{"id":"kabala-1d43b74bb744-1-25","bookId":"kabala-1d43b74bb744","part":1,"torah":25,"title":"שער עולם העשיה - פרק ו:","hebrewTitle":"שער עולם העשיה - פרק ו:","segments":[{"index":1,"he":"שער עולם העשיה - פרק ו:\nפרק איזהו מקומן וכו' כבר נת\"ל, שהוא כדי להעלות שאר חלקי העשיה, הנשארים לעלות. \nודע כי בחרו לומר פרק זה יותר מכל הפרקים שבש\"ס שיש בו ענין הקרבנות, מפני שהוא \nכולל כל מיני הקרבנות. וגם מפני שאין פרק בכל משניות כולם, שלא יהא נזכר מחלוקת \nהתנאים, אלא פרק זה בלבד, ונקרא פרק זה הלכה פסוקה, ועתה אנו צריכין אל השלום ולא \nאל המחלוקת: \nברייתא דר\"י אומר בי\"ג מדות. כבר נת\"ל שהן ענין העשיה, שיש בה י\"ג בחי', והם ג\"ר \nשעלו עד ג\"ת דיצירה כנ\"ל. וי\"ס שלימות דעשיה, עלו עם י\"א סמני הקטורת. ונלע\"ד \nששמעתי ממורי זלה\"ה, באופן אחר, והוא, כי אחר עליות ג\"ר דעשיה, נשארו י\"ג בחינות \nאחרות דעשיה, כי הנה י\"א סמני הקטורת, הלבישו למלכות דעשיה בחיצוניותה, הרי ספירה \nאחת. ופנימיות המלכות, לחיצוניות נה\"י, הרי ג' ספירות אחרות. ופנימיות נה\"י עם \nחיצונות חג\"ת, הרי ג' ספירות אחרות. ופנימיות חג\"ת, עם חיצונית מלכות דיצירה, הרי \n"},{"index":2,"he":"ג\"ס אחרות. וחיצונית כח\"ב, עם פנימית מלכות דיצירה, הרי ג\"ס אחרות, והרי י\"ג ספירות \nשלמות, זולת פנימיות כח\"ב שעלו בג\"ת דיצירה. ודע כי כן נעשה ביצירה, סוד י\"ג שבב\"ש. \nוכן יש י\"ג שבעולם הבריאה י\"ג שבחים שבישתבח. וכן יש י\"ג באצילות שהם י\"ג ברכות \nהאמצעית דשאלות צרכיו: \nוהנה אין ספק, כי התורה התחתונה שנדרשת בי\"ג מדות אלו, שנמשכים אליה מי\"ג מדות \nעליונות תורה שבכתב, הנדרשת בי\"ג מדות אלו, דוגמת י\"ג אלו. כי כל מה שיש בתחתונים \nיש בעליונים, ומשם נתפשט בתחתונים. והנה תורה עליונה שהיא ת\"ת, נחלקת בסוד ו\"ק שבה, \nכלולה מדין ורחמים, וכללותה הרי י\"ג: \nמקל וחומר. דרשא זו מצד המלכות, שמקבלת מהת\"ת פעם כך ופעם כך, כי פעם תקבל מחו\"ג \nשבת\"ת, וזהו מקל. כי קל רמז לרחמים, המקילים את הדין, ומרחמים על העולם. וחומר, \nרומז אל הדין, המחמיר לדון את העולם, הרי מדה א'. ומדה זו, כשהעולם נידון קצת ממנו \nבדין גמור, וקצת ממנו ברחמים גמורים, ומרחם על העולם: \n"},{"index":3,"he":"מגזרה שוה. לפעמים תקבל מת\"ת שבת\"ת, שהוא מכריע בקו השוה בין החו\"ג, ואז יהיה העולם \nנידון בדרך ממוזג, לא רחמים גמורים ולא דין גמורים, אלא גזרה שוה לשניהם, ממוצעת \nבסוד הת\"ת. מבנין אב מכתוב אחד. לפעמים תקבל מצד הת\"ת הנקרא אב, בנטותו לצד הנצח. \nאו ההוד הנקרא כתוב אחד. וזהו בנין אב מכתוב אחד: \nמבנין אב משני כתובים. לפעמים בהכרעה בין שניהם נ\"ה. זו ב\"א מב\"כ, שהם נ\"ה: \nמכלל ופרט. לפעמים תקבל המלכות מכללות ת\"ת מכל הו\"ק, וזהו מכלל ופרט. כלל ואח\"כ \nפרט, ותהיה אז ההנהגה במדת המלכות, כי אין בכלל אלא מה שבפרט: \nמפרט וכלל. לפעמים תקבל המלכות מכללות הת\"ת כנ\"ל, ומתגבר מדת הת\"ת עליה, ותתנהג \nהעולם על ידו, ומדת מלכות נכללת בו, והוא יהיה עיקר בההנהגה, כי פרט וכלל, מתרבה \nהכלל, ויהיה הכלל עיקר, כי יתגבר ו\"ק שלו על ו\"ק שלה. ולפעמים להיפוך, וזה מכלל \nופרט מפרט וכלל. כלל ופרט וכלל וכו'. לפעמים תעלה המלכות למעלה מן היסוד, ותכריע \n"},{"index":4,"he":"היא בין היסוד והת\"ת. וזהו כלל ופרט וכלל, כי כלל הוא הת\"ת, שבו כלולים ו\"ק, ופרט \nהיא המלכות, דלית לה מגרמה כלום. ועוד, ששם הדברים נפרטים ומתפרשים, בסוד, ופרט \nכרמך לא תעולל לעני ולגר תעזוב אותם, כי שם מקומם. וכלל, הוא היסוד הנקרא כל, דכליל \nשית בקרטופא חדא. ואז יתנהג העולם כפי הכרעת מדת מלכות, וזהו אי אתה דן אלא כעין \nהפרט, שהוא מדת המלכות: \nמכלל שהוא צריך לפרט וכו'. כי לפעמים תעלה המלכות למעלה, בסוד עטרת בעלה, ותשפיע \nלת\"ת, ויתנהג העולם ע\"י ברדתה למטה בבחינה זו, וזהו מכלל שהוא צריך לפרט, שהכלל \nשהוא ת\"ת הנזכר, צריך לפרט שהיא מלכות, שהיא למעלה ממנו. ולפעמים תחסר אור המלכות, \nותצטרך לקבל מת\"ת האור, כדי להשלים עצמה, ותתנהג העולם בבחי' זו הגרועה, שאין לה \nאלא לצורך עצמה, ולא להשפיע. כי כל הבחינות שנזכר לעיל, הם שמקבלת המלכות שפע לצורך \nהעולם, מלבד צורך עצמה. אמנם מדה זו, היא שצריכה לצורך עצמה, ואין לה לצורך אחרים, \n"},{"index":5,"he":"וזהו מפרט שצריך לכלל: \nוכל דבר שהיה בכלל וכו'. לפעמים מקבלת מן הת\"ת בסוד למודי ה', ע\"י נצח או הוד, \nותהיה המלכות בהוד, והת\"ת בנצח, בסוד שם הוי\"ה בנצח, ואדנ\"י בהוד. והנה זו הנהגת \nתחלת בריאתו של עולם, כי תחלה היו למעלה ד\"ו פרצופים, והמלכות שנקראת דבר, היתה \nבכלל הת\"ת הנקראת כלל ונכללה בו, ויצא מן הכלל שהוא ת\"ת, ונדבקה בלמודי ה'. וזהו כל \nדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד ע\"ע יצא על המלכות לבד שתהיה היא לבדה \nבלמודי ה' למטה, אלא ללמד על הכלל כולו יצא, שגם הת\"ת יזדווג עמה שם בלמודי ה' \nלמטה. כיצד - ת\"ת בנצח בימין בשם הוי\"ה, והמלכות בשמאל בשם אדנ\"י, ויתחברו אז שניהם \nע\"י היסוד, בסוד יאהדונה\"י כנזכר בתיקונים. נמצא שע\"י ירידתה במקום הת\"ת, ירד הת\"ת \nג\"כ עמה בלמודי ה', שהוא נ\"ה, וזהו אלא ללמד כו'. ועוד, כאשר ירדה המלכות מאת פני \nהמלך למטה, לא לבד גרמה לת\"ת שנקרא עצמו, כמשארז\"ל משה מפי עצמו אמרו, שהוא המקום \n"},{"index":6,"he":"שהיתה שם תחלת אצילותה בין ב' זרועין, כי יצטרך המלך כאשר ירצה לדבר עם הכלה, לרדת \nלמקומה בלמודי ה', כי זולת זה א\"א להתדבק גופא בגופא, אלא גם ראש המלך בסוד רישא, \nירד גם הוא למטה, כדי שיהיה החיבוק שלם, גופא בגופא, אנפין באנפין, דרועין בדרועין, \nרגלין ברגלין. וזהו ללמד על הכלל כולו יצא, לומר שהת\"ת כולו בכללו, ירד בלמודי ה', \nולא הת\"ת בלבד, שהוא בסוד גופא. ועוד, גם טרם רדתה למטה, יצדק אומרו כל דבר שהיה \nבכלל ויצא מן הכלל ללמד, כי נוקבא יצאה מאחוריו, בין ב' דרועין דיליה לעומת החזה, \nומשם נעשה לה ראשה וזרועותיה, שהם חו\"ג שבה, נגד נ\"ה שבזכר. ונ\"ה שלה שהם למודי ה', \nיצאו מן הכלל שהוא ת\"ת, ואין להם על מה שיסמוכו בת\"ת, והוצרך הזכר העליון למשוך את \nרגליו למטה ג\"כ להיות היא עזר כנגדו, ולא חוצה לו. וזהו כל דבר שהיה בכלל ויצא מן \nהכלל ללמד, הם נ\"ה, שיצאו מן הכלל סוד הת\"ת, לא ללמד ע\"ע כו' אלא ללמד על הכלל כולו \n"},{"index":7,"he":"יצא, שהוצרכו למודי ה' הזכר העליון להתפשט למטה, וכל זה בכלל מדה שמינית: \nוכל דבר כו'. לפעמים יתנהג העולם בסוד עיבור המלכות, להוליד למטה דוגמת עליונים, \nבסוד תיבת נח, שיצאו ממנה ג' גוונין, שם חם ויפת, שהן דין ורחמים, וכללותם דמיון \nהת\"ת הכולל דין ורחמים. אלא שלפעמים תתעבר בסוד הרחמים בלבד. ויהיו כל הג' גוונים \nנוטים לצד הרחמים, וזהו כל דבר שהיה בכלל, בסוד האצילות למעלה מת\"ת, ויצא לטעון \nטעון א' למטה בסוד עיבור, ונתעברה בג' גוונין הנז', כלולים זה בזה בסוד הרחמים, \nשהוא כענינו, כענין ו', הוא בסוד הת\"ת נוטה לצד הרחמים, ואזי יצא להקל בסוד הרחמים, \nלהוליד ג' גוונין כולם בסוד הרחמים, ולא מצד הדין: \nוכל דבר שהיה בכלל כו'. ולפעמים בסוד דין ורחמים ביחד, ולא כענין ו' שהוא ת\"ת נוטה \nלצד הרחמים, ואז יצא להקל ולהחמיר, ותתעבר ותלד למטה ג' גוונין, דין, ורחמים, \nוממוזגים: \nוכל דבר כו' ויצא לדון כו'. ולפעמים מתנהג העולם במדת המלכות ברדתה למטה ממקום \n"},{"index":8,"he":"אצילותה עם הת\"ת, ותרד למטה ביצירה בסוד מטטרו\"ן, שהוא נער חגור חרצין, בסוד ס' \nפולסי דנורא, שהם ס' גבורים מצד הדין, וזהו ויצא לידון. ולפי שמטטרו\"ן תמיד מתחדש, \nכמד\"א אנוש כחציר ימיו כציץ השדה כן יציץ, כנזכר בזוהר פינחס. וזהו בדבר החדש, ואז \nברדתה למטה בסוד מטטרו\"ן, הוא סוד הגלות, בסוד אי לך ארץ שמלכך נער, וזהו אי אתה \nיכול להחזירו לכללו, כי הזווג הוא בטל בזמן הגלות, ואין לה יכולת לעלות אצל בעלה, \nעד שיחזירנו הכתוב שהוא סוד נצח, כמד\"א למנצח על אילת השחר, שחרין דאיילתא, ולפי \nשההוד הוא בגלות, כמ\"ש כל היום דוה, צריך נצח עם ת\"ת להחזירה למקומה, ותהיה החזרה \nנגלית לעיני כל חי, ולא תהיה סתומה אלא מפורשת, וזהו עד שיחזירנו הכתוב לכללו \nבפירוש. דבר הלמד מענינו כו'. לפעמים יתנהג העולם הנקרא דבר סוד מלכות, בנ\"ה, ונ\"ה \nשבה מקבלים מת\"ת, וזהו הלמד מענינו, מענין ו', הוא הת\"ת. או יהיו מקבלים נ\"ה שבה \n"},{"index":9,"he":"מסוף הת\"ת שהוא יסוד, וזה דבר הלמד מסופו, סוף ו', הוא ת\"ת, וסופו הוא היסוד, סוף \nהת\"ת: \nוכאן שני כתובים וכו'. ולפעמים מתנהג העולם ע\"י נ\"ה שבמלכות, שהם ב' כתובים \nהמכחישים זא\"ז, זה דין וזה רחמים, וע\"י היסוד שהוא הכתוב הג' המכריע ביניהם, יתמזגו \nויתנהג העולם ע\"י מיזוג היסוד והכרעתו בתוך המלכות דידה, וזהו המדה הי\"ג. ע\"כ מדברי \nהרח\"ו זלה\"ה שמצא מכת\"י האר\"י זלה\"ה בעצמו: \n \n"}]}
