{"id":"kabala-2ccda0269247-1-2","bookId":"kabala-2ccda0269247","part":1,"torah":2,"title":"קטע 2","hebrewTitle":"קטע 2","segments":[{"index":1,"he":"הנקרא עץ החיים, גם עץ הדעת הטוב והרע, אשר שניהם בתוך הגן כדמות הפרי שבתוך קליפות \nהאגוז:\n\nוהפירות ג' מינים. (א) פרי נאכל מבית ומחוץ כולו, כאתרוג והדומים לו. (ב) ופרי נאכל \nתוכו ולא ברו כאגוז. (ג) ופרי נאכל ברו ולא תוכו כתמר. ומי שאין תוכו כברו אל יכנס \nלבית המדרש. והרמז ר' עקיבא שהיה תוכו כברו, ע\"כ נכנס בשלום ויצא בשלום. אבל אחר \n(אלישע בן אבויה) לא היה כן כי טינה היתה בלבו, ועם היותו חכם גדול בתורה ניצחתו \nמדת הדין. ויצא לתרבות רעה בעת הנסיון והבחינה. ור' מאיר רמון מצא תוכו אכל קליפתו \nזרק:\n\n"},{"index":2,"he":"והזוכה להשגת הספירות צריך שיזהר מן המדות ההפכיות, פן ימות במלחמת היצרים והשמירה \nכולה תלויה בכך שישים הנכנס בסוד כל ספירה בענין אותיות היצירה כל דעתו בשם הנכבד \nוהנורא לכבודו לבד לא זולת זה:\n\nועתה אבאר לך איך תתנהג בהשגת השם, בכח הספירות הנזכרות, בקבלך שפעם בכלל מהותך. דע \nשיש באדם שלשה עניינים שבהם הוא משיג כל השגותיו. בכח השנים מהם, בו כוללים י' \nספירות בלי פירוד, חמש כנגד חמש, והאחד מהם בו ה' ספירות לבד והם חצי י' השניים \nפנימיים תלויים בשכל ובנפש יחד. ה' כוחות לשכל תלויות על חמשה חומשי תורה. וה' \nכוחות לנפש תלויות על חמש מגילות (ס\"א מגולות). והאחד חיצוני תלוי בגוף הפועל ה\"א \nפעולות חיצוניות (כמו) באותיות, לפי הפעל השלם שבגוף. והם חקיקה במישוש האצבעות \nבעט, והעט בדיו עם הלוח שעליו חוקק האותיות ומחדש מהם בריות חדשות ובונה עולמו \nומחריבו, עד שאומר 'דין אהניין לי'. וזה הפעל הוא פעל אלקים. כי כמו שהאדם חוקק \n"},{"index":3,"he":"אותיות שהחמר שלהם הוא הדיו. ובאמצעות הקנה הוא לוקחו מן הקסת ומצייר בו צורות \nמתחלפות, כן השם חוקק אישים פרטיים בעלי צורות מתחלפות באמצעות הקנה בעל הברית. \nוהדיו יורד דרך הצנור לח מן העט מושך אותו מן הקסת ויורה כחץ, עד הגיע אל הלוח \nבחלון תעלומה ונדבק בפנים ונקפה ומתיבש ונתפש ומצטייר מבית עד התגדלו בהעלם ויוצא \nלאור העולם. נגלה לחיצונים בחיצוניותו ונעלם בפנימיותו, כדמות האות שנגלהו ניכר \nונסתרו נעלם:\n\n"},{"index":4,"he":"ומזה תבין סוד העבור, כי איני ראשי להרחיב בו יותר מזה מפני פחד האשפ\"ה הידועה \nהנזכרת במשלי בניני פלטרין. והרמז הוא אשר שכבת זרע, שהוא דם בכיסיו והוא זר\"ע לב\"ן \nוהוא שט\"ן דומה לדיו אשר הוא שחור. וסוד די\"ו שחו\"ר רו\"ח ושד\"י:\n\nהנה החקיקה נרמזת והיא פעל ראשון, והחציבה פעל שני והיא תקון הצורות בחמריהם כתיקון \nכל אות בדיו. והוא לפי היות ההתחלה מנקודה קטנה בצורת נקודת חולם או נקודת חיריק או \nנקודת שורק, שזו עליונה וזו תחתונה וזו אמצעית. כח מכריע בנתים, בין פמליא של מעלה \nובין פמליא של מטה. בין בית דין העליון ובין בית דין התחתון. ונחצבה הנקודה הזו מן \nהעליון ונחקקה בתחתון. חצובה מרוח הקדש והחקוקה ברוח (החול) [הקדש]. והיא עולה \nויורדת ועומדת תלויה באמצע. ומדת הדין קשה תוך האות שמה דגש והיא נקודה אמצעית. \nומדת הרחמים רפה היותה על האות, רמז אל ההקפה, ושמה רפה רך וקשה תבנית גבור וחלש \n"},{"index":5,"he":"ופתח וקמץ עם צרי וסגול הם מתחלפים. שהם שני מלכים ושני משרתים. קמץ גדול וקמץ קטן \nשהוא הנקרא צרי. שני מלכים, אחד מורה על מלך גדול ואחד מורה על מלך קטן. והנה שני \nכוחות, כח גדול וכח קטן, פתח גדול ופתח קטן שהוא הנקרא סגול. שני משרתים, אחד מורה \nעל כחו שהוא גדול. ואחד מורה על כחו שהוא קטן. והסוד הוא לפי מה שזכרנו, בצורה זו \nהמצויירת פה:\n\n"},{"index":6,"he":"א א א א א א א א:\n\nכמו ג' נקודות בשורק, במקום נקודה אחת אמצעית. להודיע שהתיבה כלולה משלש כוחות \nוהשגחתה בתחתונים ומבטת תמיד לאחריה. כלומר, מה אחריתה. וכשתחבר שני המלכים שהם קמץ \nוצרי, אשר סודם קטן וגדול, שם הוא ועבד חפשי מאדניו. תמצא צורות שניהם משותפות שוות \nעם צורות שמשיהם שהם פתח וסגול. כי אלה נכללים בקו אחד ושלש נקודות זה כל קו אחת \nושלש נקודות כאלה כן אלה. וארבעתם אם כן מורים על מעשה מרכבה ועל הצטרפות אלה עם \nאלה, וכולם אם כן שני קוים ושש נקודות לארבע צורות. ועל דרך משל א ב ג ד נקודם \nבארבעה נקודים וצרפם והפכם בכל גלגליהם ותבין מהם \"סוד אדני ליראיו\":\n\n"},{"index":7,"he":"ודע כי השורק המשולש רמז לקו נוטה למערב. כי השכינה במערב והוא שמש לנקודה האמצעית. \nודע כי השוא שצורתו בעלת ב' נקודות תחת האות, משתתף לעתים עם המלך הגדול שהוא הקמץ. \nוימהר תנועתו, וישנה אותה לעלוי, להדמות אל המלך היושב על הכסא והוא החולם. הוא \nמשתתף עם המלך הקטן הנקרא מלך קטן והוא הפתח הגדול. כי ארבעתם ארבעה מלכים הם. אלא \nהשנים גדולים והשנים קטנים ומשתנים וממהר תנועתו לבד ואינו משנהו. וכן משתתף עם \nהסגול וימהר תנועתו ולא ישניהו. אבל אינו משתתף עם הצרי לעולם והוא דומה לו בצורתו, \nאבל לא במערכתו ותנועת שניהם הפכית כי זה מאחר התנועה וזה ממהר התנועה. 'ודמיאן \nנקודתא באותיותא כנשמתא דחיי בגופהון דבני אנשא'. ומספר כל הנקודות יד\"א עם הדגש. \nורמזם \"פס יד\"א כי כתב\"א\" (דניאל ה' ה'). וכלל הקוים ב\"א עם הרפה וכבר נרמז בסוד גם \n\"אהב\"י אהב (ו\"מ י\"מ) [ומשחרי ימצאנני]\" (משלי ח' יז'):\n\n"},{"index":8,"he":"והנה החציבה נרמזת בפעל האנושי אשר ממנו יודע הפעל האלקי. כי המלאכה משבחת את בעליה \nאו מגנה אותו. ואם היא מופלאה יפלא השבח:\n\nוכל צורות מלאכה נחלקת אל שלשה מינים שסימנם שב\"ח, ורמזם \"מבכי נהרות חב\"ש\" (איוב \nכח' יא'). והן צורות חלק כדמות הלובן בלוח או השחרות על הלובן באותיות על הדף. \nוצורה בולטת וצורה שוקעת כדמות חותם הזהב על השעוה. ושתי הצורות השניות הפכיות, \nוהראשונה אמצעית ביניהן, שאינה לא בולטת ולא שוקעת. וכשהשמש זורח לנו מהמזרח, מראה \nלנו צורה בולטת ומתחייב ממנה האור. וכששוקע במערב צורתו אצלנו שוקעת ויתחייב ממנה \nהחשך:\n\n"},{"index":9,"he":"ואמנם צורת האותיות עם היותה בדמות חלק נוטה אל הבולטת, וצורת העינים בולטת מן \nהאותיות שבה צורה בולטת עבה וגסה מאד בעניין יחודה, יעלה בסוד האורים והתומים \nומצטיירת בתוך עיני הראש. ומאירים האותיות את העינים בשקיעתן בהם ומשם עובר הכח אל \nהלב ומשתקע בו בולט. והלב מקבלו ומשלים בהם פעלו ויוצא מן הכח אל הפועל, בהשגתו זאת \nהמופלאה הנעלמת. ומי שרואה את האותיות ואינו מגיע בראייתם אל זה הפעל הנעלם, דומה \nבהם לפי ערך זה המעשה האלוקי המופלא, למי שאינו מכיר את האותיות ורואה אותם כתובות \nבספר, שלא יעבור דבר מהם אל תוך לבו להבין מה שהם אומרים ולא ישיג כוונתם בשום \nפנים. כן הרואה גוף האדם ואינו משיג עניינו, שלא יתכן שידע למה נברא ומה עניין \nמציאותו ומה תכלית הכוונה בו. וכמו שיש לגוף עניינים מתחלפים, כך יש לכל אות ואות \nעניינים מתחלפים:\n\n"},{"index":10,"he":"ומכאן ואילך אם אתה חכם תבין החציבה הנזכרת. והנה חקקן חצבן אמורים והחציבה כטעם \nשהיא מוטעמת ומתוקה כשהיא יפה ונאה. והפכה כשהיא כעורה ומגונה. שקלן, דומה לפעל \nנחירי האדם. תדע זה מסוד שקל הקדש באמרו, \"מחצית השקל בשקל הקדש. . . לכפר על \nנפשותיכם\" (שמות ל' יג'). כי הסוד, \"ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם\" (שם). והמגפה נעצרת \nעם ריח הקטרת. \"וירח יי את ריח הניחוח\" (בראשית ח' כא'). והמשקל מישב הדעות \nוהנחירים שוקלי השעות הנפרדות והזוגות בסגולת המנין. וכתיב \"ויפח באפיו נשמת חיים\" \n(בראשית ב' ז'). והשוקל האותיות צריך שיתבונן בסוד הזכרת השמות עם הנשימות הנעלמות \nהחתומות בכל החכמות ובהם יחיה אחרי מות. והנה המשקל והריח נרמזים המירו התמורה היא \nבמראות מתחלפות נראות לעינים ודומים לצבעים ולטבעים. כי הטבעים הם מחליפי צורות \nוממירין זו בזו צורות לחם בצורת דם. וצורת עסה בצורת לחם וצורת קמח בצורת עסה. \n"},{"index":11,"he":"וצורת חטה בצורת קמח וצורת שבולת בצורת חטה. וצורת עשב בצורת שבולת. והנה זה למפרע \nוישר עשב שבלת חטה קמח עסה לחם דם. והנה עשב בעל שב\"ע צורות בהגיעו לגוף הניזון. \nואמנם זה באדם, אבל שור אוכל עשב מתהפך מיד בגופו אל דם. וסימנם באדם ד\"ל ע\"ק ח\"ש \nע':\n\nוהצבעים מתחלפים וראשוניהם לבן. שהוא מקבל כל הצבעים, בסוד אש לבנה. ואחרוניהם שחור \nשהוא תכלית כל הצבעים בסוד אש שחורה. והשם חקק תכלית התורה שהוא ישראל בראשיתה שהוא \nבראשית. ורמז דבר זה אמרם ז\"ל, מחשבתן של ישראל קדמה לכל, שהם תכלית כל היצירה \nוחותם כל המציאות. כמו שהם חותם כל התורה. ועל זה העידה הקבלה שצריך לכתוב לעיני כל \nישראל בסוף שיטה אחרונה מיוחדת לעצמה ובאמצע השיטה כדמות החותם \"לעיני כל ישראל\":\n\n"},{"index":12,"he":"צירופם כל\"ל איל\"ן עשיר\"י, כולל עשר ספירות וכן מספרם הספירו\"ת. והם עמקי שכל הפועל \nוהם מעמקים תהום. רמז להם \"תהום אל תהום קורא לכל צנוריך\" (תהלים מב' ח'). וסמיך \nליה, \"כל משבריך וגליך עלי עברו\". וכן תמורת האותיות מעמקת עד תהום רבה ועולה למעלה \nויורדת למטה, פעם מאירה התמורה את העינים ופעם מחשיכה. כי העינים רואות בהמצא האור \nעמהם ובהיותם פקוחות. ובאור מבדילות בין התמורות שהם אות וחיים וברכה וקללה וטוב \nורע אולת וחכמה חן וכעור זרע ושממה עבדות וממשלה. ובתמורה מקום הסכנה שאם העינים \nעיורות אינם רואות עם האור:\n\n"},{"index":13,"he":"ובתמורות יצאו ההכנות בעניינים הפכיות, כמו ששמעתי אומרים שהשוטים הופכים מלת \" \n(בצלו) חמדתי וישבתי\" (שה\"ש ב' ג'), ואמרו (צלוב) שהיא מצורפת. ומי שפירש כך אמר \n(בצלו של צלוב) חמדתי וישבתי ועל זה הלך ולא ידע מאמר, \"לא תלין נבלתו על העץ\" \n(דברים כא' כג'). והראיה כי קללת אלקים תלוי לא היה חומד לשבת (בצלו) והרוצה לתלות \nיתלה באילן גדול. וזהו טפשות ורשע מן המוציא דברי התורה למינות, שהרי אם היה שיר \nהשירים שהוא קדש קדשים חול והיו העניינים כפשוטם חס ושלום, יורו כל דבריו אהבת חתן \nוכלה גופים לבד, ו\"חלילה לאל מרשע ושדי מעול\" (איוב לד' י'). לשום חכם שלם והוא \nמבני ישראל שהם זרע קדש, מבני אברהם יצחק ויעקב ותלמידי משה ואהרון ודוד ושלמה, \nלהעלות במחשבתן ששיר השירים הוא כי אם משל לכנסת ישראל עם הקב\"ה, שהוא לה כחתן שלם \nבכל השלמויות והיא לו ככלה שלמה בכל השלמויות, הוא לפי האלהות והיא לפי האנושות. \n"},{"index":14,"he":"והדבקות והאהבה בינה ובינו משותפת על דרך עלה וירדת, זו עולה וזו יורדת. \"מי זו \nעולה מן המדבר\" \"אל גנת אגוז ירדתי\", רומז לבתולה אשר דם בתולים ברכתו \"אשר צג אגוז \nכגן עדן\" וכו':\n\nוצורות השתתפות שניהם כצורות זכר ונקבה איש ואשה שכינה ביניהם. והוא החותם הידוע, \nי\"ה או אמור חצי השם, שמחציו מתמלאה תיבתו. זכו שכינה ביניהם לא זכו מסתלקת \nמביניהם, ונשארו אש אוכלת אש כמו שכתוב בפרקי דר' אליעזר וכן חתן וכלה. והאהבה \nהאנושית אינה משתתפת עם האלוקית אלא אחר רוב תלמוד תורה ואחר רוב השגת חכמה ואחר \nקבלת הנבואה. והיא סוד חת\"ן תורה, תי\"ו תוך ח\"ן, (ח) חכמה מימינה (ת) נבואה משמאלה \nנו\"ן כל\"ה. סימן עשר ספירות אלו בכלל:\n\n"},{"index":15,"he":"אב, גד, הו, זח, טי:\n\nכללם כל\"ה רמז למען שהוא כולל עשר נפשות, שהם בעלי עשר צורות מתחלפות. אבל מינם \nאחד, ולהם חזן אחד מדבר ומנהיג וכולם מביטים אליו ועל פיו יחנו ועל פיו יסעו. והשאר \nתשעה אנשים, שלשה כהנים ושלשה לויים ושלשה ישראל, שלשה בתי דינים. והעשירי יהיה קדש \nלה', וכלל מרובעם של עשר ספירות לפי זו הצורה:\n\n"},{"index":16,"he":"א ד ט יו כה לו מט סד פא ק:\n\nא' פעמים א', ב' פעמים ב' הם ד'. ג' פעמים ג' הם ט'. ד' פעמים ד' הם יו' וכן כולם. \nאגו\"י הולך כך, א'ב' הם ג'. ג' עם אב' הם ו'. ד' עם אבג' הם י'. ה' עם אבגד' הם \nיה', כי אבגד' עולה עשרה, וה' הם י\"ה. וכן כולם עד נ\"ה. כשתמנה הנוסף על המרובע \nיעלה בכללו שכ\"י, והשאר נ\"ה והנה סודם שכינ\"ה. הא למדת מכאן שהיא כוללת עש\"ר \nספירו\"ת בלימ\"ה. ומספרם קדו\"ש והוא סוד או\"ר או\"ר, ורמזם יהיה נודע מן יה\"י או\"ר \nויה\"י או\"ר. אלף וו רש רוח הקדש, אלף וו רש איש ואשה תאג\"י כתרים. והנה אגלה לך עתה \nלמה קראם בלימה:\n\n"},{"index":17,"he":"א ג ו י יה כא כח לו מה נה:\n\nדע כי אלה האותיות מורות גם כן על עשר ספירות, אשר מהם התחייב, והמספרם י\"ו אותיות. \nוכן המרובע שכתבתי לך גם כן הן י\"ו אותיות הרי מספרם ל\"ב. וכלל הראשונות בחשבונם \nעולה הי\"מ. חברם אלה עם אלה ותמצאם בלימ\"ה, וסודם ים הלב. כלומר שהלב משוטט ומתפשט \nבים החכמה, והוא ים של עשר ספירות ולהם שלשה ספרים הנזכרים. הדרך הראשון מספרו נ\"ה. \nוזה שכתבנו פה מספרו ר\"כ. והמרובע שלפניו מספרו שפ\"ה. וכלל שלשת המניינים לפי מספרם \nעולה 'לי\"ל שמרי\"ם'. וסודו 'ע\"ת ק\"ץ' והנה מצורף 'הכ\"ר הנפ\"ש', \"וכסאו כשמש נגדי\" \n(תהלים פט' לז'). וסוד 'בל\"י מ\"ה' 'כסא\"ו' וסוד כסא\"ו 'לבנ\"ה', ולבנ\"ה כשמש נגדי \nודמים והבן עמהם סוד 'נגד\"י' שהוא 'בינה' כוללת 'גד\"י ודל\"י' שהם משרתי 'כוכב שבתי' \nשסודו 'מחשבתי', והכל בינה מחשבתי והמשיגה הבין מחשבתי. והנה לבנה בבינה, גם חכמה \nכחמה, ודעם. וכשתבינם ותכיר קשר המולד בתקופה, מהם תבין השפע הנשפע מן המשפיע אל \n"},{"index":18,"he":"מקבלו:\n\nודע כי ג' דרכי הספירות שכתבתי לך, הם בסודם בינ\"ה. ופירושו י\"ב פעמים נ\"ה, שהעולים \nע\"ת ק\"ץ, והכל ס\"ם, והוא סת\"ר. וסודם ימינ\"ו, ו' פעמים ימי\"ן, \"נשבע יי בימינו\" \n(ישעיה סב' ח'). \"כי חלק יי עמו\" (דברים לב' ט'). \"וכפר אדמתו עמו\" (שם מג'). \"עליו \nבשמים ירעם\" (שמ\"א ב' י'). \"ויהי למטה בכפ\"ו\" (שמות ד' ד'), בימינ\"ו. כל אלה רמזי \nהבינה הדומה ללבנה. וכן באמת 'חמ\"ה ולבנ\"ה' הם מורים לאדם 'חכמ\"ה ובינ\"ה' אם זכה \nלדעת מהלכם לפי סוד העיבור ואם לא זכה הם לו 'מלאכ\"י חבל\"ה', והנה חכמה ובינה שנים. \nודע כי חותם ג' הדרכים יחד שעולה 'קלל\"ה ממית\"ה', בם 'כ\"ח ברכת\"י', מפני היות בהם \n'גמו\"ל וענ\"ש נהפ\"ך', ובהם הליל\"ה והימי\"ם חיי\"ם, שבם 'אלקינ\"ו מחי\"ה המתי\"ם', בכח \nהזמן שעליו תלויה כל אמונה ומי שאינו יודעו ומכירו נשמת מה לו. וסוד זמ\"ן זי\"ן מ\"ם \nנו\"ן, והוא החמ\"ר הראשון העליון, והוא במספרו נבר\"א. וזהו סודו לפי צורות הספירות. \n"},{"index":19,"he":"והשתכל בו והבינהו:\n\nא:\n\nאב:\n\nאבג:\n\nאבגד:\n\nאבגדה:\n\nאבגדהו:\n\nאבגדהוז:\n\nאבגדהוזח:\n\nאבגדהוזחט:\n\nאבגדהוזחטי:\n\nוכן עוד שיושלם טור אחרון שהוא בו כ\"ב אותיות ואז יעלה מספר כל הצורות בכלל החמ\"ר \nשסודו נבר\"א על פי האותיות לפי דרך אצילותן מן אלף ועד תיו. ועליהם נאמר, \"פלאו\"ת \nעדותיך על כן נצרתם נפשי\" (תהלים קיט' קכט'):\n\n"},{"index":20,"he":"ודע שמניין הכללים שתספור בחבור כ\"ב אותיות עולים ר\"ר, שהם ששה אלפים גם ה'. ואם \nתחברם תמצא כרו\"ב שהוא ע\"ץ החיי\"ם. ואם תאכל מפריו גם ברו\"ך תהיה ולעולם תחיה. ועוד \nצריך שתהפכהו מסופו לראשו עד שיצוייר שלם בחותם שלמה בששה קוים, על דרך זו וכן הכל \nעד אלף:\n\n"},{"index":21,"he":"ת:\n\nתש:\n\nתשר:\n\nתשרק:\n\nואז תהיה מלת א\"ת חותם. ואז תמצא כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה. ותכיר שנים \nכרובים זהב, אשר על הכפרת שהם בסוד השכינה. כאמרו \"וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים \nואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים\" (בראשית ג' כד'). לשמור ברוח הקדש \nהכרוב. ורמז המתהפכת תמצאנו ברמז סופי תיבות של פסוק הראשון של זה החיבור, ת'צ'ה \nת'נ'ה (משלי א' כ'). ואמנם ראשי תיבות גם הם רמז ח'ב'ת ב'ת'ק. להודיע בם אימתי נברא \nהעולם, ויוודע מהם אשר בתשר\"י נברא העולם והעד שהוא יום הדין. ואנו אומרים \"זה היום \nתחילת מעשיך זכרון ליום ראשון, כי חק לישראל הוא ומשפט לאלקי יעקב\" (פסיקתא דרב \nכהנא פסקא כג' אות א') והנה ראשו ח' וסופו ק' ותוכו ב\"ת. \"ואחר ילדה בת ותקרא את \nשמה דינ\"ה\" (בראשית ל' כא'). הוא מידת הדי\"ן, כי צורת יעקב חקוקה בכסא הכבוד. ואם \nכן הנה סוד האחד כרו\"ב נבר\"א, וסודו ימי\"ן שמא\"ל והוא איל\"ן שמי\"ם. והנה צורת \n"},{"index":22,"he":"ההתהפכות הנזכרת מספרה כ\"ח הק\"ף, וסודה כ\"ח הפני\"ם, והיא כ\"ח הפע\"ל כ\"ח אלף וקפ\"ה \nהם דעם והבינם כי הכל תלוי ב\"ך, והוא מנהיג המין. ורמזו אכי\"ר יג\"ר שהדותא, \nוכשתכפיל מספר הספירות זה על זה, יעלה מספרם שם ר\"ל נבר\"א ונ\"ה ול\"ב. וכשתהפכם תמצא \nש\"ם שני, \"שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו\" (שמות טו' כה'):\n\n"},{"index":23,"he":"ועתה אשוב אל מלת צרפן. דע כי הצירוף דומה לשמע האזנים, כי האזן שומעת והקולות \nיצטרפו לפי צורת הנגון וההברה. והעד כנור ונבל שמצרפין קולם ובצרוף הקולות האזנים \nשומעות חילוף ותמורה בחבלי אהבה והיתרים המוכים ביד ימין וביד שמאל הם מתנועעים \nמביאים הטעם המתוק לאזנים. ומהם עובר הקול אל הלב ומן הלב אל הטחול והשמחה מתחדשת \nבינתיים באמצעות תענוג חילוף הנגונים. ואי אפשר לחדש זה כי אם בצורת הצירופים והוא \nשיכה המוכה ביתר הראשון הנמשל לאות א' על דרך משל ויעבור ממנו או אל יתר אחד או ב' \nאו ג' או ד' או ה' כלומר אל יתר שני או שלישי או רביעי או אל חמישי כי נעמוד בחמישי \nעל דרך משל ומשם יגלגל ההכאות ויחדש בגלגול, ניגונים ונעימות מגלגלין הלב באמצעות \nהאזנים:\n\n"},{"index":24,"he":"וככה הוא עניין הצירוף לגלגל האותיות מחוץ עם העט בצורת צירופי אותיות אמ\"ש כאלה, \nאמש, אשמ, משא, מאש, שאמ, שמא. כן כל כיוצא באלה והדומים להם:\n\nואם כן כבר גליתי לך כל הנגלה המושג בהרגש. וצריך להודיעך מעתה מה שימצא בזה העניין \nבכח הדמיון שהוא המשיג השני הפנימי. ואקדים הקדמה קטנה לפני זה, והיא צריכה מאד לפי \n"}]}
