ספר שקל הקדש
קטע 8
הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
דרכים הללו הם במזל העליון ולא באותו היכל זכות אשר הסנהדרין שם ועל ברורה מן התורה בפסוקים ידועים, אמנם כי סודם ועניינם תלויים ברחמים למעלה, בני הוא סוד ענין אמרו בחנה שהטיחה דברים כלפי מעלה כאמרם ז"ל ותתפלל על ה' ובכה תבכה, והבן דהא במזלא תליא מלתא, וחיי דכתיב הנני יוסף על ימיך חמש עשרה שנה, יוסף ולא מוסיף במזלא, והבן מזוני דכתיב השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך, והבן דהא במזלא תליא מלתא, ואמנם כי סוד בית דין של מטה הוא סוד הענין אשר אמרנו בהיות התובע עומד ותובע והעדים מעידים והם עיני ה' משוטטות בכל הארץ, והתבונן התובע מי הוא ואמנם כי הנחש היה ערום ועל כן יעשה בדעת העדים ויציל נפשו מני שחת בדרך התשובה לאור באור החיים: מזבח היא היא המדה, ואמנם כי שרי מזבחות היו מזבח החיצון ומזבח הפנימי, מזבח של זהב הוא המזבח אשר לפני ה' והוא מזבח הקטרת להקטיר עליו קטרת סמים בבקר ובערב בהיות
הענין דק ופנימי והוא סוד ענין עולם הנסתר, אמנם כי מזבח החיצון הוא המזבח אשר אמרנו והוא מזבח הנחשת קטון מהיכל העולה וגו', ועל כן שתי מזבחות היו האחד פנימי והאחד חיצון, ועל הדרך הזה סוד רחל ולאה בסודותן העומד בענין קבורתן זו בדרך נסתר פנימי וזו בדרך נגלה בפרשת דרכים כפי הסוד אשר התעוררנו בספר שושן עדות ובספר הרמון כי זה סוד נסתר וזה דרך נגלה והבן, וכבר התעוררו בזה בסוד אלו ומפני שאחת מהם כה אמר ה' קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה, ותרגם יונתן בן עוזיאל ואמר קל ברום שמייא אשתמע שכנתא מבכה על בנהא, ואמנם כי סד מזבח הפנימי ומזבח החיצון דבר ידוע הוא כאשר אמרנו בהיות שני העולמות עומדים ברצון זה פנימי וזה חיצון, זה פנימי להקריב עליו דברים פנימיים ודקים כפי הראוי כי סוד אותו המזבח דברים דקים ופנימים וענין אותו מזבח החיצון דברים גסים ועבים יותר כי כך עניינו וסודו ודי בזה למשכיל:
שמטה כבר פירשנו והתעוררנו בספר הרמון שהוא טעמי המצות ענין סוד השמטה וסוד היובל, וכבר התעוררנו בסוד המדה הזאת בהיותה שולטת מקץ שבע שנים, ואין להאריך ולחזור העניינים כמתחלה ודי: כנסת ישראל כבר ידוע הוא בהיות כנסת ישראל הכלולה מסוד שש קצוות, ואמנם כי כנסת על שהיא כונסת וכוללת לענין ישראל של מעלה, והתבונן כי יש מפרשים כנסת כמו המאורשה המחוברת בבעלה והמתחברת תמיד עמו, וכוללת כל השפע הנמשך והיורד מעם ישראל סבא, ואמנם כי היא כלולה מסוד השש קצוות אשר התעוררנו בהם בתחלה: דוד המלך היא היא המדה הזאת ועל שם שדוד המלך הכין לבו ורעיוניו לכונן אותה ולסעדה כדת וחוקה באמת ובצדקה ולפיכך נקרא על שמו, וזהו הסוד ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם, אשר אקים להם מן העפר באמרו אקים את סכת דוד הנופלת, ואמנם כי דוד המלך הוא בחבור סוד האבות להיות מרכבה שלימה, ועל דרך הסוד האמיתי תמצא כי דוד
לא היה מלך עד שנתחבר עם האבות, ושם בחברון מלך שבע שנים ושם היה חבורו עם האבות להיות מרכבה שלימה, אמנם כי סוד דוד המלך אמרו ז"ל דוד המלך חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים, והכל בסוד אחד כי כפי אשר האבות אברהם ויצחק ויעקב זכו בסוד המדרגות שלשתם והשתדלו בהם נקראו על שמותם כך דוד המלך השתדל כל ימיו בנועם סוד המדרגה כאשר אמרנו והיא היא המדרגה שלו, ואמרו ז"ל דוד המלך חי שבעים שנה והוא סדר הענין הנכון, ואמנם אמרו כשהראה הב"ה לאדם הראשון כל הדורות הבאים לעולם הראה לו לדוד המלך המלך המשובח שבכל המלכים וראה שאין לו חיים כלל בעולם אמר לפניו רבונו של עולם וכו', מיד נתן לו שבעים שנה משנותיו ועל כן תמצא שחסרו שבעים שנה משנותיו של אדם הראשון, והמלך דוד חי אותם שבעים שנה שחסרו לו, ועל הדרך הפנימי בדרך נסתר יותר תמצא סוד אדם הראשון שהוא מאברהם עד יוסף הצדיק, ושם תמצא כי אברהם חסרו משנותיו לשנותיו של יצחק חמש
שנים שהניח לדוד המלך, ויעקב ע"ה שחסרו משנותיו לשנותיו של אברהם עשרים ושמנה שנה, הרי לך שלושים ושלש שנים יוסף הצדיק שחסרו משנותיו לשנותיו של יעקב ע"ה שלשים ושבע שנה, הרי לך שבעים שנה שהניחו לדוד לחיות בהם שהם סוד אדם הראשון, ואמנם כי סוד המלך דוד ע"ה אשר אמרנו הוא מדתן של מלכים והוא מלך על כל העולם וכבר הודענו זה והתעוררנו בסודו ועניינו: לבנה הלבנה אינה מאירה זולתי מאור השמש כי אין לה אור מעצמה כלום, ואמנם כי בכמה מקומות התעוררו ז"ל בענין זה ודבר זה הוא ידוע עליו ובכמה מקומות התעוררנו בזה, ואמנם כי סוד דרך זה התעוררנו בספר הרמוז, והנה משבעה רקיעים אשר התעוררנו בתחלה כפי אשר אמרנו ז"ל זהו הרקיע האחרון אשר הוא סוף המחשבה, וגם לדברי הפילוסופין לנגד זה שבעה רקיעים המשמשים שבעה כוכבי לכת והם שבעה גלגלי התנועה, גלגל לבנה, גלגל כוכב, גלגל נוגה, גלגל חמה, גלגל מאזנים, גלגל צדק, גלגל שבתי, אלו הם שבעה גלגלי
התנועה אשר הם בשבעה כוכבי לכת, וכל רקיע ורקיע יש בו כוכב ידוע להנהיג העולם השפל במחקר הסודות כפי מאמר צור נורא תהלות כפי הכח אשר בה בלבנה המאירה מאור השמש וכפי מהלך השמש אצל הלבנה כך הלבנה מאירה לעצמה ומאירה לעולם השפל, ואמנם כי סוד הלבנה העליונה היא המאירה לסוד העולם השפל ולעולם השפלים הנפרדים, ואמנם כי סוד הלבנה היא המלך אשר אמרנו בתחלה, והתבונן כי סוד הלבנה אשר אמרנו כבר אמרו ז"ל בכמה מקומות אמרה הלבנה לפני הב"ה רבונו של עולם וכו', ואמנם כי סוד הענין הזה כבר ידוע הוא ואין להאריך כי ידוע הוא שאור הלבנה היא ממדת יסוד המאיר לה: אספקלריא שאינה מאירה כבר אמרנו והתעוררנו בסוד האספקלריא שאינה מאירה וכי הוא אין לה אור מעצמה כלום, כי גם אמנם אספקלריא שאינה מאירה היא הכוללת כל המאורות ומתוכה היו הנביאים רואים ומגיעים לסוד נבואתם ואע"פ שהם לא היו משיגים לסוד אספקלריא
המאירה מתוך זאת שאינה מצוחצחת יכולין לסבול אור זוהר נבואתם ומשיגים הענין והיו יכולין להסתכל במאורות, שאלמלא היתה מצוחצחת לא היו יכולין להסתכל ולהשיג הנבואה, ויש לך לדעת וראיה ברורה מסוד פניו של משה ע"ה אדון הנביאים דהא מפני כי קרן עור פניו מה דכתיב ויראו מגשת אליו עד שנתן על פניו מסוה, ומה אם פני של משה לא היה יכולין להסתכל ולראות כל שכן בזוהר הפנים המאירים שלא יוכלו להסתכל בשום צד בעולם וכל חכמתם וראייתם תתבלע ולא יוכלו לסבול בשום צד בעולם, אבל מתוך סוד אספקלריא שאינה מאירה היו יכולין להסתכל וליהנות ולהשיג מתוך מעלות הנבואה נבואתם על דרך האמת ואע"פ שהיו רואים מרחוק כראיית האדם בשמש שמתוך דבר אחר יוכל האדם להסתכל וליהנות בשמש ולהועיל ממנו, ועל כן תועלת העולמות למטה אינו אלא מתוך אספקלריא שאינה מאירה כדי להיות תועלת לכל העולמות מזוהר של מעלה, שאלמלא היא לא יוכלו כל
העולמות למטה לסבול אור הזוהר הפנימי, כענין שברא הב"ה אור לבושו שהלביש אור פנימי באור אחר הנקרא אור לבושו, ואמנם התעורר והבן לך ושים מחשבותיך לרמזי הסתרים, ודיי למשכיל: ירושלים כשם שיש ירושלם למטה כך יש ירושלם למעלה, כאמרם ז"ל דכתיב ירושלם הבנויה כעיר שחברה לה יחדו, כשם שיש ירושלם למטה כך יש ירושלם למעלה, וחומות וחיל ואשיות מוקף באבנים טובות ומרגליות והיא ירושלם עיר הקדש, וזו של מטה עומדת כנגד אותה של מעלה וצורתה ודמיונה ועניינה הכל שם והעזרות והלשכות ובית ההיכל והדביר והפרוכות ובית קדש הקדשים הכל הוא שם וזה מכוון כנגד זה, ועל זה אמרו ז"ל נשבע הב"ה שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה דכתיב בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר, ואמנם כי בסוד יסוד עמודים ושם הכהן הגדול מיכאל עומד ומקריב קרבן בירושלם של מעלה, כי הוא הכהן הגדול המקריב קרבן הנפשות לפני המקום ב"ה, ואמנם כי כשם שיש כהן גדול
למטה כך יש כהן גדול למעלה, ומקריב קרבנות לפני המקום ב"ה ושם מזבח וכליו והנפשות הן הן קרבן לריח ניחוח, והעזרות שם והלוים עומדים על משמרותם בדוכנם משוררים שיר ושבח לפני המקום ב"ה, ואמנם כי כבר התעוררו ז"ל ואמרו מחלקות תפקידם של מלאכי השרת בשלש משמרות דהוי הלילה, דהא כשם דאיכא משמרות בארעא כך יש משמרות ברקיעא, והתעוררו במדרש ואמרו שלש משמרות דהוי הלילה משמרות של מלאכי השרת משוררים לפני המקום ב"ה בכל משמרה ומשמרה, משמרה ראשונה עומדים מלאכי השרת ומשוררים לפני המקום ב"ה בתחלת הלילה בשעה שבני אדם שוכבים על מטותם מפקידים רוחם בידו של הב"ה ויוצאות ומשוטטות כל אחת ואחת כדי לעלות ולחזות בנועם ה', ואמרו תפקידם של מלאכי השרת עומדים במשמרה הראשונה ומשוררים ומה שירה אומרים לדוד משמור לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה, מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו, נקי כפים ובר
לבב וגו', להורות שאע"פ שהרוחות עולות ומשוטטות, אינן נכנסות אלא ברשות, משמרה שנייה בחצות הלילה כשמתעורר רוח הצפון מלאכי השרת עומדים על משמרתם והם הנקראים אבילי ציון אותם שבכו על חרבן בית המקדש בשעה שנחרב דכתיב הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון מר בכו לא כתיב אלא יבכיון תמיד והם משוררים באותה שעה ומה שירה אומרים על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו וגו' מפני שהם הנקראים אבילי ציון, משמרה השלישית בשעה שעולה עמוד השחר כל אותם הנקראים בני אלהים וכל שאר הכוכבים הסדורים במרום כולם משוררים לפני המקום ב"ה, ומה שירה אומרים הרנינו לאלהים עוזנו וגו' הדא הוא דכתיב ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים כן ראיתי במדרש וכל אלו המשמרות הם משוררים בירושלם של מעלה כדוגמת הלוים המשוררים על דוכנם בירושלם של מטה, ואמנם כי ירושלם של מעלה היא הבנויה תמיד לעולם ועד ואע"פ שהיא בגלות עם בניה, ודי במה
שרמזנו כי הדבר ידוע הוא למשכילים: המלך המשיח הוא הענין הידוע כי הוא המלך ומשוח בשלטונות העולם בשמן המור המבושם מכל מיני בשמים והוא השמן הטוב היורד על הררי ציון כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם ואמנם כי המלך שמח כשיורד השמן הטוב על פי המדות העליונות והוא נמשח ממנו ומפיג אותו להיות המלך ביופיו ותיקון מעלתו ועל כן שמחתו שמחת עולם ועד והוא השמן הטוב אשר אמרנו לו יכולת ושלטונות בעולם ואמנם על סוד המדה הזאת הידועה המלך המשיח עומד למטה ויהיה לו יכולת על כל העולם ושלטונות על כל יושבי הארץ כאמרו וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ לפניו יכרעו ציים וגו' מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו וגו' והשתחוו לו כל מלכים וגו' ואמנם כי לפיכך הדרך הזה הוא עומד בארץ בדוגמא ממש ואז והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים והתבונן כי לפיכך משיחת המלכים שנמשך באותו השמן להיות מלכותם נמשכת מעם המדרגה הזאת, ואמרו כי אותם שנמשחו בקרן נמשכה מלכותם,
ואמנם שלא נמשחו בקרן לא נמשכו מלכותם כי אותם שנמשחו בקרן נטלו המלכות מעם קרן השמן והוא מלכות דוד ועל כן נקראת מלכות שמים קרן השמן היורד מלמעלה, ודוד זכה להיות נמשח בקרן על סוד התדבקותו בענין מלכות שמים והוא איש מערכה מנעוריו והשתדל תמיד לכונן אותה והתדבק בה וירש המלכות הוא ובניו אחריו ברית עולם: שכינה של מטה כבר אמרנו והתעוררנו בסוד שכינה של מעלה וסוד שכינה של מטה, ואמרו ז"ל כשם שיש שכינה למעלה כך יש שכינה למטה, והיא אותה של מטה דוגמת שכינה של מעלה, ודוגמת כל העניינים אשר יש לשכינה של מעלה וכל אותם השמות וכל העניינים באשר היא משפעת לצנורות העליונים כאותו דוגמא ממש היא משפעת לתחתונים כדי לתת להם שפע ולזון אותם, ועל כן היא נקראת אשת חיל עטרת בעלה כלומר עטרת תפארת, ומפני כי היא שכינה לדור עם התחתונים היא משפעת אותם ונותנת בהם כח וחיל וכל ספוקי צרכם כאמרו ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה כי ודאי אשת חיל היא, והיא אסתר בת אביחיל,
אמנם כי היא דירתה למטה ודירתה למעלה והכל על דרך אחד: שאלוני אם השכינה היא דירתה בתחתונים כאשר הודיעונו הקדמונים, ובזמן שהיה בית המקדש קיים השכינה יורדת ועומדת על שני הכרובים ודירתה עם התחתונים ולאחר כך כמו כן השכינה דירתה עם התחתונים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, אם כן הרי אין מקומה למעלה ואין דירתה שמה כי כבר חסר מקומה למעלה, ואינו נכון להיותה מחוסרת מקומה מעם העליונים ובמה יתפרנסו ואיך יכלו עמוד, תשובה הענין הזה הוא ענין שאין צריך להשתדל האדם בדבר זה לשאול כי כבר ידענו ידיעה ברורה כי מלוא כל הארץ כבודו והנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו אף כי העולם הזה כי הוא קטון ואין מקום פנוי מעלה ומטה מן השכינה כי היא כבודו של מקום, ואמנם כי השכינה דירתה למעלה ודירתה למטה והכל הוא בבת אחת, ועיין כי השמש עומד בשמים שהיא כוכב אחד מאותם שבעה כוכבי לכת והחמה הוא בשמים בגלגל הרביעי והוא בכל הרקיעים ובכל העולם מראש ועד סוף, ואמנם כי מכאן תוכל
לדעת ומה אם כוכב אחד עושה כך והוא מעלה ומטה הכל בבת אחת, כל שכן וכל שכן כבודו של מקום שהשמים ושמי השמים לא יכלכלוהו שהוא השוכן מעלה ומטה וממלא ומתפשט בכל העולמות ואין הפסק להמשכת כבודו, וחס וחלילה שאפי' מקום אחד שהמשכת כבודו כי אפי' אלף עולמות כמו זה לא יכלכלהו כבודו, ועל כן אין לתמוה בהיות השכינה מעלה ומטה בבת אחת:
שאלוני עוד אם כן הואיל וכבר התעוררת בסוד השכינה שהיא מעלה ומטה והכל בבת אחת השכינה שכבר ידענו שהיא בגלות היאך הוא אם היא למעלה הרי אינה בגלות אם היא למטה הרי היא חסרה למעלה מהו הענין הזה, תשובה הענין הזה הוא דבר טוב ונכון ומה נחמד הענין להשכיל ותאוה הוא לעינים בהיות ידיעה דבר זה גלוי לכל משכיל, תדע לך כי ענין השכינה בהיותה בגלות יש לדעת מהו, כי בהיות ישראל יושבים על אדמתם בחיק אמותם השכינה היא עומדת על משמרתה מעלה ומטה, ונאחזת לבטח בשני הצדדין כי בהיותה שוכנת בשמחה עם בניה למטה השמחה במעונה למעלה בהיות המלך הגדול בא אליה ובונה עליה מצודים גדולים וכל תענוגים וכל השפעים באים אליה ומתעדנת ברוב שלום מעלה ומטה, ועכשיו שגרמו העונות וישראל גלו מעל אדמתם ונחרב בית תפארתם השכינה היא בגלות מכל הצדדין כי המלך הגדול נתעלה בכבודו ואין דורש אותה כאמרו ציון היא דורש אין לה, דורש אין
לה מלמעלה שכבר נשבע הב"ה שלא יכנס בתוכה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה, וישראל בניה מלמטה אין דורש אותה בענין העבודות והקרבנות ולא בשום דבר מכל צרכיה, ועל כן היא בגלות בכל הצדדין בגלות מלמעלה כאשר אמרנו ובגלות מלמטה כפי הענין הזה יש אמנם כי זהו גלותה. ועוד כי בתחלה בהיות ישראל יושבים על אדמתם ברוב העבודות ותוכן העניינים ובניה קדושים השכינה נמשכת מלמעלה למטה ועושה דירתה עמהם בבית הגדול והקדוש שנקראת היא שם והיתה כאשה צנועה ואינה יוצאת מירכתי ביתה החוצה והיא כגפן פוריה בירכתי ביתה, ועכשיו היא הולכת בגלות אחריהם בכל מקומות מושבותיהם ובגלות הולכת תמיד עם ישראל כדי לשמור אותם ולהגין בעדם, ועכשיו למעלה ולמטה ובכל הצדדין היא בגלות וזהו הענין הנכון ודי הוא לכל משכיל אשר נחה עליו הרוח: כסא הכבוד הענין הזה הוא עיקר ותוכן סוד האמונה והעיקר האמיתי בהיות זו המדרגה סוד הדת והאמונה אשר היא נקראת תורה שבעל פה, כי הכסא היא תורה שבעל פה, וסוד הכבוד הוא
תורה שבכתב, בהיות תורה שבכתב בסוד המעלה העליונה והיא בהמשכת המעלה העליונה הכבוד כמו כן הרוכב על הכסא הוא תורה שבכתב, ועל כל פנים כי סוד ענין כסא הכבוד שני דברים שהם אחד בלי פירוד, ואמנם כי הכל אחד, סוד אור הנר שהאור מורגש ומושכל והאור הוא אחד בלי פירוד, וזהו סוד הכסא והכבוד והכל אחד ואין להפריד ביניהם כי הוא עיקר גדול ושרש האמונה, והוא סוד נכון למבין: עולם של מטה, אמנם כי סוד שני עולמות הן עולם של מעלה ועולם של מטה, והכבוד הוא מן העולם ועד העולם מסוד העולם העליון עד סוד העולם התחתון, כי זהו סוד עולם של מטה, ועולם זה שהוא עולם של מטה ממנו שואבים כל העולמות למטה כפי אשר התעוררנו, כי סוד העולם העליון כל הויותיו ויהיו לאחדים וסוד העולם של מטה הוייתיו הם עולם הפירוד בסוד עולם הנפרדים כי אינם מתיחדות זולתי בעלותה ונקשרת למעלה, ובהיותה נקשרת למעלה היא מתיחדת בסודה עם המדרגות שלם בייחוד אחד אמיתי וכל הויות זה העולם של מטה כולם
שואבים מתוכו, ועל זה הסוד נאמר הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאל אכולם, ועל עניינם וחדושם הכל הוא מסוד זה העולם התחתון, והכל הוא נכון למבין וישר למוצאי דעת: אבן שתייה אבן שממנה הושתת העולם, והיא סוד נקודה אחת כעין של מעלה והיא ראשית אצל התחתונים וכל העולם למטה ממנה הושתל ונבנה ונתהווה כענין זה אבן שתייה למטה אשר ממנה הושתל העולם ונבנה, כי היא סוד נקודה אחת ואין שום דבר נתהווה זולתי מתוך נקודה אחת, וזהו סוד אמרו כפי אשר התעוררנו בסוד אמרו דכתיב מזמור לאסף אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש ועד מבואו, וכתיב מציון מכלל יופי אלהים הופיע, כי משם הושתל העולם ונבנה, שאין בנין זולתי מתוך נקודה אחת, ועל כן נקראת זו אבן שתייה כי היא התחלת כל הדברים וכל בנין העולם בסודו ותכונתו, ואמנם כי סוד העולם העליון הוא נבנה מסוד נקודה אחת שהיא עלומה ונסתרת כאשר התעוררנו למעלה, והתבונן כי לפיכך סוד
העולם שהוא עולם הנפרדים לא נתהווה זולתי מתוך נקודה אחת וזו היא המדה הזאת אשר אמרנו בהיותה נקראת חכמה קטנה כענין סוד דוגמת הנקודה של מעלה שהיא חכמה עליונה, ואמנם כי בהיותה סוד נקודה כל ההויות מתהוות מתוכה ונתהוים מסודה, ועל הדרך הזה היא ואבן בוחן פנת יקרת נקראת אבן שתייה אצל התחתונים, אדון כל הארץ נקרא, ארון הברית, והכל סוד ידוע למשכילים: המלאך הגואל כבר ידוע הוא ונכון לכל משכיל, כי הוא סוד זה הוא המלאך ההולך לפני מחנה ישראל כענין אמרו ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל, וזהו המלאך שנראה לו למרע"ה בסנה, אמנם סוד אמרו וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה, ונקרא מלאך על שם ששאר המדרגות מאירים בה ופועלים פעלתם בה כענין הנשמה הפועלת פעולותיה על ידי הגוף, ואמנם כי סוד ענין זה שנראה למשה בתחלת נבואתו ולאחר כך עלה בקודש ולא ירד והוא היה הולך לפני מחנה ישראל כאשר הוא ידוע, אמנם כי הוא הגואל ונקרא גאולה, ועל
הדרך הזה בהיות רז"ל יודעים הנסתרות ומדקדקים דרך האמת אמרו שצריך האדם לסמוך גאולה לתפלה כדי שלא יעשה שום פירוד ותחזור העטרה ליושנה כאמרם רז"ל איזה הוא בן העולם הבא זה הסומך גאולה לתפלה, וזהו שאמר חזקיהו ע"ה אנה ה' זכור נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלבב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול, ודקדקו ז"ל מאי והטוב בעיניך עשיתי שסמך גאולה לתפלה, ואמנם כי על כל פנים כך הוא בהיות הגאולה סוד המלך הגואל, וזהו הנכון והתבונן עד מאד כי זהו סוד המדה הידועה אשר אמרנו והוא סוד נכון למבין: בית המקדש כבר התעוררנו בתחלה על סוד ירושלם עיר הקדש והענין הוא נכון למבין, ואמנם כי בית המקדש של מעלה הוא סוד הענין הפנימי הגנוז יותר מן העיר, והנה תוכל לדעת כי סוד ענין בית המקדש הוא מכון הבית והדבר הנכון והענין הפנימי יותר, והדביר הפנימי הוא יותר הפנימי מן הכל והוא בית קדש הקדשים, אמנם כי בית קדש הקדשים הוא מקום
הנקודה הפנימית אשר מהכל קדומה מסוד סוף המחשבה שהיא קדומה מהתחתונים של מטה וממנה נתהוו, ואמנם כי סוד בית המקדש היא כל אוכלוסיה הפנימיים ובית קדש הקדשים היא היא לבד התחלת הכל, והבן עטרה היא סוד המדה הזאת, אמנם אמרו ז"ל העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה וגו' אלא הצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה, הבן תוקף הענין הנכון ותמצא כי סוד ענין זה הוא מקום העטרה הנכונה היושבת על ראשי הצדיקים מלמעלה, וזהו סוד אמרו וה' בראשם, אמנם כי היא הנקראת עטרת תפארת כי הוא סוד העטרה הנכונה וענין תפארת הנוטל אותה בראשו הוא ראש צדיק הנקרא ראש המטה, וזהו ראש המטה ודאי כאמרו וישתחו ישראל על ראש המטה, ואמרו ז"ל מהכא דיעקב לדידיה כרע וסגיד בהיותו בסוד מעלתו כורע לתפארתו, והבן ומה נחמד הענין להשכיל בהיות זאת אות הברית שהיא סוד העטרה הידועה בסוד הברית רשומה וחתומה, והיא עומדת על משמרתה זרע
קדש מצבתה, והתבונן עד מאד כי סוד אמרו דכתיב צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו, היא העטרה אשר אמרנו והיא הנקראת אם לא זז מחבבה עד שקרא לה בת, לא זז מחבבה עד שקרא לה אחות לא זז מחבבה עד שקרא לה אם, כי בסוד הדברים הנכונים כל אלו העניינים וכל אלו השמות כולם הם בסוד המדה הידועה, ואמנם כי הכל נכון למבין והדברים ישרים למוצאי דעת ואין להאריך כי די בזה לכל משכיל: