Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר שערי אורה

קטע 13

קטע 13 מתוך 34

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

וזהו סוד ויח"ל. וזהו שאמרו ז"ל: מנין לגזר דין שהוא מתקרע, שנאמר מי כי"י אלהינו בכל קראנו אליו (דברים ד, ח). וזהו סוד 'כי י"י צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה מי ישיבנה'. ופירוש הפסוק כך הוא: י"י צבאות יעץ עם סנהדרי גדולה של מעלה לגזור דין ולחתום, אבל הבינ"ה, שהוא סוד התשובה, יכולה להפר, וזהו 'ומ"י יפר'. 'וידו הנטויה', שהוא סוד הגבורה, 'מי' ישיבנה. כלומר, הבינה שעומדת למעלה ממנה יכולה להחזירה. ובודאי 'י"י צבאות יעץ ומי יפר', כי הוא הנקרא מקום הת"ר נדרי"ם, כי במקום 'מ"י' הנדר תלוי. וזהו סוד 'את מ"י נוע"ץ ויבינה"ו', בודאי עם 'מ"י' נתיעץ הקדוש ברוך הוא, והאציל הבינה וברא את העולם, וזהו סוד 'ויבינהו', וזהו סוד מקום התשובה. ולפיכך אף על פי שנחתם גזר דין למעלה יכולין ישראל לבטלו בכוח התשובה הנקרא מ"י, וזהו 'ומ"י יפר ומי ישיבנה', כי בודאי יכול 'מ"י' להפר, בודאי יכול 'מ"י' להשיב ידו

2

הנטויה. והטעם, כי ידו היא מקבלת שפע וכוח מן המידה הנקראת מ"י, והסוד; שאו מרום עיניכם וראו מ"י ברא אלה (ישעיהו מ, כו). 'מ"י' בודאי ברא 'אלה', כי אלהים של מטה, הנקרא י"ם, ברא עולם בכוח אלהים של מעלה שהוא סוד הבינה ונקרא מ"י, ועל זה נאמר מ"י ברא אלה. ולפי שהצדיקים יודעים סוד 'מ"י' יכולין לבטל גזרה. והבן בדבר הגדול הזה ומראה הסוד שנאמר 'שוב מחרון אפך', כי מקום התשובה הוא 'מ"י, והוא המושל על החרון והאף, וכן הוא אומר: בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו. ולפיכך התבונן נפלאות שרמזו בספר יצירה, שהעצה נגמרת בכליות, וכן הוא אומרי לעומת העצ"ה יסירנה, ואמרו ז"ל מקום שהעצה נגמרת. ולפיכך התבונן כי כל גזירה שגוזרין בבית דין של מעלה, מתחילין להתייעץ בבינ"ה וגומרים העצה בנצ"ח והו"ד שהם סוד י"י צבאות. ואף על פי שנגמרה גזירה, יכולה המידה הנקראת מ"י, הנקראת תשובה, להפר ולבטל אותה גזרה, וכן

3

הוא אומר: י"י צבאות יעץ ומ"י יפר (ישעיהו יד, כז). והיודעים סודות הללו היו מתכוונים בתפילותיהם והיו מבטלים כל גזירות קשות ורעות, שהיו בידיהם מפתחות הקבלה והיו נכנסין עד המקום הצריך להם: ואחר שהודענוך זה, דע כי בהיכלי נצ"ח והו"ד, הנקראים י"י צבאות, יש מלאך ממונה על כל פסקי דינים היוצאים מבית דין הגדול על כל בני העולם, ותחת ידו שני סופרים; וקודם שיצאו אותם פסקי דינים בעולם יש כוח ביד אותו ממונה לקרען או לתקן בהן, והכול כפי כוח תשובת אותו שנגזר עליו גזר דין. וכפי שיבוא הרחמים ממקום 'מ"י', שהוא מפר ונקרא תשובה, כך גומר זה הממונה באותו גזר דין בין לקרעו, בין לתקן בו דבר. ודע כי בהיכלות הללו יש ממונה אחד תחת יד השם יתברך שיש תחת ידו גנזים ואוצרות, וממונים לקבל כל הנשמות מכל אותם שהן הרוגי בית דין, וכן הרוגי מלכות ושאר הרוגי גויים, במקומות אלו הן גנוזים ושמורים. ובמקומות של היכלות הללו יש גנזים הנקראים כוס

4

תנחומים, שמהן משלח ה' נחמה לכל האבלים ובעלי צער ולכל הראויים לנחמה. ויש בהן גנזים הנקראים כוס התרעלה, שבהן מתנקם י"י יתברך מאותן שאינן הגונים וראוים לפניו. ובמקומות של היכלות הללו יש גנזים שבהן כמה מיני מלבושים יקרים שבהן מתלבשות הנשמות הטהורות כשנכנסות להקביל פני י"י יתברך; כל נשמה ונשמה כפי המלבוש הראוי לה כך היא מתלבשת בהיכלות הללו להקביל פני י"י יתברך. ובמקומות של היכלות הללו יש גנזים שמהן יונקים כל בעלי חכמה להיכנס ולהשיג פנימיות וסתרים עליונים ומראות וחזיונות וחלומות. ודניאל איש חמודות באותן הגנזים נקשר, ועל זה נאמר: ודניאל הבין בכל חזיון וחלומות (דניאל א, יז). ובאלו ההיכלות היה מסתכל במראות ואספקלריאות, ומהן השיג והבין כל אותן העניינים הגדולים והפתרונים וכל אותן המראות שהשיג המפורשים בדניאל. וכמה עניינים גדולים ונוראים יש בגנזים של היכלות נצח והוד שעדיין נעוררך עליהן בעזרת השם:

5

ודע כי יהוה צבאות, שהוא עמוד הימין, הוא הנקרא נצח בפסוק לך י"י הגדולה והגבורה והתפארת והנצ"ח וההוד (דבה"א כט, יא) שהוא הנצח שמעמיד חסדו לישראל, כאומרו: האפס לנצח חסדו (תהלים עז, ט). וזהו מקום שגוזר גזירות טובות על ישראל בהידבקו בכתר עליון, ואינו חוזר בו לעולם, וזהו סוד שנאמר: וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם (שמואל א, טו, כם). ולפי שצריכין ישראל תמיד להידבק ולהתחזק במידת נצח שהוא סוד הימין שעומדת להכריע את השמאל, ונקראת נצח לפי שהיא מנצחת מלחמות ישראל, לפיכך הוצרך דוד המלך עליו השלום לומר בספר תהילות 'למנצ"ח מזמור לדוד'. בכל מקום שהוא מזכיר 'למנצח' הוא כנגד מידת נצ"ח, ובכל מקום שהוא מזכיר 'הודו לי"י כי טוב' הוא כנגד מידת הו"ד, וסימן שבהם הנצ"ח וההו"ד. וצריך אני לעוררך על עניין גדול ועמוק: דע כי שלושת נרות יאירו מלוב"ן ההשגחה הנקראת עין הרחמים, ונקראין חס"ד נצ"ח

6

ותפאר"ת וכשאלו שלוש נרות מאירין ומסתכלין בספירות, אז כל העולם בשמחה ובצהלה ובשלמות ואין צרה ואין פגע רע, כי עין הטובה משגחת על כל היצורים וכל העולמות כולן עומדין במלוי ובשלמות. ולפעמים שהמידה הנקראת נצ"ח, ונקראת י"י צבאות, כשהיא עומדת במקומה למטה אפשר לגזור דין לטובה, ולפעמים מתהפכת לעונש, הכול לפי המעשה. אבל אם עלתה מידת נצ"ח דרך הצינורות ונדבקה בנצ"ח העליון אשר בעין הרחמים ובנצה הרצון בראש הכת"רי וגזרה גזירות טובות על ישראל, אף על פי שאחר כך חטאו ישראל ואינן ראויים לאותה הטובה, אינה חוזרת בה. והטעם לפי שכבר עלתה מידת הנצ"ח למקום שאינו נקרא אדם, והוא המקום הנקרא כת"ר ", וזהו סוד 'וגם נצ"ח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם'. הטעם, שהרי המידה הזאת עומדת במקום שאינו נכלל בכלל אדם, ולפיכך 'כי לא אדם הוא'. אבל אם מידת נצח עומדת למטה בעיקרי תפארת, אפשר להינחם, שהרי במקום הנקרא

7

'דמות כמראה אדם עליו מלמעלה' (יחזקאל א) הדבר עומד, אבל במקום הכתר, 'כי לא אדם הוא להנחם'. ולפי דרך זה התבונן כי הנצ"ח עומד להיטיב ולעשות חסד עם ישראל. ולפי דרך זה התבונן, בכל מקום שתמצא לשון נצח כתוב בו, הוא המנצח אויבי ישראל והוא עומד לימין להיטיב לישראל, וכן הוא אומר: נעימות בימינך נצ"ח (תהלים טז, יא), ואומר: וגם נצ"ח ישראל (שמואל, טו, כט): ודע כי כ"ד בתי דינים יש למעלה בסוד השם הנקרא נצ"ח, וכולן נקראים נצחים' והם המהפכים בזכות ישראל ומנצחים כל העומדים לצד שמאל וכל המקטריגין. ולפיכך אמר הכתוב, כנגד הצר המקטרג של אדום: מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עובר בה (ישעיהו לד, י). כלומר, כל עת שבתידינים של נצ"ח נצחי"ם בקיומם ומעלתם, אין לצד המקטרג שום סיוע בכל צד קיום אלא חרבן: ודע כי לנגד המידה הזאת הנקראת נצ"ח, ונקראת יהו"ה צבאות, עשה שלמה המלך העמוד הימיני וקרא שמו יכין. והיודע סוד שני העמודים, שהם יכי"ן ובוע"ז, ידע היאך פורחות

8

הנשמות והרוחות והנפשות, על ידי אל ת"י אדנ"י, בשפע אלו שני עמודים. וכן הוא אומר: עמודים שנים והגולות והכותרות על ראש העמודים שתים והשבכו"ת שתים לכסות את שתי גולות הכותרות אשר על ראש העמודים (דבה"ב ד, יב). והנני רומז. עמודים שנים, אלו הן נצ"ח והו"ד; והגולות והכותרות על ראש העמודים שתים, אלו הן גדול"ה גבור"ה; והשבכות שתים לכסות את שתי גולות הכותרות, אלו הן חכמ"ה ובינ"ה. ודע כי על ידי אלו שני העמודים, ועל ידי אל ח"י, הנשמות והרוחות והנפשות פורחות בסוד המשכתן ובצינורותן. ובעמוד זה הנקרא יכי"ן תיבנה ותכונן עיר ציון וירושלים, וסימן: תכי"ן בטובת"ך לענ"י אלהי"ם (תהלים סח, יא). אם תבין שלוש מילות, שהם 'תכי"ן בטובת"ך לענ"י, תדע היאך י"י צבאות מכין ומשלח הטובה במידת אל ח"י, להריק כל השפע והברכה במידת אדנ"י שהיא ריקנית כמו העני שאין לו כלום, וסימן: יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה

9

היבשה (בראשית א, ט). ודע והתבונן כי תכונת כל הצורות והגולמים, ממקום זה מקבלים צור"ה ותבני"ת, בהידבק האצילות בשם אדנ"י. וכל האברים אשר באדם - ממקום זה מקבלין צורת תכונת"ם, והסוד: הוא עשך ויכוננ"ך (דברים לב, ו). ואחרי שהודענוך זה בשם הנקרא י"י צבאות, הסתכל בשאר ענייניו וסודותיו וסתריו שכבר רמזנו אותם בשער זה, תמצא כמה מפתחות וכמה עניינים פנימיים עליונים שאין ראוי לאומרן בפירוש אלא ברמז, ו'כבוד אלהים הסתר דב"ר' (משלי כה, ב) ואומר: סוד י"י ליריאיו ובריתו להודיעם (תהלים כה, יד): ואחר שהודענוך כללים אלו במידת י"י צבאות, ראוי לנו לבאר עכשיו סוד החתימה על דרך הקדושה, בסוד 'קדוש קדוש קדוש י"י צבאות מלא כל הארץ כבודו'. הנה אמר הנביא עליו השלום: ואראה את אדני יושב על כסא רם ונשא (ישעיהו ו, א), הנה באמת כי השם הנקרא אדנ"י, שהוא סוד הספירה האחרונה, הוא יושב על כיסא וארבע חיות הקודש נושאות אותו.

10

'שרפים עומדים ממעל לו', כלומר לשם אדנ"י, שהם שני שרפים בעלי שש כנפים המשמשים לי"י צבאות שהוא סוד ג' ספירות תחתונות של ו' של שם יהו"ה, כמו שכבר כתבנו למעלה, ומכוח ו' יבא להם שש כנפים. 'וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש': קדוש ראשון הוא סוד המשכת אצילות הקודש מן הכתר עליון עד ספירת גדולה; קדוש שני, סוד המשכת אצילות הקודש מן החכמה עד ספירת גבורה; קדוש שלישי הוא המשכת אצילות הקודש מן הבינ"ה ועד ספירת תפאר"ת. הרי לך שש ספירות אמורות, שלוש כנגד שלוש, שלוש משפיעות הקדושה על שלוש. מה כתיב בתריה? יהו"ה צבאות, הרי שלוש ספירות שלמטה מהם אמורות, שהם נצ"ח והו"ד יסו"ד; יבא להן השפע מאת גדול"ה גבור"ה תפאר"ת, מאת כת"ר חכמ"ה בינ"ה. הרי תשע ספירות נאמרות. ובמה הן מריקות ברכותיהן ומשפיעות כוחותיהן? בספירה העשירית, הנקראת אדנ"י, הנקרא ארץ. וזהו סוד שאמר בסוף הפסוק מלא כל הארץ כבודו' (ישעיהו ו,

11

ד). הנה הודענוך בסוד זה הפסוק בעניין הקדושה התאחדות עשרת הספירות ודרך אצילות השפע משלוש עליונות שהן כת"ר חכמ"ה בינ"ה, לשלוש אמצעיות שהן גדול"ה גבור"ה תפאר"ת, לשלוש תחתונות שהן נצ"ח והו"ד יסו"ד. והנה כל שפע אלו תשע ספירות מריק בספירה עשירית שהיא אדנ"י ונקראת אר"ץ, וזהו שאמר 'מלא כל הארץ כבודו'. ודע והאמן כי העונה קדושה ומכוון בדרך זה בייחוד הי' ספירות, חלקו לחיים ואמרי פיו לרצון והוא בן העולם הבא. ועניין שנתייחדה הקדושה בפסוק זה כסדר זה, זהו פירושו: קדוש, כתר, קדוש שני, חכמ"ה, קדוש שלישי, בינ"ה. מה כתיב בתריה? צבאות. וסוד צבאו"ת כולל נצ"ח הו"ד יסו"ד. מה כתיב בתריה? מלא כל הארץ כבודו, שהוא סוד הספירה העשירית הנקראת אדנ"י, שהיא ארץ החיים, שהיא אור החיים. וכן הוא אומר: אתהלך לפני ה' בארצות החיים (תהלים קטז, ז). ופסוק אחר אומר: להתהלך לפני אלהים באור החיים (שם נו, יד). ופירוש שני

12

הפסוקים הללו: 'והארץ האירה מכבודו'. וכן הוא אומר קדוש קדוש קדוש יהו"ה צבאות מלא כל הארץ כבודו. וכמדומה לנו כי די שרמזנו לך עכשיו בעניין זה, והשם ברחמיו יורנו דרך האמת אמן: השער החמישי - הספירה השישית: שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי (תהלים לט, יג): השם החמישי משמות הקודש על דרך המעלות הוא השם הנקרא יהו"ה יתברך. דע והאמן כי שם יהו"ה הוא העמוד שכל הספירות עליונות ותחתונות נתאחזות בו, מתאחדות בו מלמטה למעלה ובו הם נשפעות מלמעלה למטה. וזהו השם העומד כדמיון גוף האילן וכל שאר שמות הקודש הם כדמיון ענפי האילן, וכולם מתאהדים בו למעלה ולמטה ולשאר כל הצדדים, והוא המייחד כל הספירות באותיותיו. וכן כל הנבראים כולם קיימים, וכל המרכבה שבעולם, עליונות ותמתונות, בו נסמכות ואליו צופות, וכל סדרי עולם ויסודותיו ובנייניו עליו תלויים.

13

ואין דבר בכל העולמות כולם שאינו תלוי ומשוכלל בשם יהו"ה יתברך. וקודם שנכנס בביאורו, יש לנו להודיעך עיקר שבו תמצא נחת ומרגוע לכמה עניינים: דע כי השם הנכבד והנורא הזה שהוא יהו"ה יתברך, תמצאהו בתורה בכמה עניינים ובכמה שימושים. דע כי לפעמים תמצאהו בפני עצמו ברוב התורה, כאמרו וידבר יהו"ה, ויאמר יהו"ה, ושאר כמה עניינים כאלו. ולפעמים תמצאהו שמתחבר לו שם אחר משמות הקודש, כאמרו אחר מעשה בראשית; אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות י"י אלהים ארץ ושמים (בראשית ב, ד). ולא תמצא בכל מעשה בראשית כי אם שם אלהים לבד, וכשהתחיל לדבר בשלימות הבריאה, בפרשת 'אלה תולדות השמים והארץ בהבראם', התחיל להזכיר יהו"ה אלהים. וצריכים אנו להודיעך טעם זה. דע כי בהיות יהו"ה יתברך משוכלל ומעוטר ומלא כל המידות ובו מתאחדות כל הספירות, ובו נשלמים ונגמרים כל הדברים וכל הנבראים, כמו שהודענוך, לא הוצרך להזכירו במעשה בראשית לפי שעדיין לא היה העולם וברואיו בשלימות ובגמר

14

מעשה, ולא היה העולם על מלואו אלא כל הדברים היו נעשים ובאים. וכשנגמרה בריאת העולם, ונשתכללו כל הדברים ונגמרו כל הדברים בשלימות ובתיקון שלם, אוי הזכיר יהוה אלהים שהם שני השמות מתאחדים זה עם זה. כי אלהים פעמים הרבה מתלבש בשם אדנ"י, ואז נקרא אדנ"י אלהים כמו שהודענוך. ובהתאחד יהו"ה אדנ"י, שהוא סוד יהו"ה אלהים, אזי כל הדברים בשלימות גמורה. ואף על פי שיש אלהים שהוא סוד מידת הגבורה והדין, כמו שאמרנו וכמו שאמרו ז"ל: התחיל לבנות עולמו במידת הדין, שנאמר בראשית ברא אלהים (בראשית א, א) ראה שאינו מתקיים עמד ושתף עמו מידת רחמים, שנאמר ביום עשות יהו"ה אלהים ארץ ושמים (שם ב, ד) ואמת הדבר ויציב ונכון, אבל בוא וראה עניינים גדולים ונפלאים. הנה אמר הכתוב: שאו מרום עיניכם וראו מ"י ברא אלה (ישעיהו מ, כו), בוודאי הדבר הנקרא 'מ"י' ברא 'אלה', שהוא סוד יום אחד שהוא סוד הבינה, וממנו עד יום השבת ששת ימים

15

שבהם נעשו שמים וארץ וכל שאר הנבראים. ובאמת כי מילת 'מ"י' למעלה ומילת 'י"ם' למטה, ומילת מ"י בראה, היא תחלת התלבשות שם אלהים בסוד השם הנקרא יהו"ה, כי היא נכתבת במילת יהוה ונקראת בניקוד אלהים בסוד יהו"ה, ושתיהן סוד 'מ"י', וסודם: כ"ל הנחלים הולכים אל הים (קהלת א, ז)?. ומן המידה הזאת הנקראת מ"י, והיא סוד התלבשות אלהים בשם יהו"ה, ממנה ירשה מידת הגבורה הדין והפחד, ונקראת מידת הגבורה אלהים ממש. ובשתי אלו המידות ירשה המידה הנקראת אדנ"י שם אלהים, ונתלבשה מלבושיה, ואז נברא העולם בסוד יהו"ה אדנ"י. ואם תבין עיקר זה תמצא שם יהו"ה אלהים שניהם בסוד יהו"ה: בצורת אותיותיו, יהו"ה, בצורת נקודות, אלהים. נמצא שם זה מעיד סוד יהו"ה אלהים, שם מלא. והסוד יהו"ה הוא האלהים (מלכים, יח, לט) באמת: 'יהו"ה' בצורת האותיות, 'הוא האלהים' בצורת הניקוד. ולפי שבאמר בפסוק 'יהו"ה הוא האלהים' שתי פעמים, כנגד צדק עליון וצדק תחתון. והסוד:

16

וידעת היום והשבות אל לבבך כי יהו"ה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד (דברים ד, לט). 'בשמים ממעל' זה צדק עליון, 'ועל הארץ מתחת' זה צדק תחתון. ואם כן הכול רמוז בסוד יהו"ה אדנ"י. נמצאת למד כי מידת אדנ"י בבריאת עולם לבשה מידת מ"י, שהוא סוד הבינה, שהיא יהו"ה בכתיבה ובניקוד, ונברא העולם. והנה מידת הצדק העליון הנקרא בינ"ה, ומידת הגבורה ושאר הספירות השפיעו כחותם בשם אדנ"י, ונתלבשה משם אלהים וברא את העולם, הדא הוא דכתיב: בראשית ברא אלהים. ולפי ששם אלהים לפעמים הוא חסר ולפעמים מלא, הוצרך להזכירו בבריאת העולם, בעוד שלא היה העולם במלואו ולא נגמרה כל צורת בריותיו, אבל כשנגמרה בריאת העולם נזכר שם יהו"ה אלהים. אלהים בעוד שלא נגמרו כל הצורות, יהו"ה, בגמר כל הצורות. לפי שהשם הנקרא אלהים איננו מלא ושלם כי אם בשם יהו"ה, והסוד: או מי ישום אלם... הלא אנכי יהו"ה (שמות ד, יא), הוא סוד אלהים;

17

כשתסיר משם אלהים שתי אותיות של שם יהו"ה שהם י"ה נשאר אלם בסוד אלהים, אלם י"ה. ולפיכך נברא העולם בשם אלהים, וכשנשתכללו כל הדברים וכל היצורים כולם והיה העולם במלואו, הוצרך להזכיר יהו"ה אלהים. וזהו שאמרו ז"ל: הזכיר שם מלא על עולם מלא ולפיכך כשנגמרו מעשה בראשית התחיל להזכיר יהו"ה אלהים על מלואו של עולם: ודע והאמן כי סוד הייחוד כולו הוא סוד יהו"ה אלהים, וסימן: שמע ישראל יהו"ה אלהינו יהוה אחד (דברים ו, ד). ולפיכך יש לך להבין בכל מקום שתמצא בתורה יהו"ה אלהים שהוא שם מלא, וכל הדברים הנמצאים באותה פרשה שמזכיר בה יהו"ה אלהים הם נעשים בכל המידות הנגמרות במידת הדין ובמידת הרחמים, כמו שתמצא בבריאת אדם הראשון ובדינו ובגירושיו ובכל אותן העניינים. ותמצא שבאו כולן במידת הדין ובמידת הרחמים, והכול בשלימות גמורה ברחמים ודין, הכול כפי הראוי בדין אמת. ולפי עיקר זה אמרה תורה; הצור תמים

18

פעלו (שם לב, ד) ופירוש הפסוק כך הוא: הצור הגוזר הדין, בחזקה אינו עושה, באכזריות אינו גוזר את הדין, אלא תמים פעלו, אלא הדין שגזר, קודם לכן נתייעץ בשתי המידות חסד