{"id":"kabala-1d43b74bb744-1-100","bookId":"kabala-1d43b74bb744","part":1,"torah":100,"title":"קטע 100","hebrewTitle":"קטע 100","segments":[{"index":1,"he":"מצפון תפתח הרעה, שהוא גבורה, אך לא כמתחתה (צ\"ל כמתנקם) לכן אמר תפתח, שמשם ההתחלה \nלבד. ו' דרום, ה' אחרונה מערב, שהשכינה במערב, לכן ר\"ת \"רחל \"מבכה \"על \"בניה, מערב. \nוהנה השמש יוצא ממזרח, ששמה דכורא, והלבנה ממערב, והשמש אינה משנה הלוכה, אבל הלבנה \nמשנה הלוכה שהיא מתחדשת, והיינו חדש. ובתחילה נראה במערב, ואח\"כ מתקרבת למזרח מעט \nמעט, עד ט\"ו יום. וע\"ז נאמר, יש דרך ישר לפני איש, דהיינו השמש שהוא הזכר, שלעולם \nיוצא ממזרח, ולעולם הוא מאיר באופן א', אבל אחריתה שהיא הלבנה, הולכת לאחור, שהיא \nמשנה הלוכה, והם דרכים לשון רבים, והם דרכי מות, שאחר כך נשארת בלא אור כלל, וזהו \nוילכו לאחור ולא לפנים, וזהו אחור וקדם צרתני, כאשר יבואר בסדר פגימות הלבנה בהלכות \nפורים: \nוהנה פרעה לקח עמו שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלישים על כולו. ר\"ל, שמצרים \nהוא הבן הב' של חם, ולקח ת\"ר רכב בחור, שהוא נגד ו\"ק, וכל רכב מצרים נגד המלכות. \n"},{"index":2,"he":"ומלבד כל זה, לקח שלישים על כולו, רצה לומר גם בג\"ר, דהיינו שלישים. ועשו היה מצד \nהדין, בנו של יצחק, אלא שהיה יונק מג\"ר לכן כתיב ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו, \nר\"ל בעבור ניצוץ הקדוש שהיה בו בפנים, דהיינו בג\"ר. ובעבור אותו הציד, היה יצחק \nאוהב אותו, שאולי יתוקן עי\"ז: \nנמצא במקום אחר, כתיב עשי\"ו, כי להיות שנתגלגל בישוע, תלמיד רבי יהושוע בן פרחיה, \nולפי שדחוהו בב' ידים, וענשו, וכמ\"ש. ולטעם זה, חושם בן דן הרג לעשו, שחתך ראשו, \nונפל הראש תוך המערה, ונקבר שם עם יעקב, לפי שהקדושה שבו היה בראשו לבד, לכן נקבר \nשם: \nובהיותו יונק מג\"ר, שהם ראשי ישראל, כגון שמעיה ואבטליון, ור\"מ ור\"ע, וע\"ז נאמר \nוהאבדתי חכמים מאדום, לכן אין מקבלין גרים לימות המשיח, מאחר שלא ישאר שום ניצוץ \nקדושה כלל יבוא משיח: \nונחזור לענין כי ביצחק וגו', כאשר כתוב בפגימת הלבנה בהלכות פורים, והנה מי' עממין \nלא נתן הקב\"ה לישראל אלא ז', ונשארו ג', שהם קנ\"י וקניז\"י וקדמו\"ני, שהם עמון ומואב \n"},{"index":3,"he":"ואדום, נגד ג\"ר - מואב נגד חכמה, עמון אותיות נועם, דהיינו בינה, אדום עשו, נגד \nהדעת, שהם נגד ראש ג\"ר, שהם עיקר האור, לכן נאמר פני י\"י חלקם לא יוסיף להביטם, \nשהאומות היו אומרים, מאחר שהקב\"ה מסתיר פניו מישראל, לא יוסיף עוד להביטם, שהחזרת \nהגוף אינו קשה כ\"כ כמו הסתרת פנים, שהוא חשך גדול, אבל הש\"י כוונתו לטובה, כי \nלהחזיר הגוף לצד אחר צריך יגיעה גדולה, וצריך זמן, משא\"כ כשהגוף נשאר במקומו, \nומחזיר רק פניו לצד אחר, שתיכף בפתע פתאום מחזיר פניו למקומו, לכן הש\"י הסתיר פניו \nלבד, וז\"ס בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך, ר\"ל שלא יהיה העונש אלא רגע, ותיכף אוכל \nלהחזיר אותו הסתרת פנים, מה שלא היה אפשר כ\"כ אם היה בהיפך. ומש\"ה ברח דודי ודמה לך \nלצבי, ארז\"ל כשהצבי בורח מחזיר פניו לאחור, א\"כ נראה היפך מה שכתבנו, שהוא הסתר כל \nגופו, אך שמחזיר פניו. אלא מתרץ בעצמו זה, ואומר על הרי בשמים, ר\"ל - שלעולם פניו \n"},{"index":4,"he":"גופא הוא על הרי בשמים, ומחזיר פניו ממנו, נמצא הוא ממש מ\"ש, שהש\"י אפילו כשהעונות \nגורמין, אין כוונתו אלא הסתרת פנים רגע ממך, שכוונתו לבלתי ידח ממנו נדח, ומגלגל \nאדם לעולם, עד שיעשה לבוש הראוי לנפש מתורה ומצות, כידוע כי דור הולך ודור בא, הדור \nשהולך הוא הדור שבא וחוזר ומתגלגל: \nובזה יש פרושים רבים, והרשע שאינו מתוקן, אינו מתגלגל אלא פעמים ושלש עם גבר, \nוהצדיק ר\"ל המתחיל לתקן, לאלפים, עד שישלים תרי\"ג מצות. ועכ\"ז יש באדם חלק ראשו \nוגופו, והגוף הוא ב' חלקים, צד ימין ושמאל, והנה הש\"י אחר שבא אדם ולא תיקן כל \nהצריך לו, הש\"י מביא חלק אחד ממנו דהיינו ראשו, ואחר כך מביא חלק האחר, ואם לא תיקן \nמכל וכל, חוזר חלילה לעולם, באופן שאפילו יהיה אלף פעמים, הם לעולם חוזרים על ג', \nוזהו פעמים ושלש עם גבר, וכל זה לבל ידח ממנו נדח, לכן הדור שבא וכו'. וזה דווקא \nלאנשים שיש להם מצות הרבה, אבל הנשים, עליהם נאמר והארץ לעולם עומדת, או היא \n"},{"index":5,"he":"צדקניות, או נכנסת לגיהנם, או הולכת לאבדון: \nוהנה בכל דור ודור, יש צדיק אחד שראוי להיות מנהיג הדור, וגם הוא מהלך ובא עם בני \nדורו, להאיר להם, וזהו וזרח תחלה, ואחר כך ובא. והוא מה שאמרו רז\"ל קודם שתשקע שמשו \nשל עלי, זרחה שמשו של שמואל הרמתי. קודם פטירת הצדיק, נולד צדיק אחר, כמאמר רז\"ל. \nוזהו וזרח השמש ובא השמש אל מקומו שואף זורח הוא שם. והכוונה שנפטר הצדיק, משם מאיר \nלצדיק שנשאר במקומו, וזהו אל מקומו, ר\"ל לצדיק שנשאר במקומו, שואף וזורח הוא שם. \nואמר כל הנחלים הולכים אל הים, שמלבד המנהיג הכולל, יש כמה פרטים חכמים המנהיגים \nהדור, והיינו כל הנחלים הולכים, שהם ת\"ח שיוצאין מצדיק זה, והם ענפים לו, כולם \nהולכים לים, שהוא כללות, כדי לתקנם ולהנהיגם, והים אינו מלא, ואינו מתנהג ומקיים \nהתורה ומצות כראוי, באופן שיחזרו ויתגלגלו הם, והחכמים עמהם, וזה אל המקום שהנחלים \nהולכים, הם שבים ללכת, ומתגלגלים עם הדור ההוא, ע\"כ מהרח\"ו. צמח - שמעתי שאומרים \n"},{"index":6,"he":"בדמשק, ששאלו להרח\"ו, טעם למה אנו מברכין ברכת הלבנה במ\"ש, ואמר, כי הטעם הוא, שאז \nנחרב הבית, והלכה השכינה בגלות, לכן אנו מבשרין חדוש ישראל והשכינה: \nברכת הלבנה להר\"א הלוי קודם ברכת הלבנה, צריך לומר הללו את י\"י מן השמים, עד חק נתן \nולא יעבור, ודע כי יעבור גי' רפ\"ח, וכן דוד מלך חי וקיים, גי' רפ\"ח. מהרב ז\"ל - שיש \nלומר קודם הברכה, מזמור הללו את ה' מן השמים, כי בד' הללו ראשונים רמוזים ד' עולמות \nאבי\"ע כסדרן, ובג' הללו אחרונים לכלול עשיה ביצירה ויצירה בבריאה, ובריאה באצילות, \nממטה למעלה. וגם כי בו רמוז בס\"ת קנ\"א, חק\" נתן\" ולא\", כי שם זה ביסוד אמא, המתגלה \nבחזה ז\"א, ומאיר על עבר פני רחל היוצאת משם, וע\"כ סמוך לו ולא יעבו\"ר, העולה מספרו \nדוד מלך חי וקים: \nלהרח\"ו ז\"ל - ברכת הלבנה אנו אומרים בר\"ח, לפי שאז היא מתחדשת, ולפי שהיא יוצאת \nבת\"ת שלו, נקראת עטרת תפארת, והנה עטרה היא כתר, ובכל היא נקבה, אלא שהכתר הוא ג\"כ \n"},{"index":7,"he":"דכורא, כי הוא כתר שלו, אבל העטרת היא כתר לנוקבא, לכן היא נקראת עטרת, וזהו עטרת \nתפארת לעמוסי בטן. כי לכך אנו אומרים ברכה זו בר\"ח, מפני שהיא מתחדשת בר\"ח, ולפי \nשהיא יוצאת בת\"ת שלו, נקראת עטרת תפארת, לעמוסי בטן הם ישראל, שכולם יוצאים מבטן \nשלה, והם עמוסים, ולפי שהם שם מקום שלה, גם הם עתידין להתחדש כמותה: \nומדלגין ג' דלוגין, כי לפעמים מלכות תחת היסוד, והנה כדי להתחבר גופא בגופא, שהוא \nבספירת ת\"ת, צריך לדלג ג' דלוגים, כי מדלגים נה\"י, ועולה בחג\"ת, ואלו הם ג' דלוגים \nשל ברכת לבנה לחברה עם בעלה, והוא עליית נה\"י בחג\"ת: \nוצריך לנער שולי בגדיו, להבריח את החיצונים הנעשין מקטרוג הלבנה. (ומורי ז\"ל היה \nמנער כנפות הטלית קטן, כי הוא בגד המלכות כנודע) ואחר ברכת הלבנה אומרים שלום עליכם \nג\"פ, והוא כי קטרוג הראשון של לבנה, באומרה א\"א לב' מלכים להשתמש בכתר א', ולזה אנו \nאומרים בברכת לבנה שלום עליכם שלא יהיה עוד שום קטרוג: \n"},{"index":8,"he":"מהחברים - ברכת לבנה, הנה נודע לכל באי שערי חכמה, כי כל פנות שאדם פונה לעלות, \nעליונים למעלה ותחתונים למטה, והם יתעוררו הכוחות של מטה בעובדא ומלולא, אשר הם \nנקראים מ\"ן, לעורר מ\"ד דלעילא, זה אחר זה, וזה למעלה מזה, עד הגיע להוריד שפע מעילת \nהעילות ית' שמו, לכן צריך בכל תפלות וברכות שאדם מתפלל, לכוין בהם כוונה גדולה, כי \nדבור נחשב לעובדא, והכוונה שהוא מכוין הוא מלולא, ואם ככה, אנחנו חייבים לעשות בכל \nהברכות, ק\"ו בברכת לבנה, שאנחנו תובעים עלבונה בתחלה, מנה אחת אפים, לספר קצת בשבחה \nבפניה, ולהעלותה למעלה העליונה, כאשר היתה באמנה אתו, וק\"ו בן בנו של ק\"ו, אחרי \nשאנחנו בברכה זו ותופסים אמונת אמון ויוצר שלנו, אשר מלא בפיו לאמר, הביאו עלי \nכפרה, כי אם ככה הוא עושה, נדבק בו, לאחריו נלך, כאשר רמזו רבותינו ז\"ל בדבריהם \nהקדושים בשם ר\"י, תנא דבי ר' ישמעאל, אלמלא לא זכו בני ישראל להקביל פני וכו', \n"},{"index":9,"he":"שכוונה לומר, בברכה זו שאנו מברכים, ומעלין ומתנשאים את הלבנה, אנו מקבלים בדורון \nנאה, פני אבינו שבשמים, לפי שאנחנו מפייסין אותה במקומו על שנתמעטה, וא\"כ הרי זה לו \nית' דורון וקבלת פניה מאתנו, לכן נבאר ברכה זו, וזהו - ברוך - עולה רכ\"ח, ר' אלהים \nברבוע, כ\"ח אותיות המילוי דמלוי דס\"ג, אמא המאירה ברחל, והכוונה שאנו מכוונין בשם \nאלהים המאיר לרחל, שתתפייס בחסרונה, אשר כמאמרו, מאמר ו', היא רחל הנקרא מאמר, שהיא \nמקודשת לו' ת\"ת, ומאמר הם קדושין, נמצא שהיא מאמר של ו' ברא שחקים - בנצח הוד יסוד \nדידה, שנתפשטה בעולמות, ברא שחקים, שהם היכל חסד וגבורה דבריאה, שנקראים שחקים, \nששוחקים מ\"ן לצדיקים כנזכר פרשת פקודי, שהם מ\"ן דמנצפ\"ך, שהם צריך מתוק גדול, לפי \nשהם יותר חזקים מן הג' גבורות, והראשונים יתמתקו משלם לע\"ל, וזה במאמרו, מאמר ו', \nפי' - בנצח הוד יסוד דידה שיתפשטו בעולמות, ברא שחקים, אלו ב' היכלות דבריאה, שבהם \n"},{"index":10,"he":"שוחקים מ\"ן, ומי הם השוחקים מ\"ן, אותן דקבלו יסורין בשביל הקב\"ה, דאתתרכת מאתרהא, \nוגם הנהרגים על קדושת השם, מדה כנגד מדה, מפני שהם זבחו את יצרם וגבורתם, וקיבלו \nיסורין לשם שמים, אין עומד לנגדו, ותיכף אחר מותם עולה לב' היכלות אלו לשחוק מ\"ן \nכנ\"ל: \nוברוח פיו כל צבאם, פי' - רוח הוא זעיר אנפין, הנקרא רוח, ופיו של הרוח היא הנוקבא, \nכי פ\"ה רומז לנוקבא. ופי' - כי זאת על ידי הנוקבא שהיא פיו, תיקן כל צבאם דיצירה, \nשהם המלאכים הנקראים צבא מעלה. ואע\"פ שזעיר אנפין מקנן ביצירה, יכוין עתה לרחל \nבבחינה זו, שלא יעשה דבר ביצירה, כ\"א על ידי רחל: \nחוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם, צריך לדעת כי כל הנבראים הם תחת הזמן וחוק, \nהם בעשייה, ויהיה בחינת חק וזמן, חק ע\"י ז\"א, וזמן ע\"י רחל, נתן לעשיה לכל דבר, שלא \nישנו את תפקידם ר\"ל הנהגם: \nששים ושמחים, כי כל העולמות ששים לעשות רצון קונם, ואמר לשון רבים, שהם ב' שמות \n"},{"index":11,"he":"קס\"א, כי כל א' גימטריא קונה, שהם בנצח הוד יסוד דאמא, לעשות רצון ב' שמות הנ\"ל, \nהמאירין בכל העולמות: \nפועל אמת שפעולתו אמת, אמת הוא הזעיר אנפין, כי כ\"א פעם אהי\"ה, גימטריא אמת, כי \nהז\"א נבנה ונתקן כולם בשם אהי\"ה דאמא, ועוד כי א' דאמת הוא שם אהי\"ה שהוא בבינה \nכנודע. והמ' פתוחה רמוז למלכות דבינה המשפעת לזעיר אנפין, כנזכר בזוהר, ות' רומז \nלרחל באופן זה, כי תחלת ת' הוא י', שהוא תק\"י, ובאה מה' דאמא, ת' כלולה מי' וי' מי' \nהרי ת\"ק, וי' רומזת לי' דאבא, המאירה לה' פי' נקודה בהיכליה כי ה' דאמא נבנית מן י' \nדאבא, כיצד במלוי יו\"ד יש ו\"ד, והוא צורת ה' ולכך יו\"ד דאבא מאיר בה' דאמא, הרי לך \nי' של ת' רומזת למלכות, ורומז לה' לאה, וכרעים דת' שהוא נ' כפופה רמוז לז\"א, שהוא \nבסוד ו', ופסיעה לבר רומז לרחל, הרי נרמזו זו\"ן, הרי לך מלת אמת, רומז בנין ז\"א \nכנ\"ל, לכן אמר פועל אמת ז\"א, שחותמו ובנינו אמת: \n"},{"index":12,"he":"שפעולתו אמת היא המלכות, שמקבלת ממנו, כי גם היא כל מעשיה כמוהו, ואמת שהוא ז\"א, כי \nכל העולמות שהם בי\"ע שנתקנו על ידה, ג\"כ לא נתקנו אלא בדמותו שהוא ז\"א, בדמותו \nובצלמו: \nוללבנה אמר, פירוש - הקב\"ה הבטיח לישראל, למלכות שהיא לבנה, שתתחדש ותעלה למקום \nתפארת. פי' - למקום שהוא עתה ז\"א, וקובע לה מקום עד היכן שמגעת, שהוא לעמוסי בטן, \nאמא עם ז\"א. וזה וללבנה אמר, שהיא נוקבא, אמר הקב\"ה, שתתחדש ותעלה למקומה לע\"ל, עד \nשזאת היא עטרת, תהיה בתפארת, ולהיות במקום שהוא עמוסי בטן: \nעיין בראש השנה פי' אחר על עמוסי בטן, שהם עתידין להתחדש כמותה, פי' - שזו\"ן יתחדשו \nלעתיד, ויהיו כאו\"א. גם הוא פירש אמא, תתחדש ותתעלה באופן כי אמא ותבונה הם פרצוף \nא', וכן יש\"ס ואבא יעשו פרצוף א', ויתוקן העולם. לפאר ליוצרם ר\"ל - יעלו ב' מעלות, \nויתקשרו, עד שבמקום שהיא עתה פאר, שהוא ת\"ת, שם יהיה יצירה, כי יתעלו העולמות ב' \n"},{"index":13,"he":"מעלות, באופן - שעשייה תתעלה ביצירה, ויצירה בבריאה, ובריאה באצילות, וזהו מעלה א'. \nואחר כך יעלו מעלה ב', העשייה שעלתה במקום יצירה, תתעלה בבריאה, הרי ב' מעלות. \nויצירה שעלתה לבריאה, תתעלה למקום אצילות. ובריאה תעלה מעלה העליונה וגבוהה עליהם. \nואצילות יעלו עד הסיבה העליונה. לזה רמז הכתוב, באומרו והיה אור הלבנה שהיא מלכות \nתהיה כאור החמה זעיר אנפין. ואור החמה ז\"א, יהיה שבעתים, פי' - שז\"א יעלו י\"ד \nספירות, וזהו שבעתים ב' פעמים, לרמוז שהם ז' של התבונה של מעלה ממנו, וז\"ס של יש\"ס: \n\n"},{"index":14,"he":"כאור שבעת הימים, פי' - ואבא יהיה אור ז' ימים, ר\"ל שאבא יעלה לז' תיקונים דעתיק, \nהנקרא ג\"ט קר\"ע פ\"ח, שהם ז' ימים הידועים, ולז' תקונים אלו, היה שבח יותר ומעלה \nאחרת נודעה, כי הם מעולם הנסתר: \nעל שם כבוד מלכותו, פי' - שעלו זה דיצירה עולה עד מקום אצילות, כל שאר העולמות יהיה \nבכח \"שם \"כבוד \"מלכותו, שעולה בא\"ת ב\"ש ב\"ם, רמז לשם מ\"ב דאנ\"א בכח, שמקומו המיוחד \nלו הוא ביצירה, אמת שיחפוץ הוא ופועל פעולתו בעשיה, כי שם בעשיה צריכין לו, ושם \nפועל גבורות מעשיו, והעשיה היא הנקודתו הרגילה, וביצירה הוא שם של מ\"ב דבראשית, \nבאותיותיו ונקודתו. וכל שם מז' שמות, נחלקו בספירות דיצירה, כיצד - אבגית\"ץ, בחסד, \nוכן כל א' וא' עד\"ז, באופן שבכח זה דמ\"ב, שהוא ר\"ת \"שם \"כבוד \"מלכותו, ר\"ת שכם, \nובא\"ת ב\"ש גי' מ\"ב, יתעלה עד מקום מ\"ה, המיוחס לז\"א דאצילות, באופן שיצירה נתעלה \nלאצילות, ואז יהיה ראשו כתם פז, כי מ\"ה ומ\"ב, גי' פ\"ז, וזהו תולה ארץ על בל\"י מ\"ה, \n"},{"index":15,"he":"גי' מ\"ה ומ\"ב: \nברוך אתה י\"י מחדש חדשים - יכוין, כי בכוונה פתיחה, במלת ברוך, דהיינו אלהים ברבוע \nר', וכ\"ח אותיות דמלוי מלוי ס\"ג, ויכוין עתה ממטה למעלה. ובפתיחה מלמעלה למטה, \nויאמר ברוך עושך ברוך יוצרך, עשייה ויצירה. ברוך בוראך, בריאה. קונך, אצילות. ומדלג \nג\"פ להעלות עולמות בי\"ע לאצילות, ויאמר כשם שאני וכו', כך כל אויבי וכו', שהם \nהקליפות לא יוכלו ליגע בי לרעה, כי לא יהיה בי, כך סימנא היא שלא יגע בך לרעה. \nויאמר ג\"פ, כדי להציל מלכות מג' עולמות בי\"ע, מכל מיני קליפה: \nויאמר תפול וכו', ישר והפוך, ישר להציל מלכות דבי\"ע מן הקליפה. ובהיפך יכוין לחרב \nפיפיות בידם, להשליך הקליפות על שונאי ישראל להכניעם אמן: \nויאמר סימן טוב ומזל טוב וכו', דוד מלך ישראל חי וקים, כי ראי זה כראי זה, בחשבך \nכפל אותיות דוד, גי' חי וקים לעד, באופן זה - ד' כפול ח', חפ\"ח ס\"ד. ו' כפולה י\"ב, \nי\"ב פעם י\"ב, קמ\"ד. ד' אחרונה ס\"ד. הרי רע\"ב, כמנין חי קים לעד. ועוד דוד בכפל \n"},{"index":16,"he":"מרובע התיבה, יעלה מספרו דוד מלך ישראל קים, באופן זה - דוד גי' י\"ד, והכפל הוא \nכ\"ח, כ\"ח פעם כ\"ח עולה תשפ\"ד: \nויאמר תנא דבי ר' ישמעאל וכו', שלום עליכם, כלומר הם הם דברי הקב\"ה, שאומר הנה אני \nשולח מלאכי השלום, כנגד הדורון אשר אתם משלחים במקומי, והנה נותן לכם את בריתי \nשלום: \n \n"}]}
