{"id":"kabala-1d43b74bb744-1-91","bookId":"kabala-1d43b74bb744","part":1,"torah":91,"title":"שער השבת - פרק טו:","hebrewTitle":"שער השבת - פרק טו:","segments":[{"index":1,"he":"שער השבת - פרק טו:\nועתה כוס הקידוש, תקבל מיד זולתך, מב' ידיו לב' ידיך. ותחזיק אותו בב' ידיך, ותכוין \nבהו להמשיך המוחין מג\"ר דז\"א לנוקבא, כי זהו סוד הקידוש כנ\"ל, שהוא המשכת המוחין \nהנקרא קדיש. אמנם תכוין להמשיך ג' י\"ה פשוטות, בג' ידים - גדולה, וחזקה, רמה. \nותכוין כי ג\"פ י\"ה, גימטריא מ\"ה, והוא מ\"ה דאלפין. והכוונה הוא, להמשיך מג\"ר דז\"א, \nג' שמות י\"ה, דרך הג' קוין, ויורדין דרך ג' הידים, שהם עד חג\"ת דז\"א, הנקרא מ\"ה \nדאלפין: \nאחר כך תכוין למלאות ב' י\"ה מהם, ביד ימינך שהם י\"ה במילוי יודין, יו\"ד ה\"י ביד \nימין דז\"א, הנמשך לשם מיוד ה\"י דע\"ב שבחכמה דז\"א עצמו. וכן יוד הי ביד שמאלך, משם \nס\"ג דבינה דז\"א עצמו, שהם סוד ב' המוחין, כולם משם י\"ה, כמבואר אצלינו, שאלו הם \nמוחין דנוקבא בבחי' י\"ה, והנה ב\"פ י\"ה במלוי יודין, גי' ע'. ותכוין י\"ה פשוט באמצע, \nכמו שידעת שהם ב' ידים - גדולה, וחזקה. ובאמצעותה רמה, בסוד דעתה קלה לכן אין בו \n"},{"index":2,"he":"מילוי: \nוהנה ג' י\"ה הנ\"ל, שהם חב\"ד, נמשכין מז\"א לנוקבא. והנה ב' י\"ה ממולאין ביודין, וא' \nפשוט, גי' פ\"ה, שהוא גי' אלהים, שהם מוחין דנוקבא הנקרא אלהים, שהם גי' כוס. והוא \nסוד כוס היין שבידך, שהרי הוא רישא דנוקבא, עתה הוא מחזה ולמטה דז\"א, ועתה ממשיך ג' \nמוחין אלו, שהם ג' י\"ה הנ\"ל, ב' מהם ממולאים, נגד מוחי חו\"ב. אך י\"ה האמצעי פשוט \nואינו מלא, הוא כנגד הדעת, שדעתה קלה, וג' אלו תמשיך עד ראש הנוקבא, העומדת שם בחזה \nדז\"א, ואז נעשית הנוקבא כוס, ע\"י ג' מוחין אלו, כנודע כי המלכות נקרא כוס: \nולכן טוב להניח הכוס נגד החזה, ואז אתה מאיר בה בב' ידיך האוחזין בו, וגם מחזה שלך, \nכי שם החסדים מגולים, ואז נעשה כוס שלם. האמנם ודאי שכבר יש לה תחלה מוחין מנה\"י \nדז\"א, אך התוספות שאנו נותנין לה עתה, הוא בבחי' שורש מנצפ\"ך שבג\"ר דז\"א, וזהו עיקר \nצורך המלכות, ולכן עיקר המשכתה הוא סוד הה\"ג האלו מן דעת דז\"א, ולכן תכוין כי כוס \n"},{"index":3,"he":"גי' אלהים. וכבר ביארנו, כי ה\"ג מנצפ\"ך, הם סוד אותיות אלהים עצמו כנודע, שכבר \nהמשכנו בה ג' מוחין הנ\"ל, וגם סוד המנצפ\"ך כנ\"ל. אז תחזיק הכוס ביד ימינך לבד, בלתי \nסיוע מהשמאל, כי אחר שכבר קבלת הארת מוחין מכל הקוין, אנו מניחין ביד ימין, כדי \nלהאיר בה צד ימין, ולכלול כולה בימין, בסוד והוכן בחסד כסא: \nאמנם אח\"כ תכוין בסוד היין שבתוכו, כי הכוס היא הנוקבא עצמה, והיין שבתוכו הם \nהמוחין. ותכוין, כי הלא בארנו, כי הנוקבא אינה עומדת רק בנה\"י דז\"א לבד, ומן החזה \nולמטה. ואמנם היא מקבלת הארה ג\"כ מכתר דז\"א עד שם ג\"כ, ולכן תכוין כי סוד היין, הוא \nהארה המגיע אליה מן הז\"א, מן המקום שלא עלתה שם, והם ז\"ס - כח\"ב, דח\"ג, ושליש עליון \nדת\"ת, הם ז\"ס, וכל אחת כלול מי', הרי ע', כמנין יין: \nואח\"כ אמור ויכולו וקידוש, וכבר ידעת כי יש בהן ע' תיבין, ויכולו ל\"ה, וקידוש ל\"ה, \nותכוין שהם סוד היין הנ\"ל. גם תכוין, שהוא סוד הב' י\"ה הנ\"ל במלואם, וסוד הענין כך \n"},{"index":4,"he":"- כי בתחלה, הם כסוד אור פנימי של המלכות במוחין שלה, וזהו כסוד המעשה. אח\"כ בסוד \nהדבור שהוא הקידוש, ויכולו הוא דיבור היוצא מן הבל הפה העליון דז\"א. וכבר ידעת, כי \nכל הבל הפה הוא אור מקיף, ובזה הדיבור אנו ממשיכין א\"מ אל המוחין דנוקבא. ואע\"פ \nשלעיל אמרנו שאין בנו כח להמשיך מן האור מקיף דג\"ר, הענין הוא, כי מא\"מ של ג\"ר דז\"א \nעצמו, אין בנו כח להמשיך. אך מה שאמרנו עתה, שמן הפנימים עצמו דז\"א, אנו ממשיכין \nאור מקיף ואור פנימי אל הנוקבא: \nוהענין הוא - כי א\"פ דמוחין דז\"א, אנו ממשיכין דרך הג' קוין עד החזה, ושם יוצא \nוניתן אל הנוקבא, בסוד היין הנכנס תוך הכוס בפנימיותו, והוא יוצא משם ממש, בסוד הג' \nי\"ה שבארנו, בהיותו אוחז בכוס, והם יוצאין משם בקרוב, ונכנסו תוך הכוס. אך מן חלק \nא\"פ דמוחין דז\"א, היוצאין מפה ז\"א בסוד הבל, אלו אנו ממשיכין עד הכוס, ונשאר שם \nבסוד א\"מ, אך שרשו אינו אלא פנימית בהיותו תוך ז\"א, וצריך שיהיה בו ג\"כ דוגמת \n"},{"index":5,"he":"הפנימית, ולכן יש בקידוש ע' תיבין כמספר יין, שהם פנימים, וכחשבון ב' י\"ה הנ\"ל. \nולכן קודם ויכולו תאמר יום הששי ויכולו השמים, ר\"ת י\"ה, נגד י\"ה ג' הפשוט, שהוא נגד \nהדעת כנ\"ל. אך ויכולו ל\"ה תיבות, והקידוש ל\"ה תיבות, כנגד ב' י\"ה המלאים חו\"ב כנ\"ל. \nולכן יכוין האדם, שהוא סוד הז\"א עצמו, והכוס שבידו הוא המלכות שכנגד החזה שלו: \nאמנם אחר שיגמור הקידוש, ישתה מכוס, וסוד שתייה זו - להורות, כי הוא בחי' אור פנימי \nהנכנס תוך הגוף. וא\"ת, איך שותה האדם המברך, הלא הוא בסוד ז\"א, והרי הנוקבא היא \nצריכה לשתות. והענין הוא - כי שותיהו הז\"א, ונכנסין הארת אלו בפנימותו, ומשם הם \nעוברין דרך מחיצות דופני גופא דז\"א, בתוך דופני גופא דנוקבא, וכדי שיהיה א\"פ גמור. \nוהוא כדרך שאר מוחין הפנימים, שיוצאים מגופא דז\"א ממש לגופא דנוקבא, ולכן צריך \nשישתה אותו, כדי שירדו עד הגוף, מקום שהנוקבא עומדת כנגדו מבחוץ: \nוהנה ג' שביעי שבויכולו, הג' תיבין בג\"ר דז\"א. האמנם נבאר כוונת ויכולו, כי ראוי \n"},{"index":6,"he":"שתכוין, שעתה נכנסין ברישא דזעיר אנפין, ג\"ר של ל' דצלם דאבא, ובזה נשלם לכנס המקיף \nהראשון לגמרי: \nוהנה בברכת בפה\"ג תכוין, כי מלת הגפן, גי' יהו\"ה אהי\"ה יהו\"ה אדני, שהוא גי' חק\"ל. \nפי' - כי יין זה אתה מוריד אל המלכות הנקרא גפן, שהיא עומדת בנה\"י דז\"א כנודע, והיא \nנקראת חקל בהיותה שם כנ\"ל, לכן עתה מוריד לה הארת מוחין דז\"א כנ\"ל. גם תכוין, כי יש \nבהם ט' תבין, נגד ט' יודין, של ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן, להמשיכם אל הנוקבא, לט' אותיות \nדב\"ן שבה. ובענין ג\"פ שביעי שיש בויכולו זה הג', כבר ביארנו כוונתן במקום אחר. גם \nתכוין כי הם בג\"ר דז\"א, שהם ג' שביעי הנ\"ל: \nכשתאמר הברכה, צריך להיות הכוס של ברכה נגד החזה, כי הכוס הוא המלכות היוצאת מאחורי \nהז\"א כנגד החזה. גם בסוד הקידוש של הלילה, ידוע, כי יש בויכולו ובברכת הקידוש ע' \nתיבין, ועם י\"ה דיום הששי פ\"ה כמנין כוס, הם ה\"ג כנודע. וג' אלהים שבויכולו תכוין \n"},{"index":7,"he":"להם, שהם נגד היניקת המלכות עתה מן המוחין קדישין, והם ל\"ב נתיבות וג' אלהים, והם \nהשינים, ל\"ב שינים, הם נרמזים בזוהר פרשת ויקהל. והענין ל\"ה תיבות שיש בויכולו עיין \nזוהר פרשת ראשית. ענין הקידוש ליל שבת, כבר נתבאר לעיל, ושם כתבנו סוד היין, כי הוא \nגימט' ע', והם ז\"ס נמשכין אל המלכות ע\"ש. והנה סוד אלו הע', הם ד' הויות ע\"ב ס\"ג \nמ\"ה ב\"ן, וג' אהיה דההין דאלפין דיודין, והם ע' אותיות הנמשכין לה עתה בסוד המוחין. \nאמנם סוד הקידוש הוא, כי יש בו ל\"ה תיבין, נגד ל\"ב שבילי חכמה, והג' כנגד נה\"י. \nאמנם יש בו ג' אלהים, וג' שביעי. והנה ג' אלהים, הם ממעלה למטה - בינה, גבורה, \nמלכות. וג' שביעי, הם ממטה למעלה - מלכות, יסוד, חסד. וסימנם - שומר הברית והחסד, \nכיצד - ויכל אלהים, בינה. ביום השביעי, המלכות הנקראת מלאכתו. וישבות ביום השביעי, \nיסוד. ויברך, חסד. אלהים, גבורה. את יום השביעי, חסד. אשר ברא אלהים, מלכות. והנה \n"},{"index":8,"he":"ויברך הוא סוד חסד, ואלהים גבורה, ואת יום השביעי חסד, הרי חסד מכאן ומכאן, וגבורה \nבאמצע להמתיקם: \nבליל שבת, ראוי שתאמר קודם קידוש, מזמור לדוד י\"י רועי לא אחסר, ולכוין בפסוק אך \nטוב וחסד ירדפוני, ר\"ת גי' יהו\"ה, וס\"ת אך טוב וחסד, גי' יהו\"ה. ובכל ג' סעודות \nיאמר זה: \nבשבת שחרית, בלקחו הכוס בב' ידיו, יכוין - י\"ה, יו\"ד ה\"ה, יו\"ד ה\"ה. ובמנחה, י\"ה, \nיו\"ד ה\"א, יו\"ד ה\"א. והסימן לג' סעודות, יהא. קדושא רב\"א, הוא גי' קנ\"א וב\"ן בענין \nכוונת הקידוש בליל שבת, צריך שתדע, הלא כבר אמרנו, שתחלה תכוין י\"ה פשוטים. ואח\"כ \nתחזור לכוין שהם מלאים ביודין, אך הכוונה הוא - כי י' עגול הוא כצורת הכף עגולה של \nיד הימין, לכן כף עשרים כמנין יוד כולל, ויש י\"ד פרקין בה' אצבעות, והם סוד הי \nבמלואו, כזה - הי, הם ה' אצבעות, ובהם י\"ד פרקין עם כולל שלהם. וכן ביד שמאל, יוד \nהי, ע\"ד הנ\"ל. וגם תכוין, כי הלא עתה בסוד הקידוש, מקבלת הארה מג' מוחין שבו כנודע, \n"},{"index":9,"he":"ותכוין כי לא די בזה, אלא גם מכתר שלו היא מקבלת, והוא בסוד היין, שהוא ע', ז' \nספירות מן ת\"ת עד הכתר כמבואר אצלינו וע\"ש, כי בסוד הקידוש שהם קדוש מציאות המוחין, \nכי כל קדוש הוא במוחין כנודע, אך היין הוא בחינת הכתר, ע\"ד הנ\"ל, גי' ע': \n \nשער השבת - פרק טז:\nסוד הקידוש של ליל שבת, יכוין ב\"פ יוד הי, יוד הי, גי' ע', כמנין תיבות הקידוש. \nובלקחו הכוס בב' ידיו, יכוין כי ידיו הם יו\"ד ה\"י יו\"ד ה\"י, שהם באותיות אלו, י' \nאותיות כנגד י' אצבעות, וכף היד הוא י', כדפירש בתיקונים, וה' אצבעות הם ה'. ואח\"כ \nיכוין באותו מלוי, שהם מלאים יו\"ד וא\"ו דל\"ת, ה\"י יו\"ד, הם י\"ד, וי\"ד שניות, הם כ\"ח \nפרקין. ובלקחו הכוס, יכוין שהוא גי' אלהים, והם ה' אותיות, נגד ה\"ג, נגד ה' אותיות \nאלהים. ויכוין בג\"פ י\"ה שהם גי' אדם, יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א. ובלקחו הכוס, כשתשים שם \nי\"ה, על יו\"ד ה\"י יו\"ד ה\"י, יעלה אלהים ע\"ה. ויקחהו בימין, להורות, שהוא נותן לה \n"},{"index":10,"he":"ה\"ג ממותקות בימין: \nביי\"ן, יכוין לעשות לה הכתר, כי בג\"פ ויכולו, א' בנצח הוד יסוד, וא' בחג\"ת, וא' \nבחב\"ד, והיין הוא כתר לה. וצריך לכוין ג\"כ, בד' מוחין הנמשכים לה מבינה, שהם ד' \nהויות וג' אהיה דנה\"י, שבהם ז' יודין בהיותן פשוטין גי' יי\"ן. גם יכוין במלואם ע\"ב \nס\"ג מ\"ה ב\"ן, יש בהם ט\"ל אותיות, והג' אהיה דיודין דאלפין דההין ל' אותיות, הרי ע' \nאותיות עם כולל: \nויכוין עוד, שהכתר שלה היא ע\"י הכאות, יו\"ד ה\"י, יו\"ד ה\"ה, יו\"ד ה\"א, שבהכאתן הוי \nכתר. כיצד - יו\"ד פעם ה\"י, גי' ש'. יו\"ד פעם ה\"א, גי' ק\"ך. יוד פעם ה\"ה, גי' ר'. \nהרי הכל בגי' כתר: \nומלוי שם י\"ה בג' מלואים אלו, עולה כ\"ו, שהוא הויה. כיצד - ו\"ד שביוד, גי' י'. \nויה\"א שבמלוי ההין הרי כ\"ו, והוא סוד כי בי\"ה י\"י צור עולמים, פי' - כי בשם י\"ה, \nרמוז שם הויה ע\"ד הנ\"ל: \nאח\"כ בקידוש, מקבל מג\"ר, וז\"ס קבלת הכוס בב' ידיך, וכבר נת\"ל. ותכוין, כי היין סוד \n"},{"index":11,"he":"ד' מוחין, שהיא מקבלת עתה. והם - ע\"ב בחכמה, ס\"ג בבינה, מ\"ה חסדים, ב\"ן גבורות. הם \nד' מוחין, ד' הויות, ומתלבשים בנה\"י אמא, ג' אהיה דיודין דההין דאלפין, והרי ד' \nשמות, ובהם ע' אותיות כמנין יי\"ן: \nוהיין יש לו ב' לבושים - א' מהם הכוס והם נה\"י דאמא שבתוכם המוחין שהוא היין. והב' \nידים דאדם, שאוחז בהם הכוס, והם סוד הידים דז\"א, אשר נה\"י בתוכם, כן מתפשטים \nבפנימים. גם תכוין לז' יודין שבע\"ב ס\"ג, אשר אנו מכונים בהם בב' ידים, יהיה מכל א' \nמהם, כמבואר אצלינו: \nגם תכוין ע\"י ראיית עינך בכוס, להמשיך לה כתר, כיצד - יוד פעם ה\"י גי' ש וכו' כנ\"ל. \nוהנה כאשר תתן עינך בכוס, תכוין בשם י\"ה אדני, שהוא סוד בת עין, ב\"פ אדני. וה\"פ יה \nאדנ\"י, עם ב' כוללים, גי' בת, זהו בעין השמאל. וה\"פ הויה הם ה\"ג ק\"ל גי' עין, וזהו \nבעין ימין. (בס\"א, ואם תמלא ה' הויות בס\"ג, ועם ב' אותיות ו\"ה המשלימין שם ס\"ג \nלס\"ה, ונעשה ה\"ס, כמנין ב' אדני שבעין שמאל. ואם תקח ה' הויות ס\"ג כנ\"ל שהם ה\"פ \n"},{"index":12,"he":"ס\"ה, ותצרף עמהם שם י\"ה כנ\"ל בעין שמאל, הרי ה\"פ ס\"ה וי\"ה, הם בת עין ימין ג\"כ, כמו \nשפי' בעין שמאל): \nענין הכתר בל\"ש, כבר נת\"ל, ושם כתבנו סוד היין כי הוא ע', והם ז\"ס נמשכת אל המלכות \nע\"ש. והנה סוד ע' אלו הם סוד ד' אותיות הויה שבו ביסוד שבה, ומכח הארה ההיא נעשה שם \nכתר לרישא דז\"א, ומטבור אמא למטה. מהחברים - כשמקבל בב' ידיו הכוס, ומגביה \nמהארץ,יגביהנו בב' ידיו. ויכוין בהגבהה זו, שבכל יד יש בו י\"ד פרקין וכף א', הרי \nי\"ה פעם אחד נגד החכמה, שממנו עצמות כל המוח. עוד כל אחד מכפות ידים עגול כעין י', \nועם חלוקות ה' אצבעות הרי י\"ה, נגד בינה, שהיא נותנת הציורים, כטעם וייצר י\"י \nאלהים. עוד כף גי' ק', וי' עולה ק', כמנין יפ\"י, דהיינו רבוע י' פשוטה בלי מלוי, \nועם מספר ה' אצבעות, הרי י\"ה נגד דעת, שאינה אלא הארה, לפיכך בא רמיזתו בחושבנא \nבעלמא, והכל להורות כי אנו עושין ומתכוונים שתקבל הנוקבא אורה, מן י\"ה שהם חב\"ד \n"},{"index":13,"he":"דז\"א, שכולם חתומים בשם י\"ה, וכולם נרמזו בכוס, ובכל א' מכפות הידים, בג' דרכים \nכנ\"ל: \nוכן היין שבתוך הכוס, צריך להביט שעולה ע', לרמז לז' יודין דע\"ב ס\"ג או\"א, או לרמוז \nע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן באבא, ע\"ב ס\"ג בחו\"ב שלו, מ\"ה וב\"ן בדעת אבא חו\"ג. וקס\"א קנ\"א קמ\"ג \nבחב\"ד אמא, עם כולל ע' אותיות גימ' יין, והיין גנוז תוך הכוס, ובתוך ב' ידיו, הם ב' \nלבושין, לרמז שהמוחין מלובשים ביסוד אמא והוא כוס, גי' אלהים: \nביסוד אבא, יש בו כללות חו\"ג, ה\"ג ה\"ח, שכנגדן י' אצבעות, המתפשטין למטה מהכוס, כמו \nשיסוד אבא מתפשט ויוצא למטה מיסוד אמא. ולפי שרוב התפשטות מעלה הארה כנגדו למעלה, \nכי כאיש גבורתו, בסוד השיב אחור ימינו, לאכפייא דינין. לפיכך נקרא אצבעות הימין, ה' \nישועות, כי כל חזרה הוא דין, אבל הוא ממותק בסוד החסדים, לפיכך נשאר הכוס בימינו. \nויגביהם בשעה שמברך עליו. ויכוין בהביט אל היין, לעשות כתר לנוקבא וכנ\"ל. והנה \n"},{"index":14,"he":"עכשיו שעולה ז\"א למקום הצלם, הנה ת\"ת אמא נעשה כתר ז\"א, ועיני ז\"א נהירין מנה\"י \nאמא, דאינון ל דצלם, להוסיף הארה על ראש נוקבא, וזה תוספות נקרא כתר דנוקבא, בסוד \nנשמה יתירה. ומגביה היד עם הכוס של קידוש נגד לבו, למקום שמתגלין החסדים בב\"ש של \nת\"ת, לקבל הארה שם, ע\"כ: \nסברי מרנן - סברי גי' יו\"ד הויות פשוטים, שהם ה\"ח ה\"ג הם ר\"ס, וב' כוללים של ה\"ח \nוה\"ג הרי סב\"ר, גם י' סברי כללות ה\"ח וה\"ג, שהם י' לזכר ולנוקבא. מרנן - מספר רפ\"ח \nניצוצי, עם ב\"ן דפנים כנודע. מרנן גי' שם, ופי' כמו שביארנו בשם של שמע ישראל: \nאח\"כ תטול ידך, וכבר אמרנו כוונותינו, אך ראוי שתטלם ותגביה ידך נגד ראשך בעת \nשתנגבם, וזהו להורות עליה קבלת הנוקבא ע\"י הידים העליונים, מן המוחין דז\"א, רישיה \nדיליה. ולכך תגביה ידך עד כנגד ראשך, ולכן ג\"כ ראוי להיות מעומד, כי הוא במקום \nמוחין דז\"א: \nצמח - וכן אמרו לי החברים, שהרח\"ו ז\"ל היה נוהג למזוג הכוס וכו'. גם א\"ל החכם \n"},{"index":15,"he":"כמוה\"ר שמואל ויטל נר\"ו, שאביו היה נוהג, כשהיה עושה המוציא, לקח ב' ככרות העליונים \nוהיה מדביק אותן אב\"א, ולא היה נוגע בב' ככרות התחתונים: \n \n"}]}
