תלוי עד שיבא אליהו, דא שפחה תליתאה דאיהי אקרי עבודה (עיבוד ה'): \nקם ינוקא חדא, פתח ואמר צעיר אני לימים ואתם ישיים, בראשית וכו': \nתקונא עשיראה (זהו תקון ל'): \nב\"ראשית ב\"רא א\"לקים דא בב\"א, ואינון תלת בבי דאתרמיזו בתלת אלפין ברא\"שית בר\"א \nא\"לקים, ועלה אתמר על כל דבר פשע על שור על חמור דא בבא קמא, על שה על שלמה דא בבא \nמציעא, על כל אבידה אשר יאמר כי הוא זה דא בבא בתרא, על שור ביה מתוכחים מארי \nמתניתין דא עם: \n \n"},{"index":12,"he":"תיקוני זהר דף קמז/ב\nדא, ואית שור ואית שור, שור תם ושור מועד, ואית חמור ואית חמור, ועל אלין דסטרא \nדמסאבו אתמר בהון לא תחרוש בשור ובחמור יחדו, ויעקב בגינייהו אמר ויהי לי שור \nוחמור, צאן דא שה דאתמר ביה על שה, ועבד ושפחה דא איהו על כל אבדה: \nושור מועד, ארבעה ועשרים תולדות דנזיקין תליין מניה, וכלהו תליין מארבע אבות דאינון \nקרן ושן וגוף ורגל, נגיחה בקרן, שן דהוה אכיל בגזל, רבצה בגופא על מאני ותבר לון, \nולית מאני אלא תלמידי חכמים, וכן הזיק ברגליו, וכלהו במתניתין אתמר, חמור איהו חמור \nבחומרא דמתניתין, ותלמיד חכם דשליט עליה אתמר ביה עני ורוכב על חמור, ומאי ניהו \nדשליט עליה, ח'כם מ'ופלא ו'רב ר'בנן דא שליט עליה, אבל אחרא איהו מחמרא בתריה \nבחומרא דמתניתין, וכן שור נגח לון בקושיא, ונשיך לון, ורביץ עלייהו ותבר לון, ודא \nאיהו מחלקת, וכן ברגל תביר מאנין, ובגין דא בשור ובחמור דאינון ממנן דעשו וישמעאל, \n"},{"index":13,"he":"יתון רכיבין עלייהו תרין משיחין ושלטין עלייהו, ומארי מתניתין שלטין עלייהו, \nועלייהו אמר יעקב ויהי לי שור וחמור דשליט עלייהו, בתלמודא ובמדרשים, ובקשירו \nדתפלין וציצית שליט עלייהו, דאינון מועדים לקלל, דאתמר בהון וימררו את חייהם בעבדה \nקשה בחמר ובלבנים: \nמיד נפק קלא ואמר, אנחו ליה לינוקא ויסלק לאתריה, דהא שתין הלכות דאינון ששים המה \nמלכות תליין באוירא, ואיהו אתי לסלקא לון לאתרייהו, מיד פרח ולא חזו מדי, אמר רבי \nשמעון ודאי דא איהו תינוק יונק משדי אמו, ודא נער, דאיהו אנהיג ארבין בימא, דאינון \nתלמידי חכמים דאזלין בימא דאורייתא, בארבע רוחין, די בהון אתמר כה אמר ה' מארבע \nרוחות באי הרוח, ואית ארבע רוחין אחרנין מסטרא דשטן דאתיין בקושיא ומחלוקת, וטבעין \nספינות דאינון תלמידי חכמים בימא דאורייתא, ולא יכלין לנפקא מתמן, וגלגלין סלקין \nונחתין בהון: \nאדהכי הא ינוקא קא נחית, פתח ואמר בוצינא קדישא פתח פיך באורייתא, דהא פומך איהי \n"},{"index":14,"he":"סיני, קלין והבלין דנפקין מפומך עלייהו אתמר וכל העם ראים את הקולות ואת הלפידים \nוגומר, וכלהו צייתין למלולך עלאין ותתאין, דאינון שתין רבוא דמתיבתא עלאה, ושתין \nרבוא דמתיבתא תתאה, ואנת הוא בדיוקנא דמארך, דבזמנא דפתח באנכי שור לא נגח אריה לא \nשאג עוף דאיהו נשרא לא פרח, וכל חיילין דתליין מנייהו בכרסיא יקרא, ואדם לשבת על \nכרסיא דאיהו קודשא בריך הוא, איהו ציית למלין דילך, בגין דמטרוניתא דיליה דאיהי \nאורייתא קדישא סליק בפומך: \nתקונא אחת עשרה (זהו תקון ל\"א): \nמיד פתח ואמר, בארשית, ברא שית, ואינון שית ימים ברא אלקי\"ם מאי אלקי\"ם ימא שביעאה, \nורזא דמלה כל הנחלים הולכים אל הים, והים איננו מלא. עלאין שמעו, נונין דרחשין בימא \nדאורייתא, עלה אתמר שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות, וכלהו שאגין על טרפין, \nושכינתא אתמר בה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה, כל הנחלים דאזלין לימא הא שבע אינון, \n"},{"index":15,"he":"ואינון שבע נערות: \n \nתיקוני זהר דף קמח/א\nהראויות לתת לה לאימא קדישא דאיהי בת שבע, ים אוקינוס כלילא משבע ימים, ואמאי \nאתקריאת אוקיינוס, בגין דכל מיני מיא ונונין ורחשין דלאו אינון דילה, ויתון לאעלא \nבה, איהי מקיא לון, ומתמן הם שבים ללכת, כגוונא דתיבת נח דלא הוה מקבלא ממינא אחרא, \nאלא מאלין דמני קודשא בריך הוא, ובגין דא כל הנחלים דאינון תלמידי חכמים כלהו \nמשתדלי באורייתא הולכים אל הים, ובעאן לאעלא לשכינתא, ואיהי לא מקבלא לון בגווה, \nאלא לאלין דמני קודשא בריך הוא לאעלא לגבה, דאינון שבע רועים, ולשבטין דנפקין \nמנייהו, ולכל דאתיין מסטרייהו ויתערבון בהון, ימא קבילת לון ויתערבון בגווה, אבל \nלאחרנין לא קבילת לון, ומתמן אינון שבין ללכת: \nדודאי איהו ה' ימא, נחל דילה ו', כל אינון דירתין נשמתין מן ימא ונחל דילה, בדחילו \nורחימו די\"ה, איהי קבילת לון, ואחרנין דלאו אינון חלק ה' איהי לא קבילת לון, ודחיא \n"},{"index":16,"he":"לון מתמן, ומתמן הם שבים ללכת. קמו כלהו ובריכו ליה, ואמרו פומא דשכינתא, סיני \nסיני, זכאין אודנין דשמעין מלין אלין מפומך: \n(אמר המגיה ע\"כ מצאתי, ואולי אלו הי\"א תקונים הם בכלל השבעים אלא שלא הושמו איש על \nידו לדגליהם, וכבר מצאתי לקוטים אחרים, ולפי שלבי אמר לי שאינם מכלל התקונים רק \nמאמרים מפוזרים מספר הזהר, הבדלתי אותם לי למשמרת עד אשר אראה מה יהיו, ואם יהיה \nאלקים עמדי והנחני בדרך אמת עוד אוסיף להדפיס דברים יקרים ונוראים שלא נראו בגלוי \nעד היום הזה, וברוך ה' אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי שגלגל זכות זה על ידי): "}]}
