{"id":"kabala-1d43b74bb744-1-30","bookId":"kabala-1d43b74bb744","part":1,"torah":30,"title":"שער הזמירות - פרק ב:","hebrewTitle":"שער הזמירות - פרק ב:","segments":[{"index":1,"he":"שער הזמירות - פרק ב:\nבהודו לה' קראו, עד ה' מלך.כבר נתבאר לעיל, כי כל זה הוא, כדי לשבר כח הקליפות, \nוזהו כי כל אלהי העמים וכו'. לכן תיכף אחר פסוק זה, נמשך אחריו פסוק הוד והדר \nלפניו, המדבר על ג\"ת דיצירה כנ\"ל. באמרך לשפוט את הארץ, תכוין שר\"ת הוא לאה, כי משם \nכל הדינין המשפטים, כי היא דינא קשיא כנודע. באמרך והלל ליהו\"ה, תכוין לחבר אדני \nגי' הל\"ל, עם הויה דכורא, והלל ליהו\"ה. באמרך נפשינו חכתה ליה\"וה, תכוין ר\"ת נח\"ל \nבשם ב\"ן, שם זה ג\"כ, בפשוט ומילוי ומילוי דמילוי, שהם ל\"ו אותיות, והרי ב\"ן ול\"ו, \nגי' נח\"ל. ושם זה הוא בעשיה הנקראת נפש. ונלע\"ד חיים, כי כשמשימין א' בכל וא\"ו מהם, \nאז היא ל\"ו. ושם הזה הוא גי' ב\"ן ול\"ו: \nהגהה (ב) מע\"ח - הנה ר\"ת של פסוק זה, יוצא שם קדוש, נח\"ל. רמז ג\"כ בר\"ת נוצר חסד \nלאלפים, גם במלת חכתה, בהפריד אות ח', נשאר כה\"ת, שם קדוש משם ע\"ב: \nוגם נראה לע\"ד חיים, ששמעתי ממורי זלה\"ה, לכוין באמרך אשירה לה' כי גמל עלי, ס\"ת \n"},{"index":2,"he":"הוא יל\"י, והוא שם משמות ע\"ב, כי שם זה מעלה הניצוצין של עשיה, כמבואר אצלינו בקבלת \nשבת בפסוק ה' למבול ישב וכו': \nבמזמור ארוממך יש בו ט\"ו פסוקים, וצ\"א תיבות, גי' הוי\"ה אדנ\"י, וי' הויות, הכוונה \nלחבר זו\"ן ולחבר י\"ה: \nהעלית מן שאול נפשי, הוא סוד העלאת מ\"נ מקליפות דעשיה, הנקרא שאול דרגא תתאה, ואין \nבעשיה אלא נפשות, וזהו נפשי, וכמעט כל המזמור מדבר ע\"ד הנז'. (ג): \nהגהה (ג) נלע\"ד נתן - טוב לכוין ביחוד זה, כי רגע באפו. דע, כי ג' אלה\"ים, גי' \nנח\"ר. ועם ט\"ו אותיות שבה, גי' רג\"ע. נמצא, כי ג\"פ אלהי\"ם הוא רגע. וזהו רמוז במלת \nבאפו. כי בא, הם ג'. פ\"ו, גי' אלהי\"ם. וג\"פ פ\"ו, גי' רגע. רגע באפו, גי' הוי\"ה \nאלהי\"נו הוי\"ה, כוזו במוכסו כוז\"ו. עוד, כי רגע באפו חיים ברצונו, גי' שד\"י במלואו. \nבערב ילין בכי ולבקר רנה, גי' מטטרו\"ן שר הפנים: \n \n"},{"index":3,"he":"שער הזמירות - פרק ג:\nמורי זלה\"ה כשהיו אומרים ה' מלך בבית הכנסת בזמירות, אע\"פ שלא הגיע עד שם בסדר \nהזמירות, עכ\"ז היה קם, ועמד עם הציבור בעוד שאומרים ה' מלך. אך הוא היה אומר סדר \nזמירותיו במקום שהיה אומר. ואח\"כ אומרים ה' מלך והוא סוד מ\"ן שהעלינו ע\"י עשרה \nהרוגי מלכות באל נקמות, והם י' בחינת ניצוצין שבעולם העשיה. ולפי שעולם העשיה הוא \nסוד מלכות, לכן כל הי' שלה הם בסוד מלכים, ולפי שחזרו להיות כבראשונה והם מלכים \nגמורים כבראשונה, וזהו ה' מלך וכו' שהם ג\"ר דעשיה שעלו ליצירה, וכנגדו ג\"פ מלכים \nבפסוק זה, והם סוד מ\"ן שהם מנצפ\"ך. לכך תכוין במלת מלך שעולה למנין מ\"ן, ומלך עולה \nצ', וימלך חסר וי\"ו, עולין פ\"ך, הרי מנצפ\"ך כולו. וז\"ס ה' מלך וכו': \nאמנם סדר הי' איך הם רמוזים בפסוק זה, הוא, כי ה' מלך הם ג' הויות, וג\"כ ג\"פ מלכות, \nותכוין בזה לג' ראשונות דעשיה, והם ג' הויות וג' מלכים, והם חכמה בינה דעת. גם \n"},{"index":4,"he":"תכוין אל ג' אמצעים ג\"כ באלו הג' הויות והם חג\"ת: \nוהנה באמרך לעולם ועד, תכוין אל בחינת המלכות הנקראת עולם כנודע. וכבר ידעת כי \nבעשיה יש א\"א ואו\"א וזו\"ן, אמנם היא נוקבא הוא מלכות דעשייה, ולזה אנו קוראין עולם. \nאמנם כבר ידעת, בסוד אשה עולה עמו ואינה יורדת עמו, כי ג' בחינות יש אל המלכות \nדבוקה בז\"א, וכמעט הם ג' בחינות פרצופים, וכבר נתבאר במקום אחר. והם בג' מקומות, \nבדעת של ז\"א ובת\"ת וביסוד. לכן, נגד מה שכוונת לכפול הג' הויות בסוד שש ספירות שהם \nמן חכמה עד ת\"ת, כך תכפול בו כוונת לעולם לב' עולמות, שהם ב' בחי' המלכות, א' בדעת \nוא' בת\"ת. אחר כך כופלים פעם ב' לומר ה' מלך, לכוין בג' אחרונות שהם נה\"י, ואין \nבכאן כפל כמו בתחלה. ובמלת לעולם, תכוין לבחינה ג' של המלכות, תוך היסוד: \nאח\"כ אנו אומרים פסוק והיה ה' למלך על כל הארץ וכו', והם סוד פרצוף י\"ס דמלכות \nנוקבא דעשייה, הרמוזה בכללות במלת לעולם כנ\"ל. ועתה אנו מפרטים אותן כל יו\"ד \n"},{"index":5,"he":"ספירותיה. וצ\"ל ג' פסוקים אלו מעומד, כי הם כל הי\"ס דעשיה, ובהם א\"א ואו\"א דעשיה. \nוכבר ידעת כי בכל מקום תיקון א\"א או או\"א, נאמר מעומד בהכרח, כנזכר בזוהר: \nונבאר עתה תיבת ג' פסוקים אלו. הנה הוי\"ה ראשונה ה' מלך, ניקוד בסגו\"ל ביו\"ד, \nוסגו\"ל בוי\"ו, כענין ב' נקודות סג\"ל שבמלת מלך. אך ב' ההי\"ן נחטפים ואין בהם ניקוד. \nוהויה ב', בב' פתחין ע\"ד הנ\"ל באותיות י\"ו, וב' ההי\"ן בלי ניקוד, כענין ב' נקודי \nפתח שבמלת מלך. והוי\"ה ג', נקודותיה כתיבת ימלוך, יוד בחירק, ה' ראשונה שב\"א, ואו \nחולם, וה' אחרונה בלי ניקוד. מלת לעולם תכוין בו אל המלכות כנ\"ל: \nותכוין בהוי\"ה א' בנקודתה, כמו לעולם כזה - שב\"א בי', חול\"ם בה', קמ\"ץ בוי\"ו, ה' \nאחרונה בלי נקוד: \nוכשתאמר הוי\"ה ג' אז תכוין כי נקודין ג' הויו\"ת אלו, הם גי' יב\"ק, שם הויה אלהי\"ם, \nכנז' בר\"מ פ' פנחס דר\"מ ודרי\"ו: \n(א) ובאמרך ה' מלך הראשון נקודו בסגו\"ל, תכוין כי מלך גי' צ' כמנין מים, והכוונה \n"},{"index":6,"he":"כנ\"ל, כי אלו הם סוד מ\"נ דעשיה אל האצילות: \nהגהה (א) כתב מהר\"ן שפירא, וז\"ל - כאשר נודע שחב\"ד חג\"ת נקראים כולם פנימית בערך \nנה\"י שנקראים כלים חיצונים, ע\"כ ראוי לכוין בה' מלך כו' שהם חב\"ד חג\"ת, שעולים כלים \nפנימים מה\"פ של עולם עשיה, וכן עולים הפנימים זא\"ז עד הא\"ס. ואח\"כ עולים בה' מלך \nכו' שניהם שהם נה\"י כל הכלים החיצונים מה\"פ דעשיה, וכן עולים כל החיצונים עד אין \nסוף, והבן היטב ענין זה: \nובאמרך ימלוך תכוין, כי מלך מלך ימלוך הם גי' מנצפ\"ך, שהם סוד ה\"ג של מ\"נ. כי ימלוך \nחסר וי\"ו, והכל עולה פ\"ר, ואם נמנה ימלוך בוי\"ו יעלה רפ\"ו, שהוא סוד מנצפ\"ך העולה \nפ\"ר, וה' כוללין של ה' אותיות מנצפ\"ך עצמן עולה רפ\"ה, והכולל רפ\"ו, ועיין בתיקונים \n"},{"index":7,"he":"דף קל\"ג ע\"ב ותבין כל זה: \nושם אמרו בפירוש כי ה' מלך וכו' הם ראשין, פי' ג\"ר: \nח\"ח םן ב\"ג ץ ד\"ת ף\"ך יהוה ד\"ת יהוה מלך יהוה מלך יהוה ימלוך לעולם ועד נצח מנ הוד \nצ יסוד פ כ יהוה יסוד יהוה מלך יהוה מלך יהוה ימלך לעולם ועד: \nואח\"כ אמר נקודה דילהון י\"י מלך וכו' פירושו שניקוד ימלו\"ך. ואח\"כ שוקין ואמה, שהם \nג\"ת, ובגין דא כפיל לון תרין זמנין וכו', פי' הכפל הב' הוא בפעם ב' תכוין אל ג\"ת, \nאמנם הג' אמצעים לא הזכירן, והענין כנ\"ל, כי כופלין ב\"פ פסוק של ה' מלך, ופעם א' \nג\"ר, ופעם ב' אל ג\"ת, וז\"ש והכי אינון לתתא בתרין שוקין ואמה שהם ג\"ת. ובג\"ד כפיל \nלון, פ\" כי הכפל הוא בפעם ב' לכוין בג' תחתונים. אמנם הג' אמצעים לא נרמזו, רק בפעם \nהא' כוללם בג\"ר: \nעוד אמר שם לעולם ועד שכינתיה ונקודה דילה וכו', פי', כי במלת לעולם, יכוין אל \nהשכינה, בשם של הוי\"ה, ונקודו כמלת לעולם כנ\"ל. או אפשר לחברו למטה, כי י\"ס \n"},{"index":8,"he":"דשכינתיה רמוזים בפ' והיה ה' למלך על כל הארץ, שאמר כי הוא סוד \"כי \"בי \"חשק, ר\"ת \nבכח, כת\"ר חכמ\"ה בינ\"ה. והוא סוד פסוק והיה ה' למלך כמ\"ש, והיה ה' - או\"א, יהיה ה' \nאחד ושמו אחד - בכתר, הרי ג\"ר, וכל השאר של העשר כלולות בהם. וגם תכוין כי ה' מלך \nלעילא א\"א, ה' מלך לאו\"א, ה' ימלוך זו\"נ, ועל דא צריך לעמוד על רגליו.(ב): \n(ב) אמר לי ה\"ה הר\"ב ר' חיים הכהן נרו, ששמע מן מ' חיים וויטאל, שבה' מלך הראשון, \nיכוין למנצפ\"ך פשוטות. ובה' מלך ב' יכוין למנצפ\"ך כפופות: \nאח\"כ בימי החול אומרים אלהים יחננו, ובשבת השמים מספרים כבוד אל. ב\"ש בפ\"ז תיבות, \nואין לשנותו בין בחול בין בשבת, כי הכל בחי' א': \n \n"}]}
