{"id":"kabala-1d43b74bb744-1-125","bookId":"kabala-1d43b74bb744","part":1,"torah":125,"title":"קטע 125","hebrewTitle":"קטע 125","segments":[{"index":1,"he":"עצמו, אינה יכולה לעלות. ואם תחלק ז' פעמים הוי\"ה ואהי\"ה לשני מדרגות, ד' וג', הנה \nד\"פ הם קפ\"ח, והוא אהיה דיודין גי' קס\"א, ומלוי דמילוי העולה כ\"ז הרי קפ\"ח. והג\"פ \nהם גי' קמ\"א, והוא מלוי אהיה של יודי\"ן העולה קס\"א, תסיר השם עצמו העולה כ\"א, ישאר \nקמ\"א ע\"ה. עתה נבאר כל הז' בחי', תחלה עולה המלכות תחת היסוד, בסוד הוי\"ה אהי\"ה, \nוהנה הוי\"ה אהי\"ה אלו ביודי\"ן, ע\"ב קס\"א, גי' רג\"ל, תסיר ממנו רי\"ו, נשאר י\"ז, הם \nי' אותיות של מלוי הוי\"ה ביודין, ואח\"כ הז' ע\"ה הם סוד ח' אותיות של הוי\"ה אהי\"ה. \nאח\"כ עולה ביסוד, בשם הוי\"ה אהי\"ה, והנה הויה במלוי יודי\"ן ע\"ב, ואהי\"ה בההין קנ\"א, \nהרי רכ\"ג, תסיר רי\"ו, ועוד ז' אותיות ע\"ה שהם ח' אותיות של הוי\"ה אהי\"ה: \nואח\"כ עולה בנה\"י, בהוי\"ה ואהי\"ה, והויה ביודין ע\"ב, ואהי\"ה באלפין קמ\"ג, הם רי\"ו \nע\"ה: \nאח\"כ בת\"ת, עולה בהוי\"ה ואהי\"ה. והנה דע, כי כאן הוא סוד הכתר שלה, הנעשה מת\"ת שלו, \n"},{"index":2,"he":"וכבר ידעת כי כל מציאותם הלא הוא שם ב\"ן, והנה צריך לכוין לב' שמות הוי\"ה, א' בת\"ת \nשלו, וא' בכתר שלה. והוי\"ה שלו הוא ע\"ב, והויה שלה הוא שם ב\"ן, ההין, שעולה ברבוע \nקמ\"ד, כזה - יו\"ד, יו\"ד ה\"ה, יו\"ד ה\"ה ו\"ו, יו\"ד ה\"ה ו\"ו ה\"ה, הרי רי\"ו. וכל אלו \nהד' בחי', ע\"י זקיפות ה' לגבי ו': \nועתה בזקיפה ה' לגבי י', עולה בסוד ג' בחי' אחרות, והם בח\"ג הוי\"ה אהי\"ה, ושם הויה \nברבוע מ\"ה עולה ק\"ל, ושם אהי\"ה ברבוע עולה ד\"ם. ואח\"כ שם אהיה במלוי ומלוי דמילוי \nעולה מ\"א אותיות וע\"ה הם רי\"ו. ואח\"כ בחו\"ג, לפי שבדעת אינה יכולה לעלות, כי אין בה \nדעת עד אחר הזיווג. אמנם בחו\"ב עולה בהוי\"ה אהי\"ה, ושם הוי\"ה במלוי ס\"ג ברבוע עולה \nקס\"ו, וצורת אהיה זה הציור נעשה נ' - יוד, דו, י', דו, הרי הכל רי\"ו. א ה י ה אח\"כ \nעולה בכתר, ושם תכוין בכללותם הויות דעסמ\"ב, העולים רל\"ב, והם רי\"ו, עם י\"ו אותיות \nדד' שמות אלו, הרי עתה הגענו המלכות בבחי' נקודה אחת עד הכתר של ז\"א בבחי' אבא. \n"},{"index":3,"he":"אמנם כבר הודעתיך, כי ביחוד ק\"ש נעשו מוחין פנימים אל הז\"א דאצילות, ואל הד' של קשר \nתפילין, והמוחין הפנימים של המלכות עצמה נשארו למעלה באות הד' של הקשר, והנה עתה \nחסרים ממנו א\"מ אל המוחין האלו, וכל זה הוא בסוד הנשמות, שהם פנימית העולמות: \nאמנם כוונתינו עתה, להאיר אור גדול בז\"א, כדי לתת הארה גדולה בנוקבא דיליה, לעשותה \nפרצוף, והנה להוריד אלו המקיפים אל המוחין הפנימים, אנו צריכין אל זווג או\"א עתה \nמחדש, אחר שכבר עשינו בק\"ש בסוד מוחין פנימים אך עתה לצורך א\"מ להם: \nוזה ביאורו - אלהינו ואלהי אבותינו, תחלה תכוין כי אלהינו אמא, אלהי הוא אבא, ו' של \nואלהי, הוא דעת המזווגם. אבותינו הם סוד המוחין של ז\"א בסוד א\"מ כמבואר, והנה הטעם \nשאנו מקדימין הבינה שהוא אלהינו, אל אבא הנקרא אלהי. הטעם הוא, כי הלא כיון \nשכוונתינו עתה לצורך הז\"א, והכתוב אומר כונן שמים בתבונה, לכן אנו מקדימין הבינה. \n"},{"index":4,"he":"טעם ב', כי הלא המוחין של הז\"א, הם נה\"י של הבינה. טעם ג', לפי שכוונתינו עתה במלת \nאלהינו, לעשות כתר אל הז\"א, וסוד הכתר נעשה מהת\"ת של הבינה, לכן אנו מקדימין את \nהבינה. טעם ד', לפי שכוונתינו להקדים מ\"ן של הבינה תחלה, כדי שיבואו אח\"כ מ\"ד של \nהחכמה. טעם ה', לפי שכונתינו עתה לתת א\"מ אל המוחין כנ\"ל, וכל בחי' א\"מ הוא מצד \nהבינה, הנקרא קו ירוק המקיף העולם, לכן אנו מתחילין בה: \nוהנה צריך לכוין, כי הנה הזווג זה של או\"א, נעשה בסוד א\"מ להם, וא\"כ אנו צריכין \nלכוין בג' שמות המקיפים, באו\"א ודעת. והנה שם ע\"ב באבא, וס\"ג באמא, ומ\"ה בדעת. והנה \nיכוין, אלהינו היא אמא המזדווגת ע\"י הדעת, שהוא הו' דואלהי, עם אבא שהוא אלהי עצמו, \nכמו שכתבנו לעיל. וממשכת המוחין העתידים לכנוס בברכה זו בראש זעיר אנפין, הנקרא \nאבותינו, כמ\"ש לקמן גבי אלהי אברהם וכו', ששם הוא כניסת המוחין בז\"א: \nוהנה באל מן אלהינו, תכוין ג' יודין ואלף שבס\"ג שבבינה עולה אל, ואם תסיר אל משם \n"},{"index":5,"he":"ס\"ג, ישאר ל\"ב, והוא סוד א\"מ אל ל\"ב נתיבות שבמוחין. גם תכוין באות הינ\"ו מן \nאלהינו, שהם ע\"א, והוא ע' סנהדרין שבבינה, והנה כשתסיר משם ס\"ג סוד הב\"ל שהוא א\"מ \nכנודע, ישאר כ\"ו, והוא סוד ע\"א מן אלהינו, שהוא הינ\"ו שהם כ\"ו הנ\"ל, היורד למ\"ה \nשבז\"א, ושניהן הן ע\"א: \nובאלהי תכוין, כי הוא חיבור חכמה ודעת, והנה אלהי שהוא החכמה הוא גי' מ\"ו, והוא \nמלוי שם ע\"ב, וו' של ואלהי רומז לדעת, כי יש בו שם מ\"ה עד\"ז, כי ופ\"ו הם ל\"ו כמנין \nאלה של אלהי, ותכוין עמה י' של אלהי הרי מ\"ה, והכולל מ\"ו. והטעם, כיון שמלת אלהי \nחיבור חכמה ודעת שלו, א\"כ י' שלו תעלה לכאן ולכאן: \nורצוני לבאר לך איך נמשכין אלו המקיפין אל המוחין. דע, כי כבר בארתי לך, איך נמשך \nנימא אחת דשער מן הראש דא\"א באחוריו, עד רישא דכתפין דיליה, והם מכים אחורי רישא \nדז\"א, ונוסף אור במוחין פנימים שלו, ואז בולט במצח, ויוצא האור שלהם לחוץ בסוד א\"מ, \n"},{"index":6,"he":"שהם התפילין כנודע. וכבר בארנו, כי רישי דכתפין דא\"א, הם ב' עטרין עצמן של הז\"א, \nאמנם כבר הורדנו בקריאת שמע פנימית אותן הב' עטרין בז\"א, ועתה נשאר למעלה א\"מ שלהם, \nשם ברישי כתפין דא\"א, ואותו נימא דשערי של א\"א אינה מגעת רק עד רישי דכתפין. אמנם \nשכמזדווגין עתה או\"א, הם גורמין שירד אותו א\"מ של רישא דכתפי למטה, ואז כשיורד אותו \nא\"מ של רישא דכתפין, הנה גם ההוא נימא דשערי מתארכת, ומגעת עד למטה ברישא דז\"א, ואז \nאותו א\"מ מכח הכאת נימא באחוריו, נעשה תפילין במצח הז\"א. והנה צריך שתכוין, בכ\"מ \nשתמצא בתורה אותיות נ\"ו בס\"ת, כמו אלהינו אבותינו, הכל הוא סוד גבורה, והטעם, כי \nהלא כל הגבורות הם מנצפ\"ך, והם ה' אותיות, ולכן אם תחלקם לה' חלקים, יהיה נ\"ו כל \nחלק, כי ה\"פ נ\"ו גי' פ\"ר, כמנין מנצפ\"ך, ולכן בכ\"מ שתמצא נ\"ו, הוא דין: \nוהנה דע, כי כל אלו ה\"ג של מנצפ\"ך, כבר בארנו שהם ה' הויות העולין ק\"ל, (עיין טעם \n"},{"index":7,"he":"לזה השם בספר מ\"ש ש\"ג ח\"ב פט\"ז ויונעם לך) אמנם מלוי כל הוי\"ה מאלו, הוא, יוד הי וו \nהה, שהוא גי' נ\"ז, כי הלא מנצפ\"ך גי' פ\"ר, ואם תחבר עמהם ה' של בינה, יהיה פר\"ה, \nואם תחלקם לה' חלקים, יהיה ה\"פ נ\"ז, כמנין אל הוי\"ה: \nוהנה כבר ידעת, כי עתה אנו מורידין בחי' א\"מ של תרין עטרין, שהם חו\"ג, סוד הוי\"ה \nאלהי\"ם, הוי\"ה נגד עטרא דחסד, אלהים עטרא דגבורה, והם ב\"פ נ\"ו של אלהינו אבותינו, \nשהוא גי' יב\"ק, כמנין הוי\"ה אלהים. ואע\"פ שחד עטרא הוא חסד, עכ\"ז לפי שעתה הוא בחי' \nא\"מ אליו, וכל א\"מ הוא מן הבינה והוא דינין, ולכן נרמזה באותיות נ\"ו שהוא דין: \nגם תכוין, כי הלא באלהינו שהוא בינה, יש בו נ\"ו אחת, ובאבותינו נ\"ו שני, והענין כי \nהלא יש בתפילין ד' מקיפי לד' מוחין, ואח\"כ יש עוד מקיף א' לארבעתן מצד הבינה, ועוד \nיש מקיף ב' על כולם מצד החכמה, הנה הד' מקיפים נרמזו במלת אבותינו, שהם ד' מקיפים \nדמוחין הנ\"ל, הנקרא אבות, סוד הקלפים שעליהם כתוב פרשיות התפילין. ונ\"ו של אלהינו \n"},{"index":8,"he":"הוא מקיף מצד בינה, המקיף את כולם. ונ\"ו של אבותינו, הוא המקיף מצד החכמה. והנה \nכנגד זה אנו מוצאין בעשיית התפילין, כי יש ד' קלפים להקיף הד' פרשיות והם ד' מקיפי \nהמוחין, ואח\"כ הבית עצמו של התפילין הוא מקיף א' לכולם מצד הבינה, כי כל תפילין הם \nמצד אמא, אמנם נגד מקיף של החכמה, אין לו כנגדו בתפילין שום מקיף א', כי אין לנו בו \nשום השגה: \nאלהי אברהם - הנה עתה עשינו כבר זווג או\"א בסוד א\"מ, להוריד אור מקיף התחתון שהוא \nלמטה מן המוחין, בסוד תפילין של ראש. ואמנם כבר ידעת, כי הכלים המחזיקין את המוחין \nנגד חב\"ד, הם סוד חג\"ת של ו\"ק הראשונים, שנתעלו אח\"כ בסוד חב\"ד, והיו כלים לקבל \nהמוחין בתוכם, ואלו הכלים הם אברהם יצחק יעקב, ואלו המקיפים היורדין והנמשכין עתה \nמן או\"א, נקרא אלהי אברהם. והנה ודאי, כי אלו המקיפים הם יורדין תחלה, ופוגעין בד' \nמקיפים הראשונים שנשארו בת\"ת של הבינה, שהוא כתר הז\"א. ואחר כך נכנסו בנה\"י דבינה, \n"},{"index":9,"he":"לכנוס ברישא דז\"א, לעשות מוחין פנימים. ועתה כשאלו המקיפים השנים יורדין, פוגעין \nג\"כ במוחין, ואח\"כ חוזרין ויוצאין בסוד התפילין. נמצא שיש להם ג' בחי' - א' \nכשפוגעין במקום המקיפים הראשונים שהם למעלה, קודם שנכנסו בנה\"י דבינה. ואח\"כ, \nבהכנסתן במוחין. ואח\"כ בצאתו במצחו בסוד תפילין. והנה בכל בחי' מאלו מקבלין אור \nמשם, א\"כ הוא מוכרח שיקחו בכל בחי' מאלו שם אור א' כמ\"ש: \nועתה נבאר מהיכן יצאו אלו המקיפים. דע, כי הלא כאשר ירדו תחלה המוחין בקריאת שמע, \nהנה הם סוד חכמה ובינה דאבא ואמא וב' עטרין, וירדו משם אלו הד' מוחין עם ד' מקיפין \nשהיו להם שם בתחלה במקומן, ואלו ירדו בעת קריאת שמע למטה, והנה פשיטא כי אלו \nהמקיפים האחרונים הם סוד התפילין, שהם יותר גרועים במעלה מן המוחין עצמם פנימים, כי \nהלא הם מקבלים אור מהם, ומכח אור שלהם הם מתנוצצים במצח כנודע, אם כן המקום ביאת \nהמקיפים אלו, הם יותר למטה מהראשונים, כי אלו הם מחסד גבורה ת\"ת דבינה, ואלו הם \n"},{"index":10,"he":"מנה\"י דבינה, כנודע בסוד הצלם. וכן הוא מקיפי אבא העליונים, באים מחג\"ת דאבא. וכאן \nהכוונה בשניהם, כמש\"ל: \nוהנה כבר ידעת, כי ז' שמות ס\"ג, יש בז' תחתונות דבינה, והנה במלוי כל שם ס\"ג, יש בו \nסוד הבל, והם ז' הבלים דבינה הנקרא קהלת, והנה בשם ס\"ג זה שבחסד דבינה, יש בו ג' \nיודין ואלף, שהוא אל. והנה כשיורד א\"מ זה, מקיף מוח החכמה, היה הוא שם אל, ואם כן \nכשיורד בד' מקיפים ראשונים, ולוקח אור משם, הוא ממש לוקח ג\"כ שם אל. והענין, שהוא \nמתערב שם, ולוקח מכל הד' מקיפים ההם ביחד, ומה שלוקח משם, הוא ג' יודין מן ג' \nמקיפים ראשונים, ולוקח אות אלף מן מקיף הד', שהוא סוד מקיף עטרא דגבורה כמ\"ש, והרי \nיש אל, וז\"ס אל מאלהי אברהם, וכן זה הענין עצמו במקיף הב', וזהו אל מאלהי יצחק, וכן \nבאלהי יעקב: \nונבאר עתה מה ענין אל זה הנעשה בג' מקיפין אלו, ואע\"פ שד' מקיפים הם, הנה ב' מהם \nנכללין בא', עד אח\"כ שיוצאין תפילין ע\"י הכאת נימא דשערי דאחורי כתפין כנודע, ואז \n"},{"index":11,"he":"נעשו ד'. ואמנם סוד היודין שבג' מקיפים, הם ט' יודין וג' אלפין, והנה היודין מהם \nיורד אור אל הז\"א, כי כולם באו מסוד ג' מוחין הראשונים, אך האלפין שבאו מסוד עטרא \nדגבורה, לכן הם יורדין במלכות לתקנה, ולעשותה פרצוף, כי לעולם המלכות ע\"י עטרא \nדגבורה נעשית. והנה ט' יודין אלו, אחר שיצאו בסוד התפילין, הנה הם נמשכין בכל הט\"ס \nדז\"א, בסוד א\"מ שלהם, בבחי' חיצוניות שלו והשלישית, כמו שידעת בסוד המקיפים: \nוסדור חלוקם הוא זה - כי הלא מקיף הראשון מצד חכמה, כבר בארנו כי נטל חלק מכל הד' \nמקיפים. והנה הוא ג' יודין ואלף, והנה הג' יודין שקיבל מבחי' מקיף ח\"ב וחסד, הן \nאח\"כ מקיפים, אל חכמה חסד נצח, קו ימין דז\"א, לפי שכולם הם מקיף א' של חכמה. אח\"כ \nהג' יודין של מקיף ב', הם נעשין ע\"ד הראשון, קו שמאל שלו, שהם בג\"ה. אח\"כ ג' יודין \nשל מקיף ג', הם נמשכין בקו אמצעי של דת\"י, והרי נשלם סדר ז\"א. ועתה יורדין הג' \n"},{"index":12,"he":"אלפין, לתקן המלכות שהיא עתה אב\"א נקודה א', ונמשכין בדרך זה - א' ראשונה נמשכה \nונעשה ממנה ב' יודין עם ו', שהם צורת א כנודע, וממנה נעשית ב' הפנים שלה והחוטם. \nואח\"כ מן א הב', מן ב' יודי\"ן וו', נעשין הב' ידים וגוף, שהם חג\"ת שלה. אח\"כ מן א \nג', נעשית נה\"י שלה, והרי נבנית עתה המלכות בג' אלפין, בסוד אב\"א: \nועתה נבאר סוד ג' ההי\"ן, שבג\"פ אלהי אברהם וכו', מה עניינם, והוא, כי הלא אחר שאלו \nהמקיפים השניים נכנסו במוחין, ונתערבו שם, וגם שם לקחו אור גדול, והם ג' ההי\"ן אלו, \nוהנה נבאר תחלה ה' ראשונה, שנטל המקיף הראשון, כי הנה תחלה נטל א\"ל, שהם ד' אותיות \nג' יודי\"ן ואל\"ף, לפי שסוד המקיפין הם ד', אך מוחין הפנימין אינם רק ג' כנודע, לכן \nאינו לוקח כי אם ג' אותיות, והם ג' ווי\"ן באות ה', ו' עלאה מחכמה, ו' שנייה מבינה, \nוג' שהיא התלויה באות ה', מן מוח ג' הנקרא דעת. וכן הענין בכל ההין עד\"ז. ונבאר \n"},{"index":13,"he":"טעם, למה וו זו מן הג' היא תלויה, ואינה מחוברת עם השנים האחרות, והטעם הוא, כי הנה \nו' זו רומזת לדעת, והנה כבר ידעת, כי הדעת שבחכמה ובינה הוא עלם ואינו ניכר רק דעת \nהב' שבין חו\"ג, כי כל עיקר אלו הם נקרא דעת, ואם ו' זו היתה מחוברת עם ב' ווי\"ן \nהראשונים, היה ניכר בהם מציאת הכרעת הדעת, ולכן נחלק מהם, להורות כי אין הכרעת הדעת \nניכר עד למטה בחו\"ג, ולא למעלה. והנה דע, כי אע\"פ שצורת ה', אין בה רק ג' ווי\"ן, \nעכ\"ז יש בה ד' אותיות ג\"כ, כמו שיש בבחי' אל הראשון, ג' יודי\"ן ואלף, והם נחלקין על \nאותו דרך עצמו, כי ו' הג' הרומזת לדעת, יש בה בצורה סוד פסיעה לבר, כמו שידעת בה' \nראשונה שבשם הוי\"ה, נמצא כי נחלקת ו' זו לב', שהם חו\"ג, ואותו הפסיעה הוא עטרא \nדגבורה שהוא למלכות דוגמת אלף שבא\"ל כנזכר בגבורה, וניתנית למלכות וגו', וו זו \nרומזת לסוד עטרא דחסדים. והרי בכאן ג' ההי\"ן, והם נחלקין ע\"ד ג\"פ א\"ל הנ\"ל, עד\"ז, \n"},{"index":14,"he":"כי הלא צורת הה' הם ג' ווי\"ן, הרי ט' ווי\"ן הם, מלבד אותן הפסיעות שבארנו, והם \nנחלקין לג' קווין של הז\"א. נמצא, כי אותו פסיעה אשר בקו הה' כנ\"ל, הנה הוא נמצא \nמקומה אצל היסוד דז\"א, לתת משם אל המלכות. וה' שנייה נתפשטה בג' קווי המלכות, וג' \nמתפשטות בסוד בחי' הדעת המחבר את זו\"נ, וגם הוא צורת ג' קווין. והרי בארנו ג' ההי\"ן \nשל ג\"פ אלהי, אשר לקחו המקיפין הנ\"ל מן ג' מוחין: \nאמנם נבאר איך נתפשטו תחלה אלו הג' ההי\"ן, דע כי אלו נתפשטו תחלה בחוטמא דז\"א, כי \nלפי שההין אלו מציאותן מהמוחין הפנימין הנ\"ל, לכן הם נכנסין דרך פנימית עד החוטם \nשלו. וכבר ידעת, כי יש ג' קווין בנקבי החוטם, א' לימין, וא' לשמאל, וא' באמצע. ושם \nירדו ג' ההי\"ן הנ\"ל, הימין בימין, וכן כולם. אח\"כ משם נתפשטו למטה ע\"ד הנ\"ל: \nאמנם נבאר ג' יודין שבג' פעמים אלהי, כי הלא אחר שנכנסו המקיפין במוחין, הנה יורד \nנימא דשערי דרישא דא\"א, ומגיע עד עורף ז\"א, והאיר שם, ומכח אותו האור יצאו אח\"כ אלו \n"},{"index":15,"he":"המקיפין לחוץ במצח, אחר שהיו תחלה סתומים בתוך המוחין. והנה דע, כי סוד הגומא אשר \nמשם יוצא השיער, הוא צורת י', והשיער הוא צורת ו', והאור היוצא הוא צורת י', וכל \nאלו הם צורת א יו\"י, ולכן לפי שהאור היוצא מן השיער הוא צורת י', לכן האור שלוקחין \nהמקיפין ממנו בהכאתו שם, הוא סוד יודין שבסוף ג' תיבות אלהי: \nועתה נבאר כל דבר ודבר בפרטות - אלהי אברהם, כאן יכוין ירידת מקיפי מוח אימא, שהם \nהל' והמ' דצלם שלה, בקו ימין שלהם, הנכנס עתה בז\"א, בציור אותיות אלהי בדרך זה - א \nדאלהי הוא בצורת יו\"י, וממנה נעשה ב' פנים שלה והחוטם שלה, הנעשה ממקיף עטרא דגבורה \nהעומד בת\"ת דאימא, כמ\"ש לעיל. בל' דאלהי, הוא סוד חכמה חסד נצח, קו ימין דז\"א, \nהנעשה מג' יודי\"ן שמספרם ל', היוצאים ממקיפי ג' מוחין חו\"ב ועטרא דחסדים כמ\"ש לעיל, \nהעומדים בת\"ת דאימא, שבפגעו בו מקיף זה דחכמה ז\"א, נטל אור מג' מוחין אלו כמ\"ש \nלעיל. וג' יודי\"ן אלו, נעשו מקיפין לקו ימין דז\"א, כי כולן הם מקיף א' לחכמה דז\"א: \n \n"}]}
