ספר גן נעול
קטע 5
הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
כל צד והדם הוא הדיו שלו שבו כותב צורות היצורים כמו שאראה לך כשנתראה פנים. וכמו שרמזתי לך ה' בצורת ה': ועתה אדבר באלפא ביתות. דע כי הריגת כח הדמיון הרע קשה מאד, יותר מהריגת כח החוש הרע. והריגת כח התאוה הרוחנית חזקה וקשה מאד, יותר מהריגת כח התאוה הגופנית. והריגת כח העדרים שהם הצאן והוא כח ההרגל קשה כמעט יותר מכולם. ואמרי הריגות ענין באלה כולם, הוא מפני שאין שום דבר מאלה, כי אם פרידה מזולתו אשר הוא הפכו. גם המות איננו כי אם פרידת הנפש מהגוף "וישוב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה" (קהלת יב' ז'):
ודע שהריגת הדמיון הרע צריך כח אלקי וסייעתא דשמיא, מפני שהשם ית' חתמו בחותם שמו הנכבד והנורא. והאיש הנכנס להלחם בו להעדיר כח מלבו ומדם קרבו, מוצא מיד יוצאים לקראתו שנים עשר אלף מלאכי חמה. ורואה לפניו שדים אשר אין להם מספר, ושטן אביהם על גביהם וכולם מפחידים אותו ומבקשים להרגו. כמה שנאמר (שה"ש ה' ז') "מצאוני השומרים הסובבים בעיר הכוני פצעוני" וכו'. וכל שיר השירים מלא מזה. ואמנם עם השבעת (השמות) ועם ידיעת ההזכרה, המזכיר המשביע מאחז פני כסא והשם פרש"ז (פרש שדי זיו שכינתו) עליו עננו. כמו שנאמר במשה, אחוז בכסא שלי ואחז בו ואז פרש עליו זיו שכינתו. והזוכה זוכה ואם בא לטהר מסייעין אותו וכו'. ואמנם חמשים שערי בינה הנזכרים למעלה שבסופם נחתם הקץ הם נרמזים בתורה בשמות הנצלים מן התיבה שהם אב אחד ושלשת בניו:
'נח שם חם ויפת': שהם כוללים 'חמשי"ם פתחי"ם'. ונאמר "שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ" (בראשית ט' יט'). ומענייניהם הנכתבים בתורה יובן כל דבר על אמתתו. ואתה יודע כי פרשת בראשית נחתמה בענין נח ופרשת נח נחתמה בענין אברהם. והמיחסים מן זה ספר תולדות אדם וכו', דרכיהם הם אלה:
אדם שת אנוש וקינן מהללאל ירד חנוך מתושלח למך. הנה ט' ספירות ואמנם חנוך הוא ספירה שבעית ונפרד, אבל נח הוא ספירה עשירית והראשית נאמר בו ז"ה תולדות אדם ושנה בו מעט, וזה דרכם כולם: אדם, ויחי, ויולד, ויחי, ויולד, ויהיו, וימת: , ויחי, ויולד, ויחי, ויולד, ויהיו, וימת:
שת, ויחי, ויולד, ויחי, ויולד, ויהיו, וימת: אנוש, ויחי, ויולד, ויחי, ויולד, ויהיו, וימת: קינן, ויחי, ויולד, ויחי, ויולד, ויהיו, וימת: מהללאל, ויחי, ויולד, ויחי, ויולד, ויהיו, וימת: ירד, ויחי, ויולד, ויחי, ויולד, ויהיו, וימת: חנוך, ויחי, ויולד, ויהלך, ויולד, ויהיו, ואיננו:
מתושלח, ויחי, ויולד, ויחי, ויולד, ויהיו, וימת: למך, ויחי, ויולד, ויחי, ויולד, ויהיו, וימת: נח, ויחי, ויולד, ויחי, ויולד, ויהיו, וימת: אלה תולדות נח נח. ואלה תולדות בני נח שם חם ויפת. אלה תולדות שם שם וילד, ויחי, ויולד: וארפכשד, חי, וילד, ויחי, ויולד:
ושלח, חי, וילד, ויחי, ויולד: ויחי, עבר, וילד, ויחי, ויולד: ויחי, פלג, וילד, ויחי, ויולד: ויחי, רעו, וילד, ויחי, ויולד: ויחי, שרוג, וילד, ויחי, ויולד: ויחי, נחור, וילד, ויחי, ויולד: ויחי, תרח, וילד, ויחי, ויולד: ואלה תולדות תרח תרח הוליד את אברם וכו' וימת הרן בחרן ויהיו ימי תרח וימת תרח בחרן:
ראה והשתכל בהבדלים המופלאים הנזכרים באלה באי תולדותיהם ובחייהם ובהוית' ובמתת קצתם, ותבין מהם ההנהגה האלוקית בבני אדם וההשגחה העצומה במקצתם, והעניין שבין אדם לקונו ממנו בכלל וממנו בפרט. רק בעניין האבות ובתולדותיהם ובחייהם ובענייניהם כולם איני צריך להעירך עליהם שהם אברהם אבינו ע"ה:
ועדינו היום ההשגחה מפורסמת חזקה ועצומה תמיד בכל דור ודור ש"ל (שבח לאל), ואפילו בפשעים מאומתינו ליסרם, כמו שנאמר "כאשר ייסר איש את בנו יי אלקיך מיסרך" (דברים ח' ה'). ונאמר עליו "רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקד עליכם את כל עונתיכם" (עמוס ג' ב'):
ולפי דרך זו תעיין בכל דרכי התורה בכלליה ובפרטיה ואותיותיה ונקודיה וטעמיה וחילוף תיבותיה ופסוקיה וסדריה. וסתומות ופתוחות ומסורות וחלופי האותיות וחלופיהם וחלופי חלופיהם. והבט את האותיות וחלופיהם וכל הדרכים שדומים לאלה ולדומיה, ואז יתכן שתוכל להשיג בהם ההשגה הנבואית אם אתה ראוי לכך:
ולפיכך אעידך על דרכי האלפא ביתות שמהם התחייבו דרכי התורה ונתיבותיה כולם כאשר הם: אב גד הו זח טי כל מנ סע פצ קר שת: בג דה וז חט יכ למ נס עפ צק רש תא: גד הו זח טי כל מנ סע פצ קר שת אב: דה וז חט יכ למ נס עפ צק רש תא בג: הו זח טי כל מנ סע פצ קר שת אב גד:
וז חט יכ למ נס עפ צק רש תא בג דה: זח טי כל מנ סע פצ קר שת אב גד הו: חט יכ למ נס עפ צק רש תא בג דה וז: טי כל מנ סע פצ קר שת אב גד הו זח: יכ למ נס עפ צק רש תא בג דה וז חט: הנסתרות, נפלאות יש בם. וכללם צריך לסדר אותם בסדר נכון. וכתבתי לך אלה להראותך איך תנהיגם ותסדרם בסתריהם. והזהר מאד שלא תטעה בסדוריהם שכלך אל עין סדריהם פעמים רבות ואל תסמוך על קצתם, כי רוח הקדש בקרבם. ואם תזכה "יפתח יי לך את אוצרו הטוב, את השמים לתת את מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך" וכו' (דברים כח יב'). וצריך שתגלגלם ככה עוד עד הסוף. ועוד כזה:
את כל בש ימ גר טנ דק חס הצ זע ופ: תא עז צה סח קד נט רג מי שב לכ פו: פקח עיניך ועין לבך וראה מה נתפש ברשתות האלה ותבין כי כשתחבר ד"ק עם ד"ק ותהיה מדקד"ק על מספרם כמו שהוא מצוה לך ששניהם ציווי אחד, תמצא מיד שהם כוללים ח' שמות הקודש. והוא הרמוז בספר יצירה בראשו קק"ח הפוך. כי יש סכנה בהזכרתו ישר למבין שם מדת יצח"ק שהיא מדת פחד ומדת קנאה ששם מדת פינח"ס. ואם תכיר באר"ה של מרים ותדע כמות השקל שהוא עשרים גר"ה וסודו עשרי"ם גר"ה השק"ל והוא הר"ג נפ"ש הרשעי"ם הנכנסים בסוד החשו"ב, אז תכיר המדה:
ואם יברח דמך מלבך בהשגתה שהיא יציאה מן כ"ח אל פע"ל שוב למקום, שלכך נאמר רצוא ושוב. ועל דבר זה נכרת ברית, "ולא יהיה (בכם) [בהם] נגף בפקד אותם" (שמות ל' יב'). כח אלקי הוא שהוא ש"ר מוש"ל על המנין. ואעפ"י ש"שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד ש"ר שלו"ם" (ישעיה ט' ה'). ועל כן כתיב "למרבה המשרה ולשלום אין קץ" (שם) "ותהי המשרה על שכמ"ו" (שם) והוא חשבון כ"ו ש"ם ש"ם יהו"ה. וכך עולה מה שבתוך הרש"ת חשבו"ן, והוא נראה בחושי"ם. וסוד ד"ק ד"ק, ח"ר וכשתחבר עוד ג"ר עם ג"ר והוא חבור אב"ר עם אב"ר בסוד ג"ר ג"ר יהיה ו"ת. חבר שני העניינים יחד ותמצא סוד שניהם חרות על הלחות. וסוד ט"נ ט"נ שבתוך חולי"ה חולי"ה ובקצוות פאו"ת פאו"ת וסודם ימי"ן ושמא"ל שמא"ל וימי"ן והחבור או"ת וסי"ד סי"ד ואו"ת והם אות חקוק על יסו"ד. והסוד פ"ו פ"ו פני"ם ואחו"ר מ"ח ול"ב מלאך ושר. והנה "אמר ליי מחס"י" עד "כי אתה יי מחסי" (תהלים צא')
שהם משני הצדדים זה מפה וזה מפה. וסוד כה"ן גדו"ל ועל פי"ו כ"ל חכ"ם מחכי"ם: ומפני זה הכח נאמר "ויבל"ע מטה אהרן את מטתם" שכן כתוב עליהם ויהיו לתנינים מנין היוליות שכן 'אי"ש מטה"ו' 'אי"ן י"ש' שסודם שמא"ל. אבל 'לתנינם' ויהיו 'דומין לתלי' 'דומים לדמות' 'למין כשפים'. ולמה נקרא שמם כשפים מפני שהם מכחישים, 'אכ"ל מחש"י פמליא של מעלה'. אל תיקרי מכחישים אלא מחשיכים כח מושל על הפלאים. ואם כן הם מכחישים מציאות השם ית' שהוא מושל על הפלאים ועל האלפים. ומספר 'פמלי"א ש"ל מעל"ה' 'ה' המפורש':
ודע כי כל המכחישו נקרא כשפן וכל כשפן הוא מכחישו. והמאמינו עליו הכתוב אומר "והאמין בידוד ויחשבה ל"ו צדק"ה" (בראשית טו' ו'). מפני שהוא ק"ץ הול"ד סל"ם, סינ"י ה' שמות הקדש שהם י' פעמים אחד. רמז י"ה שהוא שם לעשר ספירות ה' כנגד ה', אדנ"י כנגד אדנ"י שהוא כפל ראשון והו"א ק"ל. וכן א' כנגד א' שהו"א כבד וסודו בו עם ט' חול צו חק. כך צריך שתעשה כזה אם תרצה להדמות לשם בדרכיו בכל התורה כולה ובכל השמות כולם עד שתחבר אות לאות ואחד לשנים ושנים לשנים ותפרידם גם כן פעם לחלקים שוים ופעם לחלקים בלתי שוים ופעם בתוספת ופעם במגרעת באלה הצורות הכתובות אצלך על אלפא ביתא של הרב ר' יצחק מבדרש ז"ה:
א ג ה ז ט כ מ ס פ ק ש: ב ד ו ח י ל נ ע צ ר ת: ת ש צ פ נ מ י ט ו ה ב: ר ק ע ס ל כ ח ז ד ג א: דע כי הדרכים הראשונים המסודרים בם הם רמז לכם ההופכים. והדרך הראשונה הישרה תתגלה מן השירה של הים והשנית תתגלה משירת האזינ"ו ו' זי"ן ה"א א' הזי"ו ל"ך זו זו זו זו גל גל גל גל וגזל. ואמנם זהו סוד להב החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים שהוא דרך ההשגה הנבואית עם האותיות. אלה ראשית דרכיו להמציא ממנו כל הלשונות וכל החכמות באמצעות מדות הספירות והחותמות ולהוריד בהם הכחות העליונות האלקיות ולהשכינם בארץ. כמו שרמזו שאברהם הוריד השכינה מערבות לערבות ויצחק הורידה יותר ויעקב הורידה לגלגל הירח עד שבא משה והורידה לארץ שנאמר "וירד יי על הר סיני". והכרבים שוכנים מקדם לגן עדן ובעל הכח השלם מנצחם בכח שם המפורש הנקרא שדי מנצח המערכות כולן. שנאמר "יי איש מלחמה יי שמו":
א אב אבג אבגד אבגדה, וכן עד סופן: ב בג בגד בגדה בגדהו וכן עד הכל: ג גד גדה גדהו גדהוז וכן השאר: ד דה דהו דהוז דהוזח וכן כולן: ה הו הוז הוזח הוזחט יחד: ו וז וזח וזחט וזחטי עד סופן: הנה אתה רואה באלה צורות האצילות ודמות השפע הנאל"ץ והנשע"ף מן הספירה הראשונה שהיא נקראת כתר עליון, אויר קדמון, שכל ראשון, מחשבה עליונה. שגם היא שפע שאינו ממינה, כמו שאין האלף נכתבת ממין הסופר שכותבה אבל היא (האות) צורה נשפעת מכחו והיא המעידה על כחו והשאר כולו ממין ידוע נאצל זה מזה. 'וקרא זה אל זה ואמר ק'ק'ק' יי צבאות מלוא כל הארץ כבודו':
ודע כי שם הקדש חקוק וחתום על ארבע קרנותיו מהם ד' אותיו"ת אהו"י. וזהו סוד י"ו ה"א ונלקח הפוך והוא חתום הפוך על הדבר הנקרא כב"ד צו מחיי. וצריך למנות אותיות שהם סוד כולל "כי ששת ימים עשה יי את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש". שש"ת הם תשר"ק והיא אלף וסימנה א' י' של ימים היא רמז לחו"ר (הו"ד) ונשאר מי"ם והוא מ"ן והוא מספר כ"ב (ז"ל כל האותיות שבטבלה) אותיות, שהם ץ' של עץ ה"א החיים גם צ' של צלם שהוא בעצמו עץ. והנה הענין הנקרא בו כדמות תיבות עולה ל' (ו' שורות בכל שורה ה' תיבות הרי הכל ל', גם א' נקרא תיבה) הרי צ"ל והחותם שהוא וזחט"י הוא מ' הרי צל"ם. וכלל כל המספר הכולל את כולם עולה הנפ"ש (כל שורות הטבלה) ודע זה מאד:
וראוי שתדע שהחשבון הכולל את רל"א שערים, צריך לגלגלו אל כל צד שכך נאמר חזר גלגל פנים ואחור. והנה מספר הטור הראשון באר"ך כ"ל אבגדה"ו עולה כ"א. ואין לו מלות אבל יש לו ו' אותיות ואם כן הכל כ"ז והוא אכ"ו והוא בלשון יון שמע. ואמרו ז"ל שמע בכל לשון שאתה שומע. ומספר הטור השני באר"ך עוד עולה מ"ח ותיבותיו ו' ואותיותיו י"ב הרי י"ח והכל ס"ו. וסוד שני הדרכים "וכסא"ו כשמש נגדי" (תהלים פט' לז'). והטור השלישי עולה פ"ה ותיבותיו ו' ואותיותיו י"ח והכל ק"ג, סודו מזון וסוד מחנ"ה. והטור הרביעי עולה קמ"ב ועם י"ח לאותיותיו ותיבותיו הרי ק"ס וסודו ע"ץ צל"ם כס"ף קי"ן נקו"ד והכל ס"ק. והטור החמישי עולה הקס"ם וסודו ה"ר הכעס"ן הקדמו"ן העצ"ם המנוק"ד אד"ר באב"ר דר"א. ועם בי"ו (יח') הנזכרים הנה נשלם בהם סוד היר"ח שהוא הרח"י והוא סוד הריח והוא ברכ"א והוא סימן הגאולה. וכל הדרך הזה הלך באר"ך והשני הולך ברחב ומספריו כולם
אכתבם לכם בין לאלה ובין לאלה ברמז. הרחב ל"ה נ' ס"ה פ"ה צ"ה ק"י הכל תל"ה. והארך כ"א מ"ח פ"ה קמ"ב ר"ה הכל ראש"ו. אעפ"י שתמצא חלוף פ"ה במקום פ"א גם קמ"ב במקום ק"כ גם ר"ה במקום קס"ה, דע שלא נפל זה פ"ה במקר"ה: שם הארך: אגוי יה לה: בה טי ד כי נ: גז יב יח כה סה:
דט יה כב לפה: היא יח כו לה צה: ויג כאל מ קי: אלה עולים אי"ש (אולי אש) שהוא מראה רוח הקדש וכן הכל. כי צורת העומק היא דמות רוח הקדש ודי ברמזה הוד והדר לפניו עז וחדוה במקומו. ורוח הקדש מלבשת הכל ועולה ויורדת בם ונמצאת בכל חלק וחלק מחלקי הכל. נאמר בצורת שם הרחב:
כ"א מ"ח פ"א ק"כ קס"א: שם העמק: כא יח ל (לו) מה סה: (יה) עז יד: באמרה בצורת היוד בכל האותיות ובנקודה בכל חלקי המציאות ובעתה, ובנפש בכל הגוף ובשכל בכל הנפש ובחום בכל חלק מחלקי האש ובלחות בכל חלק מהאויר. ועד כאן משל בלי שנוי והתחלפות דבר מאלה בעת בלתי עת, מפני שאלה כולם מוטבעים אלה באלה וכולם עליונים. אך הקור במים מתהפך בצורות רצוא ושוב ומקבל כח החום מן האויר ומן האש ומן השמש ומשתנה באיכותו מקר לחם. והאור יומיי והחושך ליליי וטבעו מתחלת בריתו קר ולח מקבל לחות מן האויר המקיף בו שהוא כצורה לו, והנו מקבל מעליונו ונותן לתחתונו. ואין צריך להאריך בזה כי זה מבואר לכל חכם משכיל שהוא מקובל ושלם במופתים ברורים מורגשים ומושכלים שדי בהם. וההתהפכות החזק ימצא בעפר. ועל כן היה שנוי צורות מתחלף ומשתנה בפרטים ובכללים בתולדות המתחייבים מן תנועות הגלגלים סביב היסודות ומן הכוכבים
והמזלות והתקופות והמולדות הצמודות שהן לבריות צנים ופחים ומלכדות ורשתות ומצרות: ואלה הם דרכי הסודות אשר ברומו של עולם עומדים ונרמזים במשלים וחידות לחכמי הנפשות המיוחדות אשר לשם תמיד מיחדות ולעבוד אותו בכל מיני העבודות הנחמדות בכל יום ויום מתבודדות, עד הכירם שרשי היסודות. ויש במציאות שלשה מינים בעניין הנזכר. יש מי שנושא ונותן בשיווי ויש מי שנותן ואינו נושא אבל מי שאינו נותן ולא נושא אין לו מציאות. והנושא והנותן פעם ישא דבר ויתנהו ופעם יתן דבר וישאהו ויהיה זה בו מתגלגל חלילה. ופעם ישא מזה ויתן לזה האחר, אבל לא למי שקבל ממנו:
וזה כולו גלגליי והעולם השפל הנושא כחות מן העולם הגלגליי והשכליי ואינו נותן להם דבר. והגלגליי נושא מן השכליי ונותן לשפליי. והשכליי נותן לגלגלי ואינו נושא ממנו דבר. ואם כן נדיבות השכליי היא על דרך חן וחסד ורחמים. וכל מידה טובה שאפשר להיות במי שהוא חונן לזולתו ומרחם עליו ומתחסד עמו ומוותר לו מטובו ומאציל ומשפיע לו ממעלותיו ואשר נמצא אותו לפי כחו ונדיבות הגלגליי איננה כל כך חזקה בשכליית משני צדדים. אחד מצד שאין עשרו כעשר עליונו ושני שאין המקבלים ממנו ראויים לקבל מה שקבל הוא בעצמו, וכל שכן נדיבות התחתונים שהיא חלושה בערך אל העליונות במה שמתנדב דבר מזה לזה:
ואם כן מה שימצא מהנדיבות האלוקיית על העולם השכליי אין ראוי להעריצו לנדיבות תחתוניו כולם, גם אינו ממינם. וזה ידוע לך ולפי זה העניין צריך שתחשוב שאין מתנות בני אדם מזה לזה שוה כמו שאין מתנות הנפש וכחותיה לחלקי הגוף שוות. שהרי חלקה שפעיה לכל האברים לפי כחה ולפי הראוי לכל אחד ואחד מהם כפי הסדר הטבעי לטובה הגדול הכללי הכוללה עמדתו וקיומו לזמן אחד הוא החיים. ועל כן יבטלו שאר טובותיה ממנו בהעדר חייו ויורה זה שהם היו סבת מציאתו אותו הזמן שנמצא:
וחיי גוף האדם נתנו לו כדי להתעלות מהם אל חיים אחרים מעולים מהם והם הנקראים חיי העולם הבא. ואם יעדרו אותם נעדרו אלה ואם נמצאו אותם הנה אלה נמצאים וקימים בסבתם וחיי העולם הבא לנפש המשכלת באים מעולם השכליי, כמו שבאים לעולם הגלגליי חיים מעולם השכליי. והושמו כחות התולדות הטבעית וכחות הגלגל הזמניות לשמרים ולשוערים על כל נפש ונפש של כל איש ואיש ממנו. וביד כל כח וכח טבעי שם קבו"ע וחותם רבו"ע במראות מתחלפות צבו"ע:
והחכמים היו מוסרין אותו לבניהם ולתלמידיהם פעם פעם אחת ב' שבו"ע. והתלמידים היו מתבודדים ומעיינים ב"ו עד שהיה מלחש להם. ורמז זה כי שם בן מ"ב משלים לפי הוצאתו מפסוק בראשית בשתי אותיות שבו ו"ב של ובה"ו. שסודו חו"ה ונחלק כך, ו"ב ה"ו. והמעיין בו קנאים פוגעים בו, אם הוא בועל ארמי"ת שסודו מתרי"א. ורמזה תמורה ושמה תרומה. וכן כתוב "ויקחו לי תרומה". והקבלה בו ויקחו לי תרומה ופירושו ויקחו לקדש תרומה, ודברי רבותינו ז"ל ויקחו אותי תרומה והבן כל אלה. והרואה:
בו מיד יחזור בתשובה ויהרהר בבינה ויחזור ב"ו. כי בהפ"ך יהפך השם מן ב' של בהו עד ב' של בראשית. כי הוא סוד היות שומרי חותם השם ארבע אותיות הקדש, ב' שהם הגדולים במעלה ועל ב' של בראשית רבתי וב' מהם בסופה. וידוע ששם ארבעתם ד' פ' אד"ם והם פנים ראשונים. והרמז כשתגיעו לאבני שיש טהור, שסודו הטור השישי שהוא חותם ששת ימים, אל תאמרו מים מים:
והסוד שני פעמים אדם שהוא מים והוא בראשון רמז אל מים העליונים ובאחרון רמז אל מים התחתונים. ולפיכך אמרו כי מים העליונים תלויים במאמר שסודו באפר הנהפך להיותו פאר. תדע זה ממלת בראשית ומאמרם בראשית נמי מאמר הוא. ותרגומו בלשון ארמ"י הנרמזת בחכמת"א וסודו בכ"ח אמ"ת והוא מרובע החוזר שהוא בספר יצירה יה"ו שסודו כ"א אהי"ה ועליו נאמר שחותמו של הקב"ה אמת שנאמר "ויי אלקים אמת" (ירמיה י' י' ). וכן תמצאם בראש ובסוף, בראשי"ת בר"א אלקים וסודו בבא"א. והוא שהיה חסר מן החותם שסודו ב"ב ק"מ