{"id":"kabala-1a325a12b279-1-7","bookId":"kabala-1a325a12b279","part":1,"torah":7,"title":"הקדמה אחרת לתקוני הזהר:","hebrewTitle":"הקדמה אחרת לתקוני הזהר:","segments":[{"index":1,"he":"הקדמה אחרת לתקוני הזהר: \nבראשית ברא אלקי\"ם וגומר, כתיב המשכילים יזהירו כזהר הרקיע וגומר, אלין אינון רבי \nשמעון בן יוחאי וחבריו, רבי אלעזר בריה, ורבי אבא, ורבי יוסי, ורבי חיא, ורבי יצחק, \nושאר חבריא, דאזדהרו זהירו (נ\"א דמזהירין) לעילא כזהר הרקיע, מאי כזהר, אלא כד עבדו \nהאי חבורא, אסתכמו עליה לעילא, וקראו ליה ספר הזהר, ומצדיקי הרבים ביה יהון נפישין \nככוכבים לעולם ועד, דלא אתחשיך נהורא דילהון לעלם ולעלמי עלמין, בההוא זמנא דאתחבר \nהאי חבורא, רשותא אתיהיב לאליהו לאסכמא עמהון ביה, ולכל מארי מתיבתא דלעילא ותתא, \nוכל חיילין דמלאכין עלאין, ונשמתין עלאין, למהוי עמהון באסכמותא ורעותא כחדא: \nפתח אליהו ואמר, רבון עלמין דאנת הוא חד ולא בחושבן, אנת הוא עלאה על כל עלאין, \nסתימא על כל סתימין, לית מחשבה תפיסא בך כלל, אנת הוא דאפיקת עשר תקונין, וקרינן \nלון עשר ספירן, לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתגליין, ועלמין דאתגליין, ובהון \n"},{"index":2,"he":"אתכסיאת (נ\"א אתכסייא) מבני נשא, ואנת הוא דקשיר לון, ומייחד לון, ובגין דאנת \nמלגאו, כל מאן דאפריש חד מן חבריה מאלין עשר, אתחשיב ליה כאלו אפריש בך: \nואלין עשר ספירן אינון אזלין כסדרן, חד אריך, וחד קצר, וחד בינוני, ואנת הוא דאנהיג \nלון, ולית מאן דאנהיג לך, לא לעילא ולא לתתא ולא מכל סטרא, לבושין תקינת לון, \nדמנייהו פרחין נשמתין לבני (נ\"א דבני) נשא, וכמה גופין תקינת לון, דאתקריאו גופא \nלגבי לבושין דמכסיין עליהון, ואתקריאו בתקונא דא, חסד דרועא ימינא, גבורה דרועא \nשמאלא, תפארת גופא, נצח והוד תרין שוקין, ויסוד סיומא דגופא אות ברית קדש, מלכות פה \nתורה שבעל פה קרינן לה: \nחכמה מוחא איהו מחשבה מלגאו, בינה לבא ובה הלב מבין, ועל אלין תרין כתיב הנסתרות \nלה' אלקינ\"ו, כתר עליון איהו כתר מלכות, ועליה אתמר מגיד מראשית אחרית, ואיהו \nקרקפתא דתפלי, (נ\"א קרקפתא דלא מנח תפלי), מלגאו איהו יו\"ד ק\"א וא\"ו ק\"א, דאיהו ארח \n"},{"index":3,"he":"אצילות, איהו שקיו דאילנא בדרועוי וענפוי (נ\"א ואנפוי), כמיא דאשקי לאילנא, ואתרבי \nבההוא שקיו: \nרבון העולמים, אנת הוא עלת העלות, סבת הסבות, דאשקי לאילנא בההוא נביעו, וההוא \nנביעו איהו כנשמתא לגופא, דאיהו חיים לגופא, ובך לית דמיון ולית דיוקנא מכל מה \nדלגאו ולבר, ובראת שמיא וארעא, ואפיקת מנהון שמשא וסיהרא וכוכביא ומזלי, ובארעא \nאילנין ודשאין וגנתא דעדן (ועשבין) וחיוון ועופין ונונין ובני נשא, לאשתמודעא בהון \nעלאין, ואיך יתנהגון בהון עלאין ותתאין, ואיך אשתמודעאן מעלאי מתתאי, ולית דידע בך \nכלל,: \n \n"},{"index":4,"he":"תיקוני זהר דף יז/ב\nוני זהר דף יז ע\"ב. ובר מנך לית יחידא (ס\"א יחודא) בעלאי ותתאי, ואנת אשתמודע אדון \nעל כלא, וכל ספירן כל חד אית ליה שם ידיע, ובהון אתקריאו מלאכיא, ואנת לית לך שם \nידיע, דאנת הוא ממלא כל שמהן, ואנת הוא שלימו דכלהו, וכד אנת תסתלק מינהון, אשתארו \nכלהו שמהן כגופא בלא נשמתא: \nאנת חכים ולאו בחכמה ידיעא, אנת הוא מבין ולא מבינה ידיעא, לית לך אתר ידיעא אלא \nלאשתמודעא תוקפך וחילך לבני נשא, ולאחזאה לון איך אתנהיג עלמא בדינא וברחמי, דאינון \nצדק ומשפט, כפום עובדיהון דבני נשא, דין איהו גבורה, משפט עמודא דאמצעיתא, צדק \nמלכותא קדישא, מאזני צדק תרין סמכי קשוט, הין צדק אות ברית, כלא לאחזאה איך אתנהיג \nעלמא, אבל לאו דאית לך צדק ידיעא דאיהו דין, ולאו משפט ידיעא דאיהו רחמי, ולאו מכל \nאלין מדות כלל: \nקום רבי שמעון ויתחדשון מלין על ידך, דהא רשותא אית לך (נ\"א אתיהב לך) לגלאה רזין \n"},{"index":5,"he":"טמירין על ידך, מה דלא אתיהב רשו לגלאה לשום בר נש עד כען, קם רבי שמעון פתח ואמר, \nלך ה' הגדולה והגבורה וכו', עלאין שמעו אינון דמיכין דחברון, ורעיא מהימנא אתערו \nמשנתכון, הקיצו ורננו שוכני עפר, אלין אינון צדיקיא דאינון מסטרא דההוא דאתמר בה \nאני ישנה ולבי ער, ולאו אינון מתים, ובגין דא אתמר בהון הקיצו ורננו וכו', רעיא \nמהימנא, אנת ואבהן הקיצו ורננו לאתערותא דשכינתא, דאיהי ישנה בגלותא, דעד כען \nצדיקיא כלהו דמיכין ושינתא בחוריהן: \nמיד יהיבת שכינתא (נ\"א אתערון) תלת קלין לגבי רעיא מהימנא, ויימא ליה קום רעיא \nמהימנא, דהא עלך אתמר קול דודי דופק לגבאי בארבע אתוון דיליה, ויימא בהון, פתחי לי \nאחותי רעיתי יונתי תמתי, דהא תם עונך בת ציון, לא יוסיף להגלותך: \nשראשי נמלא טל, מאי נמלא טל, אלא אמר קודשא בריך הוא, אנת חשיבת דמיומא דאתחרב בי \nמקדשא דעאלנא בביתא דילי, ועאלנא בישובא, לאו הכי, דלא אעלנא כל זמנא דאנת בגלותא, \n"},{"index":6,"he":"הרי לך סימנא שראשי נמלא טל, ה\"א שכינתא בגלותא, שלימו דילה וחיים דילה איהו ט\"ל, \nודא איהו יו\"ד ה\"א וא\"ו, וה\"א איהי שכינתא דלא מחושבן ט\"ל, אלא יו\"ד ק\"א וא\"ו, \nדסליקו אתוון לחשבן ט\"ל, דאיהו מליא לשכינתא מנביעו דכל מקורין עלאין, מיד קם רעיא \nמהימנא, ואבהן קדישין עמיה, עד כאן רזא דיחודא, מכאן ואילך פרשתא קדמאה דסתרי \nאורייתא: \nפתח רבי שמעון ואמר, בראשית ברא אלהי\"ם, סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם, סו\"ד אלין \nאינון שבעין זמנין (ס\"א אנפין), דאתפרש מלת בראשית בהאי פרשתא: \nתקונא קדמאה: \nבראשית, ב' ראשית, זה השער לה' צדיקים יבאו בו, דא איהו תרעא (נ\"א יראה) דצדיקיא, \nדאית לון רשו לעאלא תמן, (ואחרנין) ודלאו אינון: \n \n"},{"index":7,"he":"תיקוני זהר דף יח/א\nצדיקיא, אתדחיין מתמן, בה רשימין ומצויירין ומתחקקין דיוקנין דעלאין ותתאין, ציורא \nדאדם רשימא תמן, ואיהו דמות אדם, רשימא דאריה תמן לימינא, ורשימא דשור לשמאלא, \nורשימא דנשרא באמצעיתא, ורזא דמלה ודמות פניהם פני אדם, ופני אריה אל הימין לארבעתם \nוכו', (וארבע אנפין לארבעתם), לכל חייתא ארבע אנפין, אלין ארבע אתוון דשמא קדישא \nיקו\"ק, דנהיר בהון, מלכא דכלהו חיוון דא אדם, דאיהו יו\"ד ק\"א וא\"ו ק\"א, דסליק \nבחושבן חד, דמות אדם דא שכינתא קדישא, דאיהי דיוקניה: \nאיהי חותם דיליה (דמות דיליה), ועלה אתמר שימני כחותם על לבך, דהכי אמרת שכינתא \n(נ\"א אמרין ישראל בגלותא), אף על גב דאנת תסתלק לעילא (מעלמא), דיוקנך לא אתעדי \nמנאי לעלם, כההוא חותם דבההוא אתר דאתדבק ביה רשימו דמארי חותמא, לא אתעדי מניה \nדיוקנא דחותמא, לאשתמודעא ביה, ובגין כך אמרה כנסת ישראל (נ\"א אמרי ישראל בגלותא), \n"},{"index":8,"he":"שימני כחותם על לבך, כרשימו דתפלין דיד דאינון לקבל לבא, כחותם על זרועך, כתפלין \nדרישא דאינון תליין רצועין לכל סטרין על לבא ודרועא, ובהון אינון רשימין דאינון \nעמיה דקודשא בריך הוא: \nועוד שימני כחותם, דא חותם דאות ברית קדש, והוא אות ברית שבת קדש וימים טובים: \nכי עזה כמות אהבה, תקיפא איהי אפרשותא דקודשא בריך הוא ושכינתא מישראל, כפרישו \nדנשמתא ורוחא ונפשא מגופא, ותו כי עזה כמות אהבה, כד ישראל מייחדין שמא דקודשא בריך \nהוא ברחימו, ואמרי הבוחר בעמו ישראל באהבה, קשה כשאול קנאה דקודשא בריך הוא יקני \nעלייהו, בזמנא דיפקון מן גלותא, דאיהו יהא בההוא זמנא קנא ונוקם ובעל חמה, רשפיה \nרשפי אש, בההוא זמנא יתער שמאלא בשלהובין דיליה, דאינון רשפי אש שלהבת י\"ק, ויוקיד \nכמה היכלין דבתי עבודה זרה, ויטול נוקמין מעמלק, דאיהו אומי בתרין אתוון דשמא קדישא \nדאינון י\"ק, לנטלא נוקמא מיניה, הדא הוא דכתיב (שמות י\"ז) ויאמר כי יד על כס י\"ק, \n"},{"index":9,"he":"ודא איהו רשפי אש שלהבת י\"ק: \nוישראל אמרין, רבון עלמא, אף על גב דאנא בגלותא מרחקא ממך, שימני כחותם על לבך, ולא \nיתעדי מינן דיוקנך, דאיהי חותם דילך, שכינתא דילך, דבגינה אנת הוית דכיר לן בגלותא, \nוחותמא דקודשא בריך הוא ודאי איהי שכינתא: \n(בראשית ברא), ב' איהי ודאי, בה פתחת אוריתא בב', ודא בראשית ב' ראשית, ב' איהו \nודאי, אוצרא דכלא, עלה אתמר יראת ה' היא אוצרו, (ודא תקונא תנינא): \n(בראשית, זמנין סגיאין אינון באורייתא ראשית, וכל חד אתפרש באתריה, קדמאה איהו ה' \nקנני ראשית דרכו, ודא אורייתא, דאית בה טעמי ונקודי ואתוון, וכמה פקודין דעשה ולא \nתעשה, דכלהו תליין בשם יקו\"ק, הדא הוא דכתיב (שמות ג') זה שמי לעלם וכו', שמ\"י עם \nי\"ק שס\"ה, זכר\"י עם ו\"ק רמ\"ח, שס\"ה משמאלא מדחילו דגבורה אתיהיבו, פחד יצחק): \n(תקונא תליתאה) תקונא תניינא: \nבראשית, תמן ירא\"ת, מה אשתאר מאינון אתוון, ש\"ב, ורזא דמלה שב: \n"},{"index":10,"he":" \nתיקוני זהר דף יח/ב\nביראת ה', ואם לית דחילו לית חכמה, כמה דאוקמוהו אם אין יראה אין חכמה, בגין דיראה \nהיא אוצרא לחכמה, איהי גניזו דילה, איהי טמירו דילה, איהי ביתא דמלכא: \nודא תקונא תליתאה כגוונא דא, בראשית, רא\"ש בי\"ת, ורזא דמלה בחכמה יבנה בית, ומאן \nדבעי למחזי למלכא, לית ליה רשו למחזייה אלא בביתיה, ורזא דמלה חכמה לא אשתמודעא אלא \nבביתיה: \nכגוונא דא עמודא דאמצעיתא דאיהו יקו\"ק, לא אשתמודע לנביא וחוזה אלא בהיכליה, דאיהו \nאדנ\"י, ורזא דמלה וה' בהיכל קדשו, (ואיהי כן בקדש חזיתיך, בקוד\"ש בגימטריא בית), \nואיהי כלילא משבע היכלין, משבע ארעין, ועלייהו אמר דוד אתהלך לפני ה' בארצות החיים, \nועמודא דאמצעיתא איהו כליל שבע רקיעין, ועלייהו אמר דוד השמים שמים לה', ולית ידיעא \nכלל במלכא ובמלבושיה ובתקוניה לבר נש בעלמא, עד דייעול לביתיה ולהיכליה, דאיהי ב', \nועלה אתמר כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים: \n"},{"index":11,"he":"ומאן דאיהו אדם בדיוקנא דעמודא דאמצעיתא, עליה נאמר אין תפלתו של אדם נשמעת אלא \nבבית הכנסת, והא אוקמוה מארי מתניתין, ומאן דנטר ברית, אתקרי איש תמים, ותמן \nבראשית, ברי\"ת א\"ש, דנטיר ליה מאשא דגיהנם, אבל מאן דאתעסק באורייתא ונטיר לה, \nאתקרי אדם, בדיוקנא דההוא דלעילא, הדא הוא דכתיב (ישעיה מ\"ד) כתפארת אדם לשבת בית, \nתא חזי, כל מאן דנטיר אות ברית, דיוקניה רשים בשכינתא וצדיק, ומאן דאשתדל באורייתא, \nדיוקניה רשים בעמודא דאמצעיתא: \nתקונא רביעאה: \nבראשית, כתיב פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה י\"ק, פתחו לי דא אינון תרין עפעפי עינא, \nדאינון פתחין וסגרין, ועלייהו אתמר והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה, (כרובים) אלין \nתרין כרובי עינא, פורשי כנפים עפעפי עינא, ועוד פתחו לי שערי צדק אלין אינון תרין \nעיינין, בזמנא דאינון (נ\"א דעיינין) מסתכלין בארח מישור, אתמר בהון ופניהם איש אל \nאחיו, ובזמנא דלאו אינון מסתכלין בארח מישור, הא נחש עקלתון תמן, עליה אתמר כי המות \n"},{"index":12,"he":"יפריד וגומר (נ\"א והוא בין אחים יפריד): \nתלת גווני עינא אינון תלת אבהן, דאתמר בהו אלה ראשי בית אבותם, בת עין דאיהי דקיקא \nזעירא, דא שכינתא דאשתתפת באבהן, ועלה אתמר שמרני כאישון בת עין, וכלא ברזא \nדבראשית, תמן ראש\"י תמן ב\"ת: \nקם רבי שמעון על רגלוי ואמר, רבון עלמין אפתח עיני לאסתכלא בהון לעילא, אבא ב\"ם \nבארבעים ותרין אתוון דשמא מפרש, למנדע כל את ואת על: \n \n"},{"index":13,"he":"תיקוני זהר דף יט/א\nתיקוניה, בראשית וכו', והארץ היתה תהו ובהו, ואינון אב\"ג ית\"ץ, קר\"ע שט\"ן, נג\"ד \nיכ\"ש, בט\"ר צת\"ג, חק\"ב טנ\"ע, יג\"ל פז\"ק, שק\"ו צי\"ת, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, \nכל את ואת אית ליה מאמר ואית ליה נתיב, עשר אמירן אינון, ול\"ב שבילין, וכלהו תליין \nמן אי\"ק, ודא איהו אבא בם אודה י\"ק, אי\"ה בחושבן אוד\"ה י\"ה, (י\"ק חכמה ובינה, א' \nכתר עלאה), ואינון שבע ספירן כלילן בשבע שמהן: \nוכלהו כלילת לון בת שבע, ולית ספירה מכלהו ספירן דיהא לה רשו לארקא ברכאן ולאשפעא \nלתתאין, אלא בבת שבע, בגין דאיהי קשורא דכלהו ספירן, דאי ספירן הוו מריקין לבר מינה \nהוה פרודא, ובגין דא לית רשו לארקא ספירא לשום אתר בר מינה, לגבי תתאין, ובגין דא \nאתמר בה אל יתהלל חכם בחכמתו וגומר, כי אם בזאת, בזאת יבא אהרן אל הקדש, דלית רשו \nלנביא וחכימא למנדע לעילא שום מדע אלא בה, ובגינה אתמר ומשה עלה אל האלקי\"ם, ודוד \n"},{"index":14,"he":"בגינה אמר אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה, עד אמצא מקום לה', איהו שלימו דאדם, \nשלימו דיחודא, שלימו דשמא קדישא, שלימו דכל ספירה וספירה: \nתקונא חמישאה: \nבראשית, ב' ראשית, נקודה בהיכליה, והאי נקודה איהי מחשבה סתימא, אדהכי הא אליהו \nאזדמן לגביה דרבי שמעון, אמר ליה רבי רבי, והא ב' פתיחא איהי, אם כן במאי איהי \nמחשבה סתימא בה, אלא בריש הורמנותא דמלכא, בוצינא דקרדינותא, כד מדיד משיחא, האי \nנקודה, נפיק מינה קו, דסתים ניצוצא, ההוא מחשבה כגוונא דא ם', בקדמיתא איהי מ\"ם \nסתימא, וכד אתשפט קו דאיהי ו' מן המדה, איהי אתפתחת ואתעבידת ב', ודא בראשית ב' \nראשית, נקודה בהיכליה: \nוכד איהי ם' סתימא, איהי מ\"ם רבתא מלםרבה המשרה, (ס\"א למרב\"ה בגימטריא עז\"ר, או \nזר\"ע, בההוא היכל זרע זרעין לתקונא דיליה, המשר\"ה בגימטריא תקו\"ן עם האותיות והמלה, \nודא מם רבתי), ואתעבידת עזקא, ובגינה אתמר לגבי כלה, תהא לי מקודשת בטבעת זו ם', \n"},{"index":15,"he":"ועלה אתמר קוטרא בגולמא, נעוץ בעזקא, ואיהי לא חוור ולא סומק ולא אוכם ולא ירוק ולא \nגוון כלל, וכד אתפשטא לאנהרא, איהי עבידת גוונין (ס\"א ז' גוונין) לאנהרא: \nורזא דמלה עוטה אור כשלמה וכו', כד איהי אור מעוטף ולא אתפשט, ואיהו סתים, אתקרי \nאויר, אור סתים באת יו\"ד, נקודה בהיכליה, כד אפיק י' מאוי\"ר, אתגליא או\"ר, ודא איהו \nויאמר אלהי\"ם יהי אור, וחמש זמנין אור אינון בעובדא דבראשית, ואינון ה', ועלייהו \nאתמר מי מדד בשעלו מים, ודא דרועא ימינא, ואיהו גוון חוור, ושמים בזרת תכן, דא \nדרועא שמאלא, דאיהו גוון סומק, וכל בשליש עפר הארץ, דא גופא עמודא דאמצעיתא, ודא \nגוון ירוק, ושקל בפלס הרים: \n \n"},{"index":16,"he":"תיקוני זהר דף יט/ב\nוגבעות במאזנים, תרי סמכי קשוט, והאי ה' איהי אתפשטת לאנהרא בחמש גוונין, דאינון \nחמש זמנין אור, י' איהי מדה דילה, ה' עלאה חמש אור, ה' תתאה חמש גוונין דנהרין בהון \nחמש אור, וכד אתפשטת ה' עלאה לאנהרא בה' תתאה, בחמש גוונין דנהרין דילה, מיד אתפשט \nו' לגבה, ודא איהו נוטה שמים כיריעה, דודאי כד איהי נהירא בגוונין דילה, אתמר בה \nוראיתיה לזכור ברית עולם, וראיתיה בתכשיטהא, ככלה דמתקשטא לגבי בעלה, ומיד נוטה \nשמים כיריעה, דאתי בעלה לגבה: \nודא איהו רזא דקו המדה דאיהו ו', מההיא מדה דאיהי י', ולבתר דאיהי נטלא שמא קדישא, \nאתעבידת איהי מדה מתתא לעילא: \nכמה דנקודה י' איהי מדה לעשר יריען, כך איהי אמה מסטרא דאות ו', כלילא מעשר אמות, \nהדא הוא דכתיב (שמות כ\"ו) עשר אמות אורך הקרש, ודא י', ואמה ה' עלאה, וחצי האמה ה' \nתתאה, ארך היריעה האחת דא ו', ואמאי אתקרי ה' תתאה חצי האמה, בגין דאתקרי מצה פרוסה \n"},{"index":17,"he":"לחם עוני: \nוהאי נקודה כד סלקא לגבי א' דאיהו אוירא סתים, אתקרי קמ\"ץ, קומץ סתים, בגין וקמץ \nהכהן משם מלא קומצו, ואיהי מחשבה סתימא, ם' סתימא, מפתחא דילה מאי ניהו פת\"ח, ודא \nו', ואיהו נטוי כגוונא דא א', כד אתפריש מנקודה איהו רקיע פתוח ודאי: \nנטוי על ראשי החיה דאיהי ניצוצא דקמ\"ץ, הדא הוא דכתיב (יחזקאל א') ודמות על ראשי \nהחיה רקיע, מאן חיה דא מלכות, דאיהי ניצוץ לתתא מן רקיע, כגוונא דא א' (נ\"א מאן \nרקיע דא צדיק, והאי איהי חיה אשר תחת אלק\"י ישראל, ראשי החיה דלתתא נצח והוד: \nואית חיה עלאה כגוונא דא א', ודא י' דאיהי עלאה דאיהי על הרקיע, ואיהי מחשבה עלאה, \n(והאי איהי אדנ\"י, עטרת עלאה, איהי) כתר ברישא (דכלא) (נ\"א דכלה), רקיע דילה ו' \nעלאה, והאי איהי עטרת תפארת, ראשין דילה תרין דרועין: \nואית (נ\"א ואיהי) עטרה בראש אבא ואימא, ואיהי כתר עלאה ודאי, ורישין דילה לעילא \nאינון אבא ואימא, איהי י' בכל אתר, קוצא דילה לעילא, וגיו דילה באמצעיתא, וסופא \n"},{"index":18,"he":"דילה לתתא, כללא דאתוון דשמא מפרש: \nרישא דילה לעילא ברזא דטעמי, וגיו דילה באמצעיתא ברזא דאתוון, גופא לתרווייהו, \nוקוצא דילה לתתא ברזא דנקודי, ולתתא איהי האי נקודא מים נוקבין, ולעילא מים דכורין, \nרקיע באמצעיתא כגוונא דא, עלה אתמר ויהי מבדיל בין מים למים: \nוהאי איהו מחלוקת שהיא לשם שמים, דאיהו סופה להתקיים, ולעאלא שלם ויחודא בתרווייהו, \nולאו מחלוקת דפרודא, כגון מחלוקת קרח ועדתו באהרן, ומחלוקת האי דאיהו לשם שמים, \nבגין דמים תתאין אינון בוכין ואמרין אנן בעיין למהוי קדם מלכא עלת העלות, ובען \nלסלקא לעילא, רקיע אפריש בינייהו, עד דעלת העלות שוי לון שוין, י' מסטרא דא, וי' \nמסטרא דא, ו' באמצעיתא, כגוונא דא יו\"י דאיהי א', ואלין כלהו קרבין לעלת העלות, \nורזא דמלה ויעש אלקי\"ם את שני המאורות הגדולים, ואינון שוין, הדא הוא דכתיב (ישעיה \nל') והיה אור הלבנה כאור החמה: \nתא חזי קמ\"ץ איהו סתים באת י' מכל סטרא, עילא ואמצעיתא ותתא, ודא קומץ סתים בתלת \n"},{"index":19,"he":"ספירן, פתיחו דיליה איהו בחמש אור, דאינון חמש אצבעאן עלאין, ואינון ה' עלאה,: \n \nתיקוני זהר דף כ/א\nחמש א א א א, דאינון אור אור אור אור אור, חמש זמנין, חמש נהורין דעובדא דבראשית, \nונקודא דלהון א אא א א חמש דסלקין לעשר: \nורזא דמלה והנה אנחנו מאלמים וגומר, והנה קמה אלומתי וגם נצבה, דא א' בחל\"ם, דאיהו \nלעילא מכל נקודין, בקומה זקיף, וביה אסתלק (נ\"א אסתכל) יוסף בחלמא, וכן יעקב, הדא \nהוא דכתיב (בראשית כ\"ח) ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה, דא א' דאיהו \nראש, והנה מלאכי אלקי\"ם עולים ויורדים בו, אמרו מארי מתניתין, עולים תרי, ויורדים \n"}]}
