{"id":"kabala-28faf1900963-1-6","bookId":"kabala-28faf1900963","part":1,"torah":6,"title":"קטע 6","hebrewTitle":"קטע 6","segments":[{"index":1,"he":"ארץ החיים צריך להידבק במידת צדי\"ק, כי כל הדבק במידת צדי\"ק נקרא צדיק על שמו, \nונוחל ארץ החיים, ועל זה נאמר: ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ (ישעיהו ס, כא), \nוכבר ידעת מה שדרשו בו חז\"ל: כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולם צדיקים \nלעולם יירשו ארץ. ועתה יש לנו לעוררך על עיקר גדול, שהוא יסוד ושורש להיות אדם יודע \nכמה הוא גודל כל עובר עבירה. הנה הודענוך בספר זה כי בהיות מידת אדנ\"י מתמלאת מן \nהמקור העליון הנקרא אל ח\"י וצדי\"ק, היא מתברכת ועומדת במלואה והיא מספקת צורך כל \nהנבראים, ונמצא כל העולם כולו עומד במלואו ובשמחה ובכל מיני מעדנים ותענוגים. \nולפעמים מסתלק אל ח\"י ממידת אדנ\"י ואז היא נשארת יבשה, ריקנית וחסרה כל טוב. ולפיכך \nצריך אני להודיעך היאך דבר זה אפשר להיות. דע כי מידת אל ח\"י הנקראת צדי\"ק עומדת \nלהסתכל ולראות ולהשקיף על בני אדם, ובראותה בני אדם שהם עוסקים בתורה ובמצוות, והם \n"},{"index":2,"he":"חפצים לטהר עצמם ולהתנהג בטהרה ונקיות, אזי מידת צדיק מתפשטת ומתרחבת ומתמלאת מכל \nמיני שפע ואצילות מלמעלה, להריק על מידת אדנ\"י, כדי לתת שכר טוב לאותם המחזיקים \nבתורה ובמצוות ומטהרים עצמם, ונמצא כל העולם מתברך על ידי אותם הצדיקים וגם מידת \nאדנ\"י מתברכת על ידיהם, וזהו סוד 'זכ\"ר צדי\"ק לברכה'. ואם ח\"ו בני אדם מטמאים עצמן \nומתרחקין מן התורה ומן המצוות ועושין רשע ועוול וחמס, אזי מידת צדיק עומדת להביט \nולהסתכל ולהשקיף במעשיהן וכראותה בני אדם שמטמאים עצמן, מואסים בתורה ובמצוות \nועושים עוול וחמם, אזי מידת צדיק מתאספת ומתכנסת ומסתלק למעלה למעלה, ואז ייפסקו כל \nהצינורות וההמשכות, ונשארת מידת אדנ\"י כארץ יבשה ריקנית וחסרה מכל טוב. וזהו סוד \n'כי מפני הרעה נאסף הצדי\"ק (ישעיהו נז, א). ושלמה עליו השלום צווח ואמר יש צדיק \nאובד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו (קהלת ז, טו) והסוד הזה כולו רמוז בפסוק: י\"י משמים \n"},{"index":3,"he":"השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דורש את אלהים הכל סר יחדיו נאלחו אין עושה טוב \nאין גם אחד (תהלים יד, ג). הלא תראה היאך רמז הפסוק 'אין עושה טוב' כי כוח יש ביד \nהתחתונים לבנות כמה עניינים למעלה, או להרוס ולהשחית, והסוד: עת לעשות לי\"י הפרו \nתורתך (שם קיט, קכז), וכתיב: או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי (ישעיהו כז, \nה) יהמבין זה הסוד, יבין כמה כוחו של אדם לבנות ולהרוס. ועתה בוא וראה כמה הוא כוחן \nשל צדיקים המחזיקים בתורה ובמצוות, שיש להם כוח לחבר כל הספירות ולהטיל שלום \nבעליונים ובתחתונים, בהיות האדם הישר והטהור מחבר מידת צדי\"ק למידת צד\"ק ואז נקרא \nיהו\"ה אחד, ונמצא מטיל שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה. נמצאו שמים וארץ אחדים \nעל ידי אדם זה, אשרי חלקו ואשרי יולדתו, ועליו נאמר: ישמח אביך ואמך וגו' (משלי כג, \nכה) '!י ואומר ישמח י\"י במעשיו (תהלים קד, לא). ואם ח\"ו נמצא אדם רשע וטמא ובליעל, \n"},{"index":4,"he":"חורש מחשבות אוון, רגלים ממהרות לרוץ לרעה, מאוס בטוב ובחור ברע, מאוס בתורה \nובמצוות, בהיות מידת צדי\"ק עומדת להביט במעשיו הרעים, אזי המידה הנקראת צדיק מתקבצת \nומתאספת למעלה, ונמצא אדנ\"י נשאר לבדו יבש וחסר מכל טובותיו של צדיק. ומי גרם זה? \nרשעו של אותו רשע, ועליו נאמר: ונרגן מפריד אלוף (משלי טז, כח). נמצא מחריב העולם \nומקלקל סדר כל הנבראים, ועל זה הזהירו חז\"ל במסכת קידושין פ\"ק ואמרו: \nלעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו זכאי וכו'. ר\"א בר\"ש אומר לפי שהעולם נדון אחר \nרובו, עשה מצווה אחת אשריו שהכריע עצמו וכל העולם כולו לזכות. ועל דרך זה יש לך \nלהתבונן מה שאמרו רז\"ל העולם על מה הוא עומד, על עמוד אחד שהוא צדיק, שנאמר וצדיק \nיסוד עולם: \nודע כי המידה הזאת נקראת בכל התורה טוב, וסימן: אמרו צדיק כי טו\"ב (ישעיה ג, י). \nועתה יש לנו לעוררך על הדבר. דע כי כל ההמשכות היורדות מלמעלה מאת כל הספירות \n"},{"index":5,"he":"העליונות, כולם פועלות על דרך הטוב והשלמות. ואפילו ירד דין לעולם במידת הפחד \nוהגבורה, אם בא הדבר על ידי צדיק, הכול בא על דרך הטוב הגמור ואין רעה פועלת בדבר \nלעולם, כי אם לטובת אותו הנפגם, לפי שהדבר בא לו על ידי הצדיק, והכול לטובה. וזהו \nסוד מה שאמרו ז\"ל: אין דבר רע יורד מן השמים ואם כן מה זה שאמר הכתוב כי ירד רע מאת \nי\"י? (מיכה א, יב). דע, כי יש חוץ למחיצות הספירות נגעים הנקראים רע, והם חוץ \nלספירות סביב, ולפעמים נטפלים למידת אדנ\"י ויורדים לעולם, וזהו סוד 'כי ירד מאת \nי\"י', ולא מי\"י. ועל דרך זה נאמר במעשה בראשית: וירא אלהים כי טוב, ובסוף נאמר: \nוהנה טוב מאוד (בראשית א, לא). ואמרו בבראשית רבה; והנה טוב זה יצר טוב, מאוד וכו' \nמאוד זה המוות. כי אפילו המוות כשבא על ידי מידת צדיק, נקרא המוות חיים וטוב, וזהו \nסוד שאמר שהצדיקים אפילו במיתתן קרויים חיים:. ועל זה נאמר: \nועץ הדעת טוב ורע (שם ב, ט), כשמידת אדנ\"י הנקראת עץ הדעת שואבת ממידת טוב, כל \n"},{"index":6,"he":"מעשיה נקראים טוב, וכל חיים וכל מוות הבאים לעולם, הכול טוב. ועל דרך זה אמר נחום \nאיש גם זו, בכל נגע ובכל מחלה הבאים עליו, 'גם זו לטובה' ורבי עקיבא עליו השלום היה \nאומר תמיד: כל דעביד מן שמיא לטב עביד, כההוא מעשה דברכות דפ' הרואה. אבל אם ח\"ו \nייפסקו צינורות צדי\"ק מלכא ממידת צד\"ק הנקרא עץ הדעת, אזי מידת צדק מושכת אליה מן \nהדברים החיצונים, הנקראים רעה חולה, כמה מיני משחית וכמה מיני פורעניות, ומשלחת לכל \nבני העולם כפי חיוב משפטיה, ואז יתחדשו בעולם כל נגע וכל מכה, וזהו 'עץ הדעת טוב \nורע', וזה לעומת זה הם עומדים. אבל מה שאתה צריך שתתבונן בעניין משה רבינו עליו \nהשלום, שאמר בו ותרא אותו כי טוב הוא (שמות ב, ב) שהיה דבק במידה זו, ולפיכך נתמלא \nכל הבית כולו אורה. וצריך אתה להתבונן בברכת הטוב והמיטיב, שתקנוה ביבנה על הרוגי \nביתר: הטוב שלא הסריחו, והמטיב שנתנו לקבורה. ודע והאמן כי מידת צדיק עומדת תמיד \n"},{"index":7,"he":"להפיק רצון כל שואל ולרחם, בהיות האדם מתכוון לתקן ולהיטיב דרכיו, ועליו נאמר: טוב \nי\"י לכל ורחמיו על כל מעשיו (תהלים קמה, ט). והוא המורה דרך לחטאים בתשובה, ועליו \nנאמר; טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך (שם כה, ח), ופירושו כך: מביא יסורים \nונגעים ומחלות על בני אדם, הכול לטובתם, כדי שיחזרו בתשובה. ונמצאים כל אותם \nהיסורים והנגעים טוב גמור, שהם סיבה שיחזור האדם בתשובה ויזכה לטוב העליון ולחיי \nהעולם הבא, וזהו פירוש של פסוק 'טוב וישר י\"י על כן יורה חטאים בדרך'. ודע והבן כי \nמידת אדנ\"י, שנקראת לפעמים אלהי\"ם, כשבאה לברוא כל הנבראים, במידת טוב נסתכל \nונתייעץ והיה בורא כל הנבראים ומצייר כל הצורות, כאמרו בכל מעשה בראשית: וירא \nאלהי\"ם כי טו\"ב (בראשית א, י). כלומר, במידת טוב נסתכל ונתייעץ אלהים וברא העולם, \nוזהו העיקר והאמת. ואלמלא מידת טוב אין אדנ\"י, הנקרא אלהים במעשה בראשית, יכול \n"},{"index":8,"he":"להשלים סיפוק כל הנבראים וצרכיהם. ולפי שנחתמו כל מעשה בראשית במידה זו הנקראת טוב, \nכתיב: וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד (שם, לא): \nולפעמים נקראת מידה זו שכל טוב, לפי שמן המידה הזאת ייכנס אדם לאספקלריא המאירה, \nובמידת אל ח\"י ישכיל אדם דרך להיכנס ולדעת ולהתבונן ולהתחכם באמיתת י\"י יתברך. \nומידה זו הנקראת שכל טוב עומדת עם האדם בהיותו מקיים התורה והמצוות, וסימן: ראשית \nחכמה יראת י\"י שכל טוב לכל עושיהם (תהלים קיא, י), והסוד הגדול: משכיל על דבר ימצא \nטוב (משלי טז, כ). ולפי שהיה דוד עליו השלום דבק במידה זו היה אומר 'לדוד משכיל', \nוכל לשון משכיל במקום הזה תלוי. והיודע סוד החן, ידע 'שכל טו\"ב יתן ח\"ן' ודע כי יש \nהפרש בין משכיל ובין מבין; כי סוד מבין הוא מהמשכת מקור הבינה, והמשכיל הוא מהמשכת \nהטוב תחילה וסוף. והנה המידה הזאת נקראת בכל התורה כולה שלום. והטעם, כבר הודענוך, \nבהיות ישראל צדיקים וטובים אזי מידת אדנ\"י במילוי ובשלימות ובכל מיני שפע וברכה, \n"},{"index":9,"he":"ואם ח\"ו יצאו ישראל מחפץ השם יתברך אזי מידת רחמים הנקראת יהו\"ה מסתלקת מהיכל \nאדנ\"י, ואז נשארת ריקנית ושפלה. ובהיות צדי\"ק מתעורר בעולם לשוב בתשובה או לתקן \nהקלקול אזי המידה הזאת, הנקראת שלום, מליץ טוב בין יהו\"ה ובין אדנ\"י, והוא המטיל \nשלום ביניהם ומקרב אותם לשכון ביחד בלי פירוד וקיצוץ בעולם, ונמצא יהו\"ה אחד באותה \nשעה. ודע והאמן שאי אפשר לבא ברכה לעולם זולתי על ידי המידה הזאת הנקראת שלום, ועל \nזה נאמר: י\"י יברך את עמו בשלום (תהלים כט, יא). ואמרו ז\"ל אין לך כלי מחזיק ברכה \nאלא שלום. ודע כי לפי שהשלום הוא סוף תשע אספקלריאות עליונות, והוא המריק ברכה בשם \nאדנ\"י, לפיכך נקבע בסוף ברכת כהנים ובסוף ברכה אחרונה של תפילה. והטעם, כי על פיו \nיצאו ועל פיו יבואו כל הבאים להידבק באור העליון הנקראת חיי העולם הבא ויש לי \nלעוררך על הסוד הפנימי. דע כי אמרו ז\"ל: \nכשעלה משה למרום אמר לו הקב\"ה, משה אין שלום בעירך; אמר: כלום יש עבד שנותן שלום \n"},{"index":10,"he":"לרבו? א\"ל: היה לך לסייעני; באותה שעה פתח משה רבינו עליו השלום ואמר: \nועתה יגדל נא כח אדנ\"י (במדבר יד, יז) מה כתיב בתריה? סלחתי כדברך ואולם חי אני, \nכלומר החייתני בדברך. והסוד הזה, כי המידה הנקראת שלום מריק חיים במידת אדנ\"י \nבהתחברם כאחד, וגדול כוח השלום שאפילו העליונים צריכים לו, דכתיב: עושה שלום \nבמרומיו (איוב כה, ב). וכשהאדם מחזיק בתורה ובמצוות, כביכול כאילו מטיל שלום בפמליא \nשל מעלה, והסוד: או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי (ישעיהו כז, ה): \nודע כי המידה הזאת נקראת זכרון, ובמקום הזה נזכרים כל בני העולם לכל מעשיהם, לטוב \nולמוטב. וכפי הזכרון הבא מן המקום הזה כך הדין נגמר על כל בני העולם. ולפיכך נקרא \nיום ראש השנה זכרון, והסוד: ראש השנה הוא סוד אדנ\"י, ויים הזכרון הוא סוד אל ח\"י; \nלפי שאנו עומדים בראש השנה לדין וכל מעשינו באים לחשבון ולזכרון לפני אדנ\"י, וזהו \nסוד שאנו אומרים: זכרנו לחיים, אל מלך חפץ בחיים כתבנו בספר החיים וכו' אל חי ומגן. \n"},{"index":11,"he":"והמידה הזאת זוכרת כל הנשכחות, לפיכך אנו חותמים בראש השנה 'זוכר הברית', לפי שהוא \nסוד הזכרון וסוד הברית אנו חותמים בשני אלו העניינים, 'זוכ\"ר הברי\"ת'. ולפי היות \nדוד עליו השלום רוצה להתחבר ולהידבק במידה הזאת, היה אומר: מזמור לדוד להזכיר \n(תהלים לח, א) וזהו סוד אזכרתה של מנחה וסוד מנחת וכרון מזכרת עוון, שהחטא של אשה \nסוטה במקום זה תלוי להיפרע, 'כי מנחת קנאות היא' (במדבר ה, יח) ובמקום זה היא \nהקנאה, וסימן: קנאת י\"י צבאות (ישעיהו ט, ו). ופקדונות הרי הן כזכרונות, אלא \nשהפקדונות על ידי אדנ\"י והזכרונות על ידי אל ח\"י. ולפי ששתי אלה המידות, שהם אל ח\"י \nואדנ\"י, בהתאחדם זו בזו אזי כל העולם כולו בשלמות, נתן י\"י יתברך לישראל יום השבת \nכנגד שתי מידות הללו: זכור ליום, כנגד אל ח\"י, ושמור ללילה, כנגד אדנ\"י. ולפיכך \nנאמר בעשרת הדיברות זכור ושמור. ודע והאמן קבלה אמתית, כי מעיין כל הברכות הבאות \n"},{"index":12,"he":"למידת אדנ\"י לברך את ישראל הוא המקום הזה הנקרא זכרון, והסוד: \nבכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך (שמות כ, כד), וכתיב: זכר צדי\"ק \nלברכה (משלי י, ז). והסוד הגנוז: י\"י זכרנו יברך (תהלים קטו, יב): \nוכנגד המידה הזאת נתן י\"י יתברך לישראל סוד השבת, ויש לי להודיעך כיצד. דע כי שלושת \nהספירות העליונות, שהם כת\"ר חכמ\"ה ובינ\"ה, מתאחדות למעלה, ובהיות הספירות נקשרות \nאלו באלו מתאחדת בינה עם שש ספירות שתחתיה עד ספירה זו הנקראת אל ח\"י ונקראת שבת. \nועל עיקר זה היתה בריאת העולם ששת ימים וביום השביעי שב\"ת. והנה השבת הוא כנגד \nספירת יסוד שהיא ספירת א\"ל חי, ולפיכך נקרא יום השבת מקור הברכות והקדושות, כאמרו: \nויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שב\"ת (בראשית ב, ב). נמצא יום השבת \nמקור כל הברכות והמשכת הקדושה למטה. ודע כי האדם השומר שבת כהלכה, נעשה אותו אדם \nכמו כיסא למרכבה לשם יתברך ולפיכך נקרא השבת מנוח\"ה, וכתיב: זאת מנוחתי עדי עד \n"},{"index":13,"he":"(תהלים קלב, יד), כאילו י\"י יתברך נח על בני אדם ושוכן עליו כמלך על כסאו, וסימן: \nוינח ביום השביעי (שמות כ, יא), הוא בעצמו נ\"ח. נמצא כל שומר את השבת כהלכה, כאילו \nמקיים את התורה כולה. ואמר הנביא: אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת \nמחללו ושומר ידו מעשות כל רע (ישעיהו נו, ב). ודע והאמן כי המשמש מיטתו מלילי שבת \nללילי שבת זוכה לבנים צדיקים, כי השבת היא מידת צדי\"ק, ראויין לחיי העולם הבא, כי \nשבת היא סוד א\"ל ח\"י, ועליו נאמר אשר פריו יתן בעתו (תהלים א, ג). ולפיכך אמר \nהנביא: כי כה אמר י\"י לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים \nבבריתי (ישעיהו נו, ד). וכי הסריסים הם המשובחים בישראל, והסריסים לבדם הם שומרים \nהשבת? אלא פי' הפסוק כן הוא; אותם הצדיקים שכל ששת ימי החול אינם משמשים מיטותיהם \nאלא הם כדמיון סריסים, ובלילי שבתות משמשים מיטותיהם. כי לשון ישמרו לשון אשה הוא, \n"},{"index":14,"he":"כד\"א: מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר (שופטים יג, יג). וסימן 'זכור' ליום 'ושמור' \nללילה. וכשעושים כך, מה כתיב - והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי (ישעיהו \nנו, ז). 'הר קדשי' זה אל ח\"י, 'בית תפלתי' זהו סוד אדנ\"י, והלשון ממש מוכיח על שתי \nמידות, זכור ושמור. ואם ח\"ו אדם מחלל את השבת כאילו כפר בעיקר, לפי שהשבת הוא עיקר \nהאילן מלמטה למעלה. ולפיכך נקראת מידה זו יסוד עולם, כי הוא הנושא עליו כוחות אדני, \nוהוא עיקר העיקרים ועיקר ידיעת השם יתברך לשער הסמוך לכל הנבראים, והוא סוד עיקר \nאות וא\"ו התחתון, כדמיון יסוד ממטה למעלה.ולפי שהשבת הוא סוד המשכת הכוח מהספירות \nהעליונות בשם אדני, והוא סוד התאחדות כל הספירות, כי א\"ל ח\"י נח בשם אדני בסוד \n'וינח ביום השביעי', בסוד 'ויכל אלהי\"ם ביום השביעי' (בראשית ב, ב), ארז\"ל: אמר \nהקב\"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני רוצה ליתנה לישראל, לך \n"},{"index":15,"he":"והודיעם: \nהלא תראה כי השבת יושבת בבית גנזיו יתברך, וכבר ידעת כי בית גנזיו היא אדנ\"י. \nולפיכך כל שומר שבת כהלכה מקרב ב' השמות הללו ומייחדם זה בזה, ובהתקרב אלו שני \nהשמות נמצאו כל הספירות כולן מתאחדות, והוא סוד מנוחה שהוא נח תוך אדנ\"י, כאמרו: \nנחה רוח אליהו על אלישע (מלכים, ב, טו). ואומר: וינח ביום השביעי (שמות כ, יא), \nולפיכך נאמר זכו\"ר ושמו\"ר. ולפי שהנשמות על ידי א\"ל ח\"י פורחות משם אדני, הוצרך \nלומר כי נפש יתירה נתוספת בו באדם בשבת וניטלת במוצאי שבת בסוד: וביום השביעי שבת \nוינפש (שם לא, יז) ומי שיש לו עיניים יראה הדבר מפורש. נמצאת השבת קושרת ספירה \nאחרונה שהיא אדנ\"י עם כל הספירות העליונות, ולפיכך נקרא השבת יום השביעי, שהיא \nספירה שביעית מבינ\"ה ולמטה. ונמצאת בינה קושרת שתי ספירות שעליה עם שש ספירות \nשתחתיה, והיא גם כן שביעית ממטה למעלה. נמצאת אומר כי אל ח\"י הוא סוד השביעית בעולם \n"},{"index":16,"he":"הזה, ובינ\"ה היא סוד השביעית בעולם הבא, ובבינ\"ה נקשרות כל הגאולות וכל מיני חירות: \n\nוצריך אני לעוררך על עיקר גדול: דע כי בהתאחד מידת אל ח\"י במידת אדנ\"י אזי מידת \nאדנ\"י יושבת על כיסא המלכות ומושלת על כל הנבראים, וכשא\"ל ח\"י נבדל ומסתלק ממנה אזי \nמידת אדנ\"י, שנקרא שכינה, הולכת בגלות תחת שאר ממשלות וכוחות נכריות, והסוד: ושפחה \nכי תירש גבירתה (משלי ל, כג). לפיכך אמרו: צריך לסמוך גאולה לתפילה, כי סוד גאולה, \nאל ח\"י, וסוד תפילה, אדנ\"י ובהיותם שניהם סמוכים זה לזה אזי הכול בייחוד בשלימות \nובברכה, וסימן: סומך ה' לכל הנופלים (תהלים קמה, טו). ואומר: נפלה לא תוסיף קום \n(עמוס ה, ב). ולפיכך צריכים ישראל להתכוון בכל יום כוונה גדולה לסמוך גאול\"ה \nלתפיל\"ה, כדי שיתחברו ויתאחדו שני שמות הללו. וכשמגיע אדם בברכת אמת ויציב לגאל \nישראל, צריך להתכוון בלבו סוד גאולה זו מה היא, והיאך סומך אותה לתפילה כשמתחיל \n"},{"index":17,"he":"'אדנ\"י שפתי תפתח', כי בכאן הוא העיקר הגדול. ואותו חכם שהיה משתבח שפעם אחד סמך \nגאולה לתפילה, אל יעלה בדעתך כי שאר הימים היה מפסיק ומספר בין גאולה לתפילה והיה \nעובר עבירה; חלילה חלילה לה' אלהינו, וחלילה לחסידיו ועבדיו הקדושים מעשות כדבר \nהזה. אלא סוד סמיכות גאולה לתפילה, שהיה מתכוון בברכת אמת ויציב להמשיך כל הצינורות \nולייחד כל הספירות עד שתגיע המשכות כל הצינורות אצל חתימת גאל ישראל, וכשהתחיל אדני \nשפתי תפתח, נח כוח א\"ל חי במידת אדנ\"י ונתאחדו הספירות על ידי חכם זה: \nוזהו דבר גדול שצריך מחשבה נכונה, להמשיך כל הצינורות ולסדר כל הספירות עד שיגיעם \nכולם למידת אל ח\"י, ויריקו כולם במידת אדנ\"י. ולפי שדבר גדול כזה אין כוח ביד האדם \nלהתכוון בו ולעשותו בכל יום, הוצרך לומר 'פעם אחת סמך גאולה לתפילה'. לפי שהסמיכה \nהזאת בדיבור ובמעשה היתה, שהיה יודע לכוון אל הכוחות ולהמשיך השפע דרך הצינורות עד \n"},{"index":18,"he":"שהגיעם כולם לאל מ\"י, ומשם הריק בשם אדנ\"י. וזהו סוד סמיכת גאולה לתפילה, וסימן: \nסמוכים לעד לעולם עשויים באמת וישר (תהלים קיא, ח). ולפי שסוד גאולה ותפילה הוא סוד \n"}]}
